< Return to Video

הנס רוסלינג חושף תובנות חדשות על עוני

  • 0:00 - 0:02
    אמרתי לכם שלושה דברים שנה שעברה
  • 0:02 - 0:05
    אמרתי לכם שהסטטיסטיקה של העולם
  • 0:05 - 0:08
    אינה נגישה בצורה ראוייה
  • 0:08 - 0:10
    כתוצאה מכך אנחנו שבויים בתפיסת העבר
  • 0:10 - 0:13
    של חלוקה למדינות מתפתחות ומדינות מתועשות. שהיא שגוייה.
  • 0:14 - 0:18
    ושגרפים מונפשים יכולים לעשות את ההבדל
  • 0:19 - 0:21
    הדברים שעליהם דיברתי משתנים
  • 0:21 - 0:25
    והיום, באתר הבית של חטיבת הסטטיסטיקה באו"ם
  • 0:25 - 0:28
    נאמר שם, שעד הראשון למאי, נגישות מלאה לבסיסי המידע
  • 0:30 - 0:33
    (כפיים)
  • 0:33 - 0:37
    ואם אוכל לשתף איתכם את התמונה שעל המסך
  • 0:38 - 0:39
    אז שלושה דברים קרו
  • 0:39 - 0:42
    האו"ם פתח את בסיסי המידע הסטטיסטיים שלהם
  • 0:42 - 0:46
    ולנו יש גרסא חדשה של התוכנה
  • 0:46 - 0:48
    שעובדת ברשת בצורה מקוונת
  • 0:48 - 0:50
    כך שאינכם צריכים להוריד אותה יותר
  • 0:51 - 0:53
    אני חוזר על מה שראיתם שנה שעברה
  • 0:53 - 0:54
    הבועות הם הארצות
  • 0:54 - 0:58
    כאן יש לכם את שיעור הפריון - מס' הילדים לאישה
  • 0:58 - 1:01
    ושם יש לכם את תוחלת החיים - בשנים
  • 1:02 - 1:05
    זו שנת 1950- אלה היו המדינות המתועשות
  • 1:05 - 1:06
    אלו היו מדינות מתפתחות
  • 1:06 - 1:08
    באותה תקופה היו "אנחנו" ו"הם"
  • 1:08 - 1:10
    היתה שונות עצומה בעולם
  • 1:10 - 1:14
    אבל אז זה השתנה, והמשיך די טוב.
  • 1:14 - 1:15
    וזה מה שקרה.
  • 1:16 - 1:19
    אתם יכולים לראות איך סין באדום, בועה גדולה
  • 1:19 - 1:20
    הכחול שם זו הודו
  • 1:20 - 1:23
    ואז.. אני מנסה להיות
  • 1:23 - 1:25
    קצת יותר רציני השנה בלהראות לכם
  • 1:25 - 1:27
    איך הדברים באמת השתנו
  • 1:28 - 1:31
    וזו אפריקה שמתגלה כבעיה כאן למטה, לא כך?
  • 1:31 - 1:34
    עדיין משפחות גדולות, ומגיפת האיידס
  • 1:34 - 1:36
    הורידה את הארצות כאן ככה
  • 1:36 - 1:39
    זה פחות או יותר מה שראינו שנה שעברה
  • 1:39 - 1:41
    וכך זה הולך להמשיך גם לעבר העתיד
  • 1:42 - 1:44
    ואמשיך לומר, האם זה אפשרי?
  • 1:44 - 1:47
    מיכוון שראיתם שהצגתי סטטיסטיקה שאינה קיימת
  • 1:48 - 1:50
    מיכוון שכאן אנחנו נמצאים
  • 1:50 - 1:53
    האם זה אפשרי שזה מה שיקרה?
  • 1:54 - 1:56
    אני מכסה את משך חיי כאן, אתם יודעים?
  • 1:56 - 1:58
    אני מצפה לחיות 100 שנה
  • 1:58 - 2:00
    וכאן אנחנו היום
  • 2:00 - 2:07
    עכשיו האם אנחנו יכולים לראות כאן במקום את המצב הכלכלי של העולם?
