< Return to Video

Mitochondria

  • 0:00 - 0:04
    - בואו נתעמק בעולם של המיטוכונדריה
  • 0:04 - 0:07
    הוא כנראה האברון האהוב עליי.
  • 0:07 - 0:10
    אז בואו נעשה סקירה קצרה של מי הם המיטוכונדריה
  • 0:10 - 0:11
    ואז נוכל להתעמק קצת יותר עמוק
  • 0:11 - 0:13
    במבנה שלהם.
  • 0:13 - 0:16
    אז בואו פשוט נחשוב על תא
  • 0:16 - 0:18
    ולא סתם תא, אלא תא איקריוטי.
  • 0:18 - 0:20
    אז זהו קרום התא
  • 0:20 - 0:24
    וכאשר אנשים אומרים איאוקריוט או תא איקריוטי
  • 0:24 - 0:27
    הם בדרך כלל אומרים, "אה! זה חייב להיות ה-DNA הגרעיני שלו
  • 0:27 - 0:31
    בתוך הגרעין מוקף קרום ." וזה יהיה נכון,
  • 0:31 - 0:34
    אז בואו נצייר את הקרום של הגרעין שלנו.
  • 0:34 - 0:35
    זה הקרום של הגרעין שלנו.
  • 0:35 - 0:38
    אתה צריך את ה DNA שלך כאן,
  • 0:38 - 0:40
    אז בואו נצייר קצת DNA.
  • 0:40 - 0:42
    אבל כשאנחנו מדברים על תאים איקריוטיים,
  • 0:42 - 0:45
    אנחנו לא מדברים רק על הקרום של הגרעין שלהם,
  • 0:45 - 0:48
    אנחנו גם מדברים על האברונים מוקפי קרום אחרים
  • 0:48 - 0:51
    ובמקום שני בחשיבותו של מבנים מוקפי ממברנה
  • 0:51 - 0:53
    לתא
  • 0:53 - 0:56
    יהיה המיטוכונדריה.
  • 0:56 - 0:59
    אז בואו נצייר כמה מיטוכונדריה כאן.
  • 0:59 - 1:00
    אז אני אדבר קצת יותר על
  • 1:00 - 1:02
    מהם הקווים המסולסלים הקטנים האלה שאני מצייר
  • 1:02 - 1:04
    בתוך המיטוכונדריה הם
  • 1:04 - 1:05
    וזה בעצם קצת יותר
  • 1:05 - 1:07
    ויזואליזציה קלאסית, מה שנלמד
  • 1:07 - 1:09
    בעוד כמה דקות או שניות, כי עכשיו יש לנו יותר
  • 1:09 - 1:12
    ראייה חזותית מתוכמת של מה שקורה כאן באמת
  • 1:12 - 1:14
    החלק הפנימי של המיטוכונדריה, אבל למעשה אין לנו
  • 1:14 - 1:15
    תשובות על כל השאלות שלנו,
  • 1:15 - 1:17
    אבל ייתכן שכבר למדתם,
  • 1:17 - 1:20
    אז תנו לי להבהיר, אלה הם המיטוכונדריה.
  • 1:20 - 1:21
    זה בלשון רבים.
  • 1:21 - 1:22
    אם אנחנו מדברים רק על אחד מהם,
  • 1:22 - 1:24
    אנחנו מדברים על מיטוכונדריון.
  • 1:24 - 1:26
    זה בלשון יחיד של המיטוכונדריה.
  • 1:26 - 1:28
    אבל ייתכן שכבר למדתם,
  • 1:28 - 1:31
    כמה זמן בעברך או בוידאו אחר של קאהן אקדמי
  • 1:31 - 1:36
    שאלה נתפסים כמפעלי ה- ATP של התאים.
  • 1:36 - 1:39
    אז הרשו לי עכשיו ככה.
  • 1:39 - 1:41
    אז מפעלי ATP.
  • 1:41 - 1:46
    מפעלי ATP ואם צפית בסרטונים על ATP
  • 1:46 - 1:48
    או נשימה תאית או קטעי וידאו אחרים,
  • 1:48 - 1:52
    דיברתי שוב ושוב על איך ATP הוא באמת המטבע
  • 1:52 - 1:55
    עבור אנרגיה בתא שכשזה בצורת ה ATP שלו
  • 1:55 - 1:57
    יש לך אדנוזין טריפוספט.
