< Return to Video

ג'ונתן טרנט: אנרגיה ממיכלי אצות צפים.

  • 0:01 - 0:03
    לפני שנים אחדות התחלתי לנסות להבין
  • 0:03 - 0:06
    אם ישנה אפשרות לפתח דלק אורגני
  • 0:06 - 0:11
    בקנה מידה שיתחרה למעשה עם דלק מאובנים
  • 0:11 - 0:14
    אך לא יתחרה עם החקלאות בנושאי מים
  • 0:14 - 0:17
    דשנים וקרקע.
  • 0:17 - 0:18
    כך, זה מה שהעליתי
  • 0:18 - 0:20
    דמיינו שאנו בונים גידור ומניחים אותו
  • 0:20 - 0:22
    מתחת למים, וממלאים אותו במי שפכים
  • 0:22 - 0:25
    וסוג כלשהו של מיקרו-אצות שמייצרות שמן
  • 0:25 - 0:27
    ועושים אותו מסוג כלשהו של חומר גמיש
  • 0:27 - 0:29
    שנע עם הגלים מתחת למים
  • 0:29 - 0:32
    והמערכת שאנו מתכוונים לבנות
  • 0:32 - 0:34
    תשתמש באנרגיה סולרית כדי לגדל את האצות,
  • 0:34 - 0:36
    והן ישתמשו בדו תחמוצת הפחמן, שזה טוב,
  • 0:36 - 0:38
    והם ייצרו חמצן במהלך צמיחתן.
  • 0:38 - 0:42
    האצות שגדלות נמצאות במיכל
  • 0:42 - 0:45
    שמפזר את החום למים הסובבים
  • 0:45 - 0:47
    וניתן לאסוף אותן ולעשות דלק אורגני
  • 0:47 - 0:50
    וקוסמטיקה ודשן ומזון לבעלי חיים,
  • 0:50 - 0:53
    וכמובן, יהיה צורך לעשות שטח גדול של זה,
  • 0:53 - 0:55
    כך שיהיה צורך לדאוג לבעלי ענין אחרים
  • 0:55 - 0:59
    כמו דייגים וספינות וכו', אבל היי,
  • 0:59 - 1:02
    אנחנו מדברים על דלק אורגני,
  • 1:02 - 1:04
    ואנו יודעים מהי החשיבות שיש בפוטנציאל להשיג
  • 1:04 - 1:06
    דלק נוזלי אלטרנטיבי.
  • 1:06 - 1:09
    מדוע אנו מדברים על מיקרו-אצות?
  • 1:09 - 1:13
    כאן אתם יכולים לראות גרף שמראה לכם את הסוגים השונים
  • 1:13 - 1:17
    של יבולים שיהיו דרושים כדי לייצר דלק אורגני
  • 1:17 - 1:19
    כך שניתן לראות דברים כמו פולי סויה,
  • 1:19 - 1:21
    שמניבים 200 ליטר לכל 4 דונם בשנה,
  • 1:21 - 1:27
    או חמניות או קנולה או יתרופית או דקל,
  • 1:27 - 1:31
    והגרף הגבוה הזה מציג את מה שהמיקרו-אצות יכולות לתרום.
  • 1:31 - 1:34
    כלומר, מיקרו-אצות מניבות בין 8,000
  • 1:34 - 1:36
    ו- 20,000 ליטר ל-כל 4 דונם בשנה,
  • 1:36 - 1:40
    בהשוואה ל- 200 ליטר לכל 4 דונם בשנה מסויה.
  • 1:40 - 1:43
    אז מה הן המיקרו-אצות? הן מיקרו-
  • 1:43 - 1:45
    כלומר, הן קטנות מאוד, כפי שניתן לראות כאן
  • 1:45 - 1:48
    תמונה של אורגניזמים חד־תאיים אלה
  • 1:48 - 1:51
    בהשווה לשיער אדם.
  • 1:51 - 1:53
    אורגניזמים קטנים אלה מצויים כבר
  • 1:53 - 1:56
    מזה מיליוני שנים, ויש אלפי
  • 1:56 - 1:58
    זנים שונים של מיקרו-אצות בעולם,
  • 1:58 - 2:01
    חלק מהן הם צמחים שגדלים הכי מהר על פני כדור הארץ,
  • 2:01 - 2:04
    ומייצרים, כפי שזה עתה הראיתי לכם, הרבה, הרבה שמן.
