רייצ'ל בוצמן טוענת בעד צריכה שיתופית

0:00 - 0:02

היום אני עומדת לדבר איתכם
0:02 - 0:05

על ההתעוררות של צריכה שיתופית.
0:05 - 0:07

אסביר מה זה
0:07 - 0:10

ואנסה לשכנע אתכם -- ב-15 דקות בלבד --
0:10 - 0:12

שאין זה רעיון קלוש,
0:12 - 0:14

או מגמה קיצרת-מועד,
0:14 - 0:17

אלא כורח תרבותי וכלכלי בעל עוצמה,
0:17 - 0:19

הממציא מחדש, לא רק מה אנו צורכים,
0:19 - 0:21

אלא כיצד אנו צורכים.
0:21 - 0:24

אתחיל עם דוגמא פשוטה ומפתיעה.
0:24 - 0:27

ידיים למעלה -- לכמה מכם
0:27 - 0:30

יש ספרים, תקליטורים, או קלטות וידאו
0:30 - 0:32

השוכבים בבית
0:32 - 0:34

ואתם כנראה לעולם לא תשתמשו בהם יותר,
0:34 - 0:36

אבל אינכם מסוגלים להיפטר מהם?
0:37 - 0:39

איני יכולה לראות את כל הידיים,
0:39 - 0:41

אבל נראה שזה כולכם.
0:41 - 0:43

על מדף שלנו בבית,
0:43 - 0:46

יש לנו סט תקליטורי די.וי.די. של הסידרה "24" --
0:46 - 0:48

עונה 6 ליתר דיוק.
0:48 - 0:51

מישהו נתן לנו אותם כמתנה לחג-המולד לפני כ-3 שנים.
0:51 - 0:53

בעלי, כריס, ואני
0:53 - 0:55

אוהבים את הסידרה.
0:55 - 0:58

אבל בוא נודה על האמת, לאחר שצפינו בזה פעם או פעמיים,
0:58 - 1:00

לא בא לנו לצפות בזה שוב,
1:00 - 1:03

מכיוון שאנו כבר יודעים כיצד ג'ק באוור הולך להביס את המחבלים.
1:03 - 1:05

אז זה שוכב על המדף,
1:05 - 1:07

כבר לא רלוונטי בשבילנו,
1:07 - 1:10

אבל בעל ערך פוטנציאלי מיידי בשביל מישהו אחר.
1:10 - 1:13

כעת לפני שאמשיך, יש לי וידוי.
1:13 - 1:15

חייתי בניו-יורק במשך 10 שנים,
1:15 - 1:18

ואני מעריצה מושבעת של "סקס והעיר הגדולה".
1:18 - 1:20

הייתי מאוד רוצה לצפות שוב בסרט הראשון
1:20 - 1:23

כמין חימום להמשך הסידרה שיתחיל בשבוע הבא.
1:23 - 1:25

אז באיזו קלות אוכל להתחלף
1:25 - 1:27

עם ההעתק הלא-רצוי שלנו של "24"
1:27 - 1:30

תמורת העתק של "סקס והעיר הגדולה"?
1:30 - 1:32

אולי שמתם לב
1:32 - 1:34

שמתחיל להיווצר ענף חדש הנקרא סחר חילופין.
1:34 - 1:37

האנלוגיה הכי קלה לסחר חילופין
1:37 - 1:39

היא שזה כמו שירותי היכרות באינטרנט
1:39 - 1:41

בשביל כל מה שרוצים להיפטר ממנו.
1:41 - 1:43

עושים שימוש באינטרנט
1:43 - 1:45

כדי ליצור מרחב שיווקי אין-סופי
1:45 - 1:47

כדי להתאים פריטים הנמצאים בבעלות א'
1:47 - 1:49

לצרכיו של ב',
1:49 - 1:51

לא משנה מה הם.
1:51 - 1:54

לפני כמה שבועות גלשתי לאחד מהאתרים האלה
1:54 - 1:57

הנקרא בהתאם Swaptree.
1:57 - 2:00

והיו שם מעל 59,300 פריטים
2:00 - 2:02

שיכולתי להחליף מיידית תמורת
2:02 - 2:05

ההעתק של "24" שאצלי.
2:05 - 2:07

