איך בתי הספר הורגים את היצירתיות
-
0:02 - 0:07בוקר טוב. מה שלומכם?
היה נהדר, נכון? -
0:08 - 0:11היה כיף אמיתי.
-
0:11 - 0:15למעשה, אני מסתלק מכאן.
[צחוק] -
0:18 - 0:21היו שלושה נושאים
לכל אורך הכינוס, -
0:22 - 0:24שנוגעים למה שאני רוצה
לשוחח עליו. -
0:24 - 0:28הראשון הוא העדות המופלאה
ליצירתיות האנושית -
0:28 - 0:32בכל המצגות שראינו
ואצל כל האנשים כאן. -
0:33 - 0:36עצם המגוון והמבחר שלהן.
-
0:36 - 0:38השני הוא העובדה,
-
0:38 - 0:41שזה שם אותנו במצב
בו איננו יודעים מה יקרה -
0:41 - 0:43מבחינת העתיד. שום מושג
-
0:43 - 0:45איך הדברים יתפתחו.
-
0:45 - 0:47יש לי עניין בחינוך--
-
0:47 - 0:51בעצם, גיליתי שלכל אחד
יש עניין בחינוך. -
0:51 - 0:53נכון? בעיני זה מאד מעניין.
-
0:53 - 0:56אם אתה במסיבה
ואתה אומר -
0:56 - 0:58שאתה עובד בחינוך...
למען האמת-- -
0:58 - 1:06אינך משתתף במסיבות רבות
אם אתה עובד בחינוך. -
1:06 - 1:09[צחוק]
לא מזמינים אותך. -
1:10 - 1:14וגם לא תוזמן שוב.
זה מוזר בעיני. -
1:14 - 1:16אך נניח שכן,
ואתה אומר למישהו-- -
1:16 - 1:18שואלים אותך,
"במה אתה עוסק?" -
1:18 - 1:19ואתה אומר
שאתה עוסק בחינוך, -
1:19 - 1:24הדם אוזל מפניהם,
כאילו, "אלוהים, למה אני? -
1:26 - 1:30"ועוד בערב החופשי שלי השבוע."
[צחוק] -
1:30 - 1:32אך אם אתה מביע עניין
בחינוך שלהם, -
1:32 - 1:34הם מצמידים אותך לקיר,
-
1:34 - 1:37כי זה משהו מהותי ועמוק
אצל אנשים, נכון? -
1:37 - 1:40כמו דת, כסף
ודברים נוספים. -
1:42 - 1:45יש לי עניין רב בחינוך,
וחושבני שלכולנו יש. -
1:45 - 1:47יש לנו בו עניין עצום;
-
1:47 - 1:49חלקית, כי החינוך הוא שאמור
-
1:49 - 1:52לקחתנו אל העתיד הזה,
שאיננו יכולים להבינו. -
1:52 - 1:55אם חושבים על זה,
הילדים שמתחילים השנה בית-ספר -
1:55 - 2:01יצאו לגימלאות ב-2065.
לאיש אין מושג - -
2:01 - 2:05למרות כל המומחיות
שהופגנה ב-4 הימים האחרונים-- -
2:05 - 2:08איך ייראה העולם בעוד 5 שנים
-
2:08 - 2:10ועם זאת אנו אמורים
לחנך אותם לקראת זה. -
2:10 - 2:13כך שאי-היכולת לחזות
היא לדעתי מדהימה. -
2:13 - 2:14והחלק השלישי הוא
-
2:14 - 2:17שבכל מקרה, כולנו מסכימים
-
2:17 - 2:22לגבי היכולות הממש-מופלאות
שיש לילדים-- -
2:22 - 2:26יכולתם לחדש.
הנה, סירינה היתה נפלאה אמש, -
2:26 - 2:28נכון? רק לראות
למה היא מסוגלת. -
2:28 - 2:33והיא יוצאת-דופן,
אך חושבני שבמובן מסוים, -
2:33 - 2:37היא אינה חריגה כלל כילדה.
-
2:37 - 2:39מה שראיתם הוא אדם
בעל יכולת התמסרות מדהימה -
2:39 - 2:40שגילה כשרון.
