ריי אנדרסון על ההגיון העסקי שבקיימות
-
0:00 - 0:04תאמינו או לא, באתי להציע פתרון
-
0:04 - 0:08לחלק חשוב מאד בבעיה רחבה יותר זו,
-
0:08 - 0:10עם ההתמקדות המתבקשת באקלים.
-
0:10 - 0:12והפתרון שאני מציע
-
0:12 - 0:14נועד לנאשם הגדול ביותר
-
0:14 - 0:18בהתעללות המסיבית הזו בעולמנו
-
0:18 - 0:20מצד המין האנושי,
-
0:20 - 0:23ובהידרדרות הנובעת מכך בביוספירה.
-
0:23 - 0:26הנאשמים הם העסקים והתעשיה,
-
0:26 - 0:29שבהם ביליתי את 52 השנים האחרונות
-
0:29 - 0:33מאז סיימתי את לימודי ב"ג'ורג'יה טק" ב-1956,
-
0:33 - 0:35כמהנדס תעשיה
-
0:35 - 0:39שאפתן ולאחר מכן יזם מצליח.
-
0:39 - 0:42לאחר שייסדתי מאפס את החברה שלי "אינטרפייס"
-
0:42 - 0:45ב-1973, לפני 36 שנה,
-
0:45 - 0:47כדי לייצר שטיחונים באמריקה
-
0:47 - 0:50עבור השוק העיסקי והמוסדי,
-
0:50 - 0:53ותוך הובלת החברה משלב ההזנק וההישרדות
-
0:53 - 0:56ועד לשגשוג והובלה עולמית בתחום פעילותה,
-
0:56 - 0:58קראתי את ספרו של פול הוקינס,
-
0:58 - 1:00"האקולוגיה של המסחר",
-
1:00 - 1:03בקיץ 1994.
-
1:03 - 1:06בספרו מצביע פול על העסקים והתעשייה
-
1:06 - 1:09ראשית, כנאשמים העיקריים
-
1:09 - 1:11בגרימת הידרדרות הביוספירה,
-
1:11 - 1:14ושנית, כאירגונים היחידים שגדולים מספיק,
-
1:14 - 1:16נפוצים מספיק וחזקים מספיק
-
1:16 - 1:20שבכוחם להוציא את האנושות מעסק הביש הזה.
-
1:20 - 1:23ואגב כך הוא האשים אותי
-
1:23 - 1:25כמי ששודד את כוכב הלכת.
-
1:25 - 1:28לפיכך הצבתי אתגר לעובדי "אינטרפייס", החברה שלי,
-
1:28 - 1:32להנהיג את חברתנו ואת כל עולם התעשייה לעבר קיימות.
-
1:32 - 1:34שאותה הגדרנו כמטרה לתפעל
-
1:34 - 1:37את חברתנו עתירת הנפט באופן כזה
-
1:37 - 1:39שתיקח מן האדמה
-
1:39 - 1:43רק מה שהאדמה יכולה לחדש בטבעיות ובמהירות,
-
1:43 - 1:45מבלי להשתמש ולו בטיפת נפט חדשה,
-
1:45 - 1:49ומבלי לגרום כל נזק לביוספירה.
-
1:49 - 1:51לא לקחת דבר. לא להזיק.
-
1:51 - 1:53אמרתי פשוט, "אם הוקינס צודק
-
1:53 - 1:55והעסקים והתעשיה הם שצריכים להנהיג,
-
1:55 - 1:57מי ינהיג את העסקים והתעשיה?
-
1:57 - 2:00מישהו צריך לעשות את זה."
-
2:00 - 2:03זאת אקסיומה. מודע לא אנחנו?
-
2:03 - 2:05והודות לאנשי "אינטרפייס",
-
2:05 - 2:08הפכתי לשודד מחזיר.
-
2:08 - 2:09[צחוק]
-
2:09 - 2:14[מחיאות כפיים]
-
2:14 - 2:18אמרתי פעם לכתב של "פורצ'ן"
-
2:18 - 2:21שיום אחד אנשים כמוני יושלכו לכלא.
-
2:21 - 2:23וזו הפכה להיות כותרת של מאמר ב"פורצ'ן".
-
2:23 - 2:27הם תיארו אותי בתור המנכ"ל הכי ירוק באמריקה.
