העולם זקוק לכל מיני מוחות

Edit subtitles

0:00 - 0:02

חושבני שקודם כל אספר מעט
0:02 - 0:04

מהו בדיוק אוטיזם.
0:04 - 0:07

האוטיזם הוא רצף גדול מאד,
0:07 - 0:10

החל מהדרגה החמורה ביותר,
הילד שנותר לא-מילולי,
0:10 - 0:13

ועד למדענים ולמהנדסים המבריקים.
0:13 - 0:15

ואני למעשה מרגישה כאן בבית.
0:15 - 0:17

כי יש כאן המון גנטיקה אוטיסטית.
0:17 - 0:18

(צחוק)
0:18 - 0:19

לא יהיו לכם...
0:19 - 0:23

(מחיאות כפיים)
0:23 - 0:25

מדובר בקצף של תכונות.
0:25 - 0:28

מתי 'חנון' נחשב
0:28 - 0:31

לבעל תסמונת אספרגר,
שהיא אוטיזם קל ביותר?
0:31 - 0:35

הרי איינשטיין ומוצרט וטסלה,
היו כנראה כולם מאובחנים
0:35 - 0:37

כיום על הספקטרום האוטיסטי.
0:37 - 0:41

ואחד הדברים שבאמת יעסיקו אותי הוא
0:41 - 0:45

להפוך את הילדים האלה לממציאים
הבאים בתחום האנרגיה.
0:46 - 0:48

ביל גייטס דיבר על כך הבוקר.
0:48 - 0:51

[כדי להבין אוטיזם, בעלי-חיים ואמנות
יש להתרחק מהמילה המדוברת]
0:51 - 0:53

אם ברצונכם להבין אוטיזם ובעלי חיים
0:53 - 0:55

אני רוצה לספר לכם
על דרכי חשיבה אחרות.
0:55 - 0:58

צריך להתרחק מן השפה המילולית.
0:58 - 1:00

אני חושבת בתמונות.
1:00 - 1:02

אינני חושבת בעזרת השפה.
1:03 - 1:05

העניין עם המוח האוטיסטי הוא
1:05 - 1:08

שהוא מתייחס לפרטים.
1:08 - 1:12

הנה מבחן שבו יש לזהות
את האותיות הגדולות או את הקטנות.
1:12 - 1:16

והמוח האוטיסטי בוחר מהר יותר
את האותיות הקטנות.
1:17 - 1:20

העניין הוא שהמוח הרגיל מתעלם מהפרטים.
1:20 - 1:23

אך כשבונים גשר,
הפרטים חשובים למדי,
1:23 - 1:25

כי אם מתעלמים מהפרטים הוא יתמוטט.
1:25 - 1:28

ואחת מדאגותי הגדולות כיום
לגבי ענייני מדיניות רבים
1:28 - 1:30

היא שהדברים נעשים מופשטים מדי.
1:30 - 1:34

אנשים הולכים ומתרחקים
מעשיית דברים במו-ידיהם.
1:34 - 1:38

מדאיג אותי מאד שבתי-ספר רבים
ביטלו את השיעורים המעשיים,
1:38 - 1:42

כי אמנות ותחומים דומים
הם אלה בהם הצטיינתי.
1:42 - 1:44

אז בעבודתי עם בקר,
1:44 - 1:47

זיהיתי הרבה דברים קטנים
שרוב האנשים לא רואים
1:47 - 1:49

ואשר גורמים לבקר להירתע, לדוגמה,
1:49 - 1:52

הדגל הזה, שמתנופף
ממש מול המתקן הווטרינרי.
1:52 - 1:55

חצר ההאכלה הזו כמעט הפילה
את כל המתקן הוטרינרי,
1:55 - 1:57

והיה צריך רק לסלק את הדגל.
1:57 - 2:00

תנועה מהירה, ניגודיות.
2:00 - 2:03

בתחילת שנות ה-70, כשהתחלתי,
נכנסתי ממש לתוך המשפכים,
2:03 - 2:04

כדי לראות מה רואות הפרות.
2:04 - 2:07

חשבו שאני מטורפת.
מעיל על הגדר גרם להן להירתע.
2:07 - 2:10

צללים גרמו להן להירתע,
צינור על הריצפה.
2:10 - 2:12

אנשים לא שמו לב לדברים האלה,
2:12 - 2:14

שרשרת תלויה,
2:14 - 2:16

ובסרט רואים את זה טוב מאד.
2:16 - 2:20

