1
00:00:00,000 --> 00:00:02,000
במונחי המצאה,

2
00:00:02,000 --> 00:00:05,000
הייתי רוצה לספר לכם את הסיפור של אחד מהפרוייקטים האהובים עלי.

3
00:00:05,000 --> 00:00:08,000
אני חושבת שזהו אחד מהמרגשים ביותר שעליו אני עובדת,

4
00:00:08,000 --> 00:00:10,000
אך לדעתי הוא גם הפשוט ביותר.

5
00:00:10,000 --> 00:00:14,000
זהו פרוייקט בעל פוטנציאל ליצור השפעה אדירה ברחבי העולם.

6
00:00:14,000 --> 00:00:18,000
הוא מתייחס לאחד הנושאים הבריאותיים הגדולים בכדור הארץ,

7
00:00:18,000 --> 00:00:21,000
גורם התמותה מספר אחת בקרב ילדים בני פחות מחמש,

8
00:00:21,000 --> 00:00:26,000
שהוא ... ? מחלות נישאות במים. שלשול. תת-תזונה.

9
00:00:26,000 --> 00:00:32,000
לא, נשימת העשן ממדורות בישול פנים-ביתיות -

10
00:00:32,000 --> 00:00:37,000
דלקות נשימתיות חמורות נגרמות מכך. הייתם מאמינים ?

11
00:00:37,000 --> 00:00:40,000
אני מוצאת את זה מזעזע ובמידת מה מחריד.

12
00:00:40,000 --> 00:00:43,000
האם אנחנו לא יכולים ליצור דלקים לבישול הבוערים באופן נקי יותר ?

13
00:00:43,000 --> 00:00:45,000
האם אנחנו לא יכולים ליצור תנורי בישול טובים יותר ?

14
00:00:45,000 --> 00:00:49,000
כיצד ייתכן שזה יוביל ליותר משני מיליון מקרי מוות בכל שנה ?

15
00:00:49,000 --> 00:00:51,000
אני יודעת שביל ג'וי דיבר איתכם

16
00:00:51,000 --> 00:00:53,000
אודות נפלאות ננו-צינוריות פחמן.

17
00:00:53,000 --> 00:00:55,000
אז אני הולכת לדבר איתכם על

18
00:00:55,000 --> 00:00:59,000
נפלאות המאקרו-צינוריות פחמן, כלומר פחם.

19
00:01:01,000 --> 00:01:06,000
זאת תמונה של האיטי הכפרית. 98% מיערות האיטי מבוראים.

20
00:01:06,000 --> 00:01:09,000
תראו מחזות כאלו בכל רחבי האי.

21
00:01:09,000 --> 00:01:12,000
זה מוביל לכל מיני בעיות סביבתיות

22
00:01:12,000 --> 00:01:17,000
ובעיות המשפיעות על אנשים ברחבי המדינה.

23
00:01:17,000 --> 00:01:19,000
לפני כמה שנים הייתה הצפה קשה

24
00:01:19,000 --> 00:01:20,000
שגרמה לאלפי מקרי מוות,

25
00:01:20,000 --> 00:01:22,000
אשר ניתן באופן ישיר לייחסה לעובדה

26
00:01:22,000 --> 00:01:25,000
שאין עצים על הגבעות שייצבו את הקרקע.

27
00:01:25,000 --> 00:01:29,000
אז גשמים יורדים, זורמים לנהרות ואז מתרחשת הצפה.

28
00:01:30,000 --> 00:01:33,000
עכשיו אחת הסיבות לכך שיש כל כך מעט עצים היא:

29
00:01:33,000 --> 00:01:36,000
אנשים צריכים לבשל, ולכן כורתים עצים

30
00:01:36,000 --> 00:01:39,000
ומכינים פחם על מנת לעשות זאת.

31
00:01:39,000 --> 00:01:42,000
זה לא שהאנשים לא מודעים לנזק הסביבתי.

32
00:01:42,000 --> 00:01:45,000
הם מודעים לגמרי, אך אין להם ברירה אחרת.