-
2:27 - 2:30משודד - לשודד מחזיר -
-
2:30 - 2:33ולמנכ"ל הכי ירוק באמריקה, וכל זה ב-5 שנים.
-
2:33 - 2:35זו היתה באמת פרשנות עגומה
-
2:35 - 2:40לגבי המנכ"לים האמריקאיים ב-1999.
-
2:40 - 2:43לימים, כשנשאלתי בסרט התיעודי הקנדי, "התאגיד",
-
2:43 - 2:46למה התכוונתי בהערת הכלא שלי,
-
2:46 - 2:50עניתי שגניבה היא פשע.
-
2:50 - 2:55ושגניבת עתיד ילדינו תיחשב יום אחד לפשע.
-
2:55 - 2:57אבל הבנתי שכדי שזה אכן יהיה כך,
-
2:57 - 3:00שגניבת עתידם של ילדינו תיחשב לפשע,
-
3:00 - 3:03צריכה להיות חלופה ברורה ומוכחת
-
3:03 - 3:06למערכת התעשייתית של קח-ייצר-זרוק
-
3:06 - 3:09ששולטת כל כך בתרבות שלנו,
-
3:09 - 3:12ושהיא הנאשמת הראשית בגניבת עתיד ילדינו,
-
3:12 - 3:14ע"י כריית אדמה,
-
3:14 - 3:18והפיכתה למוצרים שבמהרה ייהפכו לפסולת
-
3:18 - 3:20באיזו מזבלה או משרפה.
-
3:20 - 3:25ובקיצור, כריית האדמה והפיכתה לזיהום.
-
3:25 - 3:27לפי פול ו-אן ארליך,
-
3:27 - 3:30ומשוואה מפורסמת של ההשפעה על הסביבה,
-
3:30 - 3:32ההשפעה-- דבר רע--
-
3:32 - 3:36היא תוצר של אוכלוסיה, שפע וטכנולוגיה.
-
3:36 - 3:40כלומר, ההשפעה נגרמת ע"י בני אדם,
-
3:40 - 3:42מה שהם צורכים בעזרת השפע שלהם,
-
3:42 - 3:45וכיצד זה מיוצר.
-
3:45 - 3:47ואף שהמשוואה היא סובייקטיבית מאד,
-
3:47 - 3:51אפשר אולי לכמת בני אדם ואולי לכמת שפע,
-
3:51 - 3:55אך הטכנולוגיה היא פוגענית בדרכים רבות מכדי לכמת.
-
3:55 - 3:57ולכן המשוואה היא רעיונית,
-
3:57 - 4:00אך היא עדיין עוזרת לנו להבין את הבעיה.
-
4:00 - 4:05ולכן נערכנו ב"אינטרפייס", ב-1994
-
4:05 - 4:07ליצור דוגמא,
-
4:07 - 4:09לשינוי שיטת ייצור השטיחים
-
4:09 - 4:13ממוצר עתיר-נפט וגם אנרגיה.
-
4:13 - 4:15ולשנות את הטכנולוגיות שלנו
-
4:15 - 4:18כך שיפחיתו את ההשפעה על הסביבה,
-
4:18 - 4:21במקום להגבירה.
-
4:21 - 4:24המשוואה הסביבתית של פול ו-אן ארליך:
-
4:24 - 4:27ה' שווה א' כפול ש' כפול ט'.
-
4:27 - 4:30אוכלוסיה, שפע וטכנולוגיה.
-
4:30 - 4:36רציתי ש"אינטרפייס" תשכתב את המשוואה כך:
-
4:36 - 4:39ה' שווה א' כפול ש' חלקי ט'.
-
4:39 - 4:42בעלי המוח המתמטי יבינו מיד
-
4:42 - 4:45ש-ט' במונה מגדיל את ההשפעה - לא טוב.
-
4:45 - 4:49אבל ט' במכנה מקטין את ההשפעה.
-
4:49 - 4:53שאלתי היתה, "מה יעביר את ט', הטכנולוגיה,
-
4:53 - 4:55מן המונה, נקרא לו ט1,
-
4:55 - 4:57שבו הוא מגביר את ההשפעה,
-
4:57 - 5:00אל המכנה, נקרא לו ט2,
-
5:00 - 5:03שבו הוא מקטין את ההשפעה?
