< Return to Video

"סרטי המלחמה" - סרט על מלחמת עיראק שנוצר בעזרת חיילים

  • 0:01 - 0:04
    לפני 3 שנים קיבלתי שיחת טלפון,
    בעקבות סרט קודם שלי,
  • 0:04 - 0:08
    עם הצעה להתלוות
    למשמר הלאומי של ניו-המפשייר.
  • 0:08 - 0:11
    הרעיון שלי -
    ואני ממש התעוררתי באמצע הלילה,
  • 0:11 - 0:13
    לכולנו יש רגעים כאלה.
  • 0:13 - 0:16
    התרגשתי משיחת הטלפון הזו.
  • 0:16 - 0:19
    בדיוק סיימתי סרט
    על ותיקי מלח"ע ה-2,
  • 0:19 - 0:21
    תפשתי... למדתי להכיר את סיפוריהם,
  • 0:21 - 0:25
    ותפשתי שזו הזדמנות
    של פעם בחיים
  • 0:25 - 0:27
    לספר את סיפורו של לוחם
    תוך כדי התרחשותו.
  • 0:27 - 0:29
    אז הלכתי לישון די נרגשת.
  • 0:29 - 0:33
    לא בטוחה בנוגע לפרטים,
    אבל נרגשת.
  • 0:34 - 0:37
    זה לא היה ב-4 בבוקר, אבל -
    קרוב לחצות.
  • 0:37 - 0:39
    התעוררתי מיד. התעוררתי לגמרי.
  • 0:39 - 0:43
    עם הרעיון הזה:
    להצטרף אליהם באופן וירטואלי
  • 0:43 - 0:45
    וליצור תקשורת דו-כיוונית עם החיילים,
  • 0:45 - 0:49
    לספר את הסיפור מבפנים,
    במקום לתאר אותו מבחוץ?
  • 0:49 - 0:51
    אז החזרתי טלפון לרב-סרן היילסהורן,
  • 0:51 - 0:54
    קצין יחסי-הציבור של
    המשמר הלאומי של ניו המפשייר.
  • 0:54 - 0:56
    הוא מכיר אותי,
    ואני אומרת לו, "גרג?"
  • 0:56 - 0:58
    והוא, "כן, דבורה?"
  • 0:58 - 1:00
    סיפרתי לו על הרעיון שלי,
  • 1:00 - 1:03
    והוא אחד האנשים הכי אמיצים בעולם,
  • 1:03 - 1:08
    כמו גנרל בלייר,
    שאישר לי לבסוף לנסות זאת.
  • 1:08 - 1:10
    תוך 10 ימים הייתי בפורט דיקס.
  • 1:10 - 1:12
    הוא אפילו איפשר לי
    לבחור יחידה.
  • 1:12 - 1:15
    בחרתי את פלוגה ג',
    השלישית בגדוד 172,
  • 1:15 - 1:17
    יחידת חי"ר הררי - משתי סיבות.
  • 1:17 - 1:19
    ראשית, הם חי"ר. והסיבה השניה:
  • 1:19 - 1:22
    הם עמדו להיות מוצבים
    באזור-תחזוקה "אנקונדה",
  • 1:22 - 1:24
    אז ידעתי שתהיה להם
    גישה לאינטרנט,
  • 1:24 - 1:26
    אך התנאי היה
    לשכנע את החיילים להתנדב.
  • 1:26 - 1:28
    זה היה עניין רציני.
  • 1:28 - 1:29
    אני חושבת שכאשר רס"ן ה'
    אמר לי,
  • 1:29 - 1:33
    לא לגמרי הבנתי
    במה זה יהיה כרוך,
  • 1:33 - 1:34
    אז כשהגעתי לפורט דיקס
  • 1:34 - 1:38
    היה עלי להתייצב
    לפני 180 בחורים
  • 1:38 - 1:39
    ולספר להם על חזוני.
  • 1:39 - 1:42
    אתם יכולים לתאר לעצמכם
    את ברד השאלות שחטפתי.
  • 1:42 - 1:43
    הראשונה היתה,
  • 1:43 - 1:45
    "מה לעזאזל את יודעת
    על המשמר הלאומי?"
