מה שחסר בנרטיב המהגר האמריקאי
-
0:01 - 0:03היי כולם, שמי אליזבת,
-
0:03 - 0:05ואני עובדת בקומת המסחר
-
0:06 - 0:08אבל אני עדיין די חדשה בתחום
-
0:09 - 0:12סיימתי את לימודי בקולג׳
בערך לפני שנה וחצי -
0:12 - 0:14ואם להיות כנה,
-
0:14 - 0:16אני עדיין מתאוששת מתהליך הגיוס
-
0:16 - 0:18שהייתי צריכה לעבור כדי להגיע לפה
-
0:18 - 0:20(צחוק)
-
0:20 - 0:22עכשיו, אני לא יודעת לגביכם,
-
0:22 - 0:25אבל הדבר הכי מגוחך
-
0:25 - 0:28שאני עדיין זוכרת לגבי כל התהליך,
-
0:28 - 0:33היה לשאול סטודנטים חסרי ביטחון,
מהי התשוקה הכי גדולה שלהם -
0:33 - 0:36כאילו, אתם באמת מצפים ממני,
שתהיה לי תשובה לכך? -
0:36 - 0:38(צחוק)
-
0:38 - 0:39ברור שהייתה לי.
-
0:39 - 0:41ולמען הכנות,
-
0:41 - 0:44ממש הראתי למגייסים כמה תשוקה הייתה לי
-
0:44 - 0:48בכך שסיפרתי להם הכל לגבי העניין המוקדם
שלי בכלכלה גלובלית -
0:48 - 0:52שבאופן נוח, נבע מהשיחות
-
0:52 - 0:54של הוריי המהגרים שבמקרה הייתי שומעת
-
0:54 - 0:58לגבי כסף, והערך הלא יציב של הפסו המקסיקני.
-
0:58 - 1:01הם אהבו סיפור אישי טוב.
-
1:02 - 1:03אבל אתם יודעים מה?
-
1:03 - 1:04שיקרתי.
-
1:04 - 1:05(צחוק)
-
1:05 - 1:08ולא כיוון שהדברים לא היו נכונים --
-
1:08 - 1:10כלומר, ההורים שלי אכן דיברו על נושאים כאלו
-
1:10 - 1:15אבל זה לא באמת הסיבה שבגללה
החלטתי להיכנס לתחום הכספים -
1:16 - 1:18אני פשוט ממש הייתי צריכה לשלם שכר דירה
-
1:18 - 1:20(צחוק)
-
1:21 - 1:22והנה העניין.
-
1:22 - 1:27הצורך לשלם שכירות ולעשות דברים של מבוגרים
-
1:27 - 1:30זה לפעמים משהו שאנחנו כמעט אף פעם
לא מוכנים להודות בו למעסיקים, -
1:30 - 1:32לאחרים, ואפילו לעצמנו
-
1:32 - 1:34אני יודעת שלא הייתי מספרת למגייסים
-
1:34 - 1:36שאני כאן בשביל הכסף.
-
1:36 - 1:39וזה מכיוון שלרוב,
-
1:39 - 1:41אנחנו רוצים לראות את עצמו כאידיאליסטים
-
1:41 - 1:43וכאנשים שעושים את מה שהם מאמינים בו
-
1:43 - 1:46ורודפים אחרי הדברים שהכי מרגשים אותנו.
-
1:46 - 1:49אבל המציאות היא
-
1:49 - 1:52שרק למעטים מאיתנו יש
את הפריבילגיה לעשות זאת. -
1:53 - 1:55עכשיו, אני לא יכולה לדבר בשם כולם,
-
1:55 - 1:59אבל זה נכון במיוחד לגבי צעירים מקצועיים,
בני מהגרים, כמוני. -
1:59 - 2:03והסיבה שזה נכון, קשורה לסיפור
-
2:03 - 2:05שהחברה הטמיעה בנו
-
2:05 - 2:06בחדשות, בעבודה
-
2:07 - 2:10ואפילו אותם קולות ביקורת עצמית בראשנו.
-
2:10 - 2:12אז מה הם אותם נרטבים שאני מתייחסת אליהם?
