רודני מולן - להקפיץ "אולי" ולחדש!
-
0:00 - 0:20(מוזיקה)
-
0:20 - 1:06(מוזיקה) (צלילים של סקייטבורד)
-
1:06 - 1:12(מחיאות כפיים)
-
1:12 - 1:16אז זה מה שעשיתי עם החיים שלי. (צחוק)
-
1:16 - 1:19(מחיאות כפיים)
-
1:19 - 1:25תודה. (מחיאות כפיים)
-
1:25 - 1:28בילדותי, גדלתי בחווה בפלורידה'
-
1:28 - 1:30ועשיתי מה שרוב הילדים עושים.
-
1:30 - 1:34שיחקתי קצת בייסבול, ועוד כמה דברים בסגנון,
-
1:34 - 1:36אבל תמיד הרגשתי שונה,
-
1:36 - 1:39ועד שלא ראיתי תמונות במגזינים
-
1:39 - 1:41של כמה חבר'ה על סקייטבורד, וחשבתי לעצמי
-
1:41 - 1:43"וואלה, זה בדיוק בשבילי", מבינים על מה אני מדבר?
-
1:43 - 1:45בגלל שאין אף מאמן שנושף מאחוריך,
-
1:45 - 1:47והחברה' האלה, פשוט יכלו להיות עצמם.
-
1:47 - 1:49לא היה לך מתחרה ישיר,
-
1:49 - 1:53וממש אהבתי את ההרגשה, אז התחלתי לרכב על סקייטבורד
-
1:53 - 1:56כשהייתי בערך בן 10, בשנת 1977,
-
1:56 - 1:59וכשהתחלתי, תפסתי את העניין די מהר.
-
1:59 - 2:03למעשה, הנה וידיאו בערך משנת 1984.
-
2:03 - 2:08רק ב-1979 זכיתי בטורניר החובבנים הראשון שלי,
-
2:08 - 2:11ואז ב-1981, הייתי בן 14
-
2:11 - 2:14וזכיתי באליפות העולם,
-
2:14 - 2:16מה שהיה מדהים מבחינתי,
-
2:16 - 2:19ובאופן מאוד אמיתי, זה היה הניצחון הראשון האמיתי שהיה לי.
-
2:19 - 2:20היי, תראו את זה.
-
2:20 - 2:23לזה קוראים "קספר סלייד", כאשר הסקייטבורד הפוך.
-
2:23 - 2:26שימו לעצמכם תזכורת לתרגיל הזה. (צחוק)
-
2:26 - 2:31וזה שרואים עכשיו? לזה קוראים "אולי".
-
2:31 - 2:35אז, כפי שצוין, זה קצת מוגזם כמובן,
-
2:35 - 2:37אבל זאת הסיבה שקוראים לי הסנדק
-
2:37 - 2:39של סקייטבורד רחוב מודרני.
-
2:39 - 2:42הנה כמה תמונות של זה.
-
2:46 - 2:49עכשיו, הייתי בערך באמצע הקריירה המקצועית שלי,
-
2:49 - 2:52בערך באמצע שנות השמונים.
-
2:52 - 2:55פרייסטייל בעצמו, אנחנו פיתחנו את כל התרגילים האלה
-
2:55 - 2:58כמו שראיתם, אבל התפתחה לה
-
2:58 - 3:00צורה חדשה של גלישה, שחבר'ה התחילו לקחת את הקטע
-
3:00 - 3:04לרחובות, והם השתמשו ב"אולי"
-
3:04 - 3:07שהראיתי לכם, כדי לקפוץ על כל מיני דברים
-
3:07 - 3:10כמו מדרגות ומעל מעקות
-
3:10 - 3:12וכל מיני דברים מגניבים.
-
3:12 - 3:14בקיצור העניין התחיל להתפתח למעלה.
-
3:14 - 3:17למעשה, כשמישהו אומר לך שהוא "סקייטר" כיום,
-
3:17 - 3:19הוא בעצם מתכוון לזה שהוא "סקייטר רחוב",
-
3:19 - 3:22בגלל פריסטייל, לקח לזה בערך 5 שנים למות,
-
3:22 - 3:25ובשלב הזה, כבר הייתי אלוף "אלוף"
-
3:25 - 3:30במשך 11 שנים, וואו!
