< Return to Video

אמנות בסימן שאלה 1 - ואן גוך: לילה של כוכבים

  • 0:05 - 0:07
    אמנות...
  • 0:07 - 0:11
    בסימן שאלה
  • 0:11 - 0:13
    הירח,
  • 0:13 - 0:16
    כנסייה
  • 0:16 - 0:21
    עץ ברוש,
  • 0:21 - 0:24
    ציור של ואן גוך
  • 0:24 - 0:29
    לילה כפרי שקט?
  • 0:29 - 0:30
    אבל
  • 0:30 - 0:38
    הרגיעה נראית בלתי אפשרית מתחת לשמיים הזועפים,
  • 0:38 - 0:42
    ואן גוך צייר נוף ליילי זה במוסד לחולי נפש
  • 0:42 - 0:46
    שנה לפני שהתאבד.
  • 0:46 - 0:50
    הזעקה המרדנית של גאון שהקדים את זמנו?
  • 0:50 - 0:54
    בעוד בני דורו נכנעים לאורות הכרך,
  • 0:54 - 0:59
    ואן גוך בורח מפריס ומציג בפנינו חלום אורבני לחוץ:
  • 0:59 - 1:02
    נברח לנו ונמצא שחרור בשיגעון האמנות, (טון אירוני)
  • 1:02 - 1:07
    ונתחבר לתענוגות השקטים של חיי הכפר.(טון אירוני)
  • 1:07 - 1:16
    האם טירופו של ליל הכוכבים לא נועד אלא כדי להסתיר חזון ריאקציונרי?
  • 1:20 - 1:27
    ואן גוך: לילה של כוכבים - לילה משנה צורה
  • 1:27 - 1:30
    חלק 1 : טירוף מתוכנן היטב
  • 1:30 - 1:33
    האם תמונה זו לא תהיה אלא ביטוי ספונטני של הדמנציה?
  • 1:33 - 1:36
    הבה וניזהר משיפוט מהיר:
  • 1:36 - 1:43
    ואן גוך צייר את הלילה שלו בשנת 1889,בתקופה שאסטרונומיית חובבים היתה עיסוק פופולרי שתורגל באמצעות מדריכים להמונים,
  • 1:43 - 1:49
    מצוירים הודות לכל הצילומים הראשונים של השמים.
  • 1:49 - 1:52
    ספירלה זו היא בהשראת ערפיליות אמיתיות:
  • 1:52 - 1:57
    ונוס, שהשלימה את המחזור שלה היתה זוהרת במיוחד באותה שנה
  • 1:57 - 2:00
    והירח הוא כזה שהצייר יכול היה לראות מהחדרון שלו...
  • 2:00 - 2:05
    ...שחר ה-25 במאי 1889...
  • 2:05 - 2:09
    מאידך, מתחת לחלונו, ואן גוך לא הבחין אלא בשטח מגודר
  • 2:09 - 2:12
    הוא מצייר לכן נוף פיקטיבי
  • 2:12 - 2:15
    שלו הוא מוסיף את הברוש, ואת מגדל הפעמון של הכפר,
  • 2:15 - 2:18
    שיוצרים אפקט של עומק
  • 2:18 - 2:22
    ומארגנים את התמונה.
  • 2:22 - 2:27
    וגם הספירלה הסוערת עוזרת לזהות את נקודת המגוז, ישר בנקודת האיזון,.
  • 2:27 - 2:30
    אם הטירוף לא נמצא בקומפוזיציה,
  • 2:30 - 2:36
    האם אינו במשיחת המכחול, האכזרית והתוססת?
  • 2:36 - 2:42
    בחפזונו ואן גוך אפילו לא דאג לכיסוי בד הציור!
  • 2:42 - 2:47
    במציאות, משיכת המכחול מחזקת את הקונטרסט בין שני צידי התמונה.