-
2:40 - 2:43ומסקנתי היא, שלכל הילדים
יש כשרונות עצומים. -
2:43 - 2:45ואנו מבזבזים אותם,
ודי באכזריות. -
2:46 - 2:48אז אני רוצה לדבר על חינוך
-
2:48 - 2:51ואני רוצה לדבר על יצירתיות.
טענתי היא, -
2:51 - 2:55שהיום היצירתיות חשובה בחינוך
בדיוק כידיעת קרוא וכתוב. -
2:55 - 2:58ועלינו להעניק לה אותו מעמד.
-
2:58 - 3:05[מחיאות כפיים]
תודה. -
3:06 - 3:08זה הכל, אגב.
תודה רבה לכם. -
3:08 - 3:12[צחוק]
ובכן, נותרו 15 דקות. -
3:15 - 3:19ובכן, נולדתי...
[צחוק] -
3:20 - 3:22שמעתי לאחרונה סיפור נהדר.
שאני אוהב לספרו, -
3:22 - 3:25על ילדה קטנה בשיעור ציור.
-
3:25 - 3:27היא בת שש,
והיא יושבת מאחור ומציירת, -
3:27 - 3:29והמורה אומרת שהילדה הקטנה הזו
כמעט לא מקשיבה, -
3:29 - 3:31ובאותו שיעור-ציור
היא כן הקשיבה. -
3:32 - 3:34המורה נדהמה כל כך
עד שניגשה אליה ושאלה: -
3:34 - 3:35"מה את מציירת?"
-
3:36 - 3:38והילדה ענתה,
"אני מציירת את אלוהים." -
3:40 - 3:42אמרה המורה, "אבל איש
לא יודע איך נראה אלוהים." -
3:43 - 3:45והילדה השיבה,
"בעוד רגע יידעו." -
3:45 - 3:52[צחוק]
-
3:57 - 3:59כשבני היה בן 4, באנגליה -
-
4:00 - 4:03בעצם הוא היה בן 4 בכל מקום,
אם לדבר בכנות. [צחוק] -
4:03 - 4:06אם לדייק, באותה שנה
הוא היה בן 4 בכל מקום אליו הלך. -
4:06 - 4:08הוא השתתף בהצגה
על לידת ישו. -
4:08 - 4:11זוכרים את הסיפור?
לא, זה היה גדול. -
4:11 - 4:13סיפור גדול.
-
4:13 - 4:15מל גיבסון עשה סרט-המשך.
אולי ראיתם, -
4:16 - 4:17"לידה 2".
-
4:17 - 4:22אז ג'יימס שיחק את יוסף,
ואנו נורא התרגשנו. -
4:22 - 4:24ראינו בזה את אחד
התפקידים הראשיים. -
4:24 - 4:27מילאנו את המקום
באוהדים בחולצות טי: -
4:27 - 4:30"ג'יימס רובינסון הוא יוסף!"
[צחוק] -
4:30 - 4:31הוא לא היה צריך לדבר,
אבל אתם מכירים את הקטע -
4:31 - 4:34שבו 3 המלכים נכנסים.
הם באים נושאי מתנות, -
4:34 - 4:36הם מביאים זהב,
לבונה ומור. -
4:36 - 4:38זה קרה באמת.
ישבנו שם, -
4:38 - 4:40ואני חושב
שהתבלבל להם הסדר, -
4:40 - 4:42כי שוחחנו אח"כ
עם הילד ואמרנו, -
4:42 - 4:44"אתה בסדר עם זה?"
והוא ענה, "בטח. מה, זה לא נכון?" -
4:44 - 4:45הם פשוט שינו את הסדר,
זה הכל. -
4:45 - 4:47בכל אופן,
שלושת הילדים נכנסו, -
4:47 - 4:50בני 4, עם מגבות על הראשים,
והניחו את התיבות, -
4:50 - 4:53והילד הראשון אמר,
"אני מביא זהב." -
4:53 - 4:56והשני אמר,
"אני מביא מור." -
4:56 - 4:58והשלישי אמר,
"לבו-נא לך." -
4:58 - 5:07[צחוק]
-
5:11 - 5:13המכנה המשותף כאן הוא
שילדים לוקחים סיכון. -
5:13 - 5:16אם אינם יודעים, הם ינסו.
-
5:17 - 5:20אני צודק?
