< Return to Video

שחיקת האמפתיה | סיימון ברון כהן | TEDxבתי-הפרלמנט

  • 0:18 - 0:24
    שני המדענים הנאצים האלה
    עבדו במחנה הריכוז דכאו
  • 0:24 - 0:26
    בזמן מלחמת העולם השניה.
  • 0:26 - 0:29
    הם ניהלו ניסוי
  • 0:29 - 0:34
    כדי לראות כמה זמן
    אדם יכול לשרוד במים קפואים.
  • 0:36 - 0:37
    כמדענים טובים,
  • 0:37 - 0:44
    הם נקטו באמצעים שיטתיים,
    כולל מדידת הזמן עד המוות.
  • 0:46 - 0:50
    דוגמאות לרוע אנושי כזה
    מעלות שאלה גדולה.
  • 0:50 - 0:55
    איך אפשר להתייחס לאדם
    כאל חפץ?
  • 0:57 - 1:03
    ההסבר המסורתי לאכזריות האנושית
    משתמש במונח "רוע".
  • 1:04 - 1:09
    בעיני, המושג "רוע"
    איננו מועיל ואיננו מדעי.
  • 1:10 - 1:14
    משתמע ממנו שבמתעלל
    שולט איזה כוח על-טבעי.
  • 1:15 - 1:18
    חמור מכך,
    יש כאן מעגל מסוכן;
  • 1:18 - 1:22
    אם הגדרת הרוע היא העדר הטוב,
  • 1:22 - 1:24
    אז מה שאנו בעצם אומרים הוא:
  • 1:24 - 1:28
    "הוא עשה משהו רע
    משום שאין הוא אדם טוב."
  • 1:28 - 1:31
    זה לא ממש מקדם אותנו.
  • 1:32 - 1:35
    לעומת זאת, מושג האמפתיה,
  • 1:35 - 1:38
    כך אני טוען,
    מועיל מבחינה מדעית;
  • 1:38 - 1:41
    אפשר למדוד אותה,
    אפשר לחקור אותה.
  • 1:42 - 1:48
    לאמפתיה שני מרכיבים מובהקים:
    קוגניטיבי ורגשי.
  • 1:49 - 1:52
    אמפתיה קוגניטיבית היא היכולת
  • 1:52 - 1:55
    לדמיין את מחשבותיו ורגשותיו של אחר;
  • 1:55 - 1:58
    להעמיד עצמך בנעליו.
  • 1:58 - 2:00
    זהו המרכיב של ההכרה בזולת.
  • 2:00 - 2:06
    אמפתיה רגשית היא המניע להגיב
    ברגש הולם
  • 2:06 - 2:08
    למה שאדם אחר חושב או חש.
  • 2:09 - 2:13
    אני אטען שאמפתיה רגשית נמוכה
  • 2:13 - 2:17
    מהווה גורם חיוני
    בהסבר האכזריות האנושית.
  • 2:18 - 2:22
    אמפתיה אינה הכל או לא כלום;
    יש לה דרגות,
  • 2:22 - 2:25
    והיא נבדלת מאדם לאדם;
  • 2:25 - 2:29
    היא מתוארת כעקומת פעמון אמפתית.
  • 2:29 - 2:32
    מרביתנו נמצאים באזור המרכזי
    של הספקטרום,
  • 2:32 - 2:34
    עם כמויות אמפתיה ממוצעות.
  • 2:34 - 2:38
    יש אנשים בעלי אמפתיה
    שמעל לממוצע.
  • 2:39 - 2:40
    אבל מהם הגורמים
  • 2:40 - 2:45
    שעלולים לגרום לאדם
    להיות בעל אמפתיה נמוכה,
  • 2:45 - 2:48
    באופן זמני או דרך-קבע?
  • 2:48 - 2:53
    מהם הגורמים החברתיים?
    מהם הגורמים הביולוגיים?
  • 2:55 - 2:59
    אחד הגורמים החברתיים
    הוא הציות לסמכות.
