ארנסטו סירולי: רוצים לעזור למישהו? אז תשתקו ותקשיבו לו!
-
0:01 - 0:05כל מה שאני עושה בכלל ובאופן מקצועי בפרט --
-
0:05 - 0:09-- החיים שלי -- עוצבו באמצעות
-
0:09 - 0:15שבע שנות עבודה כאיש צעיר באפריקה.
-
0:15 - 0:18משנת 1971 עד 1977--
-
0:18 - 0:22אני נראה צעיר, אבל אני לא -- (צחוק) --
-
0:22 - 0:27עבדתי בזמביה, קניה, חוף השנהב, אלג'יריה, סומליה,
-
0:27 - 0:31במיזמים של שיתוף פעולה טכנולוגי עם מדינות אפריקה.
-
0:31 - 0:34עבדתי באירגון חוץ-ממשלתי איטלקי,
-
0:34 - 0:40וכל מיזם אשר הקמנו באפריקה
-
0:40 - 0:44נכשל.
-
0:44 - 0:48הפכתי למאוד מוטרד.
-
0:48 - 0:52כי בגיל 21 נהגתי לחשוב שאנו האיטלקים אנשים טובים
-
0:52 - 0:56ושאנחנו עושים עבודה טובה באפריקה.
-
0:56 - 1:03אבל במקום זאת, כל מה שנגענו בו נהרס.
-
1:03 - 1:08המיזם הראשון שלנו, זה שנתן השראה לספר הראשון שלי,
-
1:08 - 1:11"אדוות על פי הזמבזי"
-
1:11 - 1:13היה מיזם שבו אנו האיטלקים
-
1:13 - 1:19החלטנו ללמד את אנשי זמביה כיצד לגדל מזון.
-
1:19 - 1:23הגענו עם זרעים איטלקיים לדרום זמביה
-
1:23 - 1:27לעמק מרהיב זה
-
1:27 - 1:30שיורד לנהר הזמבזי,
-
1:30 - 1:34ולימדנו את אנשי המקום איך לגדל
-
1:34 - 1:37עגבניות איטלקיות וקישואים, ו....
-
1:37 - 1:39אבל אנשי המקום כלל לא
-
1:39 - 1:42התעניינו בזה, לכן שילמנו להם לבוא ולעבוד,
-
1:42 - 1:46ואז לפעמים הם היו באים. (צחוק)
-
1:46 - 1:49היינו נדהמים שלאנשי המקום,
-
1:49 - 1:52בעמק פורה כל-כך, לא היתה בכלל חקלאות.
-
1:52 - 1:55אבל במקום לשאול אותם מדוע הם לא גידלו
-
1:55 - 1:59שום דבר, פשוט אמרנו, "תודה לאל שאנחנו כאן." (צחוק)
-
1:59 - 2:04"הגענו ברגע האחרון כדי להציל את העם הזמביאני מרעב".
-
2:04 - 2:07כמובן, הכל באפריקה גדל יופי.
-
2:07 - 2:10היה לנו עגבניות מרהיבות. באיטליה, עגבנייה
-
2:10 - 2:13הייתה גדלה לגודל כזה. בזמביה, לגודל כזה.
-
2:13 - 2:16פשוט התקשנו להאמין. סיפרנו לתושבי זמביה,
-
2:16 - 2:19"תראו כמה קל לעשות חקלאות."
-
2:19 - 2:22אבל כאשר העגבניות היו יפות, בשלות ואדומות,
-
2:22 - 2:25בן-לילה, איזה 200 היפופוטמים
-
2:25 - 2:29יצאו מן הנהר ואכלו הכל. (צחוק)
-
2:29 - 2:34אמרנו לאנשי זמביה, "וואו, ההיפופוטמים!"
-
2:34 - 2:39הם ענו, "כן, בגלל זה אין לנו חקלאות כאן." (צחוק)
-
2:39 - 2:45"למה לא סיפרתם לנו?" "כי מעולם לא שאלתם."
-
2:45 - 2:51אני חשבתי שזה רק אנחנו האיטלקים עושים שטויות באפריקה,
-
2:51 - 2:53אבל אז ראיתי מה האמריקאים עושים,
-
2:53 - 2:56מה האנגלים עושים, מה הצרפתים עושים,
-
2:56 - 2:59ואחרי שראיתי מה הם עושים,
-
2:59 - 3:02נעשיתי די גאה במיזם שלנו בזמביה.