  • 1:57 - 2:00
    אם אתה מפרק פוספט אחד מקבוצות הפוספט,
  • 2:00 - 2:03
    אתה מוריד P אחד, זה משחרר אנרגיה
  • 2:03 - 2:05
    וזה מה שהגוף מנצל כדי לעשות כל מיני דברים
  • 2:05 - 2:08
    מתנועה לחשיבה לכל מיני דברים
  • 2:08 - 2:10
    שבעצם קורים בגוף שלך,
  • 2:10 - 2:13
    אז אתה יכול לדמיין שהמיטוכונדריה באמת חשובים
  • 2:13 - 2:16
    עבור אנרגיה, כאשר לתא שלך יש דברים לעשות.
  • 2:16 - 2:19
    ובגלל זה אתה תמצא יותר מיטוכונדריה
  • 2:19 - 2:21
    בדברים כמו תאי שריר, דברים שמשתמשים
  • 2:21 - 2:23
    בהרבה אנרגיה.
  • 2:23 - 2:26
    עכשיו לפני שאני נכנס למבנה של המיטוכונדריה,
  • 2:26 - 2:29
    אני רוצה לדבר קצת על העבר המרתק שלה
  • 2:29 - 2:32
    כשאנחנו חושבים על תאים כיחידה הבסיסית ביותר של חיים
  • 2:32 - 2:34
    וזה נכון, זה מגיע היישר מתוך תאוריית התא,
  • 2:34 - 2:36
    אבל מתברר שהתיאוריה הרווחת ביותר
  • 2:36 - 2:40
    על איך המיטוכונדריה נכנסו לתאים שלנו
  • 2:40 - 2:43
    היא שבזמנים עברו האבות הקדמונים,
  • 2:43 - 2:45
    אבותיהם של המיטוכונדריה שלנו,
  • 2:45 - 2:50
    היו אורגניזמים חופשיים, עצמאיים, מיקרואורגניזמים.
  • 2:50 - 2:54
    אז הם צאצא של המיקרואורגניזמים דמויי חיידקים
  • 2:54 - 2:58
    שאולי חיו בכוחות עצמם
  • 2:58 - 3:00
    והם היו אולי באמת טובים בעיבוד אנרגיה
  • 3:00 - 3:01
    או שאולי הם היו טובים אפילו בדברים אחרים,
  • 3:01 - 3:04
    אבל בשלב כלשהו בעבר האבולוציוני,
  • 3:04 - 3:08
    הם נאכלו על ידי האבות של התאים שלנו
  • 3:08 - 3:11
    ובמקום פשוט להיבלע ולהיקרע לגזרים
  • 3:11 - 3:12
    וסוג של התאכלו ונאכלו,
  • 3:12 - 3:15
    זה היה כמו, "היי, רגע, אם הדברים האלה נשארו בסביבה,
  • 3:15 - 3:17
    "תאים אלה נוטים לשרוד
  • 3:17 - 3:20
    "משום שהם יכולים לעזור לעבד גלוקוז
  • 3:20 - 3:25
    "או לקבל יותר אנרגיה מתוך דברים."
  • 3:25 - 3:28
    וככה התאים הצליחו לחיות בסוג של
  • 3:28 - 3:30
    סימביוזה זה שיש אותם נותן סוג של מקום
  • 3:30 - 3:33
    למיטוכונדריה לחיות או-לקדם-המיטוכונדריה,
  • 3:33 - 3:35
    המיטוכונדריה הקדמון, אלה ששרדו
  • 3:35 - 3:39
    ואז דרך סוג של תהליכי הברירה הטבעית,
  • 3:39 - 3:41
    זה מה שאנחנו מייחסים לו היום,
  • 3:41 - 3:43
    אנחנו עכשיו מקשרים תאים איקריוטיים
  • 3:43 - 3:45
    כבעל המיטוכונדריה,
  • 3:45 - 3:48
    אז אני מוצא את כל הרעיון של אורגניזם אחד בתוך
  • 3:48 - 3:52
    אורגניזם אחר בסימביוזה אפילו ברמה התאית,
  • 3:52 - 3:55
    זה סוג של מרתק כשלעצמו, אבל בכל מקרה,
  • 3:55 - 3:58
    אני אפסיק לדבר על זה ועכשיו בואו פשוט נדבר
  • 3:58 - 4:00
    על ההווה, בואו נדבר על
  • 4:00 - 4:03
    מהו המבנה בפועל של המיטוכונדריה.