33
00:01:45,000 --> 00:01:47,000
דלקי מאובנים אינם זמינים,

34
00:01:47,000 --> 00:01:52,000
ואנרגיה סולארית לא מבשלת בדרך שהם אוהבים את האוכל שלהם מוכן.

35
00:01:52,000 --> 00:01:54,000
ולכן זה מה שהם עושים.

36
00:01:54,000 --> 00:01:58,000
תמצאו משפחות כאלו שיוצאות ליער למצוא עץ,

37
00:01:58,000 --> 00:02:01,000
לכרות אותו ולהכין ממנו פחם.

38
00:02:02,000 --> 00:02:05,000
באופן לא מפתיע, ישנו מאמץ גדול

39
00:02:05,000 --> 00:02:09,000
שנעשה על מנת לבחון דלקים חילופיים לבישול.

40
00:02:09,000 --> 00:02:12,000
לפני בערך ארבע שנים לקחתי צוות סטודנטים להאיטי,

41
00:02:12,000 --> 00:02:15,000
ועבדנו עם מתנדבי חילות השלום שם.

42
00:02:15,000 --> 00:02:17,000
הנה מתנדב אחד כזה,

43
00:02:17,000 --> 00:02:20,000
וזה המתקן שהוא בנה באחד הכפרים בהם עבד.

44
00:02:20,000 --> 00:02:22,000
הרעיון היה שאפשר לקחת פסולת נייר,

45
00:02:22,000 --> 00:02:26,000
לדחוס אותו, ולהכין לבנות-פחם שיכולות לשמש כדלק.

46
00:02:26,000 --> 00:02:28,000
אבל המתקן הזה היה איטי מאוד.

47
00:02:28,000 --> 00:02:31,000
אז סטודנטים להנדסה שלנו הלכו לעבוד על זה,

48
00:02:31,000 --> 00:02:34,000
ובעזרת כמה שינויים פשוטים מאוד,

49
00:02:34,000 --> 00:02:37,000
עלה בידם לשלש את תפוקת המתקן.

50
00:02:37,000 --> 00:02:39,000
אז אתם יכולים לדמיין שהם מאוד התרגשו מהעניין.

51
00:02:39,000 --> 00:02:43,000
ולקחו את לבנות הפחם חזרה ל-MIT כדי שיוכלו לבחון אותם.

52
00:02:43,000 --> 00:02:48,000
אחד הדברים שהם גילו הוא שהם לא בוערות.

53
00:02:48,000 --> 00:02:51,000
אז זה היה מעט מאכזב לסטודנטים.

54
00:02:52,000 --> 00:02:56,000
ולמעשה אם תסתכלו קרוב, בדיוק כאן,

55
00:02:56,000 --> 00:02:58,000
אתם יכולים לראות שכתוב, "ארה"ב חילות השלום".

56
00:02:58,000 --> 00:03:02,000
כפי שמתברר, בעצם לא הייתה פסולת נייר בכפר.

57
00:03:02,000 --> 00:03:06,000
ולמרות שזה היה שימוש טוב בניירת ממשלתית

58
00:03:06,000 --> 00:03:08,000
בשביל המתנדב הזה להביא את זה חזרה איתו לכפר,

59
00:03:08,000 --> 00:03:10,000
הוא היה מרוחק כ800 קילומטרים.

60
00:03:10,000 --> 00:03:14,000
אז חשבנו אולי ישנה דרך טובה יותר

61
00:03:14,000 --> 00:03:16,000
למצוא דלק בישול חילופי.

62
00:03:16,000 --> 00:03:19,000
מה שרצינו לעשות הוא ליצור דלק

63
00:03:19,000 --> 00:03:22,000
שהשתמש במשהו זמין ברמה המקומית.

64
00:03:22,000 --> 00:03:26,000
אתם רואים גם את אלה בכל עבר בהאיטי. אלו הם טחנות סוכר בקנה מידה קטן.

65
00:03:26,000 --> 00:03:27,000
ואת תוצר הפסולת מהם

66
00:03:27,000 --> 00:03:31,000
לאחר שסוחטים את המיץ מקנה הסוכר, הנקרא גפת.