  • 2:04 - 2:07
    עכשיו, למה אנו רוצים לעשות זאת רחוק מהחוף?
  • 2:07 - 2:10
    טוב, הסיבה שאנחנו עושים זאת רחוק מהחוף היא משום
  • 2:10 - 2:15
    שאם מסתכלים על הערים שלנו, אין ברירה,
  • 2:15 - 2:18
    כי אנחנו עומדים להשתמש במי שפכים, כפי שהזכרתי,
  • 2:18 - 2:19
    ואם מביאים בחשבון היכן רוב מפעלי הטיפול
  • 2:19 - 2:23
    במי השפכים, הם משובצים בערים.
  • 2:23 - 2:27
    זוהי סן פרנסיסקו, שיש לה כבר 1450 קילומטר
  • 2:27 - 2:29
    של צינורות ביוב מתחת לעיר,
  • 2:29 - 2:33
    והיא מזרימה את מי השפכים רחוק מהחוף.
  • 2:33 - 2:37
    כך שערים שונות ברחבי העולם מטפלות במי השפכים שלהן
  • 2:37 - 2:40
    באופן שונה. כמה ערים מעבדות אותם.
  • 2:40 - 2:41
    כמה ערים פשוט מזרימות את המים.
  • 2:41 - 2:44
    אבל בכל המקרים, המים המוזרמים
  • 2:44 - 2:47
    מתאימים באופן מושלם לגידול מיקרו-אצות.
  • 2:47 - 2:49
    אז בואו ונדמה כיצד המערכת עשויה להיראות.
  • 2:49 - 2:51
    אנחנו קוראים לזה "אומגה", שהיא ראשי תיבות עבור
  • 2:51 - 2:55
    "מגדרי ממברנות, לגידול אצות, הרחק מהחוף".
  • 2:55 - 2:58
    בנאסא, אתה חייב שיהיה לך נוטריקון טוב.
  • 2:58 - 3:00
    אז איך זה עובד? איכשהו הראיתי לכם כיצד זה כבר פועל .
  • 3:00 - 3:04
    אנו מכניסים את מי השפכים ומקור כלשהו של CO2
  • 3:04 - 3:07
    לתוך המבנה הצף שלנו,
  • 3:07 - 3:11
    ומי השפכים מספקים בסיס תזונתי לגידול האצות,
  • 3:11 - 3:14
    והן סופגות את ה- CO2 אשר אחרת היו נפלטים
  • 3:14 - 3:16
    לאטמוספירה כגז חממה.
  • 3:16 - 3:18
    הן כמובן משתמשות באנרגיה סולארית כדי לצמוח,
  • 3:18 - 3:21
    וגל האנרגיה שעל פני השטח מספק אנרגיה
  • 3:21 - 3:23
    לעירבול האצות, והטמפרטורה
  • 3:23 - 3:26
    נשלטת על ידי טמפרטורת המים שמסביב.
  • 3:26 - 3:29
    האצות שצומחות מייצרות חמצן, כפי שכבר ציינתי,
  • 3:29 - 3:33
    והן גם מיצרות דלק ביולוגי ודשן ומזון,
  • 3:33 - 3:36
    ומוצרי לוואי מעניינים אחרים של אצות.
  • 3:36 - 3:39
    והמערכת היא בפיקוח, למה אני מתכוון בכך?
  • 3:39 - 3:42
    היא מודולרית. נניח שמשהו לגמרי בלתי צפוי
  • 3:42 - 3:44
    קורה לאחד המודולים.
  • 3:44 - 3:46
    הוא דולף. הוא נפגע מברק.
  • 3:46 - 3:49
    מי השפכים שדולפים החוצה הם מים שכבר כעת
  • 3:49 - 3:51
    נכנסים לסביבת החוף,
  • 3:51 - 3:53
    והאצות שדולפות החוצה עוברות פירוק ביולוגי,
  • 3:53 - 3:54
    ובגלל שהן חיות במי שפכים,
  • 3:54 - 3:57
    הן אצות מים מתוקים, כלומר הן לא יכולות
  • 3:57 - 3:59
    לחיות במי-מלח, כך שהן ימותו.
  • 3:59 - 4:01
    הפלסטיק שאתו נבנה הוא סוג של
  • 4:01 - 4:04
    פלסטיק ידוע שיש לנו נסיון טוב אתו,
  • 4:04 - 4:09
    ואנחנו נבנה מחדש את המודולים שלנו כך שנוכל למחזר אותם שוב.
