< Return to Video

אמי קדי: שפת הגוף שלכם מעצבת אתכם

  • 0:01 - 0:04
    אתחיל בזה שאתן לכם
  • 0:04 - 0:06
    עצה עממית שימושית,
  • 0:06 - 0:09
    וכל מה שהיא דורשת הוא זה:
  • 0:09 - 0:13
    שתשנו את תנוחתכם לשתי דקות.
  • 0:13 - 0:16
    אבל לפני זה, אבקשכם לבחון עכשיו את גופכם
  • 0:16 - 0:20
    ואת מה שאתם עושים איתו.
  • 0:20 - 0:22
    כמה מכם מקטינים כזה את עצמכם?
  • 0:22 - 0:25
    אולי אתם מגבנים, מצליבים רגליים,
  • 0:25 - 0:26
    מכופפים קרסוליים.
  • 0:26 - 0:30
    לפעמים אנו מחזיקים את זרועותינו ככה.
  • 0:30 - 0:33
    לפעמים אנו מתמתחים.
  • 0:33 - 0:36
    אני רואה אתכם. (צחוק)
  • 0:36 - 0:38
    אבקשכם לשים לב למה שאתם עושים ממש עכשיו.
  • 0:38 - 0:40
    נחזור לזה בעוד כמה דקות,
  • 0:40 - 0:44
    בתקוה שאם תלמדו לכוונן זאת קצת,
  • 0:44 - 0:47
    זה עשוי לשנות משמעותית כיצד החיים שלכם מתפתחים.
  • 0:47 - 0:52
    שפת הגוף מרתקת אותנו,
  • 0:52 - 0:54
    ואנו מתעניינים במיוחד
  • 0:54 - 0:56
    בשפת הגוף של אנשים אחרים.
  • 0:56 - 1:00
    אנו מתעניינים, כידוע -- (צחוק)
  • 1:00 - 1:05
    באינטראקציה או חיוך מוזרים,
  • 1:05 - 1:09
    או מבט של בוז, או מיצמוץ עיניים תמוה,
  • 1:09 - 1:12
    או אולי אפילו במשהו כמו לחיצת-יד.
  • 1:12 - 1:15
    קריין: הנה הם מגיעים ל(בית) מס' 10, ותראו מה קורה,
  • 1:15 - 1:17
    שוטר בר-מזל זוכה ללחוץ יד עם נשיא ארה"ב.
  • 1:17 - 1:20
    אבל, הנה מגיע
  • 1:20 - 1:25
    ראש-הממשלה -- ? לא. (צחוק)
  • 1:25 - 1:27
    (מחיאות כפיים)
  • 1:27 - 1:31
    אז קיום לחיצת-ידיים או אי-קיומה,
  • 1:31 - 1:34
    מספקת לנו חומר לדבר עליו במשך שבועות.
  • 1:34 - 1:36
    אפילו ל-BBC והניו-יורק טיימס.
  • 1:36 - 1:40
    לכן ברור שכאשר אנו חושבים על התנהגות לא-מילולית,
  • 1:40 - 1:43
    או על שפת-גוף -- בתור סוציולוגים אנו קוראים לזה תקשורת לא-מילולית --
  • 1:43 - 1:46
    זו שפה, לכן מה שעולה בעיני רוחנו היא תקשורת.
  • 1:46 - 1:48
    כאשר אנו חושבים על תקשורת, אנו חושבים על אינטראקציות.
  • 1:48 - 1:51
    כלומר, מה שפת- הגוף שלך מעבירה לי?
  • 1:51 - 1:54
    ומה שלי מעבירה לכם?
  • 1:54 - 1:58
    יש סיבות רבות להאמין שזו הדרך הנכונה להסתכל על זה.
  • 1:58 - 2:00
    לכן סוציולוגים הקדישו זמן רב
  • 2:00 - 2:04
    לחקירת ההשפעות של שפת-הגוף שלנו,
  • 2:04 - 2:06
    או של אחרים, על גיבוש הדעות.
  • 2:06 - 2:10
    כולנו מסיקים מסקנות ומגיעים להכרעות כוללניות משפת-הגוף.
  • 2:10 - 2:14
    הכרעות אלו יכולות לנבא התרחשויות משמעותיות בחיים
  • 2:14 - 2:17
    כמו את מי אנו מעסיקים או מקדמים, עם מי אנו יוצאים לדייטים.
  • 2:17 - 2:22
    לדוגמא, נאליני אמבאדי, חוקרת מאוניברסיטת טפטס,
  • 2:22 - 2:27
    הראתה שכאשר אנשים צופים בסרטונים אילמים באורך 30 שניות
  • 2:27 - 2:30
    על אינטראקציה המתרחשת בין רופא למטופל,
  • 2:30 - 2:32
    הדעה שהם מגבשים על נחמדות הרופא
  • 2:32 - 2:35
    יכולה לנבא אם הרופא ייתבע.
  • 2:35 - 2:37
    כך שאין כל-כך קשר לשאלה אם הרופא
  • 2:37 - 2:39
    כשיר או לא, אלא קשר לאם אנו מחבבים
  • 2:39 - 2:42
    את האדם ומה היתה האינטראקציה.