אבל הביטו וראו,
2:07 - 2:09

שם ברסאדה קליפורניה היה אחד בשם רונדורון
2:09 - 2:11

שרצה להחליף את ההעתק
2:11 - 2:13

"כמו חדש" שלו או שלה של "סקס והעיר הגדולה"
2:13 - 2:16

תמורת העותק של "24" שאצלי.
2:16 - 2:18

אז במילים אחרות, מה שקורה כאן
2:18 - 2:20

הוא ש-Swaptree
2:20 - 2:22

פותר בעיה מלחיצה של חברת המשלוחים שלי,
2:22 - 2:25

בעיה שהאקונומיסט מכנה "צירוף מקרים של ביקושים",
2:25 - 2:28

בתוך כ-60 שניות.
2:28 - 2:31

מה שעוד יותר מדהים שהוא ידפיס תוית רכישה בו במקום,
2:31 - 2:33

מפני שהוא יודע את משקל הפריט.
2:33 - 2:35

יש כאן שכבות של פלאי טכנולוגיה
2:35 - 2:38

מאחורי הקלעים של אתרים כמו Swaptree,
2:38 - 2:40

אבל לא זה מה שמעניין אותי,
2:40 - 2:43

וכך גם לא סחר החילופין לכשעצמו.
2:43 - 2:45

העניין שלי, ובזה ביליתי כמה שנים אחרונות
2:45 - 2:47

שהוקדשו למחקר,
2:47 - 2:50

הן ההתנהגויות השיתופיות ומיכניזם של אמון
2:50 - 2:53

הטבועים במערכות אלו.
2:53 - 2:55

כאשר חושבים על זה,
2:55 - 2:58

זה היה נראה כמו רעיון מטורף, אפילו רק לפני מספר שנים,
2:58 - 3:01

שאתחלף בפריטים שלי עם זר מוחלט
3:01 - 3:03

שאת שמו איני יודעת
3:03 - 3:06

ומבלי שכסף יעבור ידיים.
3:06 - 3:08

ובכל זאת 99 אחוז מהסחר ב-Swaptree
3:08 - 3:10

מתנהל בהצלחה.
3:10 - 3:12

והאחוז הבודד של הדעה השלילית
3:12 - 3:14

נובע מסיבות זניחות יחסית,
3:14 - 3:17

כמו, פריט שלא הגיע בזמן.
3:17 - 3:20

אז מה קורה פה?
3:20 - 3:22

יש כאן דינמיקה חזקה ביותר,
3:22 - 3:25

שיש לה השלכות מסחריות ותרבותיות כבירות,
3:25 - 3:27

אשר ממלאת כאן תפקיד.
3:27 - 3:29

דהיינו, שטכנולוגיה
3:29 - 3:31

מאפשרת
3:31 - 3:33

אמון בין זרים.
3:33 - 3:35

כיום אנו חיים בכפר גלובלי
3:35 - 3:37

בו אנו יכולים לחקות את הקשרים
3:37 - 3:40

שנוצרו בעבר פנים-אל-פנים,
3:40 - 3:42

אבל בקנה-מידה ובאופנים
3:42 - 3:44

שאף פעם לא היו אפשריים בעבר.
3:44 - 3:46

אז מה שמתרחש למעשה
3:46 - 3:48

הוא שרשתות חברתיות וטכנולוגיות זמן-אמת
3:48 - 3:50

מחזירות אותנו אחורה.
3:50 - 3:52

אנחנו עושים סחר-חליפין, סוחרים,
3:52 - 3:54

מחליפים, חולקים,
3:54 - 3:56

אבל כל אלה מומצאים מחדש
3:56 - 3:58

בצורות דינמיות ומעניינות.
3:58 - 4:00

מה שאני מוצאת כמרתק
4:00 - 4:03

הוא שאנחנו בעצם תיכנתנו את עולמנו לחלוק,
4:03 - 4:05

בין אם זה השכונה שלנו, הבית-ספר,
4:05 - 4:08

המשרד, או רשת הפייסבוק.
4:08 - 4:10

וזה יוצר כלכלה
4:10 - 4:12

שבה מה ששלי הוא שלך.
4:12 - 4:14

מה-eBay העוצמתי,
4:14 - 4:16