  • 4:09 - 4:12
    כך שנוכל ללכת מעבר לכך כאשר חושבים על
  • 4:12 - 4:15
    מערכת זו שאני מציג בפניכם, וזה אומר
  • 4:15 - 4:18
    שאנחנו צריכים לחשוב במונחים של המים, המים המתוקים,
  • 4:18 - 4:20
    מה שגם יהווה בעיה בעתיד,
  • 4:20 - 4:22
    ואנחנו עובדים כעת על שיטות
  • 4:22 - 4:24
    לטהר את מי השפכים.
  • 4:24 - 4:27
    הדבר השני שיש לקחת בחשבון הוא המבנה עצמו.
  • 4:27 - 4:30
    הוא מספק משטח לדברים באוקיינוס,
  • 4:30 - 4:33
    ומשטח זה, שמכוסה באצות ים
  • 4:33 - 4:36
    ואורגניזמים אחרים באוקיינוס,
  • 4:36 - 4:40
    ייעשה לבית גידול ימי
  • 4:40 - 4:42
    כך שזה מגדיל את המגוון הביולוגי.
  • 4:42 - 4:44
    ולבסוף, מכיוון שהמבנה נמצא רחוק מהחוף,
  • 4:44 - 4:47
    אנו יכולים לחשוב במונחים של כיצד זה עשוי לתרום
  • 4:47 - 4:50
    לפעילות חקלאות ימית הרחק מהחוף.
  • 4:50 - 4:52
    כך שאתם חושבים כנראה, "ווי, זה נשמע
  • 4:52 - 4:56
    כמו רעיון טוב. מה אנחנו יכולים לעשות כדי לנסות לראות אם זה מעשי?"
  • 4:56 - 5:00
    ובכן, הקמתי מעבדות בסנטה קרוז
  • 5:00 - 5:03
    במתקן ה"דגים וחיות הבר של קליפורניה",
  • 5:03 - 5:06
    ומתקן זה איפשר שיהיו לנו מיכלים גדולים של מי-ים
  • 5:06 - 5:08
    כדי לבדוק כמה מרעיונות אלה.
  • 5:08 - 5:11
    אנחו גם ערכנו ניסויים בסן פרנסיסקו
  • 5:11 - 5:14
    באחד משלושת המפעלים לטיפול במי שפכים,
  • 5:14 - 5:16
    שוב מתקן כדי לבחון רעיונות.
  • 5:16 - 5:19
    ולבסוף, רצינו לראות היכן נוכל לראות
  • 5:19 - 5:22
    מה תהיה ההשפעה של מבנה זה
  • 5:22 - 5:26
    בסביבה ימית, והקמנו אתר שדה
  • 5:26 - 5:28
    במקום שנקרא "מעבדת נחיתה ימית מוס"
  • 5:28 - 5:31
    במפרץ מונטריי, שבו עבדנו בנמל
  • 5:31 - 5:35
    כדי לראות איזו השפעה תהיה לזה על אורגניזמים ימיים.
  • 5:35 - 5:39
    המעבדה שהקמנו בסנטה קרוז הייתה ה"סקאנק-וורקס" שלנו.
  • 5:39 - 5:41
    זה היה מקום שבו גידלנו אצות
  • 5:41 - 5:44
    ריתכנו פלסטיק, ובנינו כלים
  • 5:44 - 5:46
    ועשינו הרבה טעויות,
  • 5:46 - 5:48
    או, כפי שאדיסון אמר, עלה בידנו
  • 5:48 - 5:51
    למצוא את 10,000 הדרכים שבהן המערכת לא פעלה.
  • 5:51 - 5:55
    כעת, גידלנו אצות במי שפכים, ובנינו כלים
  • 5:55 - 5:59
    שאיפשרו לנו להיכנס לתוך החיים של האצות
  • 5:59 - 6:00
    כך שיכולנו לפקח על הדרך שהן גדלות,
  • 6:00 - 6:03
    מה מסב להן אושר, איך אנחנו מבטיחים
  • 6:03 - 6:07
    שתהיה לנו תרבית שתשרוד ותשגשג.
  • 6:07 - 6:10
    כך שהמאפין החשוב ביותר שהיינו צריכים לפתח היה
  • 6:10 - 6:13
    מה שמכונה פוטוביוריאקטורים, או PBRs.
