< Return to Video

אתם מידבקים | ונסה ון-אדוארדס | TEDxלונדון

  • 0:10 - 0:12
    שלום, שמי ונסה,
  • 0:12 - 0:15
    ואני אדם מוזר בהחלמה.
  • 0:15 - 0:17
    (צחוק)
  • 0:17 - 0:21
    זאת אני בשיא
    "תקופת האפודה המשובצת" שלי.
  • 0:21 - 0:23
    (צחוק)
  • 0:23 - 0:26
    למזלי, שנות המוזרות החברתית שלי
  • 0:26 - 0:31
    הובילו אותי לקריירה מרתקת
    של נסיונות להבין איך בני-אדם פועלים.
  • 0:31 - 0:34
    לא ידעתי שלפני שנים רבות
  • 0:34 - 0:38
    אערוך ניסוי שיוביל אותי
    לבמה הזאת, כאן לפניכם.
  • 0:39 - 0:43
    החוקרים במעבדה שלי ואני
    היינו סקרנים בנוגע להרצאות TED.
  • 0:43 - 0:44
    רצינו לגלות
  • 0:44 - 0:48
    מדוע הרצאות TED מסוימות
    הופכות ויראליות, ואחרות - לא.
  • 0:48 - 0:50
    ולכן פתחנו בניסוי ענק.
  • 0:50 - 0:54
    ניתחנו שעות של הרצאות TED
    וחיפשנו דפוסים.
  • 0:54 - 0:56
    לא הייתי בטוחה שנמצא כאלה,
  • 0:56 - 1:00
    ולכן ניתחנו את שפת הגוף,
    מחוות ידיים, מגוון קולות -
  • 1:01 - 1:03
    התייחסנו אפילו להחלטות לבוש,
  • 1:03 - 1:05
    מה שמכניס המון לחץ
    להרצאה הזאת.
  • 1:06 - 1:11
    ובמהרה התגלה בנתונים
    דפוס שמילא אותי בסקרנות.
  • 1:12 - 1:14
    ואחרי שקודדנו יותר ויותר הרצאות TED,
  • 1:14 - 1:16
    מצאנו שאכן יש דפוס.
  • 1:16 - 1:20
    לפני שאגלה לכם מהו,
    יש לי שאלה אישית אליכם,
  • 1:20 - 1:22
    כשאתם רואים מישהו,
  • 1:22 - 1:25
    באיזה חלק מהגוף
    אתם מביטים קודם כל?
  • 1:25 - 1:26
    אתם יכולים פשוט לצעוק לי.
  • 1:26 - 1:29
    לאן אתם מביטים קודם כל
    כשאתם פוגשים מישהו?
  • 1:29 - 1:32
    פנים, עיניים -
    אז רוב האנשים -
  • 1:32 - 1:33
    נעליים.
  • 1:33 - 1:36
    (צחוק)
  • 1:37 - 1:39
    העקבים האלה גבוהים מאד.
  • 1:39 - 1:44
    אז לדעת רוב האנשים
    אלה העיניים, הפנים או הפה.
  • 1:44 - 1:47
    אבל למעשה,
    כשאנו פוגשים מישהו לראשונה,
  • 1:47 - 1:49
    המקום הראשון אליו אנו מביטים
    הם הידיים.
  • 1:49 - 1:52
    זהו שריד מימינו כאנשי מערות.
  • 1:52 - 1:54
    כי אם מתקרב אלינו
    איש-מערות זר,
  • 1:54 - 1:56
    קודם כל הבטנו בידיו
  • 1:56 - 1:58
    כדי לראות אם הוא נושא
    אבן או חנית.
  • 1:58 - 2:02
    רצינו לדעת אם אנו בטוחים,
    אם זהו ידיד או אויב.
  • 2:02 - 2:05
    זה נותר עדיין מימי איש-המערות,
  • 2:05 - 2:07
    וכשאיננו יכולים לראות
    את ידיו של מישהו,
  • 2:07 - 2:09
    קורה משהו מעניין.
  • 2:09 - 2:12
    זה עתה התעללתי קצת במוח שלכם:
  • 2:12 - 2:15
    אתם אמורים להתחיל לחוש
    מעט שלא-בנוח.
  • 2:16 - 2:18
    וזה משום שכאשר
    אינכם יכולים לראות את ידי,
  • 2:18 - 2:20
    אתם תוהים,
  • 2:20 - 2:21
    מהי היא עושה שם?
  • 2:21 - 2:23
    (צחוק)
  • 2:23 - 2:25
    וככל שאני ממשיכה
    להשאיר את ידי מאחורי גבי,
  • 2:26 - 2:29
    דעתכם יותר ויותר מוסחת
    בגלל שאינכם יכולים לראותן.