  • 2:42 - 2:45
    ואם להקצין, אלכס טודורוב מפרינסטון הראה
  • 2:45 - 2:49
    שתוצאות שיפוט של שניה אחת בלבד לגבי פני מועמדים בבחירות,
  • 2:49 - 2:53
    יכולות לנבא 70 אחוז מהתוצאות של בחירות לסנאט
  • 2:53 - 2:57
    ולתפקידי מושלים בארה"ב,
  • 2:57 - 2:59
    ואפילו, אם נהיה לרגע דיגיטליים,
  • 2:59 - 3:03
    שימוש נכון בסמלי הבעה (פרצופים מצויירים) במשא ומתן מקוון
  • 3:03 - 3:06
    יכול להוביל אותנו להפיק יותר מאותו משא ומתן.
  • 3:06 - 3:09
    אם לא השתמשת בהם נכון, פישלת.
  • 3:09 - 3:12
    לכן כאשר מדברים על תקשורת לא-מילולית, מדברים על כיצד
  • 3:12 - 3:15
    אנו שופטים אחרים, כיצד הם שופטים אותנו ומהן התוצאות.
  • 3:15 - 3:17
    אבל אנו נוטים לשכוח את הקהל הנוסף
  • 3:17 - 3:21
    שמושפע מתקשורת לא-מילולית, וזה אנחנו עצמנו.
  • 3:21 - 3:24
    גם אנו מושפעים מהתקשורת הלא-מילולית שלנו, ממחשבותינו,
  • 3:24 - 3:26
    רגשותינו והפיזיולוגיה שלנו.
  • 3:26 - 3:29
    אז על איזו תקשורת לא-מילולית אני מדברת?
  • 3:29 - 3:32
    אני פסיכולוגית חברתית. אני חוקרת דעות קדומות,
  • 3:32 - 3:35
    אני מלמדת במכללה להוראת עסקים בעולם תחרותי,
  • 3:35 - 3:39
    לכן היה זה בלתי נמנע שאתעניין בדינמיקה של כוח.
  • 3:39 - 3:43
    התעניינתי במיוחד בביטויים לא-מילוליים
  • 3:43 - 3:45
    של כוח ושליטה.
  • 3:45 - 3:48
    ומהם ביטויים לא-מילוליים של כוח ושליטה?
  • 3:48 - 3:50
    הנה זה מה שהם.
  • 3:50 - 3:53
    בעולם של חיות, הביטויים קשורים בהתמתחות.
  • 3:53 - 3:56
    אתה מגדיל את מימדיך, אתה מתמתח,
  • 3:56 - 3:59
    תופס מרחב, בעיקרון אתה נפתח.
  • 3:59 - 4:02
    זה קשור בהיפתחות. וזה נכון ברחבי כל
  • 4:02 - 4:06
    ממלכת החיות. זה לא מוגבל רק ליונקים המפותחים.
  • 4:06 - 4:09
    גם בני-אדם עושים אותו הדבר. (צחוק)
  • 4:09 - 4:13
    הם עושים זאת כאשר יש להם כוח ושליטה מתמשכים,
  • 4:13 - 4:16
    וגם כאשר הם חשים בעלי שליטה באופן רגעי.
  • 4:16 - 4:19
    תמונה זו מעניינת במיוחד כי היא ממחישה היטב
  • 4:19 - 4:23
    עד כמה ביטויי הכוח האלה הם אוניברסליים ועתיקים.
  • 4:23 - 4:25
    תנועה זו, הידועה בתור גאוה,
  • 4:25 - 4:28
    נחקרה על-ידי ג'סיקה טרייסי. היא הראתה
  • 4:28 - 4:31
    שגם אנשים המסוגלים לראות
  • 4:31 - 4:33
    וגם אנשים שנולדו עיוורים, עושים אותה
  • 4:33 - 4:36
    כאשר הם מנצחים בתחרות גופנית.
  • 4:36 - 4:38
    כך שכאשר הם חוצים את קו הסיום כמנצחים,
  • 4:38 - 4:40
    זה לא משנה אם הם בכלל ראו בעבר מישהו עושה אותה.
  • 4:40 - 4:41
    הם עושים אותה.
  • 4:41 - 4:44
    הזרועות מונפות מעלה בצורת האות V והסנטר מורם במעט.
  • 4:44 - 4:47
    מה אנו עושים כשאנו חשים חסרי כוח?
  • 4:47 - 4:51
    בדיוק ההיפך. אנו נסגרים. אנו עוטפים את עצמנו.
  • 4:51 - 4:54
    אנו מצמצמים את עצמנו. אין אנו חפצים להיתקל באדם שלידנו.
  • 4:54 - 4:57
    אז שוב, בעלי-חיים, כמו בני-אדם, עושים את אותו הדבר.
  • 4:57 - 5:01
    וזה מה שקורה כאשר שמים ביחד בעל סמכות
  • 5:01 - 5:03
    עם חסר סמכות. מה שאנו נוטים לעשות בכל הנוגע
  • 5:03 - 5:07
    למישור של יחסי הכוח הוא להשלים את התקשורת הלא-מילולית שהאחר משדר.
  • 5:07 - 5:10
    כך שאם מישהו מפגין כוחניות יתרה כלפינו,
  • 5:10 - 5:12
    אנו נוטים לצמצם את עצמנו. אנו לא מחקים אותו.
  • 5:12 - 5:14
    אנו עושים את ההיפך ממנו.