  • 2:08 - 2:13
    ואני מעוניין להראות זאת אל מול שרידות ילדים
  • 2:13 - 2:14
    נשחלף בין הצירים
  • 2:15 - 2:19
    כאן יש לנו תמותת תינוקות - זאת אומרת שרידות
  • 2:19 - 2:21
    4 ילדים מתים כאן, 200 מתים שם
  • 2:22 - 2:24
    וזה תל"ג לנפש על הציר
  • 2:25 - 2:28
    וזו הייתה 2007
  • 2:28 - 2:32
    ואם אני הולך אחורה בזמן, הוספתי קצת סטטיסטיקה הסטורית
  • 2:32 - 2:38
    הנה זה בא, הנה זה בא, הנה זה בא - אין כל כך סטטיסטיקה לפני 100 שנה
  • 2:38 - 2:40
    לכמה מדינות עדיין הייתה סטטיסטיקה
  • 2:40 - 2:42
    אנחנו מסתכלים עמוק בארכיון
  • 2:42 - 2:46
    ואיפה אנחנו, אנחנו עמוק ב-1820
  • 2:46 - 2:50
    יש רק את אוסטריה ושבדיה שמסוגלות להפיק נתונים
  • 2:50 - 2:53
    (צחוק)
  • 2:53 - 2:57
    אבל הן היו כאן למטה, היו להן 1,000 דולר לאדם לשנה
  • 2:57 - 3:00
    והם הפסידו חמישית מהתינוקות לפני היום הולדת הראשון שלהם
  • 3:01 - 3:04
    אז זה מה שקרה בעולם, אם אנחנו מריצים את כל העולם
  • 3:04 - 3:07
    איך הן נהיו באיטיות עשירות יותר ויותר
  • 3:07 - 3:08
    והן מוסיפות סטטיסטיקה
  • 3:08 - 3:10
    זה לא יפה כשהן מוסיפות סטטיסטיקה?
  • 3:10 - 3:12
    אתם רואים את החשיבות של זה?
  • 3:12 - 3:14
    וכאן, ילדים לא חיים יותר
  • 3:14 - 3:18
    המאה האחרונה, 1870, הייתה רעה לילדים באירופה
  • 3:18 - 3:20
    בגלל שרוב הסטטיסטיקה הזאת היא אירופה
  • 3:20 - 3:23
    זה היה רק לקראת סוף המאה
  • 3:23 - 3:26
    שיותר מ90 אחוזים של הילדים שרדו את השנה הראשונה שלהם
  • 3:26 - 3:29
    זו הודו שעולה עם הנתונים הראשונים מהודו
  • 3:29 - 3:34
    וזו ארצות הברית שנעה מכאן, מרוויחה עוד כסף
  • 3:34 - 3:39
    ובקרוב נראה את סין מופיעה בקצה הפינה המרוחקת כאן
  • 3:39 - 3:41
    והיא מטפסת עם מאו צה טונג נהיית בריאה
  • 3:41 - 3:42
    לא נהיית כל כך עשירה
  • 3:42 - 3:45
    שם הוא מת, ואז דנג שיאופינג מביא כסף
  • 3:45 - 3:46
    היא בכיוון הזה לכאן
  • 3:47 - 3:49
    והבועות ממשיכות לטפס שם למעלה
  • 3:49 - 3:51
    וככה נראה העולם היום
  • 3:51 - 3:57
    (כפיים)
  • 3:57 - 4:00
    בוא נעיף מבט בארצות הברית
  • 4:00 - 4:03
    יש לנו אפשרות כאן - אני יכול להגיד לעולם "תישאר איפה שאתה"
  • 4:04 - 4:07
    ואני לוקח את ארצות הברית - אנחנו עדיין רוצים לראות את הרקע
  • 4:07 - 4:10
    אני שם אותם למעלה ככה, ועכשיו אנחנו הולכים אחורה
  • 4:10 - 4:13
    ואנחנו יכולים לראות שארצות הברית
  • 4:13 - 4:16
    מלווה מימין לשדרה המרכזית
  • 4:16 - 4:18
    הם ב"צד הכסף" כל הזמן
  • 4:19 - 4:24
    וב-1915, ארצות הברית הייתה שכנה של הודו
  • 4:25 - 4:27
    כיום, הודו העכשווית
  • 4:27 - 4:29
    וזה אומר שארצות הברית הייתה עשירה יותר
  • 4:29 - 4:33
    אבל איבדה יותר ילדים מהודו היום, יחסית
  • 4:34 - 4:37
    ותסתכלו כאן - בהשוואה לפיליפינים של היום
  • 4:37 - 4:40
    לפיליפינים של היום יש כמעט את אותה כלכלה
  • 4:41 - 4:43
    שהייתה לארצות הברית במהלך מלחמת העולם הראשונה
  • 4:43 - 4:47
    אבל אנחנו צריכים לקדם את ארצות הברית בזמן
  • 4:47 - 4:50
    כדי למצוא את אותה רמת בריאות בארצות הברית
  • 4:50 - 4:51
    כמו שיש בפיליפינים
  • 4:52 - 4:55
    בערך ב-1957 כאן, רמת הבריאות של ארה"ב
  • 4:55 - 4:57
    היא כמו של הפיליפינים
  • 4:57 - 5:00
    וזו הדרמה של העולם הזה, שהרבה קוראים לו גלובלי
  • 5:00 - 5:03
    העובדה שאסיה, הארצות הערביות ואמריקה הלטינית
  • 5:03 - 5:08
    הרבה יותר מתקדמות ברמת הבריאות, החינוך
  • 5:08 - 5:11
    ובנכסים של משאבי אנוש מאשר הן ברמה הכלכלית
  • 5:11 - 5:13
    ישנה אי התאמה במה שקורה היום
  • 5:13 - 5:15
    בכלכלות המתפתחות
  • 5:15 - 5:19
    שם היום, הטבות סוציאליות, התקדמות חברתית
  • 5:19 - 5:22
    באות לפני ההתקדמות הכלכלית
  • 5:22 - 5:28
    ו- 1957- לארה"ב הייתה אותה כלכלה כמו לצ'ילה היום
  • 5:29 - 5:32
    וכמה זמן יש לנו כדי להביא את ארה"ב
  • 5:32 - 5:34
    להשיג את אותה רמת בריאות כמו של צ'ילה היום?
