-
ברוכים השבים.
-
בואו נמשיך לפתור שאלות בנושא זריקות.
-
אני חושב שהסירטון הזה עשוי לשעשע אותכם,
-
כי אני אלמד אותכם משחק, אותו ניתן לשחק עם
-
חברים. הוא נקרא "בואו נראה באיזו
מהירות ולאיזה
-
גובה אני יכול לזרוק כדור".
-
אתם תופתעו - זהו משחק
-
די נחמד.
-
אני אכתוב את כל הנוסחאות
-
שלמדנו עד עתה.
-
השינוי בהעתק שווה למהירות
-
הממוצעת כפול הזמן.
-
השינוי במהירות שווה
-
לתאוצה כפול הזמן.
-
אנו גם יודעים שהמהירות הממוצעת שווה
למהירות
-
הסופית ועוד המהירות ההתחלתית, חלקי 2.
-
אנו גם יודעים שהשינוי במהירות שווה, כמובן,
-
למהירות הסופית פחות המהירות ההתחלתית.
-
אלה כולן נוסחאות די אינטואיטיביות, כי זה כמה
-
מהר אתה נע בסוף, פחות כמה מהר אתה נע
-
בהתחלה חלקי - לא חלקי, סליחה,
-
"נתקעתי" בדפוס הזה.
-
זה רק vf פחות vi, כמובן.
-
אולי הכרתם את הנוסחאות האלו, אפילו לפני
שצפיתם
-
בסירטונים שלי. שתי הנוסחאות,
הלא-אינטואיטיביות,
-
אותן למדנו, התקבלו מאלו
-
הכתובות למעלה.
-
אם אתם שוכחים אותם, אתם יכולים לגזור אותן.
-
בעצם, אתם יכולים לנסות לגזור אותן, גם אם לא
-
שכחתם אותן. וודאי שכדאי לגזור אותן
-
אם שכחתם.
-
השינוי בהעתק - אחליף את זה ל- d קטנה,
-
כדי לבלבל אותכם - שווה למהירות ההתחלתית
כפול
-
הזמן ועוד a כפול t בריבוע, חלקי 2. זאת אחת
-
הנוסחאות הלא-אינטואיטיביות.
-
הנוסחה השנייה היא: המהירות הסופית בריבוע
-
שווה למהירות ההתחלתית בריבוע ועוד 2ad.
-
גזרנו את הנוסחאות האלו. אני ממליץ לכם לנסות
-
לגזור אותן מחדש.
-
כשתשתמשו בשתי הנוסחאות האלו, תוכלו לשחק
-
את המשחק שהצעתי לכם.
-
כל מה שדרוש זה הזרוע שלכם, כדור, שעון עצר
-
וחברים שישחקו אתכם.
-
איך משחקים את המשחק?
-
לוקחים כדור וזורקים אותו הכי גבוה שאפשר.
-
אנו מודדים כמה זמן הוא שוהה באוויר.
-
מה אנו יודעים?
-
אנו יודעים כמה זמן עבר מאז שהכדור עזב את
-
היד, בעצם עזב את הקרקע, וחזר אליה.
-
נתון, אם כן, הזמן. מה עוד אנו יודעים?
-
יודעים את התאוצה - יודעים שהתאוצה היא מינוס
-
10 מטר לשנייה בריבוע.
-
אם זה משחק על כסף, יתכן שתרצו
-
תאוצה יותר מדויקת - אתם יכולים
-
לבדוק בוויקיפדיה,
-
היא 9.81 מטר לשנייה בריבוע.
-
האם אנו יודעים את השינוי בהעתק?
-
אולי תגידו שאיננו יודעים לאיזה גובה
-
הכדור הגיע, אך אנו מדברים על השינוי בהעתק
-
לאורך הזמן כולו.
-
הוא מתחיל מהקרקע - בקירוב טוב מהקרקע,
-
כי אני מניח שאינכם 30 מטר גובה,
-
כך שאתם מאד קרובים לקרקע - הוא מתחיל
-
מהקרקע והוא מסיים בקרקע, כך שהשינוי
-
בהעתק, הדלתה d שווה 0.
-
הוא מתחיל בקרקע ומסיים בקרקע.
-
העתק הוא גודל וקטורי, כי יש
-
חשיבות לכיוון.
-
אם הייתי שואל מה המרחק שהכדור עבר,
-
הייתם צריכים לדעת עד לאיזה גובה הוא עלה,
-
ומאיזה גובה הוא ירד חזרה.
-
אם אתם רוצים לדייק יותר, השינוי בהעתק הוא
-
הגובה מהיד שלכם בעת הזריקה,
-
לקרקע. אם הגובה של היד שלכם הוא 2 מטר
-
מעל לקרקע, השינוי בהעתק יהיה
-
מינוס 2 מטר. אני סבור שזה מוגזם
-
לדייק כל כך, אלא אם אתם
-
משחקים עם חבר
-
על כסף.
-
אלה הנתונים שלנו, ואנו רוצים לחשב
-
מספר דברים.
-
הדבר הראשון שאני רוצה לחשב זה, באיזו
-
מהירות זרקתי את הכדור. זה מה שמעניין כי זה
-
מבחן על כמות הטסטוסטרון בגוף.
-
כמה מהר?
-
אני רוצה לחשב את vi - vi שווה סימן שאלה.
-
איזה מבין הנוסחאות האלו כדאי לי להשתמש?