  • 5:14 - 5:17
    אני צופה בהתנהגות זו בכיתה,
  • 5:17 - 5:24
    ומה אני רואה? אני רואה שהסטודנטים למינהל עסקים אכן מפגינים
  • 5:24 - 5:27
    את מלוא טווח התקשורת הלא-מילולית הכוחנית.
  • 5:27 - 5:29
    כך שיש אנשים שהם מין קריקטורות של זכרים דומיננטיים,
  • 5:29 - 5:32
    שנכנסים לכיתה, מתיצבים ישר במרכז הכיתה
  • 5:32 - 5:36
    לפני שהשיעור מתחיל, כאילו הם באמת רוצים לתפוס את כל החלל.
  • 5:36 - 5:38
    כאשר הם מתישבים, הם כאילו משתרעים במרחב.
  • 5:38 - 5:40
    הם מרימים את ידיהם ככה.
  • 5:40 - 5:43
    לעומתם אחרים כאילו קורסים כאשר הם נכנסים.
  • 5:43 - 5:45
    ברגע שהם נכנסים, רואים זאת.
  • 5:45 - 5:48
    רואים זאת על פניהם ועל גופם. הם מתישבים
  • 5:48 - 5:50
    בכיסאותיהם ומקטינים את עצמם,
  • 5:50 - 5:53
    והם עושים ככה כאשר הם מצביעים.
  • 5:53 - 5:55
    הבחנתי בכמה דברים בקשר לזה.
  • 5:55 - 5:56
    אחד, זה לא יפתיע אתכם.
  • 5:56 - 5:59
    נראה שזה קשור במיגדר.
  • 5:59 - 6:04
    נשים עושות ככה יותר מאשר גברים. נשים חשות באופן עקבי
  • 6:04 - 6:07
    פחות בעלות עוצמה מאשר גברים,
  • 6:07 - 6:11
    לכן זה לא מפתיע. אבל הדבר הנוסף שהבחנתי בו הוא
  • 6:11 - 6:14
    שנראה שזה קשור גם במידת ההשתתפות
  • 6:14 - 6:17
    של הסטודנטים בשיעור ובאיכות ההשתתפות.
  • 6:17 - 6:20
    ההשתתפות מאוד חשובה בכיתת מינהל עסקים,
  • 6:20 - 6:23
    כי ההשתתפות קובעת מחצית מהציון.
  • 6:23 - 6:27
    לכן המוסדות להוראת למינהל עסקים מנסים להתמודד עם פער מיגדרי זה.
  • 6:27 - 6:30
    יש את הגברים והנשים המוכשרים במידה שווה
  • 6:30 - 6:32
    ואז מקבלים את ההבדלים בציונים,
  • 6:32 - 6:36
    ונראה שזה קשור חלקית בהשתתפות בשיעורים.
  • 6:36 - 6:39
    לכן התחלתי לתהות, יש את הסטודנטים
  • 6:39 - 6:41
    שבאים ככה, והם לוקחים חלק בשיעורים.
  • 6:41 - 6:45
    האם אפשר לגרום לאנשים להעמיד פנים
  • 6:45 - 6:47
    והאם זה יוביל אותם להשתתף יותר?
  • 6:47 - 6:51
    שותפתי הקרובה לעבודה, דנה קרני, מברקלי,
  • 6:51 - 6:55
    ואנוכי, רצינו לדעת אם אפשר לזייף עד שמצליחים.
  • 6:55 - 6:58
    האם אפשר לעשות ככה לזמן קצר ולהתנסות
  • 6:58 - 7:02
    בתוצאה התנהגותית הגורמת לך להיראות כיותר בעל עוצמה?
  • 7:02 - 7:05
    אנו יודעים שהתקשורת הלא-מילולית שלנו קובעת כיצד אחרים
  • 7:05 - 7:07
    חושבים ומרגישים לגבינו. יש ממצאים רבים.
  • 7:07 - 7:10
    אבל השאלה היתה, האם התקשורת הלא-מילולית שלנו
  • 7:10 - 7:13
    קובעת מה אנו חושבים ומרגישים כלפי עצמנו?
  • 7:13 - 7:16
    יש כמה עדויות שהיא כן.
  • 7:16 - 7:21
    לדוגמא, אנו מחייכים כאשר אנו שמחים,
  • 7:21 - 7:23
    אבל גם, כאשר אנו נאלצים לחייך
  • 7:23 - 7:27
    על-ידי החזקת עט בין השיניים, ככה, זה גורם לנו להרגיש שמחים.
  • 7:27 - 7:30
    זה פועל בשני הכיוונים. כאשר מדובר בכוח,
  • 7:30 - 7:35
    גם אז זה פועל בשני הכיוונים. אם חשים בעלי עוצמה,
  • 7:35 - 7:39
    יותר סביר שעושים ככה, אבל באותה מידה אפשרי
  • 7:39 - 7:44
    שכאשר מעמידים פנים שיש לנו עוצמה, סביר יותר שבאמת
  • 7:44 - 7:47
    מרגישים כבעלי עוצמה.
  • 7:47 - 7:50
    לכן השאלה השניה היתה,
  • 7:50 - 7:53
    אנו יודעים שמחשבות משנות את הגוף,
  • 7:53 - 7:57
    אבל האם זה נכון שגם הגוף משנה מחשבות?
  • 7:57 - 8:00
    וכאשר אני אומרת מחשבות,
  • 8:00 - 8:01
    על מה אני בעצם מדברת?