-
3:30 - 3:32ופתאום זה היה הסוף בשבילי. זהו זה. זה נגמר.
-
3:32 - 3:36הם הורידו את הגלשן שנשא את השם שלי מהמדף,
-
3:36 - 3:39ובעצם הכריזו על מותי בפומבי.
-
3:39 - 3:40ככה הוורחתי את כספי, אתם מבינים?
-
3:40 - 3:44יש לך גלשן עם החתימה שלך, וגלגלים ונעליים
-
3:44 - 3:47ובגדים, היו לי את כל הדברים האלה, וזה נגמר.
-
3:47 - 3:49הקטע המשוגע היה, שהיה בזה משהו מאוד משחרר,
-
3:49 - 3:53כי לא הייתי צריך להגן
-
3:53 - 3:56על התואר שלי כאלוף "אלוף" יותר.
-
3:56 - 3:58"אלוף" נשמע מצחיק, אבל זה מה שזה, נכון?
-
3:58 - 4:02ועכשיו - מה שמשך אותי לעניין מלכתחילה, החופש
-
4:02 - 4:05שאיפשר לי פשוט ליצור דברים,
-
4:05 - 4:07בגלל שזה הדבר שנהניתי ממנו, תמיד,
-
4:07 - 4:10יצירת דברים חדשים.
-
4:10 - 4:13הדבר הנוסף שהיה לי היה כמות אדירה של תרגילים
-
4:13 - 4:16שהתבססו על משטח חלק.
-
4:16 - 4:19הדברים שכל החבר'ה עשו היה מאוד שונה.
-
4:19 - 4:20אז, עד כמה שזה היה משפיל ומבאס -
-
4:20 - 4:24ותאמינו לי שזה היה מאוד מבאס. הייתי הולך לאתרי סקייטבורד,
-
4:24 - 4:27וכבר הייתי "הבחור המפורסם", כן?
-
4:27 - 4:30וכולם חשבו שאני מוכשר. אבל בקטע החדש הזה
-
4:30 - 4:33הייתי זוועה. אז אנשים אמרו, "אה, הוא סבבה...
-
4:33 - 4:37אוי, מה קרה למולן?" (צחוק)
-
4:37 - 4:40אז, עד כמה שזה היה משפיל, התחלתי מחדש.
-
4:40 - 4:43הנה כמה תרגילים שהתחלתי להביא
-
4:43 - 4:44לתחום החדש. (רעשי סקייטבורד)
-
4:44 - 4:49ושוב, יש שכבה של השפעה מפריסטייל
-
4:49 - 4:51שהפך אותי - אה, זה?
-
4:51 - 4:54זה, כאילו, הדבר הכי קשה שאי פעם עשיתי.
-
4:54 - 4:56אוקיי, תראו את זה. לזה קוראים "דארקסלייד".
-
4:56 - 4:59רואים איך זה מחליק על הצד האחורי?
-
4:59 - 5:02זה כיף לאללה. (צחוק) ובעצם לא כזה קשה.
-
5:02 - 5:05מבינים?, הבסיס של כל זה, אתם מבינים, "קאספרס",
-
5:05 - 5:08רואים איך זורקים את זה? (רעש של סקייט)
-
5:08 - 5:10קלי קלות, נכון? בקטנה. (צחוק)
-
5:10 - 5:14והרגל הקידמית, הדרך שהיא תופסת אותו,
-
5:14 - 5:17ראיתי מישהו מחליק על הצד האחורי של הקרש ככה,
-
5:17 - 5:18וחשבתי לעצמי, "איך אני יכול להפוך את זה?"
-
5:18 - 5:21בגלל שאף אחד עדיין לא עשה את זה.
-
5:21 - 5:22ואז הבנתי משהו, זה מה שאני מנסה להגיד.
-
5:22 - 5:26היתה לי תשתית. היתה לי שכבה עמוקה שאמרה,
-
5:26 - 5:28כאילו, וואו, זאת רק הרגל שלך.
-
5:28 - 5:30זה רק הדרך שבה אתה מעיף את הקרש שלך.
-
5:30 - 5:33רק תתן למעקה לעשות את שלו, וזה קל,
-
5:33 - 5:34ומה שקורה אחר כך, יש עוד 20 תרגילים
-
5:34 - 5:36שמתבססים על וריאציות של זה.
