Return to Video

שיר אהבה למספרים ראשוניים בודדים

  • 0:01 - 0:04
    שמי הוא הארי בייקר.
    הארי בייקר, זהו שמי.
  • 0:04 - 0:09
    לו שמכם היה "הארי בייקר"
    אז שמותינו היו זהים.
  • 0:09 - 0:10
    (צחוק)
  • 0:10 - 0:12
    זהו חלק קצר של הצגה עצמית.
  • 0:13 - 0:14
    כן, אני הארי.
  • 0:14 - 0:17
    אני לומד מתמטיקה. אני כותב שירה.
  • 0:17 - 0:21
    אז חשבתי להתחיל
    בשיר - אהבה על מספרים ראשוניים.
  • 0:21 - 0:23
    (צחוק)
  • 0:24 - 0:26
    השיר הזה נקרא "59".
  • 0:26 - 0:29
    רציתי לקרוא לו:
    "אהבה ראשונית".
  • 0:29 - 0:31
    בגלל התגובה הזאת ויתרתי על הרעיון.
  • 0:31 - 0:33
    (צחוק)
  • 0:33 - 0:35
    אז, "59".
  • 0:37 - 0:39
    59 מתעורר,
    על הצד הלא נכון של המיטה
  • 0:39 - 0:42
    מגלה ששערו סתור,
  • 0:42 - 0:46
    לוקח לו דקה להבין שזה בגלל הצורה שבה ישן
  • 0:46 - 0:48
    הוא מוצא כמה בגדים ומתלבש.
  • 0:48 - 0:51
    הוא לא יכול שלא להביט במראה ולהתרשם קלות
  • 0:51 - 0:53
    איך הוא נראה מחוספס
    ועדיין מבולגן באופן אקראי.
  • 0:53 - 0:57
    כשהוא מביט מהחלון,
    הוא רואה את המראה שהוא בורך בו
  • 0:57 - 0:58
    של 60 מעבר לרחוב.
  • 0:58 - 1:00
    עכשיו 60 היתה יפיפיה.
  • 1:00 - 1:03
    עם עור מת סביב האצבעות חתוך
    בצורה מושלמת, לבושה במשהו מתאים.
  • 1:03 - 1:05
    לעולם לא שחצנית או גסה בכלל.
  • 1:05 - 1:08
    בלתי ניתנת לשיפור, ממש בזמן כרגיל,
    יותר בזמן מכדור סנוקר
  • 1:08 - 1:10
    אבל אוהבת לשחק אותה סופר קול.
  • 1:10 - 1:13
    59 רצה להגיד לה שהוא יודע
    מהו הפרח האהוב עליה,
  • 1:13 - 1:16
    הוא חשב עליה כל שניה, כל דקה, כל שעה.
  • 1:16 - 1:19
    אבל הוא ידע שזה לא יעבוד,
    הוא לעולם לא ישיג את הבחורה.
  • 1:19 - 1:21
    מפני שלמרות שהיא גרה מעבר לרחוב
  • 1:21 - 1:22
    הם הגיעו מעולמות שונים.
  • 1:22 - 1:25
    בעוד 59 העריץ את הצורה העגולה
    המושלמת של 60,
  • 1:25 - 1:30
    60 חשבה ש 59 הוא מוזר
    (אי זוגי באנגלית)(צחוק)
  • 1:32 - 1:36
    אחד הסרטים האהובים עליו היה "101 דלמטים."
  • 1:36 - 1:39
    היא העדיפה את ההמשך.
  • 1:39 - 1:42
    הוא הפך את הרעיון שהם יהיו נאהבים לרומנטי.
  • 1:42 - 1:45
    הם יוכלו להתגבר על הסיכויים
    מפני שיהיה להם אחד את השניה.
  • 1:45 - 1:48
    בעוד היא החזיקה בדעות מוצקות
    שנכפו עליה על ידי אימה
  • 1:48 - 1:50
    ההפרדה הזו לא תוכל להיות שווה.