  • 6:13 - 6:14
    אלה היו מבנים שצפו על
  • 6:14 - 6:18
    פני השטח, עשויים מאיזשהו חומר פלסטי זול
  • 6:18 - 6:20
    שאיפשר לאצות לגדול, ואנחנו ייצרנו הרבה מאד
  • 6:20 - 6:23
    עיצובים, שרובם היו כישלון נורא,
  • 6:23 - 6:26
    וכאשר הגענו לבסוף לעיצוב שעבד,
  • 6:26 - 6:28
    ב- כ-120 ליטרים, העלינו זאת
  • 6:28 - 6:32
    לכדי 1800 ליטרים בסן פרנסיסקו.
  • 6:32 - 6:34
    אז הרשו לי להראות לכם כיצד המערכת פועלת.
  • 6:34 - 6:38
    בעיקרון אנחנו לוקחים מי שפכים עם האצות שבחרנו
  • 6:38 - 6:40
    ומזרימים אותם דרך מבנה צף זה,
  • 6:40 - 6:43
    מבנה צינורי, מפלסטיק גמיש,
  • 6:43 - 6:44
    הם מסתובבים דרך הדבר הזה,
  • 6:44 - 6:47
    ויש כמובן אור שמש, בכל השטח,
  • 6:47 - 6:50
    והאצות גדלות על החומרים המזינים.
  • 6:50 - 6:52
    אבל זה קצת כמו לדחוף את הראש לשקית פלסטיק.
  • 6:52 - 6:55
    האצות לא עומדות להיחנק בשל ה- CO2,
  • 6:55 - 6:56
    כפי שהיה קורה לנו.
  • 6:56 - 6:59
    הם נחנקות מכיוון שהן מייצרות חמצן, והן
  • 6:59 - 7:01
    לא באמת נחנקות, אך החמצן שהן מפיקות
  • 7:01 - 7:04
    הוא בעייתי, והן משתמשות בכל ה- CO2.
  • 7:04 - 7:06
    כך שהדבר הבא שהיינו צריכים לפתור היה כיצד נוכל
  • 7:06 - 7:10
    לסלק את החמצן, ועשינו זאת על-ידי בניית עמודה זו
  • 7:10 - 7:11
    שמזרימה חלק מהמים,
  • 7:11 - 7:15
    ומחזירה CO2, שעשינו על-ידי ביעבוע המערכת
  • 7:15 - 7:17
    לפני שאנחנו מזרימים חזרה את המים.
  • 7:17 - 7:19
    ומה שאתם רואים כאן הוא אב-טיפוס,
  • 7:19 - 7:23
    שהיה הניסיון הראשון בבניית סוג זה של עמודה.
  • 7:23 - 7:25
    העמודה הגדולה יותר שהתקנו אז בסן פרנסיסקו
  • 7:25 - 7:27
    במערכת המותקנת.
  • 7:27 - 7:30
    כך שלעמודה היה למעשה עוד מאפיין נחמד מאוד,
  • 7:30 - 7:33
    וזה שהאצות השתכנו בעמודה,
  • 7:33 - 7:37
    וזה איפשר לנו לצבור ביומסה של אצות
  • 7:37 - 7:40
    באופן שבו נוכל בקלות לאסוף אותן .
  • 7:40 - 7:42
    כך נסיר את האצות שהתרכזו
  • 7:42 - 7:45
    בחלק התחתון של עמודה זו, ולאחר מכן
  • 7:45 - 7:49
    יכולנו לאסוף בתהליך שבו גורמים לאצות לצוף
  • 7:49 - 7:53
    על פני השטח, וניתן להסירן עם רשת.
  • 7:53 - 7:56
    כך, רצינו גם לחקור מה תהיה ההשפעה
  • 7:56 - 7:59
    של מערכת זו בסביבה ימית,
  • 7:59 - 8:03
    וציינתי שמיקמנו ניסוי זה באתר שדה
  • 8:03 - 8:05
    ב"מוס-מעבדת נחיתה ימית" .
