איימי סמית' חולקת תכנון פשוט ומציל חיים
-
0:00 - 0:02במונחי המצאה,
-
0:02 - 0:05הייתי רוצה לספר לכם את הסיפור של אחד מהפרוייקטים האהובים עלי.
-
0:05 - 0:08אני חושבת שזהו אחד מהמרגשים ביותר שעליו אני עובדת,
-
0:08 - 0:10אך לדעתי הוא גם הפשוט ביותר.
-
0:10 - 0:14זהו פרוייקט בעל פוטנציאל ליצור השפעה אדירה ברחבי העולם.
-
0:14 - 0:18הוא מתייחס לאחד הנושאים הבריאותיים הגדולים בכדור הארץ,
-
0:18 - 0:21גורם התמותה מספר אחת בקרב ילדים בני פחות מחמש,
-
0:21 - 0:26שהוא ... ? מחלות נישאות במים. שלשול. תת-תזונה.
-
0:26 - 0:32לא, נשימת העשן ממדורות בישול פנים-ביתיות -
-
0:32 - 0:37דלקות נשימתיות חמורות נגרמות מכך. הייתם מאמינים ?
-
0:37 - 0:40אני מוצאת את זה מזעזע ובמידת מה מחריד.
-
0:40 - 0:43האם אנחנו לא יכולים ליצור דלקים לבישול הבוערים באופן נקי יותר ?
-
0:43 - 0:45האם אנחנו לא יכולים ליצור תנורי בישול טובים יותר ?
-
0:45 - 0:49כיצד ייתכן שזה יוביל ליותר משני מיליון מקרי מוות בכל שנה ?
-
0:49 - 0:51אני יודעת שביל ג'וי דיבר איתכם
-
0:51 - 0:53אודות נפלאות ננו-צינוריות פחמן.
-
0:53 - 0:55אז אני הולכת לדבר איתכם על
-
0:55 - 0:59נפלאות המאקרו-צינוריות פחמן, כלומר פחם.
-
1:01 - 1:06זאת תמונה של האיטי הכפרית. 98% מיערות האיטי מבוראים.
-
1:06 - 1:09תראו מחזות כאלו בכל רחבי האי.
-
1:09 - 1:12זה מוביל לכל מיני בעיות סביבתיות
-
1:12 - 1:17ובעיות המשפיעות על אנשים ברחבי המדינה.
-
1:17 - 1:19לפני כמה שנים הייתה הצפה קשה
-
1:19 - 1:20שגרמה לאלפי מקרי מוות,
-
1:20 - 1:22אשר ניתן באופן ישיר לייחסה לעובדה
-
1:22 - 1:25שאין עצים על הגבעות שייצבו את הקרקע.
-
1:25 - 1:29אז גשמים יורדים, זורמים לנהרות ואז מתרחשת הצפה.
-
1:30 - 1:33עכשיו אחת הסיבות לכך שיש כל כך מעט עצים היא:
-
1:33 - 1:36אנשים צריכים לבשל, ולכן כורתים עצים
-
1:36 - 1:39ומכינים פחם על מנת לעשות זאת.
-
1:39 - 1:42זה לא שהאנשים לא מודעים לנזק הסביבתי.
-
1:42 - 1:45הם מודעים לגמרי, אך אין להם ברירה אחרת.
-
1:45 - 1:47דלקי מאובנים אינם זמינים,
-
1:47 - 1:52ואנרגיה סולארית לא מבשלת בדרך שהם אוהבים את האוכל שלהם מוכן.
-
1:52 - 1:54ולכן זה מה שהם עושים.
-
1:54 - 1:58תמצאו משפחות כאלו שיוצאות ליער למצוא עץ,
-
1:58 - 2:01לכרות אותו ולהכין ממנו פחם.
-
2:02 - 2:05באופן לא מפתיע, ישנו מאמץ גדול
-
2:05 - 2:09שנעשה על מנת לבחון דלקים חילופיים לבישול.
-
2:09 - 2:12לפני בערך ארבע שנים לקחתי צוות סטודנטים להאיטי,
-
2:12 - 2:15ועבדנו עם מתנדבי חילות השלום שם.
-
2:15 - 2:17הנה מתנדב אחד כזה,
-
2:17 - 2:20וזה המתקן שהוא בנה באחד הכפרים בהם עבד.
-
2:20 - 2:22הרעיון היה שאפשר לקחת פסולת נייר,
-
2:22 - 2:26לדחוס אותו, ולהכין לבנות-פחם שיכולות לשמש כדלק.