67
00:03:31,000 --> 00:03:34,000
אין לזה שימוש אחר. אין לזה שום ערך תזונתי,

68
00:03:34,000 --> 00:03:36,000
אז לא מאכילים עם זה את בעלי החיים.

69
00:03:36,000 --> 00:03:40,000
זה פשוט נשאר בערימה ליד טחנת הסוכר עד שלבסוף שורפים את זה.

70
00:03:40,000 --> 00:03:43,000
מה שרצינו לעשות היה למצוא דרך

71
00:03:43,000 --> 00:03:46,000
לרתום את משאב הפסולת הזה ולהפוך אותו לדלק

72
00:03:46,000 --> 00:03:49,000
שאנשים יוכלו בקלות לבשל איתו,

73
00:03:49,000 --> 00:03:51,000
משהו כמו פחם.

74
00:03:51,000 --> 00:03:56,000
אז במהלך מספר השנים הבאות, סטודנטים ואני עבדנו כדי לפתח תהליך.

75
00:03:56,000 --> 00:04:00,000
מתחילים מהגפת ואז לוקחים דוד פשוט מאוד

76
00:04:00,000 --> 00:04:03,000
שניתן לייצר מחבית שמן משומשת של חמישים וחמישה גאלון.

77
00:04:03,000 --> 00:04:07,000
לאחר זמן מה, אחרי שמדליקים אותו, אוטמים אותו

78
00:04:07,000 --> 00:04:10,000
על מנת להגביל את כמות החמצן שנכנס לדוד,

79
00:04:10,000 --> 00:04:14,000
ואז מקבלים חומר מפוחם כפי שנראה כאן.

80
00:04:14,000 --> 00:04:16,000
למרות זאת, לא ניתן לשרוף את זה מכיוון שזהעדין מדי

81
00:04:16,000 --> 00:04:20,000
ובוער מהר מדי בשביל לשמש לבישול.

82
00:04:20,000 --> 00:04:24,000
אז היינו צריכים לנסות ולמצוא דרך לצקת את זה ללבנות פחם שימושיות.

83
00:04:24,000 --> 00:04:27,000
במקרה, אחד מהסטודנטים שלי היה מגאנה,

84
00:04:27,000 --> 00:04:32,000
והוא זכר מנה שאמו הייתה מכינה לו הנקראת קוקונטה,

85
00:04:32,000 --> 00:04:35,000
זוהי מנת דייסה מאוד דביקה שמכינים משורש הקסבה.

86
00:04:35,000 --> 00:04:37,000
אז חיפשנו, ומצאנו

87
00:04:37,000 --> 00:04:41,000
שאכן מגדלים קסבה בהאיטי, תחת השם מניוק.

88
00:04:41,000 --> 00:04:43,000
ולמעשה מגדלים אותו בכל העולם --

89
00:04:43,000 --> 00:04:47,000
יוקה, טפיוקה, מניוק, קסבה, זה הכל אותו דבר --

90
00:04:47,000 --> 00:04:49,000
ירק שורשי מאוד עמילני.

91
00:04:49,000 --> 00:04:52,000
וניתן לעשות ממנו דייסה מאוד סמיכה ודביקה,

92
00:04:52,000 --> 00:04:56,000
שניתן להשתמש בה כדי לכרוך ביחד את לבנות הפחם.

93
00:04:56,000 --> 00:04:59,000
אז עשינו זאת. ירדנו להאיטי.

94
00:04:59,000 --> 00:05:02,000
אלו הם הבוגרים הראשונים של ה "אקול דה שבו"

95
00:05:02,000 --> 00:05:04,000
או מכון הפחם. ואלו --

96
00:05:04,000 --> 00:05:06,000
(צחוק)

97
00:05:06,000 --> 00:05:11,000
-- זה נכון. אז אני בעצם מדריכה ב MIT וכן ב CIT.

98
00:05:11,000 --> 00:05:15,000
ואלו הם לבנות הפחם שהכנו.

99
00:05:15,000 --> 00:05:20,000
כעת אקח אתכם ליבשת אחרת. זוהי הודו,

100
00:05:20,000 --> 00:05:25,000
וזה דלק הבישול הנפוץ ביותר בהודו: גללים של פרות.

