איך בתי הספר הורגים את היצירתיות
-
0:00 - 0:07בוקר טוב. מה שלומכם? היה נהדר, נכון?
-
0:07 - 0:11היה כיף אמיתי.
-
0:11 - 0:15למעשה, אני מסתלק מכאן. [צחוק]
-
0:15 - 0:19היו שלושה נושאים,
-
0:19 - 0:23לכל אורך הכינוס, שנוגעים
-
0:23 - 0:25למה שאני רוצה לשוחח עליו.
-
0:25 - 0:29אחד הוא העדות המופלאה ליצירתיות האנושית
-
0:29 - 0:32בכל המצגות שראינו
-
0:32 - 0:35ואצל כל האנשים כאן. עצם המגוון
-
0:35 - 0:38והמבחר שלהן. השני הוא
-
0:38 - 0:41שזה שם אותנו במצב בו איננו יודעים מה עומד להתרחש,
-
0:41 - 0:43מבחינת העתיד. שום מושג
-
0:43 - 0:45מה יהיו פני הדברים.
-
0:45 - 0:48יש לי עניין בחינוך -
-
0:48 - 0:51בעצם, גיליתי שלכל אחד יש עניין בחינוך.
-
0:51 - 0:53נכון? בעיני זה מאד מעניין.
-
0:53 - 0:56אם אתה במסיבה ואתה אומר
-
0:56 - 0:59שאתה עובד בחינוך...למעשה, האמת היא -
-
0:59 - 1:06שאינך משתתף במסיבות רבות, אם אתה עובד בחינוך.
-
1:06 - 1:09[צחוק] לא מזמינים אותך.
-
1:09 - 1:14וגם לא תוזמן שוב. זה מוזר בעיני.
-
1:14 - 1:16...אך נניח שכן, ואתה אומר למישהו...
-
1:16 - 1:18שואלים אותך, "במה אתה עוסק?"
-
1:18 - 1:20ואתה אומר שאתה עוסק בחינוך,
-
1:20 - 1:24אתה רואה שהדם אוזל מפניהם, כאילו, "אלוהים,
-
1:24 - 1:30מדוע אני? ועוד בערב החופשי שלי השבוע." [צחוק]
-
1:30 - 1:32אך אם אתה מביע עניין בחינוך שלהם,
-
1:32 - 1:34הם מצמידים אותך לקיר. כי זה דבר
-
1:34 - 1:37מהותי ועמוק אצל אנשים, נכון?
-
1:37 - 1:40כמו דת, כסף ודברים נוספים.
-
1:40 - 1:44יש לי עניין רב בחינוך, וחושבני שכך כולנו.
-
1:44 - 1:46יש לנו בו עניין עצום ואיכפתי,
-
1:46 - 1:49חלקית, כי החינוך הוא שאמור
-
1:49 - 1:52לקחתנו אל העתיד הזה, שאיננו יכולים להבינו.
-
1:52 - 1:55אם חושבים על זה, הילדים שמתחילים השנה בית ספר
-
1:55 - 2:01יצאו לגימלאות ב-2065. לאיש אין מושג -
-
2:01 - 2:04למרות כל המומחיות שהופגנה ב-4 הימים האחרונים -
-
2:04 - 2:06איך ייראה העולם
-
2:06 - 2:08בתוך 5 שנים. ועם זאת אנו אמורים
-
2:08 - 2:11לחנך אותם לקראת זה. כך שאי-היכולת לחזות,
-
2:11 - 2:13היא לדעתי מדהימה.
-
2:13 - 2:15והחלק השלישי הוא
-
2:15 - 2:20שבכל מקרה, כולנו מסכימים לגבי
-
2:20 - 2:23היכולות הממש-מופלאות שיש לילדים -
-
2:23 - 2:25יכולתם לחדש. כוונתי, סירינה היתה נפלאה אמש,
-
2:25 - 2:28נכון? רק לראות למה היא מסוגלת.
-
2:28 - 2:33והיא יוצאת-דופן, אך חושבני שבמובן מסוים,
-
2:33 - 2:36היא אינה חריגה כלל כילדה.
-
2:36 - 2:39מה שראיתם זה אדם בעל יכולת התמסרות מדהימה
-
2:39 - 2:41שגילה כשרון. ומסקנתי היא
-
2:41 - 2:43שלכל הילדים יש כשרונות עצומים.