  • 1:50 - 1:52
    ולמרות שבאותו זמן הוא הרגיש טיפש ומגושם
  • 1:52 - 1:55
    לנסות לאהוב בחורה שנשלטת
    על ידי אימה הטיפשה,
  • 1:55 - 1:57
    הוא צריך היה להתנחם על ידי הסכום הפשוט.
  • 1:57 - 2:00
    קחו את 59 הרחק מ 60, ונשאר לכם אחד.
  • 2:00 - 2:02
    וכמובן אחרי חודשיים של התמהמהות,
  • 2:02 - 2:05
    61 ימים מאוחר יותר, 61 היתה מי שהוא מצא,
  • 2:05 - 2:07
    הוא איבד את המפתחות וההוריו לא היו בבית.
  • 2:07 - 2:09
    אז יום אחד אחרי בית הספר הוא נכנס לבית
  • 2:09 - 2:12
    כשהוא הבחין במספר המעט מוזר על הדלת,
  • 2:12 - 2:14
    הוא תהה למה הוא מעולם
    לא הציג את עצמו לפני כן,
  • 2:14 - 2:16
    כשהיא הכניסה אותו, לסתו נפלה בפליאה.
  • 2:16 - 2:19
    61 היתה כמו 60, אבל מעט יותר. (צחוק)
  • 2:19 - 2:23
    היו לה עיניים יפות יותר, וחיוך מזמין,
  • 2:23 - 2:25
    וכמוהו, מחוספסת בקצוות, בסטייל יום יומי,
  • 2:25 - 2:28
    וכמוהו, הכל היה בערמות מבולגנות,
  • 2:28 - 2:30
    וכמוהו, לאימה לא היה אכפת
    אם חברים נשארו קצת.
  • 2:30 - 2:32
    מפני שהיא היתה כמוהו, והוא אהב אותה.
  • 2:32 - 2:35
    הוא חשב שהיא תאהב אותו
    אם היא תדע שהוא כמוה,
  • 2:35 - 2:38
    וזה היה שונה הפעם. אני מתכוון,
    הבחורה הזו היתה מגניבה,
  • 2:38 - 2:41
    אז הוא אזר את האומץ
    וביקש ממנה את הספרות שלה.
  • 2:41 - 2:45
    היא אמרה, "אני 61,"
    הוא חייך, ואמר, "אני 59."
  • 2:45 - 2:47
    היום היה לי כיף,
  • 2:47 - 2:50
    אז מחר אם תרצי תוכלי לבוא אלי?
  • 2:50 - 2:50
    היא אמרה, "ברור."
  • 2:50 - 2:53
    הוא אהבה לדבר עם מישהו מוזר באותה מידה,
  • 2:53 - 2:55
    היא הסכימה להזמנה הלא רשמית שלו לדייט.
  • 2:55 - 2:57
    בסוף הוא היה מוכן רק דקה מוקדם.
  • 2:57 - 2:59
    אבל זה לא שינה מפני שהיא הגיעה דקה מאוחר.
  • 2:59 - 3:02
    ומאותו הרגע השיח לא הפסיק,
  • 3:02 - 3:04
    איך הם אהבו את X פקטור,
    איך היו להם שני גורמים,
  • 3:04 - 3:08
    איך זה לא משנה,
    היחודיות עשתה אותם טובים יותר,
  • 3:08 - 3:11
    עד סוף הערב הם ידעו
    שהם היו אמורים להיות יחד.
  • 3:11 - 3:14
    ויום אחד היא דיברה על 60 הסנובית,
  • 3:14 - 3:16
    היא שמה לב ש 59 נראה קצת קופצני.
  • 3:16 - 3:18
    הוא הסמיק, סיפר לה על ההתאהבות שלו:
  • 3:18 - 3:21
    "הדבר הכי טוב שקרה לי
    כי הוא הוביל אותי אלינו."