  • 4:03 - 4:06
    ואני קודם אצייר סוג של ציור פשוט
  • 4:06 - 4:10
    של מיטוכונדריון ואני אצייר חתך.
  • 4:10 - 4:13
    אז, אני הולך לצייר חתך.
  • 4:13 - 4:16
    אז אם היינו סוג של חותכים אותו לשניים.
  • 4:16 - 4:17
    אז מה שציירתי כאן
  • 4:17 - 4:19
    זה יהיה הקרום החיצוני שלו.
  • 4:19 - 4:24
    זהו הקרום החיצוני, ממש כאן
  • 4:24 - 4:26
    ואנחנו נסמן את זה.
  • 4:26 - 4:28
    הממברנה החיצונית.
  • 4:28 - 4:31
    וכל הממברנות אלה שאני אצייר,
  • 4:31 - 4:34
    הם כולם הולכים להיות שתי שכבות כפולות של פוספוליפידים.
  • 4:34 - 4:39
    אז אם הייתי מתקרב כאן,
  • 4:39 - 4:41
    אז תן לי, אם הייתי מתקרב,
  • 4:41 - 4:44
    היית רואה שתי שכבות כפולות של פוספוליפידים.
  • 4:44 - 4:47
    אז יש לך את
  • 4:47 - 4:50
    הראשים הידרופילם שלך כלפי חוץ,
  • 4:50 - 4:53
    ראשים הידרופילים כלפי חוץ
  • 4:53 - 4:57
    וזנבות הידרופוביים שלך פנימה.
  • 4:57 - 4:59
    ככה.
  • 5:00 - 5:02
    אתה רואה משהו כזה,
  • 5:02 - 5:06
    כך הם כולם שכבות כפולות של פוספוליפידים.
  • 5:06 - 5:08
    אבל הם לא רק פוספוליפידים.
  • 5:08 - 5:10
    לכל הממברנות האלה יש כל מיני חלבונים שנעוצים,
  • 5:10 - 5:13
    אני מתכוון תאים שיש להם מבנים מורכבים להפליא,
  • 5:13 - 5:17
    אבל גם לאברונים כמו מיטוכונדריה יש מבנה מרתק,
  • 5:17 - 5:19
    אני מניח שאתה תקרא לו תת מבנה.
  • 5:19 - 5:21
    יש להם עצמם כל מיני חלבונים מעניינים,
  • 5:21 - 5:23
    אנזימים שנעוצים בממברנות שלהם
  • 5:23 - 5:25
    והם מסוגלים לעזור לווסת את מה שקורה
  • 5:25 - 5:28
    בתוך ומחוץ לאברונים האלה.
  • 5:28 - 5:35
    ואחד החלבונים שיש לך בקרום החיצוני
  • 5:35 - 5:39
    של המיטוכונדריה, נקרא פורין
  • 5:39 - 5:40
    ופורינים לא נמצאים רק במיטוכונדריה,
  • 5:40 - 5:42
    אבל הם סוג של חלבוני מנהרה,
  • 5:42 - 5:44
    הם מובנים ככה שהם יוצרים סוג של חור
  • 5:44 - 5:47
    בקרום החיצוני.
  • 5:47 - 5:49
    אז מצייר אותם הכי טוב שאני יכול.
  • 5:49 - 5:51
    אלה הם פורינים
  • 5:51 - 5:54
    ומה שמעניין פורינים הוא שהם אינם מאפשרים
  • 5:54 - 5:57
    למולקולות גדולות לעבור באופן פסיבי,
  • 5:57 - 6:02
    אבל מולקולות קטנות כמו סוכרים או יונים יכולות לעבור באופן פסיבי
  • 6:02 - 6:04
    דרך הפורינים.
