< Return to Video

Video statement of Sheikha Latifa Bint Mohammed bin Rashid Al Maktoum (II)

  • 0:00 - 0:02
    שלום.
  • 0:02 - 0:03
    שמי לטיפה אל מכתום.
  • 0:03 - 0:08
    נולדתי ב -5 בדצמבר 1985.
  • 0:08 - 0:11
    אמא שלי היא חוריה אחמד Lamara
  • 0:11 - 0:12
    היא מאלג'יריה.
  • 0:12 - 0:16
    האב הוא ראש ממשלת איחוד האמירויות הערבית
  • 0:16 - 0:17
    ואת שליט דובאי,
  • 0:17 - 0:20
    מוחמד בן רשיד סעיד אל מקטום.
  • 0:20 - 0:22
    יש לו שלוש בנות בשם לטיפה.
  • 0:22 - 0:23
    אני באמצע אחד.
  • 0:23 - 0:27
    יש אחד מבוגר ממני ואחד צעיר ממני.
  • 0:27 - 0:31
    ויש לו שתי בנות בשם מרים גם.
  • 0:31 - 0:35
    יש לי שלושים אחים ואחיות כוללים.
  • 0:35 - 0:37
    הייתי צריך להגיד את זה
  • 0:37 - 0:41
    הווידאו במקרה הזה מפוקפק בכל דרך
  • 0:41 - 0:43
    "אין אתה יודע שיש לטיפה שם וגם לטיפה שם"
  • 0:43 - 0:46
    כן, יש שלושה Latifas, אני אחד מהם.
  • 0:46 - 0:47
    אני לטיפה באמצע.
  • 0:48 - 0:50
    האחיות המלאות שלי הן מאתה ו Shamsa.
  • 0:50 - 0:52
    שניהם מבוגרים ממני
  • 0:52 - 0:54
    ומאג'ד שהוא צעיר ממני.
  • 0:55 - 1:01
    ואני עורך הסרטון הזה כי הוא יכול
    להיות הווידאו האחרון אני עושה.
  • 1:01 - 1:02
    כן.
  • 1:05 - 1:12
    בקרוב אני הולך להיות עוזב איכשהו
  • 1:12 - 1:17
    ואני לא כל כך בטוח לגבי התוצאה, אבל
  • 1:17 - 1:23
    אני בן תשעים ותשעה אחוז חיובי זה יעבוד.
  • 1:23 - 1:26
    ואם זה אז לא וידאו זה יכול לעזור
    לי
  • 1:26 - 1:30
    בגלל כל מה שאבי דואג הוא המוניטין שלו.
  • 1:30 - 1:33
    הוא יהרוג אנשים כדי להגן על המוניטין שלו.
  • 1:33 - 1:39
    הוא .. הוא רק דואג לעצמו את האגו שלו.
  • 1:39 - 1:44
    אז הסרטון הזה יכול להציל את חיי.
  • 1:44 - 1:49
    ואם אתם צופים בסרטון הזה זה
    לא כזה דבר טוב.
  • 1:49 - 1:54
    או שאני מת או שאני מאוד, מאוד,
    מצב רע מאוד.
  • 1:54 - 1:56
    אז איפה להתחיל?
  • 1:58 - 1:59
    בשנת 2000,
  • 1:59 - 2:03
    אחותי Shamsa בזמן שהייתה בחופשה באנגליה.
  • 2:03 - 2:07
    היא היתה בת 18 שנים קורה תשע.
  • 2:07 - 2:08
    היא ברחה.
  • 2:08 - 2:14
    וזה בחודשיים שהיא בחינם
  • 2:14 - 2:18
    היינו בקשר והייתי עדיין בדובאי
  • 2:18 - 2:20
    עם אמא שלי ואחותי האחרת שלי.
  • 2:20 - 2:23
    איפה היא נסעה עם הצעד-אמא שלה ..
  • 2:23 - 2:25
    וכולם.
  • 2:26 - 2:28
    אז בזמן שהיא ..
  • 2:28 - 2:30
    היא ברחה כי היא לא
    יש חופש רב בדובאי.
  • 2:30 - 2:36
    לא היה לה חופש לעשות את הדברים
    כמו שאתה מכיר אף אחד בעולם מתורבת
  • 2:36 - 2:38
    ייקח כמובן מאליו כמו
  • 2:38 - 2:42
    נהיגה ברכב או נסיעה או
    שאתה רק יודע לקבל החלטות
  • 2:42 - 2:44
    עבור העתיד שלך.
  • 2:44 - 2:48
    חופש הבחירה הוא לא משהו שאתה יודע, יש לנו.
  • 2:48 - 2:53
    לכן, כאשר יש לך את זה, אתה לוקח את זה כמובן מאליו
    , ואם אתה לא צריך את זה, זה מאוד מאוד מיוחד.
  • 2:53 - 2:58
    אז כן, היא ברחה וכל הזמן היא
    הייתה מתקשרת איתי.
  • 2:58 - 3:00
    הייתי בת ארבע שנים באותה העת.
  • 3:00 - 3:03
    ועל כן, Shamsa היה ..
  • 3:03 - 3:05
    ראיתי אותה כמעט כמו דמות אם.
  • 3:05 - 3:07
    כן, היא אחותי הגדולה.
  • 3:07 - 3:10
    היא כמו אמא גם לי כי היא
    באמת אכפת לי.
  • 3:10 - 3:12
    הייתי מדבר איתה מדי יום ביומו.
  • 3:12 - 3:15
    אז כן כשעזבה, זה היה קצת
    קשה
  • 3:15 - 3:18
    שמחתי בשבילה אבל באותו הזמן דאגתי לה.
  • 3:18 - 3:20
    ומה שהיא עשתה היה,
  • 3:20 - 3:24
    היא גם קשר עם אחד החברים שלה בדובאי
  • 3:24 - 3:26
    ששמו הוא ליילה ?? חרב '??
  • 3:27 - 3:30
    והיא המשיכה להתקשר ליילה.
  • 3:30 - 3:33
    ומה אבא שלי עשה הוא הלך אל
    ביתו של ליילה
  • 3:33 - 3:36
    והוא ניסה לשחד אותה עם רולקס
  • 3:36 - 3:39
    והוא אמר שאנחנו צריכים לנצל את הטלפון שלך
  • 3:39 - 3:44
    כדי לעקוב אחר Shamsa לראות איפה הוא.
  • 3:44 - 3:46
    אז זה מה שהם עשו.
  • 3:46 - 3:48
    ליילה ספר Shamsa, אמר לה
  • 3:48 - 3:50
    "הטלפון שלי הוא הציק."
  • 3:50 - 3:51
    "הם מנסים למצוא אותך. הזהר.'
  • 3:51 - 3:54
    וזה Shamsa אמר לי, ואני אמרתי לה,
  • 3:54 - 3:58
    "תפסיק להתקשר ליילה. כי אם אתה תתקשר אליה
    הם הולכים למצוא אותך."
  • 3:58 - 4:01
    אני חושב שהיא היתה מאוד בודדה בבריטניה לבדה.
  • 4:01 - 4:05
    היה לה אף אחד אחר לדבר. אז היא דיברה
    אלינו והיא המשיכה לדבר אל ליילה.
  • 4:05 - 4:09
    אז כן, לאחר חודשיים, הם מצאו אותה.
  • 4:09 - 4:12
    בעיקרון, היא הייתה ברחובות
  • 4:12 - 4:16
    ו חבורה של בחורים במכונית פשוט נסעה
  • 4:16 - 4:21
    הם מצאו אותה, הם תפסו אותה, בועט וצורח זרק אותה במכונית
  • 4:21 - 4:23
    והיא נבעה איפשהו
  • 4:23 - 4:26
    על ידי מסוק .. היא נדחפה אל מסוק איכשהו
  • 4:26 - 4:30
    בסופו של דבר בצרפת מצרפת הגיעה לדובאי.
  • 4:30 - 4:34
    היא היתה מסוממת על המטוס.
  • 4:34 - 4:37
    זה היה מטוס פרטי, כך שאף אחד לא בודק כלום.
  • 4:37 - 4:39
    היא הייתה מסוממת, חזיר לדובאי
  • 4:39 - 4:42
    ובעצם לשים בבניין זה.
  • 4:43 - 4:47
    זהו הבניין, זה נקרא "Kheima",
    שפירושו "אוהל" בערבית.
  • 4:47 - 4:49
    אבל זה לא אוהל, זה פשוט שנקרא "אוהל"
  • 4:49 - 4:50
    ו
  • 4:51 - 4:53
    וזה על .. שהוא Zabeel פאלאס
  • 4:53 - 4:57
    רכושו של הינד צעד-אמא שלי.