  • 3:21 - 3:23
    61 היתה חכמה, אתם מבינים, לא נגועה בקנאה,
  • 3:23 - 3:26
    היא הביטה בעיניו ואמרה לו בעדינות,
  • 3:26 - 3:31
    "אתה 59, אני 61, יחד אנחנו משתלבים
    להיות כפול ממה ש 60 אי פעם תהיה."
  • 3:31 - 3:34
    (צחוק)
  • 3:34 - 3:37
    בנקודה הזו 59 היה עם דמעות בעיניו.
  • 3:37 - 3:39
    היה כל כך שמח שיש לו בחורה יחודית בחייו.
  • 3:39 - 3:42
    הוא אמר לא שההגדרה עצמה של להיות ראשוני
  • 3:42 - 3:44
    היתה שרק עם אחד ועצמו ליבו יוכל להתחלק,
  • 3:44 - 3:47
    והיא היתה האחת שהוא רצה לתת לה את ליבו.
  • 3:47 - 3:50
    היא אמרה שהיא מרגישה אותו הדבר
    ועכשיו היא ידעה שהסרטים היו חצי נכונים.
  • 3:50 - 3:53
    מפני שזה לא היתה אהבה אמיתית,
    שאהבה ההיא היתה רק דוגמה,
  • 3:53 - 3:56
    כשזה הגיע לאהבה אמיתית,
    הם היו דוגמא ראשונית.
  • 3:56 - 3:58
    לחיים.
  • 3:58 - 4:03
    (מחיאות כפיים)
  • 4:09 - 4:10
    זה היה השיר הראשון שכתבתי
  • 4:10 - 4:15
    והוא היה לערב שירה בנושא
    מספרים ראשוניים -- (צחוק) --
  • 4:15 - 4:18
    שמסתבר שזו תחרות שירה
    בנושא מספרים ראשוניים.
  • 4:18 - 4:21
    והפכתי לזוכה בתחרות השירה
    בנושא מספרים ראשוניים,
  • 4:21 - 4:25
    או כמו שאני קורא לזה, ראש ממשלה. (צחוק)
  • 4:25 - 4:28
    וכך גיליתי את הדברים האלה
    שנקראים סלאם שירה,
  • 4:28 - 4:30
    ואם אתם לא יודעים מה זה סלאם שירה,
  • 4:30 - 4:32
    זה פורמט שהועלה באמריקה לפני 30 שנה
  • 4:32 - 4:35
    כדרך לרמות אנשים ללכת לארועי שירה
  • 4:35 - 4:38
    על ידי הוספת מילה מרגשת בסוף כמו "סלאם".
  • 4:38 - 4:40
    (צחוק)
  • 4:40 - 4:43
    וכל מבצע מקבל שלוש דקות להופיע
  • 4:43 - 4:45
    ואז חברי קהל אקראים יחזיקו כרטיסיות ניקוד,
  • 4:45 - 4:48
    והם יגיעו לתוצאה מספרית,
  • 4:48 - 4:49
    ומה שזה אומר זה,
  • 4:49 - 4:52
    זה סוג של שבר את המחסום בין המבצע לקהל
  • 4:52 - 4:55
    ועודד את סוג החיבור עם המאזין.
  • 4:55 - 4:57
    ומה שזה גם אומר זה שאתם יכולים לזכות.
  • 4:57 - 5:01
    ואם אתם זוכים בסלאם שירה,
    אתם יכולים לקרוא לעצמכם זוכי סלאם
  • 5:01 - 5:03
    ולהעמיד פנים שאתם מתאבקים,
  • 5:03 - 5:07
    ואם אתם מפסידים בסלאם שירה אתם יכולים להגיד
    "אוה, מה? שירה היא צורת אמנות סובייקטיבית,
  • 5:07 - 5:10
    אתם לא יכולים לשים מספר על דברים כאלה."