  • 5:35 - 5:40
    אני חושב שאנחנו צריכים ללכת, לשם - יש לנו את 2001, או 2002..
  • 5:40 - 5:42
    לארה"ב יש את אותה בריאות כמו צ'ילה
  • 5:42 - 5:43
    צ'ילה סוגרת את הפער!
  • 5:44 - 5:46
    בתוך כמה שנים לצ'ילה יכולה להיות שרידות ילדים טובה יותר
  • 5:46 - 5:48
    מאשר לארה"ב
  • 5:48 - 5:51
    זה ממש שינוי, שיש לך את הפער
  • 5:51 - 5:56
    של פחות או יותר 30, 40 שנים של הבדל ברמת הבריאות
  • 5:56 - 5:58
    ומאחורי הבריאות יש את רמת החינוך
  • 5:58 - 6:00
    ויש הרבה עניין של תשתיות
  • 6:00 - 6:03
    ועניין של משאבי אנוש
  • 6:03 - 6:06
    עכשיו אפשר לקחת את זה
  • 6:06 - 6:10
    ועכשיו אני מעוניין להראות לכם את קצב המהירות
  • 6:10 - 6:13
    קצב השינוי, כמה מהר הן סגרו את הפער
  • 6:13 - 6:20
    ואנחנו הולכים אחורה ל 1920, ואני רוצה לראות את יפן
  • 6:21 - 6:24
    ואני רוצה להסתכל על שבדיה וארה"ב
  • 6:24 - 6:26
    ואני הולך לביים מרוץ כאן
  • 6:26 - 6:29
    בין ה"פורד" הצהבהב הזה כאן
  • 6:29 - 6:31
    וה"טויוטה" האדומה שם
  • 6:31 - 6:33
    וה"וולוו" החומחומית
  • 6:33 - 6:35
    (צחוק)
  • 6:35 - 6:37
    והנה אנחנו מתחילים, הנה אנחנו מתחילים
  • 6:37 - 6:40
    לטויוטה יש התחלה ממש רעה כאן למטה, אתם יכולים לראות
  • 6:40 - 6:43
    וה"פורד" האמריקאית סוטה מהמסלול כאן
  • 6:43 - 6:44
    ול"וולוו" הולך די בסדר
  • 6:44 - 6:46
    זו היא המלחמה. ה"טויוטה" עפה מהדרך, ועכשיו
  • 6:46 - 6:49
    ה"טויוטה" מגיעה לצד הבריא יותר של שוודיה
  • 6:49 - 6:50
    אתם יכולים לראות כאן?
  • 6:50 - 6:51
    והם משיגים את שבדיה
  • 6:51 - 6:53
    והם עכשיו בריאים יותר משבדיה
  • 6:53 - 6:55
    זה החלק בו מכרתי את ה"וולוו" וקניתי את ה"טויוטה"
  • 6:55 - 6:58
    (צחוק)
  • 6:58 - 7:02
    ועכשיו אנחנו יכולים לראות שקצב השינוי היה אדיר ביפן
  • 7:02 - 7:04
    הם ממש השלימו את הפער
  • 7:04 - 7:06
    וזה משתנה בהדרגה
  • 7:06 - 7:09
    אנחנו צריכים להסתכל על פני דורות כדי להבין את זה
  • 7:09 - 7:14
    ותנו לי להראות לכם את ההסטוריה המשפחתית שלי
  • 7:14 - 7:16
    עשינו את הגרפים האלה כאן
  • 7:16 - 7:20
    וזה אותו דבר, כסף כאן למטה, ובריאות, אתם יודעים?
