< Return to Video

ציורים שמראים את היופי והשבריריות של כדור הארץ

  • 0:01 - 0:04
    אני מחשיבה את זה למשימת חיי
  • 0:04 - 0:08
    להעביר את הדחיפות
    של שינוי אקלים דרך העבודה שלי.
  • 0:08 - 0:12
    טיילתי צפונה לקוטב הצפוני
    כדי ללכוד את הסיפור המתגלה
  • 0:12 - 0:13
    של ההמסה הקוטבית,
  • 0:13 - 0:17
    ודרומה לקו המשווה לתעד
    את עליית הימים כתוצאה ממנה.
  • 0:18 - 0:22
    לאחרונה, ביקרתי את החוף הקרחוני של גרינלנד
  • 0:22 - 0:24
    והאיים הנמוכים של המלדיביים,
  • 0:25 - 0:29
    שמחברים שני חלקים בסכנה שלא נראים קשורים
  • 0:29 - 0:30
    על פני הפלנטה שלנו.
  • 0:32 - 0:38
    הציורים שלי חוקרים רגעים של שינויים, מערבולת
  • 0:38 - 0:40
    ושלווה בפני הנוף,
  • 0:40 - 0:44
    ומאפשרים לצופים להתחבר רגשית
  • 0:44 - 0:47
    עם מקום שאולי
    לעולם לא תהייה לכם ההזדמנות לבקר.
  • 0:47 - 0:52
    בחרתי להעביר את היופי בניגוד להרס.
  • 0:52 - 0:57
    אם אתם יכולים לחוות
    את הנשגבות של הנופים האלה,
  • 0:57 - 1:00
    אולי תקבלו השראה להגן ולשמר אותם.
  • 1:02 - 1:05
    פסיכולוגיה התנהגותית מספרת לנו
    שאנחנו פועלים
  • 1:05 - 1:09
    ומחליטים בהתבסס על הרגשות שלנו מעל הכל.
  • 1:09 - 1:13
    ומחקרים הראו שאמנות משפיעה על הרגשות
  • 1:13 - 1:16
    יותר באפקטיביות מדיווח חדשותי מפחיד.
  • 1:17 - 1:21
    מומחים צופים קייצים נטולי קרח בקוטב הצפוני
  • 1:21 - 1:23
    מוקדם עד תחילת 2020.
  • 1:24 - 1:28
    וגובה פני ים כנראה יעלו
    בין 60 סנטימטר לשלושה מטר
  • 1:28 - 1:29
    עד סוף המאה.
  • 1:30 - 1:35
    הקדשתי את הקריירה שלי
    כדי להאיר את ההקרנות האלו
  • 1:35 - 1:37
    עם מדיום נגיש,
  • 1:37 - 1:42
    אחד שמרגש אותנו בדרך שהסטטיסטיקה אולי לא.
  • 1:43 - 1:45
    התהליך שלי מתחיל בנסיעה למקומות
  • 1:45 - 1:48
    בחזית שינוי האקלים.
  • 1:48 - 1:51
    במקום, אני מצלמת אלפי תמונות.
  • 1:51 - 1:52
    בחזרה בסטודיו,
  • 1:52 - 1:56
    אני עובדת עם הזיכרון של החוויה והתמונות
  • 1:56 - 1:59
    כדי ליצור קומפוזיציות בקנה מידה גדול מאוד,
  • 1:59 - 2:01
    לפעמים ברוחב של יותר מ 3 מטר.
  • 2:01 - 2:06
    אני מציירת עם פסטלים רכים,
    שהם יבשים כמו פחם, אבל צבעוניים.
  • 2:06 - 2:10
    אני קוראת לעבודה שלי רישום
    אבל אחרים קוראים לזה ציור.
  • 2:10 - 2:14
    אני מתכווצת, עם זאת,
    כשמתייחסים אלי כ"ציירת אצבעות."
  • 2:14 - 2:15
    (צחוק)
  • 2:15 - 2:18
    אבל אני לא משתמשת באף כלי
  • 2:18 - 2:20
    ותמיד השתמשתי באצבעות שלי ובכפות הידיים
  • 2:20 - 2:23
    כדי להפעיל את הפיגמנטים על הנייר.