-
2:26 - 2:28אבל המתקן הזה היה איטי מאוד.
-
2:28 - 2:31אז סטודנטים להנדסה שלנו הלכו לעבוד על זה,
-
2:31 - 2:34ובעזרת כמה שינויים פשוטים מאוד,
-
2:34 - 2:37עלה בידם לשלש את תפוקת המתקן.
-
2:37 - 2:39אז אתם יכולים לדמיין שהם מאוד התרגשו מהעניין.
-
2:39 - 2:43ולקחו את לבנות הפחם חזרה ל-MIT כדי שיוכלו לבחון אותם.
-
2:43 - 2:48אחד הדברים שהם גילו הוא שהם לא בוערות.
-
2:48 - 2:51אז זה היה מעט מאכזב לסטודנטים.
-
2:52 - 2:56ולמעשה אם תסתכלו קרוב, בדיוק כאן,
-
2:56 - 2:58אתם יכולים לראות שכתוב, "ארה"ב חילות השלום".
-
2:58 - 3:02כפי שמתברר, בעצם לא הייתה פסולת נייר בכפר.
-
3:02 - 3:06ולמרות שזה היה שימוש טוב בניירת ממשלתית
-
3:06 - 3:08בשביל המתנדב הזה להביא את זה חזרה איתו לכפר,
-
3:08 - 3:10הוא היה מרוחק כ800 קילומטרים.
-
3:10 - 3:14אז חשבנו אולי ישנה דרך טובה יותר
-
3:14 - 3:16למצוא דלק בישול חילופי.
-
3:16 - 3:19מה שרצינו לעשות הוא ליצור דלק
-
3:19 - 3:22שהשתמש במשהו זמין ברמה המקומית.
-
3:22 - 3:26אתם רואים גם את אלה בכל עבר בהאיטי. אלו הם טחנות סוכר בקנה מידה קטן.
-
3:26 - 3:27ואת תוצר הפסולת מהם
-
3:27 - 3:31לאחר שסוחטים את המיץ מקנה הסוכר, הנקרא גפת.
-
3:31 - 3:34אין לזה שימוש אחר. אין לזה שום ערך תזונתי,
-
3:34 - 3:36אז לא מאכילים עם זה את בעלי החיים.
-
3:36 - 3:40זה פשוט נשאר בערימה ליד טחנת הסוכר עד שלבסוף שורפים את זה.
-
3:40 - 3:43מה שרצינו לעשות היה למצוא דרך
-
3:43 - 3:46לרתום את משאב הפסולת הזה ולהפוך אותו לדלק
-
3:46 - 3:49שאנשים יוכלו בקלות לבשל איתו,
-
3:49 - 3:51משהו כמו פחם.
-
3:51 - 3:56אז במהלך מספר השנים הבאות, סטודנטים ואני עבדנו כדי לפתח תהליך.
-
3:56 - 4:00מתחילים מהגפת ואז לוקחים דוד פשוט מאוד
-
4:00 - 4:03שניתן לייצר מחבית שמן משומשת של חמישים וחמישה גאלון.
-
4:03 - 4:07לאחר זמן מה, אחרי שמדליקים אותו, אוטמים אותו
-
4:07 - 4:10על מנת להגביל את כמות החמצן שנכנס לדוד,
-
4:10 - 4:14ואז מקבלים חומר מפוחם כפי שנראה כאן.
-
4:14 - 4:16למרות זאת, לא ניתן לשרוף את זה מכיוון שזהעדין מדי
-
4:16 - 4:20ובוער מהר מדי בשביל לשמש לבישול.
-
4:20 - 4:24אז היינו צריכים לנסות ולמצוא דרך לצקת את זה ללבנות פחם שימושיות.
-
4:24 - 4:27במקרה, אחד מהסטודנטים שלי היה מגאנה,
-
4:27 - 4:32והוא זכר מנה שאמו הייתה מכינה לו הנקראת קוקונטה,
-
4:32 - 4:35זוהי מנת דייסה מאוד דביקה שמכינים משורש הקסבה.
-
4:35 - 4:37אז חיפשנו, ומצאנו
-
4:37 - 4:41שאכן מגדלים קסבה בהאיטי, תחת השם מניוק.
-
4:41 - 4:43ולמעשה מגדלים אותו בכל העולם --
-
4:43 - 4:47יוקה, טפיוקה, מניוק, קסבה, זה הכל אותו דבר --
-
4:47 - 4:49ירק שורשי מאוד עמילני.