למעשה, אהבתי איך שבסרט
שיחזרו את כל הפרוייקטים שלי.
2:20 - 2:21

זהו ההיבט החנוני.
2:21 - 2:23

גם הציורים שלי זכו לככב בסרט.
2:23 - 2:27

ושמו הוא באמת "טמפל גרנדין"
ולא "חשיבה בתמונות".
2:27 - 2:31

אז מהי חשיבה בתמונות?
אלו ממש סרטים בתוך הראש.
2:31 - 2:34

המוח שלי פועל
כמו ש"גוגל" מחפש תמונות.
2:34 - 2:36

כשהייתי קטנה לא ידעתי
שהחשיבה שלי שונה.
2:36 - 2:38

חשבתי שכולם חושבים בתמונות.
2:38 - 2:40

וכשכתבתי את ספרי, "חשיבה בתמונות",
2:40 - 2:43

התחלתי לראיין אנשים בנוגע לדרך חשיבתם,
2:43 - 2:46

והזדעזעתי לגלות שאופן החשיבה שלי
כל-כך שונה.
2:46 - 2:49

למשל, אם אומר,
"חישבו על צריח כנסיה",
2:49 - 2:51

מרבית האנשים יראו מעין צריח כללי שכזה.
2:51 - 2:53

אולי זה לא נכון ליושבים כאן
2:53 - 2:57

אבל זה יקרה בהמון מקומות.
2:57 - 2:59

אני רואה רק תמונות ספציפיות
2:59 - 3:01

הם מבזיקות בזכרוני,
3:01 - 3:03

ממש כמו תמונות ב"גוגל".
3:03 - 3:05

ובסרט שלי יש סצינה נהדרת,
3:05 - 3:07

שבה נאמרת המילה "נעל",
3:07 - 3:11

והמון נעליים משנות ה-50 וה-60
קופצות ומופיעות בדמיוני.
3:12 - 3:16

אוקיי. זאת כנסיית ילדותי. בדיוק זו.
והנה עוד. פורט קולינס.
3:16 - 3:18

מה עם כנסיות מפורסמות?
3:18 - 3:21

והן כאילו מופיעות, בערך ככה.
3:21 - 3:24

מהר מאד. כמו תמונות ב"גוגל".
3:24 - 3:26

והן מופיעות אחת אחת.
3:26 - 3:29

ואני חושבת, אולי אעשה שיירד שלג,
3:29 - 3:30

או שתהיה סופת רעמים,
3:30 - 3:33

ואני יכולה להחזיק בהם
ולהפוך אותן לסרטים.
3:33 - 3:36

לחשיבה ויזואלית היה ערך עצום
3:36 - 3:39

בעבודתי בתכנון מתקנים לטיפול בבקר.
3:39 - 3:41

ועבדתי קשה מאד כדי לשפר
3:41 - 3:43

את היחס לבקר במפעלי השחיטה.
3:43 - 3:46

לא אציג את השיקופיות המבחילות של השחיטה.
3:46 - 3:48

העליתי כאלה ל"יו-טיוב",
אם תרצו לראות.
3:49 - 3:52

אך אחד הדברים שיכולתי לעשות
בעבודת התכנון שלי,
3:52 - 3:56

הוא לבצע הרצת-מבחן במוחי
לפריט ציוד כלשהו,
3:56 - 3:59

ממש כמו מערכת ממוחשבת
של מציאות מדומה.
3:59 - 4:04

וזהו מראה מהאוויר של שיחזור
אחד הפרוייקטים שלי לצורך הסרט.
4:04 - 4:06

זה היה כזה מעולה.
4:06 - 4:12

והיו הרבה טיפוסי אספרגר ואוטיסטים
שעבדו גם הם באתר ההסרטה.
4:12 - 4:13

(צחוק)
4:13 - 4:16

אך משהו שבאמת מדאיג אותי
הוא השאלה,
4:16 - 4:19

לאן פונות כיום הגרסאות
הצעירות יותר של הנערים האלה.
4:19 - 4:23

הם לא מגיעים לעמק הסיליקון,
ששם מקומם.
4:23 - 4:25

(צחוק)
4:25 - 4:30

(מחיאות כפיים)
4:30 - 4:33

אחד הדברים שלמדתי מוקדם מאד,
כי לא הייתי חברותית,
4:33 - 4:37

הוא שעלי למכור את עבודתי,
ולא את עצמי.
4:37 - 4:40

והדרך בה אני מוכרת עבודות
שקשורות בבעלי חיים
4:40 - 4:42

