-
חלק ממני רצה לצלם את הסרטון הזה בתוך ארון
-
ואז זה היה כזה "סיפורים מביכים מהארון, מהארון!"
-
אבל אז חשבתי שזה יהיה יותר מדי מאמץ
-
ושבטח יכאבו לי הרגליים
-
ואני אהיה קלאסטרופובי
-
אז בבקשה רק תעריכו את המחשבה
-
הכנתי סרטון שדיברתי בו איך זה
-
לגדול בתוך הומו קטן וסודי
-
ואת כל הרגעים המביכים שבאו עם זה
-
והרבה מכם בתגובות הייתם כזה "עוד!!"
-
אז, חיפשתי במוח שלי
-
ומצאתי כמה זכרונות מקוללים שהדחקתי
-
ועכשיו אני פה כדי לחלוק או- אות- אותם איתכם!
-
סיפורים מביכים מהארון 2!
-
היפנוזה
-
אוקיי אז שהייתי בערך בן 13 היה לי חבר
-
(חבר! אתם זוכרים איך זה הרגיש?)
-
נקרא לו "דווין", או אם הייתי בצפון
-
זה יהיה (במבטא צפוני) "דוואין"
-
הוא היה אחד מהילדים האלה, שתמיד הציק לי
-
לבוא אליו הביתה לישון אצלו.
-
ותמיד הייתי ממציא תירוצים כמו
-
"הסוסה שלי בהיריון"
-
בסוף, הוא שכנע אותי
-
ואני הייתי כזה "בסדר דווין,
-
אני אבוא אלייך הביתה"
-
מה היה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות?
-
מילים מפורסמות אחרונות.
-
אז אחרי יום לימודים,
-
קיפצתי אל.. "קיפצתי?" זאת מילה אמיתית?
-
הלכתי לבית של דווין
-
וכאן הדברים התחילו להיות מוזרים.
-
הוא סיפר לי שהוא מצא
-
באינטרנט דרך אמיתית לגמרי
-
להפנט אנשים.
-
כן.
-
תנו לזה לשקוע רגע.
-
זה אחד הדברים הראשונים שהוא אמר לי
-
כשהגעתי אליו הביתה.
-
לא משהו כמו "אתה רוצה קצת טוסט?"
-
"מצאתי דרך אמיתית להפנט אנשים."
-
ואני מסוג האנשים שאם תגידו לי
-
שכתבתם פתי מאמין על התקרה,
-
אני אסתכל למעלה.
-
אז בגיל הזה, ברור שהאמנתי לו!
-
במאה אחוז
-
אבל לפני שהתחלנו, הוא הסתכל עליי ואמר:
-
"כשאני אהיה מהופנט,
-
אתה יכול לגרום לי לעשות כל דבר.
-
כאילו, אתה אפילו יכול לנשק אותי או משהו,
-
שזה יהיה ממש מגעיל
-
אבל אני אעשה את זה כי אני אהיה מהופנט
-
ואני לא אזכור שום דבר"
-
אוקיי?
-
אז כמובן שאני,
-
קצת טיפש,
-
מפלצת הפתי מאמין שהייתי,
-
לא הבנתי שזה הניסיון שלו
-
ושהוא מקווה לנשיקה קטנה
-
ושזאת הייתה הדרך המוזרה שלו
-
לעבור את מחסום הגייז
-
ואני הייתי כזה "כן, הגיוני,
-
אני יכול לגרום לך לעשות מה שאני רוצה,
-
כי זה אמיתי לגמרי"
-
ואז הגענו לחלק של ההיפנוזה
-
שזה היה ממש מוזר.
-
אני לא יודע אם הוא כתב את זה
-
או שהוא אשכרה מצא משהו באינרנט.
-
אני חושב שזה התחיל כזה
-
שבהינו אחד בשני במשך חמש דקות
-
שזה היה די מביך
-
ואז זה היה כזה
-
"תדמיין שאתה בחוף ים,
-
תדמיין שאתה טירה בחול
-
תדמיין שאתה החול"
-
ואז דווין, שחקן די מצויין,
-
התחיל לפזול כזה
-
"הוו פיל אני חושב שזה עובד"
-
ואז עוד אחרי כמה רגעי טירת חול,
-
הוא פשוט עמד באמצע החדר שלו
-
עם העיניים סגורות, מעמיד פנים שהוא מהופנט,
-
כאילו...
-
בראש שלו הוא בטח חשב
-
"זה הרגע,
-
אני הולך לקבל את הנשיקה שלי!"
-
ואז אמרתי...
-
"תהיה כבשה."
-
כן. (צוחק) אמרתי לו לרדת על ארבע
-
ולהעמיד פנים שהוא כבשה.