-
3:02 - 3:07כי אנחנו לפחות האכלנו את היפופוטמים.
-
3:07 - 3:11הייתם צריכים לראות את השטויות -- (מחיאות כפיים) --
-
3:11 - 3:14הייתם צריכים לראות את השטויות שהבאנו
-
3:14 - 3:16על אנשי אפריקה התמים.
-
3:16 - 3:17תקראו את הספר,
-
3:17 - 3:22"סיוע מת", מאת דמביסה מויו,
-
3:22 - 3:25כלכלנית מזמביה.
-
3:25 - 3:27הספר יצא לאור בשנת 2009.
-
3:27 - 3:32מדינות המערב תרמו ליבשת אפריקה
-
3:32 - 3:37שני טריליון דולר אמריקאי ב-50 השנים האחרונות.
-
3:37 - 3:41לא אספר לכם על הנזק שהכסף הזה גרם.
-
3:41 - 3:43פשוט ללכת ולקרוא את הספר שלה.
-
3:43 - 3:51לקרוא את זה מאישה אפריקנית, על הנזק שגרמנו.
-
3:51 - 3:57אנו אנשי המערב היננו אימפריאליסטים, קולוניאליסטים ומיסיונרים
-
3:57 - 4:01ויש רק שתי דרכים בהן אנו מתמודדים עם אנשים:
-
4:01 - 4:05או שאנו מתנשאים עליהם (פטרוניות), או שאנחנו כמו אבא שלהם (פטרנליסטיות).
-
4:05 - 4:08שתי המילים באו מהשורש הלטיני "פטר",
-
4:08 - 4:10שפירושו, "אבא".
-
4:10 - 4:14אבל יש להן שתי משמעויות שונות.
-
4:14 - 4:18אבהות: אני מתייחס לכל אחד מתרבות אחרת
-
4:18 - 4:23כאילו היה ילדי. "אני אוהב אותך כל כך."
-
4:23 - 4:28התנשאות: אני מתייחס לכולם מתרבות אחרת
-
4:28 - 4:30כאילו היו משרתים שלי.
-
4:30 - 4:36לכן האנשים הלבנים באפריקה נקראים "בוואנה", בוס.
-
4:36 - 4:40קיבלתי סטירת לחי מקריאת הספר,
-
4:40 - 4:45"קטן זה יפה", נכתב על ידי שומאכר, שאמר,
-
4:45 - 4:48מעל לכל, בפיתוח כלכלי,
-
4:48 - 4:52אם אנשים לא רוצים סיוע, אל תכריחו אותם.
-
4:52 - 4:55זה צריך להיות העיקרון הראשון של סיוע.
-
4:55 - 4:59העיקרון הראשון בסיוע הוא כבוד.
-
4:59 - 5:01הבוקר, האדם שפתח ועידה זו
-
5:01 - 5:05הניח מקל על הרצפה, ושאל:
-
5:05 - 5:10"האם ניתן לדמיין עיר שאינה
-
5:10 - 5:13ניאו־קולוניאלית (נשלטת ע"י קולוניאליזם בשלט-רחוק)?"
-
5:13 - 5:18החלטתי כשהייתי בן 27
-
5:18 - 5:22להשיב או להגיב אך ורק לאנשים,
-
5:22 - 5:26והמצאתי מערכת שנקראת "קידום היוזמה",
-
5:26 - 5:30שבה אני לא יוזם כלום,
-
5:30 - 5:34אני לא דוחף אף אחד. אני הופך להיות משרתה
-
5:34 - 5:37של התשוקה המקומית, משרתם של תושבי המקום
-
5:37 - 5:42שיש להם חלום להיות אדם טוב יותר.
-
5:42 - 5:46אז מה אני עושה -- אני שותק.
-
5:46 - 5:50לעולם אל תגיעו לקהילה עם רעיונות כלשהם,
-
5:50 - 5:54אלא תשבו עם אנשי המקום.
-
5:54 - 5:57אנחנו לא עובדים מהמשרדים.
-
5:57 - 6:01אנו נפגשים בבית-קפה. אנו נפגשים בפאב.
-
6:01 - 6:04יש לנו תשתית אפס.