היא שאני מציגה את שרטוטי,
תמונות של דברים.
4:42 - 4:44

מה שעוד עזר לי, כילדה קטנה,
4:44 - 4:46

הוא שבשנות ה-50 לימדו אותנו נימוסים.
4:46 - 4:50

לימדו אותנו שאסור לגנוב סחורה מהמדפים
בחנות ולפזר אותה סביב.
4:51 - 4:53

כשילדים מגיעים לכיתה ד' או ה',
4:53 - 4:56

אפשר לראות שהילד הזה
עתיד לחשוב ויזואלית,
4:56 - 4:58

הוא מצייר בפרספקטיבה.
4:58 - 5:00

אני רוצה להדגיש
שלא כל ילד אוטיסטי
5:00 - 5:02

עתיד להיות חושב ויזואלי.
5:02 - 5:06

את סריקת המוח הזו
עשו לי לפני כמה שנים,
5:06 - 5:10

ונהגתי להתלוצץ שיש לי
שדירת אינטרנט ענקית
5:10 - 5:12

שמגיעה עד למרכז הראייה
בקליפת המוח שלי.
5:12 - 5:14

זוהי הדמיה של מסילות העצבים במוח.
5:14 - 5:18

ושדירת האינטרנט הרחבה שלי
כפולה בגודלה יחסית לקבוצת הביקורת.
5:18 - 5:20

הקווים האדומים מייצגים אותי,
5:20 - 5:24

והכחולים - של קבוצת הביקורת המקבילה
מבחינת מין וגיל.
5:24 - 5:26

וכאן יש לי קו ענק.
5:26 - 5:31

ובקבוצת הביקורת, בכחול,
זה ממש קטן.
5:32 - 5:35

וחלק מהמחקרים מוכיחים כעת
5:35 - 5:38

שרוב החשיבה של מי שבספקטרום הזה
נעשית במרכז הראיה הראשוני.
5:38 - 5:41

העניין הוא שחשיבה ויזואלית
היא רק סוג מוח אחד.
5:41 - 5:44

עליכם להבין שהמוח האוטיסטי
נוטה להיות מוח מומחה.
5:44 - 5:48

טוב בדבר אחד, גרוע בדבר אחר.
5:48 - 5:50

ואני הייתי גרועה באלגברה.
5:50 - 5:53

לא הירשו לי ללמוד הנדסה
או טריגונומטריה. טעות עצומה.
5:53 - 5:55

אני מגלה ילדים רבים
שצריכים לדלג על אלגברה.
5:55 - 5:57

להמשיך ישר להנדסה וטריגונומטריה.
5:57 - 6:00

סוג נוסף הוא המוח שחושב בתבניות.
6:00 - 6:04

עוד יותר מופשט.
אלה המהנדסים, מתכנתי המחשבים.
6:04 - 6:05

הנה חשיבה תבניתית.
6:05 - 6:08

גמל שלמה הזה
עשוי מגליון-נייר יחיד,
6:08 - 6:10

ללא נייר דבק, ללא גזירות.
6:10 - 6:13

וברקע רואים את תבנית הקיפול שלו.
6:13 - 6:15

הנה סוגי החשיבה,
6:15 - 6:18

חושבים ויזואליים בצילומים ריאליסטיים,
כמוני.
6:18 - 6:22

חושבים תבניתיים:
מוחות מוזיקליים ומוחות מתמטיים.
6:22 - 6:24

לחלקם יש לפעמים קשיי קריאה.
6:24 - 6:29

תמצאו בעיות כאלה גם
אצל ילדים דיסלקטיים.
6:29 - 6:31

תגלו שיש סוגי מוחות שונים.
6:31 - 6:35

וישנו גם המוח המילולי.
אלה מכירים כל עובדה על כל דבר.
6:35 - 6:37

דבר נוסף הוא הנושא התחושתי.
6:37 - 6:40

הייתי מוטרדת מאד לגבי
ענידת האביזר הזה על פני.
6:40 - 6:43

ולכן הגעתי חצי שעה מוקדם יותר
6:43 - 6:45

כדי שירכיבו לי אותו
ושאוכל קצת להתרגל אליו.
6:45 - 6:48

הם כופפו לי אותו
כדי שלא יפגע לי בסנטר.
6:48 - 6:51

אך תחושתיות זו בעיה.
יש ילדים שרגישים לאור ניאון,
6:51 - 6:54

לאחרים יש בעיות של רגישות לצלילים;
6:54 - 6:57

זה משתנה.