  • 2:24 - 2:28
    רישום הוא סוג של מדיטציה בשבילי.
  • 2:28 - 2:30
    זה מרגיע את התודעה שלי.
  • 2:30 - 2:32
    אני לא קולטת את מה שאני מציירת
  • 2:32 - 2:34
    כקרח או מים.
  • 2:34 - 2:36
    במקום, התמונה מופשטת
  • 2:36 - 2:40
    לצורה הכי בסיסית שלה של צבע וצורה.
  • 2:41 - 2:42
    ברגע שהיצירה מושלמת,
  • 2:42 - 2:45
    אני יכולה לבסוף לחוות
    את הקומפוזיציה בכללותה,
  • 2:45 - 2:48
    כקרחון שצף על מים שקופים,
  • 2:48 - 2:51
    או גל מתרסק עם קצף.
  • 2:52 - 2:56
    בממוצע, יצירה בגודל כזה לוקחת לי בערך,
  • 2:56 - 2:58
    כמו שאתם רואים, 10 שניות.
  • 2:58 - 2:59
    (צחוק)
  • 2:59 - 3:03
    (מחיאות כפיים)
  • 3:03 - 3:08
    באמת, משהו כמו 200 שעות,
    250 שעות למשהו בגודל כזה.
  • 3:08 - 3:11
    אבל ציירתי מאז שיכולתי להחזיק צבע, באמת.
  • 3:11 - 3:13
    אימי היתה אמנית, וכשגדלתי,
  • 3:13 - 3:15
    תמיד היתה לנו אספקה
    של חמרי אמנות בכל הבית.
  • 3:15 - 3:18
    האהבה של אימי לצילום
  • 3:18 - 3:21
    דחפה אותה לאזורים הכי רחוקים של כדור הארץ,
  • 3:21 - 3:24
    ומשפחתי ואני היינו ברי מזל מספיק
  • 3:24 - 3:27
    להצטרף ולתמוך בה בהרפתקאות האלו.
  • 3:27 - 3:30
    רכבנו על גמלים בצפון אפריקה
  • 3:30 - 3:33
    ועל מזחלות כלבים ליד הקוטב הצפוני.
  • 3:34 - 3:38
    באוגוסט 2012,
    הובלתי את המשלחת הראשונה שלי,
  • 3:38 - 3:43
    לקחתי קבוצה של אמנים ומלומדים
    לחוף הצפון מערבי של גרינלנד.
  • 3:44 - 3:47
    אימי היתה אמורה במקור להוביל את הטיול.
  • 3:47 - 3:50
    היא ואני היינו בשלבים הראשונים של התכנון,
  • 3:50 - 3:52
    מאחר והתכוונו ללכת יחד,
  • 3:52 - 3:55
    כשהיא נפלה קורבן לגידול במוח.
  • 3:56 - 4:00
    הסרטן השתלט במהירות על גופה ומוחה,
  • 4:00 - 4:02
    והיא נפטרה אחרי שישה חודשים.
  • 4:03 - 4:05
    במהלך חודשי מחלתה, עם זאת,
  • 4:05 - 4:11
    המסירות שלה למשלחת
    מעולם לא דעכה, והבטחתי לה
  • 4:11 - 4:13
    שאני אצא למסע האחרון שלה.
  • 4:13 - 4:17
    התשוקה של אימי לקוטב הצפוני
  • 4:17 - 4:20
    הדהדה בחוויה שלי בגרינלנד,
  • 4:20 - 4:23
    והרגשתי את הכוח
  • 4:23 - 4:25
    והשבריריות של פני השטח.
  • 4:27 - 4:29
    הגודל העצום של הקרחונים
  • 4:29 - 4:31
    מביא ענווה.
  • 4:31 - 4:35
    שדות הקרח חיים עם תנועה וקול
  • 4:35 - 4:37
    בדרך שמעולם לא צפיתי.
  • 4:37 - 4:40
    הרחבתי את גודל הקומפוזיציות שלי
  • 4:40 - 4:44
    כדי לתת לכם את אותה תחושה
    של יראת כבוד שחוויתי.