-
5:36 - 5:39אז זה סוג הדברים ש... הנה תראו את זה
-
5:39 - 5:41הנה עוד דרך, ואני לא ארחיב על זה יותר מדי.
-
5:41 - 5:43קצת יותר מדי, אני מבין.
-
5:43 - 5:46הנה מה שנקרא "פרימו סלייד".
-
5:46 - 5:47(רעשי סקייטבורד)
-
5:47 - 5:50זה הטריק הכי כיפי בעולם.
-
5:50 - 5:53(רעשי סקייטבורד)
-
5:53 - 5:56זה כמו "סקינבורדינג".
-
5:56 - 5:59וזה, תראו איך זה מחליק על הצדדים, לכל כיוון.
-
5:59 - 6:02אוקיי, כשאתם רוכבים על סקייט ויורדים
-
6:02 - 6:05אז הסקייט מחליק לכיוון הזה או לכיוון ההוא. זה די צפוי מראש.
-
6:05 - 6:08אבל עם התרגיל הזה אי אפשר לצפות. זה כמו קומיקס, הירידות
-
6:08 - 6:10וזה הסיבה שאני כל כך אוהב את זה.
-
6:10 - 6:14זה כל כך כיפי. בעצם כשהתחלתי לעשות אותם,
-
6:14 - 6:16אני זוכר, בגלל שנפצעתי. הייתי צריך לעבור ניתוח ברך.
-
6:16 - 6:19כן? אז היו כמה ימים, בעצם כמה שבועות
-
6:19 - 6:21שלא יכולתי לרכב על סקייט בכלל.
-
6:21 - 6:23שוחררתי מזה. והייתי מסתכל על החבר'ה,
-
6:23 - 6:25הייתי הולך לאיזה האנגר שמלא חבר'ה
-
6:25 - 6:28היו מגיעים לרכב, החברים שלי, וחשבתי,
-
6:28 - 6:30"אני חייב לעשות משהו חדש. אני רוצה לעשות משהו חדש.
-
6:30 - 6:32אני רוצה להתחיל מההתחלה. לפתוח דף חדש."
-
6:32 - 6:34אז בערב לפני הניתוח, וצפיתי,
-
6:34 - 6:35וחשבתי, "איך אני הולך לעשות את זה?"
-
6:35 - 6:38אז רצתי וקפצתי על הקרש שלי,
-
6:38 - 6:40ואז עשיתי "קייבמן" ואז סובבתי אותו,
-
6:40 - 6:43ואני זוכר שחשבתי, נחתתי כל כך בקלות וחשבתי
-
6:43 - 6:46שאם הברך שלי תפגע הם יצטרכו לעבוד קשה יותר בניתוח בבוקר.
-
6:46 - 6:48(צחוק)
-
6:48 - 6:50בקיצור, זה היה מטורף.
-
6:50 - 6:52לא יודע כמה מכם עברו ניתוח,
-
6:52 - 6:55אבל (צחוק) אתה כל כך חסר אונים, כן?
-
6:55 - 6:58אתה על האלונקה ואתה מסתכל על התקרה
-
6:58 - 7:00כל פעם זה אותו דבר, ובדיוק כשהם שמים את מסכת הגז עליך
-
7:00 - 7:02לפני שאתה הולך לישון
-
7:02 - 7:06כל מה שיכלתי לחשוב זה "וואי, כשאני אתעורר ואחלים,
-
7:06 - 7:09הדבר הראשון שאעשה זה לצלם את התרגיל הזה." (צחוק)
-
7:09 - 7:12ובאמת זה מה שעשיתי. זה היה הדבר הראשון שצילמתי,
-
7:12 - 7:14וזה היה אדיר!
-
7:14 - 7:17עכשיו, תרשו לי - סיפרתי לכם קצת על ההתפתחות
-
7:17 - 7:20של התרגילים. תתייחסו אל זה בתור תוכן, במובן מסוים.