6:57 - 7:01

החשיבה הוויזואלית נתנה לי המון תובנות
7:01 - 7:03

לגבי מוחו של בעל החיים.
7:03 - 7:06

חישבו על כך:
חיה חושבת בתחושות,
7:06 - 7:10

לא בצורה מילולית.
היא חושבת בתמונות.
7:10 - 7:13

היא חושבת בצלילים, בריחות.
7:13 - 7:16

חישבו כמה מידע מצוי
על ברז כיבוי-האש ברחובכם.
7:16 - 7:19

היא יודעת מי היה שם, ומתי,
7:19 - 7:22

ואם זה ידיד או אויב,
או מישהו שאפשר להזדווג איתו.
7:22 - 7:25

יש טונות של מידע
על ברז הכיבוי ההוא.
7:25 - 7:29

וזהו מידע מפורט ביותר.
7:29 - 7:33

וההתבוננות בסוג זה של פרטים
נתנה לי הבנה מעמיקה בבעלי חיים.
7:33 - 7:37

מוח החיה, והמוח שלי
7:37 - 7:41

מסדרים מידע מבוסס-תחושות
לפי קטגוריות.
7:42 - 7:45

אדם על סוס
ואדם על הקרקע
7:45 - 7:47

נתפסים כשני דברים שונים לחלוטין.
7:47 - 7:50

יכול להיות לכם לכם סוס
שרוכבו התעלל בו.
7:50 - 7:52

הווטרינר יחשוב שהכל בסדר,
7:52 - 7:55

וכך גם המפרזל.
אבל אי-אפשר לרכב עליו.
7:55 - 7:58

ואילו סוס אחר,
שהמפרזל אולי היכה אותו,
7:58 - 8:00

והוא יתנהג איום ונורא
לכל מה שנמצא על הקרקע,
8:00 - 8:04

אל הווטרינר,
אבל ניתן לרכב עליו.
8:04 - 8:05

כך גם הבקר.
8:05 - 8:07

גבר על סוס,
8:07 - 8:09

גבר שהולך ברגל - שני דברים שונים.
8:09 - 8:11

זו הרי כבר תמונה אחרת.
8:11 - 8:14

אני רוצה שתחשבו כמה זה ספציפי.
8:15 - 8:18

והיכולת הזו,
לסווג מידע לפי קטגוריות,
8:18 - 8:21

מצאתי שהרבה אנשים
לא מאד טובים בזה.
8:21 - 8:23

למשל, כשאני בשטח, מתקנת ציוד
8:23 - 8:25

או פותרת בעיות במפעל,
8:25 - 8:29

הם כנראה לא מסוגלים לסווג:
"יש לי בעיה בהכשרת אנשים
8:29 - 8:32

"או יש לי בעיה בציוד?"
8:32 - 8:35

במלים אחרות, לסווג בעיות בציוד
להבדיל מבעיות כוח-אדם.
8:35 - 8:39

אני מוצאת שאנשים רבים מתקשים בזה.
8:39 - 8:41

נניח שסיווגתי את הבעיה
כבעיית ציוד:
8:41 - 8:44

האם זו בעיה קטנה,
משהו פשוט שאני יכולה לתקן?
8:44 - 8:46

או שכל תכנון המערכת שגוי?
8:46 - 8:49

לאנשים קשה לעשות הבחנות כאלה.
8:49 - 8:51

ניקח משהו כמו
8:51 - 8:53

פתרון בעיות לצורך
שיפור בטיחות התעבורה האווירית.
8:53 - 8:57

כן, אני נוסעת מתמידה.
אני טסה המון,
8:58 - 9:00

ואם הייתי חברה באיגוד הטיסות הפדרלי,
9:00 - 9:04

מה הייתי מרבה לבדוק מקרוב?
9:04 - 9:06

את זנבות המטוסים.
9:06 - 9:09

חמש התרסקויות קטלניות
ב-20 השנים האחרונות
9:09 - 9:14

שבהן הזנב התפרק
או שמערכת ההיגוי שבזנב התקלקלה.
9:15 - 9:17

הזנבות שלהם. קל ופשוט.
9:17 - 9:21

וכשהטייסים בודקים מסביב למטוס,
הם לא רואים את מה שיש בתוך הזנב.
9:21 - 9:23

עכשיו, כשאני חושבת על זה,
9:23 - 9:26

אני בעצם מחלצת
את כל המידע הספציפי הזה.
9:26 - 9:29

זה ספציפי. החשיבה שלי היא
