Return to Video

פרספקטיבה אבולוציונית על בריאות וחולי

  • 0:01 - 0:05
    כשהייתי בערך בשבוע התשיעי להריון
    של הילד הראשון שלי,
  • 0:05 - 0:09
    גיליתי שאני נשאית של תסמונת גנטית קטלנית
  • 0:09 - 0:10
    שנקראת מחלת טיי-זקס.
  • 0:11 - 0:12
    מה שזה אומר
  • 0:12 - 0:16
    הוא שלאחד משני ההעתקים של כרומוזום מס' 15
  • 0:16 - 0:18
    שיש לי בכל אחד מהתאים שלי
  • 0:18 - 0:20
    יש מוטציה גנטית.
  • 0:20 - 0:23
    מכיוון שעדיין יש לי עותק אחד נורמלי
    של הגן הזה,
  • 0:24 - 0:26
    המוטציה לא משפיעה עלי.
  • 0:26 - 0:30
    אבל אם תינוק יורש את המוטציה הזו
    משני ההורים,
  • 0:30 - 0:34
    אם שני העותקים של הגן הספציפי הזה
    אינם מתפקדים כראוי,
  • 0:34 - 0:36
    התוצאה היא טיי-זקס,
  • 0:36 - 0:38
    מחלה חשוכת מרפא
  • 0:38 - 0:41
    שמשתקת את מערכת העצבים שלב אחרי שלב,
  • 0:41 - 0:43
    וגורמת למוות עד גיל חמש.
  • 0:45 - 0:49
    עבור נשים הרות רבות, חדשות מסוג זה
    יכולות לגרום לפאניקה מוחלטת.
  • 0:49 - 0:51
    אבל אני ידעתי משהו שעזר לי להישאר רגועה
  • 0:52 - 0:55
    כשהביולוגיה האישית שלי הופגזה.
  • 0:55 - 0:56
    אני ידעתי שלבעלי,
  • 0:56 - 1:00
    שהתורשה שלו אינה
    יהודית מזרח-אירופאית כמוני,
  • 1:00 - 1:02
    יש סבירות מאוד נמוכה
  • 1:02 - 1:05
    להיות נשא בעצמו למוטציית הטיי-זקס.
  • 1:06 - 1:08
    בעוד שהסבירות להטרוזיגוטים,
  • 1:08 - 1:11
    אנשים שיש להם עותק אחד נורמלי של הגן
  • 1:11 - 1:12
    ועותק אחד בעל מוטציה,
  • 1:12 - 1:18
    היא אחד ל-27 אנשים בקרב יהודים
    ממוצא אשכנזי, כמוני,
  • 1:18 - 1:20
    ברוב האוכלוסיות,
  • 1:20 - 1:24
    רק אחד מתוך 300 איש בערך נושא את
    מוטציית הטיי-זקס.
  • 1:25 - 1:28
    למרבה המזל, צדקתי בכך
    שלא דאגתי יותר מדי.
  • 1:28 - 1:30
    בעלי אינו נשא,
  • 1:30 - 1:33
    ויש לנו כיום שני ילדים יפים ובריאים.
  • 1:36 - 1:37
    כמו שאמרתי,
  • 1:37 - 1:38
    בגלל הרקע היהודי שלי,
  • 1:38 - 1:43
    הייתי מודעת לשיעור הגבוה של טיי-זקס
    בקרב האוכלוסיה האשכנזית.
  • 1:44 - 1:47
    אבל רק כמה שנים אחרי שבתי נולדה
  • 1:47 - 1:51
    כשיצרתי ולימדתי סמינר
    ברפואה אבולוציונית בהרווארד,
  • 1:51 - 1:53
    רק אז חשבתי לשאול,
  • 1:53 - 1:55
    וגיליתי תשובה אפשרית
  • 1:55 - 1:57
    לשאלה "למה?"
  • 1:57 - 2:00
    תהליך האבולוציה על-ידי ברירה טבעית
  • 2:00 - 2:02
    לרוב נפטר ממוטציות מזיקות.
  • 2:03 - 2:06
    אז איך הגן הלקוי הזה הצליח לשרוד?
  • 2:06 - 2:09
    ולמה הוא נמצא בשיעור כל כך גבוה
  • 2:09 - 2:12
    בקרב האוכלוסיה הספציפית הזו?