-
קודם אשתמש בנוסחאות, ולאחר מכן
-
אראה לכם דרך קלה יותר
-
וגם יותר אינטואיטיבית.
-
אני רוצה להראות לכם שניתן להשתשמש
בנוסחאות האלו
-
כדי להשתעשע עם חברים.
-
אנו יודעים את הזמן, את התאוצה, את השינוי
-
בהעתק, אז ניתן לקבל את vi.
-
בואו נעשה את זה.
-
במקרה הזה, השינוי בהעתק הוא 0 - אחליף
-
צבעים - השינוי בהעתק הוא 0,
-
וזה שווה ל- vi כפול הזמן.
-
כאן נשתמש ב- g, על כן זה 10 מטר לשנייה
-
בריבוע חלקי 2, כלומר 5 מטר לשנייה
-
בריבוע - זה 5 כפול t בריבוע.
-
כל מה שעשיתי זה לקחת מינוס 10 מטר לשניה
-
בריבוע עבור a, וחילקתי ב- 2. כך קיבלתי
-
את מינוס 5.
-
אם תשתשמשו ב- 9.81, אז תקבלו
-
4.905 מטר לשנייה בריבוע.
-
בואו נחזור לשאלה.
-
מה ניתן לעשות כדי לקבל את vi
-
מהמשוואה הזאת?
-
אנחנו יכולים להוציא את t
-
כגורם משותף.
-
מה שנחמד עם הנוסחאות האלו, הוא שהכל
-
נובע מחשיבה הגיונית הניתנת ליישום
-
בחיי היום-יום. אני אחליף בין האגפים
-
ואוציא את t כגורם משותף, כדי לבלבל אותכם.
-
מקבלים ש- t כפול vi פחות 5 כפול t בריבוע
שווה ל- 0.
-
כל מה שעשיתי זה להוציא את t כגורם משותף.
-
יכולתי לעשות זאת, מבלי להשתמש בנוסחה
לפתרון
-
המשוואה הריבועית, כי לא היה לי איבר חופשי.
-
קיבלתי את המשוואה הזאת, וכשנפתור אותה,
-
בהנחה ש- vi הוא מספר חיובי, נקבל
-
שני זמנים אפשריים.
-
או ש- t שווה ל- 0, או ש- vi פחות 5t שווה
-
ל- 0. מכיוון שאני מחפש את המהירות, אנו יודעים
-
ש- vi שווה ל- 5t.
-
זה מעניין.
-
מה זה אומר?
-
אילו ידענו את המהירות, היינו יכולים לקבל
את הזמן.
-
אפשר להגיד ש- t שווה ל- vi חלקי 5 - זה אותו
-
הדבר, זה רק פתרון עבור המשתנה השני.
-
זה נחמד. יש שני זמנים בהם השינוי בהעתק
-
שווה ל- 0 - בזמן 0, כמובן, השינוי
-
בהעתק הוא אפס, כי עדיין לא זרקתי את הכדור,
-
ובזמן מאוחר יותר, השווה למהירות ההתחלתית
-
חלקי 5, הוא גם יפגע בקרקע.
-
אלו שני הזמנים עבורם השינוי
-
בהעתק הוא אפס.
-
זה מאד נחמד.
-
זה לא רק מתמטיקה - כל מה שאנו עושים
-
במתמטיקה, ניתן ליישום בחיי היום-יום.
-
פתרנו את המשוואה וקיבלנו ש-vi שווה ל- 5t.
-
אז, אם אתה וחבר שלך יוצאים החוצה
וזורקים כדור
-
כמה שיותר ישר כלפי מעלה - אמנם כשנלמד
-
זריקות בשני ממדים, נראה שזה לא משנה
-
אם הזריקה תהיה בזווית קטנה כלשהי, כי הרכיב
-
האנכי והרכיב האופקי של התנועה, הם בעצם
-
בלתי תלויים, או שניתן לראות אותם כבלתי
-
תלויים אחד בשני - המהירות שתקבלו כשתשחקו
-
את המשחק הזה, היא הרכיב האנכי כלפי
-
מעלה של מהירות הזריקה.
-
יתכן שזה קצת מבלבל, אך אני מקווה
-
שזה יסתדר לכם בעוד כמה סירטונים,
-
כשאלמד וקטורים.
-
אם אתם זורקים את הכדור ישר מעלה,
-
ומודדים את הזמן עד לפגיעה בקרקע,
-
מה שתקבלו זאת מהירות
-
הזריקה של הכדור.
-
מה היא תהיה?
-
אם זרקתי כדור, וזה לקח 2 שניות עד לפגיעה
-
בקרקע, אוכל להשתמש בנוסחה הזאת.
-
זה בעצם 5 מטר לשנייה בריבוע
-
כפול t שניות.
-
אם זה לקח 2 שניות - אם t שווה 2 - אז
-
המהירות ההתחלתית שווה ל- 10 מטר לשנייה.
-
אם אתם רוצים, אתם יכולים להפוך את זה לקמ"ש.
-
עשינו את זה בסירטונים קודמים.
-
אם אתם זורקים כדור ששוהה באוויר 10 שניות,
-
זה אומר שזרקתם אותו במהירות של 50
מטר לשנייה.
-
זאת מהירות מאד גדולה. אני מקווה שלימדתי
-
אותכם משחק נחמד.
-
בסירטון הבא, אראה לכם איך לחשב עד לאיזה
-
גובה הכדור הגיע.
-
נתראה בקרוב.