  • 5:10 - 5:11
    (צחוק)
  • 5:11 - 5:14
    אבל אני אהבתי את זה, ונכנסתי לסלאמים האלה,
  • 5:14 - 5:16
    והפכתי לאלוף הסלאם באנגליה
  • 5:16 - 5:19
    והוזמנתי לאליפות העולם בשירה בפריז,
  • 5:19 - 5:21
    שהיתה מדהימה.
  • 5:21 - 5:24
    היו אנשים מכל העולם שמדברים בשפה שלהם
  • 5:24 - 5:27
    ונשפטים על ידי חמישה צרפתים זרים.
  • 5:27 - 5:29
    (צחוק)
  • 5:29 - 5:33
    איכשהו, זכיתי, מה שהיה מעולה,
  • 5:33 - 5:36
    והייתי מסוגל לנסוע בעולם מאז שעשיתי את זה,
  • 5:36 - 5:38
    אבל זה גם אומר שהיצירה הבאה
  • 5:38 - 5:41
    היא טכנית השיר הכי טוב בעולם.
  • 5:41 - 5:45
    (צחוק)
  • 5:45 - 5:47
    אז....
  • 5:47 - 5:52
    (מחיאות כפיים)
  • 5:52 - 5:55
    לפי חמישה צרפתים זרים.
  • 5:55 - 5:59
    אז זה "אנשים מנייר."
  • 5:59 - 6:01
    אני אוהב אנשים.
  • 6:01 - 6:03
    אני אוהב כמה אנשים מנייר.
  • 6:03 - 6:06
    הם יהיו אנשים סגולים מנייר.
    אולי אנשי נייר סגולים שקופצים מהדף.
  • 6:06 - 6:09
    אנשים קופצים סגולים מנייר כמו שצריך.
  • 6:09 - 6:12
    "איך אתם מעמידים אנשים
    קופצים סגולים מנייר?"
  • 6:12 - 6:14
    אני שומע אתכם בוכים. ובכן אני...
  • 6:14 - 6:17
    אני כנראה ארים אנשים
    קופצים סגולים מנייר כמו שצריך
  • 6:17 - 6:21
    עם אטב נייר מתאים של אנשים סגולים מנייר,
  • 6:21 - 6:23
    אבל הייתי מכין מראש נייר דבק מתאים כחלופה,
  • 6:23 - 6:26
    חבילה חצופה של נייר דבק כחול
    רק למקרה שהנייר יחליק.
  • 6:26 - 6:28
    מפני שיכולתי לבנות מטרופוליס קופץ.
  • 6:28 - 6:31
    אבל לא הייתי רוצה להתעסק
    עם כל הפוליטיקה של אנשי הנייר.
  • 6:31 - 6:33
    פוליטיקת נייר עם המדיניות בעובי נייר,
  • 6:33 - 6:36
    הבטחות שבורות בלי התנצלויות מתאימות.
  • 6:36 - 6:40
    הם יהיו אני קטנים מנייר. ואתם קטנים מנייר.
  • 6:40 - 6:43
    ונוכל לצפות בטלוויזיה מנייר
    וזה יהיה ב-שלם-לפי-צפיה.
  • 6:43 - 6:44
    (צחוק)
  • 6:44 - 6:48
    נראה את ראפרי הפרג מנייר
    עושים ראפ על חבילות הנייר שלהם
  • 6:48 - 6:53
    או צופים בנושאי אנשים מנייר
    נתקעים בתנועה מנייר על ה A4.
  • 6:53 - 6:55
    (צחוק) נייר.
  • 6:55 - 7:00
    תהייה הנסיכה קייט מנייר
    אבל כולנו נבהה בפיפה מנייר.
  • 7:00 - 7:03
    ואז כולנו נחייה בפחד מג'ק קורע הנייר,
  • 7:03 - 7:06
    מפני שפרופגנדת הנייר מפעפעת
    לדעות הקדומות של האנשים,
  • 7:06 - 7:09
    תמונתו מדפסות של טרוריסטים פוטוגנים.