  • 2:13 - 2:17
    נקודת המבט של רפואה אבולוציונית מציעה
    תובנה בעלת ערך,
  • 2:17 - 2:20
    כיוון שהיא בוחנת איך ולמה
  • 2:20 - 2:23
    העבר האבולוציוני של בני האדם הביא לכך
    שהגוף שלנו פגיע
  • 2:23 - 2:26
    למחלות ובעיות אחרות כיום.
  • 2:28 - 2:32
    בכך, היא מראה שהברירה הטבעית
    לא תמיד משפרת את הגוף שלנו.
  • 2:32 - 2:34
    היא לא בהכרח יכולה.
  • 2:35 - 2:37
    אבל בעזרת הסיפור האישי שלי,
    אני מקווה שאוכל להסביר
  • 2:37 - 2:41
    איך הבנת ההשלכות של העבר האבולוציוני שלכם
  • 2:41 - 2:44
    יכולה להעשיר את הבריאות האישית שלכם.
  • 2:45 - 2:49
    כשהתחלתי לחקור את הטיי-זקס
    באמצעות התפיסה האבולוציונית,
  • 2:49 - 2:52
    מצאתי השערה מעניינת.
  • 2:52 - 2:55
    שיעור הנשאים הגבוה של מוטציית הטיי-זקס
  • 2:55 - 2:58
    בקרב יהודים אשכנזים כיום
  • 2:58 - 3:02
    יכול להיות קשור ליתרונות שהמוטציה
    העניקה לאוכלוסיה הזו בעבר.
  • 3:04 - 3:06
    עכשיו אני בטוחה שחלקכם חושבים,
  • 3:06 - 3:09
    "סליחה, האם את מציעה שלמוטציה
    חשוכת המרפא הזו
  • 3:10 - 3:12
    יש השלכות חיוביות?"
  • 3:12 - 3:13
    נכון.
  • 3:13 - 3:17
    בוודאי לא לאנשים שירשו
    שני עותקים של המוטציה
  • 3:17 - 3:18
    וחולים במחלת טיי-זקס.
  • 3:19 - 3:21
    אבל בתנאים מסוימים,
  • 3:21 - 3:22
    אולי לאנשים כמוני,
  • 3:22 - 3:25
    שיש להם רק עותק לקוי אחד,
  • 3:25 - 3:29
    היה סיכוי גבוה יותר לשרוד ולהתרבות
  • 3:29 - 3:31
    ולהעביר את החומר הגנטי שלהם הלאה,
  • 3:31 - 3:33
    כולל הגן הלקוי.
  • 3:35 - 3:40
    הרעיון שיכולים להתקיים תנאים בהם
    הטרוזיגוטים מצליחים יותר
  • 3:40 - 3:43
    אולי מוכר לחלקכם.
  • 3:43 - 3:46
    ביולוגים אבולוציונים קוראים לתופעה הזו
  • 3:46 - 3:48
    היתרון ההטרוזיגוטי.
  • 3:48 - 3:51
    והוא מסביר, לדוגמה,
  • 3:51 - 3:53
    למה נשאים של אנמיה חרמשית
  • 3:53 - 3:57
    יותר נפוצים בקרב אוכלוסיות
    אפריקאיות ואסיאתיות מסוימות
  • 3:57 - 4:00
    או אלו ממוצא טרופי שכזה.
  • 4:01 - 4:06
    באזורים הגיאוגרפיים הללו המלריה
    מהווה סיכון משמעותי.
  • 4:07 - 4:09
    אבל הטפיל שגורם למלריה,
  • 4:09 - 4:15
    יכול להשלים מעגל חיים מלא
    רק בתאי דם אדומים נורמליים ועגולים.
  • 4:15 - 4:19
    על ידי עיוות צורת תאי הדם של האדם,
  • 4:19 - 4:23
    מוטצית החרמש משמשת כהגנה מפני המלריה.
  • 4:24 - 4:27
    האנשים בעלי המוטציה אינם
    בעלי סיכון קטן יותר לקבל עקיצה
  • 4:27 - 4:29
    מהיתושים המעבירים את המחלה,
  • 4:29 - 4:33
    אבל הם בעלי סיכון קטן יותר לחלות
    או למות כתוצאה ממנה.
