< Return to Video

Aliza Nisenbaum: Painting from Life | Art21 "Extended Play"

  • 0:09 - 0:12
    אני חושבת שאנחנו הולכים לעשות
    כמה קלבסיטאס.
  • 0:12 - 0:12
    בסדר.
  • 0:12 - 0:15
    יש לנו גבינת אואחאקה.
  • 0:15 - 0:20
    באזור שלי, אתה לא יכול לשכוח
    על טאקו וטורטיות.
  • 0:20 - 0:21
    מה את רוצה שאעשה?
  • 0:22 - 0:23
    אנחנו צריכים לשטוף אותם.
  • 0:24 - 0:25
    האם כדאי לשטוף את הקישואים?
  • 0:26 - 0:28
    בואו נשטוף אותם.
  • 0:34 - 0:36
    התחלתי את הקריירה שלי,
  • 0:36 - 0:39
    ואת היית אחד מהאנשים הראשונים
  • 0:39 - 0:41
    שהתחלתי לצייר מהחיים,
  • 0:41 - 0:44
    כי היית מאוד סבלנית וישבת שם אלף פעמים.
  • 0:44 - 0:48
    בסופו של דבר ציירתי את הבת שלך
    ואת כל משפחתך.
  • 0:49 - 0:54
    אני חושבת שאמנות היא גם דרך
    לצבור יותר ביטחון עצמי.
  • 0:54 - 1:00
    היא מתארת חיים צבעוניים יותר.
  • 1:00 - 1:03
    אני חושב שזה עוזר לי להיות בהרמוניה.
  • 1:03 - 1:05
    הצבעים--
  • 1:05 - 1:07
    אני חושב שזה משנה אותנו.
  • 1:26 - 1:29
    יש משפחה אחת, ורוניקה ומריסה,
  • 1:29 - 1:30
    שציירתי
  • 1:30 - 1:31
    במהלך השנים.
  • 1:31 - 1:35
    עכשיו הקשר שלי איתם התפרש על פני 10 שנים.
  • 1:37 - 1:40
    את יכולה לשבת שם, פחות או יותר,
    כמו הפנים--
  • 1:40 - 1:43
    אני מנסה לשכפל את זה כששכבת
  • 1:43 - 1:45
    עם אמא שלך בבית שלך.
  • 1:45 - 1:47
    אני חושב שכך היו הפנים...
  • 1:47 - 1:49
    האם זה מספיק גבוה בשבילך?
  • 2:01 - 2:07
    גוף העבודה הזה מבקר מחדש
    את מריסה וורוניקה בביתן בקווינס.
  • 2:11 - 2:14
    מבקר מחדש את הספה ההיא
    בה ציירתי את מריסה עם אביה
  • 2:14 - 2:15
    לפני שנים רבות,
  • 2:19 - 2:23
    עם אמא שלה וההפפל פיקדו שלהם,
    וכל הציוד שלהם
  • 2:23 - 2:24
    של הסלון שלהם.
  • 2:31 - 2:33
    כי אנחנו חיים בדירת חדר שינה אחד,
  • 2:33 - 2:36
    ההורים שלי היו ישנים בעיקר בחוץ בסלון
  • 2:36 - 2:38
    כי הם לא רצו לתת לי לישון על הספה.
  • 2:39 - 2:43
    למרות שהמקום שלנו מאוד מוגבל
    והוא מאוד קטן לפעמים,
  • 2:43 - 2:45
    הוא מלא בהרבה שמחה.
  • 2:47 - 2:52
    בדף המוזיקה על המעמד
    יש שירים שנכתבו ב-נאוואטל
  • 2:52 - 2:55
    הדובר הזה הוא החבר הכי טוב של אמא שלי.
  • 2:55 - 2:59
    היא משמיעה מוזיקה בבית,
  • 2:59 - 3:02
    ואז לוקחת את זה גם לפארק
    לשיעורי הביילותרפיה שלה.
  • 3:03 - 3:05
    אמא שלי מאוד אוהבת את האופניים.
  • 3:06 - 3:09
    אמא שלה תמיד הייתה מבקרת אותה,
    אומרת לה שזה משהו
  • 3:09 - 3:11
    שגבר עושה.