הם לא חוששים לטעות. -
5:21 - 5:24איני אומר שלטעות זהה
ל-להיות יצירתי. -
5:25 - 5:26מה שאנו כן יודעים הוא,
-
5:26 - 5:28שמי שאינו מוכן לטעות,
-
5:28 - 5:31לעולם לא ימציא
שום דבר מקורי. -
5:31 - 5:33אם לא מוכנים לטעות.
-
5:33 - 5:37וכשהם מתבגרים, רוב הילדים
מאבדים יכולת זו. -
5:37 - 5:40הם מתחילים לחשוש לטעות.
-
5:40 - 5:42אגב, כך אנו מנהלים
את החברות שלנו. -
5:42 - 5:43אנו מוקיעים בגלל טעויות.
-
5:43 - 5:46וכיום אנו מנהלים
מערכות חינוך לאומיות, -
5:46 - 5:49שבהן הכי גרוע
זה לעשות טעויות, -
5:49 - 5:54והתוצאה היא שאנו מחנכים אנשים
להתרחק מיכולתם היצירתית. -
5:54 - 5:56פיקאסו אמר פעם,
-
5:56 - 5:58שכל הילדים נולדים אמנים.
-
5:58 - 6:02הבעיה היא
להישאר אמנים כשגדלים. -
6:02 - 6:03אני מאמין בכך בכל לבי:
-
6:03 - 6:05איננו גדלים
ונעשים יותר יצירתיים, -
6:05 - 6:07אלא מתרחקים מכך,
-
6:07 - 6:09יותר נכון, מחנכים אותנו
להתרחק מהיצירתיות. -
6:10 - 6:11מדוע זה כך?
-
6:12 - 6:15עד לפני 5 שנים
גרתי בסטרטפורד-און-אבון. -
6:15 - 6:17למעשה, עברנו מסטרטפורד
ללוס אנג'לס. -
6:18 - 6:20אתם ודאי מתארים לעצמכם
איזה מעבר חלק זה היה. -
6:20 - 6:22[צחוק]
-
6:22 - 6:24למעשה, גרנו במקום בשם סניטרפילד,
-
6:24 - 6:25ממש ליד סטרטפורד,
-
6:25 - 6:28ושם נולד אביו של שייקספיר.
-
6:28 - 6:30עברה לכם בראש מחשבה פתאומית?
לי כן. -
6:30 - 6:33לא חשבתם
שלשייקספיר היה אבא, נכון? -
6:33 - 6:35נכון? כי אינכם חושבים
-
6:35 - 6:37על שייקספיר כעל ילד, נכון?
-
6:37 - 6:40שייקספיר בן 7?
מעולם לא חשבתי על זה. כלומר, -
6:40 - 6:41הוא היה מתישהו בן 7.
-
6:41 - 6:44הוא ודאי למד אנגלית
אצל מישהו, נכון? -
6:44 - 6:49[צחוק]
-
6:51 - 6:52מטריד, נכון?
-
6:52 - 6:57[צחוק]
-
7:00 - 7:01"תשתדל יותר!"
-
7:05 - 7:07שולחים אותו למיטה
בלי ארוחת ערב. -
7:07 - 7:09אבא אומר לשייקספיר,
"לך עכשיו למיטה!" -
7:09 - 7:11לוויליאם שייקספיר.
"תניח מיד את העפרון. -
7:12 - 7:13"ותפסיק לדבר ככה.
-
7:17 - 7:19"זה מביך את כולם."
-
7:19 - 7:23[צחוק]
-
7:24 - 7:29בכל אופן, עברנו מסטרטפורד
ללוס אנג'לס, -
7:29 - 7:31בעצם, אני רוצה
לומר מילה על המעבר. -
7:31 - 7:33בני לא רצה לבוא.
-
7:33 - 7:36יש לי שני ילדים.
בני היום בן 21 ובתי בת 16. -
7:36 - 7:38הוא לא רצה לבוא ללוס אנג'לס.
היא מצאה חן בעיניו, -
7:38 - 7:44אך היתה לו חברה באנגליה.
אהבת חייו, שרה. -
7:45 - 7:46הוא הכיר אותה רק חודש.
-
7:47 - 7:50דעו לכם שזה כמו
ארבע שנות נישואין, -
7:51 - 7:53כי בגיל 16 זה המון זמן.