-
כל הכבוד לו, כי הוא ממש נכנס לזה
-
הוא הלך על ארבע
-
בחדר שלו ועשה "בעעעע" לשמיים
-
למשך בערך חמש דקות,
-
בטח חושב בראש שלו:
-
"זה לא מה שאמור לקרות!"
-
אז כן, אני לא יודע מה
-
הוא ניסה לעשות עם (צוחק) משחק ההפינוזה שלו.
-
ולא הלכתי אליו הביתה שוב.
-
אני תוהה אם הוא עדיין חושב על זה
-
אולי הוא יצפה בסרטון הזה,
-
היי דווין!
-
אני חושב שאולי זה יותר סיפור מביך שלו
-
מאשר שלי (צוחק)
-
אולי הוא זה שצריך להכין את הסרטון הזה.
-
הבחור ברכבת
-
אז זה היה בימים המוקדמים של יוטיוב,
-
הייתי על רכבת הביתה ממנצ'סטר ליורק,
-
כשהלכתי בחזרה לאוניברסיטה
-
ולקראת סוף הנסיעה, היינו רק אני
-
ועוד בחור חמוד שנראה אלטרנטיבי שנשאר בקרון
-
נקרא לו.. בליין
-
כל מה שאני זוכר זה שהיה לו פירסינג בשפה
-
והוא ישב באזור הזה של הארבעה המושבים
-
ואני הייתי בערך ארבעה מושבים מאחוריו
-
בטח משחק דודל ג'אמפ בטלפון
-
מי זוכר את דודל ג'אמפ?
-
זמנים פשוטים יותר אחי
-
בכל מקרה, היינו בערך שעה מיורק
-
ומשום מקום הוא הסתכל מהשולחן שלו ואמר
-
"היי, הנסיעה הזאת לוקחת נצח, נכון?"
-
הנסיעה הזאת לוקחת נצחחחח
-
אז אני האינטרוברט הייתי כזה
-
"למי הוא מדבר?"
-
והסתכלתי מאחוריי, קיוויתי שזה מישהו אחר
-
אבל לא, זה היה אני.
-
אז הייתה לנו שיחה קטנה רגילה כזאת,
-
ומאיזשהי סיבה המוח והלשון שלי באמת תיקשרו
-
אחד עם השני בפעם הראשונה,
-
אז האמת שהייתי די מצחיק וחמוד
-
כשבדרל כלל אני כזה "בלה בלה בלה"
-
אז אולי נתתי לו רושם שגוי
-
שאני יותר מגניב ממה שאני באמת
-
הוא שאל אותי אם אני רוצה לשבת איתו לבירה
-
שזה מצב די מביך לשים אותי בו,
-
תדמיינו אם פשוט אמרתי לא
-
בכל מקרה, אמיץ שכמוני, הסכמתי
-
ישבתי איתו ושתינו בירה ברכבת,
-
והאמת שהסתדרנו די טוב,
-
ניסיתי להישאר מגניב אבל האמת שבפנים הייתי כזה
-
אוי לא, אני אוטומטית מאוהב בך.
-
ולא הייתה לי שום דרך לדעת אם הוא אוהב בנים,
-
חוץ מהעובדה שהוא הזמין אותי לבירה,
-
שזה דבר די סטרייטי לעשות,
-
בואו נהיה כנים.
-
אז ניסיתי לשאול אותו כל מיני שאלות "שרלוק"יות כמו
-
"הו מי זאת בתמונה בטלפון שלך?
-
זאת החברה שלך?
-
והוא היה כזה
-
"לא, רק ידידה"
-
תן לי משהו, בליין!
-
לא הצלחתי להבין את זה
-
בגלל שאתה לא אמור פשוט לשאול מישהו על המיניות שלו
-
אז הבנתי שאני צריך רק שאלה "שרלוק"ית אחת
-
ואז לשחרר את זה
-
הייתה לנו נסיעה נחמדה ומוזרה
-
ואז באמצע השיחה גיליתי שהוא גר חמש דלתות מתחת
-
מהבית שלי באוניברסיטה
-
לאיזה מין ממלכת פאנפיקים נכנסתי?
-
למה הכל הלך כל כך מושלם?
-
ואז, אפילו יותר מטורף,
-
הוא הציע שניקח מונית ביחד לאוניברסיטה
-
הערה, יש מצב שהוא היה רוצח סדרתי,
-
אבל חשבתי שהנהג מונית יגן עליי
-
בכל מקרה, ישבנו קרוב אחד לשני במונית,
-
ממשיכים לצחוק,
-
ברור שבראש שלי הייתי כזה
-
"אני אוהב אותך, אני הולך לבלות איתך את כל החיים שלי"
-
אבל עדיין, לא התקרבתי ללגלות.