  • 2:29 - 2:31
    בסופו של דבר המוח שלכם
    פשוט צועק,
  • 2:31 - 2:33
    למה היא לא יכולה
    להראות את ידיה?
  • 2:34 - 2:36
    וברגע שאני חושפת אותן,
  • 2:37 - 2:38
    ההרגשה הרבה יותר טובה.
  • 2:38 - 2:41
    הסיבה היא שמוחנו יודע
    שאם איננו רואים את הידיים,
  • 2:41 - 2:43
    איננו מזהים כוונה.
  • 2:43 - 2:47
    כשהשווינו את הרצאות TED
    הנצפות ביותר
  • 2:47 - 2:50
    מול הרצאות TED
    הכי פחות נצפות,
  • 2:50 - 2:52
    מצאנו דפוס במחוות הידיים.
  • 2:52 - 2:54
    ספציפית, בממוצע,
  • 2:54 - 3:00
    מרצי TED הכי פופולריים
    משתמשים בממוצע ב-465 מחוות ידיים
  • 3:00 - 3:01
    בתוך 18 דקות.
  • 3:02 - 3:04
    נכון, ספרנו בדקדקנות כל אחת מהן.
  • 3:05 - 3:07
    הכנתי לכם היום 465 כאלה.
  • 3:07 - 3:09
    (צחוק)
  • 3:09 - 3:15
    ומרצי TED הכי פחות פופולריים
    משתמשים בממוצע ב-272 מחוות ידיים.
  • 3:15 - 3:17
    כמעט חצי.
  • 3:17 - 3:19
    מה קורה כאן?
  • 3:19 - 3:21
    כשמרצי TED נכנסים לבמה,
  • 3:21 - 3:23
    הם תחילה מחווים לנו:
    "ידיד, ידיד, ידיד."
  • 3:23 - 3:26
    שמתם לב שכאשר נכנסתי לבמה,
    נופפתי בידי.
  • 3:26 - 3:28
    אמרתי, "ידידה, ידידה, ידידה."
  • 3:28 - 3:29
    (צחוק)
  • 3:29 - 3:31
    ודבר נוסף שעושים מרצי TED -
  • 3:31 - 3:33
    ראו אם זה מוכר לכם -
  • 3:33 - 3:37
    כשהם נעמדים במרכז העיגול האדום
    הם עושים משהו כזה:
  • 3:38 - 3:42
    "היום ברצוני לדבר איתכם
    על רעיון גדול."
  • 3:42 - 3:44
    (צחוק)
  • 3:44 - 3:47
    "אחלק זאת לשלושה חלקים
  • 3:47 - 3:49
    "וזה ישנה את חייכם."
  • 3:50 - 3:51
    נכון?
  • 3:51 - 3:52
    (מחיאות כפיים)
  • 3:56 - 3:58
    כלומר, מרצי TED הוויראליים ביותר
  • 3:58 - 4:01
    דומים מאד מבחינת מחוות הידיים האלה
  • 4:01 - 4:03
    כי הם מראים לכם,
  • 4:03 - 4:05
    "אני מכיר את החומר
    כל-כך טוב,
  • 4:05 - 4:09
    "שאני יכול לדבר אליכם
    בשני ערוצים נפרדים.
  • 4:09 - 4:10
    "אני יכול לדבר אליכם במילותי,
  • 4:10 - 4:14
    "אבל גם להסביר את רעיונותי
    בעזרת הידיים."
  • 4:14 - 4:17
    ובאופן זה הם מדגישים
    את הרעיונות המילוליים שלהם.
  • 4:17 - 4:19
    למשל, כשאני אומרת,
  • 4:19 - 4:23
    "היום יש לי רעיון ממש גדול."
  • 4:23 - 4:25
    (צחוק)
  • 4:25 - 4:27
    "ענק".
  • 4:27 - 4:28
    (צחוק)
  • 4:29 - 4:33
    אתם צוחקים, כאילו, "ונסה,
    זה קטנטן. זה לא הכי גדול",
  • 4:33 - 4:39
    והסיבה היא שהמוח מייחס חשיבות
    גדולה פי 12.5 למחוות הידיים.
  • 4:39 - 4:44
    אז היום יש לי רעיון
    ממש, ממש גדול,
  • 4:45 - 4:48
    ואסביר לכם אותו בשלוש דרכים.
  • 4:48 - 4:52
    הרעיון הגדול שלי הוא
    שאנחנו מידבקים.
  • 4:52 - 4:54
    ספציפית, כבני-אדם,
  • 4:54 - 4:58
    אנו שולחים ומפענחים ללא הרף
    איתותי שפת-גוף.