  • 8:01 - 8:03
    אני מדברת על מחשבות, רגשות ועל
  • 8:03 - 8:07
    גורמים פסיכולוגיים אשר מרכיבים את מחשבותינו ורגשותינו,
  • 8:07 - 8:10
    ובמקרה שלי, אלה ההורמונים.
  • 8:10 - 8:13
    כיצד נראות המחשבות של מישהו בעל עוצמה
  • 8:13 - 8:14
    לעומת מישהו חסר עוצמה?
  • 8:14 - 8:19
    באופן לא מפתיע, אנשים בעלי עוצמה נוטים להיות
  • 8:19 - 8:23
    יותר תקיפים ובעלי ביטחון עצמי, יותר אופטימיים.
  • 8:23 - 8:26
    הם אפילו מרגישים שהם ינצחו במשחקי מזל.
  • 8:26 - 8:30
    יש להם גם יותר יכולת לחשוב באופן מופשט.
  • 8:30 - 8:33
    כך שיש הרבה הבדלים. הם נוטלים יותר סיכונים.
  • 8:33 - 8:35
    יש הרבה הבדלים בין אנשים בעלי עוצמה לחסרי עוצמה.
  • 8:35 - 8:39
    פיזיולוגית, קיימים הבדלים בשני הורמוני מפתח:
  • 8:39 - 8:43
    טסטוסטרון, שהוא הורמון השליטה,
  • 8:43 - 8:46
    וקורטיזול, שהוא הורמון המתח הנפשי.
  • 8:46 - 8:50
    מה שאנו מגלים הוא
  • 8:50 - 8:54
    שזכרים דומיננטיים בעלי עוצמה בהיררכיה אצל קופים,
  • 8:54 - 8:57
    יש להם יותר טסטוסטרון ופחות קורטיזול,
  • 8:57 - 9:00
    וגם למנהיגים בעלי עוצמה והשפעה יש יותר
  • 9:00 - 9:03
    טסטוסטרון ופחות קורטיזול.
  • 9:03 - 9:05
    מה משמעות הדבר? עד היום, כאשר חשבו
  • 9:05 - 9:07
    על כוח, נטו להניח שמדובר רק בטסטוסטרון,
  • 9:07 - 9:09
    כי הוא קשור בשליטה.
  • 9:09 - 9:13
    אבל האמת היא שכוח זה גם כיצד מגיבים בשעת לחץ.
  • 9:13 - 9:16
    האם אנו רוצים מנהיג חזק שהוא דומיננטי,
  • 9:16 - 9:18
    מלא טסטוסטרון, אבל כזה שנלחץ בשעת צרה?
  • 9:18 - 9:21
    כנראה שלא. אנו רוצים אדם
  • 9:21 - 9:23
    חזק, תקיף ודומיננטי,
  • 9:23 - 9:27
    אבל כזה שלא נלחץ בשעת צרה, כלומר אדם נינוח.
  • 9:27 - 9:33
    אנו יודעים שבהיררכיה אצל קופים, אם זכר
  • 9:33 - 9:37
    צריך לקחת שליטה, אם מישהו צריך ליטול על עצמו
  • 9:37 - 9:39
    את תפקיד המנהיג באופן פתאומי,
  • 9:39 - 9:42
    תוך ימים ספורים, רמת הטסטוסטרון שלו עולה משמעותית
  • 9:42 - 9:46
    ורמת הקורטיזול יורדת משמעותית.
  • 9:46 - 9:49
    כך שיש לנו הוכחות שהגוף יכול להשפיע
  • 9:49 - 9:51
    על המחשבות, לפחות באופן שטחי,
  • 9:51 - 9:55
    ושגם שינויי תפקידים יכולים להשפיע על המחשבות.
  • 9:55 - 9:58
    נניח שמישהו מאמץ שינוי בתפקיד,
  • 9:58 - 10:01
    מה קורה אם הוא עושה זאת ברמה המינימלית,
  • 10:01 - 10:03
    מניפולציה קטנה, התערבות קטנה יזומה?
  • 10:03 - 10:06
    אתה אומר לעצמך, "לשתי דקות אעמוד כך,
  • 10:06 - 10:09
    וזה יגרום לי הרגשה יותר טובה."
  • 10:09 - 10:13
    וכך זה מה שעשינו. החלטנו להביא אנשים למעבדה
  • 10:13 - 10:17
    ולבצע ניסוי. אנשים אלה אימצו לשתי דקות,
  • 10:17 - 10:22
    או תנוחות של בעל עוצמה או של חסר עוצמה.
  • 10:22 - 10:24
    אראה לכם חמש תנוחות,
  • 10:24 - 10:27
    אף על-פי שהם אימצו רק שתיים.
  • 10:27 - 10:29
    הנה אחת.
  • 10:29 - 10:31
    עוד שתיים.
  • 10:31 - 10:34
    התקשורת מכנה את זו
  • 10:34 - 10:37
    "וונדר וומן".
  • 10:37 - 10:38
    עוד שתיים.
  • 10:38 - 10:40
    אפשר לשבת או לעמוד.
  • 10:40 - 10:42
    והנה התנוחות של חוסר עוצמה.
  • 10:42 - 10:46
    מקופלים, מצמצמים את עצמם.
  • 10:46 - 10:48
    זו תנוחה של חוסר עוצמה קיצוני.
