WEBVTT

00:00:00.960 --> 00:00:02.809
היי כולם, שמי אליזבת,

00:00:02.833 --> 00:00:05.206
ואני עובדת בקומת המסחר

00:00:05.738 --> 00:00:08.492
אבל אני עדיין די חדשה בתחום

00:00:08.516 --> 00:00:12.101
סיימתי את לימודי בקולג׳ 
בערך לפני שנה וחצי

00:00:12.125 --> 00:00:13.673
ואם להיות כנה,

00:00:13.697 --> 00:00:16.435
אני עדיין מתאוששת מתהליך הגיוס

00:00:16.459 --> 00:00:18.133
שהייתי צריכה לעבור כדי להגיע לפה

NOTE Paragraph

00:00:18.157 --> 00:00:19.935
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:00:19.959 --> 00:00:22.307
עכשיו, אני לא יודעת לגביכם,

00:00:22.331 --> 00:00:25.395
אבל הדבר הכי מגוחך

00:00:25.419 --> 00:00:27.576
שאני עדיין זוכרת לגבי כל התהליך,

00:00:27.600 --> 00:00:32.678
היה לשאול סטודנטים חסרי ביטחון,
מהי התשוקה הכי גדולה שלהם

00:00:32.702 --> 00:00:36.398
כאילו, אתם באמת מצפים ממני, 
שתהיה לי תשובה לכך?

NOTE Paragraph

00:00:36.422 --> 00:00:37.654
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:00:37.678 --> 00:00:39.027
ברור שהייתה לי.

00:00:39.051 --> 00:00:40.981
ולמען הכנות,

00:00:41.005 --> 00:00:44.085
ממש הראתי למגייסים כמה תשוקה הייתה לי

00:00:44.109 --> 00:00:48.427
בכך שסיפרתי להם הכל לגבי העניין המוקדם
שלי בכלכלה גלובלית

00:00:48.451 --> 00:00:51.842
שבאופן נוח, נבע מהשיחות

00:00:51.866 --> 00:00:54.372
של הוריי המהגרים שבמקרה הייתי שומעת

00:00:54.396 --> 00:00:58.015
לגבי כסף, והערך הלא יציב של הפסו המקסיקני.

00:00:58.460 --> 00:01:00.594
הם אהבו סיפור אישי טוב.

NOTE Paragraph

00:01:01.580 --> 00:01:02.913
אבל אתם יודעים מה?

00:01:02.937 --> 00:01:04.088
שיקרתי.

NOTE Paragraph

00:01:04.112 --> 00:01:05.453
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:05.477 --> 00:01:07.791
ולא כיוון שהדברים לא היו נכונים --

00:01:07.815 --> 00:01:10.223
כלומר, ההורים שלי אכן דיברו על נושאים כאלו

00:01:10.247 --> 00:01:14.742
אבל זה לא באמת הסיבה שבגללה 
החלטתי להיכנס לתחום הכספים

00:01:15.552 --> 00:01:17.599
אני פשוט ממש הייתי צריכה לשלם שכר דירה

NOTE Paragraph

00:01:17.623 --> 00:01:20.480
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:20.504 --> 00:01:22.037
והנה העניין.

00:01:22.061 --> 00:01:27.014
הצורך לשלם שכירות ולעשות דברים של מבוגרים

00:01:27.038 --> 00:01:30.062
זה לפעמים משהו שאנחנו כמעט אף פעם 
לא מוכנים להודות בו למעסיקים,

00:01:30.086 --> 00:01:32.093
לאחרים, ואפילו לעצמנו

00:01:32.442 --> 00:01:34.461
אני יודעת שלא הייתי מספרת למגייסים

00:01:34.485 --> 00:01:36.331
שאני כאן בשביל הכסף.

00:01:36.355 --> 00:01:38.514
וזה מכיוון שלרוב,

00:01:38.538 --> 00:01:40.799
אנחנו רוצים לראות את עצמו כאידיאליסטים

00:01:40.823 --> 00:01:42.807
וכאנשים שעושים את מה שהם מאמינים בו

00:01:42.831 --> 00:01:46.355
ורודפים אחרי הדברים שהכי מרגשים אותנו.