  • 4:57 - 4:59
    והיא נשארה שם נעולה שם.
  • 4:59 - 5:01
    ובמשך כל הזמן הזה,
  • 5:01 - 5:05
    נוכל לשלוח לה כמה דברים כמו בגדים או כל דבר אחר.
  • 5:05 - 5:09
    אז, אנחנו איסלמיים טלפון בשבילה.
  • 5:09 - 5:13
    "אנחנו התכוונ אליי ואחותו אמצה שלי מונתה
  • 5:13 - 5:15
    מונה ?? אל Lamara ??
  • 5:15 - 5:19
    היינו בקשר איתה
  • 5:19 - 5:21
    התגנבנו בתוך טלפון, כדי שנוכל לדבר איתה.
  • 5:21 - 5:23
    אז בזמן שהיה בפנים,
  • 5:23 - 5:26
    היא יצרה קשר עם כמה עיתונאים בבריטניה
  • 5:26 - 5:29
    והם שוחררו הסיפור ל"גרדיאן.
  • 5:29 - 5:34
    אני חושב שזה היה בסביבות חודש מאי 2001, כאשר הסיפור יצא, אני לא ממש בטוח.
  • 5:34 - 5:35
    הסיפורים..
  • 5:35 - 5:38
    גוגל "Shamsa אל מכתום" וזה
    הדבר הראשון לבוא.
  • 5:38 - 5:41
    שלה, הבריחה שלה וכל זה.
  • 5:41 - 5:46
    לכן, כאשר הסיפור יצא, אני חושב שהם הבינו
    כי איכשהו היא נמצאת תקשורת או
  • 5:46 - 5:47
    מישהו עזר לה או מה שלא יהיה.
  • 5:47 - 5:53
    אז המשטרה הלכה והם לקחו מונה מהאוניברסיטה לה
  • 5:53 - 5:56
    והם חקרו ועינו אותה
  • 5:56 - 6:00
    ואהותי מאתה בא לחדר שלי
  • 6:00 - 6:03
    בערב אותו היום, והיא אמרה
  • 6:03 - 6:07
    "מונה נלקח על ידי המשטרה והם מנסים לברר אותה
  • 6:07 - 6:09
    ומכה אותה בעצם
  • 6:09 - 6:11
    מה אתה יודע על Shamsa?"
  • 6:11 - 6:13
    וזה מאתה היה סוג של משחק כמו החוקר.
  • 6:13 - 6:14
    אתה יודע אוהב ..
  • 6:14 - 6:17
    אני הולך לחקור אותך לקבל מידע ממך.
  • 6:17 - 6:18
    אמרתי שאני לא יודע כלום.
  • 6:18 - 6:21
    וזה .. אז בכל מקרה
  • 6:21 - 6:26
    הלכתי ואמרתי אחות המאומצת האחרת שלי פטימה
  • 6:26 - 6:28
    פטימה ?? Lamara ??
  • 6:28 - 6:33
    מי אגב הוחזק בתא בבית שלנו.
  • 6:33 - 6:33
    היא הוחזקה ..
  • 6:33 - 6:36
    זה כבר סיפור אחר.
  • 6:37 - 6:42
    היא שמרה בתא על הרכוש שלנו, אבל נעול.
  • 6:42 - 6:46
    מופרדים משאר בני המשפחה בגלל שהיא שובבה.
  • 6:46 - 6:48
    ההתנהגות הרעה שלה.
  • 6:48 - 6:50
    She's..She זה מרדני.
  • 6:50 - 6:53
    אז הוא בעצם כל זמן בכלוב בבית שלנו.
  • 6:55 - 7:00
    וחוץ מזה .. ואני .. כתבתי פתק בשבילה
  • 7:00 - 7:04
    אמרתי לעוזרת שלנו לתת לה אותו
  • 7:04 - 7:06
    להחליק את זה מתחת לדלת שלה והיא עשתה.
  • 7:06 - 7:09
    ואני אמרתי לה שאתה יודע מונה נלקח והיא נחקרה על ידי המשטרה
  • 7:09 - 7:10
    והכל.
  • 7:10 - 7:16
    ואז פטימה פשוט השתגעה, הוא פשוט
    כמו שבר את החלון .. הוא .. היא ..
  • 7:16 - 7:17
    והדלת.
  • 7:17 - 7:20
    היא זרקה את זה .. דבר המתכת מחוץ לחלון.
  • 7:20 - 7:21
    היא שברה אותו.
  • 7:21 - 7:22
    היא יצאה.
  • 7:22 - 7:23
    היא לקחה סכין.
  • 7:23 - 7:29
    היא איימה עלי, מי הוא .. כאילו הוא הוא שף ..
  • 7:29 - 7:31
    אבל הוא גם רוצה .. אחיו הגיסה
  • 7:31 - 7:33
    של יד ימינו של אבי.
  • 7:33 - 7:36
    אז הוא היה סוג של האוהב אחראי על צוות
    או כל דבר אחר.
  • 7:36 - 7:37
    אז היא לקחה סכין והיא איימה עליו כמו
  • 7:37 - 7:39
    'אני רוצה לראות מונה, אני רוצה לראות Mona'
  • 7:39 - 7:40
    אז הם לקחו פטימה.
  • 7:40 - 7:42
    הם הכניסו אותה לכלא והם עינו אותה גם.
  • 7:42 - 7:44
    ואז הם הבינו שלא ידעו דבר.
  • 7:44 - 7:50
    אנחנו לא ספרנו לה כי אנחנו לא יכולנו לספר לה כי היינו בקשר עם Shamsa.
  • 7:50 - 7:54
    בכל אופן מה שקרה אחרי זה, אז כן באותו היום אני די אבוד כולם.
  • 7:55 - 7:59
    כל החברים שלי, כל הדבר שלי .. האחיות שלי.
  • 7:59 - 8:01
    איבדתי את כולם באותו יום.
  • 8:01 - 8:03
    זה היה .. זה היה מאוד קשה בשבילי יום.
  • 8:03 - 8:07
    וכמובן איבדתי תקשורת שלי עם Shamsa.
  • 8:08 - 8:11
    אז כשנה מאוחר יותר
  • 8:11 - 8:16
    כילד בן 16 החלטתי שאני הולך בריחה.
  • 8:16 - 8:19
    אז עוד לא היה לי אינטרנט.
  • 8:19 - 8:21
    לא היה לי ..
  • 8:21 - 8:24
    הייתי מאוד .. זה היה 2002.
  • 8:24 - 8:27
    האינטרנט היה קיים אבל לא היה לי את זה, הם
    לא היו מאפשרים לי יש אינטרנט.
  • 8:27 - 8:28
    לא היה לי אינטרנט.
  • 8:28 - 8:29
    לא היה לי טלפון.
  • 8:29 - 8:33
    הטלפון היחיד שהיה לי ניתן לי על ידי החבר שלי
  • 8:33 - 8:36
    אז זה לא אושר על ידי המשפחה שלי או משהו.
  • 8:36 - 8:39
    אז החלטתי שאני הולך בריחה.
  • 8:39 - 8:42
    אני הולך, אני הולך לעזוב UAE.
  • 8:42 - 8:45
    אני הולך למצוא עורך דין במדינה אחרת.
  • 8:45 - 8:46
    כמו אני הולך כדי עומאן.
  • 8:46 - 8:50
    אני הולך פשוט ללכת לשם אני הולך למצוא עורך דין או משהו
  • 8:50 - 8:51
    ואני הולך לעזור Shamsa.
  • 8:51 - 8:52
    בתרחיש הגרוע ביותר אם יתפסו אותי,
    הם הולכים לשים אותי איתה.
  • 8:52 - 8:56
    אני הולך להיות בכלא איתה, כך לפחות
    אני יכול לראות אותה ואני שמח שהיא יודעת
  • 8:56 - 8:59
    כי יש לה מישהו איתה והיא
    לא הולכת לעשות שום דבר מטורף.
  • 8:59 - 9:00
    היא לא הולכת לפגוע בעצמה.
  • 9:00 - 9:02
    יש לה אחותה איתה, אז היא לא הולכת לעשות שום דבר.
  • 9:02 - 9:02
    אתה יודע..
  • 9:02 - 9:06
    אז חשבתי גם אני מקבל עזרה לה או
    אני מקבל לשים בכלא איתה.
  • 9:06 - 9:09
    אז 2002 ברחתי.
  • 9:10 - 9:12
    ותפסו אותי בגבול.
  • 9:12 - 9:14
    ועל כן כמו ..
  • 9:14 - 9:18
    הייתי מאוד, מאוד נאיבי חשבתי שאתה יכול פשוט ללכת.