-
2:43 - 2:45ואנו מבזבזים אותם, ודי באכזריות.
-
2:45 - 2:48אז אני רוצה לדבר על חינוך
-
2:48 - 2:51ואני רוצה לדבר על יצירתיות. טענתי היא
-
2:51 - 2:54שהיום היצירתיות חשובה בחינוך בדיוק כידיעת קרוא וכתוב.
-
2:54 - 2:58ועלינו להעניק לה אותו מעמד.
-
2:58 - 3:06[מחיאות כפיים] תודה. זה הכל, אגב.
-
3:06 - 3:10תודה רבה לכם. [צחוק] ובכן, נותרו 15 דקות.
-
3:10 - 3:17ובכן, נולדתי... סתם. [צחוק]
-
3:17 - 3:21שמעתי לאחרונה סיפור נהדר. אני אוהב לספרו -
-
3:21 - 3:25על ילדה קטנה בשיעור ציור.
-
3:25 - 3:27היא בת שש, ויושבת מאחור ומציירת,
-
3:27 - 3:29והמורה אומרת שהילדה הקטנה הזו כמעט לא מקשיבה,
-
3:29 - 3:33ובאותו שיעור-ציור היא כן הקשיבה.
-
3:33 - 3:35המורה נדהמה כל כך עד שניגשה אליה
-
3:35 - 3:38ושאלה, "מה את מציירת?"
-
3:38 - 3:41והילדה ענתה, "אני מציירת את אלוהים."
-
3:41 - 3:44אמרה המורה, "אבל איש לא יודע איך נראה אלוהים."
-
3:44 - 3:51והילדה השיבה, "בעוד רגע יידעו."
-
3:51 - 3:52[צחוק]
-
3:52 - 3:57כשבני היה בן 4, באנגליה -
-
3:57 - 4:00בעצם הוא היה בן 4 בכל מקום, אם לדבר בכנות. [צחוק]
-
4:00 - 4:06אם לדייק, באותה שנה הוא היה בן 4 בכל מקום אליו הלך.
-
4:06 - 4:08הוא השתתף בהצגה על לידת ישו.
-
4:08 - 4:11זוכרים את הסיפור? לא, זה היה גדול.
-
4:11 - 4:14סיפור גדול. מל גיבסון עשה סרט המשך.
-
4:14 - 4:19אולי ראיתם: "לידה 2". אז ג'יימס שיחק את יוסף,
-
4:19 - 4:22ואנו נורא התרגשנו.
-
4:22 - 4:24ראינו בזה אחד התפקידים הראשיים.
-
4:24 - 4:26מילאנו את המקום באוהדים בחולצות טי:
-
4:26 - 4:29"ג'יימס רובינסון הוא יוסף!" [צחוק]
-
4:29 - 4:31הוא לא היה צריך לדבר, אבל אתם מכירים את הקטע
-
4:31 - 4:34שבו 3 המלכים נכנסים. הם באים נושאי מתנות,
-
4:34 - 4:36הם מביאים זהב, לבונה ומור.
-
4:36 - 4:38זה קרה באמת. ישבנו שם
-
4:38 - 4:40ואני חושב שהתבלבל להם הסדר,
-
4:40 - 4:42כי שוחחנו אח"כ עם הילד הקטן ואמרנו,
-
4:42 - 4:44"אתה בסדר עם זה?" והוא ענה, "בטח. למה, זה לא נכון?"
-
4:44 - 4:46הם פשוט שינו את הסדר, זה הכל.
-
4:46 - 4:47בכל אופן, שלושת הילדים נכנסו,
-
4:47 - 4:49בני 4, עם מגבות על הראשים,
-
4:49 - 4:52והניחו את התיבות,
-
4:52 - 4:54והילד הראשון אמר, "אני מביא זהב."
-
4:54 - 4:57והשני אמר, "אני מביא מור."
-
4:57 - 5:11והשלישי אמר, "לבו-נא לך." [צחוק]
-
5:11 - 5:13המכנה המשותף כאן הוא שילדים לוקחים סיכון.
-
5:13 - 5:16אם אינם יודעים, הם ינסו.