-
2:12 - 2:16ובכן, יש שניים שעולים לראש לגבי מהגרים.
-
2:16 - 2:18הרעיון הראשון הוא של המהגר העובד.
-
2:18 - 2:22אתם יודעים, אנשים שבאים לארצות הברית
בחיפוש אחר עבודה כעובדים, -
2:22 - 2:25עובדי שטח, שוטפי כלים.
-
2:25 - 2:28אתם יודעים, עבודות שנחשבות בעלות שכר נמוך
-
2:28 - 2:29אבל המהגרים?
-
2:29 - 2:31זאת הזדמנות טובה.
-
2:32 - 2:36החדשות בימינו סיבכו את הסוגייה.
-
2:36 - 2:40אפשר לומר, שזה הפך את יחסיה של אמריקה
עם מהגרים למסובכים. -
2:40 - 2:44וכמו שמומחה המהגרים,
ג׳ורג׳ בורחס היה מנסח את זה, -
2:44 - 2:46זה כאילו שאמריקה רצתה עובדים,
-
2:46 - 2:50אבל אז היא התבלבלה,
כשהיא קיבלה אנשים במקום. -
2:50 - 2:52(צחוק)
-
2:52 - 2:54אני מתכוונת, זה טבעי שלאנשים יש שאיפות
-
2:54 - 2:57לשים גג מעל לראשם,
ולחיות חיים נורמלים, נכון? -
2:57 - 2:59אז מסיבות ברורות מאליהן,
-
2:59 - 3:03הנרטיב הזה קצת משגע אותי.
-
3:03 - 3:05אבל הוא לא היחיד.
-
3:05 - 3:07הנרטיב השני שאני הולכת לדבר עליו
-
3:07 - 3:09הוא הרעיון של סופר-מהגר.
-
3:09 - 3:12באמריקה, אנחנו אוהבים
להאדיר סופר-מהגרים -
3:12 - 3:15כסמל האידיאלי להצלחה אמריקאית.
-
3:16 - 3:18אני גדלתי בהערצה לאותם סופר-מהגרים,
-
3:18 - 3:22כיוון שהקיום שלהם תדלק את החלומות שלי
ונתן לי תקווה. -
3:22 - 3:26הבעיה עם הנרטיב הזה היא
שנראה שהוא גם מטיל צל -
3:26 - 3:27על אלו שלא מצליחים
-
3:28 - 3:30או שלא עושים את זה.
-
3:31 - 3:33ובמשך שנים, נתפסתי בדרכים
-
3:33 - 3:36באופן כזה שבו חוגגים סוג אחד של מהגר
-
3:36 - 3:37תוך כדי שהופכים את השני לרשע.
-
3:37 - 3:41כלומר, האם ההקרבה של ההורים שלי
לא הייתה מספיקה? -
3:42 - 3:45האם העובדה שאבא שלי היה צריך לחזור כל יום
ממפעל המתכת -
3:45 - 3:47מכוסה באבק שוחק,
-
3:47 - 3:48זה לא היה מספיק?
-
3:50 - 3:51שלא תבינו לא נכון,
-
3:51 - 3:54אני הפנמתי את שני הנרטיבים ברמה מסויימת,
-
3:54 - 3:55ובדרכים רבות,
-
3:55 - 3:59לראות את הגיבורים שלי מצליחים,
דחף אותי לעשות אותו דבר. -
3:59 - 4:02אבל שני הנרטיבים האלו פגומים באופן
-
4:02 - 4:06שבו הם עושים דה-הומניזציה לאנשים
שלא מתאימים לתבנית מסויימת -
4:06 - 4:08או מצליחים בדרך מסויימת.
-
4:09 - 4:12וזה ממש השפיע על הדימוי העצמי שלי,
-
4:12 - 4:15כיוון שהתחלתי לערער על הרעיונות האלו
לגבי ההורים שלי -
4:15 - 4:16ולגבי עצמי,
-
4:16 - 4:19והתחלתי לתהות,
-
4:19 - 4:23האם אני עושה מספיק כדי להגן על המשפחה שלי
ועל הקהילה שלי -
4:23 - 4:25מאותו חוסר צדק שאנחנו חשים כל יום?