  • 3:12 - 3:16
    בשבילה זה גם סוג של התנגדות,
    בידיעה שהיא באמת יכולה ללכת לכל מקום.
  • 3:17 - 3:23
    אני מרגישה שבכל פעם שאני נפגשת עם ורוניקה,
    אנחנו מדברים על מריסה ללא הפסקה.
  • 3:23 - 3:26
    כי אמא שלך ואני
    שנינו כל כך גאים בך
  • 3:26 - 3:28
    שאת לומדת בקולג' בקורנל.
  • 3:29 - 3:32
    לא, אבל אני ממש גאה בה
  • 3:32 - 3:34
    כי היא אחת ההשראות הגדולות שלי.
  • 3:43 - 3:47
    אני חושבת שאחד הזכרונות המוקדמים שלי
    הוא בעצם מציירת עם אמא שלי,
  • 3:47 - 3:49
    מציירת איתה רקדנים.
  • 3:49 - 3:53
    העיפרון שלה נע הוא אחד
    מהזיכרונות המוקדמים ביותר שלי באמנות.
  • 3:54 - 3:55
    גדלתי במקסיקו סיטי.
  • 3:56 - 4:00
    סבא שלי הגיע מביילורוסיה
    למקסיקו כשהיה בן שלוש
  • 4:00 - 4:05
    ואמא שלי הגיעה למקסיקו
    ללמוד תולדות האמנות.
  • 4:07 - 4:10
    יש פתגם בספרדית,
    "Ni de aquí ni de allá,"
  • 4:10 - 4:12
    מה שאומר שאתה לא מכאן ולא משם
  • 4:12 - 4:15
    כי תמיד הייתי חצי מקסיקנית, חצי אמריקאית.
  • 4:15 - 4:18
    גדלתי מדבר אנגלית עם אמא שלי במקסיקו.
  • 4:21 - 4:24
    הייתה לי הזכות להיות אזרחית אמריקאית.
  • 4:24 - 4:29
    לא היה לי הפחד שלרבים מהמהגרים יש כאן,
  • 4:29 - 4:31
    שאולי אין להם ניירות.
  • 4:33 - 4:38
    עברתי למערב התיכון, לשיקגו,
    ללמוד אמנות במכון לאמנות של שיקגו.
  • 4:40 - 4:43
    עברתי תקופה בתיכון
    שבה הייתי ציירת מופשט.
  • 4:46 - 4:47
    אחר כך עברתי לניו יורק.
  • 4:47 - 4:50
    התחלתי לצייר ציורי טבע דומם קטנים אלה.
  • 4:50 - 4:55
    הם היו בהשראת רוכלי רחוב
    במקסיקו עם סידורי פרחים.
  • 4:56 - 4:58
    התחלתי ללמוד פסיכולוגיה.
  • 4:58 - 5:03
    הפילוסוף הזה, עמנואל לוינס,
    מדבר על איך כל האתיקה באה
  • 5:03 - 5:05
    ממערכת היחסים פנים אל פנים.
  • 5:05 - 5:10
    המפגש עם אדם אחר שמעורר דרישה אתית.
  • 5:10 - 5:13
    זה בסופו של דבר נכנס לעבודה שלי,
    הרעיון הזה של ישיבה
  • 5:13 - 5:16
    עם מישהו פנים אל פנים ולצייר אותו מהחיים.
  • 5:18 - 5:20
    הרבה ציור, בגלל החומריות שלו
  • 5:20 - 5:23
    ובגלל המחווה שלו והמרקם,
    כמעט מרגיש כמו הנוכחות
  • 5:23 - 5:24
    של אדם אחר.
  • 5:25 - 5:28
    אני אוהבת לתפוס רגע כאשר אדם
    עלול ללכת לאיבוד
  • 5:28 - 5:32
    במחשבות ובדמיון שלו
    מה עשויה להיות הפנימיות שלו.
  • 5:33 - 5:35
    לתאר אנשים ברגעים של הרהור
  • 5:35 - 5:37
    איפה שהם לעצמם.
  • 5:38 - 5:42
    תמיד התלבטתי בין אם אני רוצה
    להיות עובדת, סוציאלית או ציירת.