-
5:16 - 5:19אני צודק? הם לא חוששים לטעות.
-
5:19 - 5:24איני אומר שלטעות זהה ל-להיות יצירתי.
-
5:24 - 5:25מה שאנו כן יודעים הוא,
-
5:25 - 5:28שאם אינכם מוכנים לטעות,
-
5:28 - 5:31לעולם לא תמציאו שום דבר מקורי.
-
5:31 - 5:34אם אינכם מוכנים לטעות. וכשהם מתבגרים,
-
5:34 - 5:36רוב הילדים מאבדים יכולת זו.
-
5:36 - 5:39הם מתחילים לחשוש לטעות.
-
5:39 - 5:41אגב, כך אנו מנהלים את החברות שלנו.
-
5:41 - 5:44אנו מוקיעים בגלל טעויות. וכיום אנו מנהלים
-
5:44 - 5:47מערכות חינוך לאומיות שבהן
-
5:47 - 5:50טעויות הן הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות.
-
5:50 - 5:53והתוצאה היא שאנו מחנכים אנשים להתרחק
-
5:53 - 5:56מיכולתם היצירתית. פיקאסו אמר פעם,
-
5:56 - 5:59שכל הילדים נולדים אמנים. הבעיה היא,
-
5:59 - 6:03להישאר אמנים כשגדלים. אני מאמין בכך בלהט:
-
6:03 - 6:05איננו גדלים ונעשים יצירתיים,
-
6:05 - 6:08אלא מתרחקים מכך. נכון יותר, אנו מתחנכים
-
6:08 - 6:10להתרחק מהיצירתיות. מדוע זה כך?
-
6:10 - 6:14עד לפני 5 שנים גרתי בסטרטפורד-און-אבון.
-
6:14 - 6:16למעשה, עברנו מסטרטפורד ללוס אנג'לס.
-
6:16 - 6:20אתם ודאי מתארים לעצמכם איזה מעבר חלק זה היה.
-
6:20 - 6:22[צחוק] למעשה,
-
6:22 - 6:24גרנו במקום ששמו סניטרפילד,
-
6:24 - 6:26ממש ליד סטרטפורד, ושם נולד
-
6:26 - 6:31אביו של שייקספיר. עברה לכם בראש מחשבה מסוימת?
-
6:31 - 6:33לי כן. לא חשבתם שלשייקספיר היה אבא, נכון?
-
6:33 - 6:35נכון? כי אינכם חושבים
-
6:35 - 6:37על שייקספיר כעל ילד, נכון?
-
6:37 - 6:40שייקספיר בן 7? מעולם לא חשבתי על זה. כלומר,
-
6:40 - 6:42הוא היה מתישהו בן 7. הוא הרי למד
-
6:42 - 6:51אנגלית אצל מישהו, נכון? מטריד, נכון?
-
6:51 - 7:05"תשתדל יותר!" ואבא שולח אותו למיטה בלי ארוחת ערב
-
7:05 - 7:08אומר לשייקספיר, "לך עכשיו למיטה,"
-
7:08 - 7:10לוויליאם שייקספיר. "תניח מיד את העפרון.
-
7:10 - 7:18ותפסיק לדבר ככה. זה מביך את כולם."
-
7:18 - 7:23[צחוק]
-
7:23 - 7:26בכל אופן, עברנו מסטרטפורד ללוס אנג'לס,
-
7:26 - 7:30בעצם, אני רוצה לומר מילה על המעבר.
-
7:30 - 7:33בני לא רצה לבוא.
-
7:33 - 7:36יש לי שני ילדים. הוא היום בן 21; בתי בת 16.
-
7:36 - 7:38הוא לא רצה לבוא ללוס אנג'לס. היא מצאה חן בעיניו,
-
7:38 - 7:43אך היתה לו חברה באנגליה. אהבת חייו, שרה.
-
7:43 - 7:45הוא הכיר אותה חודש.
-
7:45 - 7:48דעו לכם שזה כמו 4 שנות נישואין,
-
7:48 - 7:52כי בגיל 16 זה המון זמן.
-
7:52 - 7:54בכל אופן, הוא היה עצוב במטוס,
-
7:54 - 7:56ואמר, "לעולם לא אמצא בחורה כמו שרה,"
-
7:56 - 7:58והאמת, זה שימח אותנו מאד,
-
7:58 - 8:10מפני שהיא היתה הסיבה העיקרית לכך שעזבנו.