-
4:49 - 4:52וניתן לעשות ממנו דייסה מאוד סמיכה ודביקה,
-
4:52 - 4:56שניתן להשתמש בה כדי לכרוך ביחד את לבנות הפחם.
-
4:56 - 4:59אז עשינו זאת. ירדנו להאיטי.
-
4:59 - 5:02אלו הם הבוגרים הראשונים של ה "אקול דה שבו"
-
5:02 - 5:04או מכון הפחם. ואלו --
-
5:04 - 5:06(צחוק)
-
5:06 - 5:11-- זה נכון. אז אני בעצם מדריכה ב MIT וכן ב CIT.
-
5:11 - 5:15ואלו הם לבנות הפחם שהכנו.
-
5:15 - 5:20כעת אקח אתכם ליבשת אחרת. זוהי הודו,
-
5:20 - 5:25וזה דלק הבישול הנפוץ ביותר בהודו: גללים של פרות.
-
5:25 - 5:29ויותר מהאיטי, זה יוצר מדורות מאוד מלאות בעשן,
-
5:29 - 5:32וכאן ניתן לראות את ההשפעות הבריאותיות
-
5:32 - 5:36של בישול בעזרת גללי פרות וביו-מסה כדלק.
-
5:36 - 5:39ילדים ונשים מושפעים מכך במיוחד,
-
5:39 - 5:41מכיוון שהם אלו שנמצאים בקרבת מדורות הבישול.
-
5:41 - 5:44אז ניסינו לראות אם נוכל להכניס לשימוש
-
5:44 - 5:46את טכנולוגיית יצירת הפחם הזו שם.
-
5:46 - 5:49למרבה הצער, לא היה להם קנה סוכר
-
5:49 - 5:52ולא היה להם קסבה, אך זה לא עצר בעדנו.
-
5:52 - 5:56מה שעשינו היה, מצאנו אילו מקורות ביומסה זמינים ברמה המקומית.
-
5:56 - 5:59והיה קש חיטה, והיה קש אורז באזור.
-
5:59 - 6:01ומה שיכולנו להשתמש כדבק
-
6:01 - 6:03היה למעשה כמויות קטנות של זבל פרות,
-
6:03 - 6:06שהשתמשו בו בדרך כלל כדלק שלהם.
-
6:06 - 6:10וערכנו מבחני השוואה, ואתם יכולים לראות כאן
-
6:10 - 6:13לבנות הפחם וכאן גללי הפרות.
-
6:13 - 6:16ואתם יכולים לראות בעירה הרבה יותר נקייה של דלק בישול.
-
6:16 - 6:19ולמעשה, הוא גם מחמם את המים הרבה יותר מהר.
-
6:19 - 6:21אז היינו שמחים מאוד, עד כה.
-
6:21 - 6:23אבל אחד הדברים שמצאנו
-
6:23 - 6:26היה כשערכנו השוואות אל מול פחם מעץ,
-
6:26 - 6:29שזה לא בער במשך אותו זמן ושלבנות הפחם התפוררו מעט,
-
6:29 - 6:32ושאיבדנו אנרגיה כשהן התפוררו במהלך הבישול.
-
6:32 - 6:36אז רצינו לנסות ולמצוא דרך ליצור לבנת פחם חזקה יותר
-
6:36 - 6:40כדי שנוכל להתחרות עם פחם מעץ בשווקי האיטי.
-
6:40 - 6:44אז חזרנו ל MIT, הוצאנו את מכשיר ה"אינסטרון"
-
6:44 - 6:47וגילינו איזה סוג של כוחות צריך
-
6:47 - 6:49על מנת לדחוס את לבנת הפחם לרמה
-
6:49 - 6:52שבה אתה מקבל ביצועים משופרים ממנה ?
-
6:52 - 6:56באותו זמן שהיו סטודנטים במעבדה שעבדו על זה,
-
6:56 - 7:02היו לנו גם שותפים מהקהילה בהאיטי שעבדו על פיתוח התהליך,
-
7:02 - 7:08לשיפורו והפיכתו לזמין יותר לאנשים בכפרים שם.
-
7:08 - 7:10ולאחר זמן מה,
-
7:10 - 7:15פיתחנו מכבש בעלות נמוכה שמאפשר לייצר את הפחם,
-
7:15 - 7:22שעכשיו למעשה בוער יותר זמן, ונקי יותר מאשר פחם מעץ.