  • 9:18 - 9:21
    חשבתי שאתה יכול פשוט .. יש כעין
    גבול ואז יש כמו חול או מה ..
  • 9:21 - 9:23
    לא הבנתי מה הגבול נראה.
  • 9:23 - 9:24
    מעולם לא הייתי עד גבול בחיי.
  • 9:24 - 9:26
    לא היה לי אינטרנט לחקור אותו.
  • 9:26 - 9:28
    לא היה לי עם מי לדבר, לתת לי עצות.
  • 9:28 - 9:29
    אני לא יכול ..
  • 9:29 - 9:31
    הייתי לגמרי לבד.
  • 9:31 - 9:32
    היה לי אף אחד.
  • 9:32 - 9:38
    איש לא ידע אפילו מה .. כאילו אני מתכוון .. חברי people..my סביבי בבית ספר כמו
  • 9:38 - 9:40
    הם לא ידעו מה עובר עליי.
  • 9:40 - 9:43
    לא יכולתי לדבר עם אף אחד על זה.
  • 9:44 - 9:51
    אז כן .. ואני לא הרשו לי לצאת.
  • 9:51 - 9:55
    אסור היה לי לצאת החוצה .. כאילו אני הולך לבית הספר.
  • 9:55 - 9:58
    לפעמים אני אלך האורוות של המשפחה כדי לרכב על סוסים
  • 9:58 - 10:02
    ומלבד כי לא עשיתי שום דבר אחר ואז הלכתי הביתה.
  • 10:02 - 10:04
    אז עשיתי לא היה לי ..
  • 10:04 - 10:06
    הייתי..
  • 10:06 - 10:07
    לא ידעתי כלום.
  • 10:07 - 10:12
    אז כן, אני תפסתי אותי בגבול בעצם ואז הם גילו מי אני.
  • 10:12 - 10:20
    הם החזירו אותי בדובאי יד ימינו של אבי לשים אותי בכלא
  • 10:20 - 10:26
    תחת פיקודו של אבי ואז שלו כל החבר'ה CID שלו, הם ..
  • 10:28 - 10:31
    כן, הם .. הם שמו אותי באופן אישי והם עינו אותי.
  • 10:35 - 10:40
    בעיקרון, בחור אחד החזיק אותי, בעוד הבחור השני היה מרביץ לי ..
  • 10:40 - 10:43
    והם עשו את זה שוב ושוב.
  • 10:43 - 10:47
    אני חושב בפעם הראשונה הם עינו אותי, לא הרגשתי שום כאב
  • 10:47 - 10:48
    בגלל שהייתי בהלם כל כך הרבה.
  • 10:48 - 10:49
    עשיתי לא ..
  • 10:49 - 10:51
    זה היה כאילו מישהו מכה אותי דרך כרית או משהו.
  • 10:51 - 10:54
    יכולתי לראות מה הם עושים, אבל אני פשוט ..
  • 10:54 - 10:57
    הייתי כמו, הם הם פשוט הורסים את הגוף שלי?
  • 10:57 - 10:59
    מה קורה?
  • 10:59 - 11:02
    עשיתי לא .. אפילו לא .. הכאב לא
    לרשום כי אני חושב שהייתי כל כך הרבה
  • 11:02 - 11:10
    לזעזע וזה היה יום ארוך עם מעט שעות שינה
    ואני פשוט .. הכאב לא ..
  • 11:10 - 11:11
    עשיתי לא ..
  • 11:11 - 11:14
    לא הרגשתי את הכאב וזה היה כמו
    מפגש עינויים חצי שעה.
  • 11:14 - 11:16
    ואז הפעמים הבאות עוניתי, זה
    היה
  • 11:16 - 11:23
    במשך חמש שעות ו כן אני פשוט היה משוך מן המיטה
  • 11:23 - 11:28
    מונע למקום אחר בארמון
  • 11:28 - 11:30
    באותו הבניין,
  • 11:30 - 11:34
    Kheima, באוהל, וזה לא אוהל.
  • 11:34 - 11:37
    ועל כן, הם עינו אותי.
  • 11:37 - 11:40
    ידעתי כמה זמן זה היה, כי לא היה לי שעון
  • 11:40 - 11:45
    והם אמרו לי כי אביך סיפר לנו
  • 11:45 - 11:47
    להכות אותך עד שנהרוג אותך.
  • 11:47 - 11:51
    זה הוראותיו, ההזמנות של אביך.
  • 11:51 - 11:56
    אביך, שליט דובאי, זה מה שהוא אמר.
  • 11:56 - 12:00
    אז כל הדימוי הציבורי הזה כי הוא מנסה לתאר זכויות אדם
  • 12:00 - 12:02
    זה חרטה.
  • 12:02 - 12:05
    הוא האדם הכי הרשע שפגשתי בחיים שלי.
  • 12:05 - 12:07
    הוא רוע טהור.
  • 12:07 - 12:09
    אין שום דבר טוב בו.
  • 12:09 - 12:12
    הוא אחראי על כל כך הרבה אנשים של מקרי מוות
  • 12:12 - 12:15
    והורס את חייהם של כל כך הרבה אנשים.
  • 12:21 - 12:22
    הוא לא אכפת לאף אחד.
  • 12:22 - 12:25
    הוא רק דואג לתדמית שלו, המוניטין שלו,
  • 12:25 - 12:30
    והוא ישמח להרוג מישהו,
  • 12:30 - 12:31
    אבל הוא לא עושה את זה בעצמו.
  • 12:31 - 12:37
    הוא פשוט .. הוא .. הוא לא עושה את העבודה המלוכלכת בעצמו.
  • 12:37 - 12:39
    הוא פשוט לגרום לאנשים אחרים לעשות את זה.
  • 12:39 - 12:41
    לא אכפת לו.
  • 12:43 - 12:47
    לאחר דודי מת, הוא נהרג באחת מנשותיו
  • 12:47 - 12:49
    הוא נהרג .. הוא הרג אותה
  • 12:49 - 12:52
    כולם יודעים על זה, זה מרוקאי.
  • 12:52 - 12:54
    מכיוון שהיא מדי ..
  • 12:54 - 12:56
    התנהגותה הייתה גם שערורייתית.
  • 12:56 - 12:57
    היא היתה יותר מדי ..
  • 12:57 - 12:58
    ואני think..I חושב רק דברתי יותר מדי
  • 12:58 - 13:00
    והוא חש מאוים על ידי אותה.
  • 13:00 - 13:02
    אז הוא פשוט הרג אותה.
  • 13:02 - 13:04
    כמובן, הוא לא יכול לעשות שכאשר דודי היה בחיים,
  • 13:04 - 13:06
    אבל הוא יכול לעשות את זה אחרי הדוד שלי נפטר.
  • 13:06 - 13:12
    כולם יודעים איזה סוג של אדם הוא.
  • 13:12 - 13:15
    אז בסך הכל היה כלוא במשך שלוש שנים וארבעה חודשים.
  • 13:15 - 13:21
    הלכתי ביוני 2002 יצאתי אוקטובר 2005.
  • 13:21 - 13:23
    אני לא יודע .. לעשות את המתמטיקה.
  • 13:23 - 13:29
    אבל בשנת 2003 למשך שבוע באתי מהכלא.
  • 13:29 - 13:31
    הם מחזירים אותי הביתה,
  • 13:31 - 13:33
    בבית, זה לא בית.
  • 13:33 - 13:35
    זה הבית שלי, הבית של אמא שלי.
  • 13:35 - 13:38
    הם מחזירים אותי לשם במשך שבוע
  • 13:38 - 13:41
    וזה היה סוריאליסטי.
  • 13:43 - 13:45
    כשהלכתי הביתה כדי לראות את אמא שלי
  • 13:45 - 13:49
    ציפיתי לאיזה אהדה?
  • 13:49 - 13:50
    אולי?
  • 13:50 - 13:55
    מאז הכלא לא היה חווית כלא נורמלית
  • 13:55 - 13:59
    זה היה עינוי מתמיד, עינויים מתמיד.
  • 13:59 - 14:02
    גם כאשר הם לא היו מכים פיסיים
    אותי
  • 14:02 - 14:03
    ענה לי.
  • 14:03 - 14:05
    הם היו לכבות את כל האורות.
  • 14:05 - 14:08
    הייתי בבידוד לבד לגמרי
  • 14:08 - 14:10
    ואין חלונות, אין אור,
  • 14:10 - 14:12
    ולכן כאשר הם כיבו את האור, היה חושך מצרים.