מלמטה כלפי מעלה.
9:29 - 9:33

אני לוקחת ומצרפת את כל
הפיסות הקטנות כמו בחידת תצרף.
9:33 - 9:36

אז הנה הסוס שפחד פחד-מוות
מכובעי בוקרים שחורים.
9:37 - 9:39

התעלל בו מישהו שחבש כובע בוקרים שחור.
9:39 - 9:42

עם כובעי-בוקרים לבנים
לא היתה לו בעיה.
9:42 - 9:49

העניין הוא שהעולם עתיד להזדקק
לכל מיני מוחות שפועלים בצוותא.
9:49 - 9:52

עלינו להשקיע בפיתוח
כל סוגי המוחות האלה.
9:52 - 9:57

ומה שממש משגע אותי
כשאני נוסעת לערוך מפגשי אוטיסטים,
9:57 - 10:00

הוא שאני פוגשת
המון ילדים חנוניים וחכמים.
10:00 - 10:03

והם לא הכי חברותיים,
10:03 - 10:05

ואיש איננו עושה משהו
כדי לפתח את העניין שלהם
10:05 - 10:07

במשהו כמו מדע.
10:07 - 10:10

וזה מביא אותי למורה שלי למדעים.
10:10 - 10:13

המורה שלי למדעים
מוצג נפלא בסרט הזה.
10:13 - 10:15

בתיכון הייתי תלמידה טיפשה.
10:15 - 10:18

בכלל לא התייחסתי ללימודים,
10:18 - 10:21

עד שיעור המדעים של מר קרלוק.
10:21 - 10:24

זהו ד"ר קרלוק שבסרט.
10:24 - 10:27

והוא הציב לי אתגר
10:27 - 10:30

להתמצא בחדר מלא אשליות אופטיות.
10:30 - 10:34

זה מעלה את הנושא שצריך
להראות לילדים דברים מעניינים.
10:34 - 10:37

חשבתי שאחד הדברים
ש-TED צריכה לעשות
10:37 - 10:40

הוא לספר בכל בתי הספר
על ההרצאות הנהדרות של TED,
10:40 - 10:42

ויש גם המון דברים נהדרים באינטרנט,
10:42 - 10:44

שיכולים להדליק את הילדים.
10:44 - 10:47

כי אני רואה המון ילדים חנונים כאלה,
10:47 - 10:50

והמורים במערב התיכון,
ובחלקים אחרים של הארץ,
10:50 - 10:52

כשמתרחקים מאזורי ההיי-טק,
10:52 - 10:54

הם לא יודעים מה לעשות
עם הילדים האלה.
10:54 - 10:56

והם לא עובדים נכון.
10:56 - 10:58

העניין הוא שאפשר לעצב מוח
10:58 - 11:01

כך שיהיה יותר חושב וקוגניטיבי,
11:01 - 11:04

או לחווט אותו כמוח חברתי יותר.
11:04 - 11:06

וחלק מהמחקרים היום מראים שבאוטיזם,
11:06 - 11:09

יש אולי עודף חיווט כאן מאחור,
במוח המבריק,
11:09 - 11:12

ופה אנו מאבדים
כמה מעגלים חברתיים.
11:12 - 11:15

זה מעין סחר חליפין
בין חשיבה לחברתיות.
11:15 - 11:17

ואז אפשר להגיע לנקודה
שבה זה כה חמור
11:17 - 11:20

עד שאותו אדם עתיד להיות לא-מילולי.
11:20 - 11:22

במוח האנושי הנורמלי,
11:22 - 11:25

השפה מכסה על החשיבה הויזואלית
שמשותפת לנו ולחיות.
11:25 - 11:28

זאת יצירה של ד"ר ברוס מילר.
11:28 - 11:31

הוא חקר חולי אלצהיימר
11:31 - 11:33

שסבלו מדמנציה של אונת הרקה הקדמית.
11:33 - 11:36

והדמנציה איכלה את חלקי השפה של המוח.
11:36 - 11:41

ואת זה צייר אדם שפעם הרכיב
מערכות שמע במכוניות.
11:41 - 11:45

נכון שוואן-גוך לא מבין כלום בפיזיקה,
11:45 - 11:49

אבל נראה לי מעניין מאד
שמחקר מסוים הוכיח
11:49 - 11:51