  • 7:20 - 7:22
    וזו המשפחה שלי
  • 7:23 - 7:27
    זו שבדיה, 1830, אז סבתא רבה רבה שלי נולדה
  • 7:28 - 7:30
    שבדיה הייתה כמו סיירה לאון כיום
  • 7:31 - 7:34
    וזה לידתה של סבתא רבה שלי, 1863
  • 7:35 - 7:37
    ושבדיה הייתה כמו מוזמביק
  • 7:37 - 7:39
    וזה מתי שסבתי נולדה , 1891
  • 7:39 - 7:41
    היא טיפלה בי בתור ילד
  • 7:41 - 7:43
    אז אני לא מדבר על סטטיסטיקה עכשיו
  • 7:43 - 7:45
    עכשיו זה בנוגע להסטוריה של המשפחה שלי
  • 7:46 - 7:47
    אז אני מאמין לסטטיסטיקה
  • 7:47 - 7:50
    כשזו סטטיסטיקה "מאומתת סבתא"
  • 7:50 - 7:53
    (צחוק)
  • 7:53 - 7:56
    אני חושב שזו הדרך הכי טובה לאמת סטטיסטיקה הסטורית
  • 7:56 - 7:57
    שבדיה הייתה כמו גאנה
  • 7:57 - 8:00
    זה מעניין לראות את השונות העצומה
  • 8:00 - 8:02
    בחלק הפנים-סהרי של אפריקה
  • 8:03 - 8:05
    אמרתי לכם שנה שעברה ואומר לכם את זה שוב
  • 8:05 - 8:08
    אמא שלי נולדה במצרים, ואני.. מי אני?
  • 8:08 - 8:09
    אני המקסיקני במשפחה
  • 8:10 - 8:12
    והבת שלי, היא נולדה בצ'ילה
  • 8:12 - 8:14
    והנכדה נולדה בסינגפור
  • 8:14 - 8:16
    היום המדינה הכי בריאה בעולם
  • 8:16 - 8:18
    היא עוקפת את שבדיה של לפני שנתיים או שלוש שנים
  • 8:18 - 8:20
    עם שרידות תינוקות גבוהה יותר
  • 8:20 - 8:21
    אבל ממש קטנים אתם יודעים
  • 8:21 - 8:23
    הם כל כך קרובים לבית החולים שאנחנו לעולם לא נוכל
  • 8:23 - 8:24
    לנצח אותם ביערות האלה
  • 8:24 - 8:27
    (צחוק)
  • 8:27 - 8:28
    אבל מחווה של כבוד לסינגפור
  • 8:28 - 8:30
    סינגפור הם הכי טובים, עכשיו
  • 8:30 - 8:34
    עכשיו זה נראה גם כמו סיפור מאוד טוב
  • 8:34 - 8:38
    אבל זה לא כזה קל, שזה הכל סיפור טוב
  • 8:38 - 8:41
    מיכוון שאני חייב להראות לכם את אחד האמצעים האחרים
  • 8:41 - 8:46
    אנחנו יכולים גם לייצג על ידי הצבעים כאן את המשתנה
  • 8:46 - 8:47
    ומה אני בוחר כאן?
  • 8:47 - 8:51
    פליטת פחמן דו-חמצני, טון לראש
  • 8:52 - 8:57
    זו 1962, וארה"ב פלטה 16 טון לבן אדם
  • 8:57 - 8:59
    וסין פלטה 0.6
  • 8:59 - 9:03
    והודו פלטה 0.32 טון לראש
  • 9:03 - 9:06
    ומה קרה ככל שהתקדמנו?