-
7:20 - 7:23מה שאנחנו עושים כסקייטרים רחוב זה,
-
7:23 - 7:25יש לך תרגילים. נגיד שאני עובד על "דארקסלייד",
-
7:25 - 7:29או "פרימו", אתם מכירים את התרגילים האלה כבר. (צחוק)
-
7:29 - 7:32מה שעושים זה מסתובבים באותם רחובות
-
7:32 - 7:35שכבר ראית מאוד פעמים, אבל פתאום בגלל
-
7:35 - 7:39שכבר יש לך בראש משהו ממוקד לתרגיל הזה,
-
7:39 - 7:42זה כאילו, מה יתאים לתרגיל החדש הזה?
-
7:42 - 7:45איך אני יכול להרחיב, איך ההקשר, איך הסביבה
-
7:45 - 7:48יכולה לשנות את האופי של מה שאני עושה?
-
7:48 - 7:52אז אתה נוסע ונוסע ונוסע, ואני חייב להודות,
-
7:52 - 7:54רק בגלל שהיה לי קשה עם זה בגלל שאני פה,
-
7:54 - 7:58אבל אני אגיד את זה, אני לא לתאר לכם איזו זכות זאת
-
7:58 - 8:01לא רק להופיע בפניכם אלא להיות כאן בקמפוס הזה,
-
8:01 - 8:06בגלל שכל כך הרבה פעמים השומרים העיפו אותי מכאן. (צחוק)
-
8:06 - 8:10(מחיאות כפיים)
-
8:10 - 8:13אז אני אתן לכם עוד דוגמה
-
8:13 - 8:16של איך ההקשר משפיע על התוכן.
-
8:16 - 8:19זה מקום לא רחוק מכאן.
-
8:19 - 8:21זו שכונה די גרועה, הדבר הראשון שאתה חושב זה,
-
8:21 - 8:24האם הולכים לפרק אותי במכות? אתה יוצא, ורואים את הקיר הזה?
-
8:24 - 8:30השיפוע די מתון, ומתבקש לעשות עליו תרגילי "Bank", כן?
-
8:30 - 8:33אבל מצד שני יש בו משהו שטוב לתרגילי "Wheelies",
-
8:33 - 8:36אז תקלטו את זה. יש כמה תרגילים, ושוב,
-
8:36 - 8:39איך הסביבה משנה את האופי של התרגילים.
-
8:39 - 8:43האוריינטציה היא של פריסטייל, "מניואל דאון - ווילי דאון".
-
8:43 - 8:45תראו את זה, וואו, אני מת על זה. זה כמו גלישה, זה.
-
8:45 - 8:47הדרך שבה תופסים את זה.
-
8:47 - 8:50זה, קצת מסוכן כשיורדים הפוך.
-
8:50 - 8:53ותראו את הרגל האחורית!
-
8:53 - 9:00אופס (צחוק). תרשמו את זה לעצמכם. שוב, נחזור לזה בקרוב.
-
9:00 - 9:03הנה. רגל אחורית, אוקיי, הנה, שם?
-
9:03 - 9:06לזה קוראים "פליפ 360". שימו לב איך הקרש הסתובב
-
9:06 - 9:09לכל הכיוונים גם אנכית וגם רוחבית.
-
9:09 - 9:14ועוד דוגמה לאיך ההקשר השתנה,
-
9:14 - 9:18והתהליך היצירתי עבורי ועבור רוב הסקייטרים,
-
9:18 - 9:21זה שאתה הולך, יוצא מהאוטו, בודק אם יש שומרים,
-
9:21 - 9:24אתה בודק עניינים... (צחוק)
-
9:24 - 9:26זה מצחיק, אתה לומד את הקצב שלהם,
-
9:26 - 9:28של החברה של האבטחה שמפטרלים,
-
9:28 - 9:31רכיבה על סקייט זה כזה עניין צנוע, בחיי.
-
9:31 - 9:33לא משנה כמה אתה טוב, אתה עדיין חייב להתמודד עם -
-
9:33 - 9:37אז אתה פוגע בקיר, וכשאתה פוגע בו אז הדבר הראשון שאתה עושה זה
-
9:37 - 9:39אתה נופל קדימה, ואני כזה , בסדר, בסדר.