-
7:53 - 7:54בכל אופן,
הוא היה עצוב במטוס, -
7:54 - 7:56ואמר, "לעולם לא אמצא
בחורה כמו שרה," -
7:56 - 7:59והאמת, זה שימח אותנו מאד,
-
7:59 - 8:06[צחוק]
-
8:07 - 8:10מפני שהיא היתה
הסיבה העיקרית לכך שעזבנו. -
8:10 - 8:13[צחוק]
-
8:16 - 8:18אך אתה קולט משהו,
כשאתה עובר לאמריקה -
8:18 - 8:19ומסתובב בעולם:
-
8:19 - 8:23בכל מערכת חינוך בעולם
יש אותה היררכיה של נושאים. -
8:23 - 8:25בכולן. לא משנה לאן תיסע.
-
8:25 - 8:26אולי חשבתם אחרת. אך לא.
-
8:26 - 8:29בראש ניצבות המתמטיקה והשפות,
-
8:29 - 8:31אחר כך המקצועות ההומניים,
ובתחתית - האמנויות. -
8:31 - 8:33בכל מקום עלי-אדמות.
-
8:33 - 8:36וכמעט בכל מערכת יש גם
-
8:36 - 8:38היררכיה במקצועות האמנות.
-
8:38 - 8:40האמנות והמוסיקה זוכים בביה"ס
למעמד גבוה יותר -
8:40 - 8:44מאשר דרמה ומחול.
אין מערכת חינוך אחת בעולם -
8:44 - 8:46שבה המורים רוקדים כל יום
בפני התלמידים -
8:46 - 8:48באותה רצינות
כפי שמלמדים מתמטיקה. מדוע? -
8:48 - 8:51מדוע לא?
לדעתי זה חשוב. -
8:51 - 8:53לדעתי המתמטיקה חשובה.
אך כך גם המחול. -
8:53 - 8:56ילדים ירקדו כל הזמן
אם ירשו להם. כך גם כולנו. -
8:56 - 8:59לכולנו יש גוף, נכון?
החמצתי איזה שיעור? -
8:59 - 9:03[צחוק]
באמת. מה שקורה הוא, -
9:03 - 9:05שכאשר הילדים גדלים
אנו מתחילים לחנך אותם -
9:05 - 9:08בהדרגה מהמתניים כלפי מעלה,
ומתרכזים בראש. -
9:08 - 9:10ומעט יותר בצד מסוים.
-
9:10 - 9:14אם הייתם מבקרים
במערכת החינוך כחייזרים, -
9:14 - 9:17ושואלים,
"למה החינוך הציבורי טוב?" -
9:17 - 9:19תיאלצו לקבוע--
אם תשפטו לפי התוצרת, -
9:19 - 9:21לפי אלה
שבאמת מצליחים שם, -
9:21 - 9:23אלה שעושים את כל מה שצריך,
-
9:23 - 9:26הנחמדים שזוכים
בכל הנקודות, המנצחים-- -
9:26 - 9:29לדעתי תגיעו למסקנה
שמטרת החינוך הציבורי -
9:29 - 9:30בכל העולם
-
9:30 - 9:34היא לייצר
פרופסורים באוניברסיטה, נכון? -
9:34 - 9:36אלה נחשבים הכי טובים.
-
9:37 - 9:40[צחוק]
אני הייתי כזה. הרי לכם. -
9:40 - 9:44אני אוהב פרופסורים של אוניברסיטה,
אבל אתם יודעים, -
9:44 - 9:48איננו צריכים לנופף בהם כמופת
לכל הישגי האנושות. -
9:48 - 9:50הם רק צורת חיים מסוימת,
-
9:50 - 9:52רק צורת חיים נוספת.
אך הם די מוזרים, -
9:52 - 9:54אני אומר זאת
מתוך חיבה להם. -
9:54 - 9:57מנסיוני,
יש משהו מוזר בפרופסורים - -
9:57 - 10:00לא כולם-- אבל באופן טיפוסי
הם חיים בתוך הראש. -
10:00 - 10:02הם חיים שם למעלה,
מעט יותר בצד מסוים. -
10:02 - 10:06במידה מסוימת הם נטולי-גוף,
פשוטו כמשמעו. -
10:06 - 10:08הם רואים בגופם
-
10:08 - 10:17מעין מערכת תובלה
עבור ראשיהם, נכון? -
10:17 - 10:24אמצעי להביא את הראש לישיבות.