  • 7:09 - 7:12
    מעט נייר אני. ומעט נייר אתם.
  • 7:12 - 7:14
    ובאוכלוסייות דמויות קופצות
    גם הבעיות של אנשים קופצות.
  • 7:14 - 7:17
    הם יהיו פרלמנט נייר מנופח שנשארו לא בקשר,
  • 7:17 - 7:20
    ומי שמתעלמים מהמפגינים
    מנייר בנוגע לכל חתכי הנייר,
  • 7:20 - 7:24
    אז המפגינים הרגועים יפוצצו לחתיכות נייר,
  • 7:24 - 7:26
    על ידי תותחי הקונפטי שמאויישים
    על יהיה משטרת המניעה.
  • 7:26 - 7:30
    וכן עדיין יהיה כסף מנייר,
    אז עדיין תהיה תאוות בצע מנייר,
  • 7:30 - 7:32
    והבנקאים מנייר יכניסו לכיס
    יותר ממה שהם צריכים,
  • 7:32 - 7:35
    ויקנו פוטפורי כדי לפזר בנכסים מנייר שלהם,
  • 7:35 - 7:38
    אחרים חיים בעוני
    ולא מכירים בהם בצורה נאותה.
  • 7:38 - 7:40
    כלכלה ענייה בה כל כך הרבה הם באמת עניים,
  • 7:40 - 7:43
    אבל בעוד שמתעלמים מהצרכים שלהם
    הכסף הולך למלחמות גדולות.
  • 7:43 - 7:45
    צבאות אוריגמי פותחים תוכניות למטוסי נייר
  • 7:45 - 7:48
    ואחננו נשארים כלואים בשרשראות הנייר שלנו,
  • 7:48 - 7:51
    אבל הבושה הגדולה יותר היא שתמיד
    נראה שהיא נשארת אותו הדבר,
  • 7:51 - 7:54
    מה שמשתנה זה מי בשלטון
    שבוחר איך להפיל את האשמה,
  • 7:54 - 7:58
    הם נוקבים בשמות,
    שוכחים שאלה שמות של אנשים,
  • 7:58 - 8:01
    מפני שבסופו של דבר הכל מגיע לאנשים,
  • 8:01 - 8:02
    אני אוהב אנשים.
  • 8:02 - 8:04
    מפני שאפילו כשהמצב קשה,
  • 8:04 - 8:06
    זה רק האנשים שמסוגלים לתת השראה,
  • 8:06 - 8:09
    ועל הנייר, זה קשה לראות
    איך כולנו מתמודדים.
  • 8:09 - 8:12
    אבל בתחתית תיבת פנדורה יש עדיין תקווה,
  • 8:12 - 8:15
    ואני עדיין מקווה מפני שאני מאמין באנשים.
  • 8:15 - 8:17
    אנשים כמו סבי.
  • 8:17 - 8:19
    שכל יום מאז שנולדתי,
  • 8:19 - 8:22
    הקדישו זמן כל בוקר כדי להתפלל בשבילי.
  • 8:22 - 8:26
    זה 7892 ימים ברציפות
    של מישהו שבודק שאני בסדר,
  • 8:26 - 8:28
    וזה מדהים.
  • 8:28 - 8:30
    אנשים כמו דודתי שמעלים מחזות עם אסירים.
  • 8:30 - 8:33
    אנשים שמסוגלים לסליחה אמיתית.
  • 8:33 - 8:35
    אנשים כמו הפלסטינאים המואשמים.
  • 8:35 - 8:37
    אנשים שעושים הכל כדי לעשות
    את החיים שלכם טובים יותר,
  • 8:37 - 8:39
    ולא מצפים לתמורה.
  • 8:39 - 8:41
    אתם מבינים, לאנשים
    יש פוטנציאל להיות חזקים.