00:01:46.379 --> 00:01:48.914
אבל המציאות היא

00:01:48.938 --> 00:01:52.263
שרק למעטים מאיתנו יש 
את הפריבילגיה לעשות זאת.

NOTE Paragraph

00:01:52.795 --> 00:01:54.985
עכשיו, אני לא יכולה לדבר בשם כולם,

00:01:55.009 --> 00:01:59.299
אבל זה נכון במיוחד לגבי צעירים מקצועיים,
בני מהגרים, כמוני.

00:01:59.323 --> 00:02:03.021
והסיבה שזה נכון, קשורה לסיפור

00:02:03.045 --> 00:02:04.965
שהחברה הטמיעה בנו

00:02:04.989 --> 00:02:06.483
בחדשות, בעבודה

00:02:06.507 --> 00:02:09.814
ואפילו אותם קולות ביקורת עצמית בראשנו.

00:02:10.228 --> 00:02:12.398
אז מה הם אותם נרטבים שאני מתייחסת אליהם?

00:02:12.422 --> 00:02:15.549
ובכן, יש שניים שעולים לראש לגבי מהגרים.

00:02:15.573 --> 00:02:17.890
הרעיון הראשון הוא של המהגר העובד.

00:02:17.914 --> 00:02:21.850
אתם יודעים, אנשים שבאים לארצות הברית
בחיפוש אחר עבודה כעובדים,

00:02:21.874 --> 00:02:24.830
עובדי שטח, שוטפי כלים.

00:02:24.854 --> 00:02:27.823
אתם יודעים, עבודות שנחשבות בעלות שכר נמוך

00:02:27.847 --> 00:02:29.114
אבל המהגרים?

00:02:29.474 --> 00:02:31.207
זאת הזדמנות טובה.

NOTE Paragraph

00:02:32.165 --> 00:02:35.638
החדשות בימינו סיבכו את הסוגייה.

00:02:35.662 --> 00:02:39.812
אפשר לומר, שזה הפך את יחסיה של אמריקה
עם מהגרים למסובכים.

00:02:40.265 --> 00:02:43.656
וכמו שמומחה המהגרים, 
ג׳ורג׳ בורחס היה מנסח את זה,

00:02:43.680 --> 00:02:46.415
זה כאילו שאמריקה רצתה עובדים,

00:02:46.439 --> 00:02:49.600
אבל אז היא התבלבלה,
כשהיא קיבלה אנשים במקום.

NOTE Paragraph

00:02:49.624 --> 00:02:52.077
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:02:52.101 --> 00:02:54.395
אני מתכוונת, זה טבעי שלאנשים יש שאיפות

00:02:54.419 --> 00:02:57.339
לשים גג מעל לראשם, 
ולחיות חיים נורמלים, נכון?

00:02:57.363 --> 00:02:59.466
אז מסיבות ברורות מאליהן,

00:02:59.490 --> 00:03:02.815
הנרטיב הזה קצת משגע אותי.

00:03:02.839 --> 00:03:04.573
אבל הוא לא היחיד.

NOTE Paragraph

00:03:05.014 --> 00:03:07.260
הנרטיב השני שאני הולכת לדבר עליו

00:03:07.284 --> 00:03:09.299
הוא הרעיון של סופר-מהגר.

00:03:09.323 --> 00:03:12.045
באמריקה, אנחנו אוהבים
להאדיר סופר-מהגרים

00:03:12.069 --> 00:03:14.890
כסמל האידיאלי להצלחה אמריקאית.

00:03:15.536 --> 00:03:17.551
אני גדלתי בהערצה לאותם סופר-מהגרים,

00:03:17.575 --> 00:03:21.663
כיוון שהקיום שלהם תדלק את החלומות שלי
ונתן לי תקווה.

00:03:22.234 --> 00:03:26.014
הבעיה עם הנרטיב הזה היא 
שנראה שהוא גם מטיל צל

00:03:26.038 --> 00:03:27.498
על אלו שלא מצליחים

00:03:27.522 --> 00:03:30.109
או שלא עושים את זה.