  • 10:48 - 10:49
    כאשר נוגעים בצוואר,
  • 10:49 - 10:52
    סימן שמאוד רוצים לשמור על עצמנו.
  • 10:52 - 10:55
    וכך זה קורה. הם נכנסים,
  • 10:55 - 10:56
    משאירים רוק במבחנה,
  • 10:56 - 11:00
    אנו אומרים שעליהם לעשות דבר זה או אחר.
  • 11:00 - 11:01
    הם לא רואים תמונות של התנוחות.
  • 11:01 - 11:05
    אנו לא רוצים להכניס להם לראש רעיונות של עוצמה. אנו רוצים שהם יחושו עוצמה.
  • 11:05 - 11:07
    כך, שתי דקות הם עושים זאת.
  • 11:07 - 11:10
    אחר-כך אנו שואלים אותם עד כמה הם מרגישים בעלי עוצמה, בנוגע לכל מיני חפצים,
  • 11:10 - 11:13
    ואחר-כך מאפשרים להם להמר,
  • 11:13 - 11:16
    ואז לוקחים דגימה נוספת של הרוק.
  • 11:16 - 11:17
    זה הכל. זה כל הניסוי.
  • 11:17 - 11:21
    וזה מה שאנו מוצאים. עמידות בסיכון, שזה ההימור,
  • 11:21 - 11:24
    אנו מוצאים שכאשר נמצאים בתנוחת
  • 11:24 - 11:27
    עוצמה גבוהה, 86 אחוז מהמרים.
  • 11:27 - 11:29
    כאשר בתנוחת עוצמה נמוכה,
  • 11:29 - 11:33
    רק 60 אחוז, וזה הפרש משמעותי די גורף.
  • 11:33 - 11:36
    זה מה שמצאנו לגבי טסטוסטרון.
  • 11:36 - 11:39
    מרמת הבסיס של רגע כניסתם, חלה עליה של 20 אחוז
  • 11:39 - 11:42
    אצל בעלי תנוחת עוצמה גבוהה,
  • 11:42 - 11:46
    וירידה של 10 אחוז אצל בעלי תנוחת עוצמה נמוכה.
  • 11:46 - 11:49
    שוב, שתי דקות ומקבלים את כל השינויים הללו.
  • 11:49 - 11:52
    זה מה שמקבלים לגבי קורטיזול.
  • 11:52 - 11:55
    ירידה של 25 אחוז אצל בעלי עוצמה גבוהה
  • 11:55 - 11:59
    ועליה של 15 אחוז אצל בעלי עוצמה נמוכה.
  • 11:59 - 12:02
    שתי דקות מובילות לשינויים הורמונליים אלו
  • 12:02 - 12:05
    המשפיעים על המוח שיהיה בעיקרון
  • 12:05 - 12:08
    או תקיף, בטוח בעצמו ונינוח,
  • 12:08 - 12:12
    או לחוץ ושרוי בתחושה של להיות כבוי.
  • 12:12 - 12:16
    כולנו חווינו פעם תחושה כזו, נכון?
  • 12:16 - 12:19
    לכן נראה שהתקשורת הלא-מילולית שלנו משפיעה
  • 12:19 - 12:21
    על כיצד אנו חושבים וחשים כלפי עצמנו,
  • 12:21 - 12:23
    ולכן זה לא רק בגלל אחרים, אלא גם בגללנו.
  • 12:23 - 12:26
    גם גופנו משנה את מחשבותינו.
  • 12:26 - 12:28
    אבל השאלה הבאה היא,
  • 12:28 - 12:30
    האם תנוחת עוצמה גבוהה של כמה דקות
  • 12:30 - 12:32
    יכולה באמת לשנות את חיינו באופן משמעותי?
  • 12:32 - 12:35
    כך זה בתוך המעבדה -- איזו משימה קטנה שיש לבצע,
  • 12:35 - 12:37
    וזה רק לכמה דקות. אבל איפה אפשר
  • 12:37 - 12:40
    ליישם זאת בפועל? שזה מה שמעניין אותנו.
  • 12:40 - 12:44
    לכן אנו סבורים שמה שחשוב, כלומר, איפה שכדאי להשתמש בזה
  • 12:44 - 12:47
    זה במצבים של שיפוט והערכה,
  • 12:47 - 12:50
    כמו מצבים שיש בהם איום מהסביבה. היכן שאתה עובר הערכה,
  • 12:50 - 12:54
    אם זה על-ידי חבריך, כמו תיכוניסטים ליד שולחן האוכל בבית-ספרם.
  • 12:54 - 12:56
    אצל אחרים, זה יכול להיות לדבר
  • 12:56 - 12:59
    בישיבת ההנהלה של בית-ספר. זה יכול להיות
  • 12:59 - 13:02
    כאשר נותנים הרצאה כמו זו
  • 13:02 - 13:05
    או בזמן ריאיון עבודה.
  • 13:05 - 13:07
    הגענו למסקנה שהמצב שיכול הכי לדבר אל אנשים
  • 13:07 - 13:08
    כי רוב האנשים עברו אותו,
  • 13:08 - 13:10
    הוא ריאיון עבודה.
  • 13:10 - 13:14
    פירסמנו את הממצאים, והתקשורת התנפלה על זה
  • 13:14 - 13:16
    ואמרה, אז זה מה שצריך לעשות כאשר
  • 13:16 - 13:20
    הולכים לריאיון עבודה? (צחוק)
  • 13:20 - 13:22
    אנחנו נבהלנו ואמרנו,
  • 13:22 - 13:24
    הו לא, לא, לא -- לא לזה התכוונו.
