-
הבה נוסיף משהו לתנועה,
במהירות קבועה של 5 מ'/ש'
-
ונניח שזה נע לימין.
-
רק כדי שיהיה לנו כיוון, כי זה כמות וקטורית.
-
זה זז בכיוון הזה, לכאן.
-
נשרטט את המהירות של זה כנגד הזמן.
-
זו המהירות שלנו.
-
למעשה רק נשרטט את הגודל של המהירות
-
ואפשר לסמן את זה כך: ||v||
-
אם כך, זה הגודל של המהירות.
-
על הציר הזה נשרטט את הזמן.
-
יש לנו מהירות קבועה של 5 מטר לשניה.
-
אם כך הגודל זה 5 מ'/ש' וזה קבוע,
זה אינו משתנה.
-
בזמן שהשניות מתקתקות וחולפות,
המהירות אינה משתנה.
-
זה פשוט נע ב-5 מטר לשנייה.
-
השאלה שלי אליכם היא:
לאיזה מרחק נע הדבר הזה אחרי 5 שניות?
-
אחרי 5 שניות...
זה 1...2...3...4...5 שניות כאן.
-
אם כן, כמה רחוק נע הדבר הזה לאחר 5 שניות?
-
אפשר לחשוב על זה בשתי דרכים.
-
1) אנו יודעים שהמהירות שווה
לתזוזה במרחק חלקי הזמן
-
ותזוזה זה פשוט שינוי במיקום.
-
לכן זה השינוי במיקום חלקי השינוי בזמן.
-
או 2) דרך אחרת לחשוב על כך, אם נכפיל
את שני האגפים בשינוי בזמן,
-
נקבל את המהירות כפול השינוי בזמן,
וזה שווה לשינוי מיקום.
-
אם כך מה התזוזה במרחק כאן?
-
אנו יודעים מה היא המהירות: 5 מ'/ש'.
-
זו המהירות, נקדד את זה בצבעים.
-
אנו יודעים גם מה השינוי בזמן, 5 שניות.
-
לכן נקבל... השניות מבטלות את השניות...
-
נקבל 5 כפול 5 שווה ל-25 מטר.
-
זה די פשוט.
-
אך מה שמעט יותר מעניין זה
-
שזה בדיוק השטח מתחת למלבן הזה כאן.
-
ומה שאני רוצה להראות לכם בסרטון זה,
-
זה שבאופן כללי, אם משרטטים מהירות, גודל המהירות
-
או שנגיד מהירות ביחס לזמן...
-
או שפשוט נשאר עם
הגודל של המהירות לעומת הזמן
-
השטח מתחת לעקומה יהיה שווה למרחק שעברנו
או התזוזה במרחב/מרחק.
-
כי שינוי מיקום זה פשוט
המהירות כפול השינוי בזמן.
-
אז נשלוף מכאן מלבן... בעצם
-
אצייר אחד אחר שבו המהירות משתנה.
-
נצייר מקרה אחר בו יש לנו תאוצה קבועה.
-
התאוצה כאן תהיה מטר אחד חלקי שניה חלקי שניה
כלומר מטר חלקי שניה בריבוע.
-
ונשרטט אותו סוג של גרף.
-
(למרות שזה יראה מעט שונה הפעם)
-
זה ציר המהירות שלנו
-
(אתן לעצמי עוד קצת מקום)
-
זה ציר המהירות שלנו.
-
פשוט נצייר את הגודל של המהירות
-
וזה כאן זה ציר הזמן.
-
זה הזמן, הבה נסמן כמה יחידות
-
הנה 1...2...3...4...5...6...7...8...9...10
-
וגם פה 1...2...3...4...5...6...7...8...9...10
-
הגודל של המהירות נמדד במטר לשנייה
-
והזמן ימדד ביחידות של שניות.
-
אז מה יקרה פה?
-
בהנחה שאנו מתחילים עם...
-
המהירות ההתחלתית שלנו או שנוכל להגיד
שהגודל של המהירות ההתחלתית,
-
זו פשוט דרך מרשימה
לומר שהמהירות ההתחלתית
-
שווה ל-0.
-
המהירות ההתחלתית שווה ל-0.
-
אחרי שניה אחת, מה יקרה?
-
אחרי שניה אחת, ננוע 1 מ'/ש' מהר יותר.
-
כעת אנו במהירות 1 מ'/ש'.
אחרי 2 שניות מה יקרה?
-
כעת אנו נעים 1 מ'/ש' מהר יותר מפה.
-
אחרי עוד שניה, אם ננוע קדימה בזמן,
-
אם יהיה שינוי בזמן של שניה אחת,
אז ננוע 1 מ'/ש' יותר מהר.
-
אם אתם זוכרים את העקרון
של שיפוע משיעורי אלגברה,
-
זה בדיוק תאוצה, בשירטוט הזה כאן.
-
אנו יודעים שהתאוצה שווה...
שינוי במהירות חלקי זמן
-
כאן השינוי בזמן זה לאורך ציר ה-x.
-
אם כך זה השינוי בזמן
-
וזה כאן השינוי במהירות.
-
כאשר נשרטט מהירות (או הגודל של המהירות)
ביחס לזמן,
-
השיפוע של הקו הזה, זה התאוצה.