-
5:03 - 5:07חשבתי על מאפייני
-
5:07 - 5:09המהפכה התעשייתית הראשונה,
-
5:09 - 5:12ט1, כפי שעבדנו ב"אינטרפייס",
-
5:12 - 5:16והיו לכך המאפיינים הבאים.
-
5:16 - 5:20מיצוי: הוצאת חומרי גלם מן האדמה.
-
5:20 - 5:23קוויות: קח-ייצר-זרוק.
-
5:23 - 5:25מונעים באנרגיית דלקי מאובנים.
-
5:25 - 5:29עתיר-פסולת: פוגעני ומתמקד בפריון עבודה.
-
5:29 - 5:32יותר שטיחים לכל שעת עובד.
-
5:32 - 5:35כשחשבתי על כך היטב, הבנתי שכל המאפיינים האלה
-
5:35 - 5:40צריכים להשתנות כדי ש-ט' יעבור אל המכנה.
-
5:40 - 5:45במהפכה התעשייתית החדשה המיצוי יוחלף בכושר התחדשות,
-
5:45 - 5:47הקוויות תוחלף במחזוריות,
-
5:47 - 5:51אנרגיית דלקי המאובנים באנרגיה מתחדשת, אור שמש.
-
5:51 - 5:53עתיר-פסולת בנטול-פסולת.
-
5:53 - 5:55הפוגענות - בעדינות.
-
5:55 - 5:59ופריון עבודה - בפריון משאבים.
-
5:59 - 6:03ולהבנתי, אם נוכל לחולל את השינויים האלה,
-
6:03 - 6:05ולהיפטר בכלל מ-ט1,
-
6:05 - 6:08נוכל להקטין את השפעתנו לאפס,
-
6:08 - 6:11כולל השפעתנו על האקלים.
-
6:11 - 6:14וזו הפכה להיות התכנית של "אינטרפייס" ב-1995.
-
6:14 - 6:17והיא נותרה כזו מאז ועד היום.
-
6:17 - 6:21מדדנו את התקדמותנו בקפדנות רבה.
-
6:21 - 6:25כך שביכולתי לומר לכם כמה התקדמנו ב-12 השנים מאז.
-
6:25 - 6:27נטו פליטות גזי חממה
-
6:27 - 6:31ירידה של 82% במונחי טונאז' מוחלטים.
-
6:31 - 6:35[מחיאות כפיים]
-
6:35 - 6:37במרוצת אותה תקופה
-
6:37 - 6:40המכירות עלו בשיעור שני שלישים והרווחים הוכפלו.
-
6:40 - 6:43אז מדובר בצמצום מוחלט של 82 אחוז
-
6:43 - 6:45המיתרגם ל-90 אחוז ירידה
-
6:45 - 6:49בעוצמת גזי החממה יחסית למכירות.
-
6:49 - 6:51אלה סדרי הגודל
-
6:51 - 6:54של הצמצום, שהטכנוספירה העולמית כולה
-
6:54 - 6:57חייבת להשיג עד 2050
-
6:57 - 7:00כדי למנוע התערערות אקלימית קטסטרופלית.
-
7:00 - 7:03כך אומרים לנו המדענים.
-
7:03 - 7:07השימוש בדלקי מאובנים ירד ב-60% ליחידת ייצור,
-
7:07 - 7:09הודות להתייעלות בתחום המקורות המתחדשים.
-
7:09 - 7:12היום, חבית הנפט הכי זולה ובטוחה שיש
-
7:12 - 7:15היא זו שלא משתמשים בה, הודות להתייעלות.
-
7:15 - 7:18השימוש במים ירד ב-75%
-
7:18 - 7:20בעסקי ייצור השטיחונים שלנו בכל העולם.
-
7:20 - 7:23וירד ב-40% בעסקי השטיחים נטולי התפרים,
-
7:23 - 7:25עסק שרכשנו ב-1993
-
7:25 - 7:27כאן בקליפורניה, בעיר תעשייתית,
-
7:27 - 7:30שבה המים כל כך יקרים.
-
7:30 - 7:34חומרים מתחדשים או ברי-מיחזור הם 25% מסה"כ, ועולים.
-
7:34 - 7:37האנרגיה המתחדשת תופסת 27%,
-
7:37 - 7:39במגמה להגיע ל-100%.