  • 6:04 - 6:06
    ולכן, בגלל זה, ריכוז היונים שלך
  • 6:06 - 6:07
    וטוב, בעצם אני צריך לומר,
  • 6:07 - 6:09
    ריכוזי המולקולות הקטנות שלך נוטים
  • 6:09 - 6:13
    להיות דומים משני צדי הממברנה הזאת,
  • 6:13 - 6:15
    משני צדי הקרום החיצוני הזה.
  • 6:15 - 6:17
    אבל זו לא הממברנה היחידה שמעורבת
  • 6:17 - 6:19
    בתוך מיטוכונדריון.
  • 6:19 - 6:21
    יש לנו גם קרום פנימי.
  • 6:21 - 6:23
    אני אעשה את זה בצהוב.
  • 6:23 - 6:24
    יש לנו גם קרום פנימי
  • 6:24 - 6:27
    ואני הולך לצייר אותו עם מודל קלאסי קודם
  • 6:27 - 6:29
    ואז נדבר קצת על,
  • 6:29 - 6:33
    מאחר ואנחנו חושבים שהמודל הזה לא לגמרי בסדר,
  • 6:33 - 6:37
    אבל בזה, אז יש לנו את הקרום הפנימי הזה,
  • 6:37 - 6:42
    קרום פנימי,
  • 6:42 - 6:46
    ולקרום הפנימי הזה יש את הקפלים האלה בתוכה
  • 6:46 - 6:47
    כדי להגדיל את שטח הפנים שלהם
  • 6:47 - 6:49
    ושטח הפנים הוא באמת חשוב
  • 6:49 - 6:50
    עבור הקרום הפנימי כי זה
  • 6:50 - 6:53
    איפה מתקיימים התהליכים של שרשרת העברת אלקטרונים
  • 6:53 - 6:56
    בעצם, הממברנות האלה.
  • 6:56 - 6:57
    אז אתה רוצה את השטח הנוסף הזה
  • 6:57 - 7:01
    אז אתה בעצם יכול לקבל יותר ממה שקורה.
  • 7:01 - 7:03
    ולקפלים האלה יש שם.
  • 7:03 - 7:04
    אז אם אתה מדבר על אחד מהם,
  • 7:04 - 7:06
    אם אתה מדבר על אחד הקפלים האלה,
  • 7:06 - 7:10
    אתה מדבר על קריסטה,
  • 7:10 - 7:14
    אבל אם אתה מדבר יותר מאחד מהם,
  • 7:14 - 7:19
    היית קורא להם קריסטאה,קריסטאה
  • 7:19 - 7:20
    לפעמים ראיתי את ההגייה של זה
  • 7:20 - 7:25
    כקריסטאה, קריסטאה, ושזה בלשון רב עבור קריסטה.
  • 7:25 - 7:28
    אלה הם רק הקפלים בקרום הפנימי
  • 7:28 - 7:30
    ושוב הקרום הפנימי הוא גם
  • 7:30 - 7:34
    שתי שכבות כפולות של פוספוליפידים.
  • 7:34 - 7:36
    עכשיו בפנימים של הקרום הפנימי,
  • 7:36 - 7:40
    אז בין הקרום החיצוני והקרום הפנימי
  • 7:40 - 7:43
    אתה יכול לדמיין איך זה הולך להיקרא.
  • 7:43 - 7:46
    החלל הזה נקרא חלל תוך ממברני,
  • 7:46 - 7:52
    לא יצירתי מדי, חלל תוך ממברני
  • 7:52 - 7:54
    ובגלל הפורינים,
  • 7:54 - 7:57
    הריכוז הנמוך של מולקולות
  • 7:57 - 7:59
    של החלל התוך ממברני ולאחר מכן מחוץ
  • 7:59 - 8:03
    למיטוכונדריה,
  • 8:03 - 8:04
    בחוץ בציטוזול,
  • 8:04 - 8:06
    הריכוזים אלה הולכים להיות דומים,
  • 8:06 - 8:09
    אבל אז לקרום הפנימי אין פורינים
  • 8:09 - 8:11
    בתוכו ולכן אתה תוכל למעשה לקבל ריכוזים שונים
  • 8:11 - 8:13
    משני הצדדים וזה חיוני
  • 8:13 - 8:15
    עבור שרשרת מעבר האלקטרונים.