101
00:05:25,000 --> 00:05:29,000
ויותר מהאיטי, זה יוצר מדורות מאוד מלאות בעשן,

102
00:05:29,000 --> 00:05:32,000
וכאן ניתן לראות את ההשפעות הבריאותיות

103
00:05:32,000 --> 00:05:36,000
של בישול בעזרת גללי פרות וביו-מסה כדלק.

104
00:05:36,000 --> 00:05:39,000
ילדים ונשים מושפעים מכך במיוחד,

105
00:05:39,000 --> 00:05:41,000
מכיוון שהם אלו שנמצאים בקרבת מדורות הבישול.

106
00:05:41,000 --> 00:05:44,000
אז ניסינו לראות אם נוכל להכניס לשימוש

107
00:05:44,000 --> 00:05:46,000
את טכנולוגיית יצירת הפחם הזו שם.

108
00:05:46,000 --> 00:05:49,000
למרבה הצער, לא היה להם קנה סוכר

109
00:05:49,000 --> 00:05:52,000
ולא היה להם קסבה, אך זה לא עצר בעדנו.

110
00:05:52,000 --> 00:05:56,000
מה שעשינו היה, מצאנו אילו מקורות ביומסה זמינים ברמה המקומית.

111
00:05:56,000 --> 00:05:59,000
והיה קש חיטה, והיה קש אורז באזור.

112
00:05:59,000 --> 00:06:01,000
ומה שיכולנו להשתמש כדבק

113
00:06:01,000 --> 00:06:03,000
היה למעשה כמויות קטנות של זבל פרות,

114
00:06:03,000 --> 00:06:06,000
שהשתמשו בו בדרך כלל כדלק שלהם.

115
00:06:06,000 --> 00:06:10,000
וערכנו מבחני השוואה, ואתם יכולים לראות כאן

116
00:06:10,000 --> 00:06:13,000
לבנות הפחם וכאן גללי הפרות.

117
00:06:13,000 --> 00:06:16,000
ואתם יכולים לראות בעירה הרבה יותר נקייה של דלק בישול.

118
00:06:16,000 --> 00:06:19,000
ולמעשה, הוא גם מחמם את המים הרבה יותר מהר.

119
00:06:19,000 --> 00:06:21,000
אז היינו שמחים מאוד, עד כה.

120
00:06:21,000 --> 00:06:23,000
אבל אחד הדברים שמצאנו

121
00:06:23,000 --> 00:06:26,000
היה כשערכנו השוואות אל מול פחם מעץ,

122
00:06:26,000 --> 00:06:29,000
שזה לא בער במשך אותו זמן ושלבנות הפחם התפוררו מעט,

123
00:06:29,000 --> 00:06:32,000
ושאיבדנו אנרגיה כשהן התפוררו במהלך הבישול.

124
00:06:32,000 --> 00:06:36,000
אז רצינו לנסות ולמצוא דרך ליצור לבנת פחם חזקה יותר

125
00:06:36,000 --> 00:06:40,000
כדי שנוכל להתחרות עם פחם מעץ בשווקי האיטי.

126
00:06:40,000 --> 00:06:44,000
אז חזרנו ל MIT, הוצאנו את מכשיר ה"אינסטרון"

127
00:06:44,000 --> 00:06:47,000
וגילינו איזה סוג של כוחות צריך

128
00:06:47,000 --> 00:06:49,000
על מנת לדחוס את לבנת הפחם לרמה

129
00:06:49,000 --> 00:06:52,000
שבה אתה מקבל ביצועים משופרים ממנה ?

130
00:06:52,000 --> 00:06:56,000
באותו זמן שהיו סטודנטים במעבדה שעבדו על זה,

131
00:06:56,000 --> 00:07:02,000
היו לנו גם שותפים מהקהילה בהאיטי שעבדו על פיתוח התהליך,

132
00:07:02,000 --> 00:07:08,000
לשיפורו והפיכתו לזמין יותר לאנשים בכפרים שם.

