-
מערכות החיים היו קיימות
במשך כמה מיליארדי שנים
-
ויהיו בסביבה להרבה יותר.
-
בעולם החי, אין הטמנה.
-
במקום זה, החומרים זורמים.
-
פסולת של מין אחד הוא מזון של אחר;
-
האנרגיה מסופקת על ידי השמש;
-
דברים גדלים, ואז מתים;
-
וחומרים מזינים חוזרים לקרקע בבטחה.
-
וזה עובד.
-
ובכל זאת אנו כבני אדם,
-
אימצנו גישה לינארית:
-
אנחנו לוקחים, מייצרים, ואז זורקים.
-
יוצא טלפון חדש.
-
אנו זורקים את הישן.
-
מכונת הכביסה שלנו התקלקלה,
-
אז אנחנו קונים אחרת.
-
ובכך, אנו מבזבזים משאבים מההיצע הסופי
-
ולעתים קרובות ייצרים פסולת רעילה.
-
זה פשוט לא יוכל לעבוד לטווח ארוך.
-
אז מה יכול?
-
אם נבין שבעולם החי
המודל המחזורי עובד,
-
האם נוכל לשנות את צורת החשיבה שלנו
-
כך שגם אנו נפעיל כלכלה מעגלית?
-
בואו ונתחיל עם המחזור הביולוגי.
-
כיצד הפסולת שלנו יכולה לבנות הון
במקום לצמצם אותו?
-
על ידי חשיבה ועיצוב מחדש של מוצרים ורכיבים
-
והאריזות שבהם הם נארזים.
-
נוכל ליצור חומרים קומפוסטיים ובטוחים
-
שעוזרים לגדל עוד דברים.
-
כמו שאומרים בסרטים,
-
"לא אבדו משאבים
ביצירת חומר זה ".
-
אז מה עם מכונות כביסה,
טלפונים ניידים, מקררים?
-
אנו יודעים שהם אינם מתכלים ביולוגית.
-
כאן אנחנו מדברים
על סוג אחר של חשיבה מחדש:
-
דרך למחזור מתכות בעלות ערך,
-
פולימרים וסגסוגות,
-
כך שהן שומרות על האיכות שלהן
-
וממשיכות להיות שימושיות
-
מעבר לחיי המדף של מוצרים בודדים.
-
מה אם הסחורה של היום
הופכל להיות המשאבים של מחר?
-
זה הגיוני מבחינה מסחרית.
-
במקום לזרוק
ולהחליף את התרבותיות שאליה התרגלנו,
-
נאמץ החזרה וחידוש
-
של מוצרים ורכיבים שמעוצבים לפירוק וחידוש..
-
פתרון אחד יכול להיות לחשוב מחדש
על הדרך בה אנו תופסים בעלות.
-
מה אם הטכנולוגיות שלנומעולם לא באמת
היו בבעלותינו?
-
אנחנו פשוט מעניקים להם רישיון מהיצרנים.
-
בואו ונחבר את שני המחזורים האלה יחד.
-
תארו לעצמכם אם היינו יכולים לעצב מוצרים
לחזור ליוצרים שלהם,
-
שייעשה שימוש מחדש בחומרים הטכניים שלהם.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-