< Return to Video

האם נוכל לשרוד שהייה ממושכת בחלל? ליסה ניפ

  • 0:08 - 0:12
    לשהייה ממושכת בחלל
    יש השלכות הרסניות על גוף האדם.
  • 0:12 - 0:16
    חוסר משקל
    מונע התחדשות של שרירים ועצמות
  • 0:16 - 0:20
    וחשיפה מוגברת לקרינה
    גורמת להיווצרות מוטציות בלתי הפיכות.
  • 0:20 - 0:24
    בעוד אנו שוקלים ברצינות את האפשרות
    שבני אדם יהיו יצורים הנודדים בחלל,
  • 0:24 - 0:26
    שאלה אחת נשארת פתוחה.
  • 0:26 - 0:29
    אפילו אם נצליח להשתחרר
    מהשפעת הכבידה של כדור הארץ
  • 0:29 - 0:32
    ולצאת למסע בין-כוכבי ממושך,
  • 0:32 - 0:35
    האם נוכל להסתגל
    לסביבתו העויינת של החלל החיצון?
  • 0:35 - 0:39
    זו לא תהיה הפעם הראשונה שהמין האנושי
    מצליח להסתגל לסביבה עויינת
  • 0:39 - 0:42
    ולפתח יכולות על אנושיות.
  • 0:42 - 0:45
    לא כוחות בדיוניים כמו ראייה ביונית
    או יכולת להיות רואה ואינו נראה.
  • 0:45 - 0:50
    אלא הסתגלות פיסיולוגית
    לשם השרדות בתנאים קשים.
  • 0:50 - 0:53
    לדוגמה: על פסגות הרי ההימלאיה
  • 0:53 - 0:57
    שחלקן מגיעות לגבהים של 9 ק״מ
    מעל לגובה פני הים,
  • 0:57 - 1:01
    אדם מהשפלה שלא עבר תהליך התאקלמות
    יחווה סימפטומים של היפוקסיה,
  • 1:01 - 1:04
    או כפי שהם קרויים - מחלת גבהים.
  • 1:04 - 1:08
    בגבהים שכאלה, הגוף בד״כ מייצר
    עודף כדוריות דם אדומות
  • 1:08 - 1:10
    דבר הגורם לדם להיות סמיך יותר
    ומקשה על זרימתו.
  • 1:10 - 1:14
    אבל אצל המקומיים,
    שחיים בין הרי ההימלאיה כבר אלפי שנים
  • 1:14 - 1:18
    קיימים בגוף מנגנונים
    שעוקפים את תהליך ההתאקלמות
  • 1:18 - 1:20
    ושומרים על זרימת דם נורמלית.
  • 1:20 - 1:25
    מקרים מעין אלה מוכיחים שגוף האדם
    יכול לעבור שינוי תמידי שיסייע בהישרדותו,
  • 1:25 - 1:28
    אבל שינוי טבעי שכזה
    בקרב האוכלוסיה האנושית כולה
  • 1:28 - 1:31
    עלול לקחת עשרות אלפי שנים.
  • 1:31 - 1:35
    התפתחויות מדעיות שארעו לאחרונה
    יכולות לסייע לנו בהאצת תהליך ההסתגלות
  • 1:35 - 1:37
    כך שהוא יימשך מספר דורות בלבד.
  • 1:37 - 1:40
    כדי לשגשג כייצורים הנודדים בחלל,
  • 1:40 - 1:42
    אולי נוכל לפתח שיטות
  • 1:42 - 1:46
    שיסייעו להשריש במהירות בגופינו
    תכונות שיגנו עלינו.
  • 1:46 - 1:49
    דוגמה לגרסת בטא
    של שיטות מעין אלו היא ריפוי גני,
  • 1:49 - 1:53
    שמשמש אותנו כיום לתיקון מחלות גנטיות.
  • 1:53 - 1:56
    טכנולוגיות של מודיפיקציה גנטית
    המשתפרות מיום ליום,
  • 1:56 - 2:00
    מאפשרות למדענים לשנות באופן ישיר
    את הגנום האנושי
  • 2:00 - 2:04
    על מנת לעצור תהליכים בלתי רצויים
    וליצור חומרים מועילים.
  • 2:04 - 2:06
    דוגמה לתהליך בלתי רצוי
  • 2:06 - 2:11
    הוא השפעות החשיפה לקרינה מייננת
    על גופינו.
  • 2:11 - 2:15
    בלי אטמוספרה ושדה מגנטי
    כמו אלו הקיימים בכדור הארץ,
  • 2:15 - 2:20
    רוב כוכבי הלכת והירחים יופצצו
    בחלקיקים מסוכנים אלו שגודלם קטן מאטום.
  • 2:20 - 2:22
    הם יכולים לחדור כמעט לכל דבר
  • 2:22 - 2:27
    ועלולים לגרום לשינויי דנ״א סרטניים
    בגופם של נוודי החלל.
  • 2:27 - 2:30
    אבל מה אם נוכל לשנות
    את השפעות הקרינה?
  • 2:30 - 2:32
    עור אנושי מייצר פיגמנט הנקרא מלנין
  • 2:32 - 2:35
    שמגן עלינו מהקרינה המסוננת
    על פני כדור הארץ.
  • 2:35 - 2:39