  • 8:15 - 8:17
    שרשרת העברת האלקטרונים מגיע לשיאו
  • 8:17 - 8:19
    כשמימן, יון מימן
  • 8:19 - 8:21
    נבנה בין שני הצדדים
  • 8:21 - 8:24
    ואז הם זורמים במורד מפל הריכוזים באמצעות החלבון
  • 8:24 - 8:28
    נקרא אנזים ATP שעוזר לנו לסנתז ATP,
  • 8:28 - 8:30
    אבל נדבר על זה יותר אולי בסרטון הזה
  • 8:30 - 8:31
    או בסרטוני וידאו בעתיד,
  • 8:31 - 8:33
    אבל בואו נגמור לדבר על החלקים השונים
  • 8:33 - 8:37
    של המיטוכונדריון.
  • 8:37 - 8:40
    אז בתוך הקרום הפנימי יש לך
  • 8:40 - 8:43
    אזור הזה כאן נקרא מטריקס.
  • 8:43 - 8:46
    זה נקרא, תן לי להשתמש פה בצבע שונה,
  • 8:46 - 8:48
    זה
  • 8:49 - 8:49
    המטריקס
  • 8:49 - 8:51
    וזה נקרא מטריקס כי זה בעצם יש לזה
  • 8:51 - 8:53
    ריכוז חלבון גבוה בהרבה,
  • 8:53 - 8:58
    זה בעצם יותר צמיגי מציטוזול
  • 8:58 - 9:02
    זה יהיה מחוץ
  • 9:04 - 9:05
    למיטוכונדריה.
  • 9:05 - 9:08
    אז פה נמצא המטריקס.
  • 9:08 - 9:10
    כאשר אנו מדברים על נשימה תאית,
  • 9:10 - 9:12
    בנשימה תאית יש הרבה שלבים.
  • 9:12 - 9:13
    אנחנו מדברים על הגליקוליזה.
  • 9:13 - 9:16
    הגליקוליזה למעשה המתרחשת ציטוזול.
  • 9:16 - 9:20
    אז הגליקוליזה יכולה להתרחש בציטוזול.
  • 9:20 - 9:23
    הגליקוליזה.
  • 9:23 - 9:26
    אבל השלבים העיקריים האחרים של נשימה תאית.
  • 9:26 - 9:28
    זכור אנחנו מדברים על מעגל החומצה הציטרית
  • 9:28 - 9:30
    המכונה גם מעגל קרבס,
  • 9:30 - 9:33
    כי היא מתרחשת בתוך המטריקס.
  • 9:33 - 9:36
    אז מעגל קרבס
  • 9:36 - 9:37
    מתרחש במטריקס
  • 9:37 - 9:41
    ואז אמרתי שבשרשרת העברת האלקטרונים
  • 9:41 - 9:42
    שמה שהיא אחראית לייצר
  • 9:42 - 9:46
    רוב של ה- ATP, זה קורה בעזרת חלבונים
  • 9:46 - 9:49
    שמפשקים את הקרום הפנימי
  • 9:49 - 9:55
    או מפשקים את הקריטסאה כאן.
  • 9:55 - 9:57
    עכשיו רק סיימנו.
  • 9:57 - 9:59
    כנראה את אחד החלקים המרתקים ביותר של המיטוכונדריה,
  • 9:59 - 10:02
    אמרנו שאנחנו חושבים שהם צאצאים
  • 10:02 - 10:05
    מצורות החיים העצמאיות והעתיקות האלו
  • 10:05 - 10:07
    וכדי להיות צורת חיים עצמאית עתיקה,
  • 10:07 - 10:09
    צריך להיות להם איזשהו מידע,
  • 10:09 - 10:14
    דרך כלשהי למעשה להעביר המידע הגנטי שלהם
  • 10:14 - 10:16
    ו, מתברר, שלמיטוכונדריה למעשה יש
  • 10:16 - 10:18
    מידע גנטי משלהם.
  • 10:18 - 10:20
    יש להם DNA מיטוכונדריאלי
  • 10:20 - 10:22
    ולעיתים קרובות אפילו לא רק עותק אחד של זה,
  • 10:22 - 10:23
    יש להם מספר עותקים שלו
  • 10:23 - 10:28
    והוא מסודר בלולאות מאוד דומות ל- DNA חיידקים.