  • 5:42 - 5:47
    אני מרגישה שזה נמשך לי כל החיים
    פחות או יותר עד לנקודה הזאת
  • 5:47 - 5:50
    שבה שילבתי את שני
    הדברים האלה במובנים מסוימים.
  • 5:55 - 6:00
    הכרתי את עליזה דרך IMI,
    תנועת המהגרים הבינלאומית,
  • 6:00 - 6:03
    עוד כשהייתי בת 12.
  • 6:03 - 6:04
    זה היה מזמן.
  • 6:04 - 6:07
    ברוכים הבאים לזה--
  • 6:07 - 6:10
    טניה היא האמנית הקובנית הזו.
  • 6:10 - 6:13
    היא הקימה את IMI.
  • 6:15 - 6:18
    התנועה הראשונה שנקראה "פרלוד".
  • 6:18 - 6:21
    אמא שלי ממש היתה מעורבת
    ואז התחילה לקחת כמה שיעורים
  • 6:21 - 6:22
    עם עליזה.
  • 6:24 - 6:30
    אני חושבת שזה היה ב-2012
    כשפגשתי לראשונה את טניה ברוגורה
  • 6:30 - 6:34
    וכל כך התרגשתי מהפרויקט שלה
    שאמרתי לה שאני רוצה
  • 6:34 - 6:37
    להשתתף איכשהו ואני רוצה ללמד כיתה.
  • 6:37 - 6:41
    היא אמרה לי שהכי הרבה
    נחוצים כישורי אנגלית,
  • 6:41 - 6:46
    אז המצאתי שיעור שהוא בעצם
    לקבוצת נשים, כמו אנגלית
  • 6:46 - 6:48
    דרך תולדות האמנות. הרבה מזה בסופו של דבר
  • 6:48 - 6:50
    היה תולדות האמנות הפמיניסטית
  • 6:50 - 6:52
    כי זה מה שהן שאלו אותי עליו.
  • 6:53 - 6:58
    לעולם לא אשכח שזה היה
    בגלל השיעור שלקחתי איתך
  • 6:58 - 7:00
    על איך ללמוד אנגלית
  • 7:00 - 7:02
    דרך הסיפור של פרידה.
  • 7:02 - 7:07
    דרך האמנות התחלתי לתפוס כמה מילים באנגלית.
  • 7:09 - 7:13
    כל כך התעניינתי בסיפורים של אנשים
    ששאלתי את טניה
  • 7:13 - 7:16
    אם הייתי יכולה להקים סטודיו מאולתר
    בפינה אחת קטנה
  • 7:16 - 7:18
    והשארתי את הציורים שלי למשך הלילה.
  • 7:18 - 7:22
    הייתי חוזרת ומתארת כל אדם בכיתה שלי.
  • 7:24 - 7:28
    ואז התחלתי לתאר גם את
    המשפחות המורחבות שלהם.
  • 7:30 - 7:32
    רק להיות מסוגלת להיכנס למרחב הזה,
  • 7:33 - 7:34
    הרגשתי נתמכת.
  • 7:34 - 7:36
    מצב ההגירה של ההורים שלי,
  • 7:36 - 7:39
    הם היו נכנסים לחפש תמיכה.
  • 7:39 - 7:41
    אני חושבת שזה היה גם מקום שהביא
  • 7:41 - 7:42
    הרבה תקווה.
  • 7:49 - 7:53
    הדברים עדיין נמשכו מעבר למרחב הפיזי,
  • 7:53 - 7:56
    כמו Mobile Print Power,
    שהוא קולקטיב אמנותי
  • 7:56 - 7:59
    שאני עדיין חלק ממנו עד היום.
  • 8:03 - 8:06
    ו- Mujeres en Movimiento היכן
    שאמא שלי עדיין פעילה.
  • 8:09 - 8:12
    פשוט היה לי את הרצון הזה ללמוד,
  • 8:12 - 8:16
    אף פעם לא דמיינתי שאני אהיה האחת
    שתישאר בסביבה אחר כך,
  • 8:16 - 8:19
    בהדרכה עצמית עם סרטונים,
    ואז מוצאת את עצמי רוקדת שם.
  • 8:19 - 8:22
    חברים לעבודה, אמהות שיגידו לי,
  • 8:22 - 8:25
    "את יכולה לעשות את זה, כן, הצלחת,
    רקדת יפה."