-
4:26 - 4:29אז למה בחרתי ״להתעלם״
-
4:29 - 4:32בעודי צופה בטרגדיות מול העיניים שלי?
-
4:33 - 4:37לקח לי הרבה זמן להשלים עם ההחלטות שלי.
-
4:37 - 4:39ואני באמת חייבת להודות לאנשים
-
4:39 - 4:42שמנהלים את קרן המלגות ההיספניות, קה״ה,
-
4:42 - 4:45שנתנו אישור לתהליך בשלב מוקדם.
-
4:45 - 4:47והאופן שבו קרן המלגות ההיספניות
-
4:47 - 4:51ארגון שעוזר לסטודנטים להשיג השכלה גבוהה
-
4:51 - 4:53דרך חונכות ומלגות --
-
4:53 - 4:56הדרך שבה הם עזרו להרגיע את החרדה שלי,
-
4:56 - 4:58הייתה לספר לי סיפור מוכר.
-
4:59 - 5:01משהו שכולכם בטח שמעתם בעבר.
-
5:01 - 5:04בדקות הראשונות אחרי עלייה לטיסה.
-
5:04 - 5:06בשעת חירום,
-
5:06 - 5:10שימו קודם כל את מסיכת החמצן,
לפני שתעזרו למי שמסביבכם. -
5:10 - 5:14עכשיו אני מבינה שיש לזה משמעות שונה
לאנשים שונים. -
5:14 - 5:16אבל מבחינתי המשמעות היא שמהגרים לא יכלו
-
5:16 - 5:19ולעולם לא יוכלו להשתלב לתוך נרטיב אחד,
-
5:19 - 5:22כיוון שכולנו נעים בתוך ספקטרום,
-
5:22 - 5:24מנסים לשרוד.
-
5:24 - 5:27ולמרות שיש אנשים בשלבים מתקדמים יותר בחיים
-
5:27 - 5:29ומסיכות החמצן שלהם כבר נמצאות במקומן,
-
5:29 - 5:31ללא ספק יהיו אחרים
-
5:31 - 5:33שעדיין נאבקים לשים את שלהם
-
5:33 - 5:36לפני שהם יכולים לחשוב
על לעזור למי שמסביבם. -
5:37 - 5:39עכשיו, השיעור הזה ממש הזכיר לי את הבית,
-
5:39 - 5:41כיוון שהוריי,
-
5:41 - 5:45רצו שנוכל לנצל הזדמנויות
-
5:45 - 5:48בדרכים בהן לא יכלנו לעשות בשום מקום אחר --
-
5:48 - 5:50כלומר היינו באמריקה.
-
5:50 - 5:55ולכן כילדה, זה גרם לכך שיהיו לי
שאיפות רבות -
5:55 - 5:58וחלומות מורכבים,
לגבי איך שהעתיד שלי יכול להיראות. -
5:58 - 6:01אבל הדרכים בהן העולם רואה מהגרים,
-
6:01 - 6:04משפיעות על יותר מהאופן בו איך הם חיים.
-
6:04 - 6:09הן גם משפיעות על הדרכים בהן חוקים ומערכות
יכולים להשפיע על קהילות, -
6:09 - 6:10משפחות ויחידים.
-
6:11 - 6:12אני יודעת ממקור ראשון,
-
6:12 - 6:16כיוון שאותם חוקים ומערכות,
שברו את המשפחה שלי, -
6:16 - 6:19והובילו את ההורים שלי לחזור למקסיקו.
-
6:20 - 6:21ובגיל 15,
-
6:21 - 6:23אחי בן ה8 ואני,
-
6:23 - 6:25מצאנו את עצמנו לבד ובלי ההדרכה,
-
6:25 - 6:28שההורים שלנו תמיד סיפקו לנו.
-
6:29 - 6:32למרות שאנחנו אזרחים אמריקאיים,
-
6:32 - 6:33שנינו הרגשו מובסים
-
6:34 - 6:37ממי שתמיד חשבנו שהיא ארץ ההזדמנויות.