  • 13:24 - 13:27
    לא ולא, בגלל כמה סיבות. אין לעשות זאת.
  • 13:27 - 13:30
    זה לא אודות לדבר עם אנשים אחרים.
  • 13:30 - 13:31
    זה אודות לדבר עם עצמך. מה אתה עושה
  • 13:31 - 13:34
    לפני שהולכים לריאיון עבודה? עושה את זה.
  • 13:34 - 13:36
    אתה יושב. אתה מסתכל על האייפון שלך --
  • 13:36 - 13:39
    או על האנדרואיד, משתדלת לא להחסיר מישהו.
  • 13:39 - 13:41
    אתה מסתכל ברשימותיך,
  • 13:41 - 13:43
    מגבן את עצמך, מצמצם את עצמך,
  • 13:43 - 13:45
    כאשר למעשה אתה צריך אולי לעשות כך,
  • 13:45 - 13:48
    כמו במקלחת. לעשות זאת. למצוא לך איזה 2 דקות.
  • 13:48 - 13:50
    זה מה שברצוננו לבחון.
  • 13:50 - 13:52
    שוב אנשים נכנסים למעבדה,
  • 13:52 - 13:55
    והם יוצרים תנוחות של עוצמה גבוהה או נמוכה,
  • 13:55 - 13:58
    הם עוברים ריאיון עבודה מאוד מלחיץ.
  • 13:58 - 14:02
    הוא אורך 5 דקות. הם מוקלטים.
  • 14:02 - 14:04
    יש שם גם שופטים, והשופטים
  • 14:04 - 14:08
    מאומנים לא להעביר אף משוב לא-מילולי,
  • 14:08 - 14:10
    לכן הם מסתכלים ככה. תחשבו,
  • 14:10 - 14:12
    זה האדם שמראיין אותך.
  • 14:12 - 14:17
    כך במשך 5 דקות, שום דבר, שזה יותר גרוע מאשר שקוטעים אותך באמצע.
  • 14:17 - 14:20
    אנשים שונאים את זה. זה מה שמריאן לה-פרנס מכנה
  • 14:20 - 14:22
    "לעמוד בחול טובעני חברתי".
  • 14:22 - 14:24
    זה מקפיץ את רמת הקורטיזול.
  • 14:24 - 14:26
    אנו מעבירים אותם בריאיון עבודה כזה,
  • 14:26 - 14:28
    כי רוצים לבדוק מה קורה במציאות.
  • 14:28 - 14:32
    ואז יש את המסווגים שצופים בקלטות.
  • 14:32 - 14:35
    אין להם כלל שום מושג על ההשערות או התנאים.
  • 14:35 - 14:38
    אין להם מושג מי נמצא באיזו תנוחה.
  • 14:38 - 14:43
    הם רק צופים בקלטות הללו,
  • 14:43 - 14:45
    ואז הם אומרים, "אנו רוצים להעסיק אנשים אלו." --
  • 14:45 - 14:48
    כל בעלי התנוחות של עוצמה גבוהה -- "אין אנו רוצים להעסיק את ההם.
  • 14:48 - 14:51
    אנו גם מעריכים את אלו הרבה יותר באופן חיובי."
  • 14:51 - 14:56
    אבל מה גורם לכל זה? זה לא קשור בתוכן המילולי.
  • 14:56 - 14:59
    זה קשור לחיות שהם מביאים לתוך המילים שלהם.
  • 14:59 - 15:01
    בגלל שאנו מדרגים אותם על כל המשתנים
  • 15:01 - 15:04
    הקשורים להתאמה לתפקיד, כמו עד כמה הניסוחים
  • 15:04 - 15:06
    בנויים היטב? עד כמה הם טובים? מה הכישורים שלהם?
  • 15:06 - 15:09
    אין השפעה על הדברים האלה. רק זה מה שמושפע.
  • 15:09 - 15:13
    דברים כאלה. אנשים מביאים איתם את העצמי האמיתי שלהם.
  • 15:13 - 15:15
    הם מביאים את עצמם.
  • 15:15 - 15:17
    הם מביאים את הרעיונות שלהם, כמו שהם,
  • 15:17 - 15:19
    ללא שום עטיפה מלאכותית מעליהם.
  • 15:19 - 15:24
    זה מה שמעורר את הרושם, או לפחות מסייע לו להיווצר.
  • 15:24 - 15:28
    כאשר אני מספרת את זה לאנשים, שהגוף שלנו משנה
  • 15:28 - 15:31
    את מחשבותינו והמחשבות את התנהגותנו,
  • 15:31 - 15:34
    וההתנהגות יכולה לשנות את התוצאות, הם אומרים לי,
  • 15:34 - 15:35
    "אני מרגיש שזה מזוייף."
  • 15:35 - 15:39
    אז אני אומרת, זייף עד שתקבל אני לא -- זה לא אני.
  • 15:39 - 15:42
    איני רוצה לבוא לשם ואז עדיין להרגיש כמתחזה.
  • 15:42 - 15:44
    איני רוצה להרגיש כמתחזה.
  • 15:44 - 15:48
    איני רוצה להגיע לשם רק כדי לחוש שאני לא צריך להיות שם.