  • 4:33 - 4:36
    נשיאת הגן לאנמיה חרמשית
  • 4:36 - 4:39
    היא אם כן האופציה הגנטית
    הטובה ביותר האפשרית
  • 4:39 - 4:41
    בסביבת מלריה.
  • 4:41 - 4:44
    הנשאים הינם פחות פגיעים למלריה,
  • 4:44 - 4:47
    כיוון שהם מייצרים כמה
    תאי דם אדומים חרמשיים,
  • 4:47 - 4:50
    אבל הם מייצרים מספיק
    תאי דם אדומים נורמליים
  • 4:50 - 4:53
    שאינם מושפעים לרעה מהאנמיה החרמשית.
  • 4:55 - 4:56
    עכשיו במקרה שלי,
  • 4:56 - 5:00
    הגן הלקוי שאני נושאת
    לא יגן עלי מפני מלריה.
  • 5:01 - 5:05
    אבל השכיחות הלא שגרתית
    של המוטציה של טיי-זקס
  • 5:05 - 5:07
    בקרב האוכלוסיות האשכנזיות
  • 5:07 - 5:11
    אולי יכולה להוות דומה נוספת
    ליתרון ההטרוזיגוטי.
  • 5:11 - 5:14
    במקרה הזה, עמידות גבוהה לשחפת.
  • 5:16 - 5:20
    הרמז הראשון לקשר האפשרי בין טיי-זקס לשחפת
  • 5:21 - 5:22
    הופיע בשנות ה-70,
  • 5:22 - 5:24
    כשחוקרים פרסמו מידע
  • 5:24 - 5:27
    המציג שבקרב הסבים שנולדו במזרח אירופה
  • 5:27 - 5:31
    במדגם של ילדים אמריקאים אשכנזיים
    שנולדו עם טיי-זקס,
  • 5:31 - 5:35
    השחפת כגורם המוות היתה די נדירה.
  • 5:35 - 5:39
    למעשה, רק אחד מתוך כל 306 אותם סבים
  • 5:39 - 5:41
    נפטר משחפת,
  • 5:41 - 5:44
    למרות העובדה שבתחילת המאה ה-20,
  • 5:44 - 5:49
    השחפת גרמה לקרוב ל-20 אחוזים ממקרי המוות
    בקרב ערים מזרח אירופאיות גדולות.
  • 5:50 - 5:53
    מצד אחד התוצאות האלה אינן מפתיעות.
  • 5:53 - 5:55
    אנשים כבר זיהו
  • 5:55 - 5:57
    שבעוד שהיהודים והלא-יהודים באירופה
  • 5:57 - 6:01
    היו בעלי סבירות זהה לחלות בשחפת
    במהלך תקופה זו,
  • 6:01 - 6:05
    שיעור התמותה בקרב לא-יהודים
    היה גבוה פי שניים.
  • 6:06 - 6:09
    אבל ההנחה שלאותם סבים אשכנזיים
  • 6:09 - 6:11
    היתה סבירות נמוכה יותר למות משחפת
  • 6:11 - 6:16
    בגלל שחלקם היו נשאי טיי-זקס
  • 6:16 - 6:18
    היתה חדשנית ומעניינת.
  • 6:19 - 6:20
    הנתונים רמזו על כך
  • 6:20 - 6:22
    שהשכיחות של מוטצית הטיי-זקס
  • 6:22 - 6:24
    בקרב יהודים אשכנזים
  • 6:24 - 6:27
    אולי ניתנת להסבר בשל היתרונות
    שהיא מעניקה לנשא
  • 6:27 - 6:31
    בסביבה בה השחפת נפוצה.
  • 6:32 - 6:33
    אך שימו לב,
  • 6:34 - 6:37
    שההסבר הזה רק משלים חלק מן הפאזל.
  • 6:38 - 6:41
    אפילו אם מוטציית הטיי-זקס שרדה
  • 6:41 - 6:44
    בגלל שלנשאים היתה סבירות גבוהה יותר לשרוד,
  • 6:44 - 6:47
    להתרבות ולהעביר אותה האלה
    בחומר הגנטי שלהם,
  • 6:47 - 6:49
    מדוע שיטת העמידות הזו נפוצה
  • 6:49 - 6:53
    בקרב האוכלוסיה האשכנזית במיוחד?