  • 8:05 - 8:08
    טוב, מצאנו כמובן שחומר זה התכסה
  • 8:08 - 8:11
    באצות, ונאלצנו אז לפתח
  • 8:11 - 8:13
    הליך ניקוי, ואנחנו גם התבוננו באופן שבו
  • 8:13 - 8:16
    עופות מים, ויונקים ימיים פועלים באופן הדדי, ולמעשה אתם
  • 8:16 - 8:19
    רואים כאן את לוטרת-הים שמצאה שזה מאוד מעניין,
  • 8:19 - 8:22
    ומעת לעת פילסה דרך וחצתה את
  • 8:22 - 8:25
    מיטת המים הקטנה הצפה, ואנחנו רוצים להעסיק את הבחורה הזו
  • 8:25 - 8:27
    או לאמן אותה כדי שתוכל לנקות את פני השטח
  • 8:27 - 8:30
    של הדברים האלה, אבל זה משהו לעתיד.
  • 8:30 - 8:31
    עכשיו באמת מה שאנחנו עושים ,
  • 8:31 - 8:33
    עבדנו בארבעה אזורים.
  • 8:33 - 8:36
    המחקרים שלנו כיסו את הביולוגיה של המערכת,
  • 8:36 - 8:38
    שכללה למידה של הדרך שבה האצות גדלות,
  • 8:38 - 8:41
    אך גם מה אוכל את האצות, ומה הורג את האצות.
  • 8:41 - 8:44
    עשינו תכנון הנדסי כדי להבין למה נזדקק
  • 8:44 - 8:46
    כדי שנהיה מסוגלים לבנות מבנה זה,
  • 8:46 - 8:49
    לא רק בקנה מידה קטן, אבל איך נבנה
  • 8:49 - 8:52
    בקנה מידה עצום שיהיה בו צורך בסופו של דבר.
  • 8:52 - 8:55
    הזכרתי שהסתכלנו בציפורים, וביונקים ימיים
  • 8:55 - 8:58
    והתבוננו למעשה בהשפעה הסביבתית
  • 8:58 - 9:01
    של המערכת, ולבסוף בדקנו את הכלכליות,
  • 9:01 - 9:02
    ולמה שאני מתכוון בכלכליות הוא,
  • 9:02 - 9:06
    מהי האנרגיה הדרושה להפעלת המערכת?
  • 9:06 - 9:07
    האם מקבלים מהמערכת יותר אנרגיה
  • 9:07 - 9:09
    מאשר מכניסים לתוכה
  • 9:09 - 9:11
    כדי שיתאפשר להפעיל את המערכת?
  • 9:11 - 9:12
    ומה לגבי עלויות התפעול?
  • 9:12 - 9:14
    ומה עם עלויות ההון?
  • 9:14 - 9:18
    ומה לגבי, המבנה הכלכלי השלם?
  • 9:18 - 9:21
    אז תנו לי לומר לכם שזה לא הולך להיות קל,
  • 9:21 - 9:24
    ויש עוד הרבה עבודה לעשות בכל ארבעת
  • 9:24 - 9:27
    אזורים אלה כדי שניתן יהיה לגרום למערכת לפעול.
  • 9:27 - 9:30
    אבל אין לנו הרבה זמן, והייתי רוצה להראות לכם
  • 9:30 - 9:34
    את תפיסת האמן איך תראה מערכת זו
  • 9:34 - 9:36
    אם אנו מוצאים את עצמנו במפרץ מוגן
  • 9:36 - 9:40
    במקום כלשהו בעולם, ויש לנו ברקע
  • 9:40 - 9:42
    בתמונה זו, מפעל לטיהור מי שפכים
  • 9:42 - 9:45
    ומקור פליטת גז של CO2,
  • 9:45 - 9:48
    אך כאשר מחשבים את הכלכליות של מערכת זו,
  • 9:48 - 9:51
    מוצאים שלמעשה יהיה קשה לגרום לה לפעול.
  • 9:51 - 9:56
    אלא אם רואים את המערכת כדרך לטפל במי שפכים,
  • 9:56 - 9:59
    ללכידת פחמן, ופוטנציאל ללוחות סולאריים פוטו-וולטאיים
  • 9:59 - 10:03
    או אנרגיית גלים או אפילו אנרגיית רוח,
  • 10:03 - 10:04
    ואם מתחילים לחשוב במונחים של
  • 10:04 - 10:07
    שילוב כל הפעילויות השונות האלו,
  • 10:07 - 10:12
    אפשר יהיה לכלול במתקן כזה חקלאות ימית.
  • 10:12 - 10:15
    כך שיתאפשר לנו לקבל מתחת למערכת זו חקלאות ימית של פירות-ים
  • 10:15 - 10:17
    שבה אנו נגדל מולים או סקאלופס.