  • 9:06 - 9:08
    ובכן, אתם רואים את הסיפור היפה של ההתעשרות
  • 9:08 - 9:09
    ושל העלייה ברמת הבריאות
  • 9:09 - 9:14
    כולם עשו את זה על חשבון פליטת פחמן דו חמצני
  • 9:14 - 9:17
    אין לנו אף אחד שעשה את זה עד כה
  • 9:17 - 9:20
    ולנו אין את כל המידע המעודכן
  • 9:20 - 9:23
    יותר, מיכוון שאלו הם ממש נתונים חמים
  • 9:23 - 9:25
    והנה אנחנו, 2001
  • 9:26 - 9:30
    ובדיון שבו נכחתי עם מנהיגי העולם, אתם יודעים
  • 9:30 - 9:34
    הרבה אומרים היום, שהבעיה היא הכלכלות המתפתחות
  • 9:34 - 9:37
    הן מוציאות יותר מידי פחמן דו-חמצני
  • 9:37 - 9:39
    השר לאיכות הסביבה של הודו אמר
  • 9:39 - 9:42
    "ובכן, אתם אלה שגרמתם לבעיה
  • 9:42 - 9:45
    המדינות המפותחות - בעלות ההכנסה הגבוהה
  • 9:45 - 9:47
    הן היו אלו שגרמו לשינוי האקלימי
  • 9:48 - 9:50
    אבל אנחנו סולחים לכן, מיכוון שלא ידעתן על זה
  • 9:50 - 9:53
    אבל מעתה והלאה, אנחנו סופרים לפי ראש
  • 9:53 - 9:55
    מעתה והלאה אנחנו סופרים לראש
  • 9:55 - 9:58
    וכולם אחראים לפליטה לפי ראש"
  • 9:58 - 10:01
    זה ממש מראה לכם, שאנחנו לא ראינו התקדמות כלכלית טובה
  • 10:01 - 10:03
    והתקדמות בריאותית בשום מקום בעולם
  • 10:03 - 10:07
    ללא הרס של הסביבה
  • 10:08 - 10:10
    וזה באמת מה שצריך להשתנות
  • 10:11 - 10:14
    אני קיבלתי ביקורות על כך שאני מראה לכם תמונה יותר מידי חיובית של העולם
  • 10:14 - 10:16
    אבל אני לא חושב שזה כך
  • 10:16 - 10:18
    העולם הוא מקום די מבורדק
  • 10:18 - 10:20
    לזה אנחנו יכולים לקרוא "רחוב הדולר"
  • 10:20 - 10:22
    כולם גרים ברחוב כאן
  • 10:22 - 10:25
    מה הם מרוויחים כאן.. באיזה מספר הם גרים
  • 10:25 - 10:26
    זה כמה שהם מרוויחים ליום
  • 10:26 - 10:29
    המשפחה הזאת מרוויחה בערך דולר ביום
  • 10:30 - 10:31
    אנחנו נוסעים במעלה הרחוב כאן
  • 10:31 - 10:35
    אנחנו מוצאים כאן משפחה שמרוויחה בערך שניים או שלושה דולרים ביום
  • 10:35 - 10:38
    ואנחנו נוסעים מכאן.. אנחנו מוצאים את הגינה הראשונה ברחוב
  • 10:38 - 10:40
    והם מרוויחים 10 או 50 דולר ביום
  • 10:40 - 10:42
    ואיך הם חיים?
  • 10:42 - 10:45
    אם נסתכל על המיטה כאן, נוכל לראות
  • 10:45 - 10:48
    שהם ישנים על שטיח שמונח על הרצפה
  • 10:48 - 10:50
    זו המשמעות של קו העוני..
  • 10:50 - 10:53
    שמונים אחוזים מהכנסת המשפחה הם רק לטובת כיסוי הוצאות האנרגיה של המשפחה
  • 10:53 - 10:55
    האוכל לאותו יום
  • 10:55 - 10:58
    זה בין שניים לחמישה דולרים, יש לך מיטה
  • 10:58 - 11:00
    וכאן זה חדר שינה הרבה יותר נחמד, אתם יכולים לראות
  • 11:01 - 11:03
    אני מרצה על כך לאיקאה, והם רצו לראות
  • 11:03 - 11:05
    מיד את הספה כאן
  • 11:05 - 11:07
    (צחוק)
  • 11:07 - 11:11
    וזו הספה, איך היא תופיע מכאן
  • 11:11 - 11:14
    והדבר המעניין הוא, שאתה מסתובב כאן בתמונה הפנורמית
  • 11:14 - 11:16
    אתם רואים את המשפחה עדיין יושבת על הרצפה כאן
  • 11:16 - 11:18
    למרות שיש כאן ספה
  • 11:18 - 11:20