-
8:10 - 8:13[צחוק]
-
8:13 - 8:16אך אתה קולט משהו, כשאתה עובר לאמריקה
-
8:16 - 8:18ומסתובב בעולם:
-
8:18 - 8:22בכל מערכת חינוך בעולם יש אותה היררכיה של נושאים.
-
8:22 - 8:24בכולן. לא משנה לאן תיסע.
-
8:24 - 8:26אולי חשבתם אחרת. אך לא.
-
8:26 - 8:29בראש ניצבות המתמטיקה והשפות,
-
8:29 - 8:31אחר כך המקצועות ההומניים, ובתחתית - האומנויות.
-
8:31 - 8:33בכל מקום עלי אדמות.
-
8:33 - 8:36וכמעט בכל מערכת יש גם
-
8:36 - 8:38היררכיה במקצועות האמנות.
-
8:38 - 8:40אמנות ומוסיקה זוכים בביה"ס למעמד גבוה יותר
-
8:40 - 8:43מאשר דרמה ומחול. אין מערכת חינוך אחת בעולם
-
8:43 - 8:45שבה המורים רוקדים כל יום בפני התלמידים
-
8:45 - 8:48כפי שמלמדים אותם מתמטיקה. מדוע?
-
8:48 - 8:50מדוע לא? לדעתי זה חשוב.
-
8:50 - 8:53לדעתי המתמטיקה חשובה. אך גם המחול.
-
8:53 - 8:56ילדים ירקדו כל הזמן אם ירשו להם. כך גם כולנו.
-
8:56 - 8:59לכולנו יש גוף, נכון? החמצתי איזה שיעור?
-
8:59 - 9:03[צחוק] באמת. מה שקורה הוא,
-
9:03 - 9:05שכאשר הילדים גדלים אנו מתחילים לחנך אותם
-
9:05 - 9:08בהדרגה מהמתניים כלפי מעלה, ומתרכזים בראש.
-
9:08 - 9:10ומעט יותר בצד מסוים.
-
9:10 - 9:14אם הייתם מבקרים במערכת החינוך כחייזרים,
-
9:14 - 9:17ושואלים, "למה החינוך הציבורי טוב?"
-
9:17 - 9:19תיאלצו לקבוע... אם תשפטו לפי התוצרת,
-
9:19 - 9:21לפי מי שבאמת מצליחים שם,
-
9:21 - 9:23אלה שעושים את כל מה שצריך,
-
9:23 - 9:26הנחמדים שזוכים בכל הנקודות, המנצחים -
-
9:26 - 9:29לדעתי יהיה עליכם להסיק שמטרת החינוך הציבורי
-
9:29 - 9:30בכל העולם
-
9:30 - 9:34היא לייצר פרופסורים באוניברסיטה, נכון?
-
9:34 - 9:36אלה נחשבים הכי טובים.
-
9:37 - 9:40[צחוק] אני הייתי כזה. אז בבקשה.
-
9:40 - 9:44אני אוהב פרופסורים של אוניברסיטה, אבל אתם יודעים,
-
9:44 - 9:48איננו צריכים לנופף בהם כמופת לכל הישגי האנושות.
-
9:48 - 9:50הם רק צורת חיים מסוימת,
-
9:50 - 9:52רק צורת חיים נוספת. אך הם די מוזרים,
-
9:52 - 9:54אני אומר זאת מתוך חיבה להם.
-
9:54 - 9:57מנסיוני יש משהו מוזר בפרופסורים -
-
9:57 - 10:00לא כולם...אבל באופן טיפוסי הם חיים בתוך הראש.
-
10:00 - 10:02הם חיים שם למעלה, מעט יותר בצד מסוים.
-
10:02 - 10:06במידה מסוימת הם נטולי-גוף, פשוטו כמשמעו.
-
10:06 - 10:08הם רואים בגופם
-
10:08 - 10:17מעין מערכת תובלה עבור ראשיהם, נכון?
-
10:17 - 10:24אמצעי להביא את הראש לישיבות.