-
10:24 - 10:27אגב, אם אתם באמת מחפשים
עדות לחוויות חוץ-גופיות, -
10:27 - 10:30זמנו את עצמכם לועידה
-
10:30 - 10:32של אקדמאים בכירים,
-
10:32 - 10:35ותקפצו לדיסקוטק בערב הסיום.
-
10:35 - 10:39[צחוק] תראו שם
גברים ונשים מבוגרים -
10:39 - 10:43מתעוותים ללא-שליטה מחוץ לקצב,
מחכים שזה ייגמר -
10:43 - 10:47כדי שיוכלו ללכת הביתה
ולכתוב על זה מאמר. -
10:47 - 10:53מערכת החינוך שלנו מבוססת
על רעיון היכולת האקדמית. -
10:53 - 10:56ויש לכך סיבה.
-
10:56 - 10:58כל השיטה הומצאה--
בכל העולם -
10:58 - 11:00לא היו באמת מערכות חינוך ציבוריות
לפני המאה ה-19. -
11:00 - 11:03כולן נוצרו
-
11:03 - 11:04כדי לענות על דרישות התיעוש.
-
11:04 - 11:07כך שההיררכיה מעוגנת
בשני רעיונות. -
11:07 - 11:11אחד, שהנושאים השימושיים ביותר
לצרכי עבודה -
11:11 - 11:13נמצאים בראש הרשימה.
כך שכנראה היטו אתכם בעדינות, -
11:13 - 11:15כשהייתם ילדים בבי"ס,
הרחק מהדברים שאהבתם -
11:15 - 11:17בנימוק שלא תצליחו
-
11:17 - 11:20למצוא בתחום הזה עבודה. נכון?
-
11:20 - 11:22אל תעסוק במוסיקה,
הרי לא תהיה מוסיקאי; -
11:22 - 11:24אל תתעסק באמנות,
כי לא תהיה אמן. -
11:25 - 11:29ייעוץ מעודן--
אך מוטעה מיסודו. כל העולם -
11:29 - 11:30עובר מהפכה.
-
11:30 - 11:33והתחום השני הוא כישורים אקדמיים,
שממש השתלט -
11:33 - 11:34על השקפתנו על האינטליגנציה,
-
11:34 - 11:37כי האוניברסיטאות מעצבות
את המערכת בדמותן. -
11:37 - 11:39אם תחשבו על זה,
כל המערכת -
11:39 - 11:41של החינוך הציבורי בעולם
היא חלק מהתהליך -
11:41 - 11:43של כניסה לאוניברסיטה.
-
11:43 - 11:46ועקב כך כשרונות מעולים רבים,
אנשים מבריקים ויצירתיים, -
11:46 - 11:48חושבים שהם נטולי-כישורים,
-
11:48 - 11:50כי הדברים בהם היו טובים בביה"ס
-
11:50 - 11:54לא זכו להערכה,
או אפילו הוקעו. -
11:54 - 11:56ולדעתי איננו יכולים
להרשות לעצמנו להמשיך כך. -
11:56 - 11:58ב-30 השנה הבאות, לפי "אונסקו",
-
11:58 - 12:01יותר אנשים בעולם
יסיימו את לימודיהם -
12:01 - 12:03כבוגרי מערכת החינוך
מאשר אי-פעם בהיסטוריה. -
12:03 - 12:05יותר אנשים, וזהו שילוב
-
12:05 - 12:07של כל מה שדיברנו עליו -
-
12:07 - 12:10הטכנולוגיה והשפעתה
על אופי העבודה, הדמוגרפיה -
12:10 - 12:12והתפוצצות האוכלוסין העצומה.
-
12:12 - 12:15לפתע התארים
אינם שווים דבר. נכון? -
12:15 - 12:19כשהייתי סטודנט, אם היה לך תואר,
היתה לך עבודה. -
12:19 - 12:22אם לא היתה לך עבודה,
זה כי לא רצית. -
12:22 - 12:25והאמת, אני לא רציתי.
[צחוק] -
12:25 - 12:30אך כיום, ילדים עם תארים
לעתים קרובות -
12:30 - 12:31הולכים הביתה לשחק
משחקי וידאו, -
12:31 - 12:34כי אתה צריך אם-איי למשרה
שדרשה פעם רק בי-איי, -
12:34 - 12:37ותואר דוקטור לכל השאר.