  • 2:47 - 2:54
    בחלק התחתון, כל בית מוקף בשחור, כמו בזכוכית צבעונית,
  • 2:54 - 2:59
    והעצים רשומים ככדורי צמר עבים.
  • 2:59 - 3:03
    ולאדמה יש מוצקות של מיומנות.
  • 3:03 - 3:09
    השמים לעומת זאת זורמים ושוטפים, כמו להקת דגים.
  • 3:09 - 3:15
    אור הכוכבים מתפשט בגלים קונצנטריים.
  • 3:15 - 3:20
    ההמולה של הציור יותר מחושבת מאשר ספונטנית, עם ההתנגדות של שני כוחות:
  • 3:20 - 3:23
    -המוצק והמוחשי של האדמה
  • 3:23 - 3:27
    -והדינמי והגלי של השמיים
  • 3:27 - 3:34
    הגשר בין השניים, הוא ברוש זה, דביק כזפת ונמרץ כמו להבה.
  • 3:34 - 3:38
    מדוע ואן גוך מכניס כל זאת לתוך לילה כפרי שקט?
  • 3:44 - 3:45
    חלק 2 : ליל סכנה או לילה של אמונה?
  • 3:45 - 3:45
    לפני שנדון בצורת הלילה
  • 3:45 - 3:47
    בשמים זרועי כוכבים,...
  • 3:47 - 3:52
    ... ואן גוך מתעניין ברגע השחרור שבו האנשים משתחררים מעבודתם..
  • 3:52 - 4:01
    איזה ניגוד לציירי אוונגרד שמהללים את התנועה והאורות של שעות הפנאי העירוניים!
  • 4:01 - 4:04
    בואן גוך מתהפכות היוצרות:
  • 4:04 - 4:07
    זוהי ארוחה אפרפרה של איכרים שהפכה אצילית...
  • 4:07 - 4:11
    ... בעוד העיר הנוצצת מעוררת התבהמות.
  • 4:11 - 4:14
    עצובה וגסה ממבט ראשון...
  • 4:14 - 4:18
    ... זו ארוחה שבה מחליפים מבטים ודיבורים...
  • 4:18 - 4:23
    תחת אור מנחם ומהלל את המנוחה שזכו בה לאחר המאמץ.
  • 4:23 - 4:30
    המשפחה מאוחדת כמו בתים אלה שמרוכזים סביב מגדל פעמון יחיד, סמל של האמונה הנוצרית.
  • 4:30 - 4:34
    חגיגה זו של מכובדותם של האיכרים, ואן גוך לא המציא אותה
  • 4:34 - 4:38
    הוא משאיל זאת מז'אן-פרנסואה מילה שאותו העריץ.
  • 4:38 - 4:44
    ב "ל'אנג'לוס", הערב כבר היה זמן של להט ואחוד עם האדמה.
  • 4:44 - 4:48
    לעומת זאת ואן גוך ממציא ייצוג של העיר שהופך כמעט לגיהינום .
  • 4:48 - 4:57
    ב"אולם הנשפים בארל", שפע של אורות קודרים מחליפים את האור המאחד.
  • 4:57 - 5:05
    כל רקדנית נראית אבודה בתוך קהל קאוטי והיסטרי.
  • 5:05 - 5:10
    בקפה שפתוח כל הלילה, האווירה היא של חמרמורת .
  • 5:10 - 5:16
    הצבעים המשלימים אדום וירוק יוצרים אווירה סרקאסטית,
  • 5:16 - 5:19
    שולחן ביליארד החליף את השולחן המשפחתי החסוד:
  • 5:19 - 5:23
    הלהיטות של המשחק הורסת את האנרגיות ואת החיבור האנושי.
  • 5:23 - 5:30
    דחויים בארבע פינות השולחן, האלכוהוליסטים כושלים כאן, כמו עש שנלכד על ידי
  • 5:30 - 5:34
    3 השמשות המזויפות ,המאכלות ושורפות.