  • 14:12 - 14:14
    הם יכלו לכבות אותו במשך ימים, אז אני לא
    יודע
  • 14:14 - 14:17
    כאשר יום אחד הסתיים אז הבא החל
  • 14:17 - 14:19
    ואז הם היו ..
  • 14:19 - 14:21
    הם היו משמיעים צלילים להטריד אותי
  • 14:21 - 14:23
    אז הם יבואו באמצע הלילה
  • 14:23 - 14:25
    למשוך אותי מהמיטה להכות אותי
  • 14:25 - 14:28
    וזה לא היה ..
  • 14:28 - 14:31
    זה לא היה ניסיון בכלא רגיל בשום צורה ואופן.
  • 14:31 - 14:33
    זה היה פשוט עינוי.
  • 14:33 - 14:34
    והם לא נתנו לי כלום.
  • 14:34 - 14:36
    לא היו לי בגדים להחלפה.
  • 14:36 - 14:39
    אז לבשתי את אותם בגדים והייתי מנסה
    להישאר נקי ככל האפשר,
  • 14:39 - 14:42
    אבל אתה יודע אחרי מסכת העינויים לא יכולתי אפילו ללכת.
  • 14:42 - 14:46
    אז הייתי לזחול לשירותים כדי לקבל מים, לפתוח ברז .. כדי לקבל קצת מים.
  • 14:46 - 14:47
    הייתי פשוט לזחול על הידיים והברכיים.
  • 14:47 - 14:49
    לא הייתה שום עזרה רפואית בכלל.
  • 14:49 - 14:50
    לא היה להם אכפת.
  • 14:50 - 14:52
    הם רצו אותי מתו בכל מקרה.
  • 14:52 - 14:56
    ועל כן, כך שלא היה לי שום דבר.
  • 14:56 - 15:01
    היה לי מזרן דק כי היה חורה
    והיו כתמי דם החרא
  • 15:01 - 15:03
    וזה היה מגעיל, מסריח כל כך רע.
  • 15:03 - 15:07
    היה לי שמיכה דקה גם הייתה כל כך מגעילה.
  • 15:07 - 15:09
    ואני הרגשתי את הבגדים שאני לובש.
  • 15:09 - 15:13
    ואז אני חושב בחודשים האחרונים, הם
    נתנו לי מברשת שיניים, רק מברשת שיניים אחת,
  • 15:13 - 15:14
    אתה יודע.
  • 15:14 - 15:16
    אז אני לא ..
  • 15:16 - 15:21
    עשיתי לא .. זה היה כל כך קשה כדי להישאר נקי
    ולקראת סוף נתן לי כמה בגדים,
  • 15:21 - 15:24
    שטיפת בגדים .. כמו גאות ושפל, אתה יודע,
    בגדי אבקת כביסה.
  • 15:24 - 15:30
    אז הייתי משתמש אבקת כביסת בגדים
    על העור שלי כדי לנסות להישאר נקי אתה יודע.
  • 15:30 - 15:31
    זה היה ממש מגעיל.
  • 15:31 - 15:37
    אז, כן .. אז אחרי החוויה, הלכתי
    לבית במשך שבוע וזה היה ..
  • 15:37 - 15:44
    מזה לבית עם סבון ובגדים וזה וזה וזה היה כמו הלם בשבילי.
  • 15:44 - 15:47
    אז הייתי מתקלח כמו חמש פעמים ביום בגלל שיכולתי.
  • 15:47 - 15:49
    היו מים חמים.
  • 15:49 - 15:50
    היה .. היה סבון.
  • 15:50 - 15:51
    היתה מגבת.
  • 15:51 - 15:52
    היו בגדים.
  • 15:52 - 15:53
    לא יכולתי להאמין.
  • 15:53 - 15:54
    יש מברשת שיניים.
  • 15:54 - 15:56
    אוכל היה כמו .. כמו אוכל אמיתי,
  • 15:56 - 15:57
    אוכל לא במיכל קטן כמו
  • 15:57 - 15:59
    בשר ואורז, בשר ואורז.
  • 15:59 - 16:01
    זה לא היה כמו תיבות מיכל הקטנות האלה שאתה יודע.
  • 16:01 - 16:02
    זה היה אוכל שאני יכול ..
  • 16:02 - 16:05
    אני יכול לאכול מזון טרי.
  • 16:05 - 16:08
    הייתי מאוד, מאוד אנמי כשיצאתי.
  • 16:08 - 16:10
    איבדתי כל כך הרבה משקל.
  • 16:10 - 16:14
    כל הבגדים שלי היו תלויים מעלי
    אני לא יכול ..
  • 16:14 - 16:18
    אני צריכה להגיע בגדים חדשים.
  • 16:18 - 16:20
    והכל היה פשוט הלם בשבילי.
  • 16:20 - 16:24
    אז אני זוכר, מאוד מוזר, אבל
  • 16:24 - 16:26
    אני זוכר שכשהייתי יצאתי לכלא בפעם הראשונה
  • 16:26 - 16:30
    אפילו במכונית, אני זוכר את המכונית הרגישה
    כאילו הוא עומד כל כך מהר בגלל
  • 16:30 - 16:34
    לא זזתי במשך שנה וחודש.
  • 16:34 - 16:37
    אז המכונית הרגישה כאילו הייתי בתוך-רכבת הרים.
  • 16:37 - 16:41
    אמרתי לעצמי: וואו, זה פשוט קורה כל כך מהר.
  • 16:41 - 16:44
    וכאשר חזרתי הביתה שיש את כל האנשים האלה מדברים בדרך כלל אליי.
  • 16:44 - 16:46
    רגיל? רגיל אחרי מה שעברתי?
  • 16:46 - 16:49
    אני לא יודע מה נורמלי הוא כבר אתה
    יודע, כמו כלום נורמלי.
  • 16:49 - 16:55
    כל time..I אומר אפילו עכשיו ..
  • 16:55 - 16:59
    אני .. אם אני שומע רעש אני פשוט להתעורר
  • 16:59 - 17:02
    אני זוכר כמה שנים אחרי שיצאתי מהכלא
  • 17:02 - 17:04
    כל אימת שיכולתי לשמוע רעש מחוץ לדלת
  • 17:04 - 17:06
    הייתי פשוט לקפוץ מהמיטה,
  • 17:06 - 17:08
    אתה יודע, הייתי פשוט לקפוץ.
  • 17:08 - 17:11
    ואני wouldn't..and הייתי עומד על הרגליים שלי כי אני מוכן להכיר אותך ..
  • 17:11 - 17:14
    אני מוכן לכל דבר.
  • 17:15 - 17:17
    כן.
  • 17:18 - 17:25
    אז כן .. כי לא היה זמן טוב.
  • 17:26 - 17:30
    אז אחרי שבוע של להיות בבית אחורי
    עם אמא שלי, אחותי
  • 17:30 - 17:34
    והיא לא להראות לי חמלה בכלל.
  • 17:34 - 17:36
    למעשה, מה שהיא אמרה לי היה
  • 17:36 - 17:38
    'אתה חושב חווית הכלא שלך הייתה רעה? '
  • 17:38 - 17:41
    אחרים של'There זה כל כך הרבה יותר גרוע
    ממה that'
  • 17:41 - 17:44
    וכשזה קרה הרגשתי
  • 17:45 - 17:48
    באמת, באמת מאוכזב ועצוב.
  • 17:48 - 17:51
    אני באמת צפוי קצת חמלה ממנה אוהבת כל ..
  • 17:51 - 17:53
    כמו כל סוג של אמא
  • 17:53 - 17:57
    אבל לא הייתה שום חמלה.
  • 17:58 - 18:01
    אני גם לא מקבל שום חמלה מאחותי, מאתה.
  • 18:01 - 18:05
    היא לא, אבל זה בסדר ... אתה יודע
  • 18:07 - 18:09
    הם יכלו לעזור לי אם הם רוצים ..
  • 18:09 - 18:10
    אבל הם לא עשו זאת ..
  • 18:11 - 18:18
    אבל באותו זמן הם לא הכניסו אותי
    פנימה, אבל היו יכולים לעזור לי.
  • 18:18 - 18:20
    הם יכלו בקרו אותי אם הם רוצים.
  • 18:20 - 18:22
    הם יכלו כבר נלחמו בשבילי קצת יותר.
  • 18:22 - 18:25
    הם יכלו להיות קצת חמלה, אבל הם
    סוג של הביט בי כמו
  • 18:25 - 18:26
    "אוי עשית את זה לעצמך"
  • 18:26 - 18:28
    לא עשיתי לא.
  • 18:28 - 18:30
    לא סיפרתי Shamsa לברוח מאנגליה.
  • 18:30 - 18:31
    לא סיפרתי לה את הזכות לכנות ליילה.