-
9:39 - 9:43וככל שאתה מתרגל,
-
9:43 - 9:45אתה דוחף את זה למעלה, וכשזה קורה
-
9:45 - 9:48זה מעיף לך את הכתף לכיוון הזה
-
9:48 - 9:52וכשזה קרה חשבתי לעצמי "זה ממש דורש
-
9:52 - 9:56פליפ 360" בגלל שככה מתכוננים לתרגיל הזה.
-
9:56 - 9:58וזה מה שאני מנסה להדגיש,
-
9:58 - 10:02כפי שאתם יכולים לדמיין, כל התרגילים הללו בנויים
-
10:02 - 10:05מתת-תנועות וכל מיני תנועות יותר קטנות, מפורקות יותר
-
10:05 - 10:08לרמה שאני לא ממש יכול לתאר, אבל דבר אחד
-
10:08 - 10:11שאני כן יודע זה שכל תרגיל בנוי משילוב של שתיים
-
10:11 - 10:14או שלוש או ארבע תנועות, אז כשעליתי למעלה,
-
10:14 - 10:17כל הדברים האלה צפים באוויר ואתה כזה צריך לתת
-
10:17 - 10:20לתודעה הקוגניטיבית לנוח קצת, אתה כאילו מרפה אותו קצת,
-
10:20 - 10:22ונותן לאינטואיציה לשלוט תוך כדי.
-
10:22 - 10:25וכל התת-תנועות האלה צפות להן ואז
-
10:25 - 10:28כשאתה פוגע בקיר הכל מתחבר
-
10:28 - 10:30באיזושהי רמה, וזה הרגע שהתודעה הקוגניטיבית, אתה חושב,
-
10:30 - 10:32"אה, ברור, פליפ 360, זה מה שאני הולך לעשות."
-
10:32 - 10:34אז ככה זה עובד אצלי, התהליך היצירתי,
-
10:34 - 10:36התהליך עצמו של גלישת רחוב.
-
10:36 - 10:40אז הדבר הבא - תרשו לי. (צחוק) אלה חברי הקהילה.
-
10:40 - 10:42אלה כמה מהסקייטרים הכי טובים בעולם.
-
10:42 - 10:46אלא החברים שלי. וואו, הם כאלה אנשים טובים.
-
10:46 - 10:49והיופי בגלישה זה
-
10:49 - 10:52שאף אחד הוא לא הכי טוב. בעצם, אני יודע שזה גרוע להגיד את זה,
-
10:52 - 10:55אלה חברים שלי, אבל חלק מהם
-
10:55 - 10:58לא נראים כאלה נינוחים על הקרש.
-
10:58 - 11:00מה שעושה אותם אדירים זה הדרך שבה
-
11:00 - 11:04הם משתמשים בסקייטינג כדי לייחד את עצמם.
-
11:04 - 11:06כל אחד מהחברה האלה, אתה מסתכל עליהם,
-
11:06 - 11:08אתה יכול לראות צללית שלהם ואתה יכול לדעת
-
11:08 - 11:11"אה, זה הוא, זה הסלם, זה קוסטון,
-
11:11 - 11:14הנה החבר'ה האלה, אלה החבר'ה.
-
11:14 - 11:18וסקייטרים, אני חושב שהם בדרך כלל אנשים שונים
-
11:18 - 11:22שמחפשים תחושת שייכות,
-
11:22 - 11:24אבל שייכות תחת הדרישות שלהם,
-
11:24 - 11:29ורואים שהם מקבלים כבוד אמיתי מכמה אנשים אחרים לוקחים
-
11:29 - 11:32ממה שהם עושים, התרגילים הבסיסיים האלה, פליפ 360
-
11:32 - 11:35אנחנו לוקחים את זה, הופכים את זה לשלנו ואז אנחנו תורמים
-
11:35 - 11:37בחזרה לקהילה באופן פנימי
-
11:37 - 11:40שמעשיר את הקהילה עצמה.
-
11:40 - 11:44ככל שהתרומה יותר גדולה, ככה אנחנו מצליחים להביע וליצור
-
11:44 - 11:48את האינדבידואליות שלנו, שכל כך חשובה לרבים מאיתנו
-
11:48 - 11:51שמרגישים דחויים מלכתחילה.
-
11:51 - 11:54החיבור של כולם נותן לנו משהו
-
11:54 - 11:57שלא יכולנו להשיג כיחידים.
