Return to Video

מה אנחנו יודעים (ומה לא) על נגיף הקורונה

  • 0:01 - 0:02
    [בבוקר ה-27 לפברואר, 2020,
  • 0:02 - 0:05
    מספר הנדבקים בנגיף הקורונה עמד על 82,000
  • 0:05 - 0:07
    ומספר המתים מהנגיף היה 2,810.
  • 0:07 - 0:11
    TED הזמינו את ד"ר דיויד היימן
    לספר על הממצאים האחרונים בנוגע למגיפה.]
  • 0:11 - 0:13
    [מה קורה למי שנדבק בנגיף הקורונה?]
  • 0:13 - 0:16
    זה נראה כמו מחלה די קלה,
    דומה מאוד לצינון,
  • 0:16 - 0:18
    אצל רוב האנשים.
  • 0:18 - 0:23
    ישנם אנשים שנדבקים וחולים באופן חמור;
  • 0:23 - 0:24
    חלקם צוותי רפואה.
  • 0:24 - 0:26
    המחלה חמורה מאוד אצלם,
  • 0:26 - 0:29
    כי הם נחשפים למינון גבוה יותר
    של הנגיף לעומת שאר הציבור,
  • 0:29 - 0:31
    ובמקביל הם אינם מחוסנים כנגד הנגיף.
  • 0:31 - 0:35
    אז באוכלוסיה הכללית
  • 0:35 - 0:39
    סביר להניח שהחשיפה שלכם
    לנגיף הקורונה כשאתם נדבקים
  • 0:39 - 0:42
    נמוכה בהרבה מזו שצוותי רפואה חשופים אליה,
  • 0:42 - 0:45
    ולכן הם חולים באופן חמור יותר.
  • 0:45 - 0:48
    אז ההידבקות שלכם בנגיף
    אמורה להיות קלה יותר, אני מקווה.
  • 0:48 - 0:51
    בנוסף יש את אוכלוסיית הקשישים
    ובעלי מחלות הרקע.
  • 0:51 - 0:54
    הם אלו שעלינו באמת לוודא
  • 0:54 - 0:56
    שיגיעו לקבל טיפול בבתי החולים.
  • 0:56 - 1:00
    [אילו אנשים צריכים להיות
    מודאגים במיוחד מהנגיף?]
  • 1:00 - 1:03
    טוב, הכי מודאגים צריכים להיות האנשים
  • 1:03 - 1:06
    שנמצאים, קודם כל, במדינות מתפתחות
  • 1:06 - 1:09
    ושאין להם גישה לטיפול רפואי טוב,
  • 1:09 - 1:11
    ואולי אין להם גישה לבית חולים בכלל
  • 1:11 - 1:14
    במידה והמגיפה תגיע לארצם.
  • 1:14 - 1:18
    האנשים האלו יהיו בסיכון גבוה,
    במיוחד הקשישים.
  • 1:18 - 1:20
    הקשישים בכל אוכלוסיה נמצאים בסיכון,
  • 1:20 - 1:23
    אבל במיוחד אלו שלא יכולים לקבל חמצן.
  • 1:23 - 1:25
    במדינות מתועשות,
  • 1:25 - 1:27
    צריכים לדאוג רק הקשישים ממש,
    שיש להם מחלות רקע,
  • 1:27 - 1:30
    הסוכרתיים,
    ואלו שחולים במחלות אחרות,
  • 1:30 - 1:31
    הם אלה שנמצאים בסיכון.
  • 1:31 - 1:34
    כרגע לא נראה שהאוכלוסיה הכללית
    נמצאת בסכנה גדולה.
  • 1:34 - 1:38
    [אילו מחלות רקע ומצבים רפואיים
    מעלים את הסיכון?]
  • 1:38 - 1:39
    ראשית,
  • 1:39 - 1:43
    חשוב לשים לב למחלות נשימתיות,
    מחלות רקע של מערכת הנשימה.
  • 1:43 - 1:46
    באופן כללי, הקשישים נמצאים בסיכון
    גבוה יותר,
  • 1:46 - 1:48
    במיוחד אלו מעל גיל 70,
  • 1:48 - 1:51
    כי מערכת החיסון שלהם אינה יעילה
  • 1:51 - 1:52
    כפי שהיא היתה כשהם היו צעירים,
  • 1:52 - 1:55
    ולכן הם חשופים יותר לזיהומים.