-
10:24 - 10:27אגב, אם אתם באמת מחפשים עדות לחוויות חוץ-גופיות,
-
10:27 - 10:30זמנו את עצמכם לועידה
-
10:30 - 10:32של אקדמאים בכירים,
-
10:32 - 10:35ותקפצו לדיסקוטק בערב הסיום.
-
10:35 - 10:39[צחוק] ותראו שם גברים ונשים מבוגרים
-
10:39 - 10:43מתעוותים ללא-שליטה מחוץ לקצב, מחכים שזה ייגמר
-
10:43 - 10:47כדי שיוכלו ללכת הביתה ולכתוב על זה מאמר.
-
10:47 - 10:53מערכת החינוך שלנו מבוססת על רעיון היכולת האקדמית.
-
10:53 - 10:56ויש לכך סיבה.
-
10:56 - 10:58כל השיטה הומצאה...בכל העולם
-
10:58 - 11:00לא היו באמת מערכות חינוך ציבוריות לפני המאה ה-19.
-
11:00 - 11:03כולן נוצרו
-
11:03 - 11:04כדי לענות על דרישות התיעוש.
-
11:04 - 11:07כך שההיררכיה מעוגנת בשני רעיונות.
-
11:07 - 11:11אחד, שהנושאים השימושיים ביותר לצרכי עבודה
-
11:11 - 11:13נמצאים למעלה. כך שכנראה היטו אתכם בעדינות,
-
11:13 - 11:15כשהייתם ילדים בבי"ס, הרחק מדברים שאהבתם
-
11:15 - 11:17בנימוק שלא תצליחו
-
11:17 - 11:20למצוא בתחום הזה עבודה. נכון?
-
11:20 - 11:22אל תעסוק במוסיקה, הרי לא תהיה מוסיקאי;
-
11:22 - 11:24אל תתעסק באמנות, כי לא תהיה אמן.
-
11:25 - 11:29ייעוץ מעודן - אך מוטעה מיסודו. כל העולם
-
11:29 - 11:30עובר מהפכה.
-
11:30 - 11:33והתחום השני, כישורים אקדמיים, שממש השתלט
-
11:33 - 11:34על השקפתנו על האינטליגנציה,
-
11:34 - 11:37כי האוניברסיטאות מעצבות את המערכת בדמותן.
-
11:37 - 11:39אם תחשבו על זה, כל המערכת
-
11:39 - 11:41של החינוך הציבורי בעולם היא חלק מהתהליך
-
11:41 - 11:43של כניסה לאוניברסיטה.
-
11:43 - 11:46ועקב כך כשרונות מעולים רבים, אנשים מבריקים
-
11:46 - 11:48ויצירתיים, חושבים שהם נטולי כישורים,
-
11:48 - 11:50כי הדברים בהם היו טובים בביה"ס
-
11:50 - 11:54לא זכו להערכה, או אפילו הוקעו.
-
11:54 - 11:56ולדעתי איננו יכולים להרשות לעצמנו להמשיך כך.
-
11:56 - 11:58ב-30 השנה הבאות, לפי "אונסקו",
-
11:58 - 12:01יותר אנשים בעולם יסיימו את לימודיהם
-
12:01 - 12:03כבוגרי מערכת החינוך מאשר אי-פעם בהיסטוריה.
-
12:03 - 12:05יותר אנשים, וזהו שילוב
-
12:05 - 12:07של כל מה שדיברנו עליו -
-
12:07 - 12:10הטכנולוגיה והשפעתה על אופי העבודה, הדמוגרפיה
-
12:10 - 12:12והתפוצצות האוכלוסין העצומה.
-
12:12 - 12:15לפתע התארים אינם שווים דבר. נכון?
-
12:15 - 12:19כשהייתי סטודנט, אם היה לך תואר - היתה לך עבודה.
-
12:19 - 12:22אם לא היתה לך עבודה, זה כי לא רצית.
-
12:22 - 12:25והאמת, אני לא רציתי. [צחוק]
-
12:25 - 12:30אך כיום, ילדים עם תארים לעתים קרובות
-
12:30 - 12:31הולכים הביתה לשחק משחקי וידאו,
-
12:31 - 12:34כי אתה צריך אם.איי למשרה שדרשה פעם רק בי.איי,
-
12:34 - 12:37ותואר דוקטור לכל השאר.