  • 8:41 - 8:44
    רק בגלל שהאנשים בשלטון
    נוטים להתחזות לקורבנות
  • 8:44 - 8:46
    אנחנו לא צריכים להכנע למערכת הזו.
  • 8:46 - 8:49
    ואוכלוסיית נייר היא לא שונה.
  • 8:49 - 8:52
    יש נייר קטן אני. ונייר קטן אתם.
  • 8:52 - 8:55
    ובאוכלוסיית אנשים קופצים
    הבעיות של אנשים גם קופצות,
  • 8:55 - 8:58
    אבל אפילו אם כל העולם יתפורר
    עדיין היינו עוברים את זה.
  • 8:58 - 9:01
    מפני שאנחנו אנשים.
  • 9:01 - 9:03
    תודה לכם.
  • 9:03 - 9:07
    (מחיאות כפיים)
  • 9:19 - 9:22
    תודה רבה לכם. יש לי זמן לעוד אחד.
  • 9:22 - 9:25
    בשבילי, שירה היתה
    הדרך האולטימטיבית לרעיונות בלי גבולות.
  • 9:25 - 9:26
    כשהתחלתי,
  • 9:26 - 9:29
    האנשים שנתנו לי השראה
    היו אלה עם סיפורים מדהימים,
  • 9:29 - 9:33
    וחשבתי, כבן 18 עם חיים שמחים,
    זה היה יותר מדי נורמלי,
  • 9:33 - 9:37
    אבל יכולתי ליצור עולמות
    בהם הייתי יכול לדבר על החוויות שלי
  • 9:37 - 9:38
    והחלומות והאמונות.
  • 9:38 - 9:41
    אז זה מדהים להיות פה מולכם היום.
  • 9:41 - 9:43
    תודה לכם שאתם פה.
  • 9:43 - 9:44
    אם לא הייתם פה,
  • 9:44 - 9:47
    זה היה די כמו בדיקת הסאונד אתמול.
  • 9:47 - 9:49
    (צחוק)
  • 9:49 - 9:51
    וזה יותר כיף.
  • 9:51 - 9:54
    אז האחרון נקרא "ילד סאנשיין."
  • 9:54 - 9:57
    תודה רבה לכם על ההקשבה.
  • 9:57 - 10:00
    סאנשיין הזקן היה גאה בשמש שלו,
  • 10:00 - 10:03
    וזה האיר לו את היום
    לראות את הילד הקטן שלו רץ,
  • 10:03 - 10:05
    לא בגלל מה שהוא עשה,
    ולא בגלל הבעיות עליהן התגבר,
  • 10:05 - 10:08
    אלא שלמרות זאת החזות שלו נשארה שמשית.
  • 10:08 - 10:11
    זה לא תמיד היה כך.
  • 10:11 - 10:13
    היו פעמים שהוא ניסה להסתיר את הבוהק,
  • 10:13 - 10:16
    אתם מבינים, לכל כוכב יש תקופות קשות,
  • 10:16 - 10:19
    זה דורש אור בוהק כדי לתת
    להם השראה לעבור את החשכה.
  • 10:19 - 10:21
    אם נחזור לזמן בו הוא נולד בערפילית,
  • 10:21 - 10:23
    אנחנו יודעים שמעולם לא חשבו עליו כרגיל,
  • 10:23 - 10:25
    מפני שהיה בו ניצוץ,
  • 10:25 - 10:27
    להגיד שמגע מידאס היה שגוי
  • 10:27 - 10:29
    אבל כל דבר אליו התקרב
    נראה שהפך למעט ברונזה,
  • 10:29 - 10:32
    כן השמש הזו היתה אהובה
    על ידי חלק יותר מאחרים,
  • 10:32 - 10:35
    זה היה מקרה של יוסף
    וכותונת הפסים שלו ואחיו
  • 10:35 - 10:38
    מפני שללבלוט מהקהל
    יש את הייתרונות והחסרונות,
  • 10:38 - 10:40
    וקנאות יצרה אוייבים באלה שנדחקו על ידו
  • 10:40 - 10:41
    כמו אנשי הצללים.