-
11:57 - 12:01אני צריך לומר את זה. יש סוג של סימטריה יפה
-
12:01 - 12:04שהרמה שבה אנו מתחברים לקהילה
-
12:04 - 12:07נמצאת ביחס ישיר לאינדבידואליות שלנו, שאנו מביעים
-
12:07 - 12:09על ידי מה שאנחנו עושים.
-
12:09 - 12:12הלאה. החבר'ה האלה. ("האקרים וקוד פתוח")
-
12:12 - 12:15קהילה מאוד דומה שמאוד תורמת לחידושים.
-
12:15 - 12:20שימו לב שכמה מהתמונות הן מהמשטרה.
-
12:20 - 12:22אבל זה מאוד דומה. כלומר, מה זה אומר להיות האקר' כן?
-
12:22 - 12:26זה להכיר טכנולוגיה כל כך טוב עד שאפשר לעשות עליה מניפולציות
-
12:26 - 12:30ולגרום לה לעשות דברים שלא התכוונו שיעשו. כן?
-
12:30 - 12:31והם לא כולם רעים.
-
12:31 - 12:36אתה יכול להיות האקר של לינוקס, ולגרום למערכת להיות יותר יציבה, כן?
-
12:36 - 12:38יותר בטוחה. אפשר להיות האקר של iOS,
-
12:38 - 12:42ולגרום לאייפון שלך לעשות דברים שלא תכננו שיעשה.
-
12:42 - 12:45לא מאושר, אבל גם לא בלתי חוקי.
-
12:45 - 12:47ואז יש את החבר'ה האלה, כן?
-
12:47 - 12:49מה שהם עושים מאוד דומה לתהליך היצירתי שלנו.
-
12:49 - 12:52הם מחברים אינפורמציה מנותקת
-
12:52 - 12:56ואז מחברים אותה ביחד בצורה
-
12:56 - 12:58שאנליסט אבטחה לא היה מצפה לה. כן?
-
12:58 - 13:00זה לא עושה אותם אנשים טובים,
-
13:00 - 13:04אבל זה נמצא בלב עולם הפיתוח,
-
13:04 - 13:08בלב קהילה יצירתית, קהילה חדשנית,
-
13:08 - 13:10וקהילת הקוד הפתוח, האתוס הבסיסי שלה
-
13:10 - 13:14הוא לקחת את מה שאנשים אחרים עשו, לשפר את זה,
-
13:14 - 13:16ובסוף להחזיר את זה כדי שכולנו נתקדם עוד יותר.
-
13:16 - 13:19קהילות מאוד דומות, מאוד דומות.
-
13:19 - 13:24יש לנו גם את הצדדים היותר קיצוניים, זה מצחיק, אבא שלי צדק.
-
13:24 - 13:26אלה עמיתיי.
-
13:26 - 13:28אבל אני מכבד את מה שהם עושים, והם מכבדים את מה שאני עושה,
-
13:28 - 13:31בגלל שהם יכולים לעשות דברים. מדהים מה שהם יכולים לעשות.
-
13:31 - 13:35למעשה, אחד מהם הוכתר ליזם השנה על ידי "Ernst & Young"
-
13:35 - 13:37של איזור סן דייגו,
-
13:37 - 13:41אז הם לא, אין לך באמת מושג עם מי אתה מתעסק.
-
13:41 - 13:44וכולנו זכינו באיזושהי דרגה של תהילה.
-
13:44 - 13:47למעשה, הצלחתי עד כדי כך
-
13:47 - 13:49שבאופן מוזר תמיד הרגשתי לא ראוי.
-
13:49 - 13:51היה לי פטנט, וזה היה מגניב, ופתחנו חברה
-
13:51 - 13:54והיא צמחה, והיא היתה הכי גדולה
-
13:54 - 13:56ואז היא ירדה ואז היא נהייתה הכי גדולה שוב,
-
13:56 - 13:59מה שהיה יותר קשה מהפעם הראשונה, ואז מכרנו אותה,
-
13:59 - 14:01ואז מכרנו אותה שוב.
-
14:01 - 14:04אז הצלחתי. ובסופו של דבר,
-
14:04 - 14:06אחרי שזכית בכל הדברים האלה, מה הדבר שממשיך לדחוף
-
14:06 - 14:09אותך קדימה? כפי שציינתי, העניינים עם הברך והכל,
-
14:09 - 14:11מה באמת ידחוף אותך?