  • 18:31 - 18:33
    לא סיפרתי לה להיתפס.
  • 18:33 - 18:33
    עשיתי לא ..
  • 18:33 - 18:35
    אני לא עשיתי את זה לעצמי.
  • 18:35 - 18:36
    הדבר היחיד שלי היה ..
  • 18:36 - 18:39
    ניסיתי להגן אחותי מנסה לעזור לה
  • 18:39 - 18:41
    וזה מה שקרה לי
  • 18:42 - 18:44
    אז חזרה אלי להיות בבית.
  • 18:44 - 18:46
    אז נשארתי רק בבית במשך שבוע
  • 18:46 - 18:50
    כי אחרי שבוע היה לי קצת התמוטטות
  • 18:50 - 18:53
    אני לא זוכר איך בדיוק המאבק התחיל,
  • 18:53 - 18:56
    אבל אני כל הזמן צרחה כי רציתי
  • 18:56 - 18:59
    ללכת לראות Shamsa ולא יכולתי להפסיק לצעוק.
  • 18:59 - 19:01
    זה היה כמו..
  • 19:03 - 19:04
    אני לא יכול להסביר את זה.
  • 19:04 - 19:07
    אני ממש פשוט המשכתי לצעוק ולזעוק
    כי
  • 19:07 - 19:08
    "אני רוצה לראות Shamsa, אני רוצה לראות Shamsa"
  • 19:08 - 19:09
    "אני רוצה לראות Shamsa"
  • 19:09 - 19:12
    וכי בסופו של דבר כמו גופני חשתי
    מנסה להילחם אנשים.
  • 19:12 - 19:15
    אז הם החזיקו אותי ואני לא זוכר
    מי הם קראו.
  • 19:15 - 19:20
    הם הזעיקו את המשטרה, אבל בשלב מסוים
    חלו כמה אנשים שהחזיקו אותי שוב.
  • 19:20 - 19:23
    ואז היה שם רופא.
  • 19:23 - 19:27
    ראיתי דוקטור והיא מוזרקת לי והם
    לקחו אותי או במכונית או אמבולנס,
  • 19:27 - 19:28
    אני לא זוכר.
  • 19:28 - 19:31
    אני חושב שזה היה מכונית כי אני פשוט צרחה.
  • 19:31 - 19:32
    לא זכרתי.
  • 19:32 - 19:33
    הם ניסו להרגיע אותי.
  • 19:33 - 19:34
    זה לא עבד בפעם הראשונה.
  • 19:34 - 19:35
    הם הכניסו אותי לבית החולים.
  • 19:35 - 19:39
    אני זוכר אותם לשים .. לתקוע דברים
    עלי, הרגעה אותי שוב.
  • 19:39 - 19:48
    ואז אני פשוט זוכר הבזקים של כמו ..
    להיות במיטת בית החולים ולהתעורר
  • 19:48 - 19:52
    לראות אנשים שמנסים להאכיל אותי ואז אתה יודע .. כמו להתעורר בחדר האמבטיה
  • 19:52 - 19:56
    אז מתעורר כמו איבדתי קצת זמן ואז איבדתי כמה ימים.
  • 19:56 - 20:00
    לא היה לי שום קול משום שאיבדתי את כל קולי
    מכל הצרחות.
  • 20:00 - 20:05
    אז כן .. ואז זה לקח לי זמן ..
  • 20:05 - 20:10
    אני לא יודע כמה הם tranquilize אותי
    או את מה שהם נתנו לי, אבל איבדתי כמה ימים.
  • 20:10 - 20:14
    ואז כן .. אז ביליתי שבוע בבית החולים
  • 20:16 - 20:19
    ו .. ללא קול האחיות
  • 20:19 - 20:22
    היו מאוד, מאוד, מאוד טוב.
  • 20:22 - 20:26
    והם ניסו להפוך אותו כרגיל
    ככל האפשר בשבילי
  • 20:26 - 20:31
    כמו לא, לא להתייחס אליי כמו חולה נפש אתה יודע ..
  • 20:31 - 20:32
    כי אני לא חולה נפש.
  • 20:32 - 20:37
    אמרתי להם מה עברתי עם הלחישה מאוד החלשה שלי, שיכולתי ..
  • 20:37 - 20:45
    יכולתי לדבר איתם ולספר להם כמו מה
    שקרה לי והם היו ממש טובים
  • 20:45 - 20:49
    הם ניסו לגרום לי להרגיש נורמלי.
  • 20:49 - 20:54
    וחוץ מזה כל כך לאחר שבוע בבית
    ואז שבוע בבית החולים,
  • 20:54 - 20:59
    תחזיר אותי לכלא שוב.
  • 20:59 - 21:03
    אז בסך הכל ביליתי שלוש שנים וארבעה חודשי מאסר בפועל.
  • 21:04 - 21:08
    ואני לא יודע כמה זמן אני אהיה שם.
  • 21:08 - 21:14
    הם פשוט אמרו לי שאתה מכיר את אבא שלך אמר
    נרביץ לך עד שנהרוג אותך וזהו.
  • 21:14 - 21:21
    ועל כן, הם לא הצליחו להרוג אותי.
  • 21:21 - 21:24
    הם רצו אבל הם לא הצליחו.
  • 21:24 - 21:31
    לכן, כאשר יצאתי, בפעם השנייה כשאני
    השתחררתי מהכלא, ואני ..
  • 21:31 - 21:35
    אני כמובן הייתי ..
  • 21:35 - 21:37
    אני רק..
  • 21:37 - 21:38
    שנאתי את כולם.
  • 21:38 - 21:40
    לא סמכתי על אנשים בכלל ..
  • 21:40 - 21:42
    כמו בשבילי כל האנשים היו רעים,
  • 21:42 - 21:44
    כל האנשים היו שאי אפשר לסמוך עליך,
  • 21:44 - 21:45
    אנשים וכולם היו רק נגדך,
  • 21:45 - 21:48
    אתה יודע, ככה הרגשתי.
  • 21:48 - 21:50
    אז ביליתי הרבה זמן עם חיות
  • 21:50 - 21:54
    עם הסוסים, עם כלבים, עם חתולים, עם ציפורים
  • 21:54 - 21:56
    עם רק סוגים של בעלי חיים שונים.
  • 21:56 - 21:58
    הייתי מבלה את הימים עם חיות
  • 21:58 - 22:02
    ואז הייתי הולך לחדר ולצפות בסרטים או משהו שלי,
  • 22:02 - 22:05
    אבל לא הייתי אינטראקציה עם אנשים.
  • 22:05 - 22:07
    לא היה לי מישהו שאני בוטח.
  • 22:09 - 22:18
    ואז אני .. כן, כך זה היה .. זה .. זה לקח לי ..
  • 22:18 - 22:19
    אני לא יודע ..
  • 22:19 - 22:23
    אני לא יודע כמה שנים יוצא
    מהכלא באופן מלא
  • 22:23 - 22:26
    מלא להתאושש מהחוויה הזאת.
  • 22:31 - 22:31
    אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ.
  • 22:31 - 22:33
    אני לא יודע מתי התחלתי להיות יותר נורמלי.
  • 22:33 - 22:35
    אני לא יודע אם אני רגיל עכשיו.
  • 22:35 - 22:36
    אני מתכוון שזה משהו
  • 22:36 - 22:38
    כי באמת משנה אותך, אתה יודע,
  • 22:38 - 22:41
    גורם לך לאבד אמון באנשים.
  • 22:41 - 22:45
    בקיץ של 2017 הוא כאשר הרבה דברים השתנו,
  • 22:45 - 22:48
    זה סוג של דחף לי ..
  • 22:49 - 22:55
    Go..like אני לא יכול לחכות יותר עבור Shamsa
    להשתפר, אז אני יכול לקחת אותה איתי.
  • 22:55 - 23:01
    הבנתי שאתה יודע זה לקח לי כמעט עשר
    שנים כדי להבין
  • 23:01 - 23:05
    כי לי להיות כאן לא עוזר לה בכלל.
  • 23:05 - 23:06
    אני לא יכול לעזור לה כאן.
  • 23:06 - 23:07
    אני צריך לצאת.
  • 23:07 - 23:10
    וזה הדרך היחידה שאני יכול לעזור לה.
  • 23:10 - 23:11
    וזה רק אני יכול לעזור לעצמי.
  • 23:11 - 23:12
    אני יכול לעזור לה.
  • 23:12 - 23:15
    אני יכול לעזור להרבה אנשים, רק כדי לעזוב, להיות כאן ..
  • 23:15 - 23:18
    אני לא יכול לעזור לה בכלל.