    אם תסתכלו במטבח, תוכלו לראות את זה
  • 11:20 - 11:25
    השינוי המשמעותי בשביל האשה לא מגיע בין הדולר לעשרה דולרים
  • 11:25 - 11:27
    הוא מגיע כאן, מתי שאפשר לקבל
  • 11:27 - 11:30
    תנאי עבודה טובים במשפחה
  • 11:30 - 11:32
    ואם אתם רוצים לראות את ההבדל
  • 11:32 - 11:34
    תסתכלו על השירותים כאן
  • 11:34 - 11:36
    זה יכול להשתנות, זה יכול להשתנות
  • 11:36 - 11:39
    אלו כולן תמונות ודמויות מאפריקה
  • 11:39 - 11:41
    וזה יכול להפוך להיות הרבה יותר טוב
  • 11:42 - 11:44
    אנחנו יכולים לצאת מהעוני
  • 11:44 - 11:47
    המחקר שלי לא היה בנושא של טכנולוגיות מידע או משהו כזה בכלל
  • 11:47 - 11:50
    השקעתי 20 שנה בראיונות עם חקלאים אפריקאיים
  • 11:50 - 11:53
    שהיו על סף רעב
  • 11:53 - 11:55
    וזו התוצאה של מחקר "צרכי החקלאים"
  • 11:55 - 11:57
    הדבר הנחמד כאן הוא שאתם לא יכולים לראות
  • 11:57 - 11:59
    מי החוקרים כאן בתמונה
  • 11:59 - 12:02
    זה קורה כשמחקר פועל למען החברה
  • 12:02 - 12:04
    אתה חייב ממש לחיות עם האנשים
  • 12:06 - 12:10
    כשאתה בעוני, הכל נוגע להשרדות
  • 12:10 - 12:12
    זה נוגע בלהשיג אוכל
  • 12:12 - 12:14
    ושני החקלאים הצעירים האלה, הן בנות עכשיו..
  • 12:14 - 12:18
    מיכוון שההורים מתו מ-HIV ואיידס
  • 12:18 - 12:20
    הן מדברות עם אגרונום מוסמך
  • 12:20 - 12:24
    זה אחד האגרונומים הטובים במאלאוי, ג'ונטאמבה קומבירה
  • 12:24 - 12:26
    והוא משוחח איתן על איזה סוג קסאווה הן ישתלו
  • 12:26 - 12:30
    הממיר הכי טוב של אור שמש למזון שהאדם מצא
  • 12:30 - 12:33
    והן מאוד מאוד מתעניינות בהשתוקקות לקבל עצה
  • 12:33 - 12:36
    וזה לשרוד בעוני
  • 12:36 - 12:37
    זה הקשר אחד
  • 12:37 - 12:39
    לצאת מהעוני
  • 12:39 - 12:42
    הנשים אמרו לנו דבר אחד. "תשיגו לנו טכנולוגיה"
  • 12:42 - 12:45
    אנחנו שונאות את המדוכה הזאת, לעמוד שעות על שעות
  • 12:45 - 12:48
    תשיגו לנו מטחנה שנוכל לטחון את הקמח שלנו
  • 12:48 - 12:51
    אז נוכל לשלם עבור כל השאר בעצמנו
  • 12:51 - 12:54
    טכנולוגיה תוציא אותכם מהעוני
  • 12:54 - 12:58
    אבל יש צורך שכל השוק יצא מהעוני
  • 12:58 - 13:01
    והאשה הזאת מאוד שמחה, מביאה את התוצרת שלה לשוק
  • 13:01 - 13:03
    אבל היא אסירת תודה להשקעה הציבורית בבתי הספר
  • 13:03 - 13:06
    כך שהיא יכולה לספור, ולא תהיה מרומה כשהיא תגיע לשוק
  • 13:06 - 13:09
    היא רוצה שהילד שלה יהיה בריא, כדי שהיא תוכל ללכת לשוק
  • 13:09 - 13:11
    ולא תהיה חייבת להישאר בבית
  • 13:11 - 13:14
    והיא רוצה את התשתיות -- זה נחמד עם דרך מרוצפת
  • 13:14 - 13:16
    יש גם טוב באשראי
  • 13:16 - 13:19
    אשראי-זעיר נתן לה את האופניים, אתם יודעים
  • 13:19 - 13:22
    ומידע יעזור לה לדעת מתי ללכת לשוק עם איזה מוצר
  • 13:22 - 13:24
    אתם יכולים לעשות את זה
  • 13:24 - 13:27
    הנסיון של 20 שנה באפריקה הוא
  • 13:27 - 13:30
    שמה שלכאורה בלתי אפשרי הוא אפשרי
  • 13:30 - 13:32
    אפריקה מתקדמת יפה
  • 13:32 - 13:35