-
14:11 - 14:13בגלל שזה לא רק התודעה.
-
14:13 - 14:16מה באמת יכה בך ויגרום לך לעשות משהו
-
14:16 - 14:19ולהביא אותו לרמה גבוהה יותר, ואחרי שיש לך הכל,
-
14:19 - 14:23לפעמים חבר'ה נשכחים עם כל הכישרון הזה
-
14:23 - 14:26ואחד הדברים שהיה לכולנו זה תהילה,
-
14:26 - 14:28לדעתי הסוג הכי טוב של תהילה כי אפשר להוריד אותה.
-
14:28 - 14:31הייתי בכל העולם,
-
14:31 - 14:34ולפעמים אלף ילדים צורחים את השם שלי
-
14:34 - 14:35וזה חוויה כל כך מוזרה וחזקה.
-
14:35 - 14:37זה כאילו, זה מבלבל.
-
14:37 - 14:39ואז אתה נכנס לאוטו ונוסע
-
14:39 - 14:42עשר דקות, ויוצא מהאוטו
-
14:42 - 14:46ואף אחד לא שם עליך. (צחוק)
-
14:46 - 14:48וזה מכניס הכל לפרספטקטיבה, כאילו,
-
14:48 - 14:50זה רק אני, ופופולריות, מה זה באמת?
-
14:50 - 14:53לא הרבה.
-
14:53 - 14:56מה שבאמת מדרבן אותנו זה כבוד מחברי הקהילה.
זה מה שגורם לנו -
14:56 - 14:58לעשות את מה שאנו עושים. אני שברתי יותר מתריסר עצמות,
-
14:58 - 15:02החבר'ה האלה, הבחור הזה יותר מאיזה עשר זעזועי מוח,
-
15:02 - 15:04עד שזה הפך כבר לבדיחה, כן?
-
15:04 - 15:09זו כבר באמת בדיחה, צוחקים עליו.
-
15:09 - 15:14הלאה. וזה משהו עמוק יותר, וזה מה שאני -
-
15:14 - 15:17אני חושב שהייתי בסיבוב הופעות כשקראתי את אחד מהביוגרפיות
-
15:17 - 15:20של פיינמן. זה היה האדום או הכחול.
-
15:20 - 15:27והוא אמר שם משהו שכל כך נגע לי.
-
15:27 - 15:29זה שהפרס נובל
-
15:29 - 15:32היא האבן דרך על כל העבודה מופלאה,
-
15:32 - 15:35וזה צלצל אצלי בגלל שזכיתי ב-35 מתוך 36 תחרויות
-
15:35 - 15:39שהשתתפתי בהם במשך 11 שנים, וזה הטריף אותי.
-
15:39 - 15:42למעשה, לנצח זה לא המילה. ניצחתי פעם אחת.
-
15:42 - 15:43שאר הזמן אתה רק מגן על התואר,
-
15:43 - 15:46ואתה נכנס למין, תנוחת צב, מבינים אותי?
-
15:46 - 15:49ככה שאתה לא באמת עושה את זה.
זה מבטל את כל ההנאה ממה שאתה אוהב -
15:49 - 15:52כי אתה כבר לא עושה את זה כדי ליצור וליהנות,
-
15:52 - 15:55ובזמנו כשזה היה הסוף שלי, זה היה אחד
-
15:55 - 15:58הדברים המשחררים ביותר שקרו לי,
בגלל שיכולתי לחזור ליצור. -
15:58 - 16:02ותראו, אני מבין שאני כמעט על הגבול של הטפה
-
16:02 - 16:04אני לא פה כדי להטיף.
-
16:04 - 16:06פשוט אני מדבר מול קהל בר מזל.
-
16:06 - 16:09אם אתם עוד לא מנהיגים של הקהילה שלכם,
-
16:09 - 16:12כנראה תהיו בקרוב, ואם יש כל דבר שאני יכול לתת לכם
-
16:12 - 16:16שעולה ממה שהשגתי מסקייט
-
16:16 - 16:19הדבר היחיד בעל משמעות, אני חושב, והדבר היחיד הקבוע,
-
16:19 - 16:22זה לא תהילה, זה לא כל הדברים האלה.