-
6:04 - 6:07מה שאנחנו עושים, אנו הופכים להיות חברים שלהם
-
6:07 - 6:12ומגלים מה אדם מסויים רוצה לעשות.
-
6:12 - 6:14הדבר החשוב ביותר הוא התשוקה.
-
6:14 - 6:16אתה יכול לתת למישהו רעיון.
-
6:16 - 6:18אבל אם אותו אדם
-
6:18 - 6:21לא רוצה לעשות את זה, מה תעשה?
-
6:21 - 6:26התשוקה שיש לאדם לצמיחתו העצמית,
-
6:26 - 6:28היא הדבר החשוב ביותר.
-
6:28 - 6:32התשוקה של אדם מסויים לצמיחה האישית שלו
-
6:32 - 6:34היא הדבר החשוב ביותר.
-
6:34 - 6:37לאחר מכן נוכל לעזור להם למצוא את הידע,
-
6:37 - 6:42מכיוון שאף אחד בעולם לא יכול להצליח לבד.
-
6:42 - 6:45לאדם עם הרעיון אולי אין את הידע,
-
6:45 - 6:47אך הידע זמין.
-
6:47 - 6:51לפני שנים רבות, צץ אצלי רעיון כזה:
-
6:51 - 6:55מדוע אין אנו, פעם אחת, במקום לבוא לקהילה
-
6:55 - 7:00ולומר להם מה לעשות, למה לא, פעם אחת,
-
7:00 - 7:05להאזין להם? אך לא במפגשים קהילתיים.
-
7:05 - 7:10אספר לכם סוד.
-
7:10 - 7:14יש בעיה עם מפגשים קהילתיים.
-
7:14 - 7:18יזמים אף פעם לא באים
-
7:18 - 7:21ומספרים, בפגישה ציבורית,
-
7:21 - 7:25מה הם רוצים לעשות עם הכסף שלהם,
-
7:25 - 7:28או איזו הזדמנות הם זיהו.
-
7:28 - 7:33כך שבכל תכנון יש את נקודת החולשה הזו.
-
7:33 - 7:38אנו אפילו לא יודעים מי הם האנשים הכי פיקחים בקהילה,
-
7:38 - 7:45כי הם לא באים למפגשים ציבוריים.
-
7:45 - 7:49מה שאנחנו עושים, אנחנו עובדים אחד-על-אחד,
-
7:49 - 7:51וכדי לעבוד אחד-על-אחד,
-
7:51 - 7:54צריך ליצור תשתית חברתית שלא קיימת.
-
7:54 - 7:56צריך ליצור מקצוע חדש.
-
7:56 - 8:02המקצוע הוא רופא משפחה של המשימה,
-
8:02 - 8:05רופא משפחה של העסק, שיושב איתך בבית,
-
8:05 - 8:09ליד שולחן המטבח שלך, בבית הקפה,
-
8:09 - 8:13ומסייע לך לאתר את המשאבים כדי להפוך את
-
8:13 - 8:15התשוקה שלך לדרך להתפרנס.
-
8:15 - 8:20התחלתי את זה בתור ניסוי באספראנסה, במערב אוסטרליה.
-
8:20 - 8:23עשיתי דוקטורט באותו זמן,
-
8:23 - 8:27מנסה להתרחק מהבלי ההתנשאות שלפיהם
-
8:27 - 8:31אנחנו באים כדי לומר להם מה לעשות.
-
8:31 - 8:35מה שעשיתי באספראנסה באותה שנה ראשונה
-
8:35 - 8:40זה פשוט ללכת ברחובות, ובתוך 3 ימים פגשתי את הלקוח
-
8:40 - 8:43הראשון שלי, ועזרתי לאותו בחור
-
8:43 - 8:47שהיה מכין דגים מעושנים במוסך, היה בחור מאורי, ועזרתי לו
-
8:47 - 8:51למכור אותם למסעדה בפרת' (בירת מערב אוסטרליה),
-
8:51 - 8:54עזרתי לו להתארגן, ואז הדייגים באו אליי ואמרו,
-
8:54 - 8:57"אתה הבחור שסייע למאורי? תוכל לעזור לנו?"