שתבניות המערבולות בציור הזה
11:51 - 11:54

מתנהגות לפי דגם סטטיסטי של מערבולת.
11:54 - 11:56

מה שמעלה את כל הרעיון המעניין
11:56 - 11:58

שאולי משהו מהתבניות המתמטיות האלה
11:58 - 12:00

נמצא בתוך ראשנו.
12:00 - 12:03

ובנושא "וולפראם", ניהלתי רשימות
12:03 - 12:06

וכתבתי את כל מילות החיפוש
שיכולתי להשתמש בהן
12:06 - 12:10

כי נראה לי שזה יימשך
בהרצאותי על האוטיזם.
12:10 - 12:12

אנו חייבים להראות לילדים האלה
דברים מעניינים.
12:12 - 12:16

אבל מבטלים את לימודי
הכרת הרכב, השרטוט, והאמנות.
12:16 - 12:19

ואמנות הרי היתה
התחום הכי טוב שלי בביה"ס.
12:19 - 12:21

עלינו לחשוב על כל סוגי המוחות השונים הללו.
12:21 - 12:24

ובהחלט לעבוד עם כל סוגי
המוחות השונים הללו.
12:24 - 12:30

כי אנו עתידים בהחלט להזדקק
לסוגי אנשים כאלה בעתיד.
12:30 - 12:32

בואו נדבר על מקומות עבודה.
12:32 - 12:34

אז המורה שלי למדעים הכריח אותי ללמוד
12:34 - 12:37

כי הייתי טיפשה שלא רוצה ללמוד.
12:37 - 12:39

אבל אתם יודעים מה?
רכשתי נסיון עבודה.
12:39 - 12:42

אני רואה יותר מדי ילדים חכמים
שלא למדו דברים בסיסיים,
12:42 - 12:43

כמו איך להתייצב בזמן.
12:43 - 12:45

את זה לימדו אותי כשהייתי בת שמונה.
12:45 - 12:48

ונימוסי שולחן במסיבות יום ראשון אצל סבתא.
12:48 - 12:51

את זה לימדו אותי
כשהייתי מאד מאד צעירה.
12:51 - 12:56

כשהייתי בת 13 היתה לי עבודה
אצל תופרת שמלות ומכרתי בגדים.
12:56 - 12:59

עשיתי התמחויות בקולג'.
12:59 - 13:02

בניתי דברים.
13:02 - 13:05

והיה עלי גם ללמוד לבצע מטלות.
13:05 - 13:09

כשהייתי קטנה רציתי רק לצייר סוסים.
13:09 - 13:11

אימי אמרה,
"בואי נצייר משהו אחר."
13:11 - 13:13

הם חייבים ללמוד לעשות משהו אחר.
13:13 - 13:15

נניח שהילד מקובע על לגו.
13:15 - 13:18

הבה נגרום לו לעבוד על בניית דברים שונים.
13:18 - 13:22

העניין עם המוח האוטיסטי
הוא נטייתו להתקבע.
13:22 - 13:24

נניח שהילד אוהב מכוניות מרוץ,
13:24 - 13:26

אז בואו ננצל את זה
כדי ללמוד מתמטיקה.
13:26 - 13:29

הבה נראה כמה זמן לוקח
למכונית מרוץ לעבור מרחק מסוים.
13:29 - 13:33

במלים אחרות, לנצל את הקיבעון
13:33 - 13:36

כדי לתת לילד מוטיבציה.
זה אחד הדברים שעלינו לעשות.
13:36 - 13:39

ממש נמאס לי כשהמורים,
13:39 - 13:42

במיוחד כשמתרחקים מחלק הארץ הזה,
13:42 - 13:44

לא יודעים מה לעשות
עם הילדים החכמים האלה.
13:44 - 13:46

זה ממש משגע אותי.
13:46 - 13:48

במה יוכלו לעסוק
החושבים הויזואליים כשיגדלו?
13:48 - 13:51

הם יוכלו לעסוק בעיצוב גרפי,
כל מיני דברים עם מחשבים,
13:51 - 13:55

צילום, עיצוב תעשייתי.
13:56 - 14:01

החושבים התבניתיים, אלה עתידים להיות
המתמטיקאים ומהנדסי התוכנה שלכם.
14:01 - 14:05