-
12:37 - 12:39זהו תהליך של אינפלציה אקדמית.
-
12:39 - 12:41והוא מורה על כך שכל מבנה החינוך
-
12:41 - 12:43רועד מתחת רגלינו. אנו זקוקים לשינוי קיצוני
-
12:43 - 12:44בהשקפתנו על האינטליגנציה.
-
12:44 - 12:46אנו יודעים 3 דברים אודות האינטליגנציה.
-
12:46 - 12:49אחד, היא מגוונת. אנו חושבים על העולם בכל הדרכים
-
12:49 - 12:51בהן אנו חווים אותו. אנו חושבים ויזואלית,
-
12:51 - 12:54אנו חושבים בצליל, במושגי התמצאות במרחב.
-
12:54 - 12:57אנו חושבים במושגים מופשטים, ובתנועה.
-
12:57 - 12:59שנית, האינטליגנציה היא דינמית.
-
12:59 - 13:02אם מתבוננים באינטראקציות שמבצע המוח האנושי,
-
13:02 - 13:05כפי ששמענו אתמול במספר מצגות,
-
13:05 - 13:07האינטליגנציה אינטראקטיבית להפליא.
-
13:07 - 13:10המוח אינו מחולק למדורים.
-
13:10 - 13:13למעשה, היצירתיות... שאני מגדיר כתהליך
-
13:13 - 13:15של היות בעל רעיונות מקוריים בעלי-ערך -
-
13:15 - 13:18מתרחשת הרבה מאד הודות לאינטראקציה
-
13:18 - 13:21המתחוללת בין דרכים שונות לראיית דברים.
-
13:21 - 13:23המוח הינו במכוון... אגב,
-
13:23 - 13:26יש מעבר עצבי בין שני חצאי המוח
-
13:26 - 13:28הקרוי כפיס-המוח. הוא עבה יותר אצל נשים
-
13:28 - 13:30אם לשפוט לפי הלן מאתמול, לדעתי
-
13:30 - 13:34זו אולי הסיבה מדוע נשים טובות יותר בריבוי-משימות
-
13:34 - 13:36אתן באמת כאלה, לא?
-
13:36 - 13:39יש מחקרים רבים על כך. אך אני יודע מנסיוני האישי,
-
13:39 - 13:41אם אשתי מבשלת בבית ארוחה -
-
13:41 - 13:45מה שלא קורה הרבה, תודה לאל. [צחוק]
-
13:45 - 13:48היא עושה... לא, יש דברים שהיא טובה בהם -
-
13:48 - 13:50אך אם היא מבשלת,
-
13:50 - 13:52היא משוחחת בו-זמנית עם אנשים בטלפון
-
13:52 - 13:55מדברת עם הילדים, מסיידת את התקרה,
-
13:55 - 13:58מבצעת ניתוח לב פתוח.
-
13:58 - 14:01אם אני מבשל, הדלת סגורה, הילדים בחוץ,
-
14:01 - 14:04הטלפון מנותק, ואם היא נכנסת זה מפריע לי. אני אומר,
-
14:04 - 14:17"טרי, בבקשה, אני מנסה לטגן ביצה, בחייך!" [צחוק]
-
14:17 - 14:19למעשה, אתם מכירים את הקטע הפילוסופי ההוא,
-
14:19 - 14:22אם עץ נופל ביער ואיש אינו שומע,
-
14:22 - 14:25האם זה קרה? זוכרים את העץ ההוא?
-
14:25 - 14:28ראיתי לאחרונה חולצת טי: "אם גבר מביע את דעתו
-
14:28 - 14:31ביער, ואין אישה ששומעת אותו,
-
14:31 - 14:40האם הוא עדיין טועה?" [צחוק]
-
14:40 - 14:42והדבר השלישי בנוגע לאינטליגנציה הוא,
-
14:43 - 14:45שהיא מובהקת. אני עובד עכשיו על ספר חדש
-
14:45 - 14:47בשם "התגלות", שמבוסס על סדרת ראיונות
-
14:47 - 14:49עם אנשים, על איך שגילו את כשרונם.
-
14:49 - 14:51מרתק אותי איך אנשים הגיעו לכך.