00:03:30.561 --> 00:03:32.943
ובמשך שנים, נתפסתי בדרכים

00:03:32.967 --> 00:03:35.506
באופן כזה שבו חוגגים סוג אחד של מהגר

00:03:35.530 --> 00:03:37.466
תוך כדי שהופכים את השני לרשע.

00:03:37.490 --> 00:03:41.053
כלומר, האם ההקרבה של ההורים שלי 
לא הייתה מספיקה?

00:03:41.665 --> 00:03:44.631
האם העובדה שאבא שלי היה צריך לחזור כל יום
ממפעל המתכת

00:03:44.655 --> 00:03:46.684
מכוסה באבק שוחק,

00:03:46.708 --> 00:03:47.975
זה לא היה מספיק?

NOTE Paragraph

00:03:49.673 --> 00:03:50.831
שלא תבינו לא נכון,

00:03:50.855 --> 00:03:53.633
אני הפנמתי את שני הנרטיבים ברמה מסויימת,

00:03:53.657 --> 00:03:55.260
ובדרכים רבות,

00:03:55.284 --> 00:03:58.648
לראות את הגיבורים שלי מצליחים, 
דחף אותי לעשות אותו דבר.

00:03:59.284 --> 00:04:01.736
אבל שני הנרטיבים האלו פגומים באופן

00:04:01.760 --> 00:04:05.871
שבו הם עושים דה-הומניזציה לאנשים
שלא מתאימים לתבנית מסויימת

00:04:05.895 --> 00:04:07.761
או מצליחים בדרך מסויימת.

00:04:08.605 --> 00:04:11.731
וזה ממש השפיע על הדימוי העצמי שלי,

00:04:11.755 --> 00:04:15.232
כיוון שהתחלתי לערער על הרעיונות האלו
לגבי ההורים שלי

00:04:15.256 --> 00:04:16.407
ולגבי עצמי,

00:04:16.431 --> 00:04:18.858
והתחלתי לתהות,

00:04:18.882 --> 00:04:22.909
האם אני עושה מספיק כדי להגן על המשפחה שלי
ועל הקהילה שלי

00:04:22.933 --> 00:04:25.458
מאותו חוסר צדק שאנחנו חשים כל יום?

00:04:25.942 --> 00:04:28.672
אז למה בחרתי ״להתעלם״

00:04:28.696 --> 00:04:31.863
בעודי צופה בטרגדיות מול העיניים שלי?

NOTE Paragraph

00:04:32.546 --> 00:04:36.823
לקח לי הרבה זמן להשלים עם ההחלטות שלי.

00:04:36.847 --> 00:04:39.315
ואני באמת חייבת להודות לאנשים

00:04:39.339 --> 00:04:42.172
שמנהלים את קרן המלגות ההיספניות, קה״ה,

00:04:42.196 --> 00:04:44.663
שנתנו אישור לתהליך בשלב מוקדם.

00:04:45.157 --> 00:04:47.037
והאופן שבו קרן המלגות ההיספניות

00:04:47.061 --> 00:04:50.835
ארגון שעוזר לסטודנטים להשיג השכלה גבוהה

00:04:50.859 --> 00:04:53.454
דרך חונכות ומלגות --

00:04:53.478 --> 00:04:55.581
הדרך שבה הם עזרו להרגיע את החרדה שלי,

00:04:55.605 --> 00:04:58.486
הייתה לספר לי סיפור מוכר.

00:04:58.510 --> 00:05:00.887
משהו שכולכם בטח שמעתם בעבר.

00:05:00.911 --> 00:05:03.632
בדקות הראשונות אחרי עלייה לטיסה.

00:05:04.268 --> 00:05:06.061
בשעת חירום,

00:05:06.085 --> 00:05:09.790
שימו קודם כל את מסיכת החמצן, 
לפני שתעזרו למי שמסביבכם.

NOTE Paragraph

00:05:10.401 --> 00:05:13.798
עכשיו אני מבינה שיש לזה משמעות שונה 
לאנשים שונים.