-
12:37 - 12:39זהו תהליך של
אינפלציה אקדמית. -
12:39 - 12:41והוא מורה על כך
שכל מבנה החינוך -
12:41 - 12:43רועד מתחת רגלינו.
אנו זקוקים לשינוי קיצוני -
12:43 - 12:44בהשקפתנו על האינטליגנציה.
-
12:44 - 12:46אנו יודעים אודות האינטליגנציה
שלושה דברים:
. -
12:46 - 12:49אחד, היא מגוונת.
אנו חושבים על העולם בכל הדרכים -
12:49 - 12:51בהן אנו חווים אותו.
אנו חושבים ויזואלית, -
12:51 - 12:54אנו חושבים בצליל,
במושגי התמצאות במרחב. -
12:54 - 12:57אנו חושבים במושגים מופשטים,
ואנו חושבים בתנועה. -
12:57 - 12:59שנית, האינטליגנציה היא דינמית.
-
12:59 - 13:02אם מתבוננים באינטראקציות
שמבצע המוח האנושי, -
13:02 - 13:05כפי ששמענו אתמול
במספר מצגות, -
13:05 - 13:07האינטליגנציה אינטראקטיבית להפליא.
-
13:07 - 13:10המוח אינו מחולק למדורים.
-
13:10 - 13:13למעשה, היצירתיות--
שאני מגדיר כתהליך -
13:13 - 13:15של היות בעל רעיונות מקוריים
ובעלי-ערך-- -
13:15 - 13:18מתרחשת הרבה מאד
הודות לאינטראקציה -
13:18 - 13:21המתחוללת בין דרכים שונות
של ראיית דברים. -
13:21 - 13:23המוח הינו במכוון-- אגב,
-
13:23 - 13:26יש מעבר עצבי בין שני
חצאי המוח -
13:26 - 13:28הקרוי כפיס-המוח.
הוא עבה יותר אצל נשים -
13:28 - 13:30אם לשפוט לפי הלן מאתמול, לדעתי
-
13:30 - 13:34זו אולי הסיבה מדוע
נשים טובות יותר בריבוי-משימות -
13:34 - 13:36אתן באמת כאלה, לא?
-
13:36 - 13:39יש מחקרים רבים על כך.
אך אני יודע מנסיוני האישי, -
13:39 - 13:41אם אשתי מבשלת בבית ארוחה--
-
13:41 - 13:45מה שלא קורה הרבה,
תודה לאל. [צחוק] -
13:45 - 13:48היא עושה-- לא, יש דברים
שהיא טובה בהם-- -
13:48 - 13:50אך אם היא מבשלת,
-
13:50 - 13:52היא משוחחת בו-זמנית
עם אנשים בטלפון -
13:52 - 13:55מדברת עם הילדים,
מסיידת את התקרה, -
13:55 - 13:58מבצעת ניתוח לב פתוח.
-
13:58 - 14:01אם אני מבשל,
הדלת סגורה, הילדים בחוץ, -
14:01 - 14:04הטלפון מנותק, ואם היא נכנסת
זה מפריע לי. אני אומר, -
14:04 - 14:17"טרי, בבקשה, אני מנסה
לטגן ביצה, בחייך!" [צחוק] -
14:17 - 14:19למעשה, אתם מכירים
את הקטע הפילוסופי ההוא, -
14:19 - 14:22אם עץ נופל ביער
ואיש אינו שומע, -
14:22 - 14:25האם זה קרה?
זוכרים את העץ ההוא? -
14:25 - 14:28ראיתי לאחרונה חולצת טי:
"אם גבר מביע את דעתו -
14:28 - 14:31ביער, ואין אישה ששומעת אותו,
-
14:31 - 14:40האם הוא עדיין טועה?"
[צחוק] -
14:40 - 14:42והדבר השלישי
בנוגע לאינטליגנציה הוא, -
14:43 - 14:45שהיא מובהקת.
אני עובד עכשיו על ספר חדש -
14:45 - 14:47בשם "התגלות",
שמבוסס על סדרת ראיונות -
14:47 - 14:49עם אנשים שמספרים
איך גילו את כשרונם. -
14:49 - 14:51מרתק אותי
איך אנשים הגיעו לכך. -
14:51 - 14:54זה החל בעצם
משיחה שהיתה לי -
14:54 - 14:56עם אישה נפלאה, שמרבית האנשים
-
14:56 - 14:58אולי לא שמעו אודותיה.