מתכנתי המחשבים שלכם, כל התפקידים האלה.
14:05 - 14:08

וישנם מוחות המלים.
אלה יהיו עיתונאים נהדרים.
14:08 - 14:11

וגם שחקני תיאטרון ממש טובים.
14:11 - 14:15

כי העניין עם זה שאני אוטיסטית
הוא שהיה עלי ללמוד כישורים חברתיים
14:15 - 14:16

כמו תפקיד בהצגה.
14:16 - 14:19

זה די דומה.
צריך פשוט ללמוד את זה.
14:19 - 14:22

ואנו חייבים לעבוד עם התלמידים האלה.
14:22 - 14:24

וזה מעלה את נושא המורים הרוחניים.
14:24 - 14:27

המורה שלי למדעים לא היה מורה מוסמך.
14:27 - 14:29

הוא היה מדען חלל בנאס"א.
14:29 - 14:31

כמה מדינות הגיעו כעת לשלב שבו,
14:31 - 14:33

אם יש לך תואר בביולוגיה או בכימיה,
14:33 - 14:36

אתה רשאי לבוא לביה"ס
וללמד ביולוגיה או כימיה.
14:36 - 14:38

עלינו לעשות זאת.
14:38 - 14:40

כי מה שאני מבחינה בו
14:40 - 14:42

הוא שהמורים הטובים
של רבים מהילדים האלה,
14:42 - 14:44

נמצאים בקולג'ים הקהילתיים.
14:44 - 14:47

עלינו להביא כמה מהמורים
הטובים האלה לתיכון.
14:47 - 14:50

ועוד דבר, שעשוי להיות
מאד מאד מאד מוצלח
14:51 - 14:55

הוא שיש רבים שאולי
פרשו לגמלאות מתעשיית התוכנה,
14:55 - 14:57

והם מסוגלים ללמד ילדים.
14:57 - 14:59

ולא משנה אם ילמדו אותם דברים ישנים,
14:59 - 15:02

כי בכך הם ידליקו את הניצוץ.
15:02 - 15:05

צריך להדליק את הילד.
15:05 - 15:08

ואחרי שנדלק, הוא כבר ילמד
את כל הדברים החדשים.
15:08 - 15:10

מורים רוחניים הם ממש צורך חיוני.
15:10 - 15:12

אינני יכולה להדגיש מספיק
15:12 - 15:15

מה שהמורה שלי למדעים עשה למעני.
15:15 - 15:18

ועלינו להשתמש בהם, להעסיק אותם.
15:18 - 15:21

ואם אתם מביאים אותם
להתמחויות בחברות שלכם,
15:21 - 15:23

העניין עם אוטיזם,
עם מוח מסוג אספרגר,
15:23 - 15:26

הוא שצריך לתת מטלה ספציפית.
לא סתם לומר, "תעצב תוכנה חדשה".
15:26 - 15:28

צריך לומר להם משהו
הרבה יותר ספציפי.
15:28 - 15:33

"אנו בונים תוכנה עבור טלפון,
היא צריכה לעשות משהו מסוים
15:33 - 15:35

"והיא יכולה להשתמש רק
בכך-וכך זכרון."
15:35 - 15:37

זה סוג הספציפיות הרצוי.
15:37 - 15:39

טוב, זהו סוף ההרצאה שלי.
15:39 - 15:41

ואני רק רוצה להודות לכולכם על שבאתם.
15:41 - 15:43

נהדר להיות כאן.
15:43 - 15:53

(מחיאות כפיים)
15:57 - 15:58

יש לך שאלה אלי? בסדר.
15:58 - 15:59

(מחיאות כפיים)
15:59 - 16:03

כריס אנדרסון: תודה רבה לך על ההרצאה.
16:03 - 16:05

כתבת פעם, ואני אוהב את הציטטה הזו,
16:05 - 16:10

"אם ע"י קסם כלשהו,
האוטיזם היה חולף מן העולם,
16:10 - 16:13

"בני האדם עדיין היו
יושבים בצוותא סביב המדורה
16:13 - 16:15

"בפתח המערה."
16:15 - 16:17

טמפל גרנדין: וכי מי יצר
את כידון האבן הראשון?
16:17 - 16:20

זה עם האספרגר.
ואילו נפטרנו מכל הגנטיקה האוטיסטית
16:20 - 16:22

לא יהיה יותר עמק הסיליקון.
16:22 - 16:24

ומשבר האנרגיה לא ייפתר.
16:24 - 16:27

(מחיאות כפיים)
16:27 - 16:29

כ"א: אז יש לי עוד כמה שאלות.
16:29 - 16:31

ואם אחת מהן לא תהיה הולמת,
16:31 - 16:33

אימרי רק, "השאלה הבאה".
16:33 - 16:35

אבל אם יש כאן מישהו
16:35 - 16:37

שיש לו ילד אוטיסטי,
16:37 - 16:39

או מכיר ילד אוטיסטי
16:39 - 16:42

ומרגיש מנותק ממנו,
16:42 - 16:44

איזו עצה תוכלי לתת לו?
16:44 - 16:46

ט"ג: קודם כל, צריך לבדוק את עניין הגיל.
16:46 - 16:48

אם הילד הוא בן שנתיים,
שלוש או ארבע,
16:48 - 16:50

לא מדבר, ללא קשרים חברתיים,
16:50 - 16:53

איני יכולה להדגיש יותר:
אסור לחכות.
16:53 - 16:56

דרושות לפחות 20 שעות שבועיות
של לימוד אחד-על-אחד.
16:56 - 16:59

העניין הוא שהאוטיזם קיים בדרגות שונות.
16:59 - 17:01

בערך חצי מהאנשים שעל הספקטרום
17:01 - 17:02

לא ילמדו לדבר,
17:02 - 17:06

והם לא יעבדו בעמק הסיליקון.
זה לא יתאים להם.
17:06 - 17:08

אבל ישנם הילדים החנוניים החכמים