  • 23:18 - 23:22
    אז .. וגם 2017,
  • 23:22 - 23:26
    איבדתי חבר טוב בקיץ
  • 23:26 - 23:31
    וזה גרם לי לראות איך חיים כל כך .. כל כך קצר.
  • 23:31 - 23:33
    אתה יודע. אין שום ערובה.
  • 23:33 - 23:39
    זה פשוט, פשוט .. אין סיבה לשמור מחכה למישהו לעשות שינוי
  • 23:39 - 23:40
    או מישהו שיהיה מוכן.
  • 23:40 - 23:44
    אין שום סיבה לשמור מחכה רק ללכת,
    אתה יודע .. פשוט לעשות בדרכי הצעד הגדולות.
  • 23:44 - 23:48
    Shamsa יהיה בסדר בלעדיך ופעם אתה נעלם אתה יכול לעזור לה.
  • 23:48 - 23:52
    אז אני צריך לעשות את הסרטון הזה.
  • 23:52 - 23:55
    במקרה אני לא עושה את זה.
  • 23:55 - 24:03
    זה לא הולך להיות לשווא, מישהו יהיה
    צריך כמה קטעים.
  • 24:03 - 24:04
    אני חייב..
  • 24:04 - 24:08
    אני צריך לזכור להגיד הכל בגלל
    זה יכול להיות וידאו האחרון אני עושה.
  • 24:08 - 24:10
    אני לא יודע מה עוד לומר.
  • 24:10 - 24:13
    אני לא יודע מה עוד לומר.
  • 24:15 - 24:22
    הם בודאות ינסו להכפיש זה
    וידאו ואומרים שזה שקר או שזה שחקנית
  • 24:22 - 24:24
    או משהו בוודאות.
  • 24:26 - 24:29
    אני לא יודע מה עוד אומר עלי.
  • 24:29 - 24:32
    אני רק אגיד מידע נוסף על אלי.
  • 24:32 - 24:35
    הלכתי דובאי דוברי אנגלית בבית הספר כשהייתי ילד
  • 24:35 - 24:38
    ואז הלכתי הספר הבינלאומי של Choueifat
  • 24:38 - 24:42
    ואז למשך שנה אחת הלכתי לבית הספר לטיפה עבור בנות.
  • 24:42 - 24:46
    ואז כן כשאני השתחררתי מכלא, אני
    רוכב על סוסים, בתוך אורוות Zabeel.
  • 24:46 - 24:51
    ואז הייתי צלילה פוג'אירה ו
    אז התחלתי צניחה חופשית ב Skydive דובאי.
  • 24:51 - 24:57
    אז יש הרבה אנשים שיכולים .. שמכירים אותי.
  • 24:57 - 24:58
    הם יודעים את פניי. הם יודעים איך אני מדבר.
  • 24:58 - 24:59
    הם מכירים אותי.
  • 24:59 - 25:02
    אז גם אם הם מנסים להכפיש אותי, אני מקווה
  • 25:02 - 25:05
    כמה מחבריי לאורך הדרך היו אומרים
  • 25:05 - 25:08
    `אני מכיר את לטיפה וזה באמת her' ואתה יודע
  • 25:08 - 25:11
    בכל אופן אני נראה לך כמו אחותי מאתה.
  • 25:11 - 25:15
    אני נראה לך כמו אח שלי מג'יד והם
    שניהם דמויות מפורסמות.
  • 25:15 - 25:20
    אז גם אם הם מנסים להכפיש אותי, אני מסתכל
    כמו האחים שלי.
  • 25:20 - 25:21
    לכן..
  • 25:22 - 25:27
    ואני גם נתתי עותקים של הדרכון שלי
    והתעודות שלי וכל הדברים האלה,
  • 25:27 - 25:28
    שאגב ..
  • 25:28 - 25:32
    אין לי חזק של הדרכון שלי,
    הם לא רוצים לתת לי את הדרכון שלי.
  • 25:32 - 25:35
    דרכון UAE שלי הוא לא יהיה עוד ברשותי.
  • 25:35 - 25:38
    יש לי רק צילום של זה כאשר עשיתי שלי ..
  • 25:39 - 25:40
    אוי ..
  • 25:41 - 25:44
    כשהגעתי כאשר עשיתי בחינות GCSE שלי
  • 25:44 - 25:48
    אחרי שעזבתי סוהר, עשיתי כמה בחינות
    הם נדרשים עותקי דרכון.
  • 25:48 - 25:51
    לקחתי תמונה של הדרכון שלי אז
  • 25:51 - 25:56
    וגם כאשר עשיתי הדירוג טנדם שלי עבור צניחה חופשית,
  • 25:58 - 26:01
    FAI? אני חושב שזה מה זה נקרא ..
    הם דורשים מסוימים קבלת אישור רפואי
  • 26:01 - 26:04
    ואשר דורש עותק של הדרכון,
  • 26:04 - 26:05
    כך הצלחתי להעתיק .. העותק של הדרכון שלי.
  • 26:05 - 26:10
    הם אפילו לא נותנים לי את הדרכון שלי,
    אבל הם נתנו לי עותק של הדרכון שלי.
  • 26:10 - 26:12
    אז אסור לי לנהוג.
  • 26:12 - 26:15
    אסור לי לנסוע או לעזוב דובאי בכלל.
  • 26:15 - 26:18
    אני לא יכול. אני עדיין לא עזבתי את המדינה מאז 2000.
  • 26:19 - 26:23
    אני כבר מבקש הרבה רק כדי להמשיך את הטיול
    ללמוד לעשות משהו נורמלי.
  • 26:23 - 26:26
    הם לא נותנים לי.
  • 26:26 - 26:27
    אני חייב..
  • 26:27 - 26:29
    יש לי עוצר כשאני יוצא ואני חוזר הביתה ..
  • 26:29 - 26:31
    אני חייב לחזור בזמן מסוים.
  • 26:31 - 26:35
    הם .. אמא שלי היא תמיד כמו שהיא צריכה לדעת בדיוק היכן אני.
  • 26:35 - 26:40
    הנהגים לדווח למשרד של אבא שלי איפה אני הולך וכר וכר.
  • 26:40 - 26:42
    הקצנו נהגים.
  • 26:42 - 26:44
    אינם רשאים להיכנס של אף אחד
    במכונית.
  • 26:44 - 26:45
    אני צריך ללכת עם הנהג.
  • 26:45 - 26:47
    הנהג צריך לדעת בדיוק איפה אני.
  • 26:47 - 26:51
    כן, כך זה בחיים שלי בעצם.
  • 26:51 - 26:52
    זה מוגבל מאוד.
  • 26:52 - 26:53
    אני לא יכול ..
  • 26:53 - 26:55
    אני אפילו לא יכול ללכת אמירות אחרת בלי
    רשות.
  • 26:55 - 26:56
    אני לא יכול.
  • 26:56 - 26:59
    אז אני צריך להיות בדובאי.
  • 27:01 - 27:02
    כן.
  • 27:02 - 27:04
    אז, כן, גם אם הם מנסים להכפיש אותי,
  • 27:04 - 27:11
    יש לי הרבה נתונים כי הם לא יכולים לערער את אמינותי.
  • 27:11 - 27:18
    ובכן, הם ינסו ואז הם יהיו מפוקפקים.
  • 27:18 - 27:20
    אז כן, זה הולך להיות הסרטון הקודם.
  • 27:21 - 27:22
    אני מקווה שזה לא ..
  • 27:22 - 27:24
    אני מקווה שלעולם אינו משתמש בסרטון הזה.
  • 27:24 - 27:31
    אני מקווה וידאו זה פשוט יימחק ואנחנו כולנו בסדר
  • 27:33 - 27:35
    אבל הסרטון הזה צריך להיעשות.
  • 27:37 - 27:39
    אני לא יודע מה עוד אני צריך לומר.
  • 27:42 - 27:46
    אז מה שאני מקווה אחרי שאעזוב הוא
  • 27:47 - 27:48
    כי
  • 27:49 - 27:51
    אני מקבל את הדרכון שלי
  • 27:52 - 27:55
    ויש לי חופש בחירה בחיי
  • 27:55 - 27:59
    ואני יכול לעזור Shamsa מכל מקום אני.
  • 27:59 - 28:02
    אני יכול להגיד לתת לה את דרכונה.
  • 28:02 - 28:03
    בואו הנסיעות שלה.
  • 28:03 - 28:05
    תן לה לראות אותי.
  • 28:05 - 28:05
    וזה
  • 28:07 - 28:10
    אני חושב שזה הדרך היחידה לעזור לאף אחד, כולל את עצמי.
  • 28:15 - 28:17
    אני לא יודע מה עוד לומר.