שהוא הסבא של שווקי החליפין,
4:16 - 4:19

דרך חברות לשיתוף מכוניות כמו GoGet,
4:19 - 4:22

שאצלן משלמים תשלום חודשי כדי לשכור מכוניות על בסיס שעתי,
4:22 - 4:25

ועד גופי השאלה חברתיים כגון Zopa,
4:25 - 4:27

שיקבלו כל אחד לקהילה שלהם
4:27 - 4:29

אם הוא מוכן להלוות 100 דולר,
4:29 - 4:32

והם יתאימו לו לווה בכל מקום בעולם.
4:32 - 4:35

אנחנו שוב חולקים ומשתפים פעולה
4:35 - 4:37

בדרכים שאני מאמינה
4:37 - 4:40

שהן יותר פורצות-דרך מאשר ההיפים.
4:40 - 4:43

אני קוראת לזה צריכה שיתופית מתפשטת.
4:43 - 4:45

לפני שאכנס לפרטי המערכות השונות
4:45 - 4:47

של צריכה שיתופית,
4:47 - 4:49

הייתי רוצה לנסות לענות על השאלה
4:49 - 4:52

שכל יוצר נשאל בצדק,
4:52 - 4:55

והיא, מהיכן הגעת לרעיון.
4:55 - 4:57

הייתי רוצה לענות שהתעוררתי בוקר אחד
4:57 - 5:00

ואמרתי "אני הולכת לכתוב על צריכה שיתופית."
5:00 - 5:02

אבל למעשה זוהי רשת סבוכה
5:02 - 5:05

של רעיונות הנראים על פניו כמנותקים זה מזה.
5:05 - 5:07

במשך כדקה,
5:07 - 5:09

תראו משהו הדומה קצת לתצוגת זיקוקין די-נור
5:09 - 5:12

של כל הנקודות שחלפו בראשי.
5:13 - 5:15

הדבר הראשון שהבחנתי בו:
5:15 - 5:17

כל-כך הרבה רעיונות צצו --
5:17 - 5:20

מתבונת ההמון ועד לאספסופים חכמים --
5:20 - 5:22

בהקשר של עד כמה זה קל עד כדי גיחוך
5:22 - 5:24

ליצור קבוצות למען תכלית מסויימת.
5:24 - 5:26

ובקשר לשיגעון זה של ההמון,
5:26 - 5:28

היו דוגמאות מכל העולם --
5:28 - 5:30

מבחירת נשיא
5:30 - 5:32

ועד לויקיפדיה הידועה, וכל מה שביניהם --
5:32 - 5:35

על יכולתם של מספרים גדולים להגיע להישגים.
5:35 - 5:38

אתם מכירים את זה שלומדים מילה חדשה,
5:38 - 5:41

ואז מתחילים לראותה בכל מקום?
5:41 - 5:43

זה מה שקרה לי
5:43 - 5:45

כאשר הבחנתי שאנו נעים
5:45 - 5:47

ממצב של להיות צרכנים פסיביים
5:47 - 5:49

למצב של להיות יוצרים,
5:49 - 5:52

למשתפי-פעולה בעלי אפשרויות רבות.
5:52 - 5:54

מה שקורה הוא
5:54 - 5:56

שהאינטרנט מבטל את איש התיווך,
5:56 - 5:58

כך שכל אחד, ממעצב חולצות טריקו
5:58 - 6:00

ועד אחד שסורג,
6:00 - 6:02

יכול להתפרנס על-ידי מכירת אדם-לאדם.
6:02 - 6:04

והכוח השרוי בכל מקום
6:04 - 6:06

של מהפיכת אדם-לאדם זו,
6:06 - 6:09

משמעותו שנפח השיתוף המתרחש הוא בשיעורים בלתי נתפסים.
6:09 - 6:11

כלומר, מדהים לחשוב
6:11 - 6:14

שבכל רגע בו אני מדברת עכשיו,
6:14 - 6:16

יועלו ליוטיוב
6:16 - 6:19

סרטוני וידאו שאורכם הכולל 25 שעות.
6:19 - 6:22

ומה שמרתק אותי בדוגמאות אלו
6:22 - 6:24

הוא כיצד הן מתחברות במדוייק