-
8:57 - 9:00עזרתי לחמשת הדייגים הללו לעבוד בצוותא
-
9:00 - 9:04ולתפוס את הטונה היפה הזו, לא בשביל תעשיית השימורים
-
9:04 - 9:08באלבני (עיר בארה"ב) תמורת 60 סנט לקילו,
-
9:08 - 9:13אלא מצאנו דרך לקחת את הדג ליפן בשביל סושי תמורת 15 דולר לקילו,
-
9:13 - 9:15ואז החקלאים באו לדבר איתי, ואמרו
-
9:15 - 9:17"היי, אתה עזרת להם. תוכל לעזור לנו?"
-
9:17 - 9:20בתוך שנה היו לי 27 פרוייקטים שפעלו.
-
9:20 - 9:22הממשלה באה לפגוש אותי ושאלה,
-
9:22 - 9:24"כיצד אתה עושה זאת?
-
9:24 - 9:28אמרתי, "אני עושה משהו מאוד, מאוד קשה.
-
9:28 - 9:33אני שותק ומקשיב להם." (צחוק)
-
9:33 - 9:42כך -- (מחיאות כפיים) --
-
9:42 - 9:46אז הממשלה אמרה, "תעשה את זה שוב." (צחוק)
-
9:46 - 9:49עשינו זאת בקרב 300 קהילות ברחבי העולם.
-
9:49 - 9:53סייענו להתחלת 40,000 בתי-עסק.
-
9:53 - 9:55יש דור חדש של יזמים
-
9:55 - 9:57רעבים במקומות נידחים.
-
9:57 - 10:03פיטר דרוקר, אחד מהיועצים האירגוניים הגדולים בהיסטוריה,
-
10:03 - 10:08נפטר בגיל 96, לפני כמה שנים. פיטר דרוקר היה
-
10:08 - 10:10פרופסור לפילוסופיה
-
10:10 - 10:12לפני מעורבותו בעסקים,
-
10:12 - 10:15וזה מה שאמר פיטר דרוקר:
-
10:15 - 10:20"למעשה, התכנון לא מתאים
-
10:20 - 10:24לחברה וכלכלה יזמיות."
-
10:24 - 10:31תכנון הוא נשיקת מוות ליזמות.
-
10:31 - 10:33אז עכשיו אנו בונים מחדש את קריסטצ'רצ'
-
10:33 - 10:37בלי לדעת מה התושבים הכי מוכשרים בעיר הזו
-
10:37 - 10:42רוצים לעשות עם הכסף שלהם והאנרגיה שלהם.
-
10:42 - 10:45קודם צריך ללמוד איך לגשת לאנשים הללו
-
10:45 - 10:48כדי שיבואו לדבר איתנו.
-
10:48 - 10:53עלינו לאפשר להם סודיות, פרטיות,
-
10:53 - 10:56עלינו להיות מאוד מוצלחים בלעזור להם,
-
10:56 - 11:00ולאחר מכן הם יבואו, הם ינהרו בהמוניהם.
-
11:00 - 11:03בקהילה של 10,000 אנשים, יש לנו 200 לקוחות.,
-
11:03 - 11:06האם נוכל לדמיין קהילה של 400,000 אנשים,
-
11:06 - 11:08את האינטליגנציה ואת התשוקה?
-
11:08 - 11:12לאיזו הרצאה הרעתם הכי הרבה הבוקר?
-
11:12 - 11:18לאנשים מקומיים, לאנשים נלהבים. להם הרעתם.
-
11:18 - 11:23לכן מה שאני אומר הוא שהיזמות נמצאת
-
11:23 - 11:25במקום שהיא כבר קיימת בו.
-
11:25 - 11:28אנחנו בסופה של המהפכה התעשייתית הראשונה --
-
11:28 - 11:32דלק מאובנים שלא ניתן למיחזור, ייצור --
-
11:32 - 11:36לפתע פתאום, יש לנו מערכות אשר אינן ברות-קיימא.
-
11:36 - 11:39מנוע הבעירה הפנימית אינו בר-קיימא.
-
11:39 - 11:42שמירה על דברים באמצעות פריאון אינה ברת-קיימא.
-
11:42 - 11:45מה שעלינו לבחון הוא כיצד אנו דואגים
-
11:45 - 11:51לתזונה, בריאות, חינוך, תחבורה, תקשורת
-
11:51 - 11:55עבור 7 מיליארד אנשים באופן בר-קיימא.