  • 5:34 - 5:41
    בציורים אלה, ואן גוך כנראה מגייס טכניקה של גלופות־עץ יפניות כדי להציג את צביעותם של החיים המודרניים.
  • 5:41 - 5:45
    העצמה הרגשית של ההקפים הכהים,
  • 5:45 - 5:49
    צירופים אכזרים בין משטחים שונים,
  • 5:49 - 5:54
    ניגוד צבעים משלימים בהירים,
  • 5:54 - 6:05
    בחיקוי הבלותי, ואור כוזב של העיר, זה הזמן שואן גוך יוצא להתנגד לסדר ולנצח של "שמיים זרועי כוכבים."
  • 6:05 - 6:08
    אבל זה לא נצחון ידוע מראש.
  • 6:08 - 6:10
    למרות השמים האיתנים,
  • 6:10 - 6:13
    הכוכבים הם בסופו של דבר חיוורים ואוויליים...
  • 6:13 - 6:18
    . .מול הברק השנון של אורות הרחוב שמשתקפים במים.
  • 6:18 - 6:22
    ואן גוך מגלה את התופעה של "זיהום האור":
  • 6:22 - 6:25
    אור מלאכותי שמונע מאיתנו לראות את הכוכבים
  • 6:25 - 6:33
    ופולש אפילו לסביבות הערים, היא מכריזה על חלקת כפר נוספת שעומדת להיבלע
  • 6:33 - 6:42
    בצורת מונטג' של לוויין נאסא שממומש 100 שנים מאוחר יותר האדמה נראית כמו שמיים זרועי כוכבים.
  • 6:42 - 6:47
    למען הנסיון השני שלו ואן גוך עוזב את ארל כדי לתפוס מחסה בכפר...
  • 6:47 - 6:51
    ומשנה לחלוטין את טכניקת המפתח שלו .
  • 6:51 - 6:55
    האדמה מקבלת את היציבות המתמשכת של השמים,
  • 6:55 - 6:59
    בעוד שהשמיים זרועי הכוכבים שואלים מהאורות המלאכותיים המודרניים...
  • 6:59 - 7:05
    את החדות המתנפצת שלהם, ואת גלי האנרגיה שלהם.
  • 7:05 - 7:11
    התוצאה היא מרהיבה אך באמת מוגזמת : זה מידרדר לטירוף בלתי מרוסן!
  • 7:11 - 7:15
    למה היה קשה לואן גוך להלל גם את עוצמתם של השמים ?
  • 7:15 - 7:19
    -האם זה כל כך נורא לשכוח את הכוכבים ?
  • 7:23 - 7:26
    פרק 3: הלילה מכה חזרה
  • 7:26 - 7:29
    מלבד ואן-גוך, שמיים זרועי כוכבים תמיד ריתקו משום שהם מציעים שתי חוויות בסיסיות:
  • 7:29 - 7:31
    של היפה, והנשגב.
  • 7:31 - 7:39
    חוויית האחדות עם השמיים, היא זו של קמרון גדול, יפה בגלל היותו בעל אותה איכות של סדר ושלמות.
  • 7:39 - 7:42
    כשהם נראים מרחוק , הכוכבים זוהרים ונצחיים
  • 7:42 - 7:47
    נראים רחוקים לגמרי מעולמנו החדגוני והמוכה שבו הכל משתנה ונפגם!
  • 7:47 - 7:55
    למרות שחזון נאיבי זה טואטא על-ידי הפיזיקה המודרנית, השאיפה הפואטית לשלמות מתקיימת.
  • 7:55 - 8:02
    ואן גוך רואה בשמיים מפה גאוגרפית ובמוות מעבורת חלל.
  • 8:02 - 8:09
    מראה הכוכבים גורם לי גם לחלום פשוט כי הנקודות השחורות מייצגות את הערים והכפרים שעל המפה הגיאוגרפית.