00:05:13.822 --> 00:05:16.223
אבל מבחינתי המשמעות היא שמהגרים לא יכלו

00:05:16.247 --> 00:05:19.259
ולעולם לא יוכלו להשתלב לתוך נרטיב אחד,

00:05:19.283 --> 00:05:22.299
כיוון שכולנו נעים בתוך ספקטרום,

00:05:22.323 --> 00:05:23.656
מנסים לשרוד.

00:05:23.680 --> 00:05:26.672
ולמרות שיש אנשים בשלבים מתקדמים יותר בחיים

00:05:26.696 --> 00:05:29.117
ומסיכות החמצן שלהם כבר נמצאות במקומן,

00:05:29.141 --> 00:05:31.065
ללא ספק יהיו אחרים

00:05:31.089 --> 00:05:33.141
שעדיין נאבקים לשים את שלהם

00:05:33.165 --> 00:05:36.116
לפני שהם יכולים לחשוב
על לעזור למי שמסביבם.

NOTE Paragraph

00:05:36.585 --> 00:05:38.834
עכשיו, השיעור הזה ממש הזכיר לי את הבית,

00:05:38.858 --> 00:05:41.418
כיוון שהוריי,

00:05:41.442 --> 00:05:44.602
רצו שנוכל לנצל הזדמנויות

00:05:44.626 --> 00:05:47.722
בדרכים בהן לא יכלנו לעשות בשום מקום אחר --

00:05:47.746 --> 00:05:49.808
כלומר היינו באמריקה.

00:05:49.832 --> 00:05:54.770
ולכן כילדה, זה גרם לכך שיהיו לי
שאיפות רבות

00:05:54.794 --> 00:05:57.786
וחלומות מורכבים, 
לגבי איך שהעתיד שלי יכול להיראות.

NOTE Paragraph

00:05:58.414 --> 00:06:01.334
אבל הדרכים בהן העולם רואה מהגרים,

00:06:01.358 --> 00:06:04.299
משפיעות על יותר מהאופן בו איך הם חיים.

00:06:04.323 --> 00:06:08.633
הן גם משפיעות על הדרכים בהן חוקים ומערכות
יכולים להשפיע על קהילות,

00:06:08.657 --> 00:06:10.323
משפחות ויחידים.

00:06:10.927 --> 00:06:12.355
אני יודעת ממקור ראשון,

00:06:12.379 --> 00:06:16.155
כיוון שאותם חוקים ומערכות,
שברו את המשפחה שלי,

00:06:16.179 --> 00:06:18.687
והובילו את ההורים שלי לחזור למקסיקו.

00:06:19.560 --> 00:06:21.013
ובגיל 15,

00:06:21.037 --> 00:06:22.568
אחי בן ה8 ואני,

00:06:22.592 --> 00:06:25.355
מצאנו את עצמנו לבד ובלי ההדרכה,

00:06:25.379 --> 00:06:27.947
שההורים שלנו תמיד סיפקו לנו.

00:06:29.300 --> 00:06:31.831
למרות שאנחנו אזרחים אמריקאיים,

00:06:31.855 --> 00:06:33.498
שנינו הרגשו מובסים

00:06:33.522 --> 00:06:36.688
ממי שתמיד חשבנו שהיא ארץ ההזדמנויות.

NOTE Paragraph

00:06:37.617 --> 00:06:41.403
בשבועות שעברו אחרי שהוריי חזרו למקסיקו,

00:06:41.427 --> 00:06:45.014
כשהתברר שהם לא יוכלו לחזור לארצות הברית,

00:06:45.038 --> 00:06:47.315
אני הייתי צריכה לצפות באחי בן ה8

00:06:47.339 --> 00:06:49.875
שהוצא מבית הספר כדי להיות עם המשפחה שלו.

00:06:50.573 --> 00:06:52.455
ובאותה תקופה,

00:06:52.479 --> 00:06:55.050
תהיתי אם לחזור חזרה

00:06:55.074 --> 00:06:58.486
יתן אישור לקורבן של הוריי.

00:06:58.907 --> 00:07:03.261
אז איכשהו שכנעתי את ההורים שלי
לאפשר לי להישאר,

00:07:03.285 --> 00:07:07.086
מבלי להתחייב להם שאוכל למצוא מקום לגור

00:07:07.110 --> 00:07:08.505
או שאני אהיה בסדר.