  • 6:54 - 6:59
    אפשרות אחת היא שהגנים והבריאות
    של יהודים מזרח אירופאים
  • 6:59 - 7:02
    הושפעו לא רק מהגיאוגרפיה
  • 7:02 - 7:05
    אלא גם מגורמים היסטוריים ותרבותיים.
  • 7:06 - 7:07
    בנקודות מסוימות בהיסטוריה
  • 7:07 - 7:11
    האוכלוסיה הזו אולצה לחיות
    בגטאות עירוניים צפופים
  • 7:11 - 7:12
    ללא אמצעי סניטציה טובים.
  • 7:13 - 7:17
    תנאים אידיאליים להפצת חיידק השחפת.
  • 7:17 - 7:22
    בתנאים אלו,
    בהם השחפת מהווה איום גבוה במיוחד,
  • 7:22 - 7:27
    אותם אנשים שאינם נשאים של הגנה גנטית כלשהי
  • 7:27 - 7:29
    היו בעלי סבירות גבוהה יותר למות.
  • 7:29 - 7:32
    אפקט ניפוי זו
  • 7:32 - 7:35
    יחד עם נטיה תרבותית גבוהה
  • 7:35 - 7:39
    לנישואים והתרבות רק בקרב הקהילה האשכנזית,
  • 7:39 - 7:43
    היו מעצימים את השכיחות היחסית של הנשאים,
  • 7:43 - 7:45
    ובכך מחזקים את העמידות לשחפת
  • 7:45 - 7:49
    אבל מגדילים את מקרי הטיי-זקס
    כתופעת לוואי מצערת.
  • 7:50 - 7:53
    מחקרים משנות ה-80 מחזקים את הרעיון הזה.
  • 7:54 - 7:56
    פלח האוכלוסיה היהודית אמריקאית
  • 7:56 - 7:59
    בעל השכיחות הגבוהה ביותר של נשאי טיי-זקס
  • 8:00 - 8:01
    יכלו לעקוב אחר מוצאם
  • 8:01 - 8:05
    לאותן מדינות אירופאיות בהן
    נוכחות השחפת היתה הגבוהה ביותר.
  • 8:06 - 8:09
    היתרונות של נשאות טיי-זקס היו הכי בולטים
  • 8:09 - 8:13
    באותם מקומות בהם הסיכון למוות משחפת
    היה הגדול ביותר.
  • 8:14 - 8:17
    ובעוד שבשנות ה-70 וה-80 לא היה לנו ברור
  • 8:17 - 8:22
    איך בדיוק מוטציית הטיי-זקס הגנה מפני שחפת,
  • 8:22 - 8:24
    מחקרים עדכניים זיהו
  • 8:24 - 8:28
    איך המוטציה מגדילה את הגנות התאים
    נגד החיידק.
  • 8:29 - 8:33
    אז היתרון ההטרוזיגוטי יכול להסביר
  • 8:33 - 8:36
    למה גרסאות בעייתיות של גנים שורדים
    בשכיחות גבוהה
  • 8:36 - 8:38
    בקרב אוכלוסיות מסוימות.
  • 8:38 - 8:42
    אבל זאת רק תרומה של הרפואה האבולוציונית
  • 8:42 - 8:44
    להבנת הבריאות האנושית.
  • 8:45 - 8:46
    כפי שהזכרתי קודם,
  • 8:46 - 8:48
    התחום הזה מאתגר את התפיסה
  • 8:48 - 8:51
    לפיה הגוף שלנו היה אמור להתחזק לאורך זמן.
  • 8:51 - 8:54
    רעיון שלעתים קרובות נובע מחוסר הבנה
  • 8:54 - 8:56
    של איך פועלת האבולוציה.
  • 8:57 - 8:59
    בקצרה,
  • 8:59 - 9:01
    ישנן שלוש סיבות בסיסיות מדוע גוף האדם,
  • 9:01 - 9:03
    כולל שלי ושלכם,
  • 9:03 - 9:07
    נותר חשוף ופגיע למחלות
    ובעיות רפואיות אחרות כיום.