  • 28:17 - 28:20
    אני יכול לדבר על הרבה דברים כי אני כבר
    ראיתי בחיים שלי.
  • 28:23 - 28:32
    When..when הייתי בן שישה חודשים, אחותו של האב רצתה אותי.
  • 28:32 - 28:34
    אז היא לקחה אותי הרחק אמא שלי.
  • 28:37 - 28:40
    אז גרתי במשך עשר השנים הראשונות של החיים
    בארמון
  • 28:40 - 28:42
    מתוך אמונה כי הדודה שלי הייתה למעשה אמא שלי
  • 28:42 - 28:45
    ואני אבקר אמא האמיתית שלי רק פעם בשנה.
  • 28:45 - 28:47
    אני לעולם לא לישון שם.
  • 28:47 - 28:49
    הייתי פשוט לבלות את היום וללכת אל הארמון בלילה.
  • 28:51 - 28:54
    וכאשר אחי הצעיר היה בן שלושה חודשים,
  • 28:54 - 28:58
    אמא שלי גם נתנה לו.
  • 28:59 - 29:03
    ובכן, הוא .. הוא כי אחד היה מרצון יותר
    בגלל שהיא לא רוצה שאני אהיה לבד,
  • 29:03 - 29:07
    אז היא נתנה לאחי אלי, כך שאנחנו
    שניהם יחד.
  • 29:08 - 29:11
    אז כן במשך עשר השנים הראשונות של חיי
    חייתי בשקר
  • 29:11 - 29:14
    אז גיליתי מי אני ואחר כך עברתי לגור עם אמא שלי
  • 29:14 - 29:15
    ואני נלחם כדי לעבור לגור עם אמא שלי
  • 29:15 - 29:20
    Shamsa נלחם בשבילנו ללכת ולחיות איתה.
  • 29:20 - 29:23
    אז תמיד ראיתי Shamsa כמו אדם זה שהציל אותי.
  • 29:24 - 29:27
    אז ניסיתי באמת קשה כדי להציל אותה, כך ..
  • 29:27 - 29:30
    אבל עד כה לא הייתי מצליח.
  • 29:34 - 29:37
    אני יודע מה עוד הם כנראה יעשו.
  • 29:37 - 29:44
    הם בטח יגידו Shamsa לבצע כמה
    וידאו מדברים על איך שאני שקרן או לנסות
  • 29:44 - 29:46
    להכפיש אותי או משהו כזה.
  • 29:46 - 29:48
    מה שבטוח שהם ינסו לעשות את זה ..
  • 29:48 - 29:49
    לדעת אותם.
  • 29:49 - 29:50
    כמובן, בדיוק מה שיקרה.
  • 29:50 - 29:51
    אין לה חופש.
  • 29:51 - 29:53
    היא לא יכולה לעשות כלום אתה יודע.
  • 29:53 - 29:57
    היא .. עכשיו היא ..
  • 29:57 - 29:58
    יש לה פסיכיאטר איתה
  • 29:58 - 30:01
    והיא מוקפת אחיות.
  • 30:02 - 30:04
    הם בחדרה כשהיא ישנה.
  • 30:04 - 30:06
    הם לוקחים פתקים של וכשהיא תתעורר,
  • 30:06 - 30:08
    כשהיא ישנה, כשהיא אוכלת, מה הוא אוכל,
  • 30:08 - 30:10
    מה הוא אומר, השיחה היא אומרת,
  • 30:10 - 30:12
    הם צופים בה, לקחת את הכדורים שלה,
  • 30:12 - 30:14
    הם לוודא כי היא לוקחת את כל הגלולות שלה,
  • 30:14 - 30:16
    these..these תרופות כדי לשלוט דעתה,
  • 30:16 - 30:17
    אני לא יודע מה הם.
  • 30:18 - 30:21
    וכך חייתי נשלט לחלוטין.
  • 30:21 - 30:24
    אה, כן, בקיץ גם מה שקרה, אשר
  • 30:24 - 30:26
    הייתי צריך להגיד הוא,
  • 30:29 - 30:33
    Shamsa התגלה עם כמה טלפונים ניידים. לכן..
  • 30:36 - 30:38
    אמא שלי והאחות האחרת שלי הוא פרנואידים
  • 30:38 - 30:41
    שהיא מנסה הולכת לפנות לעיתונאים באנגליה שוב
  • 30:41 - 30:44
    לדבר איתם על המצב שלה או כל דבר אחר,
  • 30:44 - 30:47
    לנסות to..to להכתים את המוניטין של אבי בעצם.
  • 30:47 - 30:49
    הם פחדו כי.
  • 30:49 - 30:52
    אז זה כאשר המצב שלה הלך מבוקר יותר.
  • 30:52 - 30:55
    זה היה הרגע שבו הפסיכיאטר הובא כדי להישאר עם במשרה מלאה שלה.
  • 30:55 - 30:59
    היא כבר להתמודדות עם פסיכיאטר
    אך מעולם מישהו שהה איתה
  • 30:59 - 31:01
    כמו .. כמו ככל שהיא עכשיו.
  • 31:02 - 31:04
    ואחיות במשרה מלאה איתה כל הזמן.
  • 31:04 - 31:08
    בעיקרון כמו להסתובב עם כלוב
    הבא שלה אתה יודע,
  • 31:08 - 31:10
    כך אין לה .. אין חופש.
  • 31:10 - 31:11
    אז בעצם כן אני חושב ..
  • 31:11 - 31:14
    אני חושב שמה שהם עושים הוא שהם ינסו
    להשתמש בה כדי להכפיש אותי.
  • 31:14 - 31:15
    זה יהיה מדהים
  • 31:16 - 31:18
    כי..
  • 31:19 - 31:21
    כן הוא will..they ינסה להשתמש בה כדי להכפיש אותי.
  • 31:21 - 31:25
    הם לעולם לא יוכלו לקבל אותי להכפיש את עצמי בגלל
  • 31:25 - 31:27
    אתה יודע..
  • 31:28 - 31:30
    הם לא הולכים לקחת אותי בחזרה בחיים,
  • 31:32 - 31:34
    אז זה לא הולך לקרות.
  • 31:36 - 31:38
    אני לא יודע מה עוד לומר.
  • 31:39 - 31:45
    אני מתכוון this..this כבר כמו שני עשורים כמעט מטורף כבר מאז 2000 זה התחיל.
  • 31:46 - 31:50
    אנחנו 2018 חברה, זה היה .. זה היה ממש ממש מטורף.
  • 31:50 - 31:51
    הרבה אנשים..
  • 31:51 - 31:55
    הרבה חיים של אנשים
    נפגעו,
  • 31:55 - 31:57
    הרבה אנשים מעונים,
  • 31:57 - 32:00
    הרבה אנשים איבדו את חייהם,
  • 32:00 - 32:01
    הרבה דברים קרו ... אתה יודע
  • 32:02 - 32:04
    הוא .. הוא מחפה הרבה רציחות.
  • 32:04 - 32:06
    לא אכפת לו, אבי.
  • 32:07 - 32:12
    הוא הפושע הגרוע אתה יכול לדמיין אי פעם בחיים שלך
  • 32:12 - 32:16
    יש והוא הדימוי הזה של כל כך מודרני
  • 32:16 - 32:19
    וכל הבולשיט הזה.
  • 32:19 - 32:21
    יש לי שלושים אחים ואחיות.
  • 32:21 - 32:22
    הוא לא ..
  • 32:22 - 32:28
    הוא רק מעמיד את התמונות יש לו את דימויו הציבורי כאילו הוא איש משפחה,
  • 32:28 - 32:30
    זה הכל .. הכל בולשיט.
  • 32:30 - 32:31
    הוא לא עושה זאת.
  • 32:31 - 32:32
    זה פשוט יחסי ציבור.
  • 32:34 - 32:37
    יש לו בן בלבנון כי הוא לא רואה יותר.
  • 32:37 - 32:40
    הוא ראה .. הוא פגש אותו אולי פעם או פעמיים והוא נתן לו לחיצת יד ..
  • 32:40 - 32:43
    אתה יודע מתי בנו הגיע לדובאי.
  • 32:43 - 32:47
    הוא .. הוא מוזנח כל כך הרבה, כל כך הרבה של הילדים שלו.
  • 32:47 - 32:49
    הוא לא .. הוא לא אבא.
  • 32:49 - 32:51
    הוא באמת, באמת מגעיל,
  • 32:51 - 32:53
    אדם באמת מגעיל.
  • 33:00 - 33:01
    כן,
  • 33:02 - 33:07
    הדרך שהוא חי את החיים שלו ואת הדרך
    שבה הוא מתייחס לאנשים אחרים
  • 33:10 - 33:16
    זה לא מה תואר על ידי התקשורת, המדיה שלו.