6:24 - 6:26

לאינסטינקטים הקדמונים שלנו.
6:26 - 6:28

כלומר, אנחנו קופים,
6:28 - 6:30

ונולדנו וגודלנו לחלוק ולשתף.
6:30 - 6:33

ואנו עושים זאת כבר אלפי שנים,
6:33 - 6:35

אם זה כאשר צדנו בקבוצות,
6:35 - 6:38

ואם כאשר עיבדנו אדמה במשותף,
6:38 - 6:41

לפני שהמערכת הגדולה הזו הנקראת צריכת-יתר נכנסה לתמונה
6:41 - 6:43

ובנינו את הגדרות
6:43 - 6:45

ויצרנו את תחומי השליטה והפעולה הקטנים שלנו.
6:45 - 6:47

אבל הדברים משתנים עכשיו,
6:47 - 6:49

ואחת הסיבות לכך
6:49 - 6:52

הם ילידי העולם הדיגיטלי, או דור ה-Y.
6:52 - 6:54

הם גדלים תוך שיתוף --
6:54 - 6:56

קבצים, משחקי מחשב, ידע;
6:56 - 6:58

זהו טבע שני להם.
6:58 - 7:01

כך שאנו, בני/בנות-המילניום -- אני הרי בת-המילניום --
7:01 - 7:04

אנו כמו חיילים רגליים,
7:04 - 7:06

צועדים מתרבות האני, אל תרבות האנחנו.
7:06 - 7:08

הסיבה שזה מתרחש כה מהר
7:08 - 7:10

היא בגלל שיתופיות ניידת.
7:10 - 7:13

אנו חיים היום בעידן של קישוריות
7:13 - 7:16

בו אפשר למצוא כל אחד, בכל רגע, בזמן אמת,
7:16 - 7:19

בעזרת מכשיר קטן שבידינו.
7:19 - 7:21

כל זה חלף בראשי
7:21 - 7:23

לקראת סוף 2008,
7:23 - 7:26

כאשר התרחשה המפולת הכלכלית הגדולה.
7:26 - 7:29

תומאס פרידמן הוא אחד מבעלי הטורים האהובים עליי בניו-יורק טיימס,
7:29 - 7:31

והוא העיר בשנינות
7:31 - 7:34

ש-2008 היא השנה בה התנגשנו בקיר
7:34 - 7:37

כאשר אימא-טבע והשוק,
7:37 - 7:39

שניהם אמרו "עד כאן".
7:39 - 7:41

אנו יודעים שכלית
7:41 - 7:44

שכלכלה הבנויה על צריכת-יתר
7:44 - 7:47

היא תוכנית-פונזי (תרמית); זהו מגדל קלפים.
7:47 - 7:50

עם זאת, קשה לכל אחד בנפרד לדעת מה לעשות.
7:50 - 7:53

אבל כל זה הרבה ברברת, נכון?
7:53 - 7:55

ובכן, זה אכן היה הרבה רעש וסיבוכים בראשי,
7:55 - 7:57

עד שהבנתי מה קורה
7:57 - 7:59

בשל ארבעה גורמי מפתח.
7:59 - 8:02

אחד, אמון מחודש בחשיבות הקהילה,
8:02 - 8:05

וממש הגדרה מחודשת על משמעותם האמיתית של חבר ושכן.
8:05 - 8:08

(שניים), שטף של רשתות חברתיות עמית-לעמית
8:08 - 8:10

וטכנולוגיות זמן-אמת,
8:10 - 8:13

משנה באופן יסודי את דרך התנהגותנו.
8:13 - 8:16

שלוש, דאגות סביבתיות בלתי פתורות ולוחצות.
8:16 - 8:18

וארבע, מיתון גלובלי
8:18 - 8:20

שזעזע מן היסוד
8:20 - 8:22

את התנהגויות הצרכנים.
8:22 - 8:24

ארבעה גורמים הללו
8:24 - 8:26

מתמזגים יחד
8:26 - 8:28

ויוצרים תזוזה גדולה --
8:28 - 8:30

הלוקחת אותנו הרחק מעבר למאה ה-20
8:30 - 8:32

שאופיינה בצריכת-יתר,
8:32 - 8:34

אל עבר המאה ה-21,
8:34 - 8:37