  • 9:07 - 9:10
    הברירה הטבעית פועלת לאט,
  • 9:10 - 9:12
    ישנן מגבלות לשינויים שהיא יכולה לחולל
  • 9:12 - 9:15
    והיא שואפת למקסם התרבות מוצלחת,
  • 9:15 - 9:17
    לא בריאות.
  • 9:19 - 9:22
    האופן שבו קצב הברירה הטבעית
    משפיע על הבריאות האנושית
  • 9:22 - 9:24
    הוא כנראה הבולט ביותר
  • 9:24 - 9:27
    בקשר שבין אנשים וחיידקים מדבקים.
  • 9:27 - 9:31
    אנחנו נמצאים במירוץ חימוש מתמשך
    מול חיידקים ווירוסים,
  • 9:31 - 9:36
    המערכת החיסונית שלנו ממשיכה
    להשתנות ולהגביל את יכולתם להדביק,
  • 9:36 - 9:41
    והם ממשיכים לפתח דרכים בהם יוכלו
    להערים על ההגנות שלנו.
  • 9:41 - 9:44
    ולמין שלנו יש חסרון אחד ברור
  • 9:44 - 9:47
    בגלל אורך החיים הארוך שלנו
    וההתרבות האיטית שלנו.
  • 9:47 - 9:52
    בזמן שלוקח לנו לפתח מנגנון הגנה אחד
  • 9:52 - 9:56
    זן חיידקים יעבור מיליוני דורות,
  • 9:56 - 9:58
    מה שנותן לו המון זמן להתפתח,
  • 9:58 - 10:01
    כך שיוכל להמשיך להשתמש בגוף שלנו כמארח.
  • 10:02 - 10:05
    עכשיו, מה זה אומר שישנן מגבלות
  • 10:05 - 10:07
    לשינויים שהברירה הטבעית יכולה לחולל?
  • 10:07 - 10:10
    שוב, הדוגמאות שלי ליתרון הטרוזיגוטי
  • 10:10 - 10:12
    מציעות הסבר שימושי.
  • 10:13 - 10:15
    במונחים של עמידות לשחפת ומלריה,
  • 10:15 - 10:20
    ההשפעות הפיזיולוגיות של מוטציות
    טיי-זקס ואנמיה חרמשית
  • 10:20 - 10:21
    הן חיוביות.
  • 10:22 - 10:23
    אבל אם נמקסם אותם,
  • 10:23 - 10:26
    הן יכולות לגרום לבעיות משמעותיות.
  • 10:26 - 10:29
    האיזון העדין הזה מדגיש את המגבלות
  • 10:29 - 10:31
    בגוף האדם,
  • 10:31 - 10:34
    ואת העובדה שהתהליך האבולוציוני
  • 10:34 - 10:37
    חייב להתרחש על בסיס החומרים שכבר קיימים.
  • 10:37 - 10:39
    במקרים רבים,
  • 10:39 - 10:41
    שינוי שיכול לשפר את ההישרדות או ההתרבות
  • 10:41 - 10:42
    במובן אחד
  • 10:42 - 10:45
    יכול לגרור איתו השלכות
    בעלות סיכונים משל עצמם.
  • 10:46 - 10:49
    האבולוציה אינה מהנדס המתחיל מאפס
  • 10:49 - 10:53
    כדי ליצור פתרונות אופטימליים
    לבעיות יחידניות.
  • 10:53 - 10:56
    האבולוציה עוסקת בפשרות.
  • 10:57 - 10:59
    כמו כן חשוב לזכור
  • 10:59 - 11:01
    כשאנחנו בוחנים את נקודות התורפה
    של הגוף שלנו,
  • 11:01 - 11:03
    שמנקודת מבט אבולוציונית,
  • 11:03 - 11:06
    הבריאות אינה המטבע החשוב ביותר,
  • 11:06 - 11:08
    אלא התרבות.
  • 11:08 - 11:12
    הצלחה לא נמדדת על ידי עד כמה הפרט בריא/ה,
  • 11:12 - 11:14
    או כמה שנים היא חיה,
  • 11:14 - 11:18
    אלא על ידי כמה עותקים של הגנים שלה
    היא מעבירה לדור הבא.