  • 4:58 - 5:01
    אנו גם עושים זאת
    באופן רגשי וכימי.
  • 5:02 - 5:03
    כדי להסביר זאת,
  • 5:03 - 5:07
    יש לי מחקר מגעיל למדי
    אך מרתק מאד.
  • 5:07 - 5:12
    במחקר הזה, החוקרים אספו
    מטליות ספוגות בזיעה
  • 5:12 - 5:14
    מאנשים שרצו על מכשיר כושר.
  • 5:15 - 5:17
    לאחר מכן הם אספו
    מטליות ספוגות זיעה
  • 5:17 - 5:20
    מצנחנים בצניחה החופשית הראשונה שלהם.
  • 5:20 - 5:21
    שני סוגי זיעה שונים מאד.
  • 5:21 - 5:23
    הנה החלק המגעיל.
  • 5:23 - 5:26
    לאחר מכן, נבדקים מסכנים
    שלא חשדו במאום -
  • 5:26 - 5:27
    (צחוק)
  • 5:27 - 5:28
    כן, אני יודעת -
  • 5:28 - 5:31
    היו להם במעבדה
    משתתפים שלא בידיעתם
  • 5:31 - 5:32
    (מרחרחת)
  • 5:32 - 5:36
    שהריחו את מטליות הזיעה האלה
    כשהיו בתוך מכשיר דימות תהודה מגנטי.
  • 5:36 - 5:38
    ועכשיו זה נהיה מעניין.
  • 5:38 - 5:42
    למרות שהמשתתפים לא ידעו
    מה הם מרחרחים,
  • 5:42 - 5:45
    אצל אלה שהריחו את מטליות הצנחנים
  • 5:46 - 5:49
    הופעלה במוח תגובת הפחד.
  • 5:49 - 5:52
    במלים אחרות, הם נדבקו בפחד.
  • 5:54 - 5:57
    זה אומר שרגשותינו מידבקים.
  • 5:57 - 6:00
    הפחד שלנו מידבק,
    הבטחון העצמי שלנו מידבק.
  • 6:01 - 6:03
    ומכאן מתבקשת השאלה הגדולה:
  • 6:03 - 6:05
    אם רגשותינו מידבקים,
  • 6:05 - 6:09
    איך נוודא שנדביק אנשים
    ברגשות הנכונים?
  • 6:10 - 6:13
    אני מאמינה שאנו יכולים
    להיות מידבקים בשלוש דרכים.
  • 6:13 - 6:15
    הראשונה היא הבלתי-מילולית.
  • 6:15 - 6:16
    כדי לבחון את הרעיון הזה,
  • 6:16 - 6:20
    ערכתי ניסוי פשוט מאד
    ברחובות פורטלנד שבאורגון.
  • 6:20 - 6:22
    עמדתי ברחוב,
  • 6:22 - 6:24
    והבטתי סתם למעלה.
  • 6:25 - 6:26
    רציתי לראות
  • 6:26 - 6:29
    אם אנשים יידבקו או ישקפו
    את המחווה הלא-מילולית שלי.
  • 6:30 - 6:32
    אתם רואים בסרטון
  • 6:32 - 6:35
    שאני עומדת ברחוב
    ומסתכלת סתם למעלה.
  • 6:36 - 6:38
    ולאט לאט, אחד-אחד...
  • 6:38 - 6:39
    (צחוק)
  • 6:39 - 6:41
    הדבקתי את העוברים ושבים.
  • 6:41 - 6:42
    (צחוק)
  • 6:42 - 6:44
    ואט-אט...
  • 6:44 - 6:46
    (צחוק)
  • 6:46 - 6:48
    מתחיל להתאסף קהל...
  • 6:48 - 6:51
    (צחוק)
  • 6:51 - 6:53
    (מחיאות כפיים)
  • 6:54 - 6:57
    המסכנה הזאת,
    היא עומדת שם איתי,
  • 6:57 - 7:01
    ואנו עומדות לנו,
    וזיכרו, סתם מסתכלות למעלה.
  • 7:01 - 7:05
    אנו עומדות לנו ואני חושבת,
    כמה זמן נעמוד ככה?
  • 7:06 - 7:07
    מי יישבר ראשון?
  • 7:07 - 7:09
    ואחרי כ-40 שניות,
  • 7:09 - 7:12
    אנו ממשיכות להסתכל
    והיא נשענת הצידה ושואלת,
  • 7:13 - 7:14
    "הוא מתכוון לקפוץ?"