המאופיינת בצריכה-שיתופית.
8:37 - 8:40

אני מאמינה באופן כללי שאנו נמצאים בנקודת מפנה
8:40 - 8:42

בה ההתנהגויות השיתופיות --
8:42 - 8:44

באמצעות אתרים כגון Flickr ו-Twitter
8:44 - 8:46

ההופכים לטבע שני ברשת --
8:46 - 8:49

מיושמות בתחומים לא-מקוונים של חיי היומיום.
8:49 - 8:52

מנסיעת בוקר לעבודה, דרך אופן עיצוב האופנה,
8:52 - 8:54

ועד לאופן בו אנו מגדלים את מזוננו,
8:54 - 8:57

אנחנו שוב צורכים ומשתפים פעולה.
8:59 - 9:02

כך ששותפי לכתיבת הספר, רו רוג'רס, ואנוכי,
9:02 - 9:04

אספנו אלפי דוגמאות
9:04 - 9:06

מכל רחבי העולם בנושא צריכה שיתופית.
9:06 - 9:08

ואף על-פי שהמגוון שלהן הוא עצום
9:08 - 9:10

במידת בשלותן וכוונתן,
9:10 - 9:12

כאשר התעמקנו בהן,
9:12 - 9:15

גילינו שניתן למעשה לחלקן לשלוש מערכות ברורות וחדות.
9:15 - 9:18

הראשונה היא שווקים להפצה חוזרת.
9:18 - 9:21

שווקים להפצה חוזרת -- ממש כמו Swaptree --
9:21 - 9:23

זה כאשר נוטלים פריט משומש שהיה שייך למישהו
9:23 - 9:25

ומעבירים אותו ממקום שאין בו עוד צורך
9:25 - 9:28

למקום כלשהו, או למישהו, ששם צריכים אותו.
9:28 - 9:30

יותר ויותר הן נחשבות בתור ה-'ל' החמישית --
9:30 - 9:32

לצמצם, לעשות שימוש חוזר, למחזר, לתקן
9:32 - 9:34

ולהפיץ מחדש --
9:34 - 9:36

מכיוון שהן מאריכות את חיי המוצר
9:36 - 9:38

ובכך מצמצמות פסולת.
9:38 - 9:41

השניה היא סגנונות-חיים שיתופיים.
9:41 - 9:43

זהו השיתוף והמשאבים
9:43 - 9:46

של דברים כמו כסף, כישורים וזמן.
9:46 - 9:48

אני מוכנה להתערב שתוך מספר שנים,
9:48 - 9:50

ביטויים כמו עבודה-שיתופית,
9:50 - 9:53

גלישת-כורסה ובנקי-זמן
9:53 - 9:56

יהפכו להיות חלק ממטבעות-לשון מקובלות.
9:56 - 9:59

אחת הדוגמאות החביבות עליי לסגנונות חיים שיתופיים
9:59 - 10:01

נקראת Landshare (שיתוף-אדמה).
10:01 - 10:03

זוהי יוזמה בבריטניה
10:03 - 10:05

שמזווגת את מר ג'ונס
10:05 - 10:08

שיש לו קצת אדמה פנויה בגינתו,
10:08 - 10:11

עם גברת סמית, שברצונה לגדל משהו.
10:11 - 10:13

ביחד הם מגדלים את מזונם.
10:13 - 10:16

זהו אחד הרעיונות שהוא כה פשוט, אבל מבריק,
10:16 - 10:19

ונשאר רק לתהות מדוע זה לא נעשה כבר מזמן.
10:19 - 10:21

המערכת השלישית
10:21 - 10:23

הינה בעצם מערכות שירות למוצר.
10:23 - 10:25

כאן משלמים בעבור התועלת מהמוצר --
10:25 - 10:27

תמורת מה שהוא עושה בשבילנו --
10:27 - 10:29

מבלי שנצטרך להיות ישירות בעלי המוצר.
10:29 - 10:32

זהו רעיון חזק במיוחד
10:32 - 10:34

לדברים
10:34 - 10:36

העומדים ללא מעש תקופות ארוכות.