-
6:38 - 6:41בשבועות שעברו אחרי שהוריי חזרו למקסיקו,
-
6:41 - 6:45כשהתברר שהם לא יוכלו לחזור לארצות הברית,
-
6:45 - 6:47אני הייתי צריכה לצפות באחי בן ה8
-
6:47 - 6:50שהוצא מבית הספר כדי להיות עם המשפחה שלו.
-
6:51 - 6:52ובאותה תקופה,
-
6:52 - 6:55תהיתי אם לחזור חזרה
-
6:55 - 6:58יתן אישור לקורבן של הוריי.
-
6:59 - 7:03אז איכשהו שכנעתי את ההורים שלי
לאפשר לי להישאר, -
7:03 - 7:07מבלי להתחייב להם שאוכל למצוא מקום לגור
-
7:07 - 7:09או שאני אהיה בסדר.
-
7:09 - 7:13אבל עד היום הזה, אני לעולם
לא אשכח כמה קשה זה היה -
7:13 - 7:14הצורך להגיד להתראות.
-
7:14 - 7:17ואני לעולם לא אשכח כמה קשה זה היה
-
7:17 - 7:19לצפות באחי הקטן מתפורר בזרועותיהם
-
7:19 - 7:22בעודי מנופפת לשלום, מהצד השני
של שערי הפלדה. -
7:24 - 7:27עכשיו, זה יהיה תמים לראות באומץ
-
7:27 - 7:30כסיבה היחידה לכך שהייתי יכולה לנצל
-
7:30 - 7:32כל כך הרבה הזדמנויות מאז אותו יום.
-
7:33 - 7:35אני מתכוונת, הייתי ברת מזל,
ואני רוצה שאתם תדעו זאת. -
7:35 - 7:37כיוון שמבחינה סטטיסטית,
-
7:37 - 7:40סטודנטים שהם מחוסרי בית,
או שאין להם תנאי מחייה יציבים, -
7:40 - 7:42רק לעיתים רחוקות מסיימים בית ספר תיכון.
-
7:43 - 7:44אבל אני חושבת
-
7:44 - 7:47שבזכות זה שלהורים שלי היה את האומץ
לתת לי ללכת -
7:47 - 7:49איכשהו מצאתי את האומץ והכוח
-
7:49 - 7:51לנצל הזדמנויות
-
7:51 - 7:54גם כשהרגשתי חוסר ביטחון או חוסר התאמה.
-
7:56 - 8:00אני לא מכחישה שיש מחיר
-
8:00 - 8:02ללחיות את החלום האמריקאי.
-
8:02 - 8:04אתם לא חייבים להיות
-
8:04 - 8:07מהגרים, או ילדים של מהגרים כדי לדעת זאת.
-
8:08 - 8:10אבל אני כן יודעת שכיום,
-
8:10 - 8:12אני חייה משהו דומה למה שהוריי ראו
-
8:12 - 8:14כחלום האמריקאי שלהם.
-
8:14 - 8:16כיוון שמיד בסיום לימודי בקולג׳,
-
8:16 - 8:20הטסתי את אחי הקטן לאמריקה, לגור איתי,
-
8:20 - 8:23כדי שגם הוא יוכל לרכוש השכלה.
-
8:23 - 8:27עדיין ידעתי שזה יהיה קשה להטיס
את אחי בחזרה. -
8:27 - 8:29ידעתי שזה יהיה קשה
-
8:29 - 8:32לאזן את הדרישות והמקצועיות
-
8:32 - 8:35שנדרשו ממשרה התחלתית
-
8:35 - 8:39בעודי אחראית על ילד
עם חלומות ושאיפות משל עצמו. -
8:40 - 8:44אבל אתם יכולים לדמיין
כמה כייף זה להיות בת 24, -
8:44 - 8:46בשיא נעוריי, חיה בניו יורק,
-
8:46 - 8:49עם שותף חרד, בן עשרה, ששונא לעשות כלים.
-
8:49 - 8:51(צחוק)
-
8:51 - 8:52הכי גרוע שיש.