  • 1:46 - 1:51
    פתחתי בסיפור מלחמתם באינדיאנים
    משבט פקווט במפרץ מסצ'וסטס ב-1607.
  • 1:51 - 1:54
    נתתי להם תשובה בת תשע דקות.
  • 1:54 - 1:56
    וזה סיפק אותם.
  • 1:56 - 1:58
    אז ברצוני להראות לכם קטע מהסרט.
  • 1:58 - 2:02
    זה הקדימון,
    כי אני יודעת שאתם עסוקים -
  • 2:02 - 2:04
    ורבים מכם אולי לא יזכו לראותו.
  • 2:04 - 2:06
    אז אני רוצה להראות את הקדימון,
  • 2:06 - 2:09
    ואחר כך אפרט את אחת הסצנות.
  • 2:09 - 2:11
    אפשר להקרין?
  • 2:15 - 2:17
    -שלושה חיילי המשמר הלאומי...-
  • 2:17 - 2:19
    פינק: אני סמל סטיבן פינק.
  • 2:19 - 2:21
    מוריארטי: רופא, מייקל מוריארטי.
  • 2:21 - 2:23
    באזי: אם אני באמת רוצה ללכת?
    כנראה שלא.
  • 2:23 - 2:25
    -...שצילמו את התעסוקה שלהם...-
  • 2:25 - 2:27
    חייל: אנו לא אמורים לדבר עם התקשורת.
  • 2:27 - 2:28
    פ: אני לא התקשורת, לעזאזל!
  • 2:28 - 2:30
    -...במשך שנה אחת בעיראק-
  • 2:30 - 2:33
    מ: הגיע היום.
    החיים עומדים להשתנות.
  • 2:33 - 2:35
    חייל: זה על אמת, חביבי! מוכנים?
  • 2:35 - 2:39
    קדימה! מוכנים?
    עיראק, אנו באים!
  • 2:40 - 2:43
    ב: כל חייל רוצה להגיע לקרב.
  • 2:43 - 2:44
    זה אינסטינקט טבעי.
  • 2:44 - 2:45
    פ: אם תרשה לפחד לגעת בך,
  • 2:45 - 2:47
    אז לא תעשה את העבודה שלך.
  • 2:47 - 2:50
    מ: בכל פעם שיוצאים לשם,
    יש פיגועים.
  • 2:50 - 2:52
    לא יאומן.
  • 2:53 - 2:57
    ב: הי נסטור,
    חריץ התחת שלך בפרצוף שלי.
  • 2:59 - 3:01
    -אינפוזיה!
    -יורים עלינו?
  • 3:01 - 3:04
    -חייל נפגע! חייל נפגע!
  • 3:04 - 3:06
    מ: תמשיך הלאה, אחי. רוצה לשחק?
  • 3:06 - 3:07
    -מעולה. מרגש. אמיתי-
  • 3:07 - 3:10
    אשתו של מוריארטי:
    מאד קשה לו בלי אבא שלו.
  • 3:10 - 3:11
    -הם שירתו במשך שנה...-
  • 3:11 - 3:14
    מ: הילד הקטן הזה נמצא
    באמצע אזור-לחימה.
  • 3:14 - 3:15
    -...הם צילמו את הפעילות-
  • 3:15 - 3:17
    -הנה הם!! קדימה!
  • 3:17 - 3:19
    חברתו של פינק: בהתחלה ביקש,
    "תכתבי משהו מלוכלך!"
  • 3:19 - 3:21
    -הם לא ידעו למה לצפות-
  • 3:21 - 3:23
    ג'ורג' וו. בוש:
    הדמוקרטיה החדשה ביותר בעולם.
  • 3:23 - 3:26
    -אבל הם חטפו את הכל
    והקליטו את זה-
  • 3:27 - 3:29
    מ: הם יורים עלי.
  • 3:29 - 3:31
    פ: אי-אפשר להכניס 150,000 חיילים
  • 3:31 - 3:33
    ולומר שבאנו כדי להקים דמוקרטיה.
  • 3:33 - 3:35
    חייל: יש לנו עכשיו אשנב-מכירה
    כמו בבורגר קינג.
  • 3:35 - 3:36
    פ: באנו הנה כדי לעשות כסף.