10:36 - 10:38

וזה יכול להיות כל דבר מחפצים לתינוקות
10:38 - 10:40

דרך מוצרי אופנה ועד --
10:40 - 10:42

לכמה מכם יש מקדחה חשמלית?
10:42 - 10:44

שהיא שלכם? בסדר.
10:44 - 10:47

תשתמשו במקדחה זו בערך 12 עד 13 דקות
10:47 - 10:49

לכל אורך חייה.
10:49 - 10:51

(צחוק)
10:51 - 10:53

זה קצת מגוחך, נכון?
10:53 - 10:55

כי מה שאתם צריכים זה הקדח, לא המקדחה.
10:55 - 10:57

(צחוק)
10:57 - 10:59

(מחיאות כפיים)
10:59 - 11:01

אז למה שלא תשכרו את המקדחה,
11:01 - 11:03

או אפילו עדיף, שתשכירו את המקדחה שלכם לאנשים אחרים
11:03 - 11:05

ותרויחו מזה קצת כסף?
11:05 - 11:08

שלוש המערכות הללו מתאחדות,
11:08 - 11:10

ומאפשרות לאנשים לשתף משאבים
11:10 - 11:12

מבלי להקריב את סגנון חייהם,
11:12 - 11:14

או את החרויות האישיות שהם טיפחו.
11:14 - 11:16

איני מבקשת מאנשים
11:16 - 11:18

לשתף בנימוס בארגז החול.
11:20 - 11:22

לכן אני רוצה לתת לכם דוגמא
11:22 - 11:24

לעד כמה חזקה יכולה להיות צריכה שיתופית
11:24 - 11:26

שתגרום לשינוי התנהגויות.
11:26 - 11:28

המכונית הממוצעת
11:28 - 11:31

גורמת להוצאה שנתית של 8,000 דולר.
11:31 - 11:33

ובכל זאת, המכונית עומדת מושבתת
11:33 - 11:35

23 שעות ביממה.
11:35 - 11:37

אז כאשר שוקלים את שתי העובדות הללו,
11:37 - 11:39

זה מתחיל להיות פחות מתקבל על הדעת
11:39 - 11:42

שעלינו להיות בעליה הישירים של אחת כזו.
11:42 - 11:44

וכאן בדיוק נכנסות לתמונה
11:44 - 11:46

חברות כמו Zipcar ו-GoGet.
11:46 - 11:48

בשנת 2009,
11:48 - 11:50

Zipcar אספה 250 משתתפים
11:50 - 11:53

מ-13 ערים --
11:53 - 11:55

והם כולם הודו שהם מכורים למכוניות
11:55 - 11:57

וטירונים בשיתוף מכוניות --
11:57 - 12:00

ושכנעה אותם לוותר על מפתחותיהם למשך חודש.
12:00 - 12:02

אנשים אלה היו צריכים ללכת ברגל,
12:02 - 12:04

לרכוב על אופניים, לנסוע ברכבת,
12:04 - 12:06

או בצורה אחרת של תחבורה ציבורית.
12:06 - 12:08

מותר היה להם להשתמש בחברותם ב-Zipcar
12:08 - 12:10

רק כאשר זה היה הכרחי.
12:10 - 12:13

התוצאות של עמידה באתגר זה במשך חודש בלבד
12:13 - 12:15

היו מטלטלות.
12:15 - 12:17

זה מדהים שהושלו 413 ליברות
12:17 - 12:20

אך ורק מפעילות עודפת.
12:20 - 12:22

אבל הסטטיסטיקה האהובה עליי
12:22 - 12:24

היא ש-100
12:24 - 12:27

מתוך 250 המשתתפים
12:27 - 12:30

לא רצו את מפתחותיהם בחזרה.
12:30 - 12:32

במילים אחרות, המכורים למכוניות
12:32 - 12:34

איבדו את הדחף שלהם להיות בעלי משהו.
12:34 - 12:37

האמת היא שמערכות שירות למוצרים קיימות מזה שנים.