שמה ג'יליאן לין, -
14:58 - 15:00שמעתם עליה?
כמה שמעו. היא כוריאוגרפית -
15:00 - 15:02וכולם מכירים את עבודתה.
-
15:02 - 15:04היא עשתה את "קאטס"
ואת "פנטום האופרה". -
15:04 - 15:08היא נהדרת.
הייתי בהנהלת הבלט המלכותי באנגליה, -
15:08 - 15:10כמו שאתם רואים.
-
15:10 - 15:12בכל אופן, סעדנו ביחד יום אחד,
ואני שאלתי, -
15:12 - 15:14"ג'יליאן, איך הגעת להיות רקדנית?"
והיא אמרה, -
15:14 - 15:16וזה היה מעניין.
כשהיא היתה בביה"ס, -
15:16 - 15:19היא היתה חסרת-תקנה,
וביה"ס, בשנות השלושים, -
15:19 - 15:21כתב להוריה, "אנו סבורים
-
15:21 - 15:23שג'יליאן סובלת מליקוי-למידה."
היא לא יכלה להתרכז, -
15:23 - 15:25היתה מתנועעת בעצבנות.
לדעתי היום היו אומרים -
15:25 - 15:29שיש לה הפרעת-קשב, נכון?
אך אלה היו שנות ה-30, -
15:29 - 15:32ואז עוד לא המציאו את זה.
-
15:32 - 15:35הבעיה הזו לא היתה זמינה.
[צחוק] -
15:35 - 15:39אנשים לא ידעו
שאפשר שיהיה להם את זה. -
15:39 - 15:43היא הלכה למומחה אחד,
בחדר בעל חיפוי עץ-אלון -
15:43 - 15:46חדר מצופה עץ-אלון.
והיא היתה שם עם אימה, -
15:46 - 15:49הובילו אותה אל כיסא בקצה,
-
15:49 - 15:51והיא ישבה 20 דקות
על כפות ידיה, -
15:51 - 15:53בעוד האיש הזה
משוחח עם אימה -
15:53 - 15:57על כל הבעיות של ג'יליאן בביה"ס.
בסוף-- -
15:57 - 15:59כי אנשים היו מוטרדים ממצבה,
-
15:59 - 16:01היא איחרה בהכנת שיעורי הבית וכו'
-
16:01 - 16:04ילדה בת 8--
בסוף, הרופא ניגש -
16:04 - 16:06וישב ליד ג'יליאן ואמר, "ג'יליאן,
-
16:06 - 16:08הקשבתי לכל הדברים
-
16:08 - 16:10שאימך סיפרה לי
ואני צריך לדבר איתה ביחידות." -
16:10 - 16:13"חכי כאן, תיכף נחזור.
זה לא ייקח הרבה זמן." -
16:13 - 16:15והם יצאו והשאירו אותה לבד.
-
16:15 - 16:17אך בדרך החוצה
הוא הפעיל את הרדיו -
16:17 - 16:19שעמד על שולחנו,
וכשהם יצאו מהחדר -
16:19 - 16:21הוא אמר לאימה,
-
16:21 - 16:24"עימדי והתבונני בה."
וברגע שהם יצאו, -
16:24 - 16:28כך סיפרה, היא קפצה על רגליה
והתנועעה עם המוסיקה. -
16:28 - 16:30הם צפו בה כמה דקות
-
16:30 - 16:33והוא פנה אל אימה ואמר,
-
16:33 - 16:37"גברת לין, ג'יליאן אינה חולה.
היא רקדנית. -
16:37 - 16:39קחי אותה לבי"ס למחול."
-
16:39 - 16:41שאלתי, "ומה קרה אז?"
והיא אמרה, -
16:41 - 16:44"היא עשתה זאת.
איני יכולה לתאר לך כמה נהדר זה היה. -
16:44 - 16:46נכנסנו לחדר והוא היה מלא
-
16:46 - 16:49באנשים כמוני.
אנשים שלא יכולים לשבת בשקט. -
16:49 - 16:52שצריכים להתנועע כדי לחשוב."