  • 7:14 - 7:18
    (צחוק)
  • 7:19 - 7:23
    הניסוי הזה הוכיח לי
    שאנו נדבקים ברגשות,
  • 7:23 - 7:28
    ואז יוצרים הסבר הגיוני
    לרגש שבו נדבקנו.
  • 7:28 - 7:30
    למעשה, זה טוב.
  • 7:30 - 7:32
    כבני-אדם, זה מגן עלינו.
  • 7:32 - 7:36
    ד"ר פול אקמן חקר משהו בשם
    "מיקרו-הבעות".
  • 7:36 - 7:37
    מדובר בהבעות פנים אוניברסליות,
  • 7:37 - 7:39
    והוא גילה שבע כאלה.
  • 7:39 - 7:41
    בכל המגדרים והגזעים,
  • 7:41 - 7:45
    כולנו יוצרים אותה הבעה
    כשאנו חשים רגש עז.
  • 7:45 - 7:47
    זאת מיקרו-הבעה של פחד.
  • 7:48 - 7:50
    הפחד הוא רגש חשוב ביותר
  • 7:50 - 7:52
    כי חשוב לנו להידבק בו
    ממישהו אחר
  • 7:52 - 7:55
    כדי שניזהר אם משהו עומד להשתבש.
  • 7:55 - 7:58
    והמיקרו-הבעה הזאת
    גם מגינה עלינו.
  • 7:58 - 8:02
    תדמיינו לרגע שאתם מטיילים
    ורואים נחש.
  • 8:02 - 8:06
    עפעפיכם וגבותיכם יתרחקו כלפי חוץ
  • 8:06 - 8:08
    כדי שתוכלו לקלוט כמה שיותר מהסביבה.
  • 8:08 - 8:10
    "האם יש נחש נוסף?
    מהו נתיב המילוט שלי?"
  • 8:10 - 8:13
    ואז הפה שלכם - "אה" - ייפתח
  • 8:13 - 8:17
    כדי שתוכלו לקלוט חמצן לקראת
    מאבק, קריאה לעזרה או בריחה.
  • 8:18 - 8:22
    את הפרצוף הזה אנו עושים
    לפני שקלטנו במודע שאנו רואים נחש.
  • 8:23 - 8:25
    מה שמעניין בזה,
  • 8:25 - 8:28
    הוא שאתם אמורים
    להרגיש מעט חרדה.
  • 8:28 - 8:30
    כי כשאנו רואים שאחרים פוחדים -
  • 8:30 - 8:32
    אילו ראינו פרצוף כזה ברכבת התחתית,
  • 8:32 - 8:34
    היינו מגיבים:
    "מה לא בסדר? מה קורה?"
  • 8:34 - 8:36
    כי זה נועד לבטחוננו.
  • 8:36 - 8:38
    אני רוצה שתנסו זאת איתי.
  • 8:38 - 8:40
    פערו את עיניכם ככל שתוכלו.
  • 8:40 - 8:41
    הרימו את הגבות. טוב מאד.
  • 8:41 - 8:43
    קחו שאיפת אוויר קצרה.
  • 8:43 - 8:44
    (שאיפה)
  • 8:44 - 8:45
    מושלם.
  • 8:45 - 8:47
    מרגישים חרדה?
  • 8:48 - 8:50
    מה שמעניין בהבעות פנים הוא,
  • 8:50 - 8:53
    שהן מעוררות בנו רגשות.
  • 8:53 - 8:55
    אז לא רק שהרגשות
    גורמים להבעות פנים,
  • 8:55 - 8:57
    גם הבעות הפנים מעוררות רגשות.
  • 8:57 - 9:00
    זה קרוי
    "השערת משוב הפנים".
  • 9:00 - 9:03
    כשאנו רואים מישהו עם הפרצוף הזה,
    אנו נדבקים ברגש שלו,
  • 9:03 - 9:07
    ואז אנו מוכנים להילחם,
    לברוח או להזעיק עזרה.
  • 9:07 - 9:10
    למזלנו, זה עובד כך
    גם עם רגשות חיוביים.
  • 9:11 - 9:14
    אחד הפרצופים שמאחורי הוא
    של מיקרו-הבעה של אושר,
  • 9:14 - 9:16
    ואחד מהם - מזייף.
  • 9:17 - 9:19
    (צחוק)
  • 9:20 - 9:25
    הבעת המיקרו של אושר
    היא כשהחיוך מגיע עד למעלה
  • 9:25 - 9:29
    לשרירי הקמטים של העיניים,
    שרירי הלחי העליונים.
  • 9:29 - 9:30
    וזה חשוב מאד,
  • 9:30 - 9:33
    למשל, כשמבשרים בשורות טובות
    לחבר-אויב...