133
00:07:08,000 --> 00:07:10,000
ולאחר זמן מה,

134
00:07:10,000 --> 00:07:15,000
פיתחנו מכבש בעלות נמוכה שמאפשר לייצר את הפחם,

135
00:07:15,000 --> 00:07:22,000
שעכשיו למעשה בוער יותר זמן, ונקי יותר מאשר פחם מעץ.

136
00:07:22,000 --> 00:07:26,000
אז עכשיו אנחנו במצב בו יש לנו מוצר, שהוא למעשה טוב יותר

137
00:07:26,000 --> 00:07:29,000
ממה שאפשר לקנות בשוק בהאיטי,

138
00:07:29,000 --> 00:07:32,000
שזהו מצב נהדר להיות בו.

139
00:07:33,000 --> 00:07:39,000
בהאיטי לבד, בערך כ30 מיליון עצים נכרתים בכל שנה.

140
00:07:39,000 --> 00:07:41,000
ישנה אפשרות ליישם את זה

141
00:07:41,000 --> 00:07:43,000
ולהציל חלק משמעותי מהם.

142
00:07:43,000 --> 00:07:49,000
בנוסף לכך, ההכנסה הנוצרת מהפחם הזה היא 260 מיליון דולרים.

143
00:07:49,000 --> 00:07:52,000
זהו סכום אדיר למדינה כמו האיטי --

144
00:07:52,000 --> 00:07:54,000
עם אוכלוסייה המונה כשמונה מיליון

145
00:07:54,000 --> 00:07:58,000
והכנסה ממוצעת של פחות מ 400 דולרים.

146
00:07:58,000 --> 00:08:03,000
אז אנחנו מתקדמים עם פרוייקט הפחם שלנו גם בכיוון הזה.

147
00:08:03,000 --> 00:08:05,000
ואחד הדברים המעניינים לדעתי,

148
00:08:05,000 --> 00:08:10,000
הוא שיש לי חבר באוניברסיטת ברקלי שעשה אנליזות סיכון.

149
00:08:10,000 --> 00:08:13,000
והוא בחן את בעיית ההשלכות הבריאותיות

150
00:08:13,000 --> 00:08:15,000
של שריפת עץ לעומת פחם.

151
00:08:15,000 --> 00:08:17,000
ומצא שבכל רחבי העולם,

152
00:08:17,000 --> 00:08:21,000
ניתן למנוע כמיליון מקרי מוות על ידי החלפת עץ בפחם

153
00:08:21,000 --> 00:08:23,000
כדלק לבישול. זה מדהים.

154
00:08:23,000 --> 00:08:26,000
אך עד כה, לא היו דרכים לעשות זאת ללא כריתת עצים.

155
00:08:26,000 --> 00:08:28,000
וכעת יש לנו דרך

156
00:08:28,000 --> 00:08:32,000
שמשתמשת בפסולת חקלאית כדי לייצר דלק לבישול.

157
00:08:32,000 --> 00:08:34,000
בכל זאת, אחד הדברים המלהיבים

158
00:08:34,000 --> 00:08:37,000
הוא משהו שיצא בטיול שעשיתי לגאנה בחודש שעבר.

159
00:08:37,000 --> 00:08:40,000
לדעתי זהו הדבר המגניב ביותר,

160
00:08:40,000 --> 00:08:43,000
והוא אפילו ברמת טכנולוגית נמוכה יותר ממה שראיתם עכשיו,

161
00:08:43,000 --> 00:08:46,000
אם אתם יכולים לדמיין דבר כזה. הנה הוא.

162
00:08:46,000 --> 00:08:51,000
אז מה זה? אלו הם קלחי תירס שהפכו לפחם.

163
00:08:51,000 --> 00:08:54,000
היופי בכך הוא שאין צורך ליצור לבנות פחם.

164
00:08:54,000 --> 00:08:58,000
זה בא מוכן. זהו המחשב הנייד, השווה 100 דולר, שלי, כאן.

165
00:08:58,000 --> 00:09:01,000
ולמעשה כמו ניק הבאתי דוגמאות.

166
00:09:01,000 --> 00:09:04,000
(צחוק)

167
00:09:04,000 --> 00:09:06,000
אז אפשר להעביר את אלו מסביב.