  • 3:36 - 3:38
    מ: אני תומך בג'ורג' בוש.
    לא באנו בשביל הנפט.
  • 3:38 - 3:40
    -מאת יוצרי "ערפל המלחמה" זוכה האוסקר-
  • 3:41 - 3:42
    ג'ון באריל: הדבר הכי גרוע בחיים שלי.
  • 3:42 - 3:44
    פ: באריל, אל תסתכל על זה, חבר.
  • 3:44 - 3:46
    אשתו של מ:
    הוא כבר לא אותו האיש.
  • 3:46 - 3:49
    מ: אני לא חוזר.
  • 3:49 - 3:51
    -סרט בעל כנות ועוצמה נדירות-
  • 3:51 - 3:53
    קווין שנגרו:
    באנו לעזור לעם העיראקי -
  • 3:53 - 3:55
    וכרגע הרגנו אחד מהם.
  • 3:55 - 3:57
    -סמית נפגע!
    -סמל סמית נפגע?
  • 3:57 - 4:02
    -הנה הם! שם! אש! אש!
  • 4:04 - 4:06
    -סרטי המלחמה-
  • 4:06 - 4:09
    באריל: בעוד 20 שנה
    זו תהיה ארץ טובה יותר
  • 4:09 - 4:10
    כי היינו שם.
  • 4:11 - 4:15
    אני מקווה.
  • 4:17 - 4:22
    [מחיאות כפיים]
  • 4:22 - 4:24
    תודה רבה.
  • 4:24 - 4:27
    אחד הדברים שאני רוצה
    לדבר עליהם הוא,
  • 4:27 - 4:31
    לנהל שיחה על משהו
    שקשה לדבר עליו.
  • 4:31 - 4:35
    וברצוני לספר על חוויה
    שהיתה לי כאן ב-TED.
  • 4:35 - 4:37
    אינני יודעת כמה מכם
    היו מעלים זאת על הדעת,
  • 4:37 - 4:41
    אך יש כאן חבר TED אחד
    שחזר לאחרונה מעיראק.
  • 4:41 - 4:44
    פול? נו, תקום.
  • 4:44 - 4:46
    זהו פול אנתוני.
  • 4:46 - 4:51
    הוא שירת -
    [מחיאות כפיים] - בנחתים,
  • 4:52 - 4:55
    ואני רוצה לספר לכם סיפור קטן.
  • 4:55 - 4:57
    היינו בין ברי המזל
  • 4:57 - 5:01
    שנכחו בשיעור של
    מצלמות ה'סוני' ותוכנת ה'ויסטה'.
  • 5:01 - 5:02
    והתחלנו לשוחח.
  • 5:02 - 5:04
    אנשים שרואים את תג-השם שלי,
    ואת "סרטי המלחמה",
  • 5:04 - 5:06
    מתחילים לשוחח איתי על מלחמות.
  • 5:06 - 5:10
    נכנסנו לשיחה עם
    עוד כמה אנשים בכיתה,
  • 5:10 - 5:12
    וזה נמשך עוד ועוד.
  • 5:12 - 5:14
    דיברנו במשך שעה.
  • 5:14 - 5:16
    וזה הבהיר לי משהו
    שהייתי רוצה לבקש מכם
  • 5:16 - 5:20
    שתחשבו עליו,
    בתקווה שתעזרו בעניין זה.
  • 5:20 - 5:22
    שהוא, לדעתי רבים מאיתנו
    חוששים לשוחח
  • 5:22 - 5:24
    על מלחמה ועל פוליטיקה.
  • 5:24 - 5:26
    ובאמת -
    אולי מכיוון שלא נגיע להסכמה.
  • 5:26 - 5:28
    אולי בגלל שזה ייעשה לא נעים.
  • 5:28 - 5:32
    איך נעלה את הנושא
    כך שנוכל ממש לנהל שיחה?
  • 5:32 - 5:37
    ואז פול דיבר,
  • 5:37 - 5:40
    והוא פנה לקונסטנס ואמר,
  • 5:40 - 5:43
    "לא הייתי מדבר כאן
    אילולא היא היתה פה,
  • 5:43 - 5:45
    "כי אני יודע שהיא מחפה עלי."