  • 10:17 - 10:20
    נגדל צדפות וגידולים
  • 10:20 - 10:23
    שיפיקו מוצרים ומזון בעלי ערך גבוה,
  • 10:23 - 10:25
    וזה יהיה מוביל-שוק בזמן שאנו בונים את המערכת
  • 10:25 - 10:29
    לממדים גדולים יותר ויותר כך שהיא , בסופו של דבר,
  • 10:29 - 10:35
    תתחרה ברעיון לעשות זאת עבור דלקים.
  • 10:35 - 10:37
    אז תמיד מתעוררת שאלה גדולה
  • 10:37 - 10:41
    מכיוון שלפלסטיק באוקיינוס יש עכשיו מוניטין ממש רע,
  • 10:41 - 10:44
    וכך, התחלנו לחשוב חשיבה ירוקה C2C ("מעריסה לעריסה" ).
  • 10:44 - 10:46
    מה אנחנו עומדים לעשות עם כל הפלסטיק הזה שאנחנו
  • 10:46 - 10:49
    שנצטרך להשתמש בו בסביבה הימית שלנו?
  • 10:49 - 10:51
    ובכן, אני לא יודע אם זה ידוע לכם,
  • 10:51 - 10:53
    אבל בקליפורניה, יש כמות עצומה של פלסטיק
  • 10:53 - 10:57
    שמשמשת כעת בחקלאות כגבבות פלסטיק,
  • 10:57 - 11:00
    וזה פלסטיק שמשמש ליצירת החממות הקטנטנות האלו
  • 11:00 - 11:03
    ממש על פני האדמה, וזה מספק
  • 11:03 - 11:06
    חימום לקרקע כדי להאריך את עונת הגידול,
  • 11:06 - 11:08
    זה מאפשר פיקוח על ניכוש העשבים,
  • 11:08 - 11:12
    וזה, כמובן, מייעל מאד את ההשקיה .
  • 11:12 - 11:14
    כך שמערכת האומגה תהיה חלק
  • 11:14 - 11:17
    מסוג זה של תוצאה, וכאשר אנחנו נסיים
  • 11:17 - 11:20
    להשתמש בזה בסביבה הימית, אנו מקווים להשתמש בזה,
  • 11:20 - 11:23
    בחקלאות.
  • 11:23 - 11:24
    היכן אנחנו הולכים למקם את זה,
  • 11:24 - 11:27
    ואיך זה ייראה הרחק מהחוף?
  • 11:27 - 11:29
    הנה תמונה של מה שאנחנו יכולנו לעשות בסן פרנסיסקו.
  • 11:29 - 11:32
    סן פרנסיסקו מפיקה 246 מיליון ליטרים ביום
  • 11:32 - 11:35
    של מי שפכים. אם אנחנו מדמיינים אצירה של חמישה ימים
  • 11:35 - 11:37
    במערכת זו, נזדקק להכיל 1230 מיליון ליטר
  • 11:37 - 11:41
    וזה יהיה 5,180 דונם בערך
  • 11:41 - 11:45
    של מודולים אלה של אומגה שצפים בסן פרנסיסקו.
  • 11:45 - 11:47
    טוב, זה פחות מאחוז אחד
  • 11:47 - 11:48
    של פני השטח של המפרץ.
  • 11:48 - 11:52
    זה יניב, ב- 7560 ליטר ל 4 דונם בשנה,
  • 11:52 - 11:55
    זה יניב מעל 7.5 מיליון ליטרים של דלק,
  • 11:55 - 11:57
    שזה כ- 20 אחוזים של הביו-דיזל,
  • 11:57 - 12:00
    או של הדיזל שיהיה נחוץ לסן פרנסיסקו,
  • 12:00 - 12:04
    וזה מבלי לעשות דבר בקשר ליעילות.
  • 12:04 - 12:07
    איפה עוד היינו יכולים, באופן פוטנציאלי, למקם מערכת זו?
  • 12:07 - 12:09
    יש הרבה אפשרויות.
  • 12:09 - 12:12
    ישנו, כמובן, מפרץ סן פרנסיסקו, כפי שציינתי.
  • 12:12 - 12:13
    מפרץ סן דייגו הוא דוגמה נוספת,
  • 12:13 - 12:16
    מפרץ מובייל או מפרץ צ'ספיק, אבל המציאות היא,
  • 12:16 - 12:18
    שככל שפני הים עולים, עומדות להיות המון
  • 12:18 - 12:22
    הזדמנויות חדשות שניתן יהיה לשקול. (צחוק)
  • 12:22 - 12:26
    אז מה שאני מספר לכם עליו הוא מערכת
  • 12:26 - 12:29
    של פעילויות משולבות.