  • 1:55 - 1:59
    בנוסף, במספר מוסדות בסין,
  • 1:59 - 2:02
    אנשים נדבקו במקביל בשפעת
  • 2:02 - 2:03
    ובאותו זמן,
  • 2:03 - 2:06
    נדבקו בזיהומים בקטריאליים
  • 2:06 - 2:08
    בנוסף לדלקת הריאות שהם פיתחו.
  • 2:08 - 2:11
    [היכן ניתן למצוא מידע עדכני?]
  • 2:11 - 2:13
    המרכז לבקרת מחלות באטלנטה
    עוקב אחר התפשטות המגיפה
  • 2:13 - 2:17
    ומעלה עדכונים לאתר האינטרנט שלו
    באופן קבוע.
  • 2:17 - 2:20
    בנוסף, לארגון הבריאות העולמי בז'נבה,
  • 2:20 - 2:23
    שמתאם רבות מהפעילויות הבינלאומיות שנעשות,
  • 2:24 - 2:26
    יש אתר אינטרנט שמתעדכן מדי יום.
  • 2:26 - 2:29
    זוהי האחריות האישית שלנו להתעדכן
  • 2:29 - 2:31
    כדי שנבין
  • 2:31 - 2:34
    ולוודא שנוכל לתרום בעצמנו למאמץ
  • 2:34 - 2:36
    כדי למנוע התפשטות של הנגיף.
  • 2:36 - 2:39
    [הובלת את התגובה העולמית
    למגיפת הסארס ב-2003.
  • 2:39 - 2:40
    תוכל להשוות בין המגיפות?]
  • 2:40 - 2:43
    זו אותה הבעיה שיש לנו עם כל
    הזיהומים החדשים.
  • 2:43 - 2:45
    זה נגיף שמגיע אל בני אדם
  • 2:45 - 2:48
    שמעולם לא נחשפו אליו קודם.
  • 2:48 - 2:51
    אין להם נוגדנים כלפיו,
  • 2:51 - 2:53
    ולא לגמרי ברור
    האם מערכת החיסון שלהם
  • 2:53 - 2:55
    יכולה להתמודד עם הנגיף או לא.
  • 2:55 - 3:00
    זה נגיף שבדרך כלל נמצא
    בעטלפים ובחיות אחרות,
  • 3:00 - 3:02
    ופתאום, הוא עבר לבני אדם.
  • 3:02 - 3:05
    ולבני אדם פשוט אין ניסיון עם הנגיף הזה.
  • 3:05 - 3:06
    אבל לאט לאט,
  • 3:06 - 3:09
    אנחנו מתחילים ללמוד עליו יותר,
    בדיוק כפי שעשינו עם הסארס.
  • 3:09 - 3:13
    יש בהחלט מספר גדול יותר
    של מקרי מוות
  • 3:13 - 3:15
    משהיו במהלך מגיפת הסארס.
  • 3:15 - 3:19
    אבל כשמחלקים אותם במספר הנדבקים,
  • 3:19 - 3:22
    יש הרבה יותר נדבקים משהיו בסארס.
  • 3:23 - 3:24
    אחוז התמותה,
  • 3:24 - 3:29
    כלומר היחס בין מקרי המוות
    לנדבקים בסארס,
  • 3:29 - 3:30
    היה בערך 10 אחוזים.
  • 3:30 - 3:33
    במקרה של נגיף הקורונה הנוכחי, COVID-19,
  • 3:33 - 3:37
    אחוז התמותה הוא 2 אחוזים,
    סביר להניח שאפילו פחות.
  • 3:37 - 3:39
    אז זה נגיף הרבה פחות אלים,
  • 3:39 - 3:42
    אבל הוא עדיין יכול לגרום מוות,
  • 3:42 - 3:45
    ואנחנו לא רוצים לראות התפשטות של
    נגיף כזה באוכלוסיה האנושית.
  • 3:45 - 3:48
    [האם הבדיקות וההגבלות במעברי גבול,
    כמו שדות תעופה, מספיקות?]
  • 3:48 - 3:53
    ברור לכולם שהגבלות בשדות תעופה
    ומעברי גבול יבשתיים
  • 3:53 - 3:55
    לא יכולות למנוע ממחלה להיכנס למדינה.