  • 5:45 - 5:47
    ואני חייבת לומר שהייתי עצבנית.
  • 5:47 - 5:49
    כי אני רגילה לשאלות-ותשובות.
  • 5:49 - 5:50
    מאד התחברתי למה שג'יימס אמר אתמול,
  • 5:50 - 5:52
    כי אני נמצאת מאחורי המצלמה.
  • 5:52 - 5:54
    אין לי בעיה להשיב על שאלות
    בקשר לסרט שלי,
  • 5:54 - 5:56
    אך לבוא ולדבר במשך 18 דקות,
    זה המון זמן עבורי.
  • 5:56 - 5:59
    אז רציתי להגיד,
    "פול, אני שמחה שאתה כאן,
  • 5:59 - 6:01
    "כי אני יודעת שאתה מחפה עלי."
  • 6:01 - 6:03
    [צחוק]
  • 6:03 - 6:05
    הסרט לא עסק באינטרנט,
  • 6:05 - 6:07
    אך הוא לא היה נוצר בלעדיו.
  • 6:07 - 6:10
    לסרטים של החבר'ה לקח בממוצע
    שבועיים להגיע מעיראק אלי.
  • 6:10 - 6:14
    ובינתיים, החיילים -
    התכתבנו בדוא"ל ובמסרונים.
  • 6:15 - 6:17
    לא את הכל שמרתי,
  • 6:17 - 6:19
    כי בהתחלה לא חשבתי
  • 6:19 - 6:22
    שזה יהיה משהו שארצה לתעד.
  • 6:22 - 6:28
    אך יש 3,211 דוא"לים,
    מסרונים והודעות טקסט
  • 6:28 - 6:31
    שהצלחתי לשמור.
  • 6:31 - 6:37
    ואני מכמתת זאת כי באמת
    יצאנו כאן למסע משותף
  • 6:37 - 6:39
    כדי להיכנס באמת לעומק העניין.
  • 6:39 - 6:40
    אז ברצוני להראות לכם קטע,
  • 6:40 - 6:44
    ואז אספר לכם קצת
    איך הוא נוצר.
  • 6:44 - 6:45
    אפשר להקרין.
  • 6:46 - 6:49
    פינק: היום משחקים.
  • 6:49 - 6:53
    אנו רוצים לתת למורדים האלה
    הזדמנות הוגנת.
  • 6:53 - 6:56
    אז מה שאנו עושים,
    אנו נוסעים בחלונות מורדים.
  • 6:56 - 6:59
    כי הרי ברור שיש לנו יתרון.
  • 7:01 - 7:02
    אני צוחק.
  • 7:02 - 7:04
    אין מצב שניסע בחלונות מורדים.
  • 7:05 - 7:08
    ממש לא. מאד לא בטוח.
  • 7:11 - 7:12
    וואה!
  • 7:12 - 7:13
    שם!
  • 7:14 - 7:17
    פ: בסדר, בואו ניגש למקום.
  • 7:18 - 7:21
    -שימו לב, אנו יוצאים עכשיו מטאג'י.
  • 7:21 - 7:25
    -נראה לנו שהפיצוץ
    היה ממש מחוץ לשער של טאג'י,
  • 7:25 - 7:27
    -אנו ניגשים לזירה.
  • 7:29 - 7:31
    -זו מכונית תופת מזויינת!
  • 7:31 - 7:32
    -בני זונות!
  • 7:32 - 7:34
    -שים את השכפ"ץ!
  • 7:34 - 7:36
    -היי, תיגש למז--- כן, כן.
  • 7:36 - 7:38
    -מי ששומע, ארבעה גורמים אל השער!
  • 7:38 - 7:41
    פ: שריף 1-6,
    או כל אחד מארבעת הגורמים,
  • 7:41 - 7:44
    אנו זקוקים לכם כרגע
    בשער טאג'י, עבור.
  • 7:44 - 7:46
    -אני אעביר אתכם.
  • 7:52 - 7:55
    פ: תישאר נמוך. לך ימינה.
  • 7:55 - 7:58
    -קח את התרמיל,
    קח את תרמיל העזרה הראשונה שלך!