-
8:52 - 8:53(צחוק)
-
8:53 - 8:57אבל כשראיתי את אחי לומד להגן על עצמו,
-
8:57 - 9:01וכשראיתי כמה הוא התרגש לגבי
השיעורים בבית הספר, -
9:01 - 9:02לא פיקפקתי בשום דבר.
-
9:02 - 9:04כיוון שידעתי שהחיים,
-
9:04 - 9:07היפים, מוזרים ומרובי זכויות שכיום אני חיה
-
9:07 - 9:10זו הסיבה האמיתית לכך שהחלטתי
לרדוף אחרי קריירה -
9:10 - 9:13שתעזור לי ולמשפחתי למצוא יציבות פיננסית.
-
9:15 - 9:17לא ידעתי את זה אז,
-
9:17 - 9:20אבל במהלך 8 השנים האלו שחייתי בלי משפחתי,
-
9:20 - 9:23עטיתי את מסיכת החמצן והתמקדתי בהישרדות.
-
9:24 - 9:25ובאותן 8 שנים,
-
9:25 - 9:28הייתי צריכה לצפות בחוסר אונים בכאב
-
9:28 - 9:30שזה גרם למשפחה שלי להיות בנפרד.
-
9:31 - 9:35מה שחברות תעופה לא מספרות לכם,
זה שכששמים את מסיכת החמצן שלכם קודם כל -
9:35 - 9:37בעודכם רואים את מי שמסביבכם נאבקים --
-
9:37 - 9:39זה מצריך הרבה אומץ.
-
9:40 - 9:42אבל היכולת להיות בשליטה עצמית
-
9:42 - 9:46היא לפעמים הדרך היחידה
שבה אנחנו יכולים לעזור למי שסובב אותנו. -
9:47 - 9:51אני ברת מזל להיות במקום
שבו יכלתי לעזור לאחי הקטן -
9:51 - 9:53כך שהוא ירגיש בטוח ומוכן
-
9:53 - 9:56לקחת על עצמו כל מה שהוא יבחר לעשות בהמשך.
-
9:58 - 10:00אבל גם ידעתי
-
10:00 - 10:03שכיוון שאני נמצאת במקום הזה של זכות יתר,
-
10:03 - 10:05הייתה לי גם האחריות
-
10:05 - 10:10לוודא שהקהילה שלי מוצאת מקומות
שבהם יש הדרכה, -
10:10 - 10:11גישה ותמיכה.
-
10:13 - 10:16אני לא יכולה לטעון לדעת, איפה כל אחד ואחת
-
10:16 - 10:18בדרכם בחיים,
-
10:18 - 10:20אבל אני יודעת שהעולם שלנו הוא כזה
-
10:20 - 10:23שפורח כשקולות שונים נשמעים ביחד.
-
10:24 - 10:27תקוותי היא שתמצאו את האומץ
-
10:27 - 10:30לשים את מסיכת החמצן כשאתם צריכים,
-
10:30 - 10:32ושתמצאו את הכח
-
10:32 - 10:34לעזור לאלו שמסביבכם כשאתם יכולים.
-
10:34 - 10:35תודה לכם.
-
10:35 - 10:40(מחיאות כפיים)
- Title:
- מה שחסר בנרטיב המהגר האמריקאי
- Speaker:
- אליזבת קאמר׳יו גוטיירז
- Description:
-
more » « less
בעודה מגוללת את סיפור מציאת הזדמנויות ויציבות בארצות הברית, אליזבת קאמר׳יו גוטיירז בוחנת את הפגמים בנרטיב שמפשט ומתאר את חווית המהגר -- וחולקת חוכמה שהושגה בדרך קשה לגבי הדרך הכי טובה לעזור לאלו הסובבים אותנו. ״העולם שלנו הוא כזה שמשגשג כאשר קולות שונים נשמעים יחד״, היא אומרת.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 10:53
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for What's missing from the American immigrant narrative | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for What's missing from the American immigrant narrative | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for What's missing from the American immigrant narrative | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for What's missing from the American immigrant narrative |