    ב50 שנים הם עברו ממצב של קדם ימי הביניים
  • 13:35 - 13:38
    לאירופה של לפני 100 שנים
  • 13:38 - 13:41
    עם אומה ומדינה מתפקדות
  • 13:41 - 13:44
    הייתי אומר שאפריקה הסאב-סההרית התקדמה הכי טוב בעולם
  • 13:44 - 13:45
    במהלך 50 השנים האחרונות
  • 13:45 - 13:47
    מיכוון שאנחנו לא מחשיבים מאיפה הם התחילו
  • 13:47 - 13:50
    זה המושג המטופש הזה של מדינות מתפתחות
  • 13:50 - 13:53
    ששם אותנו, ארגנטינה ומוזמביק ביחד לפני 50 שנים
  • 13:53 - 13:55
    ואומר שמוזמביק התקדמה הכי פחות
  • 13:56 - 13:58
    אנחנו חייבים לדעת קצת יותר על העולם
  • 13:58 - 14:01
    יש לי שכן שמכיר 200 סוגים של יין
  • 14:01 - 14:02
    הוא יודע הכל
  • 14:02 - 14:04
    הוא יודע את השם של הענב, הטמפרטורה והכל
  • 14:04 - 14:07
    אני מכיר רק שני סוגי יין -- אדום ולבן
  • 14:07 - 14:09
    (צחוק)
  • 14:09 - 14:11
    אבל השכן שלי מכיר רק שני סוגי מדינות
  • 14:11 - 14:13
    מתועשות ומתפתחות
  • 14:13 - 14:16
    ואני מכיר 200, אני יודע לגבי הנתונים הקטנים
  • 14:16 - 14:17
    אבל אתם יכולים לעשות את זה
  • 14:17 - 14:22
    (כפיים)
  • 14:22 - 14:24
    אבל אני חייב להיות רציני, ואיך נהיים רציניים?
  • 14:24 - 14:26
    אתה עושה מצגת, אתם יודעים?
  • 14:26 - 14:31
    (צחוק)
  • 14:31 - 14:33
    מחווה של כבוד לחבילת האופיס לא?
  • 14:35 - 14:37
    מה זה, מה זה, מה אני אומר?
  • 14:37 - 14:40
    אני אומר לכם שיש הרבה מימדים של פיתוח
  • 14:40 - 14:42
    כולם רוצים את מה שיש לכם להציע
  • 14:42 - 14:45
    אם אתם במגזר העסקי, תאהבו את האשראי הזעיר
  • 14:45 - 14:47
    אם אתם נלחמים במסגרת ארגון לא ממשלתי
  • 14:47 - 14:50
    תאהבו את הנושא של שיוויון בין מגדרים
  • 14:50 - 14:52
    או אם אתם מורים, תאהבו את אונס"קו, וכך הלאה..
  • 14:52 - 14:54
    ברמה העולמית, חייב להיות לנו משהו מעבר למה ששלנו
  • 14:54 - 14:56
    אנחנו צריכים את הכל
  • 14:56 - 14:58
    כל הדברים האלה חשובים לפיתוח
  • 14:58 - 15:00
    במיוחד מתי שאתה בדיוק יוצא מהעוני
  • 15:00 - 15:03
    ואתם צריכים ללכת לכיוון הרווחה
  • 15:03 - 15:05
    כעת מה שאנחנו צריכים לחשוב עליו
  • 15:05 - 15:08
    היא מהי מטרת הפיתוח
  • 15:08 - 15:09
    ומהם האמצעים לפיתוח
  • 15:09 - 15:12
    הרשו לי תחילה לדרג מהם האמצעים החשובים ביותר
  • 15:13 - 15:15
    צמיחה כלכלית עבורי, כפרופסור לבריאות ציבורית
  • 15:15 - 15:19
    היא הדבר החשוב ביותר לפיתוח
  • 15:19 - 15:21
    מיכוון שהיא מסבירה 80 אחוזים מהישרדות
  • 15:22 - 15:25
    ממשל. שתהיה ממשלה שמתפקדת
  • 15:25 - 15:29
    זה מה שהוציא את קליפורניה מהסבל של 1850
  • 15:29 - 15:32
    זו הייתה הממשלה שגרמה לחוק לתפקד סופית
  • 15:33 - 15:35
    חינוך, משאבי אנוש הם חשובים
  • 15:35 - 15:39
    בריאות גם היא חשובה, אבל לא כל כך כאמצעי
  • 15:39 - 15:41
    סביבה היא חשובה
  • 15:41 - 15:43
    זכויות אדם הן גם חשובות, אבל הן מקבלות רק צלב אחד
  • 15:43 - 15:46
    עכשיו מה בנוגע למטרות? לאן אנחנו מכוונים?