17:08 - 17:10

עם מעט אוטיזם,
17:10 - 17:12

ואת אלה צריך להדליק
17:12 - 17:14

בעזרת עשיית דברים מעניינים.
17:14 - 17:17

למדתי מגעים חברתיים
דרך תחומי עניין משותף.
17:17 - 17:21

רכבתי על סוסים
ובניתי דגמי טילים עם ילדים אחרים,
17:21 - 17:23

עבדתי במעבדת האלקטרוניקה עם ילדים אחרים,
17:23 - 17:27

ובשנות השישים זה היה להדביק מראות
על ממברנה של רמקול
17:27 - 17:28

כדי לקבל מופע אורות.
17:28 - 17:31

וזה היה...
חשבנו שזה הכי מעולה.
17:31 - 17:33

כ"א: האם זה לא-מציאותי עבורם
17:33 - 17:35

לקוות או לחשוב שאותו ילד
17:35 - 17:38

יאהב אותם, כפי שאחדים,
או רבים, היו רוצים?
17:38 - 17:40

ט"ג: אומר לך כך.
הילד הזה יהיה נאמן לך
17:40 - 17:42

ואם ביתך יישרף הוא ייכנס
כדי לחלץ אותך משם.
17:42 - 17:45

כ"א: וואו. אז רוב האנשים,
אם תשאלי אותם
17:45 - 17:47

מה שלדבריהם הכי חשוב להם,
הם דברים כמו
17:47 - 17:50

"הילדים שלי" או "האהוב שלי"
17:50 - 17:53

מה הכי חשוב לך?
17:53 - 17:55

ט"ג: חשובים לי הדברים שאני עושה
17:55 - 17:57

ושיהפכו את העולם למקום טוב יותר.
17:57 - 17:59

כשאם לילד אוטיסטי אומרת,
17:59 - 18:02

"ילדי הלך לקולג' הודות לספר שלך
או אחת מהרצאותיך",
18:02 - 18:04

זה גורם לי אושר.
18:04 - 18:08

בתי המטבחיים שאיתם עבדתי
בשנות ה-80 היו נוראים ואיומים.
18:08 - 18:12

פיתחתי שיטת דירוג פשוטה
עבור מפעלי השחיטה,
18:12 - 18:14

שבה מודדים תוצאות:
כמה ראשי בקר נפלו,
18:14 - 18:16

כמה ראשי בקר נדקרו במנקר,
18:16 - 18:19

כמה ראשי בקר גועים כשראשם נכרת?
18:19 - 18:20

וזה מאד מאד פשוט.
18:20 - 18:22

רואים מיד כמה דברים פשוטים.
18:22 - 18:23

זה עבד טוב מאד.
18:23 - 18:28

הפקתי סיפוק כשראיתי דברים
שגרמו לשינוי אמיתי בעולם האמיתי.
18:28 - 18:29

אנו זקוקים לעוד מזה,
18:29 - 18:31

ולהרבה פחות דברים מופשטים.
18:31 - 18:38

(מחיאות כפיים)
18:38 - 18:40

כ"א: כששוחחנו בטלפון, אחד הדברים שאמרת
18:40 - 18:42

ושממש הפליא אותי, היה
18:42 - 18:46

שאת רואה חשיבות רבה
בחוות שרתים. ספרי לי על זה.
18:46 - 18:50

ט"ג: הסיבה היא שהתרגשתי כשקראתי עליהן
18:50 - 18:52

מפני שהן מכילות ידע.
18:52 - 18:54

אלו הן ספריות.
18:54 - 18:57

ועבורי ידע הוא משהו
בעל ערך עצום.
18:57 - 19:00

לפני אולי יותר מ-10 שנים
הספריה שלנו הוצפה,
19:00 - 19:02

וזה עוד לפני שהאינטרנט ממש גדל
19:02 - 19:04

ואני הייתי עצובה על כך
שכל הספרים נהרסו,
19:04 - 19:06

כי מדובר בידע שהושמד.
19:06 - 19:08

וחוות שרתים, או מרכזי נתונים
19:08 - 19:11

הם ספריות ענק של ידע.
19:11 - 19:14

כ"א: טמפל, אוכל רק לומר איזה עונג
הוא לארח אותך ב"TED".
19:14 - 19:17

ט"ג: תודה רבה לך. תודה רבה.
19:17 - 19:23

(מחיאות כפיים)

Title:: העולם זקוק לכל מיני מוחות
Speaker:: טמפל גרנדין
Description:: טמפל גרנדין, שאובחנה בילדותה כאוטיסטית, מתארת כיצד פועל מוחה ומספרת על יכולתה "לחשוב בתמונות", שמסייעת לה לפתור בעיות שמוחות טיפוסיים מבחינה עצבית עלולים להחמיץ. טענתה היא שהעולם זקוק לבני האדם שנמצאים בקצה האוטיסטי של הספקטרום: החושבים הוויזואליים, החושבים בתבניות, החושבים במלים, וגם כל מיני ילדים "חנוניים" וחכמים.

more » « less
Video Language:: English
Team:: closed TED
Project:: TEDTalks
Duration:: 19:26

	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The world needs all kinds of minds
	Shlomo Adam added a translation

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Revision 2 Edited

Shlomo Adam
Revision 1

Shlomo Adam

	Revision Number	Author	Created
	2	Shlomo Adam
	1	Shlomo Adam

העולם זקוק לכל מיני מוחות

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies

Operating cookies (Required)