  • 3:00 - 3:05
    הניסוי של סטנלי מילגרם
    באוניברסיטת ייל הוכיח
  • 3:05 - 3:09
    שאנשים מוכנים לתת הלם חשמלי למישהו
  • 3:09 - 3:10
    כדי לעזור לו ללמוד,
  • 3:10 - 3:14
    אם דמות סמכותית כלשהי
    הורתה להם לעשות זאת.
  • 3:14 - 3:16
    המשמעות היא פשוטה:
  • 3:16 - 3:21
    ייתכן שציות להוראות הוא גורם
    שבכוחו לשחוק את האמפתיה שלנו.
  • 3:22 - 3:25
    גורם חברתי נוסף הוא אידאולוגיה.
  • 3:26 - 3:32
    כשהמחבלים ריסקו את המטוסים
    לתוך מגדלי התאומים ב-11 לספטמבר,
  • 3:32 - 3:37
    ההנחה שלנו היא שמן הסתם
    הם היו אחוזי אמונה מוצקה
  • 3:37 - 3:39
    שהם עושים את המעשה הנכון.
  • 3:41 - 3:42
    ברור שאיננו יודעים
  • 3:42 - 3:45
    אם המחבלים שהתנדבו למעשה זה
  • 3:45 - 3:48
    היו בעלי אמפתיה נמוכה מלכתחילה,
  • 3:48 - 3:50
    אבל ייתכן
  • 3:50 - 3:53
    שהאמונות האידאולוגיות שלהם
    היו גורם נוסף
  • 3:53 - 3:57
    שאולי שחק את האמפתיה שלהם
    כלפי קורבנותיהם.
  • 3:57 - 4:02
    גורם שלישי הוא יחסים
    בין קבוצת פנים לקבוצת חוץ.
  • 4:03 - 4:07
    ברואנדה ראינו שקבוצה אתנית אחת
    השתמשה בתעמולה
  • 4:07 - 4:10
    כדי לסווג סטריאוטיפית
    את קבוצת החוץ;
  • 4:10 - 4:14
    לתאר אותה כתת-אנושית, כמקקים.
  • 4:15 - 4:18
    כשאנו שוללים מקבוצה
    צלם-אנוש ורואים בה אויב,
  • 4:18 - 4:23
    יש סיכוי שנאבד את האמפתיה שלנו;
  • 4:23 - 4:27
    ואכן, ראינו את רצח העם הנורא
    שנבע מכך.
  • 4:29 - 4:34
    אבל שום גורם חברתי כזה
    אינו מסביר מעשי יחידים, כמו טד בנדי.
  • 4:34 - 4:38
    בתחילת הקריירה שלו
    הוא היה סטודנט לפסיכולוגיה
  • 4:38 - 4:40
    באוניברסיטת וושינגטון
  • 4:40 - 4:43
    שם התנדב לעבוד
    כטַלפּן בקו-מצוקה
  • 4:43 - 4:46
    ושכנע נשים להיפגש איתו.
  • 4:46 - 4:49
    ובשנים שלאחר מכן
  • 4:49 - 4:54
    אנס ורצח לפחות 30 נשים.
  • 4:55 - 4:58
    נוכל להניח שהיתה לו
    אמפתיה קוגניטיבית טובה
  • 4:58 - 5:02
    משום שהצליח להוליך שולל
    את קורבנותיו,
  • 5:02 - 5:07
    אבל שלא היתה לו אמפתיה רגשית:
    פשוט לא היה לו איכפת,
  • 5:07 - 5:11
    וזו חסרה לו לאורך זמן.
  • 5:12 - 5:17
    הראיה לכך שלפסיכופטים כטד בנדי
    חסרה אמפתיה רגשית
  • 5:17 - 5:22
    מקורה בניסוי שערך ג'יימס בלייר
    בבית החולים ברודמור.