-
14:51 - 14:54זה החל בעצם משיחה שהיתה לי
-
14:54 - 14:56עם אישה נפלאה שמרבית האנשים אולי
-
14:56 - 14:58לא שמעו אודותיה. שמה ג'יליאן לין,
-
14:58 - 15:00שמעתם עליה? כמה שמעו. היא כוריאוגרפית
-
15:00 - 15:02וכולם מכירים את עבודתה.
-
15:02 - 15:04היא עשתה את "קאטס" ואת "פנטום האופרה".
-
15:04 - 15:08היא נהדרת. הייתי בהנהלת הבלט המלכותי באנגליה,
-
15:08 - 15:10כמו שאתם רואים.
-
15:10 - 15:12בכל אופן, סעדנו ביחד יום אחד, ואני שאלתי,
-
15:12 - 15:14"ג'יליאן, איך הגעת להיות רקדנית?" והיא אמרה,
-
15:14 - 15:16וזה היה מעניין. כשהיא היתה בביה"ס,
-
15:16 - 15:19היא היתה חסרת-תקנה, וביה"ס, בשנות השלושים,
-
15:19 - 15:21כתב להוריה, "אנו סבורים
-
15:21 - 15:23שג'יליאן סובלת מליקוי-למידה." היא לא יכלה להתרכז,
-
15:23 - 15:25היתה מתנועעת בעצבנות. לדעתי היום היו אומרים
-
15:25 - 15:29שיש לה הפרעת-קשב, נכון? אך אלה היו שנות ה-30,
-
15:29 - 15:32ואז עוד לא המציאו את זה.
-
15:32 - 15:35הבעיה הזו לא היתה זמינה. [צחוק]
-
15:35 - 15:39אנשים לא ידעו שאפשר שיהיה להם את זה.
-
15:39 - 15:43היא הלכה למומחה אחד, בחדר בעל חיפוי עץ-אלון
-
15:43 - 15:46חדר מצופה עץ-אלון. והיא היתה שם עם אימה,
-
15:46 - 15:49הובילו אותה אל כיסא בקצה,
-
15:49 - 15:51והיא ישבה 20 דקות על כפות ידיה,
-
15:51 - 15:53בעוד האיש הזה משוחח עם אימה
-
15:53 - 15:57על כל הבעיות שיש לג'יליאן בביה"ס. בסוף -
-
15:57 - 15:59כי אנשים היו מוטרדים ממצבה,
-
15:59 - 16:01היא איחרה בהכנת שיעורי הבית וכו'
-
16:01 - 16:04ילדה בת 8... בסוף, הרופא ניגש וישב
-
16:04 - 16:06ליד ג'יליאן ואמר, "ג'יליאן,
-
16:06 - 16:08הקשבתי לכל הדברים שאימך
-
16:08 - 16:10סיפרה לי ואני צריך לדבר איתה ביחידות."
-
16:10 - 16:13"חכי כאן, תיכף נחזור. זה לא ייקח הרבה זמן."
-
16:13 - 16:15והם יצאו והשאירו אותה לבד.
-
16:15 - 16:17אך בדרך החוצה הוא הפעיל את הרדיו
-
16:17 - 16:19שעמד על שולחנו, וכשהם יצאו מהחדר
-
16:19 - 16:21הוא אמר לאימה,
-
16:21 - 16:24"עימדי והתבונני בה." וברגע שהם יצאו,
-
16:24 - 16:28כך סיפרה, היא קפצה על רגליה והתנועעה עם המוסיקה.
-
16:28 - 16:30הם צפו בה כמה דקות
-
16:30 - 16:33והוא פנה אל אימה ואמר,
-
16:33 - 16:37"גברת לין, ג'יליאן אינה חולה. היא רקדנית.
-
16:37 - 16:39קחי אותה לבי"ס למחול."
-
16:39 - 16:41שאלתי, "ומה קרה?" והיא אמרה,
-
16:41 - 16:44"היא עשתה כך. איני יכולה לתאר לך כמה נהדר זה היה.
-
16:44 - 16:46נכנסנו לחדר והוא היה מלא
-
16:46 - 16:49באנשים כמוני. אנשים שלא יכולים לשבת בשקט.
-
16:49 - 16:52שצריכים להתנועע כדי לחשוב." להתנועע כדי לחשוב.