  • 10:28 - 10:30
    למעשה, יש להם הרבה במשותף
  • 10:30 - 10:31
    עם DNA של חיידקים ובגלל זה אנחנו חושבים
  • 10:31 - 10:34
    שהאב הקדמון של המיטוכונדריה שחי באופן עצמאי
  • 10:34 - 10:39
    היה כנראה סוג של חיידק או הקשור לחיידק
  • 10:39 - 10:40
    בדרך כלשהי.
  • 10:40 - 10:41
    אז זהו, שם,
  • 10:41 - 10:44
    היא לולאה של דנ"א מיטוכונדריאלי.
  • 10:44 - 10:47
    אז כל DNA שבתוכך, החלק הארי שלו,
  • 10:47 - 10:50
    כן, זה ב- DNA הגרעיני שלך, אבל אתה עדיין צריך
  • 10:50 - 10:53
    קצת DNA במיטוכונדריה שלך
  • 10:53 - 10:56
    ומה שמעניין הוא שה- DNA המיטוכונדריאלי שלך,
  • 10:56 - 10:59
    המיטוכונדריה שלך, עוברת בירושה, למעשה,
  • 10:59 - 11:03
    מהצד של האמא שלך, משום שכאשר ביצית מופרית,
  • 11:06 - 11:09
    בביצית יש מלא מיטוכונדריה
  • 11:10 - 11:12
    ואני כמובן לא אצייר את כל הדברים
  • 11:12 - 11:13
    שבביצית האנושית.
  • 11:13 - 11:14
    ברור שיש גרעין וכל זה.
  • 11:14 - 11:16
    לזרע יש כמה מיטוכונדריה בו,
  • 11:18 - 11:20
    אתה יכול לדמיין שזה צריך להיות מסוגל
  • 11:20 - 11:22
    לנצח במאבק המאוד תחרותי
  • 11:22 - 11:24
    כדי להגיע להפרות את הביצית,
  • 11:24 - 11:26
    אבל התיאוריה הנוכחית היא שהכל או הרוב
  • 11:26 - 11:30
    מתעכל או מומס ברגע שזה בעצם מגיע
  • 11:30 - 11:32
    לתוך הביצית.
  • 11:32 - 11:34
    וחוץ מזה, לביצית עצמה יש הרבה יותר מיטוכונדריה,
  • 11:34 - 11:39
    ולכן ה- DNA במיטוכונדריה שלך
  • 11:39 - 11:42
    מאמא שלך או הוא בעיקרו מהצד של אמא שלך
  • 11:42 - 11:44
    וזה בעצם משמש, DNA המיטוכונדריאלי,
  • 11:44 - 11:46
    כשאנשים מדברים על סוג של חוה התנכית
  • 11:46 - 11:47
    או התחקות אחר סוג
  • 11:47 - 11:49
    של אמא אחת משותפת,
  • 11:49 - 11:53
    אנשים מסתכלים על הדנ"א המיטוכונדריאלי,
  • 11:53 - 11:57
    ולכן זה בעצם די, די מרתק.
  • 11:57 - 11:59
    עכשיו אמרתי קצת קודם,
  • 11:59 - 12:01
    ואתה יודע, מן הסתם, שיש לו דנ"א משלו
  • 12:01 - 12:02
    ולכן בגלל שיש DNA משלו
  • 12:02 - 12:04
    זה מסוגל לסנתז חלק מה RNA שלו,
  • 12:04 - 12:08
    יש לו ריבוזומים משלו, יש לו גם ריבוזומים כאן.
  • 12:08 - 12:10
    אבל זה לא מסנתז את כל החלבונים
  • 12:10 - 12:12
    שיושבים במיטוכונדריה.
  • 12:12 - 12:14
    הרבה מהם עדיין מסונתזים על ידי
  • 12:14 - 12:17
    או מקודדים על ידי ה- DNA הגרעיני שלך
  • 12:17 - 12:20
    והם בעצם מסונתזים מחוץ למיטוכונדריה
  • 12:20 - 12:23
    ואז עושים את דרכם לתוך המיטוכונדריה,
  • 12:23 - 12:26
    אבל המיטוכונדריה הם הדברים המרתקים, הללו.
  • 12:26 - 12:29
    הם היצורים הקטנים האלה שחיים בסימביוזה
  • 12:29 - 12:32
    בתאים שלנו והם מסוגלים לשכפל את עצמם
  • 12:32 - 12:35
    ואני לא יודע, אני מוצא את כל זה משגע לי את השכל.