  • 7:59 - 8:02
    [צעקות]
  • 8:04 - 8:06
    פ: היו הרבה נפגעים.
  • 8:06 - 8:10
    אולי 20 הרוגים,
    לפחות 20 או 30 עיראקים פצועים.
  • 8:17 - 8:19
    פ: זה נראה כמו - נו, אתה יודע,
  • 8:19 - 8:21
    כאילו מישהו זרק מטבע דרך האיש,
  • 8:21 - 8:24
    ממש כאילו - לא ירד דם מפצעי הרסיסים.
  • 8:24 - 8:26
    הכל נצרב.
  • 8:26 - 8:30
    זה היה ממש כאילו
    שחלל עבר דרך הגוף.
  • 8:31 - 8:33
    -זו הזירה הצפונית.
  • 8:33 - 8:38
    -הרגע סילקו מפה גופה שרופה,
    או חצי גופה שרופה.
  • 8:38 - 8:42
    אני לא חושב שנשאר משהו
    מהבטן ולמטה.
  • 8:44 - 8:46
    -זה דם.
  • 8:48 - 8:50
    ואתה יודע, אתה צועד,
  • 8:50 - 8:53
    ואתה שומע את חתיכות העור, ו --
  • 8:55 - 8:57
    זהו, זה כל מה שנשאר
  • 8:57 - 9:01
    -אני זוכר שנתתי 3 אינפוזיות
    וחבשתי כמה פצועים.
  • 9:01 - 9:06
    חיילים שישבו בפינת קיר-המגן,
    רועדים וצורחים.
  • 9:06 - 9:09
    חובשים מבוהלים שלא יכלו לתפקד.
  • 9:11 - 9:16
    אח"כ שמעתי שאסור לטפל
    בנפגעים העיראקיים בטאג'י.
  • 9:16 - 9:18
    מותר להם לעבוד שם
    בשביל פרוטות,
  • 9:18 - 9:19
    אבל אסור להם למות שם.
  • 9:19 - 9:21
    הם צריכים למות בחוץ.
  • 9:24 - 9:26
    אם אחד מקציני הרפואה האפסים האלה
  • 9:26 - 9:29
    היה אומר לי להפסיק לטפל,
  • 9:29 - 9:31
    הייתי חותך לו במקום את הגרון.
  • 9:41 - 9:43
    השעה 21:00, וזו היחידה שלנו
  • 9:43 - 9:46
    עוברים בראש על אירועי היום,
  • 9:46 - 9:49
    אם אנו רוצים או לא.
  • 9:49 - 9:51
    קריין: עוד אלימות בעיראק.
  • 9:51 - 9:55
    2 מחבלים מתאבדים במכוניות תופת
    הרגו 8 עיראקים ופצעו עשרות
  • 9:55 - 9:56
    ליד בסיס של הקואליציה בצפון בגדד...
  • 9:56 - 9:57
    פ: אנחנו בחדשות.
  • 9:57 - 10:00
    אני מרגיש מנוצל וגאה ביחד.
  • 10:00 - 10:02
    איבדתי את כל האמון בתקשורת -
  • 10:02 - 10:07
    בדיחה עצובה שהייתי מעדיף לצחוק ממנה
    מאשר להשתתף בה.
  • 10:07 - 10:10
    אני באמת צריך להודות לאל
    על שהציל אותי.
  • 10:10 - 10:12
    אני גומר כאן והולך לאונן.
  • 10:12 - 10:14
    כי לדפים האלה יש ריח של "לינדז",
  • 10:14 - 10:17
    ומחר לא יהיה זמן לאונן.
  • 10:17 - 10:19
    יש עוד משימה ב-06:00.
  • 10:23 - 10:27
    עכשיו - [מחיאות כפיים]. תודה.
  • 10:27 - 10:32
    כשאמרתי קודם, לנסות לספר סיפור
    מבפנים ולא מבחוץ -
  • 10:32 - 10:37
    חלק ממה שכריס הציג ברהיטות כזו
    בהקדמה שלו, זה העניין.
  • 10:37 - 10:39
    זהו נסיון חדש ליצור סרט תיעודי.