-
7:39 - 7:42הסטנו 148 מיליון ליברות--
-
7:42 - 7:44שהן 74,000 טונות--
-
7:44 - 7:47של שטיחים משומשים, מדרכם למזבלה.
-
7:47 - 7:49סגרנו את לולאת זרם החומרים
-
7:49 - 7:51בעזרת לוגיסטיקה הפוכה
-
7:51 - 7:54וטכנולוגיות מיחזור פוסט-צרכניות
-
7:54 - 7:58שלא היו בנמצא כשהתחלנו לפני 14 שנים.
-
7:58 - 8:00טכנולוגיות מחזוריות חדשות אלה
-
8:00 - 8:03תרמו בצורה עצומה לכך שייצרנו ומכרנו
-
8:03 - 8:0771 מיליון מ"ר של שטיח-לכל-מזג-אוויר
-
8:07 - 8:09מאז 2004.
-
8:09 - 8:13כשהמשמעות היא אפס תרומה נטו לערעור האקלים העולמי
-
8:13 - 8:15בייצור שטיח זה לכל אורך שרשרת האספקה,
-
8:15 - 8:20מהמכרה והבאר ועד לאיחזור בסוף השימוש.
-
8:20 - 8:22מאושר לשימוש עצמאי של צד שלישי.
-
8:22 - 8:25אנו מכנים אותו "קול קרפט".
-
8:25 - 8:28ויש לו השפעת שוק רבת עוצמה,
-
8:28 - 8:30מבחינת הגדלת המכירות והרווחים.
-
8:30 - 8:34לפני 3 שנים השקנו שטיחון ביתי,
-
8:34 - 8:36בשם המותג "פלור",
-
8:36 - 8:39F-L-O-R
-
8:39 - 8:41אפשר להקליק באתר פלור.קום
-
8:41 - 8:45ושטיח "קול קרפט" יגיע לביתך תוך 5 ימים.
-
8:45 - 8:48הוא שימושי וגם יפה.
-
8:48 - 8:49[צחוק]
-
8:49 - 8:55[מחיאות כפיים]
-
8:55 - 8:57אנו משערים שעברנו קצת מעל מחצית הדרך
-
8:57 - 9:02בדרך למטרתנו - אפס השפעה, אפס עקבות.
-
9:02 - 9:05קבענו את שנת 2020 כשנת השגת האפס,
-
9:05 - 9:10ההגעה לפסגה של הר הקיימות.
-
9:10 - 9:12אנו מכנים זאת "משימה אפס".
-
9:12 - 9:15וזהו אולי ההיבט החשוב מכולם.
-
9:15 - 9:19מצאנו ש"משימה אפס" טובה להפליא לעסקים.
-
9:19 - 9:22דגם עיסקי משופר.
-
9:22 - 9:24דרך משופרת לרווחים גדולים יותר.
-
9:24 - 9:27והנה הטיעון העיסקי בזכות הקיימות:
-
9:27 - 9:31על סמך הנסיון בפועל, העלויות יורדות ולא עולות,
-
9:31 - 9:33ומשקפות בכך כ-400 מיליון דולר
-
9:33 - 9:37בעלויות שנחסכו במלחמה על אפס פסולת.
-
9:37 - 9:40הצלע הראשונה של הר הקיימות.
-
9:40 - 9:44זה כיסה את כל העלויות של השינוי ב"אינטרפייס".
-
9:44 - 9:46וגם הפריך מיתוס,
-
9:46 - 9:50אותה ברירה כוזבת בין הסביבה לכלכלה.
-
9:50 - 9:52המוצרים שלנו הם בשיא טיבם,
-
9:52 - 9:54בהיותם מתוכננים לאור הקיימות,
-
9:54 - 9:58הם מקור בלתי נדלה לחדשנות.
-
9:58 - 10:01אנשינו מאוחדים בלהט סביב מטרה משותפת נעלה זו.
-
10:01 - 10:03זו הדרך הכי טובה למשוך את מיטב האנשים
-
10:03 - 10:06ולחבר ביניהם.
-
10:06 - 10:09והרצון הטוב של השוק הוא מדהים.
-
10:09 - 10:13שום מידה של פרסום או תעמולה שיווקית מחוכמת
-
10:13 - 10:16בכל מחיר שהוא, יכלו להפיק או ליצור
-
10:16 - 10:19כל כך הרבה רצון טוב.
-
10:19 - 10:21עלויות, מוצרים, אנשים, שווקים.