-
ומשום שאנו מניחים שהתאוצה היא קבועה.
-
יש לנו שיפוע קבוע.
-
אם כך יש לנו רק קו כאן ולא עקומה.
-
אני רוצה שנחשוב רגע מקרה שבו
-
נניח שאנו מאיצים במטר אחד לשניה בריבוע,
-
אם כך השינוי במהירות יהיה 5 שניות
-
והשאלה שלי אליכם היא: איזה מרחק עברנו?
-
זו שאלה מעט יותר מעניינת
ממה ששאלנו עד עכשיו.
-
אנו מתחילים עם מהירות התחלתית של 0
-
ואז במשך 5 שניות אנו מאיצים
במטר לשניה בריבוע
-
אז 1...2...3...4...5, זה המיקום שלנו
-
אחרי 5 שניות פה, אנו יודעים מה המהירות.
-
המהירות שלנו כעת היא 5 מטר לשניה.
-
אבל מה המרחק שעברנו?
-
נוכל לחשוב על זה ויזואלית.
-
נוכל להגיד... נוכל לצייר מלבנים כאן.
-
אם נגיד מטר אחד לשנייה כפול שנייה אחת,
זה יתן לנו קצת מרחק...
-
ואחר כך יהיה לנו עוד קצת מרחק...
-
בחישוב דומה נוכל להמשיך לצייר מלבנים כאן.
-
אבל אז אתם אומרים: "רגע!!! המלבנים האלה חסרים.."
-
וזה משום שאנו לא... בכל שנייה...
לא זזנו רק 1 מ '/ש'
-
המשכנו להאיץ
-
אז אולי צריך לפצל את המלבנים עוד יותר.
-
אולי אנו נעים כל חצי שניה,
-
בחצי שנייה הזו, נענו במהירות הזו
-
ואנו נעים במהירות הזו במשך חצי שנייה.
-
מהירות כפול המרחק זה השינוי במיקום
-
ונעשה את זה גם בחצי השנייה הבאה,
-
באותו עיקרון בדיוק. זה יהיה השינוי במרחק,
-
וכך הלאה והלאה.
-
אתם בטח שמים לב שאנו מקבלים...
-
ככל שהמלבנים יהיו קטנים יותר, נקבל
-
סכום קרוב יותר של השטח מתחת לעקומה.
-
וכמו במקרה כאן, השטח מתחת לעקומה
יהיה המרחק שנעברנו
-
ולמזלנו זה פשוט יהיה משולש.
-
אנו יודעים כיצד למצוא שטח של משולש.
-
השטח של משולש זה
חצי כפול הבסיס כפול הגובה.
-
אני מקווה שזה נשמע לכם הגיוני,
-
כי אם מכפילים את הבסיס בגובה
-
מקבלים את השטח של כל המלבן והמשולש
זה בדיוק חצי מזה.
-
המרחק שעברנו במקרה הזה
-
או שעדיף להגיד תזוזה.
-
כי אנו רוצים לוודא שאנו ממוקדים בוקטורים.
-
התזוזה כאן תהיה
-
(או שעדיף להגיד הגודל של התזוזה... שזה
אותו דבר כמו מרחק)
-
זה יהיה 1/2 כפול הבסיס... שזה 5 שניות
-
כפול הגובה... שזה 5 מטר לשניה
-
... כפול 5 מטר לשנייה
(נעשה את זה בצבע אחר)
-
השניות מתבטלות עם שניות
-
ונשארנו עם 1/2 כפול 5 כפול 5 מטרים.
-
זה שווה ל-1/2 כפול 25 וזה שווה ל-12.5 מטרים.
-
ראינו כאן דבר מעניין,
-
בעצם מספר דברים מעניינים.
-
אני מקווה שהבנתם שאם משרטטים
מהירות ביחס לזמן.
-
1) השטח מתחת לעקומה, בהנתן כמות זמן
מסויימת, מציין את המרחק שעברנו.
-
2) הדבר המעניין הנוסף זה שהשיפוע
של העקומה מציין את התאוצה.
-
מה השיפוע כאן משמאל?
-
זה שטוח לגמרי וזה משום
שהמהירות אינה משתנה.
-
אם כן במקרה הזה יש לנו תאוצה קבועה,
-
הגודל של התאוצה הזו זה בדיוק 0.
-
המהירות שלנו אינה משתנה.
-
כאן יש לנו תאוצה של מטר אחד לשניה בריבוע.
-
ומשום כך השיפוע של הקו הזה, זה 1.
-
הדבר המעניין האחר זה שאפילו אם
ישנה תאוצה קבועה.
-
עדיין אפשר למצוא את המרחק על ידי חישוב
השטח מתחת לעקומה... כמו כאן.
-
הצלחנו למצוא שהשטח או המרחק שווה ל-12.5 מטר.
-
הדבר האחרון שאני רוצה שתכירו...
-
(למעשה, נעשה את זה בסרטון הבא).
-
אני אכיר לכם שם את הרעיון של מהירות ממוצעת.
-
כעת אנו מרגישים נוח עם הרעיון
-
שהמרחק שזזנו זה השטח התחת לעקומה
של מהירות ביחס לזמן.