  • 10:39 - 10:44
    כשפגשתי את החבר'ה האלה,
    10 מהם הסכימו לקחת מצלמות.
  • 10:44 - 10:46
    בסופו של דבר, 21 צילמו.
  • 10:46 - 10:48
    חמישה חיילים צילמו כל הזמן.
  • 10:48 - 10:50
    שלושה מהם מופיעים בסרט.
  • 10:50 - 10:54
    הדרך בה נודע לי על טאג'י
    היתה מדוא"ל של פינק,
  • 10:54 - 10:57
    והוא צירף צילום
    של הגופה השרופה שליד הרכב.
  • 10:57 - 10:59
    והנימה של הדוא"ל שלו היתה,
  • 10:59 - 11:02
    "זה היה בבירור יום גרוע מאד."
  • 11:02 - 11:06
    וראיתי בחלונית המסר-המיידי שלי
    שמייק מוריארטי נמצא בבסיס.
  • 11:06 - 11:08
    אז שלחתי למייק פינג ואמרתי,
  • 11:08 - 11:11
    "מייק, אתה מוכן ללכת
    לראיין את פינק?"
  • 11:11 - 11:13
    כי מה שהרבה פעמים חסר
  • 11:13 - 11:15
    הוא מה שבצבא מכנים
    "שטיפה חמה".
  • 11:15 - 11:18
    שזה הראיון המיידי,
    תיכף אחרי שמשהו קורה.
  • 11:18 - 11:20
    ואם מניחים לזמן לעבור,
  • 11:20 - 11:22
    זה כאילו מתרכך ומעגל את הפינות.
  • 11:22 - 11:25
    ומבחינתי, זה מה שבאמת רציתי.
  • 11:25 - 11:27
    אז כדי להשיג את האינטימיות,
  • 11:27 - 11:30
    כדי לשתף אתכם בחוויה -
  • 11:30 - 11:32
    שתי הנקודות הכי פופולריות
    להצבת המצלמה -
  • 11:32 - 11:34
    היתה על הצריח -
    צריח המקלע,
  • 11:34 - 11:36
    ועל לוח השעונים של ההאמר.
  • 11:36 - 11:41
    ברוב ההאמרים הצבנו בסוף
    שתי מצלמות.
  • 11:41 - 11:44
    כך שאתם חווים זאת
    בזמן אמיתי, כן?
  • 11:44 - 11:49
    הראיון שאתם רואים
    הוא זה שמייק הלך וצילם
  • 11:49 - 11:52
    בתוך 24 שעות מהתרחשות האירוע.
  • 11:52 - 11:53
    הקטע שסטיב פינק קורא את היומן,
  • 11:53 - 11:55
    התרחש 5 חודשים
    אחרי שחזר הביתה.
  • 11:55 - 11:58
    ידעתי על היומן,
    אבל זה היה מאד אישי.
  • 11:58 - 12:01
    ואתם זוכים באמונו של מישהו,
  • 12:01 - 12:04
    במיוחד ביצירת סרטי-תעודה,
    דרך היחסים ביניכם.
  • 12:04 - 12:06
    אז רק אחרי 5 חודשים
    מאז שובו הביתה
  • 12:06 - 12:09
    הוא קרא את היומן.
  • 12:09 - 12:13
    וקטע החדשות שהכנסתי שם
    כדי לנסות ולהראות -
  • 12:15 - 12:17
    התקשורת הרגילה עושה כמיטב יכולתה
  • 12:17 - 12:19
    עם הפורמט שיש לה.
  • 12:19 - 12:21
    אך הדבר שאני יודעת
    שכולכם שמעתם הרבה,
  • 12:21 - 12:23
    הוא חיילים אמריקאיים שאומרים,
  • 12:23 - 12:25
    "למה לא מדברים
    על הדברים הטובים שאנו עושים?"
  • 12:25 - 12:28
    אז זאת דוגמה מושלמת.
  • 12:28 - 12:32
    היחידה של פינק ועוד יחידה אחת
    היו כל היום מחוץ לגדר.
  • 12:32 - 12:34
    הם לא חייבים לצאת מהגדר.
  • 12:34 - 12:36
    לא היו שם נפגעים אמריקאיים.