  • 12:29 - 12:32
    ייצור דלקים אורגניים בשילוב עם אנרגיה חלופית
  • 12:32 - 12:35
    בשילוב עם חקלאות ימית.
  • 12:35 - 12:39
    יצאתי לחפש נתיב
  • 12:39 - 12:44
    לייצור חדשני של דלק ביולוגי בר-קיימא,
  • 12:44 - 12:48
    ובדרך גיליתי שמה שבאמת נחוץ
  • 12:48 - 12:55
    ליכולת ההתמדה הוא שילוב של יותר חדשנות.
  • 12:55 - 12:58
    לטווח ארוך, יש בי אמונה גדולה
  • 12:58 - 13:04
    בתחכום הקולקטיבי והמקושר שלנו.
  • 13:04 - 13:08
    אני חושב שאין כמעט הגבלה למה שנוכל להשיג
  • 13:08 - 13:10
    אם אנו גלויים באופן רדיקלי
  • 13:10 - 13:14
    ולא איכפת לנו מי יזכה במוניטין.
  • 13:14 - 13:18
    פתרונות ברי-קיימא לבעיות העתידיות שלנו
  • 13:18 - 13:20
    יהיו מגוונים
  • 13:20 - 13:23
    ויהיו רבים.
  • 13:23 - 13:26
    אני חושב שאנחנו צריכים לשקול הכל,
  • 13:26 - 13:29
    הכל מאלף עד תו.
  • 13:29 - 13:32
    תודה. (מחיאות כפיים)
  • 13:32 - 13:37
    (מחיאות כפיים)
  • 13:37 - 13:41
    כריס אנדרסון: רק שאלה מהירה אחת, יונתן.
  • 13:41 - 13:43
    האם פרוייקט זה ממשיך להתקדם בתוך
  • 13:43 - 13:47
    נאסא או תזדקקו לאיזושהי
  • 13:47 - 13:51
    קרן אנרגיה ירוקה שאפתנית שתבוא ותרים את הכפפה?
  • 13:51 - 13:52
    יונתן טרנט: כך זה באמת הגיע כעת לשלב
  • 13:52 - 13:55
    בנאסא שהם רוצים לפתח את זה למשהו
  • 13:55 - 13:58
    שילך הרחק מהחוף, וישנן הרבה בעיות
  • 13:58 - 14:00
    לעשות זאת בארצות הברית בשל ההגבלה במתן
  • 14:00 - 14:02
    היתרים, והזמן שנדרש כדי לקבל היתרים
  • 14:02 - 14:04
    כדי לעשות פרוייקטים הרחק מהחוף.
  • 14:04 - 14:07
    זה באמת דורש, בשלב זה, אנשים מבחוץ,
  • 14:07 - 14:09
    ואנו פתוחים באופן רדיקלי עם טכנולוגיה זו
  • 14:09 - 14:11
    שאנחנו עומדים להשיק שם
  • 14:11 - 14:13
    לכל אחד, ולכל מי שמעוניין
  • 14:13 - 14:15
    לקחת ולנסות להפוך זאת לדבר ממשי.
  • 14:15 - 14:17
    כ.א: אז זה מעניין. אתם לא רושמים זאת כפטנט.
  • 14:17 - 14:19
    אתם מפרסמים זאת.
  • 14:19 - 14:20
    ג'.ט.: בהחלט.
  • 14:20 - 14:21
    כ.א.: טוב מאד. תודה רבה.
  • 14:21 - 14:25
    ג'.ט.: תודה לך. (מחיאות כפיים)
Title:
ג'ונתן טרנט: אנרגיה ממיכלי אצות צפים.
Speaker:
Jonathan Trent
Description:

אפשר לקרוא לזה "דלק ללא מאובנים": ג'ונתן טרנט עובד על תוכנית להפיק דלק אורגני חדש באמצעות חוואות של מיקרו-אצות שישוטו במיכלים רחוק-מהחוף ויוזנו במי-שפכים מהערים. הקשיבו לחזונם הנועז של אנשי צוותו לפרוייקט "אומגה" ("גידורי ממברנות לגידול אצות רחוק-מהחוף), וכיצד זה יכול לספק כוח לעתיד.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
14:45

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.