-
16:22 - 16:25מה שזה, זה שיש ערך מהותי בליצור משהו
-
16:25 - 16:28למען היצירה עצמה, ואפילו יותר מזה,
-
16:28 - 16:31בגלל שתראו, אני בן 46
-
16:31 - 16:33וכמה זה פתטי שאני עדיין נוסע על סקייטבורד, אבל יש -
-
16:33 - 16:38(צחוק) - יש יופי בלהחזיר את זה לקהילה
-
16:38 - 16:42שעזרת ליצור ולראות אותה מתפתחת,
-
16:42 - 16:45ולראות את הדור הצעיר יותר, יותר מוכשר, או פשוט אחרת,
-
16:45 - 16:47לוקח את כל העניין לרמה שלא יכלות לדמיין בכלל,
-
16:47 - 16:50בגלל שזה ממשיך לחיות. אז תודה על הזמן שלכם.
-
16:50 - 17:01(מחיאות כפיים)
-
17:01 - 17:04כריסטינה הולי: יש לי שאלה אליך.
-
17:04 - 17:09אז באמת המצאת את עצמך מחדש בעבר
-
17:09 - 17:12מפריסטייל לרכיבת רחוב, ואני חושבת שזה היה לפני כארבע שנים,
-
17:12 - 17:16פרשת רשמית. זהו זה? מה הלאה?
-
17:16 - 17:19רודני מולן: זאת שאלה טובה.
-
17:19 - 17:20קריסטינה: יש לי הרגשה שזה לא הסוף.
-
17:20 - 17:24רדוני: כן, כל פעם שאתה חושב שתפסת משהו,
-
17:24 - 17:26זה מצחיק, לא משנה כמה אתה טוב,
-
17:26 - 17:28ואני מכיר חבר'ה כאלה, זה מרגיש כאילו אתה מלטש קקי.
-
17:28 - 17:33מבינה? (צחוק)
-
17:33 - 17:36וחשבתי, הדרך היחידה שאני יכול להרחיב את זה
-
17:36 - 17:39זה על ידי שינוי משהו בבסיס,
-
17:39 - 17:42וזה מה שהמשכתי לעשות, סיפור ארוך,
-
17:42 - 17:46סיפור מייאש, אז אם אעשה את זה, ולא רק אדבר על זה,
-
17:46 - 17:48את תהיה הראשונה לדעת.
כריסטינה: בסדר, לא נשאל אותך עוד שאלות. -
17:48 - 17:49רודני: אשלח לך סמס.
-
17:49 - 17:53קריסטינה: (צחוק) בסדר. תודה רבה. כל הכבוד. (מחיאות כפיים)
רודני: תודה רבה. תודה רבה. (מחיאות כפיים) -
17:53 - 17:59(מחיאות כפיים)
- Title:
- רודני מולן - להקפיץ "אולי" ולחדש!
- Speaker:
- Rodney Mullen
- Description:
-
more » « less
הדבר האחרון שרודני מולן, אבי סקייטבורד הרחוב, רצה זה לנצח בתחרויות. בשיחה המרתקת הזו הוא מספר על אהבתו לקהילת הסקייטבורד הפתוחה ועל איך הסביבה הייחודית שבה מתרגלים דוחפת ליצירת תרגילים חדשים - ומעודדת שפע של יצירתיות אך ורק מתוך תשוקה. (צולם ב-TEDxUSC)
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 18:19
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Pop an ollie and innovate! | |
|
Sonia Barchilon accepted Hebrew subtitles for Pop an ollie and innovate! | |
|
|
Sonia Barchilon edited Hebrew subtitles for Pop an ollie and innovate! | |
|
|
Sonia Barchilon edited Hebrew subtitles for Pop an ollie and innovate! | |
|
|
Sonia Barchilon edited Hebrew subtitles for Pop an ollie and innovate! | |
|
|
Sonia Barchilon edited Hebrew subtitles for Pop an ollie and innovate! | |
|
|
Sonia Barchilon edited Hebrew subtitles for Pop an ollie and innovate! | |
|
|
Sonia Barchilon edited Hebrew subtitles for Pop an ollie and innovate! |