  • 9:33 - 9:35
    (צחוק)
  • 9:35 - 9:38
    ...והוא אומר שהוא שמח בשמחתך,
    אבל ברור לך שהוא לא.
  • 9:38 - 9:42
    זה נראה כמו,
    "כן, אני שמחה בשבילך".
  • 9:42 - 9:44
    (צחוק)
  • 9:44 - 9:46
    אז קודם כל נסו למעני
    את ההבעה המזויפת.
  • 9:46 - 9:50
    נסו פשוט לזייף חיוך,
    בחלק התחתון של הפנים בלבד.
  • 9:50 - 9:52
    אתם יכולים אפילו לעשות,
    "חה, חה".
  • 9:52 - 9:54
    זאת לא הרגשה טובה, נכון?
  • 9:54 - 9:55
    מורגש שזה לא בא מהלב.
  • 9:55 - 9:57
    עכשיו הניחו לזה לעלות עד לעיניים.
  • 9:57 - 9:59
    חייכו עד לשרירי הלחי העליונים.
  • 9:59 - 10:01
    זאת ודאי הרגשה טובה בהרבה.
  • 10:02 - 10:04
    המעניין בהבעת הפנים הזאת הוא,
  • 10:04 - 10:06
    שהיא מעוררת בנו שמחה
  • 10:07 - 10:10
    ואנו גם נדבקים בכך
    כשאנו רואים אותה.
  • 10:10 - 10:13
    חוקרים באוניברסיטת פינלנד
    בחנו את שתי ההבעות האלה.
  • 10:13 - 10:16
    משתתפי הניסוי שלהם צפו בתמונות
  • 10:16 - 10:18
    של אנשים עם הבעת שמחה אמיתית
    ועם הבעה מזויפת.
  • 10:18 - 10:21
    הם גילו שכאשר הראו למשתתפים
  • 10:21 - 10:23
    תמונות של חיוך שמחה אמיתי,
  • 10:23 - 10:25
    הם נדבקו ברגש הזה -
  • 10:25 - 10:27
    הם נדבקו ברגש החיובי
  • 10:27 - 10:29
    והתעורר אצלם מצב-רוח חיובי.
  • 10:30 - 10:33
    אבל כשהם צפו בפרצופים
    עם הבעת השמחה המזויפת,
  • 10:33 - 10:35
    הם לא נדבקו בכלום.
  • 10:35 - 10:39
    במלים אחרות, אם אנו באים לאירוע
    שיש לנו רגשות מעורבים ביחס אליו,
  • 10:39 - 10:41
    באים במגע עם אנשים
    שאיננו באמת אוהבים,
  • 10:42 - 10:44
    אנו נשכחים מהר יותר.
  • 10:45 - 10:48
    זה לא קורה רק פנים-אל-פנים,
    אלא גם דרך הטלפון.
  • 10:48 - 10:50
    עבדתי עם כל מיני לקוחות,
  • 10:50 - 10:53
    לקוחות תאגידיים
    שמשוחחים כל הזמן בטלפון.
  • 10:53 - 10:54
    הן אמרו, "ונסה,
  • 10:54 - 10:57
    "אני מבין מה זה להיות שמח
    פנים-אל-פנים, אבל מה עושים בטלפון?"
  • 10:57 - 10:58
    לכן החלטנו לערוך ניסוי.
  • 10:58 - 11:03
    הקלטנו במעבדה משתתפים
    שאמרו גרסאות שונות של "שלום",
  • 11:03 - 11:05
    הרושם הראשוני בטלפון.
  • 11:05 - 11:06
    רצינו לגלות
  • 11:06 - 11:11
    אם אפשר לזהות בשמיעה
    שמחה, עצב או כעס.
  • 11:11 - 11:14
    הקלטנו גרסאות שונות של "שלום"
  • 11:14 - 11:18
    של שמחה, עצב, כעס
    והבעת עוצמה.
  • 11:18 - 11:21
    רצינו לשמוע אם יהיה הבדל ביניהן.
  • 11:21 - 11:23
    אני רוצה להשמיע לכם
    שתי גרסאות של "שלום",
  • 11:23 - 11:26
    ונראה אם תוכלו לנחש
    איזו מהן היא "שלום" שמח.
  • 11:26 - 11:28
    מוכנים? בסדר.
  • 11:28 - 11:29
    אותו אדם.
    הנה מס' 1.
  • 11:30 - 11:32
    (הקלטה) שלום.
  • 11:32 - 11:33
    מס' 2.
  • 11:33 - 11:35
    (הקלטה) שלום.
  • 11:35 - 11:37
    כמה אנשים חושבים
    שמס' 1 הוא "שלום" שמח?