  • 3:55 - 3:58
    אנשים שנמצאים בתקופת הדגירה של המחלה
    יכולים לחצות את הגבול,
  • 3:58 - 3:59
    יכולים להיכנס למדינה
  • 3:59 - 4:02
    ואז להדביק אחרים כשהם הופכים להיות חולים.
  • 4:02 - 4:08
    אז גבולות אינם הדרך למנוע
    מזיהומים להיכנס למדינה
  • 4:08 - 4:10
    על ידי מדידת חום.
  • 4:10 - 4:14
    מעברי גבול חשובים בגלל שבהם
    ניתן לספק מידע לאנשים שמגיעים
  • 4:14 - 4:18
    ממקומות בהם יתכן שנדבקו בנגיף,
  • 4:18 - 4:20
    ולספק להם תובנות,
  • 4:20 - 4:23
    בכתב או בע"פ
  • 4:23 - 4:26
    לגבי הסימנים והסימפטומים של הנגיף,
  • 4:26 - 4:30
    ומה הם צריכים לעשות
    אם הם מרגישים שאולי נדבקו.
  • 4:30 - 4:33
    [מתי יהיה חיסון?]
  • 4:33 - 4:35
    ישנם חיסונים בפיתוח ממש עכשיו,
  • 4:35 - 4:37
    יש הרבה מחקרים בנושא.
  • 4:37 - 4:41
    התהליך מחייב תחילה לפתח חיסון,
  • 4:41 - 4:45
    ואז יש לבחון את בטיחותו ויעילותו
    על בעלי חיים,
  • 4:45 - 4:49
    שאותם מדביקים בנגיף אחרי שקיבלו חיסון,
  • 4:49 - 4:51
    ורק אז עוברים לניסויים בבני אדם.
  • 4:51 - 4:53
    הניסויים בבעלי חיים עוד לא החלו,
  • 4:53 - 4:56
    אבל יחלו בקרוב עבור חיסונים מסויימים.
  • 4:56 - 4:59
    ואנחנו מאמינים שעד סוף השנה
    או בתחילת השנה הבאה,
  • 4:59 - 5:02
    יהיו כמה חיסונים אפשריים
  • 5:02 - 5:07
    שיגיעו לשלב בדיקה ואישור של הרשויות.
  • 5:07 - 5:11
    אז מדובר על טווח של שנה לפחות
    עד שיהיה חיסון זמין
  • 5:11 - 5:13
    לשימוש באוכלוסיות רבות.
  • 5:13 - 5:17
    [לאילו שאלות בנוגע להתפרצות המגיפה
    עדיין אין לנו תשובות?]
  • 5:17 - 5:19
    ברור לנו איך הנגיף מועבר,
  • 5:19 - 5:22
    אך עדיין לא ברור לנו באיזו קלות
    הוא מועבר בין בני אדם,
  • 5:22 - 5:26
    בקהילה או באזורים פתוחים.
  • 5:26 - 5:28
    אנחנו יודעים, לדוגמא,
  • 5:28 - 5:32
    שבמתחם סגור כמו ספינה,
    הנגיף מתפשט בקלות.
  • 5:32 - 5:33
    עלינו להבין טוב יותר
  • 5:34 - 5:37
    איך הוא יתפשט
    כשהוא יגיע לאזורים פתוחים יותר
  • 5:37 - 5:40
    שבהם אנשים נחשפים
    לאנשים שעשויים להיות חולים.
  • 5:41 - 5:44
    [מה אפשר לשפר בתגובה הבינלאומית למגיפה?]
  • 5:45 - 5:46
    הבעיה העיקרית בעולם כיום,
  • 5:46 - 5:50
    היא שאנחנו רואים במגיפות במדינות מתפתחות
  • 5:50 - 5:52
    משהו שעלינו לבלום.
  • 5:53 - 5:55
    אז כשיש התפרצות של אבולה,
  • 5:55 - 5:58
    אנחנו חושבים "איך נוכל ללכת ולעצור
    את ההתפרצות בארץ ההיא?"
  • 5:58 - 6:01
    אנחנו לא שואלים את עצמנו
    "איך נוכל לעזור למדינה הזאת
  • 6:01 - 6:03
    "לשפר את יכולת ההתמודדות שלה,
  • 6:03 - 6:07
    "כך שהיא תוכל לזהות זיהומים
    ולהגיב בהתאם?"