12:37 - 12:39

רק תחשבו על ספריות ומכבסות אוטומטיות.
12:39 - 12:41

אבל אני חושבת שהן נכנסות לעידן חדש,
12:41 - 12:43

מפני שטכנולוגיה הופכת את השיתוף
12:43 - 12:45

לחלק ונעים.
12:45 - 12:48

יש ציטוט נהדר שהופיע בניו-יורק טיימס
12:48 - 12:50

האומר, "שיתוף גורם לבעלות
12:50 - 12:53

מה שאייפוד גרם לסלילי הקלטה,
12:53 - 12:56

ומה שאנרגיית שמש גורמת למיכרות פחם."
12:56 - 12:59

אני גם מאמינה שדורנו --
12:59 - 13:02

היחס שלנו אל סיפוק רצונותינו --
13:02 - 13:04

זקוק הרבה פחות למוחשיות
13:04 - 13:06

מאשר כל דור בעבר.
13:06 - 13:09

איני רוצה את הדי וי די, אני רוצה את הסרט שהוא נושא.
13:09 - 13:11

איני רוצה את המשיבון,
13:11 - 13:13

אני רוצה את ההודעות שהוא שומר.
13:13 - 13:16

איני רוצה את התקליטור, אני רוצה את המוזיקה שהוא מנגן.
13:16 - 13:19

במילים אחרות, איני רוצה חפצים,
13:19 - 13:22

אני רוצה את הצרכים או החוויות שהם מגשימים.
13:22 - 13:25

כל זה דוחף לתנועה מסיבית,
13:25 - 13:27

אל מצב בו השימוש גובר על בעלות --
13:27 - 13:30

או כפי שקווין קלי, העורך של כתב-העת Wired, מנסח,
13:30 - 13:33

"מקום שבו אפשרות הגישה מועדפת על-פני הבעלות."
13:33 - 13:35

כעת כאשר הנכסים שלנו
13:35 - 13:37

מאבדים את גשמיותם,
13:37 - 13:39

מופיע קו מטושטש
13:39 - 13:41

בין מה ששלי, לבין מה ששלך,
13:41 - 13:43

ולבין מה ששלנו.
13:43 - 13:45

אני רוצה לתת לכם דוגמא
13:45 - 13:48

המראה עד כמה מהר מתרחשת אבולוציה זו.
13:48 - 13:51

זה מייצג טווח זמן של 8 שנים.
13:51 - 13:54

עברנו מבעלות רגילה על מכוניות
13:54 - 13:57

אל חברות לשיתוף מכוניות -- כגון Zipcar ו-GoGet --
13:57 - 14:00

ועד פלטפורמות נסיעה שיתופיות המתאמות נסיעות
14:00 - 14:03

על-פי הביקוש העדכני ביותר, שזה השכרת רכב עמית-לעמית,
14:03 - 14:06

שבהן ניתן ממש להרויח כסף
14:06 - 14:09

מהשכרת רכב שעומד מושבת במשך 23 שעות ביממה,
14:09 - 14:11

לשכן שלך.
14:11 - 14:13

כל המערכות הללו
14:13 - 14:15

דורשות רמה מינימלית של אמון,
14:15 - 14:17

ואבן-הפינה כדי שכל זה יעבוד
14:17 - 14:19

זה מוניטין חיובי.
14:19 - 14:21

במערכות צרכניות ישנות,
14:21 - 14:23

המוניטין שלנו לא שינה הרבה,
14:23 - 14:25

מכיוון שהיסטוריית האשראי שלנו
14:25 - 14:28

היתה לאין-ערוך יותר חשובה מאשר ביקורת עמיתים מסוג כלשהו.
14:28 - 14:31

אבל היום ברשת, אנו משאירים עקבות.
14:31 - 14:34

על כל אתראה שנותנים על שולח דואר-זבל,
14:34 - 14:37

על כל רעיון שאנו מעלים לרשת, תגובה שאנו מפרסמים,
14:37 - 14:39