  • 5:23 - 5:26
    הוא הציג בפני פסיכופטים
    ובפני קבוצת בקרה
  • 5:26 - 5:28
    שלושה סוגי תמונות,
  • 5:28 - 5:34
    תמונות מאיימות, תמונות נייטרליות
    ותמונות של אנשים במצוקה.
  • 5:35 - 5:37
    הוא גילה שהפסיכופטים
  • 5:37 - 5:41
    הפגינו תגובה פיזיולוגית פחותה
  • 5:41 - 5:44
    רק כשראו את תמונות האנשים במצוקה.
  • 5:44 - 5:48
    זה מראה שחסרה להם
    אמפתיה רגשית.
  • 5:50 - 5:55
    אנשים עם אוטיזם מתקשים באמפתיה קוגניטיבית.
  • 5:55 - 5:58
    קשה להם מאד לדמיין
    את מחשבותיהם של אחרים,
  • 5:58 - 6:02
    את מניעיהם, את כוונותיהם
    ואת רגשותיהם.
  • 6:02 - 6:05
    אבל אנשים עם אוטיזם אינם נוטים
    לפגוע באחרים;
  • 6:05 - 6:08
    אדרבא, אנשים אחרים מבלבלים אותם
  • 6:08 - 6:13
    והם נסוגים מבחינה חברתית ומבכרים
    את עולם העצמים, הצפוי יותר.
  • 6:14 - 6:17
    האמתיה הרגשית של אנשים עם אוטיזם לא נפגעה,
  • 6:17 - 6:20
    כי כשהם שומעים שמישהו סובל
  • 6:20 - 6:22
    זה מעציב אותם.
  • 6:23 - 6:25
    זה גורם לנו לחשוב
  • 6:25 - 6:30
    שאנשים עם אוטיזם ופסיכופטים
    הם הפכים גמורים.
  • 6:30 - 6:35
    לפסיכופט יש אמפתיה קוגניטיבית טובה
    - כך הוא יכול להוליך שולל -
  • 6:35 - 6:38
    אבל יש לו אמפתיה רגשית פחותה.
  • 6:38 - 6:41
    לאנשים עם אוטיזם יש אמפתיה רגשית,
  • 6:41 - 6:45
    אבל הם מתקשים באמפתיה קוגניטיבית
    מסיבות נוירולוגיות.
  • 6:48 - 6:50
    פסיכופטיות אינה מופיעה משום מקום.
  • 6:50 - 6:56
    רבים כאלה הפגינו בנעוריהם
    התנהגות אנטי-חברתית ועבריינות.
  • 6:56 - 7:01
    ג'ון בולדי ממרפאת טוויסטוק שבלונדון
    חקר נוער עבריין ומצא
  • 7:01 - 7:06
    שרבים מהם חוו הזנחה רגשית
    בילדותם המוקדמת.
  • 7:07 - 7:12
    הוא טען שהיעדר אהבת הורים
    בתחילת הילדות
  • 7:12 - 7:15
    היא גורם נוסף שעלול
    לשחוק את האמפתיה.
  • 7:17 - 7:20
    אבל ברור לנו שלא ייתכן
    שהחוויות המוקדמות הן כל הסיפור,
  • 7:20 - 7:23
    כי לא כל מי שהיתה להם
    ילדות רעה
  • 7:23 - 7:25
    מאבדים את האמפתיה שלהם.
  • 7:26 - 7:31
    אבשלום כספי
    מהמכון הפסיכיאטרי בלונדון הראה
  • 7:31 - 7:36
    שמי שחוו התעללות חמורה בילדות
  • 7:36 - 7:39
    גובר אצלם הסיכון לעבריינות נוער.
  • 7:40 - 7:42
    אבל הסיכון לעבריינות נוער
    גובר אף יותר
  • 7:42 - 7:47
    אצל מי שנושא גירסה
    של גן אמ-איי-או-אֵיי
  • 7:47 - 7:49
    המסומן כאן באדום;
  • 7:50 - 7:53
    כלומר, ישנה אינטארקציה בין גנים וסביבה.