  • 10:41 - 10:44
    עכשיו אנשים הצללים לא אהבו את ילד הסנשיין,
  • 10:44 - 10:47
    מפני שהוא האיר על הדברים החשוכים
    שאנשי הצללים עשו,
  • 10:47 - 10:50
    וכשהוא האיר הוא הראה
    את המקומות בהם אנשי הצללים התחבאו,
  • 10:50 - 10:52
    אז לאנשים הצללים היתה
    תוכנית זדונית להפתר ממנו,
  • 10:52 - 10:55
    ראשית -- הם צחקו על כתמי השמש שלו,
  • 10:55 - 10:58
    ירו בחלומות שלו מהשמיים,
    המילים שלהם היו יריות,
  • 10:58 - 11:00
    מתוכננות להזכיר לו שהוא לא היה קול
  • 11:00 - 11:03
    והוא לא הסתדר
    עם הילדים הפופולריים בבית הספר.
  • 11:03 - 11:06
    הם אמרו שהראש של היה בחלל
    והם היו מורידים אותו חזרה לכדור הארץ,
  • 11:06 - 11:09
    בעיקרון הוא הגיע מכלום
    וזה מה שהוא היה שווה,
  • 11:09 - 11:11
    הוא לעולם לא ילך לאוניברסיטה ללמוד,
  • 11:11 - 11:14
    התארים היחידים שהוא אי פעם יראה
    יהיו כוויות מדרגה ראשונה
  • 11:14 - 11:16
    מאלה שהתקרבו מדי,
  • 11:16 - 11:17
    הם אמרו לו שהוא בוהק מדי,
  • 11:17 - 11:20
    לכן אף אחד אף פעם לא הביט לו בעיניים,
  • 11:20 - 11:21
    השיפוט שלו נעשה מעורפל
  • 11:21 - 11:23
    כך גם השמיים, עם דמעות מתאדות
  • 11:23 - 11:24
    כשהשמש התחילה לבכות.
  • 11:24 - 11:29
    בגלל שילד הסאנשיין היה חכם,
    עם אישיות חמימה,
  • 11:29 - 11:31
    ובפנים הוא בער בעוצמה
  • 11:31 - 11:34
    נפגע מהמילים והקללות של אנשי הצללים
  • 11:34 - 11:36
    שדיברו על חורים בנשמה שלו והשאירו חללים,
  • 11:36 - 11:40
    וכשהלב שלו התקשה, הניצוץ שלו כהה,
  • 11:40 - 11:43
    כל פעם שהם קראו לו בשמות
    זה קרר את הלהבה שלו,
  • 11:43 - 11:45
    הוא חשב שהם אולי יאהבו אותו
    אם הוא ישמור על אורו חלש
  • 11:45 - 11:48
    אבל הם היו עסוקים בלהגיד
    לברק שהיא מכוונת גרוע,
  • 11:48 - 11:51
    הוא לא היה יכול להתחבר למה שהם אמרו,
  • 11:51 - 11:54
    אז הוא נתן לאור שלו
    להיום מעומעם על ידי מה שאמרו,
  • 11:54 - 11:56
    הוא נפל למדינת כוכב בודד כמו טקסס,
  • 11:56 - 11:59
    והרגיש כאילו הוא הוכה במקלעת הסולרית שלו.
  • 11:59 - 12:03
    אבל אז גברת סאנשיין הקטנה הגיעה
  • 12:03 - 12:06
    שרה את השיר האהוב עליה
    על איך אנחנו בנויים להיות חזקים,
  • 12:06 - 12:09
    ואתם לא חייבים לשגות כדי להשתייך,
    פשוט תהיו אמיתייים למי שאתם,
  • 12:09 - 12:11
    מפני שכולנו כוכבים בלב.