אנו בעצם מאותתים כמה טוב אנחנו משתפים פעולה
14:39 - 14:42

ואם ניתן לסמוך עלינו או לא.
14:42 - 14:44

הבה נחזור לדוגמא הראשונה שנתתי,
14:44 - 14:46

Swaptree.
14:46 - 14:48

אני יכולה לראות שרונדורון
14:48 - 14:51

השלים 553 עיסקאות
14:51 - 14:54

עם 100 אחוזי הצלחה.
14:54 - 14:57

במילים אחרות, ניתן לסמוך עליו או עליה.
14:58 - 15:00

עכשיו תזכרו את המילים שלי,
15:00 - 15:02

זה רק עניין של זמן
15:02 - 15:05

עד שנוכל לבצע חיפוש כמו בגוגל
15:05 - 15:07

ולראות תמונה כוללת
15:07 - 15:09

של המוניטין שלנו.
15:09 - 15:11

ומוניטין זה
15:11 - 15:14

יקבע את יכולתנו להשיג גישה לצריכה-שיתופית.
15:14 - 15:16

זהו מטבע חברתי חדש, אם אפשר להתבטא כך,
15:16 - 15:19

שיכול להיות בעל עוצמה כמו דירוג האשראי שלנו.
15:20 - 15:22

עכשיו כמחשבה לסיום,
15:22 - 15:25

אני מאמינה שאנחנו נמצאים למעשה בתקופה
15:25 - 15:27

בה אנו מתעוררים
15:27 - 15:29

משיכרון-החושים האדיר הזה
15:29 - 15:31

של ריקנות ובזבוז,
15:31 - 15:33

ועושים קפיצה
15:33 - 15:35

כדי ליצור מערכת יותר עמידה
15:35 - 15:37

הבנויה לשרת את הצרכים המולדים שלנו
15:37 - 15:40

למען הקהילה והזהות העצמית.
15:40 - 15:42

אני מאמינה שיתיחסו לזה
15:42 - 15:44

כמהפכה, אם אפשר לומר זאת כך --
15:44 - 15:47

כאשר חברה שעמדה מול אתגרים גדולים,
15:47 - 15:49

ביצעה מעבר שהוא בעצם רעידת אדמה,
15:49 - 15:51

מצריכה והוצאות אישיות
15:51 - 15:54

אל עבר גילוי מחדש של טובת הכלל.
15:54 - 15:57

אני נמצאת בשליחות להפיכת שיתופיות לדבר מקובל.
15:57 - 15:59

אני בשליחות להפיכת שיתופיות לדבר ש"בעניינים".
15:59 - 16:01

מכיוון שאני באמת מאמינה
16:01 - 16:03

שזה מסוגל לנפץ צורות מיושנות של עשיית עסקים,
16:03 - 16:05

ולסייע לנו לדלג
16:05 - 16:07

מעל לצורות בזבזניות של צריכת-יתר
16:07 - 16:10

וללמד אותנו מתי מספיק זה באמת מספיק.
16:10 - 16:12

תודה רבה לכם.
16:12 - 16:14

(מחיאות כפיים)

Title:: רייצ'ל בוצמן טוענת בעד צריכה שיתופית
Speaker:: Rachel Botsman
Description:: ב TEDxSydney, רייצ'ל בוצמן אומרת שאנחנו "מתוכנתים לשתף" -- ומראה כיצד אתרי אינטרנט כמו Zipcar ו-Swaptree משנים את כללי ההתנהגות האנושית.

more » « less
Video Language:: English
Team:: closed TED
Project:: TEDTalks
Duration:: 16:14

Yubal Masalker added a translation

Hebrew subtitles

Revisions

Revision 1

Yubal Masalker

רייצ'ל בוצמן טוענת בעד צריכה שיתופית

Revisions

Our website uses cookies

Operating cookies (Required)