168
00:09:07,000 --> 00:09:12,000
הם תקינים לגמרי, עברו מבחני שטח ומוכנים לשימוש.

169
00:09:15,000 --> 00:09:20,000
ואני חושבת שאחד הדברים המדהימים לגבי הטכנולוגיה הזו

170
00:09:20,000 --> 00:09:24,000
הוא שהעברת הטכנולוגיה היא כה קלה.

171
00:09:24,000 --> 00:09:26,000
לעומת פחם קנה הסוכר,

172
00:09:26,000 --> 00:09:29,000
איפה שצריך ממש ללמד אנשים איך ליצור ממנו לבנות פחם

173
00:09:29,000 --> 00:09:31,000
וצריך צעד נוסף לבישול חומר הדבק,

174
00:09:31,000 --> 00:09:33,000
זה בא כבר כלבנה.

175
00:09:33,000 --> 00:09:36,000
וזה בערך הדבר המרגש ביותר בחיי עכשיו,

176
00:09:36,000 --> 00:09:39,000
זוהי אולי הערה עצובה לגבי חיי.

177
00:09:39,000 --> 00:09:41,000
(צחוק)

178
00:09:41,000 --> 00:09:44,000
אבל אחרי שרואים את זה, כמוכם בשורה הראשונה, בסדר,

179
00:09:44,000 --> 00:09:46,000
כן, אוקיי. בכל אופן --

180
00:09:46,000 --> 00:09:48,000
(צחוק)

181
00:09:48,000 --> 00:09:52,000
-- הנה זה. אני חושבת שזוהי דוגמה מושלמת

182
00:09:52,000 --> 00:09:57,000
למה שרוברט רייט דיבר עליו בקשר לדברים שהם לא סכום אפס.

183
00:09:57,000 --> 00:10:00,000
לא רק שיש תועלת בריאותית,

184
00:10:00,000 --> 00:10:02,000
יש תועלת סביבתית.

185
00:10:02,000 --> 00:10:05,000
אך זהו אחד המקרים הנדירים מאוד

186
00:10:05,000 --> 00:10:08,000
בהם יש תועלת כלכלית.

187
00:10:08,000 --> 00:10:12,000
אנשים יכולים ליצור את דלק הבישול שלהם מתוצרי פסולת.

188
00:10:12,000 --> 00:10:14,000
הם יכולים לייצר מכך הכנסה.

189
00:10:14,000 --> 00:10:17,000
הם יכולים לחסוך את הכסף שהיו מוציאים על קניית פחם,

190
00:10:17,000 --> 00:10:19,000
הם גם יכולים לייצר כמות עודפת ולמכור אותה בשוק

191
00:10:19,000 --> 00:10:21,000
לאנשים שלא מייצרים בעצמם.

192
00:10:21,000 --> 00:10:23,000
זה מאוד נדיר שאין את הפשרות האלו

193
00:10:23,000 --> 00:10:27,000
בין בריאות וכלכלה או בין סביבה וכלכלה.

194
00:10:27,000 --> 00:10:30,000
אז זהו פרוייקט שאני מוצאת מרגש במיוחד,

195
00:10:30,000 --> 00:10:36,000
ואני מצפה לראות לאן הוא יוביל אותנו.

196
00:10:37,000 --> 00:10:41,000
אז כשאנחנו מדברים עכשיו על העתיד שניצור,

197
00:10:41,000 --> 00:10:44,000
אחד הדברים שנחוצים לדעתי

198
00:10:44,000 --> 00:10:48,000
הוא שתיהיה ראייה ברורה של העולם בו אנו חיים.

199
00:10:48,000 --> 00:10:52,000
אני לא מתכוונת לעולם שבו אנו חיים.

200
00:10:52,000 --> 00:10:56,000
אני מתכוונת לעולם בו נשים מבלות בין שעתיים לשלוש בכל יום

201
00:10:56,000 --> 00:10:59,000
בטחינת דגן כדי להאכיל את משפחותיהן.