    מלנין קיים בצורות שונות אצל מינים שונים,
  • 2:39 - 2:41
    וחלק מהפטריות עתירות המלנין
  • 2:41 - 2:46
    משתמשות בפיגמנט זה כדי להמיר
    קרינה לאנרגיה כימית.
  • 2:46 - 2:48
    במקום להגן על גוף האדם מפני נזק,
  • 2:48 - 2:50
    או לנסות לתקן נזק שכבר קרה,
  • 2:50 - 2:52
    אולי אפשר להנדס את גוף האדם
  • 2:52 - 2:58
    לאמץ לעצמו את אותה מערכת עתירת מלנין
    ויצרנית אנרגיה שקיימת אצל הפטריות.
  • 2:58 - 3:03
    אז יוכל גוף האדם להפוך קרינה לאנרגיה
    שימושית ובאותה עת להגן על הדנ״א מפני נזק.
  • 3:03 - 3:04
    זה נשמע כמו מדע בדיוני,
  • 3:04 - 3:08
    אבל יתכן שזה בר ביצוע
    עם הטכנולוגיה הקיימת.
  • 3:08 - 3:10
    אבל טכנולוגיה אינה המכשול היחיד.
  • 3:10 - 3:12
    מתקיימים כל הזמן דיונים
    על ההשלכות האתיות
  • 3:12 - 3:17
    של שינוי גנטי קיצוני שכזה.
  • 3:17 - 3:19
    חוץ מקרינה,
  • 3:19 - 3:24
    שוני בעוצמת כח הכבידה
    הוא אתגר נוסף העומד בפני הנודד בחלל.
  • 3:24 - 3:28
    עד שלא נפתח כבידה מלאכותית
    על פני חללית או על פני כוכב לכת אחר,
  • 3:28 - 3:32
    צריך להניח שאסטרונאוטים יאלצו
    לחיות בשדה כבידה חלש.
  • 3:32 - 3:35
    על כדור הארץ, תאי עצם ושריר
  • 3:35 - 3:39
    מגיבים ללחץ הכבידה הבלתי פוסק
  • 3:39 - 3:44
    על ידי חידוש תאים בעזרת תהליכים כמו
    תהליך תחלופת העצם ותהליך הרגנציה.
  • 3:44 - 3:46
    אבל בסביבה בעלת כוח כבידה מוחלש
    כמו על מאדים,
  • 3:46 - 3:49
    תאי עצמות ושרירים בגוף האדם
    לא יקבלו את הגירוי המתאים,
  • 3:49 - 3:53
    דבר שיוביל לאוסטאופורוזיס וניוון שרירים.
  • 3:53 - 3:56
    אז איך נוכל לספק גירוי מלאכותי לתאים
  • 3:56 - 3:59
    כדי למנוע אובדן של עצמות ושרירים.
  • 3:59 - 4:01
    שוב, זוהי רק השערה,
  • 4:01 - 4:05
    אבל מיקרובים בגופינו
    שיהונדסו בעזרת ביוכימיה
  • 4:05 - 4:09
    יוכלו לעורר גורמים המגרים
    התחדשות עצם ושריר.
  • 4:09 - 4:11
    או שיהיה אפשר להנדס את גוף האדם
  • 4:11 - 4:15
    לייצר יותר גורמים מגרים שכאלה
    בהעדר כל כבידה.
  • 4:15 - 4:19
    חשיפה לקרינה מזיקה ושדה כבידה חלש
    הם רק שניים מתוך אתגרים רבים
  • 4:19 - 4:22
    שניתקל בהם בסביבתו העויינת של החלל החיצון.
  • 4:22 - 4:25
    אבל כל עוד אנחנו מוכנים מבחינה אתית
    להשתמש בהם,
  • 4:25 - 4:29
    כלים כמו הנדסה גנטית והנדסה מיקרוביולוגית
    הם שני כלים גמישים,
  • 4:29 - 4:32
    שיכולים לסייע לנו להתמודד עם מצבים שונים.
  • 4:32 - 4:35
    בעתיד הקרוב, אולי נחליט לפתח ולשפר
  • 4:35 - 4:39
    את הכלים הגנטים הללו למטרת ההתמודדות
    עם המציאות הקשה של חיים בחלל החיצון.
Title:
האם נוכל לשרוד שהייה ממושכת בחלל? ליסה ניפ
Description:

צפו בשיעור המלא:http://ed.ted.com/lessons/could-we-survive-prolonged-space-travel-lisa-nip

לשהייה ממושכת בחלל יש השלכות הרסניות על גוף האדם: חוסר משקל מונע התחדשות עצמות ושרירים וחשיפה ממושכת לקרינה גורמת להיווצרות מוטציות בלתי הפיכות. בעוד אנו שוקלים ברצינות את האפשרות שבני אדם יהיו יצורים הנודדים בחלל, שאלה גדולה אחת נשארת פתוחה. אפילו אם נצליח להשתחרר מהשפעת הכבידה של כדור הארץ האם נוכל להסתגל לסביבתו העויינת של החלל החיצון? ליסה ניפ בוחנת את סיכויינו.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
04:56

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.