  • 33:16 - 33:18
    זכור בדובאי, התקשורת נשלטת
  • 33:20 - 33:22
    כמו הרבה של המזרח התיכון.
  • 33:26 - 33:27
    אני לא יודע מה עוד לומר.
  • 33:29 - 33:32
    אני מרגיש כאילו אם הדבר הזה הורג אותי
  • 33:32 - 33:34
    או אם אני לא להפוך אותו החוצה בחיים לפחות קיים סרטון.
  • 33:34 - 33:41
    זה עצוב כי הוא בא לנקודה הזו
    שאני צריך לעשות וידאו, אבל אני חייב.
  • 33:42 - 33:44
    אני לא יודע מה עוד לומר.
  • 33:45 - 33:48
    מנסה לחשוב על שום דבר, הכל,
  • 33:49 - 33:53
    מה עוד אני יכול להגיד על החיים שלי.
  • 33:57 - 34:01
    אני לא יודע מה עוד לומר.
  • 34:03 - 34:09
    אני באמת מקווה שאני לא צריך וידאו זה.
  • 34:09 - 34:14
    ואני מרגיש שאני לא צריך את זה.
  • 34:14 - 34:18
    אני מרגיש חיובי לגבי העתיד
  • 34:18 - 34:23
    ואני מרגיש כמו זה התחלה של הרפתקה.
  • 34:23 - 34:30
    זוהי התחלה של .. ממני בטענה חיה,
    את חירותי, חופש הבחירה.
  • 34:30 - 34:33
    אני לא מצפה שזה יהיה קל, שום דבר לא
    קל,
  • 34:33 - 34:38
    אבל אני מצפה שזה יהיה התחלה של פרק חדש בחיים שלי
  • 34:38 - 34:42
    ואחד שבו יש לי איזה קול
  • 34:42 - 34:46
    שם אין לי לשתוק
  • 34:46 - 34:49
    ואני יכול לדבר על עצמי, אני יכול לדבר על Shamsa.
  • 34:49 - 34:52
    אני יכול לדבר על מה שקרה איתנו.
  • 34:56 - 35:01
    כן, אני ממש מצפה לזה.
  • 35:04 - 35:06
    כן, אני לא יודע,
  • 35:07 - 35:13
    אני לא יודע how..how ארגיש פשוט מתעורר בבוקר
  • 35:13 - 35:14
    וחשיבה ..
  • 35:14 - 35:15
    אני יכול לעשות מה שאני רוצה היום.
  • 35:15 - 35:17
    אני יכול ללכת לאן שאני רוצה.
  • 35:17 - 35:20
    יש לי את כל האפשרויות בעולם כמו שמישהו עושה.
  • 35:22 - 35:24
    זה יהיה כזה הרגשה חדשה ושונה.
  • 35:25 - 35:27
    זה יהיה מדהים.
  • 35:27 - 35:28
    אני ממש מצפה לזה.
  • 35:31 - 35:33
    יש רק כל כך הרבה שאתה יכול לעשות כאשר אתה לכוד בתוך ארץ
  • 35:33 - 35:35
    ונלכד כל ההגבלות הללו.
  • 35:35 - 35:37
    יש כל כך הרבה רק בן אדם יכול לעשות.
  • 35:37 - 35:44
    אני מצפה כי אני מחפש
    קדימה כדי Shamsa שיש חיים טובים יותר.
  • 35:44 - 35:47
    אני מצפה להרבה דברים.
  • 35:51 - 35:59
    כן, אני באמת מרגיש שזו התחלה של רק פרק חדש בחיים שלי.
  • 35:59 - 36:06
    אין לי סיבה להישאר בדובאי בכלל.
  • 36:06 - 36:08
    אין לי סיבה לחזור לכאן.
  • 36:08 - 36:11
    יש לי אנשים שאני אוהב, אבל הם יכולים לבוא לראות אותי.
  • 36:11 - 36:16
    אתה מכיר את האנשים במשפחה שלי מי שאכפת לי, חברים שלי,
  • 36:16 - 36:18
    הם יכולים לבוא לראות אותי בכל מקום שאהיה.
  • 36:18 - 36:21
    וזה גם קשה כי אני לא יודע לאן אני הולך להיות אחרי זה.
  • 36:21 - 36:22
    אין לי ..
  • 36:23 - 36:25
    אני לא יודע לאן אני הולך להתבסס.
  • 36:25 - 36:28
    אני לא יודע איפה .. איפה אני יכול לחיות.
  • 36:28 - 36:30
    אני לא יודע כלום.
  • 36:30 - 36:32
    אני לא יודע לאן אני הולך.
  • 36:32 - 36:33
    אנחנו לא יודעים.
  • 36:33 - 36:36
    אני יודע איפה אני מפסיק.
  • 36:36 - 36:41
    אני יודע where..where אני חייב להיות לזמן מה, אבל אני לא יודע איפה אני אמצא את עצמי.
  • 36:41 - 36:44
    זה די נחמד גם.
  • 36:44 - 36:49
    יש לי את כל האפשרויות, ולאחר מכן, בתקווה.
  • 36:49 - 36:56
    כן .. לא שכחתי להגיד משהו?
  • 36:57 - 36:58
    מה אני מדבר?
  • 36:58 - 37:00
    האם אני מדבר על כל הרציחות?
  • 37:00 - 37:02
    האם אני מדבר על כל ההתעללות ראיתי?
  • 37:02 - 37:05
    האם אני מדבר על .. מה?
  • 37:09 - 37:12
    אני לא יודע על מה לדבר
  • 37:12 - 37:17
    כי זה יהיה סיפור מאוד, מאוד ארוך.
  • 37:19 - 37:23
    אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ.
  • 37:23 - 37:29
    הייתי צריך, לא כדאי לי?
  • 37:35 - 37:39
    הוא אחראי על הרבה מקרי מוות.
  • 37:40 - 37:44
    הוא פושע פלילי, גדולות גדול גדול.
  • 37:44 - 37:46
    אין פה צדק.
  • 37:46 - 37:52
    לא אכפת להם, במיוחד אם אתה
    נקבה, חייך כל כך חד פעמי.
  • 37:52 - 37:54
    לא אכפת להם.
  • 37:58 - 38:02
    הוא אפילו שרפה בתים להסתיר את הראיות.
  • 38:02 - 38:04
    הוא נשרף בתים.
  • 38:05 - 38:07
    הוא משוגע.
  • 38:10 - 38:16
    אני חושב שהגיע הזמן שהוא פונה ההשלכות
    של כל הדברים שהוא עשה בחייו.
  • 38:16 - 38:18
    הוא יעשה.
  • 38:18 - 38:21
    הוא בהחלט להתמודד עם ההשלכות.
  • 38:21 - 38:25
    לא משנה מה הוא עושה לי, כל העינויים ..
    הכל, אני לא מפחד ממנו.
  • 38:25 - 38:26
    הוא לא מפחיד אותי.
  • 38:26 - 38:27
    הוא נמושה
  • 38:27 - 38:31
    אדם פתטי.
  • 38:31 - 38:34
    והוא פנים הולך ההשלכות של
    כל מה שהוא עשה
  • 38:34 - 38:35
    לא רק לי, אלא לכולם.
  • 38:35 - 38:38
    הוא יהיה להתמודד עם ההשלכות.
  • 38:38 - 38:40
    כן.
  • 38:43 - 38:51
    אוקיי, אני חושב שיש דבר יותר לי לומר עכשיו.
  • 38:53 - 38:55
    יש לקוות, אני לא צריך וידאו זה.
  • 38:59 - 39:00
    כל המילים האחרונות ..
  • 39:02 - 39:05
    כל המילים האחרונות ..
  • 39:10 - 39:15
    תודה לכל החברים שלי לאנשים שבאמת אכפת להם ממני
  • 39:15 - 39:17
    וכדי שלי .. אל בני משפחה אכפת לי,
  • 39:17 - 39:18
    אתה יודע מי אתה,
  • 39:18 - 39:21
    לא כולכם אכפת לי, אבל כמה מכם לעשות.
  • 39:22 - 39:23
    תודה לאנשים האלה.
  • 39:24 - 39:27
    ואם אני לא עושה את זה,
  • 39:28 - 39:32
    אני באמת מקווה שיש איזה שינוי חיובי יקר מכל זה.
  • 39:33 - 39:35
    בסדר.
Title:
Video statement of Sheikha Latifa Bint Mohammed bin Rashid Al Maktoum (II)
Description:
more » « less
Video Language:
English
Duration:
39:37

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.