  • 7:54 - 7:56
    גורם ביולוגי נוסף
  • 7:56 - 8:02
    המקושר לרמות אמפתיה,
    הוא ההורמון טסטוסטרון.
  • 8:03 - 8:06
    אצל העובר, הטסטוסטרון
    מעצב את התפתחות המוח.
  • 8:07 - 8:09
    מדדנו את שיעורי הטסטוסטרון
  • 8:09 - 8:12
    במי השפיר שמקיפים את התינוק
  • 8:12 - 8:16
    אצל נשים שעברו בדיקת מי שפיר
    במהלך ההריון.
  • 8:17 - 8:22
    חיכינו שהתינוק ייוולד,
    ואז ניהלנו מעקב אחר הילדים.
  • 8:23 - 8:26
    כשהילדים היו בני 8,
  • 8:26 - 8:28
    שאלנו אותם איזו מילה
    מתארת הכי טוב
  • 8:28 - 8:32
    את מה שהאדם בתמונה
    חושב או מרגיש.
  • 8:32 - 8:35
    התשובה הנכונה כאן היא
    שהוא מתעניין במשהו.
  • 8:36 - 8:41
    מצאנו שככל שרמות הטסטוסטרון העוברי
    היו גבוהות יותר,
  • 8:41 - 8:45
    כך הילד התקשה יותר
  • 8:45 - 8:48
    במבחן זה של אמפתיה קוגניטיבית.
  • 8:48 - 8:54
    מידת האמפתיה שאנו מפגינים
    היא פונקציה של מעגל האמפתיה;
  • 8:54 - 8:56
    רשת של אזורים במוח.
  • 8:57 - 9:00
    כאן אנו רואים רק שניים מהם:
  • 9:00 - 9:04
    באדום, צד שמאל של קליפת המוח
    הקדם-מצחית האמצעית התחתונה,
  • 9:04 - 9:07
    ובכחול, האמיגדלה.
  • 9:08 - 9:11
    זהו פיניאס גייג', שסבל מפגיעה
  • 9:11 - 9:15
    בצד שמאל של קליפת המוח
    הקדם-מצחית האמצעית התחתונה
  • 9:15 - 9:20
    בגלל פיצוץ שהחדיר מוט מתכת
    מאחורי עינו ודרך מוחו.
  • 9:21 - 9:25
    לפני התאונה הוא תואר
    כאדם מנומס ומתחשב.
  • 9:26 - 9:29
    לאחר התאונה הוא תואר
    כגס-רוח
  • 9:29 - 9:31
    וכמי שכבר אינו יכול לשפוט
  • 9:31 - 9:34
    מה מתאים מבחינה חברתית
    בנסיבות שונות.
  • 9:34 - 9:36
    הוא איבד את האמפתיה הקוגניטיבית שלו.
  • 9:39 - 9:43
    ז'אן דיסטי מאוניברסיטת שיקגו
    השתמש בסריקת מוח
  • 9:43 - 9:46
    - דימות תהודה מגנטית -
  • 9:47 - 9:49
    כדי לבחון מוחות של עבריינים צעירים
  • 9:49 - 9:54
    כשהם צפו בסרטים
    שבהם אדם חווה כאב
  • 9:54 - 9:59
    למשל, כמו הפסנתרן הזה,
    שמכסה הפסנתר מוחץ את אצבעותיו
  • 9:59 - 10:01
    כשהוא נופל עליהן.
  • 10:01 - 10:06
    הוא מצא שהעבריינים הצעירים
    לא הפגינו
  • 10:06 - 10:09
    רמות אופייניות של פעילות באמיגדלה -
  • 10:09 - 10:12
    - חלק ממעגל האמפתיה במוח.
  • 10:12 - 10:16
    אך הבה לא נשכח
    את הצד החיובי של האמפתיה.
  • 10:16 - 10:19
    למרביתנו יש מספיק אמפתיה,
  • 10:19 - 10:22
    ויש גם אנשים בעלי
    רמות אמפתיה גבוהות.