-
11:55 - 11:59הטכנולוגיות עדיין לא קיימות כדי לעשות את זה.
-
11:59 - 12:02מי הולך להמציא את הטכנולוגיה
-
12:02 - 12:09עבור המהפכה הירוקה? האוניברסיטאות? תשכחו מזה!
-
12:09 - 12:11הממשלה? תשכחו מזה!
-
12:11 - 12:17אלה יהיו היזמים, הם עושים זאת כעת.
-
12:17 - 12:20יש סיפור יפה שקראתי במגזין עתידני
-
12:20 - 12:21לפני שנים רבות.
-
12:21 - 12:23היתה קבוצה של מומחים
-
12:23 - 12:28שהוזמנו בשנת 1860 כדי לדון בעתידה של העיר ניו-יורק.
-
12:28 - 12:31בשנת 1860, קבוצה זו של אנשים התכנסה,
-
12:31 - 12:34וכולם עשו השערות אודות מה שיקרה
-
12:34 - 12:35לעיר ניו-יורק בעוד 100 שנים,
-
12:35 - 12:37ומסקנתם היתה פה-אחד:
-
12:37 - 12:41העיר ניו-יורק לא תתקיים בעוד 100 שנים.
-
12:41 - 12:43מדוע? מכיוון שהם הביטו בעקומה ואמרו,
-
12:43 - 12:46אם האוכלוסייה תמשיך לגדול בקצב הזה,
-
12:46 - 12:50וכדי שאוכלוסיית ניו-יורק תוכל לנוע אנה ואנה,
-
12:50 - 12:53יהיה צורך בשישה מיליון סוסים,
-
12:53 - 12:56והזבל שנוצר על-ידי שישה מיליון סוסים,
-
12:56 - 12:59יהיה בלתי אפשרי להתמודד איתו.
-
12:59 - 13:04העיר כבר תטבע בזבל. (צחוק)
-
13:04 - 13:09אז ב-1860, הם רואים טכנולוגיה מלוכלכת זו
-
13:09 - 13:14שעומדת לחנוק את החיים בניו יורק.
-
13:14 - 13:19אבל מה קורה? בתוך 40 שנה, בשנת 1900,
-
13:19 - 13:24בארצות-הברית, היו 1,001
-
13:24 - 13:30חברות לייצור רכב -- 1,001.
-
13:30 - 13:34הרעיון של מציאת טכנולוגיה שונה
-
13:34 - 13:36בהחלט תפס,
-
13:36 - 13:41וקמו מפעלים קטנטנים במקומות נידחים.
-
13:41 - 13:47בדירבורן, מישיגן. הנרי פורד.
-
13:47 - 13:51עם זאת, יש סוד כדי לעבוד עם יזמים.
-
13:51 - 13:55ראשית, צריך לאפשר להם סודיות.
-
13:55 - 13:57אחרת הם לא באים לדבר איתך.
-
13:57 - 14:01אחר-כך יש להעניק להם שירות נלהב,
-
14:01 - 14:05מסור ומקיף.
-
14:05 - 14:08לאחר מכן יש לספר להם את האמת על יזמות.
-
14:08 - 14:11מהחברה הקטנה ביותר ועד הגדולה ביותר,
-
14:11 - 14:15החברות צריכות להיות מסוגלות לעשות 3 דברים מצויין:
-
14:15 - 14:19המוצר שרוצים למכור צריך להיות נפלא,
-
14:19 - 14:23צריך שיעמוד לרשותן שיווק פנטסטי,
-
14:23 - 14:26ושיהיה להן ניהול פיננסי אדיר.
-
14:26 - 14:29תנחשו מה?
-
14:29 - 14:31אני מעולם לא פגשתי אדם יחיד
-
14:31 - 14:37שמסוגל גם לייצר מוצר, גם למכור אותו וגם לטפל בענייני כספים.
-
14:37 - 14:40הוא אינו קיים.
-
14:40 - 14:42אדם כזה מעולם לא נולד.
-
14:42 - 14:45עשינו מחקר, בדקנו
-
14:45 - 14:49100 חברות מובילות בעולם --
-
14:49 - 14:53קרנג'י, וסטינגהאוס, אדיסון, פורד,
-
14:53 - 14:56וכל החברות החדשות כמו יאהו וגוגל.