  • 6:07 - 6:09
    אז לא השקענו מספיק
  • 6:09 - 6:13
    בעזרה למדינות לפתח את היכולות
    של מערכות הבריאות הציבוריות שלהן.
  • 6:13 - 6:17
    השקענו בפיתוח מנגנונים גלובליים
  • 6:17 - 6:22
    שיכולים לספק תמיכה למדינות
    כדי שיבלמו מגיפות,
  • 6:22 - 6:24
    אבל אנחנו רוצים לחיות בעולם
    שבו כל מדינה
  • 6:24 - 6:27
    תוכל לעשות כמיטב יכולתה
    לבלום בעצמה את המגיפות אצלה.
  • 6:27 - 6:30
    [האם נראה יותר התפרצויות
    של מחלות חדשות בעתיד?]
  • 6:30 - 6:32
    כיום, יש בעולם יותר מ-7 מיליארד אנשים.
  • 6:32 - 6:35
    וכשאנשים אלה באים לעולם
    נחוץ להם עוד מזון
  • 6:35 - 6:37
    ועוד הרבה דברים
  • 6:37 - 6:39
    והצפיפות הולכת וגדלה.
  • 6:39 - 6:42
    למעשה אנחנו חיים בעולם עירוני
    שבו אנשים גרים באזורים עירוניים.
  • 6:42 - 6:45
    במקביל, אנחנו מגדלים יותר בעלי חיים,
  • 6:45 - 6:50
    ובעלי החיים האלו מספקים
    גם מזון לבני האדם.
  • 6:50 - 6:51
    אז אנחנו רואים
  • 6:51 - 6:56
    שהמגע בין בני האדם לבעלי חיים
    נעשה יותר ויותר הדוק.
  • 6:56 - 7:00
    והחקלאות האינטנסיבית הזאת
    של גידול בעלי חיים
  • 7:00 - 7:05
    והעלייה האינטנסיבית באוכלוסיה האנושית
    שחיים לצידם באותו עולם,
  • 7:05 - 7:10
    יוצרים בעצם כור היתוך שבו
    מחלות עלולות להתפרץ, והן אכן מתפרצות.
  • 7:10 - 7:13
    בסופו של דבר, נתחיל לראות
    יותר ויותר מגיפות כאלו.
  • 7:13 - 7:17
    כך שהתפרצות של זיהום היום
    היא רק אזהרה
  • 7:17 - 7:19
    מפני מה שמצפה לנו בעתיד.
  • 7:19 - 7:23
    עלינו לוודא ששיתוף הפעולה הטכנולוגי בעולם
  • 7:23 - 7:25
    יביא לעבודה משותפת
  • 7:25 - 7:28
    כדי להבטיח שנוכל להבין
    את ההתפרצויות האלו כשהן קורות
  • 7:28 - 7:32
    ומספקים במהירות את המידע הדרוש
    כדי להשתלט עליהן.
  • 7:32 - 7:34
    [האם הגרוע ביותר כבר מאחורינו?]
  • 7:34 - 7:36
    אני לא יכול לחזות זאת בבטחון,
  • 7:36 - 7:39
    וכל מה שאוכל לומר הוא
    שעל כולנו להיות מוכנים
  • 7:39 - 7:41
    לתרחיש הגרוע ביותר.
  • 7:41 - 7:43
    ובו בזמן,
  • 7:43 - 7:46
    ללמוד כיצד נוכל להגן על עצמנו ועל אחרים
  • 7:46 - 7:48
    אם המגיפה תגיע אלינו.
  • 7:49 - 7:52
    [למידע נוסף: המרכז לבקרת מחלות ולמניעתן
    www.cdc.gov/coronavirus
  • 7:52 - 7:54
    ארגון הבריאות העולמי
    www.who.int/coronavirus]
Title:
מה אנחנו יודעים (ומה לא) על נגיף הקורונה
Speaker:
דייויד היימן
Description:

מה קורה למי שנדבק בנגיף הקורונה? מי הכי נמצא בסיכון? כיצד תוכלו להגן על עצמכם?
המומחה לבריאות הציבור דיוויד היימן, שניהל את התגובה העולמית למגיפת הסארס ב-2003, חושף את הממצאים העדכניים לגבי COVID-19 ומה שהעתיד צופן לנו.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
08:06

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.