  • 11:18 - 11:20
    זה מסביר למה מוטציה
  • 11:20 - 11:22
    כמו זו שגורמת למחלת הנטינגטון,
  • 11:22 - 11:25
    עוד תסמונת נוירולוגית חשוכת מרפא,
  • 11:25 - 11:28
    לא נכחדה ע"י הברירה הטבעית.
  • 11:28 - 11:30
    ההשפעות הקטלניות של המוטציה
  • 11:30 - 11:35
    בדרך כלל לא מופיעות עד אחרי
    גיל הפריון הרגיל,
  • 11:35 - 11:38
    כשהנשאים כבר העבירו את הגנים שלהם.
  • 11:39 - 11:40
    ככלל,
  • 11:40 - 11:44
    הקהילה הביו-רפואית מתמקדת על הסברים כלליים
  • 11:44 - 11:47
    ומשתמשת בהם כדי לעצב גישות טיפול.
  • 11:47 - 11:50
    הסברים מיידיים למצבים בריאותיים
  • 11:50 - 11:52
    משקללים את הגורמים המיידיים:
  • 11:52 - 11:55
    מה מתרחש בתוך גוף האדם כרגע
  • 11:55 - 11:57
    שגורם לבעיה ספציפית.
  • 11:57 - 11:59
    קוצר ראיה לדוגמה,
  • 11:59 - 12:02
    הוא בדרך כלל תוצאה של שינויים בצורת העין
  • 12:02 - 12:05
    וניתן לתיקון בקלות באמצעות משקפיים.
  • 12:06 - 12:09
    אבל כמו במחלות הגנטיות שהזכרנו,
  • 12:09 - 12:13
    הסבר מיידי מציג רק חלק מהתמונה הכוללת.
  • 12:14 - 12:16
    אימוץ תפיסה אבולוציונית
  • 12:16 - 12:21
    המתייחסת לשאלה הרחבה יותר:
    למה יש לנו את הבעיה הזו
  • 12:21 - 12:22
    מלכתחילה --
  • 12:22 - 12:26
    מה שהרפואה האבולוציונית קוראת לו
    פרספקטיבה יסודית --
  • 12:26 - 12:29
    יכולה לספק לנו תובנות
    לגבי גורמים לא מיידיים
  • 12:29 - 12:31
    שמשפיעים על הבריאות שלנו.
  • 12:31 - 12:32
    זה הכרחי,
  • 12:32 - 12:36
    כיוון שהיא יכולה להציע דרכים בהם
    אתם יכולים להקטין את הסיכון שלכם
  • 12:36 - 12:38
    או של חבריכם ובני משפחותיכם.
  • 12:40 - 12:41
    במקרה של קוצר ראיה,
  • 12:41 - 12:43
    יש חוקרים שטוענים
  • 12:43 - 12:46
    שסיבה אחת לכך שזה הופך ליותר ויותר נפוץ
    באוכלוסיות מסוימות
  • 12:46 - 12:48
    היא מכיוון שאנשים רבים כיום,
  • 12:48 - 12:51
    כולל רובנו כאן בחדר,
  • 12:51 - 12:54
    מבלים הרבה יותר זמן בקריאה, כתיבה
  • 12:54 - 12:57
    וצפייה בכל מיני סוגי מסכים
  • 12:57 - 13:01
    מאשר בבילוי בחוץ,
    וצפייה בעולם בקנה מידה גדול יותר.
  • 13:01 - 13:05
    במונחים אבולוציוניים, זהו שינוי חדש.
  • 13:05 - 13:07
    במשך רוב ההיסטוריה האבולוציונית האנושית,
  • 13:07 - 13:11
    אנשים השתמשו בחוש הראיה שלהם
    למרחקים רחבים יותר,
  • 13:11 - 13:14
    ובילו יותר זמן בפעילויות כמו צייד וליקוט.
  • 13:15 - 13:19
    העליה בשנים האחרונות במה שנקרא
    "עבודה מקרוב",
  • 13:19 - 13:22
    התמקדות ממוקדת על אובייקטים
    הנמצאים ממש מולנו
  • 13:22 - 13:24
    במשך פרקי זמן ארוכים,
  • 13:24 - 13:26
    גורמת לדרישה שונה על העיניים שלנו
  • 13:26 - 13:29
    ומשפיעה על הצורה הפיזית של העין.