-
אבל אז, עצרנו ברחוב שלנו, וטוויסט בעלילה,
-
לפני שיצאנו מהמונית, הוא אמר
-
"היי, אז אני יכול לקבל את המספר שלך?"
-
מה.. אתה.. הוא באמת אמר את זה?
-
או שריחפתי לאיזה יקום פנטזיה מוזר?
-
אבל לא, הוא באמת ביקש את המספר שלי.
-
זה קרה.
-
בנים סטרייטים פשוט מחליפים מספרי טלפון אחרי נסיעה במונית עם בן אדם זר?
-
אני לא יודע, אולי,
-
אולי הוא פשוט רצה חבר חדש,
-
אז הגעתי הביתה,
-
ועשיתי כנראה את הדבר הכי אמיץ שיכולתי לעשות,
-
כן, אז חיכיתי כמה שעות ואז שלחתי לו הודעה כמו
-
"היי, כיף לפגוש אותך, מצטער אם קיבלתי את הרעיון הלא נכון,
-
אבל ביקשת את המספר שלי בשביל 'היי רוצה להיות חברים?'
-
או בדרך של 'היי אתה רוצה ללכת לקפה?'
-
שזאת הייתה הדרך הכי עדינה שלי לומר
-
"אתה רוצה להיות גייז ביחד?"
-
בכל מקרה, נחשו מה?
-
הוא לא ענה.
-
וזה גרם לי לרצות לתלוש את הפרצוף שלי.
-
24 שעות אחר כך והוא עדיין לא ענה.
-
בשלב הזה כבר רציתי לשנות את השם שלי
-
ולעבור לשוודיה
-
אבל אז, כשחשבתי על הדרכון השוודי שלי,
-
אני צריך דרכון שוודי? אולי
-
תודה ברקזיט.
-
בכל מקרה, הטלפון שלי צלצל!
-
היה ממש מלחיץ לפתוח את ההודעה הזאת
-
והוא רק אמר
-
"אהה אחי סליחה אני מוחמא
-
אבל אני לגמרי סטרייט, רק חשבתי שנוכל לבלות מתישהו"
-
אני מתכוון, נחמד לו שהוא בכלל ענה לתחת הנואש שלי,
-
אז זה היה מספיק נחמד.
-
בכל מקרה, סוג של נהיינו חברים אחרי זה,
-
והוא אפילו בא למסיבת הלוואין שלי באוניברסיטה
-
ונישק בהתלהבות את השותפה שלי לדירה.
-
מולי, במשך כל הלילה.
-
אז זה היה ניצחון,
-
בשבילה.
-
הודעה מסתורית
-
זה.. היה די מוזר
-
אני מתכוון, לא שההיפנוזה הייתה נורמלית לגמרי,
-
אבל זה היה מוזר בצורה אחרת.
-
אז לקראת סוף האוניברסיטה, כשהייתי בשנה השלישית
-
מישהו הוסיף אותי, אני חושב שזה היה MSN או פייסבוק,
-
אני לא זוכר
-
אבל זה היה חשבון ריק,
-
והיה לו שם כמו בחוריורק27 או משהו כזה
-
אז קיבלתי הודעה שאמרה
-
"היי, אני רק תוהה אם אתה אוהב בנים"
-
הייתי קצת מבולבל, בגלל שקודם כל
-
לא ידעתי איך הם הוסיפו אותי וגם
-
זה היה נשמע קצת כמו מתחזה,
-
או רובוט, או רובוט מתחזה
-
אז די חשדתי, אבל גם היה לי ממש משעמם
-
אז דיברנו למשך איזה חצי שעה
-
עד שהוא גילה שהוא הולך לאוניברסיטה שלי
-
אזעקת הומואים מהבהבת!!
-
איך אזעקת הומואים נשמעת בכלל?
-
אולי השיר נושא של באפי
-
אני נשבע שכל מי שצפה בבאפי היה לפחות
-
אחוז אחד גיי
-
הוא הולך לאוניברסיטה שלי,
-
לפחות לפי מה שהוא אומר,
-
הוא היה יכול להיות כל אחד
-
הוא היה יכול גם להיות איזה מטרידן בן 97
-
שמדבר מבסיס בירח,
-
אבל, זה התחיל לעניין אותי
-
הוא אמר "אני לא רוצה להיפגש,
-
אני רק רוצה לדבר כאן"
-
הייתי מבולבל, למה שהאקראי הזה מהאוניברסיטה שלי
-
יוסיף אותי ויגיד שהוא לא רוצה להוריד את הפרצוף שלו?