  • 12:36 - 12:41
    הם היו כל היום מחוץ לגדר
    וניסו להציל חיי עיראקים -
  • 12:41 - 12:43
    העיראקים שעובדים בעמדה.
  • 12:43 - 12:46
    אז כשאתם שומעים חיילים מתלוננים,
  • 12:46 - 12:48
    על זה הם מדברים, כן?
  • 12:48 - 12:52
    ובעיני, זו מתנה כה נפלאה מצידם,
  • 12:52 - 12:54
    כדרך של גישור.
  • 12:55 - 12:59
    וכשאני מספרת על הקוטביות הזו
    אני שומעת המון שאלות,
  • 12:59 - 13:01
    ולכל אחד יש דיעה.
  • 13:01 - 13:03
    אך נראה שאנשים לא רוצים
    לשמוע כל כך הרבה.
  • 13:03 - 13:05
    או להקשיב. או לשוחח.
  • 13:05 - 13:08
    ואני מתלהטת כמו כל אחד אחר,
    אך אני באמת -
  • 13:10 - 13:13
    כל מיני נואמים דיברו
    על דאגתם לעולם,
  • 13:13 - 13:16
    ומה שחשוב בעיני הוא
    שאנו חייבים לנהל שיחות אלה.
  • 13:16 - 13:20
    ושנהיה מסוגלים להיכנס
    למקומות המפחידים
  • 13:20 - 13:21
    שאנו חושבים שאנחנו מכירים.
  • 13:21 - 13:26
    אך עלינו להשאיר מידה קטנה
    של פתיחות, כדי שנדע.
  • 13:26 - 13:28
    יש כזה נתק.
  • 13:29 - 13:33
    ומבחינתי מדובר בנסיון לגשר על הנתק.
  • 13:33 - 13:35
    אספר לכם סיפור.
  • 13:35 - 13:37
    מרבים לשאול אותי מה היו לגבי
  • 13:37 - 13:41
    הרגעים המיוחדים ביותר
    בעבודה על הסרט הזה.
  • 13:42 - 13:44
    ובהקרנות, באופן בלתי נמנע --
  • 13:44 - 13:47
    כמו שאני בטוחה
    שלכולכם קורה בהרצאות שלכם,
  • 13:48 - 13:51
    שאנשים ניגשים אליכם בסוף
    ורוצים לשאול עוד שאלות.
  • 13:51 - 13:53
    ובד"כ השאלות הראשונות הן,
  • 13:53 - 13:55
    "באיזו סוג מצלמות השתמשת?"
  • 13:55 - 13:56
    או דברים מהסוג הזה.
  • 13:56 - 13:59
    אך תמיד ישנם מעטים,
    כמעט תמיד,
  • 13:59 - 14:01
    והם האחרונים.
  • 14:01 - 14:05
    ועם הזמן למדתי
    שאלה תמיד החיילים.
  • 14:05 - 14:09
    הם תמיד מחכים עד אחרי
    שכמעט כולם הסתלקו.
  • 14:11 - 14:18
    ובעיני, אחד הסיפורים הכי עזים
    שאי-פעם סופרו לי,
  • 14:18 - 14:20
    ושאח"כ הפך לסיפור שלי, היה --
  • 14:21 - 14:25
    למי שלא ראו את הסרט,
    וזה לא יקלקל לכם --
  • 14:25 - 14:27
    קורה הרבה
    שיש המון תאונות של אזרחים
  • 14:27 - 14:30
    שנדרסים ע"י ההאמרים ונהרגים.
  • 14:30 - 14:34
    בסרט זה יש סצנה
    שבה נהרגת אישה עיראקית.
  • 14:35 - 14:37
    ניגש אלי חייל,
  • 14:39 - 14:42
    ונעמד מאד מאד קרוב --
  • 14:42 - 14:44
    חצי מטר ממני.
  • 14:44 - 14:45
    בחור גדול.
  • 14:45 - 14:48
    והוא הביט בי, ואני חייכתי,
  • 14:48 - 14:53
    ואז ראיתי את הדמעות נקוות בעיניו.
  • 14:53 - 14:55
    והוא לא ניסה למצמץ.
  • 14:55 - 14:59
    והוא אמר,
    "המקלען שלי זרק ממתקים."