  • 12:35 - 12:35
    אבל בכל מקרה.
  • 12:35 - 12:38
    אמרתי שזהו המודל הקלאסי
  • 12:38 - 12:40
    כי מתברר, כשמסתכלים
  • 12:40 - 12:44
    בכל מיקרוסקופ, תמונה של המיטוכונדריה,
  • 12:44 - 12:45
    היא מגבה את המודל הקלאסי
  • 12:45 - 12:49
    של הקפלים האלה, הקריטסאה האלה הם רק סוג של קיפול,
  • 12:49 - 12:52
    אבל כאשר הצלחנו לקבל אמצעים
  • 12:52 - 12:54
    חזותיים מתוחכמים יותר בעצם מתברר
  • 12:54 - 12:56
    שזה לא רק שהקפלים הפשוטים האלה
  • 12:56 - 12:59
    שהקרום הפנימי בעצם נתפס
  • 12:59 - 13:02
    במטריקס אלא מסתבר שיש לו
  • 13:02 - 13:05
    את המנהרות הקטנות האלה שמחברות את החלל
  • 13:05 - 13:11
    הפנימי של הקריסטאה למרחב התוך ממברני.
  • 13:11 - 13:13
    אז אני רוצה לחשוב על זה כי זה עוזר לך להבין,
  • 13:13 - 13:15
    אתה יודע, כשאנחנו מסתכלים בספרי לימוד אנחנו לוקחים את הדברים האלה
  • 13:15 - 13:17
    כמו המיטוכונדריה כמובנים מאליהם, כאילו, "אה, כן, כמובן.
  • 13:17 - 13:19
    "זה המקום שבו נמצאים מפעלי ה- ATP ,"
  • 13:19 - 13:22
    אבל זה עדיין שטח לתחום למחקר וויזואלי
  • 13:22 - 13:24
    כדי להבין בדיוק איך הם עובדים
  • 13:24 - 13:26
    ואפילו איך הם בנויים
  • 13:26 - 13:29
    למודל באפל שבו אתה רואה את הקריסטאה האלה
  • 13:29 - 13:31
    סוג של פשוט נכנס ויוצא של הצדדים השונים.
  • 13:31 - 13:34
    זה בעצם כבר לא המודל המקובל
  • 13:34 - 13:37
    עבור הדמיה בפועל, של המבנה של המיטוכונדריה.
  • 13:37 - 13:39
    משהו יותר כמו זה, משהו יותר איפה
  • 13:39 - 13:42
    שיש לך מודל מוצלב קריטסאה
  • 13:42 - 13:47
    שבו יש לך, אם הייתי מצייר חתך
  • 13:47 - 13:50
    כשזה הוא,
  • 13:50 - 13:52
    ציירתי את הממברנה החיצונית ואת הקרום הפנימי,
  • 13:52 - 13:55
    אני פשוט אצייר מנהרות קטנות האלה
  • 13:55 - 14:00
    למרחב הממשי הפנימי של הקריטסאה.
  • 14:00 - 14:03
    זוהי בעצם עכשיו ההדמיה המקובלת יותר,
  • 14:03 - 14:05
    אז אני רוצה להעריך
  • 14:05 - 14:07
    את זה שבביולוגיה, כשאתה קורא משהו בספר לימוד
  • 14:07 - 14:08
    אתה סוג של אומר, "אה, אנשים הבינו את כל
  • 14:08 - 14:10
    "הדברים האלה ," אבל אנשים עדיין חושבים על,
  • 14:10 - 14:12
    "ובכן, איך המבנה הזה עובד?
  • 14:12 - 14:13
    "מהו המבנה הזה בפועל?" ואז,
  • 14:13 - 14:15
    "איך זה בעצם נותן לאברון הזה,
  • 14:15 - 14:17
    "לאברון המרתק הזה לעשות את כל הדברים
  • 14:17 - 14:19
    "שהוא צריך לעשות?"
Title:
Mitochondria
Description:
more » « less
Video Language:
English
Team:
Khan Academy
Duration:
14:21
Amara Bot edited Hebrew subtitles for Mitochondria

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.