-
7:22 - 7:26אז עכשיו אנחנו במצב בו יש לנו מוצר, שהוא למעשה טוב יותר
-
7:26 - 7:29ממה שאפשר לקנות בשוק בהאיטי,
-
7:29 - 7:32שזהו מצב נהדר להיות בו.
-
7:33 - 7:39בהאיטי לבד, בערך כ30 מיליון עצים נכרתים בכל שנה.
-
7:39 - 7:41ישנה אפשרות ליישם את זה
-
7:41 - 7:43ולהציל חלק משמעותי מהם.
-
7:43 - 7:49בנוסף לכך, ההכנסה הנוצרת מהפחם הזה היא 260 מיליון דולרים.
-
7:49 - 7:52זהו סכום אדיר למדינה כמו האיטי --
-
7:52 - 7:54עם אוכלוסייה המונה כשמונה מיליון
-
7:54 - 7:58והכנסה ממוצעת של פחות מ 400 דולרים.
-
7:58 - 8:03אז אנחנו מתקדמים עם פרוייקט הפחם שלנו גם בכיוון הזה.
-
8:03 - 8:05ואחד הדברים המעניינים לדעתי,
-
8:05 - 8:10הוא שיש לי חבר באוניברסיטת ברקלי שעשה אנליזות סיכון.
-
8:10 - 8:13והוא בחן את בעיית ההשלכות הבריאותיות
-
8:13 - 8:15של שריפת עץ לעומת פחם.
-
8:15 - 8:17ומצא שבכל רחבי העולם,
-
8:17 - 8:21ניתן למנוע כמיליון מקרי מוות על ידי החלפת עץ בפחם
-
8:21 - 8:23כדלק לבישול. זה מדהים.
-
8:23 - 8:26אך עד כה, לא היו דרכים לעשות זאת ללא כריתת עצים.
-
8:26 - 8:28וכעת יש לנו דרך
-
8:28 - 8:32שמשתמשת בפסולת חקלאית כדי לייצר דלק לבישול.
-
8:32 - 8:34בכל זאת, אחד הדברים המלהיבים
-
8:34 - 8:37הוא משהו שיצא בטיול שעשיתי לגאנה בחודש שעבר.
-
8:37 - 8:40לדעתי זהו הדבר המגניב ביותר,
-
8:40 - 8:43והוא אפילו ברמת טכנולוגית נמוכה יותר ממה שראיתם עכשיו,
-
8:43 - 8:46אם אתם יכולים לדמיין דבר כזה. הנה הוא.
-
8:46 - 8:51אז מה זה? אלו הם קלחי תירס שהפכו לפחם.
-
8:51 - 8:54היופי בכך הוא שאין צורך ליצור לבנות פחם.
-
8:54 - 8:58זה בא מוכן. זהו המחשב הנייד, השווה 100 דולר, שלי, כאן.
-
8:58 - 9:01ולמעשה כמו ניק הבאתי דוגמאות.
-
9:01 - 9:04(צחוק)
-
9:04 - 9:06אז אפשר להעביר את אלו מסביב.
-
9:07 - 9:12הם תקינים לגמרי, עברו מבחני שטח ומוכנים לשימוש.
-
9:15 - 9:20ואני חושבת שאחד הדברים המדהימים לגבי הטכנולוגיה הזו
-
9:20 - 9:24הוא שהעברת הטכנולוגיה היא כה קלה.
-
9:24 - 9:26לעומת פחם קנה הסוכר,
-
9:26 - 9:29איפה שצריך ממש ללמד אנשים איך ליצור ממנו לבנות פחם
-
9:29 - 9:31וצריך צעד נוסף לבישול חומר הדבק,
-
9:31 - 9:33זה בא כבר כלבנה.
-
9:33 - 9:36וזה בערך הדבר המרגש ביותר בחיי עכשיו,
-
9:36 - 9:39זוהי אולי הערה עצובה לגבי חיי.
-
9:39 - 9:41(צחוק)
-
9:41 - 9:44אבל אחרי שרואים את זה, כמוכם בשורה הראשונה, בסדר,
-
9:44 - 9:46כן, אוקיי. בכל אופן --
-
9:46 - 9:48(צחוק)
-
9:48 - 9:52-- הנה זה. אני חושבת שזוהי דוגמה מושלמת
-
9:52 - 9:57למה שרוברט רייט דיבר עליו בקשר לדברים שהם לא סכום אפס.
-
9:57 - 10:00לא רק שיש תועלת בריאותית,
-
10:00 - 10:02יש תועלת סביבתית.