-
להוריד את הפרצוף שלו? (צוחק)
-
לא רוצה לגלות את הפרצוף שלו
-
שהוא רק רוצה לדבר כאן
-
וגם, הוא היה נראה נחמד מספיק בהודעות
-
אבל זה גם נתן לי וויב פרנואידי שהלכתי בקמפוס
-
כאילו, מה אם הוא פשוט צופה בי
-
אוכל בורקס נקניק בתשע בבוקר בהרצאה?
-
זה לא סקסי לאף אחד.
-
טוב, אולי למישהו, כולם בקטע של משהו
-
אז חשבתי, יודע מה?
-
אני לא הולך לדבר עם הבן אדם הזה יותר
-
אני פשוט הולך לחסום אותו.
-
אבל אז, היה לי רעיון מוח גלקטי שרלוקי,
-
לחפש בגוגל את האימייל שלו,
-
אני לא יודע למה לא חשבתי על זה קודם.
-
אבל חשבתי על זה באותו רגע.
-
אז הלכתי לגוגל כדי למצוא מה אני אוכל למצוא,
-
כמו מתחזה,
-
הוא כנראה היה קצת אידיוט, כי האימייל שלו קישר אותי לעמוד אחר
-
לא יודע באיזה רשת חברתית, אבל הייתה שם תמונה שלו,
-
ואני הייתי בשוק, הכרתי אותו. ידעתי מי זה היה.
-
ישבתי ליד הבחור הזה בכמה הרצאות,
-
לא ממש דיברתי איתו קודם, אבל זיהיתי אותו
-
ואני חושב שפשוט אמרתי לו שלום ידידותי בבוקר
-
וגם, זאת הייתה סוג של הקלה
-
כי זה הראה שהוא לא משקר,
-
אה כן, בואו נקרא לו ביין
-
אז כבר הייתי די מחוץ לארון באוניברסיטה,
-
אז אני מנחש שהוא ידע שאני גיי רגוע,
-
אז אולי הייתי מישהו טוב להכיר.
-
חשבתי לשבור את הקרח
-
ושלחתי לו הודעה בעמוד הרגיל שלו בפייסבוק
-
ולומר כזה "היי, חיפשתי בגוגל את האימייל שלך,
-
אז אני יודע מי אתה, רק שתדע" רק כדי לראות איך הוא יגיב
-
ואז הוא נלחץ, והרגשתי קצת רע כי הוא היה כזה
-
"אני לא הומו! בבקשה אל תספר לאף אחד!
-
אני רק צחקתי, זה הכל היה רק בצחוק, אני כל כך מצטער"
-
ואני רק הייתי כזה "אוקיי אוקיי, תירגע
-
אני רק רוצה שתדע, ואולי, כדאי לך לשנות את האימייל
-
אם אתה רוצה מתישהו לעשות עוד פעילויות הומואיות מסתוריות באינטרנט
-
ואז הוא חסם אותי.
-
באמת??
-
באמת בן אדם. ואז במשך שאר השנה
-
הוא ישב בקצה הכי רחוק ממני בהרצאות
-
רק כדי שלא ניצור קשר עין
-
ובאמת שהרגשתי רע,
-
כי הוא כנראה עבר כל מיני דברים והוא לא היה מוכן עדיין לצאת מהארון
-
אז פשוט הנחתי לו ואף פעם לא הזכרתי את זה שוב,
-
מביך! זה גם היה חבל כי לגמרי הייתי בקטע של
-
אולי לפלרטט קצת
-
עכשיו, צירוף מקרים מוזר,
-
אתם מוכנים לזה?
-
נתקלתי בו שוב כמה שנים אחר כך בלונדון
-
והוא היה גר באותו רחוב שאני גרתי בו!
-
אז בשנייה שראיתי אותו הייתי כזה
-
"דגל אדום! הוא עקב אחריי ללונדון,
-
גר בדלת ליד והוא מצלם אותי דרך הקיר"
-
אבל אז ראיתי שהוא מחזיק ידיים עם החבר שלו,
-
ושזה היה רק צירוף מקרים שהוא גר באותו מקום.
-
ברור שהוא פתר את כל מה שעבר עליו,
-
כל הכבוד לו!
-
אני חושב שזה מספיק קרינג' להיום,
-
אם אהבתם את זה, בבקשה תעשו לזה לייק
-
שמתי פה את הסרטון האחרון של הרגעים המביכים שלי מהארון
-
אם אתם רוצים עוד קצת.
-
וגם, תכתבו תגובה עם הסיפורים שלכם
-
הם תמיד מעניינים.
-
בבקשה תירשמו לערוץ, תצלצלו בפעמון,
-
תעשו את כל הדברים האחרים,
-
ואני אראה אתכם שוב בקרוב מאוד
-
להתראות!