-
10:21 - 10:23מה עוד יש?
-
10:23 - 10:25זהו דגם עיסקי טוב יותר.
-
10:25 - 10:30והנה תיעוד 14 שנות מכירותינו ורווחינו.
-
10:30 - 10:33יש כאן נפילה, בין 2001 ל-2003,
-
10:33 - 10:35כשהמכירות שלנו במשך שלוש שנים
-
10:35 - 10:37ירדו ב-17 אחוזים.
-
10:37 - 10:40אבל השוק ירד ב-36 אחוזים.
-
10:40 - 10:42הרווחנו במפורש נתח שוק
-
10:42 - 10:45לא היינו שורדים את המיתון הזה
-
10:45 - 10:48אילולא יתרונות הקיימות שלנו.
-
10:48 - 10:52אילו כל עסק היה נוהג לפי תכניות "אינטרפייס"
-
10:52 - 10:54האם זה היה פותר את כל בעיותינו?
-
10:54 - 10:56אינני חושב כך.
-
10:56 - 10:59מטריד אותי התיקון במשוואת ארליך,
-
10:59 - 11:03ה' שווה א' כפול ש' חלקי ט2.
-
11:03 - 11:05כש-ש' היא ש' מודגשת,
-
11:05 - 11:10דהיינו השפע הפך למטרה בפני עצמה.
-
11:10 - 11:14אך מה אם נמשיך לשנות את משוואת ארליך?
-
11:14 - 11:17ומה אם היינו מקטינים את ש',
-
11:17 - 11:19דהיינו, שמדובר באמצעי ולא במטרה,
-
11:19 - 11:22כשהמטרה היא אושר.
-
11:22 - 11:25יותר אושר עם פחות חפצים.
-
11:25 - 11:28ברור לכם שזה ישנה את הציוויליזציה עצמה--
-
11:28 - 11:36[מחיאות כפיים]
-
11:36 - 11:39ואת כל מערכת הכלכלה שלנו,
-
11:39 - 11:45אם לא למין שלנו, אולי למין שיבוא אחרינו.
-
11:45 - 11:48המין בר-הקיימא שיחיה בעולם סופי.
-
11:48 - 11:51במוסריות, באושר ובצורה אקולוגית
-
11:51 - 11:53באיזון עם הטבע
-
11:53 - 11:56וכל מערכותיו למשך אלף דורות,
-
11:56 - 11:58או 10,000 דורות.
-
11:58 - 12:01כלומר, לעתיד לא מוגבל.
-
12:01 - 12:06אך האם האדמה צריכה להמתין להכחדתנו כמין?
-
12:06 - 12:09אולי. אך איני חושב כך.
-
12:09 - 12:12ב"אינטרפייס" אנו בהחלט מתכוונים להביא את
-
12:12 - 12:15חברת האבטיפוס שלנו, בת הקיימא ואפס העקבות
-
12:15 - 12:18לקיום מלא עד 2020.
-
12:18 - 12:20כעת אנו יכולים לראות את דרכנו
-
12:20 - 12:22בבירור, עד לפסגת ההר הזה.
-
12:22 - 12:25והאתגר נמצא עכשיו בביצוע.
-
12:25 - 12:28וכפי שידידי הטוב ויועצי אמורי לובינס אומר,
-
12:28 - 12:32"אם משהו קיים, הוא ודאי אפשרי."
-
12:32 - 12:35[צחוק]
-
12:35 - 12:38אם אנו אכן יכולים לעשות זאת, זה ודאי אפשרי.
-
12:38 - 12:42אם אנו, חברת עתירת-נפט, יכולה לעשות זאת, כל אחד יכול.
-
12:42 - 12:46ואם כל אחד יכול, הדעת נותנת שכולם יכולים.
-
12:46 - 12:49עסקים ותעשיה שמגשימים את חזונו של הוקינס,
-
12:49 - 12:53מרחיקים את המין האנושי מן התהום.
-
12:53 - 12:58כי אם תימשך ההידרדרות הבלתי נשלטת של הביוספירה,
-
12:58 - 13:01אדם יקר מאד יימצא בסיכון.
-
13:01 - 13:03ולמען האמת, סיכון בלתי קביל.
-
13:03 - 13:05מיהו אותו אדם?
-
13:05 - 13:07לא אתם. לא אני.