  • 11:37 - 11:39
    כמה חושבים שמס' 2
    הוא "שלום" שמח?
  • 11:39 - 11:40
    טוב מאד.
  • 11:41 - 11:43
    אנו מסוגלים לשמוע את ההבדל,
  • 11:43 - 11:45
    את הבעת המיקרו הזאת.
  • 11:45 - 11:49
    חשבתי שזה מעניין,
    אבל רציתי לעלות שלב.
  • 11:49 - 11:51
    בנינו חלק שני בניסוי שלנו
  • 11:51 - 11:55
    שבו המשתתפים הקשיבו במעבדה
    להקלטות האלה
  • 11:55 - 11:58
    ודירגו את האדם מבחינת חביבות.
  • 11:59 - 12:00
    רצינו לגלות
  • 12:00 - 12:04
    אם הבעות המיקרו
    של שמחה, כעס או עוצמה
  • 12:04 - 12:05
    ברורות יותר.
  • 12:05 - 12:06
    הנה מה שקרה.
  • 12:06 - 12:08
    בעקבות התשובות, שהיו:
  • 12:08 - 12:10
    "אני מחבב מאד את האדם הזה",
  • 12:11 - 12:14
    "אני קצת מחבב אותו",
    או "אני לא אוהב אותו",
  • 12:14 - 12:16
    מצאנו שהבעות המיקרו של שמחה,
  • 12:16 - 12:18
    בכל הניסויים
    אצל גברים ונשים כאחד,
  • 12:19 - 12:21
    עוררו יותר חיבה.
  • 12:21 - 12:25
    בעוד שאלה שזייפו את הבעות המיקרו
    של כעס או עצב
  • 12:25 - 12:27
    עוררו פחות חיבה.
  • 12:28 - 12:32
    זהו הצד החיובי
    של ההידבקות בבטחון העצמי.
  • 12:32 - 12:35
    לא רק שאתם מדביקים מישהו בשמחה,
  • 12:35 - 12:38
    גם מחבבים אתכם יותר.
  • 12:38 - 12:40
    הזכרנו התבטאות לא-מילולית,
  • 12:40 - 12:42
    ועלי לדבר על מה שבא
    אחרי ה"שלום".
  • 12:42 - 12:45
    איך מדביקים מישהו בתחושת בטחון
    באופן מילולי?
  • 12:46 - 12:48
    במחקר שעשינו בפורטלנד שבאורגון,
  • 12:48 - 12:51
    לקחנו 500 יוצרי-קשרים מהירים,
  • 12:52 - 12:54
    וביקשנו מכל אחד מהם
  • 12:54 - 12:56
    לעבור סיבוב של פתיחים לשיחה -
  • 12:56 - 12:57
    שמונה שיחות-בזק כאלה.
  • 12:58 - 13:00
    הקצינו לכל משתתף
  • 13:00 - 13:02
    פתיח לשיחה שינהל עם זר,
  • 13:02 - 13:05
    הצבנו מצלמות בכל פינות האולם,
  • 13:05 - 13:09
    וניתחנו את שיחות הבזק האלה
    כדי לזהות דפוסים.
  • 13:09 - 13:12
    בדקנו דפוסי שפת-גוף:
  • 13:12 - 13:15
    הטיות-גוף, מנודי-ראש, צחוק,
    חיוכים, ביטויי בטחון עצמי.
  • 13:15 - 13:17
    התייחסנו גם להבדלים בעוצמת הקול.
  • 13:17 - 13:21
    בשיחה ממש טובה,
    עוצמת הקול בד"כ עולה.
  • 13:21 - 13:22
    בשיחה ממש גרועה ומביכה,
  • 13:22 - 13:25
    יש הרבה שתיקות
    ועוצמת הקול יורדת.
  • 13:25 - 13:30
    ביקשנו גם מכל משתתף
    לדרג את פתיחי השיחה.
  • 13:30 - 13:34
    רצינו לגלות אילו מהם
    מייצרים שיחות באיכות הגבוהה ביותר.
  • 13:35 - 13:39
    מצאנו שפתיחי השיחה שהצליחו,
  • 13:39 - 13:42
    סבבו סביב הכימיקל הקטן
    הקרוי "דופאמין".
  • 13:42 - 13:46
    הדופאמין הוא המעביר העצבי
    שאנו מייצרים כשאנו חשים עונג
  • 13:46 - 13:48
    או כשאנו מתוגמלים.
  • 13:48 - 13:51
    שמתי לב לכך
    שרוב שיחות החולין שלנו,
  • 13:51 - 13:54
    במסיבות או בקשירת קשרים,
    זהות.