-
10:02 - 10:05אך זהו אחד המקרים הנדירים מאוד
-
10:05 - 10:08בהם יש תועלת כלכלית.
-
10:08 - 10:12אנשים יכולים ליצור את דלק הבישול שלהם מתוצרי פסולת.
-
10:12 - 10:14הם יכולים לייצר מכך הכנסה.
-
10:14 - 10:17הם יכולים לחסוך את הכסף שהיו מוציאים על קניית פחם,
-
10:17 - 10:19הם גם יכולים לייצר כמות עודפת ולמכור אותה בשוק
-
10:19 - 10:21לאנשים שלא מייצרים בעצמם.
-
10:21 - 10:23זה מאוד נדיר שאין את הפשרות האלו
-
10:23 - 10:27בין בריאות וכלכלה או בין סביבה וכלכלה.
-
10:27 - 10:30אז זהו פרוייקט שאני מוצאת מרגש במיוחד,
-
10:30 - 10:36ואני מצפה לראות לאן הוא יוביל אותנו.
-
10:37 - 10:41אז כשאנחנו מדברים עכשיו על העתיד שניצור,
-
10:41 - 10:44אחד הדברים שנחוצים לדעתי
-
10:44 - 10:48הוא שתיהיה ראייה ברורה של העולם בו אנו חיים.
-
10:48 - 10:52אני לא מתכוונת לעולם שבו אנו חיים.
-
10:52 - 10:56אני מתכוונת לעולם בו נשים מבלות בין שעתיים לשלוש בכל יום
-
10:56 - 10:59בטחינת דגן כדי להאכיל את משפחותיהן.
-
10:59 - 11:02אני מתכוונת לעולם בו חומרי בניין מתקדמים
-
11:02 - 11:05פרושו רעפים עשויים ביד,
-
11:05 - 11:08ואיפה שאם אתה עובד עשר שעות ביום,
-
11:08 - 11:11אתה עדיין מרוויח רק 60 דולר לחודש.
-
11:12 - 11:20אני מתכוונת לעולם בו נשים וילדים מבלים כ40 מיליארד שעות בשנה כדי להביא מים.
-
11:20 - 11:24זה כאילו שכל כח העבודה של מדינת קליפורניה
-
11:24 - 11:28יעבדו במשרה מלאה במשך שנה ולא יעשו כלום מלבד הבאת מים.
-
11:28 - 11:33זהו מקום בו, למשל, אם זה היה הודו,
-
11:33 - 11:36בחדר הזה, רק לשלושה מאיתנו היתה מכונית.
-
11:36 - 11:37אם זה היה אפגניסטן,
-
11:37 - 11:41רק אחד בחדר הזה היה יודע כיצד להשתמש באינטרנט.
-
11:41 - 11:46אם זה היה זמביה, 300 מכם היו חקלאים,
-
11:46 - 11:49ל100 היה איידס או וירוס הכשל החיסוני.
-
11:49 - 11:53ויותר מחצי מכם היו חיים על פחות מדולר ליום.
-
11:53 - 11:58אלו הן הסוגיות שאנו צריכים למצוא להם פתרונות.
-
11:58 - 12:03אלו הם הסוגיות שאנחנו צריכים להכשיר את מהנדסינו,
-
12:03 - 12:07מעצבינו, אנשי העסקים שלנו, היזמים שלנו להתמודדות איתם.
-
12:07 - 12:10אלו הן הפתרונות שאנחנו צריכים למצוא.
-
12:10 - 12:15יש מספר תחומים שלהם אני מאמינה שחשוב במיוחד להתייחס.
-
12:15 - 12:21אחד מהם הוא יצירת טכנולוגיות לקידום מיקרו-מימון ומיקרו-יזמות,
-
12:21 - 12:25כדי שאנשים שחיים מתחת לקו העוני יוכלו למצוא דרך לצאת --
-
12:25 - 12:27ושלא יעשו זאת
-
12:27 - 12:31בעזרת אותם מלאכות מסורתיות כקליעת סלים, גידול עופות וכו'.
-
12:31 - 12:34אלא ישנן טכנולוגיות חדשות ומוצרים חדשים
-
12:34 - 12:36שהם יכולים לייצר בקנה מידה קטן.
-
12:36 - 12:41הדבר הבא שאני מאמינה שאנחנו צריכים ליצור הוא טכנולוגיות לחקלאים עניים
-
12:41 - 12:44כדי להוסיף ערך לגידוליהם.
