-
לאחרונה מדברים הרבה על
מחלת החצבת
-
למה החצבת גורמת, והאם
כדאי לחסן נגדה?
-
או שמא זו רק היסטריה?
-
מחולל החצבת הוא וירוס
-
אוסף של חלבונים ו-RNA
-
יחד עם עוד קצת חלבונים לצרכי רבייה.
-
הוא אינו יכול להתרבות בעצמו
אלא צריך לשם כך תא פונדקאי.
-
על מנת להבין את החצבת, אנחנו
צריכים להבין את מערכת החיסון עצמה.
-
בוודאי ראיתם
-
את המערכת החזותית שפתחנו כאן
-
עכשיו בואו נתמקד בחלקים של
מערכת החיסון שרלוונטים לחצבת.
-
נגיף החצבת נכנס לגוף דרך
האף, הפה והעיניים.
-
זיהום החצבת מתחיל בריאות.
-
החצבת מדביקה ביעילות רבה את
קו ההגנה הראשון של הגוף:
-
המאקרופאג'ים, תאי ההגנה החזקים
שמגנים על הריאות מזיהומים.
-
הם חודרים לתא ומשתלטים עליו.
-
הווירוס מתכנת מחדש את התא
-
והופך אותו למרכז מסוכן
לייצור נגיפים.
-
כשהתא מתמלא בווירוסים,
-
הם עוזבים את התא ההרוס
ומתחילים מחזור הדבקה חדש.
-
אבל למערכת החיסון יש כלי נשק
רבי עוצמה נגד זיהומים נגיפיים:
-
תאי הרג טבעיים.
-
התאים הללו מסיירים בתא
ומחפשים תאים חולים.
-
כשהם מאתרים תא חולה
הם מאלצים אותו להתאבד.
-
התהליך הזה יעיל עד כדי כך
שבעשרת הימים הראשונים
-
אפילו לא תרגישו שנדבקתם בחצבת.
-
ולכן החצבת כל כך בעייתית.
-
אחרי תקופה מסוימת של לחימה ומוות,
-
המאקרופאג'ים מתריעים בפני "מרכז המודיעין"
של מערכת החיסון:
-
התאים הדנדריטיים.
-
תפקיד התאים הדנדריטיים הוא
לאסוף דוגמיות של הפולשים,
-
לנדוד לקשרי הלימפה,
-
ולהפעיל את כלי הנשק הכבדים
-
שמחסלים את הזיהום בתהליך משולב ומהיר.
-
אבל נגיף החצבת משתמש בטקטיקה נבזית.
-
הוא מדביק את התאים הדנדריטיים עצמם
-
ומשתמש בהם כסוסים טרויאנים שישאו אותו
עמוק יותר לתוך הגוף.
-
כעת התאים הנגועים מטיילים
לקשר הלימפה הקרוב
-
כדי להזהיר את תאי מערכת החיסון.
-
כאשר הם מגיעים,
-
הנגיפים מתפשטים אל תאי ה-B וה-T השכנים
-
ומדביקים אותם.
-
הם תוקפים את המערכת שנועדה להגן מפניהם.
-
עכשיו דברים מתחילים להתרחש ממש מהר.
-
מערכת הלימפה מפיצה את הנגיפים לכל עבר
-
והם נכנסים לזרם הדם
-
ומדביקים תאים שנקרים בדרכם.
-
החצבת מדביקה איברים כמו
-
הטחול, הכבד, המעיים, וכמובן הריאות.
-
התסמינים כוללים
-
חום גבוה מאוד, כאבי ראש, בחילה,
ברונכיט וכמובן פריחה אופיינית.
-
בריאות, מערכת החיסון תפקדה כראוי.
-
אבל עכשיו מיליונים נגיפים
תוקפים בשנית,
-
הורגים אינספור תאים,
ומחסלים את מערכות ההגנה.
-
בשלב זה, אתם מתחילים להשתעל
ולהפיץ מיליוני וירוסים.
-
בשלב הזה החצבת כל כך מדבקת,
-
שאם תפגשו אדם שאינו מחוסן,
-
יש סיכוי של כ-90% שתדביקו אותו.
-
בהיעדר צבא הגנה בריאות,
חיידקים ונגיפים אחרים
-
שבדרך כלל לא גורמים לבעיות,
נכנסים עכשיו לריאות ומתפתחים
-
לזיהומי משנה נוספים שגורמים לדלקת ריאות,
-
סיבת המוות העיקרית מהמחלה.
-
מערכת החיסון שלכם כעת חלשה מאוד.
-
גם מערכות הגנה נוספות נחלשות.
-
הנגיף מתפשט בכל מקום
ומדביק את העור בכל רחבי הגוף.
-
כעת מופיעה הפריחה האופיינית למחלה.
-
במקרים מסויימים, הווירוס
-
מגיע למוח וגורם שם לזיהומים.
-
אם זה קורה, הסיכון למות הוא 40-20 אחוז,
-
וייתכן נזק לטווח ארוך.
-
אבל הגוף שלכם עוד לא אמר את המילה האחרונה
בשלב הזה,
-
והוא תוקף חזרה בעוצמה רבה.
-
חלק מהתאים הדנדריטיים שורדים
מספיק זמן כדי להפעיל
-
את הכוחות האנטי-נגיפיים של הגוף.
-
תאי פלזמה בקשרי הלימפה מתחילים
לייצר מיליארדי נוגדנים,
-
חלבונים זעירים שמסמנים תאים מודבקים להשמדה
-
או נדבקים לווירוס עצמו.
-
תאי הרג T מציפים את הגוף והורגים
תאים חולים על ימין ועל שמאל.
-
אחרי שבועיים-שלושה, הגוף מצליח בדרך כלל
-
להתגבר על הזיהום ומחסל אותו.
-
אבל מערכת החיסון עדיין חלשה מאוד,
-
ויידרשו לה שבועות עד חודשים להתאושש,
-
בזמן הזה הגוף יהיה רגיש לזיהומים.
-
אבל אם הצלחתם להגיע לכאן, אתם מחוסנים:
-
מערכת החיסון תזכור את הנגיף לתמיד.
-
חצבת איננה בדיחה.
-
אף על פי ש-84% מבני האדם
מחוסנים נגד חצבת,
-
בשנת 2014 נפטרו ממנה 122 אלף אנשים.
-
יש אנשים שאינם יכולים לקבל חיסונים,
-
מפני שהם צעירים מדי,
עוברים כימותרפיה או חולים באיידס,
-
או כי הם רגישים לרכיבי החיסון.
-
הם צריכים שאנחנו נעצור את המחלה בשבילם.
-
חיסון החצבת בטוח, זול וזמין.
-
אין יתרונות בלחלות במחלה עצמה.
-
אתם לא מחזקים את מערכת החיסון,
וזה לא "טבעי יותר".
-
רוב בני האדם שלא מחסנים
רוצים רק את מה שטוב לילדיהם,
-
וזה מכובד.
-
אבל אם תשאלו את עצמכם,
-
"האם אני מסכן את חיי הילד שלי
וילדים נוספים
-
כשאני לא מחסן נגד חצבת?"
-
התשובה העצובה היא שכן. בהחלט.
-
אבל לא צריך לחפש אשמים.
-
בואו נשלב כוחות כדי למגר את הנגיף.
-
יחד נוכל לחסל את הווירוס הנורא הזה
-
ונשלח אותו למקום הראוי לו:
ספרי ההיסטוריה.