00:07:09.380 --> 00:07:12.651
אבל עד היום הזה, אני לעולם
לא אשכח כמה קשה זה היה

00:07:12.675 --> 00:07:14.175
הצורך להגיד להתראות.

00:07:14.199 --> 00:07:16.508
ואני לעולם לא אשכח כמה קשה זה היה

00:07:16.532 --> 00:07:19.317
לצפות באחי הקטן מתפורר בזרועותיהם

00:07:19.341 --> 00:07:22.194
בעודי מנופפת לשלום, מהצד השני
של שערי הפלדה.

NOTE Paragraph

00:07:24.130 --> 00:07:26.819
עכשיו, זה יהיה תמים לראות באומץ

00:07:26.843 --> 00:07:29.629
כסיבה היחידה לכך שהייתי יכולה לנצל

00:07:29.653 --> 00:07:32.320
כל כך הרבה הזדמנויות מאז אותו יום.

00:07:32.741 --> 00:07:35.395
אני מתכוונת, הייתי ברת מזל, 
ואני רוצה שאתם תדעו זאת.

00:07:35.419 --> 00:07:37.002
כיוון שמבחינה סטטיסטית,

00:07:37.026 --> 00:07:40.299
סטודנטים שהם מחוסרי בית, 
או שאין להם תנאי מחייה יציבים,

00:07:40.323 --> 00:07:42.497
רק לעיתים רחוקות מסיימים בית ספר תיכון.

00:07:42.903 --> 00:07:44.093
אבל אני חושבת

00:07:44.117 --> 00:07:47.268
שבזכות זה שלהורים שלי היה את האומץ 
לתת לי ללכת

00:07:47.292 --> 00:07:49.403
איכשהו מצאתי את האומץ והכוח

00:07:49.427 --> 00:07:50.863
לנצל הזדמנויות

00:07:50.887 --> 00:07:54.109
גם כשהרגשתי חוסר ביטחון או חוסר התאמה.

NOTE Paragraph

00:07:56.021 --> 00:07:59.656
אני לא מכחישה שיש מחיר

00:07:59.680 --> 00:08:01.613
ללחיות את החלום האמריקאי.

00:08:02.101 --> 00:08:04.140
אתם לא חייבים להיות

00:08:04.164 --> 00:08:06.764
מהגרים, או ילדים של מהגרים כדי לדעת זאת.

00:08:07.714 --> 00:08:09.651
אבל אני כן יודעת שכיום,

00:08:09.675 --> 00:08:12.047
אני חייה משהו דומה למה שהוריי ראו

00:08:12.071 --> 00:08:13.658
כחלום האמריקאי שלהם.

00:08:13.682 --> 00:08:16.229
כיוון שמיד בסיום לימודי בקולג׳,

00:08:16.253 --> 00:08:19.879
הטסתי את אחי הקטן לאמריקה, לגור איתי,

00:08:19.903 --> 00:08:22.806
כדי שגם הוא יוכל לרכוש השכלה.

00:08:23.458 --> 00:08:27.291
עדיין ידעתי שזה יהיה קשה להטיס 
את אחי בחזרה.

00:08:27.315 --> 00:08:28.704
ידעתי שזה יהיה קשה

00:08:28.728 --> 00:08:31.720
לאזן את הדרישות והמקצועיות

00:08:31.744 --> 00:08:34.672
שנדרשו ממשרה התחלתית

00:08:34.696 --> 00:08:38.849
בעודי אחראית על ילד
עם חלומות ושאיפות משל עצמו.

00:08:39.936 --> 00:08:44.206
אבל אתם יכולים לדמיין
כמה כייף זה להיות בת 24,

00:08:44.230 --> 00:08:46.293
בשיא נעוריי, חיה בניו יורק,

00:08:46.317 --> 00:08:49.112
עם שותף חרד, בן עשרה, ששונא לעשות כלים.

NOTE Paragraph

00:08:49.136 --> 00:08:50.770
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:08:50.794 --> 00:08:51.952
הכי גרוע שיש.