202
00:10:59,000 --> 00:11:02,000
אני מתכוונת לעולם בו חומרי בניין מתקדמים

203
00:11:02,000 --> 00:11:05,000
פרושו רעפים עשויים ביד,

204
00:11:05,000 --> 00:11:08,000
ואיפה שאם אתה עובד עשר שעות ביום,

205
00:11:08,000 --> 00:11:11,000
אתה עדיין מרוויח רק 60 דולר לחודש.

206
00:11:12,000 --> 00:11:20,000
אני מתכוונת לעולם בו נשים וילדים מבלים כ40 מיליארד שעות בשנה כדי להביא מים.

207
00:11:20,000 --> 00:11:24,000
זה כאילו שכל כח העבודה של מדינת קליפורניה

208
00:11:24,000 --> 00:11:28,000
יעבדו במשרה מלאה במשך שנה ולא יעשו כלום מלבד הבאת מים.

209
00:11:28,000 --> 00:11:33,000
זהו מקום בו, למשל, אם זה היה הודו,

210
00:11:33,000 --> 00:11:36,000
בחדר הזה, רק לשלושה מאיתנו היתה מכונית.

211
00:11:36,000 --> 00:11:37,000
אם זה היה אפגניסטן,

212
00:11:37,000 --> 00:11:41,000
רק אחד בחדר הזה היה יודע כיצד להשתמש באינטרנט.

213
00:11:41,000 --> 00:11:46,000
אם זה היה זמביה, 300 מכם היו חקלאים,

214
00:11:46,000 --> 00:11:49,000
ל100 היה איידס או וירוס הכשל החיסוני.

215
00:11:49,000 --> 00:11:53,000
ויותר מחצי מכם היו חיים על פחות מדולר ליום.

216
00:11:53,000 --> 00:11:58,000
אלו הן הסוגיות שאנו צריכים למצוא להם פתרונות.

217
00:11:58,000 --> 00:12:03,000
אלו הם הסוגיות שאנחנו צריכים להכשיר את מהנדסינו,

218
00:12:03,000 --> 00:12:07,000
מעצבינו, אנשי העסקים שלנו, היזמים שלנו להתמודדות איתם.

219
00:12:07,000 --> 00:12:10,000
אלו הן הפתרונות שאנחנו צריכים למצוא.

220
00:12:10,000 --> 00:12:15,000
יש מספר תחומים שלהם אני מאמינה שחשוב במיוחד להתייחס.

221
00:12:15,000 --> 00:12:21,000
אחד מהם הוא יצירת טכנולוגיות לקידום מיקרו-מימון ומיקרו-יזמות,

222
00:12:21,000 --> 00:12:25,000
כדי שאנשים שחיים מתחת לקו העוני יוכלו למצוא דרך לצאת --

223
00:12:25,000 --> 00:12:27,000
ושלא יעשו זאת

224
00:12:27,000 --> 00:12:31,000
בעזרת אותם מלאכות מסורתיות כקליעת סלים, גידול עופות וכו'.

225
00:12:31,000 --> 00:12:34,000
אלא ישנן טכנולוגיות חדשות ומוצרים חדשים

226
00:12:34,000 --> 00:12:36,000
שהם יכולים לייצר בקנה מידה קטן.

227
00:12:36,000 --> 00:12:41,000
הדבר הבא שאני מאמינה שאנחנו צריכים ליצור הוא טכנולוגיות לחקלאים עניים

228
00:12:41,000 --> 00:12:44,000
כדי להוסיף ערך לגידוליהם.

229
00:12:44,000 --> 00:12:47,000
אנחנו צריכים לחשוב מחדש על אסטרטגיות הפיתוח שלנו,

230
00:12:47,000 --> 00:12:51,000
כך שלא נקדם יוזמות חינוכיות

231
00:12:51,000 --> 00:12:53,000
שנועדו לגרום להם להפסיק להיות חקלאים,

232
00:12:53,000 --> 00:12:56,000
אלא שנועדו לגרום להם להפסיק להיות חקלאים עניים.

233
00:12:56,000 --> 00:12:59,000
עוד אנחנו צריכים לחשוב כיצד לעשות זאת ביעילות.