-
12:44 - 12:47אנחנו צריכים לחשוב מחדש על אסטרטגיות הפיתוח שלנו,
-
12:47 - 12:51כך שלא נקדם יוזמות חינוכיות
-
12:51 - 12:53שנועדו לגרום להם להפסיק להיות חקלאים,
-
12:53 - 12:56אלא שנועדו לגרום להם להפסיק להיות חקלאים עניים.
-
12:56 - 12:59עוד אנחנו צריכים לחשוב כיצד לעשות זאת ביעילות.
-
12:59 - 13:02אנו צריכים לעבוד עם האנשים בקהילות הללו,
-
13:02 - 13:05ולתת להם את המשאבים והכלים להם הם זקוקים
-
13:05 - 13:08כדי לפתור את בעיותיהם. זו הדרך הטובה ביותר לעשות זאת.
-
13:08 - 13:10אנחנו לא אמורים לעשות זאת מבחוץ.
-
13:10 - 13:15אז אנו צריכים ליצור את העתיד הזה, ואנו צריכים להתחיל עכשיו.
-
13:15 - 13:17תודה.
-
13:17 - 13:26(מחיאות כפיים)
-
13:26 - 13:29כריס אנדרסן: אמרי לנו -- בזמן שנראה אם למישהו יש שאלות --
-
13:29 - 13:32רק ספרי לנו על אחד מהדברים האחרים שעליהם עבדת.
-
13:32 - 13:34איימי סמית': עוד כמה דברים שעליהם אנחנו עובדים
-
13:34 - 13:37הם בחינת דרכים לבדיקת איכות מים בעלות נמוכה,
-
13:37 - 13:40כך שקהילות יוכלו לתחזק את מערכות המים שלהם,
-
13:40 - 13:43לדעת כשהם עובדות, לדעת מתי לטפל בהם וכו'.
-
13:43 - 13:45בנוסף לכך אנחנו בוחנים גם מערכות לטיפול במים בעלות נמוכה.
-
13:45 - 13:49אחד מהדברים המרתקים הוא בחינת חיטוי מים סולרי,
-
13:49 - 13:52ושיפור היכולת לעשות זאת.
-
13:52 - 13:56כ.א.: מהו צוואר הבקבוק המונע מהדברים האלה לגדול בקנה מידה ?
-
13:56 - 13:59האם אתם צריכים למצוא יזמים, קרנות הון סיכון,
-
13:59 - 14:04או מה אתם צריכים כדי לקחת את מה שיש לכם ולהביא אותו לקנה מידה גדול ?
-
14:04 - 14:07א.ס.: כן, אני חושבת שזה מספר אנשים גדול המריצים את זה קדימה.
-
14:07 - 14:10זהו דבר קשה: זהו שוק מאוד שבור
-
14:10 - 14:12ואוכלוסיית צרכנים ללא הכנסה.
-
14:12 - 14:16כך שלא ניתן להשתמש באותם מודלים כמו בארצות הברית
-
14:16 - 14:18כדי להניע דברים קדימה.
-
14:18 - 14:21ואנחנו צוות די קטן, כלומר אני.
-
14:21 - 14:22(צחוק)
-
14:22 - 14:25אז, אתם יודעים, אני עושה מה שאני יכולה עם הסטודנטים.
-
14:25 - 14:27יש לנו 30 סטודנטים בשנה היוצאים לשטח
-
14:27 - 14:29ומנסים לממש את זה ולהניע את זה קדימה.
-
14:29 - 14:33עוד עניין הוא ש צריך לעשות דברים עם מסגרת זמן ארוכת טווח,
-
14:33 - 14:37כפי ש -- אתם יודעים, אי אפשר לצפות ממישהו להשלים משהו בתוך שנה או שנתיים.
-
14:37 - 14:39צריך להסתכל חמש או 10 שנים קדימה.
-
14:39 - 14:43אבל אני חושבת שעם החזון לעשות זאת, נוכל להתקדם.
- Title:
- איימי סמית' חולקת תכנון פשוט ומציל חיים
- Speaker:
- Amy Smith
- Description:
-
more » « less
עשן ממדורות בישול פנים-ביתיות הורג יותר מ2 מיליון ילדים בשנה בעולם המתפתח. איימי סמית', מהנדסת מ-MIT מפרטת פתרון מלהיב אך פשוט: דרך להפיכת פסולת חקלאית לפחם הבוער באופן נקי.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 14:43
|
Retired user added a translation |