  • 13:30 - 13:32
    כשאנחנו מחברים את כל החתיכות יחד,
  • 13:32 - 13:35
    ההסבר היסודי הזה לקוצר ראיה --
  • 13:35 - 13:40
    ששינויים סביבתיים והתנהגותיים השפיעו
    על האופן בו אנו משתמשים בעיניים שלנו --
  • 13:40 - 13:43
    מסייע לנו להבין טוב יותר את הסיבה הכוללת.
  • 13:44 - 13:46
    ומסקנה בלתי נמנעת עולה --
  • 13:47 - 13:48
    אמא שלי צדקה.
  • 13:48 - 13:52
    כנראה שהייתי צריכה לבלות פחות זמן
    כשאפי תחוב בספר.
  • 13:53 - 13:56
    זאת היא רק דוגמה אחת מני רבות.
  • 13:56 - 14:00
    אז בפעם הבאה שאתם או מישהו קרוב לכם
    מתמודד עם בעיה בריאותית,
  • 14:00 - 14:02
    בין אם זו השמנת יתר או סוכרת,
  • 14:02 - 14:04
    תסמונת אוטואימונית,
  • 14:04 - 14:06
    פציעה בברך או בגב,
  • 14:06 - 14:07
    אני מעודדת אתכם לחשוב
  • 14:07 - 14:10
    מה פרספקטיבה יסודית יכולה לתרום.
  • 14:11 - 14:13
    ההבנה שהבריאות שלכם
  • 14:13 - 14:17
    מושפעת לא רק ממה שקורה בגופכם כרגע,
  • 14:17 - 14:21
    אלא גם מהירושה הגנטית, התרבות וההיסטוריה,
  • 14:21 - 14:24
    יכולה לעזור לכם לבצע החלטות יותר מיודעות
  • 14:24 - 14:27
    לגבי נטיות, סיכונים וטיפולים.
  • 14:28 - 14:30
    לגבי,
  • 14:30 - 14:32
    אני לא טוענת שהפרספקטיבה
    של הרפואה האבולוציונית
  • 14:32 - 14:35
    תמיד השפיעה באופן ישיר על ההחלטות שלי,
  • 14:35 - 14:37
    כמו בחירת בן הזוג שלי.
  • 14:37 - 14:39
    אך מסתבר,
  • 14:39 - 14:42
    שהחריגה מהדפוס המסורתי
  • 14:42 - 14:44
    של נישואים בתוך הקהילה היהודית
  • 14:44 - 14:47
    בסופו של דבר פעלה לטובתי מבחינה גנטית,
  • 14:47 - 14:50
    והפחיתה את הסיכויים שאלד תינוק עם טיי-זקס.
  • 14:50 - 14:54
    זאת דוגמה מעולה לסיבה למה
    לא כדאי שכל זוג הורים אשכנזיים
  • 14:54 - 14:57
    יקווה שהבת שלהם
    תתחתן עם "בחור יהודי נחמד".
  • 14:57 - 14:58
    (צחוק)
  • 14:58 - 15:00
    (קריאות עידוד)
  • 15:00 - 15:01
    ועדיין, יותר מכך,
  • 15:01 - 15:04
    החוויה של הלמידה על הגנים שלי
  • 15:04 - 15:08
    לימדה אותי לחשוב באופן שונה
    על בריאות בטווח הארוך,
  • 15:08 - 15:12
    ואני מקווה ששיתוף הסיפור האישי שלי
    יעודד אתכם לעשות כך גם.
  • 15:12 - 15:13
    תודה רבה.
  • 15:13 - 15:14
    (מחיאות כפיים)
Title:
פרספקטיבה אבולוציונית על בריאות וחולי
Speaker:
לארה דורגביץ'
Description:

איך משפיעים הירושה הגנטית שלכם, התרבות וההיסטוריה על הבריאות שלכם? האנתרופולוגית הביולוגית לארה דורגביץ' דנה בתחום של רפואה אבולוציונית כשער להבנת החריגות בביולוגיה האנושית -- מדוע למוטציה גנטית יכולות להיות יתרונות -- ומדגישה איך באמצעות חשיפת העבר האבולוציוני של כל אדם ניתן להסיק תובנות לגבי מצב בריאותנו הנוכחי והעתידי.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
15:27

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.