  • 4:45 - 4:49
    ועדיין, בעוד ההוד של הקרח ברור,
  • 4:49 - 4:51
    כך גם הפגיעות שלו.
  • 4:51 - 4:52
    מהסירה שלנו,
  • 4:52 - 4:58
    יכולתי לראות את הקרח מזיע
    תחת השמש החמה יותר מהרגיל לעונה.
  • 4:59 - 5:03
    היתה לנו הזדמנות לבקר
    הרבה מקהילות האינואיטים בגרינלנד
  • 5:03 - 5:05
    שעכשיו עמדו בפני אתגרים עצומים.
  • 5:05 - 5:09
    המקומיים דיברו אלי
    על אזורים רחבים של קרח ים
  • 5:09 - 5:11
    שכבר לא קופאים יותר כמו שהיו פעם.
  • 5:11 - 5:15
    ובלי קרח ים, אזורי הצייד והאיסוף שלהם
  • 5:15 - 5:16
    מתמעטים משמעותית,
  • 5:16 - 5:19
    ומאיימים על דרך החיים שלהם וההישרדות שלהם.
  • 5:21 - 5:23
    הקרחונים הנמסים בגרינלנד
  • 5:23 - 5:27
    הם אחד הגורמים התורמים ביותר
    לעליית פני הימים,
  • 5:27 - 5:29
    שכבר החלו להטביע
  • 5:29 - 5:32
    כמה מהאיים הכי נמוכים בעולם.
  • 5:33 - 5:36
    שנה אחרי המסע שלי לגרינלנד,
    ביקרתי במלדיביים,
  • 5:37 - 5:40
    המדינה הכי נמוכה ושטוחה בכל העולם.
  • 5:41 - 5:45
    בזמן שהייתי שם, אספתי תמונות והשראה
  • 5:45 - 5:47
    לגוף עבודה חדש:
  • 5:47 - 5:51
    ציורים של גלים מלחכים את חופי האומה
  • 5:51 - 5:55
    שיכולים להיות לגמרי מתחת למים
    כבר במאה הזו.
  • 5:57 - 6:01
    ארועים הרסניים מתרחשים כל יום
  • 6:01 - 6:04
    בקנה מידה גם גלובלי וגם אישי.
  • 6:05 - 6:06
    כשהייתי בגרינלנד,
  • 6:06 - 6:10
    פיזרתי את אפרה של אימי בקרח הנמס.
  • 6:11 - 6:16
    עכשיו היא נשארת חלק מפני השטח
    שהיא אהבה כל כך,
  • 6:16 - 6:20
    אפילו שגם זה, נעלם ולובש צורה חדשה.
  • 6:21 - 6:24
    בין הרבה מתנות שאימי נתנה לי
  • 6:24 - 6:27
    היתה היכולת להתמקד על החיובי,
  • 6:27 - 6:28
    במקום על השלילי.
  • 6:29 - 6:35
    הציורים שלי חוגגים את היופי
    של מה שאנחנו עומדים להפסיד.
  • 6:36 - 6:42
    אני מקווה שהם יכולים לשרת כתעוד
    של פני נוף נעלים בשינוי תמידי,
  • 6:42 - 6:46
    לתעד את המעבר ולתת השראה
    לקהילה הגלובלית שלנו
  • 6:46 - 6:48
    לפעול עבור העתיד.
  • 6:49 - 6:50
    תודה לכם.
  • 6:50 - 7:01
    (מחיאות כפיים)
Title:
ציורים שמראים את היופי והשבריריות של כדור הארץ
Speaker:
זריה פורמן
Description:

הקומפוזיציות בקנה מידה גדול של קרחונים של זריה פורמן, קרחונים צפים במים שקופים וגדלים יוצרים גלים עם קצף חושפים רגעים של מעבר, מערבולת ושלווה. הצטרפו אליה כשהיא דנה בתהליך המדיטטיבי של יצירה אמנותית והמוטיבציה מאחורי העבודה שלה. "הציורים שלי חוגגים את היופי של מה שכולנו עומדים לאבד," היא אומרת. "אני מקווה שהם יוכלו לשרת כתעוד של פני נוף שקטים ומשתנים."
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
07:14

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.