  • 13:54 - 13:55
    זה נשמע ככה.
  • 13:56 - 13:58
    "מה נשמע?"
  • 13:59 - 14:00
    "מניין אתה?"
  • 14:01 - 14:03
    "אתה גר בסביבה?"
  • 14:03 - 14:05
    "אביא לי עוד משקה.
  • 14:05 - 14:06
    "שמחתי לשוחח איתך."
  • 14:07 - 14:10
    השיחות האלה מתנהלות שוב ושוב,
  • 14:10 - 14:13
    כאילו שזה תסריט חברתי:
  • 14:14 - 14:15
    המוח עובד על טייס אוטומטי.
  • 14:15 - 14:16
    מצאנו,
  • 14:16 - 14:19
    שפתיחי השיחות שדורגו הכי נמוך,
  • 14:19 - 14:21
    שקיבלו את הציונים הכי גרועים,
  • 14:21 - 14:23
    שהעלו הכי מעט את עוצמת הקול,
  • 14:23 - 14:25
    שהכי גרמו לגוף להתרחק,
  • 14:25 - 14:28
    עם מנודי הראש והמיקרו-הבעות
    הכי גרועים -
  • 14:28 - 14:30
    באלה אנו הכי מרבים להשתמש.
  • 14:31 - 14:33
    "מה שלומך?"
    "מה נשמע?"
  • 14:33 - 14:34
    "מאיפה אתה?"
  • 14:34 - 14:37
    מההיבט הפיזיולוגי,
    אין להם כל השפעה.
  • 14:37 - 14:39
    שום עונג.
  • 14:39 - 14:42
    אז ניסינו למצוא פתיחי שיחה
  • 14:42 - 14:45
    שעשויים להצית או ליצור
    איזשהו ריגוש.
  • 14:46 - 14:48
    האם אפשר לעורר באופן מילולי
    הפרשת דופאמין?
  • 14:49 - 14:51
    גילינו שהמוח מעניין מאד.
  • 14:51 - 14:53
    אם שואלים מישהו שאלה,
  • 14:53 - 14:56
    המוח מתביית על מה שנאמר
    ולא על מה שלא נאמר.
  • 14:56 - 14:57
    כלומר, אם שואלים מישהו,
  • 14:58 - 14:59
    "היית עסוק לאחרונה?"
  • 15:00 - 15:03
    המוח מתייחס מיד ל"היית עסוק".
  • 15:03 - 15:05
    הוא חושב על הדברים השליליים שקרו -
  • 15:05 - 15:08
    המתח, העסקים,
    כל הדברים הרעים בחיים.
  • 15:09 - 15:12
    ואילו כששואלים מישהו,
    "עבדת לאחרונה על משהו מרגש?"
  • 15:12 - 15:17
    המוח מתחיל מיד לחפש
    את כל התשובות ל"מרגש".
  • 15:17 - 15:19
    הוא מתחיל לחשוב
    על כל הדברים הטובים והמשמחים,
  • 15:19 - 15:22
    כל ההתרגשות שיש בחיים.
  • 15:22 - 15:23
    וזה עושה שני דברים.
  • 15:23 - 15:26
    א', הוא מייצר במוח עונג.
  • 15:26 - 15:28
    אתם בעצם מבקשים מהמוח
  • 15:28 - 15:30
    לקחת התרגשות ממקומות אחרים בחיים
  • 15:30 - 15:33
    ולהביא אותה למצב הנוכחי.
  • 15:33 - 15:36
    והדבר הנוסף:
    אתם תיזכרו יותר.
  • 15:36 - 15:41
    ד"ר ג'ון מדינה גילה שדופאמין
    שמשוחרר במהלך שיחה מילולית
  • 15:41 - 15:43
    מייצר פתק-תזכורת מנטלי.
  • 15:43 - 15:48
    במלים אחרות, כשאתם מבקשים ממישהו
    לחשוב על משהו מרגש בחייו,
  • 15:48 - 15:52
    תופעת הלוואי המשמחת היא
    שאתם תיזכרו יותר.
  • 15:52 - 15:54
    אז הנה האתגר הגדול שלי להיום.
  • 15:55 - 15:59
    במקום להשתמש ב"מה נשמע" הרגיל,
  • 15:59 - 16:01
    ב"מה שלומך?" ו"מניין אתה?"
  • 16:01 - 16:04
    בואו וננטוש לנצח
    את פתיחי השיחה האלה,
  • 16:04 - 16:08
    וננסה להשתמש באלה
    שדורשים מהמוח להתמקד ב"מרגש".
  • 16:08 - 16:12
    נסו את
    "עובד על משהו מלהיב?"