-
13:07 - 13:10הבה ואציג לכם את מי שהכי נתון בסיכון כאן.
-
13:10 - 13:14ואני עצמי פגשתי בו בימי תחילת הטיפוס על ההר.
-
13:14 - 13:18בבוקר יום שלישי אחד במרץ 1996.
-
13:18 - 13:21הרציתי בפני אנשים, כמנהגי אז בכל הזדמנות,
-
13:21 - 13:25מנסה להלהיב אותם מבלי לדעת אם אני מגיע אליהם.
-
13:25 - 13:28אך כעבור 5 ימים, כששבתי לאטלנטה,
-
13:28 - 13:31קיבלתי דוא"ל מגלן תומס,
-
13:31 - 13:33אחד מאנשי שנכח בפגישה בקליפורניה.
-
13:33 - 13:35הוא שלח לי שיר פרי עטו,
-
13:35 - 13:38שכתב אחרי שנפגשנו באותו יום שלישי בבוקר.
-
13:38 - 13:42כשקראתי אותו, זה היה מרגעי התרוממות הרוח של חיי.
-
13:42 - 13:46כי הבנתי: בשם אלוהים, יש מי שהבין זאת.
-
13:46 - 13:50הנה מה שגלן כתב, והנה האדם שנתון בסכנה הגדולה ביותר.
-
13:50 - 13:54הכירו בבקשה את "ילד המחר".
-
13:54 - 13:58"לא שם ולא תואר לך, ואין לדעת מתי והיכן,
-
13:58 - 14:01ילד המחר, אף שטרם נולדת,
-
14:01 - 14:04לראשונה הכרתיך בבוקר יום שלישי האחרון.
-
14:04 - 14:06ידיד חכם הפגיש בינינו.
-
14:06 - 14:08ודרך מבט עיניו המפוכח
-
14:08 - 14:13ראיתי יום בו תחזה, אך לא אני.
-
14:13 - 14:15היכרתיך, ואורח חשיבתי השתנה.
-
14:15 - 14:17כי מעולם לא חשדתי בכך
-
14:17 - 14:20שיום אחד מעשי ידי
-
14:20 - 14:23יאיימו איכשהו עליך.
-
14:23 - 14:25ילדי המחר, בתי, בני,
-
14:25 - 14:27חוששני שרק עתה התחלתי לחשוב עליכם
-
14:27 - 14:31ועל טובתכם, אף שתמיד ידעתי שזו חובתי.
-
14:31 - 14:33אתחיל, אם כן,
-
14:33 - 14:36לשלם את מחיר ביזתי ומה שאבד,
-
14:36 - 14:38ולעולם לא אשכח שגם אתם
-
14:38 - 14:42תחיו כאן יום אחד."
-
14:42 - 14:44ומאז, כל יום מימי חיי,
-
14:44 - 14:46"ילד המחר" דיבר אל ליבי
-
14:46 - 14:48במסר פשוט אך מעמיק,
-
14:48 - 14:50שאני מתיר לעצמי לחלוק עמכם.
-
14:50 - 14:52כולנו, כל אחד ואחד מאיתנו,
-
14:52 - 14:55חלק ממארג של חיים.
-
14:55 - 14:59כן, רצף האנושות, אך במובן רחב יותר, מארג החיים עצמם.
-
14:59 - 15:01ומוטל עלינו לבחור
-
15:01 - 15:03במשך ביקורנו הקצרצר
-
15:03 - 15:07בעולם הכחול-ירוק היפהפה והחי הזה,
-
15:07 - 15:10האם לפגוע בו, או לתרום לו.
-
15:10 - 15:13מבחינתכם, זוהי בחירתכם.
-
15:13 - 15:15תודה רבה.
-
15:15 - 15:30[מחיאות כפיים]
- Title:
- ריי אנדרסון על ההגיון העסקי שבקיימות
- Speaker:
- Ray Anderson
- Description:
-
more » « less
ריי אנדרסון הגדיל את המכירות והכפיל את הרווחים בחברת השטיחים שלו תוך היפוך השיטה התעשייתית המסורתית של "השג-ייצר-זרוק" על ראשה. בדרך עדינה ומאופקת הוא משתף אותנו בחזון רב-עוצמה של מסחר בר-קיימא.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 15:33
|
Shlomo Adam added a translation |