  • 15:48 - 15:50
    זה יצר אצלי תהודה פנימית.
  • 15:50 - 15:53
    אני רוצה לספר לכם סיפור על
  • 15:53 - 15:56
    להיות מתחזה ולהרגיש כאילו איני צריכה להיות כאן.
  • 15:56 - 15:59
    כאשר הייתי בת 19, עברתי תאונת דרכים קשה.
  • 15:59 - 16:02
    נזרקתי אל מחוץ לאוטו והתגלגלתי כמה פעמים.
  • 16:02 - 16:06
    התעוררתי באגף השיקום
  • 16:06 - 16:09
    לפציעות ראש ופרשתי מלימודים אקדמיים,
  • 16:09 - 16:15
    וגיליתי שה-איי קיו שלי נפל בשתי סטיות-תקן,
  • 16:15 - 16:18
    דבר שהיה מאוד טראומטי.
  • 16:18 - 16:21
    הייתי מודעת לאיי קיו שלי כי הכירו אותי כמבריקה,
  • 16:21 - 16:23
    וכינו אותי מחוננת כאשר הייתי ילדה.
  • 16:23 - 16:26
    אילצו אותי לפרוש מהלימודים והמשכתי לנסות לחזור.
  • 16:26 - 16:28
    הם אמרו, "את לא תצליחי לסיים את הלימודים.
  • 16:28 - 16:30
    יש דברים אחרים שתוכלי לעשות,
  • 16:30 - 16:32
    אבל בזה לא תצליחי."
  • 16:32 - 16:36
    אני ממש התאמצתי בנוגע לזה, ועליי לומר,
  • 16:36 - 16:39
    כאשר הזהות נלקחת ממך, הזהות הכי בסיסית,
  • 16:39 - 16:41
    ואצלי היא היתה להיות מבריקה,
  • 16:41 - 16:45
    כאשר זה נלקח ממך, אין דבר שגורם לך להרגיש כחסרת כוח יותר מאשר הדבר הזה.
  • 16:45 - 16:48
    לכן חשתי לחלוטין כחסרת כוח. אני השקעתי עוד ועוד,
  • 16:48 - 16:51
    והיה לי מזל, והשקעתי, והיה לי מזל, והשקעתי.
  • 16:51 - 16:53
    בסוף סיימתי את הלימודים האקדמיים.
  • 16:53 - 16:55
    זה לקח לי 4 שנים יותר מאשר לעמיתיי ללימודים,
  • 16:55 - 17:00
    שיכנעתי מישהי, את המנחה הנדיבה שלי, סוזן פיסק,
  • 17:00 - 17:03
    לקבל אותי, וכך הגעתי לפרינסטון,
  • 17:03 - 17:06
    והרגשתי כאילו אני לא צריכה להיות שם.
  • 17:06 - 17:07
    שאני מתחזה.
  • 17:07 - 17:08
    לילה לפני הרצאת השנה הראשונה שלי,
  • 17:08 - 17:11
    והרצאת השנה הראשונה בפרינסטון היא בת 20 דקות
  • 17:11 - 17:13
    מול 20 איש. זה הכל.
  • 17:13 - 17:16
    כל-כך פחדתי שיחשפו את זהותי האמיתית
  • 17:16 - 17:19
    שהתקשרתי אליה ואמרתי, "אני עוזבת."
  • 17:19 - 17:21
    היא אמרה, "את לא עוזבת,
  • 17:21 - 17:23
    כי קלחתי הימור עלייך ואת נשארת.
  • 17:23 - 17:25
    את תישארי וזה מה שתעשי.
  • 17:25 - 17:27
    את תזייפי.
  • 17:27 - 17:31
    את תתני כל הרצאה שיבקשו ממך לתת.
  • 17:31 - 17:32
    את פשוט הולכת לעשות זאת, לעשות זאת ולעשות זאת,
  • 17:32 - 17:35
    גם אם את מבוהלת ומשותקת ויש לך
  • 17:35 - 17:38
    חוויה חוץ-גופית, עד שתגיעי לרגע בו תאמרי,
  • 17:38 - 17:41
    'וואו, אני עושה זאת. הפכתי לכזו.
  • 17:41 - 17:44
    אני ממש עושה את זה."'
  • 17:44 - 17:46
    וכך זה מה שעשיתי. 5 שנים בבית-ספר לבוגרים,
  • 17:46 - 17:48
    כמה שנים הייתי במכון Northwestern,
  • 17:48 - 17:51
    עברתי להרוורד, אני כבר לא חושבת על זה,
  • 17:51 - 17:54
    אבל לאורך זמן רב כן נהגתי לחשוב,
  • 17:54 - 17:56
    "אני לא אמורה להיות כאן. לא אמורה להיות כאן."
  • 17:56 - 17:59
    בסוף השנה הראשונה שלי בהרוורד,
  • 17:59 - 18:04
    סטודנטית שלא דיברה בשיעורים במשך כל הסמסטר,
  • 18:04 - 18:07
    שהייתי אומרת לה, "את חייבת להשתתף, ולא, תיכשלי",
  • 18:07 - 18:09
    נכנסה למשרדי. בכלל לא הכרתי אותה.
  • 18:09 - 18:13
    היא היתה שבורה לגמרי והיא אמרה,
  • 18:13 - 18:19
    "אני לא צריכה להיות כאן."
  • 18:19 - 18:23
    זה היה הרגע שלי. כי אז קרו שני דברים.