  • 10:24 - 10:27
    כשהגברים האלה יצרו קשר המבוסס
  • 10:27 - 10:30
    על יסוד כבוד ואמפתיה הדדיים,
  • 10:30 - 10:34
    זה הוביל לסיום האפרטהייד
    בדרום-אפריקה.
  • 10:35 - 10:38
    האמפתיה חיונית לדמוקרטיה בריאה;
  • 10:39 - 10:42
    היא מבטיחה שנקשיב
    לנקודות השקפה שונות;
  • 10:42 - 10:47
    אנו מקשיבים לרגשותיהם של אחרים
    וחשים אותם.
  • 10:48 - 10:52
    למעשה, ללא אמפתיה,
    לא תתאפשר דמוקרטיה.
  • 10:54 - 10:58
    השבוע פגשתי את שתי הנשים האלה
    כשביקרו בקיימברידג'.
  • 10:59 - 11:03
    משמאל: סיהאם, אישה פלסטינית;
  • 11:04 - 11:08
    אחיה נורה למוות בכדור ישראלי.
  • 11:10 - 11:15
    מימין: רובי, אישה ישראלית.
  • 11:15 - 11:18
    בנה נהרג מכדור פלסטיני.
  • 11:19 - 11:23
    שתי הנשים האלה
    עשו את הצעד האמיץ
  • 11:23 - 11:27
    של יצירת יחסים
    מעבר לפער הפוליטי.
  • 11:28 - 11:31
    הן לא נכנעו לרגשות הנקם
  • 11:31 - 11:34
    שהיו רק מנציחים את מעגל האלימות,
  • 11:34 - 11:40
    אלא נעזרו באמפתיה שלהן
    כדי להכיר בעצב המשותף לשתיהן
  • 11:40 - 11:45
    ובאותו כאב נורא
    של אובדן אדם אהוב.
  • 11:47 - 11:53
    האמפתיה היא משאב הטבע
    היקר ביותר שלנו לפתרון סכסוכים.
  • 11:54 - 11:58
    אנו יכולים לחכות
    שמנהיגינו הפוליטיים יפעילו אמפתיה
  • 11:58 - 12:00
    - זה יהיה שינוי מרענן -
  • 12:00 - 12:04
    אבל בעצם, כולנו יכולים להשתמש
    באמפתיה שלנו.
  • 12:04 - 12:07
    כמו שסיהאם ורובי אמרו לי,
  • 12:07 - 12:10
    "הסכסוך ייפסק
    רק כאשר נגלה אמפתיה."
  • 12:10 - 12:11
    תודה לכם.
  • 12:11 - 12:13
    (מחיאות כפיים)
Title:
שחיקת האמפתיה | סיימון ברון כהן | TEDxבתי-הפרלמנט
Description:

הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי שהופק בפורמט TED באופן עצמאי ע"י קהילה מקומית. למידע נוסף: http://ted.com/tedx

איך קורה שאנשים נבונים לגמרי מסוגלים להמיט רעות איומות על ראשיהם של אחרים? סיימון ברון כהן מאמין שעלינו לבחון את השפעת האמפתיה על ההתנהגות האנושית, במקום לסווג אותנו בחלוקות גסות כמו "טוב" או "רע".

סיימון ברון כהן הוא מרצה לפסיכופתולוגיה התפתחותית באוניברסיטת קיימברידג' ובמכללת טריניטי שבקיימברידג'. הוא מכהן כיו"ר המרכז לחקר האוטיזם (Autism Research Centre (ARC)) בקיימברידג'. אתר: (www.autismresearchcentre.com).
מספריו:
Mindblindness (MIT Press, 1995),
The Essential Difference (Penguin UK/Basic Books, 2003),
Prenatal Testosterone in Mind (MIT Press, 2005),
Zero Degrees of Empathy (Penguin UK/Basic Books, 2011)
Autism and Asperger Syndrome: The Facts (OUP, 2008).
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
12:19

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.