  • 15:00 - 15:03
    ואני ידעתי מה הוא עומד לומר.
  • 15:03 - 15:05
    המקלען פיזר ממתקים.
  • 15:05 - 15:08
    הם נהגו להשליך ממתקים אל הילדים.
  • 15:08 - 15:11
    לעתים קרובות הילדים התקרבו יותר מדי.
  • 15:11 - 15:13
    והוא אמר. "הרגתי ילד.
  • 15:14 - 15:18
    "ואני אב. יש לי ילדים.
  • 15:18 - 15:20
    "לא הייתי מסוגל לספר לאשתי.
  • 15:20 - 15:22
    "אני פוחד שהיא תחשוב שאני מפלצת."
  • 15:27 - 15:29
    חיבקתי אותו, כמובן,
  • 15:29 - 15:31
    ואמרתי, "יהיה בסדר."
  • 15:31 - 15:35
    והוא אמר, "אני אביא אותה,
    שתראה את הסרט שלך.
  • 15:35 - 15:37
    "ואז אספר לה."
  • 15:44 - 15:47
    אז כשאני מדברת על נתק,
  • 15:47 - 15:50
    לא מדובר רק על מי
    שלא מכירים אף חייל.
  • 15:50 - 15:52
    וברור שיש כיום כאלה.
  • 15:52 - 15:55
    זה לא כמו מלח"ע ה-2,
    כשהיו גם חזית וגם עורף,
  • 15:55 - 15:57
    ונראה שכולם מעורבים במלחמה.
  • 15:57 - 16:01
    אפשר להסתובב כאן ימים שלמים
    ולא לדעת שיש מלחמה.
  • 16:01 - 16:02
    ואני מרבה לשמוע אנשים שאומרים,
  • 16:02 - 16:04
    והם אולי יודעים
    שעשיתי את הסרט הזה:
  • 16:04 - 16:08
    "אני נגד המלחמה
    אבל אני תומך בחיילים."
  • 16:11 - 16:14
    אז התחלתי לשאול אותם,
  • 16:15 - 16:17
    "נחמד מאד.
    אז מה אתה עושה?
  • 16:17 - 16:20
    "מתנדב בארגון החיילים המשוחררים?
  • 16:20 - 16:22
    "אתה מבקר בקביעות אצל מישהו?
  • 16:22 - 16:29
    "אם גילית ששכנך היה שם,
    אתה מבלה איתו מעט?
  • 16:29 - 16:33
    "לא בהכרח שואל שאלות,
    אלא רק רואה אם בא לו לדבר?
  • 16:33 - 16:35
    "אתה תורם כסף
    לאחד מארגוני הצדקה?"
  • 16:35 - 16:38
    - ברור, כמו דין קיימן
    שעבד על הדבר המדהים הזה -
  • 16:38 - 16:43
    אך יש ארגוני צדקה שדרכם אפשר
    לממן מחשבים לחיילים שנפצעו.
  • 16:43 - 16:47
    נראה לי
    שאני מציבה לעצמנו אתגר -
  • 16:47 - 16:51
    להפיח רוח חיים בביטויים האלה,
    ש"אנו תומכים במישהו".
  • 16:51 - 16:53
    האם אתם חברים שלהם?
  • 16:53 - 16:54
    האם באמת איכפת לכם?
  • 16:54 - 16:59
    הייתי אומרת שאני מקווה שכן,
    ומבקשת מכם,
  • 16:59 - 17:02
    בבקשה, הושיטו יד תומכת.
  • 17:03 - 17:04
    ובאמת...
  • 17:08 - 17:10
    תנו להם חיבוק.
  • 17:10 - 17:11
    תודה לכם.
  • 17:11 - 17:18
    [מחיאות כפיים]
Title:
"סרטי המלחמה" - סרט על מלחמת עיראק שנוצר בעזרת חיילים
Speaker:
דבורה סקרנטון
Description:

יוצרת הסרטים דבורה סקרנטון מרצה ומקרינה קטעים מסרטה התיעודי "סרטי המלחמה", שעבורו הפקידה מצלמות בידיהם של החיילים הנלחמים בעירק.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
17:19

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.