  • 15:46 - 15:48
    אנחנו לא מתעניינים בכסף
  • 15:48 - 15:49
    כסף הוא לא מטרה
  • 15:49 - 15:52
    זה האמצעי הכי טוב, אבל אני נותן לו אפס בתור מטרה
  • 15:53 - 15:56
    ממשל, ובכן זה נחמד להצביע בדבר קטן
  • 15:56 - 15:58
    אבל זו לא מטרה
  • 15:58 - 16:02
    וללכת לבית ספר, זו לא מטרה, זה אמצעי
  • 16:02 - 16:04
    לבריאות אני נותן שתי נקודות. זאת אומרת, זה נחמד להיות בריא
  • 16:04 - 16:06
    בגילי במיוחד -- אתה יכול לעמוד, אתה בריא
  • 16:06 - 16:08
    וזה טוב, זה מקבל שני פלוסים
  • 16:08 - 16:10
    הסביבה היא מאוד מאוד קריטית
  • 16:10 - 16:12
    אין שום דבר לנכד אם אתה לא חוסך עבורו
  • 16:12 - 16:14
    אבל איפה המטרות החשובות?
  • 16:14 - 16:16
    כמובן, אלו הן זכויות אדם
  • 16:16 - 16:18
    זכויות האדם זו המטרה
  • 16:18 - 16:21
    אבל זה לא כזה אמצעי חזק להשגת פיתוח
  • 16:22 - 16:26
    ותרבות. תרבות זה הדבר החשוב ביותר הייתי אומר
  • 16:26 - 16:28
    מיכוון שזה מה שמביא אושר לחיים
  • 16:28 - 16:30
    זהו הערך של החיים
  • 16:30 - 16:33
    אז מה שלכאורה בלתי אפשרי הוא אפשרי
  • 16:33 - 16:35
    אפילו מדינות אפריקאיות יכולות להשיג זאת
  • 16:36 - 16:42
    והראתי לכם את התמונה שמראה שמה שלכאורה בלתי אפשרי הוא אפשרי
  • 16:42 - 16:46
    וזכרו, בבקשה זכרו את המסר המרכזי שלי
  • 16:46 - 16:49
    שהוא זה: מה שלכאורה בלתי אפשרי הוא אפשרי
  • 16:49 - 16:51
    יכול להיות לנו עולם טוב
  • 16:51 - 16:54
    הראתי לכם את התמונות, הוכחתי לכם את זה במצגת
  • 16:54 - 17:00
    ואני חושב שאני הוכיח לכם את זה גם על ידי תרבות
  • 17:00 - 17:04
    (צחוק)
  • 17:04 - 17:05
    (כפיים)
  • 17:05 - 17:07
    הביאו לי את חרבי!
  • 17:11 - 17:16
    בליעת חרבות היא מהודו העתיקה
  • 17:16 - 17:21
    זה ביטוי תרבותי שבמשך אלפי שנים
  • 17:21 - 17:27
    הביאה השראה לאנשים להאמין מעבר למובן מאליו
  • 17:27 - 17:29
    (צחוק)
  • 17:29 - 17:34
    ואני עכשיו אוכיח לכם שמה שלכאורה בלתי אפשרי, הוא אפשרי
  • 17:34 - 17:37
    על ידי לקיחת חתיכת הפלדה הזאת -- הפלדה הקשיחה הזאת --
  • 17:38 - 17:41
    זה הפגיון הצבאי מהצבא השבדי, 1850
  • 17:41 - 17:43
    בשנה האחרונה הייתה לנו מלחמה
  • 17:44 - 17:47
    וזו פלדה איתנה -- אתם יכולים לשמוע כאן
  • 17:47 - 17:53
    ואני הולך לקחת את הלהב הזה מפלדה
  • 17:53 - 17:58
    ולדחוף אותו במורד הגוף שלי בעל הבשר והדם
  • 17:58 - 18:02
    ולהוכיח לכם שמה שלכאורה בלתי אפשרי הוא אפשרי
  • 18:03 - 18:07
    אני יכול לבקש בבקשה רגע של שקט מוחלט?
  • 18:18 - 18:40
    (כפיים)
Title:
הנס רוסלינג חושף תובנות חדשות על עוני
Speaker:
Hans Rosling
Description:

החוקר הנס רוסלינג משתמש בכלי להצגת המידע החדיש שלו, להראות איך מדינות מוציאות את עצמן ממעגל העוני. הוא מציג את "רחוב הדולר", המשווה בין משקי בית עם רמות הכנסה שונות מרחבי העולם. ואז הוא עושה משהו באמת מדהים..

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
18:40
Dan Liebeschutz added a translation

Hebrew subtitles

Revisions