  • 16:12 - 16:13
    "יוצא בקרוב לחופשה?"
  • 16:14 - 16:16
    "קורה היום משהו טוב?"
  • 16:16 - 16:20
    לדעתי זאת המתנה הכי גדולה
    שאנו יכולים לתת לאחינו, בני האדם.
  • 16:20 - 16:24
    אנו מבקשים מהם לעבור לאופטימיות.
  • 16:24 - 16:29
    אנו מפיקים אצלם דופאמין והתרגשות
    ומוציאים אותם מטייס אוטומטי.
  • 16:29 - 16:33
    הדרך האחרונה שבה אנו מידבקים
    היא רגשית.
  • 16:33 - 16:35
    המחקר הזה הוא מהאהובים עלי.
  • 16:36 - 16:39
    בניסוי הזה ביקשו מסטודנטים
    להקליט את השיר
  • 16:39 - 16:41
    "אל תפסיק להאמין"
  • 16:41 - 16:43
    בתוכנה שבודקת דיוק.
  • 16:43 - 16:45
    זהו ניסוי מאד מורט-עצבים.
  • 16:45 - 16:48
    הם דורגו לפי נימת הקול, המלים,
  • 16:48 - 16:50
    ולא זכו לשום הכנה.
  • 16:50 - 16:53
    הם ערכו את הניסוי הזה
    בשלושה אופנים.
  • 16:53 - 16:55
    תחילה, הם התבקשו להיכנס לחדר
  • 16:55 - 16:57
    ולשיר לתוך תוכנת דיוק.
  • 16:57 - 17:01
    משתתפי הקבוצה השניה הוכנסו לחדר
    והיה עליהם לומר בקול,
  • 17:01 - 17:02
    "אני עצבני",
  • 17:02 - 17:05
    וחברי הקבוצה האחרונה היו צריכים
    להיכנס לחדר ולומר,
  • 17:05 - 17:06
    "אני נרגש".
  • 17:07 - 17:10
    בעזרת החלוקה הפשוטה הזאת
    הם גילו
  • 17:11 - 17:13
    שהקבוצה העצבנית קיבלה
    ציון של 53 אחוזי דיוק,
  • 17:14 - 17:16
    קבוצת הבקרה - 69%
  • 17:16 - 17:20
    אבל קבוצת ה"אני נרגש"
    קיבלה ציון של 80 אחוזי דיוק
  • 17:21 - 17:22
    מדוע?
  • 17:22 - 17:25
    חרדה והתרגשות הם רגשות דומים מאד.
  • 17:26 - 17:28
    ההבדל היחיד טמון בהלך הרוח.
  • 17:29 - 17:30
    האתגר שלי אליכם
  • 17:30 - 17:34
    הוא לשאול את עצמכם,
    במה אתם רוצים להדביק אנשים.
  • 17:34 - 17:37
    כשאתם רוצים לגייס עידוד
    או לעורר התלהבות,
  • 17:37 - 17:40
    התחילו עם פתיחי שיחה
    מעוררי דופאמין,
  • 17:40 - 17:42
    היעזרו יותר במחוות ידיים,
  • 17:42 - 17:44
    חייכו מהלב
  • 17:44 - 17:46
    ולעולם אל תענו לטלפון
    במצב-רוח רע.
  • 17:46 - 17:48
    (צחוק)
  • 17:48 - 17:51
    ולבסוף, אני רוצה לסיים
    בנימת התרגשות.
  • 17:51 - 17:53
    אני רוצה להפוך אתכם למידבקים באמת.
  • 17:53 - 17:55
    מה שנעשה לסיום ההרצאה הזאת,
  • 17:55 - 17:58
    הוא בספירת שלוש,
    בכל המרץ שתוכלו לגייס,
  • 17:58 - 18:01
    אני רוצה שתצעקו, "אני נרגש".
  • 18:01 - 18:02
    מוכנים?
  • 18:02 - 18:04
    1, 2, 3!
  • 18:04 - 18:06
    "אני נרגש."
  • 18:06 - 18:08
    שיחקתם אותה.
  • 18:08 - 18:12
    (מחיאות כפיים)
Title:
אתם מידבקים | ונסה ון-אדוארדס | TEDxלונדון
Description:

ונסה חושפת כיצד התנהגותנו - ממחוות ידיים ועד האופן בו אנו אומרים "שלום" - קובעת כיצד אחרים קולטים עד כמה אנו בטוחים בעצמנו.

הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי שהופק בפורמט TED באופן עצמאי ע"י קהילה מקומית. למידע נוסף: http://ted.com/tedx
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
18:17

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.