-
אנו נמצאים במוזיאון הפרגמון בברלין
-
ואחד המוצגים המדהימים ביותר שנמצאים כאן
-
בעצמם זה איננו חפץ...
-
זהו שער כניסה לעיר
-
והיו שמונה שערים שיצרו
-
חלק מהחומות סביב העיר בבל הקדומה
-
זה עצום.
-
זה לא רק מרשים אותנו
-
זה הרשים אנשים בעבר -- אולם הוא נבנה
-
למעשה זה כונה אחד מפלאי עולם
-
אם כן, נבוכדנצר מהסיפור התנ"כי
-
עלה למלכות להתחיל לבנות מחדש
-
את העיר הקדומה של בבל
-
זוהי עיר ששורשיה באלף השלישי לפנה"ס
-
אולם היא הפכה למוקד פוליטי
-
תחת שלטונו של חמורבי במאה ה-18 לפנה"ס
-
העיר נותרה מאוכלסת ועלתה לגדולה במאה ה-6 לפנה"ס
-
תחת נבוכדנצר השני ואביו
-
ולפנינו חלק ממפעל הבניה עצום
-
שנבוכדנצר השני לקח על עצמו
-
אנו מזהים את נבוכדנצר מהתנ"ך
-
מספר דניאל
-
הוא שליט בבל שכבש והחריב את המקדש בירושלים
-
ואחראי להוצאתם לגלות של היהודים
-
ללא ספק הוא היה בעל השפעה
-
הוא יכל לקחת על עצמו את מפעל הבניה העצום הזה
-
הוא ביצר וחיזק
-
11 מיל מחומת העיר בבל
-
הוא שיפץ את הזיגורט העצום של בבל
-
שבראשו היה מקדשו של מארדוק
-
ויתכן וזהו המקור לסיפור מגדל בבל
-
הוא בנה ארמונות ואת השער יוצא הדופן הזה
-
וגנים תלויים שאף הם נחשבו
-
לאחד מפלאי תבל
-
כך שלעיר בבל היו 8 שערים כפולים
-
זה אחד מהם
-
ולמעשה השער הקטן מביניהם
-
האחרים היו גדולים אף יותר
-
אם בכלל ניתן לדמיין זאת
-
למעשה כ"כ גדול שאין מקום במוזיאון
-
אפילו בחלל תצוגה כה רחב
-
שער זה כמובן היה היחיד שנפתח
-
עבור בני הברית, בסופו של מעבר ארוך
-
הוא מעוטר באריות יפהפים המבטאים
-
כח ואת שלטון נבוכדנצר
-
האריות מסביב
-
מסמלים את אישתר. אחת מהאלות של הבבלים
-
אלת המלחמה, החכמה והמיניות
-
הם מתוארים בגובה העין
-
ומעט קטנים מאריות בגודל מלא
-
אולם הם גדולים למדי
-
והם מאיימים
-
הפה שלהם פעור והם חושפים את הלוע
-
זה נכון שהם נראים שואגים, לא כן?
-
אכן.
-
בדרך זו הם נראים
-
כאילו הם מאולפים או בשליטתו
-
של המלך נבוכדנצר עצמו
-
זה גורם לנו לחשוש לא רק מפני האריות
-
אלא גם לפחד מהמלך
-
התיאור יפהיפה
-
זהו תבליט
-
בנוסף לאריות יש עוד שני מיני חיות
-
המעטרים את השער ואף הם אמורים
-
להיות מאיימים כמו האריות
-
סוג של פר
-
הם היו אמורים להיות מאיימים
-
ואחר כך שורות נוספות
-
עם סוג של דרקון מסופוטמי
-
שהוא למעשה יצור כלאיים
-
הטלפיים הקדמיות כמו של אריה
-
הצוואר כמו של נחש
-
הרגליים האחוריות כמו של נשר
-
והזנב
-
בעל עוקץ כמו לעקרב
-
הדרקון מתקשר למארדוק
-
האל הפטרון של העיר
-
ונבוכדנצר שייך את עצמו ישירות למארדוק
-
השוורים
-
מתקשרים לאל אדאד
-
אל שמתקשר לסערות
-
עם פוריות האדה
-
עם הקציר
-
כל החיות האלו אמורות להגן על העיר
-
אך גם מספק את צורכי העיר
-
הן חיות עזות
-
אולם הן מתוארות באופן רגיל
-
בצורת תהלוכה, על המגדל ועל החומה
-
ישנה סימטריה
-
ישנו סדר באופן בו החיות מתוארות
-
אחד הדברים יוצאי הדופן
-
הוא הצבע
-
זהו איזור עם שמש חזקה שנהיה שם חם מאד
-
ואפשר לדמיין את השמש המבהיקה על הכחולים והירוקים
-
לא בתוך המוזיאון, אלא במדבר
-
במסופוטמיה היתה בעיה אמיתית
-
בעוד במצרים יכלו לבנות
-
את הפירמידות הגדולות ומונומנטים אחרים
-
מהאבן המקומית
-
הרי שבמסופוטמיה לא היתה דרך כזו
-
זהו עמק עם נהר. בבל היא על גדת הפרת
-
למעשה נהר הפרת חוצה את העיר
-
כשהמסופוטמים רצו לבנות
-
הם בנו באמצעות לבנים
-
שעשויות מחימר הנמצא על גדת הנהר
-
צבע הכחול על פני המשטח
-
הוא מיומנות שהיתה ידועה גם למצרים הקדמונים
-
ובחלקים אחרים של העולם העתיק
-
ושימש לחיפוי מבנים
-
זוהי דוגמה יפה
-
אז השער מאסיבי, מאיים ומעוטר
-
וצבוע בגאונות
-
לא פלא שנבוכדנצר היה גאה
-
וכתב כתובת על אחד מהצדדים
-
הבה נקרא
-
אנו בטוחים שהכתובת המקורית היתה על גבי הקיר
-
אך בשחזור זה היא מופיעה בצד השמאלי של המגדל
-
"אני נבוכדנצר הנחתי את יסודות השער"
-
"עד לדרגת המים. הוריתי להם לבנות מאבן כחול טהורה"
-
"על קירות החדר הפנימי של השער פרים ודרקונים"
-
"וכך עיטרתי אותם באופן נפלא ומואר כדי שכל האנושות תחזה בהם ביראה".
-
ואנו מביטים כך גם במילניום השני
-
נבוכדנצר הבין את מקומו בהיסטוריה
-
והוא למעשה כתב את הכתובת על המבנה החדש
-
לא רק כדי לזהות את מטרתו והפטרון
-
אלא גם כדי שמנהיגים עתידיים ילמדו ממנו
-
כאילו ידע שאימפריות קמות ונופלות
-
ושהוא יכול לדבר לאורך ההיסטוריה
-
בימינו השליט של מסופוטמיה, שכיום נקראת עירק
-
נראה ששם לב
-
סאדם חוסיין התחיל לשפץ חלק מהמבנים הבבליים
-
הוא בנה את ארמונו במרחק כמה עשרות מטרים משער אישתאר
-
והחל לשחזר חלקים מהעיר
-
ובכן, זה נפסק עם המבצע הצבאי נגדו
-
ובסופו של דבר הוצא להורג
-
ומה זה אומר לבנות מחדש את העיר העצומה הזו
-
סאדם חוסיין אכן שיחזר ובנה אותה מחדש
-
לא עבור נבוכדנצר, אלא עבור עצמו
-
כשהוא לוקח את הכח לעצמו
-
נכון והכח של מסופוטמיה העתיקה...
-
מוזיקה
-
סוף