  • 12:11 - 12:15
    מיס סאנשיין הקטנה היתה חמה,
  • 12:15 - 12:17
    סוג הילדה שכשהבטתם בה
  • 12:17 - 12:19
    שכחתם דברים,
  • 12:19 - 12:21
    אבל בשבילו, אי אפשר היה לשכוח אותה,
  • 12:21 - 12:24
    ברגע שראה אותה הדמות שלה נצרבה ברשתית שלו,
  • 12:24 - 12:26
    היה לא היתה מהעולם הזה, והיא קיבלה אותו,
  • 12:26 - 12:29
    משהו בילדה הזו אמר
    שכל פעם שהיא היתה לידו,
  • 12:29 - 12:32
    דברים לא היה חשוכים
    כמו שהם נראו, והוא העז לחלום,
  • 12:32 - 12:35
    הצללים לא נראו; כשהיא היתה שם הוא זרח,
  • 12:35 - 12:38
    העיניים שלו היו נדלקות
    בדרכים שאי אפשר לזייף,
  • 12:38 - 12:41
    כשהיא חייכה הקרניים שלה מחקו
    את מילות השנאה החדות כתער,
  • 12:41 - 12:44
    הם נתנו אחד לשני שמות חיבה,
    הם היו "הכוכב המגניב" ו "שמש כיפיית,"
  • 12:44 - 12:47
    ולבסוף נזק הצללים התפוגג,
  • 12:47 - 12:51
    היא היתה אחת מספטיליון, והיא היתה מבריקה,
  • 12:51 - 12:53
    היא יכלה להפוך את הזוחלים
    עם הדם הכי קר לבעלי דם חם,
  • 12:53 - 12:56
    אהובה על ידי מיליארדים,
    מצ'יליאנים לברזילאים,
  • 12:56 - 12:59
    ולימדה את ילד הסאנשיין
    את המשמעות של עמידות.
  • 12:59 - 13:02
    היא אמרה: "כל החושך בעולם
  • 13:02 - 13:05
    לא יכול לכבות את האור של אור בודד
  • 13:05 - 13:07
    אז איך הם יוכלו בכלל להתמודד עם האור שלך?
  • 13:07 - 13:10
    רק אתה יכול לבחור לעמעם אותו,
    והשמיים הם הגבול,
  • 13:10 - 13:12
    אז השתק את המבקרים על ידי זריחה."
  • 13:12 - 13:15
    ואם עיניים הן החלונות לנשמה
    אז היא הסיטה את הוילונות
  • 13:15 - 13:17
    ונתנה לשמש לזרוח דרך הכאב.
  • 13:17 - 13:19
    בעולם של מצוקה הכוכבים האלה נשארו יחד,
  • 13:19 - 13:22
    ולמרות שימים נהפכו ללילות
    הזכרונות ישארו לעד,
  • 13:22 - 13:25
    בין אם החזאי אמר את זה או לא,
    זה יהיה בסדר,
  • 13:25 - 13:28
    מפני שאפילו מאחורי העננים
    הילד עדיין היה יכול לזרוח.
  • 13:28 - 13:31
    כן, ילד הסאנשיין היה מבריק, עם אישיות חמה,
  • 13:31 - 13:32
    ובתוכו הוא בער בעוצמה,
  • 13:32 - 13:36
    מתודלק על ידי האש
    שקיבלה השראה ברחבי גלקסיות
  • 13:36 - 13:38
    על ידי הילדה שהאמינה בו.
  • 13:38 - 13:41
    תודה רבה לכם.
  • 13:41 - 13:48
    (מחיאת כפיים)
Title:
שיר אהבה למספרים ראשוניים בודדים
Speaker:
הארי בייקר
Description:

משורר ההופעות (וסטודנט למתמטיקה) הארי בייקר טווה שיר אהבה על סוג המספרים האהוב עליו -- הראשוניים הבודדים הכמהים לאהבה. השארו לעוד שני שירים חיים ונותני השראה מפי המבצע המקסים הזה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
14:05

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.