234
00:12:59,000 --> 00:13:02,000
אנו צריכים לעבוד עם האנשים בקהילות הללו,

235
00:13:02,000 --> 00:13:05,000
ולתת להם את המשאבים והכלים להם הם זקוקים

236
00:13:05,000 --> 00:13:08,000
כדי לפתור את בעיותיהם. זו הדרך הטובה ביותר לעשות זאת.

237
00:13:08,000 --> 00:13:10,000
אנחנו לא אמורים לעשות זאת מבחוץ.

238
00:13:10,000 --> 00:13:15,000
אז אנו צריכים ליצור את העתיד הזה, ואנו צריכים להתחיל עכשיו.

239
00:13:15,000 --> 00:13:17,000
תודה.

240
00:13:17,000 --> 00:13:26,000
(מחיאות כפיים)

241
00:13:26,000 --> 00:13:29,000
כריס אנדרסן: אמרי לנו -- בזמן שנראה אם למישהו יש שאלות --

242
00:13:29,000 --> 00:13:32,000
רק ספרי לנו על אחד מהדברים האחרים שעליהם עבדת.

243
00:13:32,000 --> 00:13:34,000
איימי סמית': עוד כמה דברים שעליהם אנחנו עובדים

244
00:13:34,000 --> 00:13:37,000
הם בחינת דרכים לבדיקת איכות מים בעלות נמוכה,

245
00:13:37,000 --> 00:13:40,000
כך שקהילות יוכלו לתחזק את מערכות המים שלהם,

246
00:13:40,000 --> 00:13:43,000
לדעת כשהם עובדות, לדעת מתי לטפל בהם וכו'.

247
00:13:43,000 --> 00:13:45,000
בנוסף לכך אנחנו בוחנים גם מערכות לטיפול במים בעלות נמוכה.

248
00:13:45,000 --> 00:13:49,000
אחד מהדברים המרתקים הוא בחינת חיטוי מים סולרי,

249
00:13:49,000 --> 00:13:52,000
ושיפור היכולת לעשות זאת.

250
00:13:52,000 --> 00:13:56,000
כ.א.: מהו צוואר הבקבוק המונע מהדברים האלה לגדול בקנה מידה ?

251
00:13:56,000 --> 00:13:59,000
האם אתם צריכים למצוא יזמים, קרנות הון סיכון,

252
00:13:59,000 --> 00:14:04,000
או מה אתם צריכים כדי לקחת את מה שיש לכם ולהביא אותו לקנה מידה גדול ?

253
00:14:04,000 --> 00:14:07,000
א.ס.: כן, אני חושבת שזה מספר אנשים גדול המריצים את זה קדימה.

254
00:14:07,000 --> 00:14:10,000
זהו דבר קשה: זהו שוק מאוד שבור

255
00:14:10,000 --> 00:14:12,000
ואוכלוסיית צרכנים ללא הכנסה.

256
00:14:12,000 --> 00:14:16,000
כך שלא ניתן להשתמש באותם מודלים כמו בארצות הברית

257
00:14:16,000 --> 00:14:18,000
כדי להניע דברים קדימה.

258
00:14:18,000 --> 00:14:21,000
ואנחנו צוות די קטן, כלומר אני.

259
00:14:21,000 --> 00:14:22,000
(צחוק)

260
00:14:22,000 --> 00:14:25,000
אז, אתם יודעים, אני עושה מה שאני יכולה עם הסטודנטים.

261
00:14:25,000 --> 00:14:27,000
יש לנו 30 סטודנטים בשנה היוצאים לשטח

262
00:14:27,000 --> 00:14:29,000
ומנסים לממש את זה ולהניע את זה קדימה.

263
00:14:29,000 --> 00:14:33,000
עוד עניין הוא ש צריך לעשות דברים עם מסגרת זמן ארוכת טווח,

264
00:14:33,000 --> 00:14:37,000
כפי ש -- אתם יודעים, אי אפשר לצפות ממישהו להשלים משהו בתוך שנה או שנתיים.

265
00:14:37,000 --> 00:14:39,000
צריך להסתכל חמש או 10 שנים קדימה.

266
00:14:39,000 --> 00:14:43,000
אבל אני חושבת שעם החזון לעשות זאת, נוכל להתקדם.