  • 18:23 - 18:25
    האחד, שהבנתי פתאום,
  • 18:25 - 18:28
    וואו, איני מרגישה יותר כך. איני מרגישה כך,
  • 18:28 - 18:31
    אבל היא כן, ואני מבינה את ההרגשה.
  • 18:31 - 18:33
    והשני, היא אמורה להיות כאן!
  • 18:33 - 18:35
    כלומר, היא יכולה לזייף, היא יכולה להפוך לכזו.
  • 18:35 - 18:39
    ואני אמרתי, "את כן! את כן אמורה להיות כאן!
  • 18:39 - 18:40
    ומחר את תזייפי אותה,
  • 18:40 - 18:43
    את תהפכי את עצמך לבעלת עוצמה,
  • 18:43 - 18:47
    את הולכת -- " (מחיאות כפיים)
  • 18:47 - 18:49
    (מחיאות כפיים)
  • 18:49 - 18:53
    "את תיכנסי לכיתה,
  • 18:53 - 18:55
    ואת תתני את הרצאת חייך."
  • 18:55 - 18:58
    ואתם יודעים מה? היא אכן נתנה את הרצאת חייה,
  • 18:58 - 18:59
    אנשים הסתכלו זה אל זה בהבעה,
  • 18:59 - 19:03
    וואו, אפילו לא הבחנתי בה יושבת בשיעורים (צחוק)
  • 19:03 - 19:06
    היא חזרה אליי לאחר כמה חודשים ואני הבנתי
  • 19:06 - 19:08
    שלא רק שהיא סתם זייפה עד שהיא עשתה זאת,
  • 19:08 - 19:11
    אלא היא ממש זייפה את זה עד שהיא הפכה לכזו.
  • 19:11 - 19:12
    היא השתנתה.
  • 19:12 - 19:17
    לכן אני רוצה להגיד לכם, אל תזייפו עד שתעשו זאת.
  • 19:17 - 19:19
    תזייפו עד שתהפכו לכאלה.
  • 19:19 - 19:23
    תעשו את זה מספיק פעמים עד שתפנימו מה שצריך ותהפכו לכאלה.
  • 19:23 - 19:26
    הדבר האחרון שאומר לכם הוא זה.
  • 19:26 - 19:30
    כיוונונים קטנים יכולים להוביל לשינויים גדולים.
  • 19:30 - 19:33
    אלו שתי דקות.
  • 19:33 - 19:34
    שתי דקות, שתי דקות, שתי דקות.
  • 19:34 - 19:38
    לפני שאתם נכנסים למצב של הערכה חיצונית מלחיצה,
  • 19:38 - 19:40
    לשתי דקות, נסו לעשות זאת, במעלית,
  • 19:40 - 19:44
    במקלחת, או ליד שולחנכם בחדר סגור.
  • 19:44 - 19:46
    זה מה שאתם צריכים לעשות. לעצב את המוח שלכם
  • 19:46 - 19:48
    כך שיוכל להתמודד באופן מיטבי עם אותו מצב.
  • 19:48 - 19:51
    שהטסטוסטרון יעלה והקורטיזול יירד.
  • 19:51 - 19:55
    אל תצאו מהמצב בהרגשה שלא הראתם מי אתם באמת.
  • 19:55 - 19:57
    תצאו מהמצב בהרגשה שאתם משתוקקים
  • 19:57 - 19:59
    לומר מי אתם ולהראות מי אתם באמת.
  • 19:59 - 20:01
    מה שאני מבקשת מכם,
  • 20:01 - 20:05
    תחילה, גם לנסות להציג את עצמכם כעוצמתיים,
  • 20:05 - 20:07
    וגם לבקשכם לשתף
  • 20:07 - 20:10
    אחרים באמנות זו, כי זה הכל פשוט.
  • 20:10 - 20:12
    האגו שלי לא מעורב כאן. (צחוק)
  • 20:12 - 20:14
    תעניקו לכולם. שתפו אחרים,
  • 20:14 - 20:16
    כי האנשים שיכולים לנצל
  • 20:16 - 20:20
    זאת הכי טוב הם אלה שאין להם משאבים ולא טכנולוגיה
  • 20:20 - 20:23
    ולא מעמד ולא כוח. תעבירו להם את זה כי הם יכולים
  • 20:23 - 20:25
    לבצע זאת בפרטיות.
  • 20:25 - 20:27
    הם צריכים את גופם, את פרטיותם ושתי דקות,
  • 20:27 - 20:30
    וזה עשוי לשנות משמעותית את מהלך חייהם.
  • 20:30 - 20:35
    תודה. (מחיאות כפיים)
  • 20:35 - 20:42
    (מחיאות כפיים)
Title:
אמי קדי: שפת הגוף שלכם מעצבת אתכם
Speaker:
Amy Cuddy
Description:

שפת גוף משפיעה על כיצד אחרים רואים אותנו, אבל היא גם עשויה לשנות את דרך הסתכלותנו על עצמנו. פסיכולוגית חברתית, אמי קדי, מראה כיצד "תנוחה עוצמתית" -- עמידה בתנוחה המשדרת ביטחון, אפילו אם אנו לא חשים כזה -- עשויה להשפיע על רמות הטסטוסטרון והקורטיזון במוח ואפילו להשפיע על סיכויינו להצליח.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
21:02

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.