NOTE Paragraph

00:08:51.976 --> 00:08:53.198
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:08:53.222 --> 00:08:57.254
אבל כשראיתי את אחי לומד להגן על עצמו,

00:08:57.278 --> 00:09:00.843
וכשראיתי כמה הוא התרגש לגבי 
השיעורים בבית הספר,

00:09:00.867 --> 00:09:02.390
לא פיקפקתי בשום דבר.

00:09:02.414 --> 00:09:04.359
כיוון שידעתי שהחיים,

00:09:04.383 --> 00:09:06.962
היפים, מוזרים ומרובי זכויות שכיום אני חיה

00:09:06.986 --> 00:09:10.156
זו הסיבה האמיתית לכך שהחלטתי
לרדוף אחרי קריירה

00:09:10.180 --> 00:09:13.434
שתעזור לי ולמשפחתי למצוא יציבות פיננסית.

NOTE Paragraph

00:09:14.887 --> 00:09:16.958
לא ידעתי את זה אז,

00:09:16.982 --> 00:09:20.053
אבל במהלך 8 השנים האלו שחייתי בלי משפחתי,

00:09:20.077 --> 00:09:23.347
עטיתי את מסיכת החמצן והתמקדתי בהישרדות.

00:09:23.776 --> 00:09:25.458
ובאותן 8 שנים,

00:09:25.482 --> 00:09:27.880
הייתי צריכה לצפות בחוסר אונים בכאב

00:09:27.904 --> 00:09:30.109
שזה גרם למשפחה שלי להיות בנפרד.

00:09:30.871 --> 00:09:35.022
מה שחברות תעופה לא מספרות לכם, 
זה שכששמים את מסיכת החמצן שלכם קודם כל

00:09:35.046 --> 00:09:37.450
בעודכם רואים את מי שמסביבכם נאבקים --

00:09:37.474 --> 00:09:39.207
זה מצריך הרבה אומץ.

00:09:39.633 --> 00:09:41.680
אבל היכולת להיות בשליטה עצמית

00:09:41.704 --> 00:09:45.914
היא לפעמים הדרך היחידה 
שבה אנחנו יכולים לעזור למי שסובב אותנו.

NOTE Paragraph

00:09:46.934 --> 00:09:51.385
אני ברת מזל להיות במקום
שבו יכלתי לעזור לאחי הקטן

00:09:51.409 --> 00:09:53.441
כך שהוא ירגיש בטוח ומוכן

00:09:53.465 --> 00:09:56.265
לקחת על עצמו כל מה שהוא יבחר לעשות בהמשך.

00:09:57.720 --> 00:10:00.204
אבל גם ידעתי

00:10:00.228 --> 00:10:02.990
שכיוון שאני נמצאת במקום הזה של זכות יתר,

00:10:03.014 --> 00:10:04.558
הייתה לי גם האחריות

00:10:04.582 --> 00:10:09.515
לוודא שהקהילה שלי מוצאת מקומות
שבהם יש הדרכה,

00:10:09.539 --> 00:10:11.142
גישה ותמיכה.

NOTE Paragraph

00:10:13.174 --> 00:10:15.960
אני לא יכולה לטעון לדעת, איפה כל אחד ואחת

00:10:15.984 --> 00:10:18.136
בדרכם בחיים,

00:10:18.160 --> 00:10:20.199
אבל אני יודעת שהעולם שלנו הוא כזה

00:10:20.223 --> 00:10:23.176
שפורח כשקולות שונים נשמעים ביחד.

00:10:23.739 --> 00:10:26.604
תקוותי היא שתמצאו את האומץ

00:10:26.628 --> 00:10:29.786
לשים את מסיכת החמצן כשאתם צריכים,

00:10:29.810 --> 00:10:31.515
ושתמצאו את הכח

00:10:31.539 --> 00:10:33.730
לעזור לאלו שמסביבכם כשאתם יכולים.

NOTE Paragraph

00:10:34.063 --> 00:10:35.214
תודה לכם.

NOTE Paragraph

00:10:35.238 --> 00:10:40.238
(מחיאות כפיים)