-
16:52 - 16:54הם רקדו בלט, 'טאפ', ג'אז,
-
16:54 - 16:56מחול מודרני, מחול עכשווי.
-
16:56 - 16:59לבסוף היא נבחנה לביה"ס לבלט המלכותי,
-
16:59 - 17:01ונעשתה סוליסטית. היתה לה קריירה נפלאה
-
17:01 - 17:03בבלט המלכותי. היא סיימה
-
17:03 - 17:05את בי"ס הבלט המלכותי וייסדה
-
17:05 - 17:08להקה משלה, להקת המחול של ג'יליאן לין,
-
17:08 - 17:11פגשה את אנדרו לויד וובר. היתה אחראית
-
17:11 - 17:13לכמה מהפקות התיאטרון המוסיקליות
-
17:13 - 17:18המצליחות ביותר בהיסטוריה, גרמה עונג למיליונים,
-
17:18 - 17:21והיא מולטי-מיליונרית. מישהו אחר
-
17:21 - 17:25היה אולי רושם לה תרופות ואומר לה
-
17:25 - 17:27להירגע.
-
17:27 - 17:30כעת, לדעתי... [מחיאות כפיים] לדעתי, זו תמצית העניין:
-
17:30 - 17:32אל גור דיבר באחד הערבים
-
17:32 - 17:35על אקולוגיה, ועל המהפכה שהחלה רייצ'ל קרסון.
-
17:35 - 17:39אני מאמין שתקוותנו היחידה לעתיד
-
17:39 - 17:42היא לאמץ תפיסה חדשה לגבי האקולוגיה האנושית,
-
17:42 - 17:46שנתחיל לארגן מחדש את תפישתנו
-
17:46 - 17:48לגבי עושרה של היכולת האנושית.
-
17:48 - 17:52מערכת החינוך שלנו חופרת במוחותינו כמו שאנו
-
17:52 - 17:54כורים ועושקים את האדמה: כדי להפיק מצרך מסוים.
-
17:54 - 17:57ולטווח הארוך, זה לא לטובתנו.
-
17:57 - 18:00עלינו לשקול מחדש את עקרונות היסוד
-
18:00 - 18:02עליהם אנו מחנכים את ילדינו. יש ציטוט נהדר
-
18:02 - 18:06מאת ג'ונתן סאלק, שאמר, "אם כל החרקים ייכחדו
-
18:06 - 18:09מעל פני האדמה,
-
18:09 - 18:12ייעלמו תוך 50 שנה כל החיים עלי-אדמות.
-
18:12 - 18:15אם כל בני האדם ייכחדו מן העולם,
-
18:15 - 18:19תוך 50 שנה כל צורות החיים ישגשגו."
-
18:19 - 18:21והוא צודק.
-
18:21 - 18:24TED מעלה על נס את מתנת הדמיון האנושי.
-
18:24 - 18:28דמיון. עלינו לוודא שנשתמש במתנה זו
-
18:28 - 18:31בחוכמה, ושנסיט ממסלולם כמה מהתסריטים
-
18:31 - 18:34עליהם שוחחנו. והדרך היחידה
-
18:35 - 18:38היא לזהות עד כמה יכולותינו היצירתיות
-
18:38 - 18:40הן עשירות, ולזהות
-
18:40 - 18:43בילדינו את התקווה שהם מגלמים. ומשימתנו היא
-
18:43 - 18:46לחנכם כאדם שלם, כך שיוכלו להתמודד עם עתיד זה.
-
18:46 - 18:49אגב, אנו אולי לא נראה עתיד זה,
-
18:49 - 18:52אך הם כן. ועלינו לסייע להם
-
18:52 - 18:54להפיק ממנו משהו. תודה רבה לכם.
- Title:
- איך בתי הספר הורגים את היצירתיות
- Speaker:
- Sir Ken Robinson
- Description:
-
more » « less
סר קן רובינסון מציג טיעון משעשע ומרגש ביותר בזכות יצירתה של מערכת חינוך, אשר תטפח - במקום לדכא - את היצירתיות.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 19:00
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Do schools kill creativity? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Do schools kill creativity? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Do schools kill creativity? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Do schools kill creativity? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Do schools kill creativity? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Do schools kill creativity? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Do schools kill creativity? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Do schools kill creativity? |