  • 8:25 - 8:29
    הייתי קצת נבוכה.
  • 8:31 - 8:37
    אהבתי לשבור את הסטיגמות האלה,
    הסטריאוטיפים האלה,
  • 8:37 - 8:39
    אותו חוסר ביטחון.
  • 8:42 - 8:46
    מאז שעברתי לכאן ממקסיקו,
    אני גרה בקורונה.
  • 8:48 - 8:51
    אבי והאחיות שלי כבר היו כאן,
  • 8:51 - 8:55
    אבל הייתי עצובה לעזוב את אמא שלי
    והקהילה שלי
  • 8:55 - 8:57
    ולא להכיר פה אף אחד.
  • 8:57 - 9:00
    ההסתגלות הייתה אתגר.
  • 9:03 - 9:06
    אני מרגישה שהתחלתי להתחבר
    לקהילה
  • 9:06 - 9:08
    כאשר מריסה התחילה את בית הספר.
  • 9:09 - 9:13
    לפנות, להתחבר עם עוד אנשים או במקומות
  • 9:13 - 9:17
    כמו בתי ספר, ספריות או מוזיאונים.
  • 9:19 - 9:22
    אני לא אומרת לעצמי,
    "עשיתי את כל זה בעצמי."
  • 9:22 - 9:26
    זה היה הכוח של קהילה לוחמת.
  • 9:31 - 9:35
    זה מאוד מיוחד לחזורלקווינס
    אחרי כמעט 10 שנים
  • 9:35 - 9:37
    אחרי ה IMI,
  • 9:37 - 9:40
    לשהות במגורים במוזיאון קווינס.
  • 9:41 - 9:44
    חזרתי לכיתה שלימדתי בIMI.
  • 9:45 - 9:48
    יש קבוצה של נשים שמובילות מזווה מזון
  • 9:48 - 9:51
    שבכל יום רביעי מופץ במוזיאון.
  • 9:51 - 9:54
    וכך רציתי לעשות משהו למתנדבות האלה.
  • 9:56 - 10:01
  • 10:01 - 10:03
  • 10:05 - 10:07
  • 10:07 - 10:12
  • 10:12 - 10:15
  • 10:15 - 10:17
  • 10:17 - 10:18
  • 10:18 - 10:20
  • 10:20 - 10:24
  • 10:24 - 10:27
  • 10:28 - 10:35
  • 10:35 - 10:36
  • 10:36 - 10:40
  • 10:43 - 10:45
  • 10:45 - 10:47
  • 10:47 - 10:49
  • 10:49 - 10:52
  • 10:52 - 10:55
  • 10:55 - 10:58
  • 10:58 - 10:59
  • 11:00 - 11:01
  • 11:01 - 11:04
  • 11:04 - 11:06
  • 11:08 - 11:10
  • 11:10 - 11:13
  • 11:13 - 11:17
  • 11:18 - 11:19
  • 11:21 - 11:24
  • 11:24 - 11:28
  • 11:28 - 11:30
  • 11:32 - 11:34
  • 11:34 - 11:35
  • 11:35 - 11:38
  • 11:41 - 11:45
  • 11:45 - 11:47
  • 11:47 - 11:48
  • 11:48 - 11:51
  • 11:52 - 11:56
  • 11:56 - 11:59
  • 12:01 - 12:04
  • 12:04 - 12:07
  • 12:07 - 12:10
  • 12:10 - 12:14
  • 12:14 - 12:15
  • 12:15 - 12:17
  • 12:29 - 12:30
  • 12:30 - 12:32
  • 12:32 - 12:33
  • 12:41 - 12:43
  • 12:43 - 12:48
  • 12:48 - 12:50
  • 12:50 - 12:52
  • 12:55 - 13:00
  • 13:03 - 13:05
  • 13:06 - 13:08
  • 13:12 - 13:16
  • 13:16 - 13:17
  • 13:19 - 13:22
Title:
Aliza Nisenbaum: Painting from Life | Art21 "Extended Play"
Description:
more » « less
Video Language:
English
Team:
Art21
Project:
"Extended Play" series
Duration:
13:59

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.