  • 8:09 - 8:15
    זה לא נראה בלתי אפשרי שהכולרה והסרטן, יהיו אמצעי תחבורה שמיימים כמו
  • 8:15 - 8:22
    סירות קיטור, אוטובוס ורכבת הם על פני האדמה.
  • 8:22 - 8:25
    שני הלילות שלו הם יורשיהם של החזון הזה:
  • 8:25 - 8:36
    הראשון שבו השמים נראים כמו מבנה אלוהי סולידי,
    והכוכבים בסכמטיות הישנה שלהם.
  • 8:36 - 8:45
    והשני, שבו הברוש, עץ של בתי קברות,
    מעורר למוות זה שמאפשר לנו לנסוע מן הארץ אל האור השמימי.
  • 8:45 - 8:52
    אבל היא גם מעוררת חוויה יותר מודרנית של שמיים,
    שקשורה הפעם בתחושה של האינסופי והבלתי מוגבל.
  • 8:52 - 8:59
    ביקום מוסיקלי, התפאורה של חליל הקסם של מוצרט
    גורמת תמיד להד של קימרון שמימי.
  • 8:59 - 9:05
    אבל הקרשנדו של מלכת הלילה מספק את הריגוש של הנשגב,
    אשר אינו מגיע מתחושת הסדר, אלא
  • 9:05 - 9:12
    מתחושת הקטנות שלנו שלא מאפשרת להתמודד עם תופעות שאין להן מידה.
  • 9:12 - 9:25
    ובארכיטקטורה, אטיין-לואי בולה מתכנן מבנה קבורה ענק ומחורר על מנת להגביל את זוהר הכוכבים ולהחזיר את האנשים למידות של נמלים.
  • 9:25 - 9:28
    כדי להגביל את זוהר הכוכבים ולהחזיר את בני האדם לממדי נמלים.
  • 9:28 - 9:31
    עם הלילה השני, ואן גוך מחפש גם את הנתיב של הבלתי מוגבל.
  • 9:31 - 9:35
    הוא מכניס חידושים על ידי הצגה בשמיים שלו,
    באופן שציירים יודעים טוב להשיג:
  • 9:35 - 9:38
    את כוח ההתפרצות
  • 9:38 - 9:41
    -מפולות,
  • 9:41 - 9:44
    - ושטפונות
  • 9:44 - 9:50
    אבל הפעם, זה לא כדי לחגוג את המדע מול הדמיון,
    אלא את כישורי כוח הרצון שלנו.
  • 9:50 - 9:56
    אכן, הרצון שלנו יכול לעמוד איתן
    אפילו בפני מה שיכול להרוס אותו.
  • 9:56 - 10:05
    זהו העיקרון של 'הנשגב הדינאמי': כדי לתפעל אותו
    צריך צורות קטנות חופשיות אל מול כוחם של היסודות.
  • 10:05 - 10:13
    במאה ה-17, זו היא קתדרלת טולדו האיתנה
    שמשחקת את התפקיד הזה של נקודת ציון תחת שמיים כתומים..
  • 10:13 - 10:21
    ואן גוך מחליף כוחות אלה ישירות בשמים מעל הצריח הגאה של סן-רמי.
  • 10:21 - 10:29
    הטירוף לכאורה של ליל הכוכבים מחושב כל כך טוב!
    הכפר הפרובנסלי הבנאלי מתאים למיתוס:
  • 10:29 - 10:33
    נקודת הציון העילאית מול ההלם של המודרניות.
  • Not Synced
    כתוביות בעבריות: זאבה ליפשיץ
Title:
אמנות בסימן שאלה 1 - ואן גוך: לילה של כוכבים
Description:

עוד סרטים וראיון חינם באדיבות://www.canal-educatif.fr
בגירסה החדשה יש שיפור בצליל , באיכות התמונה ובסינכרוניזציה.
more » « less
Video Language:
French
Duration:
11:14

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.