להתנועע כדי לחשוב. -
16:52 - 16:54הם רקדו בלט, 'טאפ', ג'אז,
-
16:54 - 16:56מחול מודרני, מחול עכשווי.
-
16:56 - 16:59לבסוף היא נבחנה
לביה"ס לבלט המלכותי, -
16:59 - 17:01ונעשתה סוליסטית.
היתה לה קריירה נפלאה -
17:01 - 17:03בבלט המלכותי. היא סיימה
-
17:03 - 17:05את בי"ס הבלט המלכותי
-
17:05 - 17:08וייסדה להקה משלה,
להקת המחול של ג'יליאן לין, -
17:08 - 17:11פגשה את אנדרו לויד וובר.
היתה אחראית -
17:11 - 17:13לכמה מהפקות התיאטרון המוסיקליות
-
17:13 - 17:18המצליחות ביותר בהיסטוריה,
הסבה עונג למיליונים, -
17:18 - 17:21והיא מולטי-מיליונרית.
מישהו אחר -
17:21 - 17:25היה אולי רושם לה תרופות
ואומר לה -
17:25 - 17:27להירגע.
-
17:27 - 17:30כעת, לדעתי-- [מחיאות כפיים]
לדעתי, זו תמצית העניין: -
17:30 - 17:32אל גור דיבר באחד הערבים
-
17:32 - 17:35על אקולוגיה,
ועל המהפכה שהחלה רייצ'ל קרסון. -
17:35 - 17:39אני מאמין שתקוותנו היחידה לעתיד
-
17:39 - 17:42היא לאמץ תפיסה חדשה
לגבי האקולוגיה האנושית, -
17:42 - 17:46שנתחיל לארגן מחדש
את תפישתנו -
17:46 - 17:48לגבי עושרה של היכולת האנושית.
-
17:48 - 17:52מערכת החינוך שלנו חופרת במוחותינו
כפי שאנחנו -
17:52 - 17:54כורים ועושקים את האדמה:
כדי להפיק מצרך מסוים. -
17:54 - 17:57ולטווח הארוך, זה לא לטובתנו.
-
17:57 - 18:00עלינו לשקול מחדש
את עקרונות היסוד -
18:00 - 18:02עליהם אנו מחנכים את ילדינו.
יש ציטוט נהדר -
18:02 - 18:06מאת ג'ונתן סאלק, שאמר,
"אם כל החרקים ייכחדו -
18:06 - 18:09מעל פני האדמה,
-
18:09 - 18:12ייעלמו תוך 50 שנה
כל החיים עלי-אדמות. -
18:12 - 18:15אם כל בני האדם
ייכחדו מן העולם, -
18:15 - 18:19תוך 50 שנה
כל צורות החיים ישגשגו." -
18:19 - 18:21והוא צודק.
-
18:21 - 18:24TED מעלה על נס
את מתנת הדמיון האנושי. -
18:24 - 18:28דמיון. עלינו לוודא שנשתמש
במתנה זו בחוכמה -
18:28 - 18:31ושנסיט ממסלולם כמה מהתסריטים
-
18:31 - 18:34עליהם שוחחנו. והדרך היחידה
-
18:35 - 18:38היא לזהות עד כמה
יכולותינו היצירתיות -
18:38 - 18:40הן עשירות, ולזהות
-
18:40 - 18:43בילדינו את התקווה שהם מגלמים.
ומשימתנו היא -
18:43 - 18:46לחנכם כאדם שלם,
כך שיוכלו להתמודד עם עתיד זה. -
18:46 - 18:49אגב, אנו אולי לא נראה עתיד זה,
-
18:49 - 18:52אך הם כן. ועלינו לסייע להם
-
18:52 - 18:54להפיק ממנו משהו.
תודה רבה לכם.
- Title:
- איך בתי הספר הורגים את היצירתיות
- Speaker:
- Sir Ken Robinson
- Description:
-
more » « less
סר קן רובינסון מציג טיעון משעשע ומרגש ביותר בזכות יצירתה של מערכת חינוך, אשר תטפח - ולא תדכא - את היצירתיות.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 19:00
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Do schools kill creativity? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Do schools kill creativity? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Do schools kill creativity? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Do schools kill creativity? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Do schools kill creativity? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Do schools kill creativity? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Do schools kill creativity? | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Do schools kill creativity? |