-
14:56 - 14:59יש רק דבר אחד משותף
-
14:59 - 15:02לכל החברות המצליחות בעולם, רק אחד:
-
15:02 - 15:07אף אחת מהן לא הוקמה על-ידי אדם אחד ויחיד.
-
15:07 - 15:11כיום אנו מלמדים יזמות את בני ה-16 בנורת'מברלנד (מחוז באנגליה).
-
15:11 - 15:15אנחנו מתחילים את הקורס בזה שנותנים להם
-
15:15 - 15:19את שני העמודים הראשונים באוטוביוגרפיה של ריצ'רד ברנסון,
-
15:19 - 15:23והמשימה שלהם היא למתוח קו,
-
15:23 - 15:27בשני העמודים הראשונים באוטוביוגרפיה,
-
15:27 - 15:30מתחת למילים "אני" ו"אנחנו" ולספור כמה פעמים
-
15:30 - 15:32הוא השתמש במילים "אני" ו"אנחנו".
-
15:32 - 15:37יוצא שאפילו לא פעם אחת במילה "אני", אבל 32 פעמים במילה "אנחנו".
-
15:37 - 15:40הוא לא היה לבד כשהוא התחיל.
-
15:40 - 15:45אף אחד לא התחיל חברה לבד. אף לא אחד.
-
15:45 - 15:49כך אפשר ליצור את הקהילה שבה יש לנו
-
15:49 - 15:52המנחים שבאים מרקע של עסקים קטנים
-
15:52 - 15:59והיושבים בבתי-קפה, ברים, וחבריך המסורים
-
15:59 - 16:03שיעשו בשבילך מה שמישהו עשה עבור אדון זה
-
16:03 - 16:06שמדבר על כל זה, מישהו שאומר לך,
-
16:06 - 16:09"מה אתה צריך? מה ניתן לעשות?
-
16:09 - 16:11האם אתה יכול לעשות את זה?
-
16:11 - 16:13האם תוכל למכור את זה? האם תוכל לטפל בכספים?"
-
16:13 - 16:17"הו, לא, אני לא יכול לעשות את זה." "האם תרצה שאמצא לך מישהו?"
-
16:17 - 16:19אנו מתפעלים קהילות.
-
16:19 - 16:23יש לנו קבוצות של מתנדבים שמגבים את מנחה היוזמה
-
16:23 - 16:26כדי לסייע לו לאתר אנשים ומשאבים
-
16:26 - 16:29ומה שגילינו הוא שהנס
-
16:29 - 16:31של תבונת אנשי המקום הוא כזה
-
16:31 - 16:35שבאפשרותך לשנות את התרבות והכלכלה
-
16:35 - 16:39של קהילה זו רק על-ידי לכידת התשוקה,
-
16:39 - 16:43האנרגיה והדמיון של האנשים שלך עצמך.
-
16:43 - 16:48תודה. (מחיאות כפיים)
- Title:
- ארנסטו סירולי: רוצים לעזור למישהו? אז תשתקו ותקשיבו לו!
- Speaker:
- Ernesto Sirolli
- Description:
-
כאשר רוב עובדי הסיוע בעלי הכוונות הטובות שומעים על איזו שהיא מצוקה שנדמה להם שהם מסוגלים לפתור אותה, הם נכנסים לפעולה. אבל זה נאיבי לדעתו של ארנסטו סירולי. בהרצאה משעשעת ומלאת תשוקה, הוא טוען שהצעד הראשון הוא להקשיב לאנשים שאנו מנסים לסייע להם ולהתחבר לרוח היזמות שלהם עצמם. עצותיו לגבי מה מועיל ומה לא, יעזרו לכל יזם.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 17:09
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Want to help someone? Shut up and listen! | ||
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Want to help someone? Shut up and listen! | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Want to help someone? Shut up and listen! | ||
Yubal Masalker edited Hebrew subtitles for Want to help someone? Shut up and listen! | ||
Yubal Masalker edited Hebrew subtitles for Want to help someone? Shut up and listen! | ||
Yubal Masalker edited Hebrew subtitles for Want to help someone? Shut up and listen! | ||
Yubal Masalker edited Hebrew subtitles for Want to help someone? Shut up and listen! | ||
Yubal Masalker edited Hebrew subtitles for Want to help someone? Shut up and listen! |