< Return to Video

פרות, פחמן ואקלים | ג'ואל סלאטין | TEDxשרלוטסוויל

  • 0:20 - 0:25
    קרני השמש הן תמצית השירה.
  • 0:26 - 0:31
    חלומות, פנטזיה, סיפורי פיות:
    קרני שמש.
  • 0:31 - 0:35
    ועדיין, ככל שקרני השמש
    הן אזוטריות ומסתוריות,
  • 0:35 - 0:37
    הריהן מקור האנרגיה של העולם
  • 0:37 - 0:42
    במובן אינסטינקטיבי, גשמי,
    מדעי ואמפירי.
  • 0:43 - 0:46
    אבל אם אבקש מכם לצאת
    ולתפוס עבורי כמה קרני שמש,
  • 0:46 - 0:48
    כולנו יודעים שהן רבות ערך, נכון?
  • 0:48 - 0:51
    אז תתפסו לי כמה;
    תוכלו להביא אותן לכאן?
  • 0:51 - 0:53
    בואו נדבר על קרני שמש.
  • 0:53 - 0:55
    ילדים יאמינו לכם בעניין זה.
  • 0:55 - 0:59
    הם יתרוצצו קצת וינסו לתפוס אותן,
    אבל לא יוכלו.
  • 1:00 - 1:01
    העובדה היא
  • 1:02 - 1:06
    שמשהו כה אזוטרי ומסתורי
    כמו קרני שמש
  • 1:06 - 1:12
    נלכד במערך החשמלורי של הטבע
  • 1:12 - 1:15
    הקרוי הפוטוסינתזה של הצמח,
  • 1:15 - 1:17
    באמצעות הכלורופיל של הצמחים.
  • 1:17 - 1:20
    ובפרט, העשב.
  • 1:22 - 1:26
    הבעיה היא שמרביתנו,
    בתרבות המודרנית שלנו,
  • 1:26 - 1:28
    די מרוחקים מן העשב.
  • 1:28 - 1:32
    באומרי "עשב"
    אנשים מיד חושבים על דשא,
  • 1:32 - 1:35
    על מגרשי גולף או כדורגל.
  • 1:36 - 1:39
    אבל אז אינכם חושבים על העשב
  • 1:39 - 1:41
    שגילו אבירי פרסת הזהב
  • 1:41 - 1:44
    בתחילת המאה ה-18,
    כשהמושל ספוטסווד,
  • 1:44 - 1:47
    מושל מושבת וירג'יניה,
    שלח את חבריו,
  • 1:47 - 1:48
    אותם כינה "אבירי פרסת הזהב" --
  • 1:48 - 1:50
    הם היו הרי בריטים --
  • 1:50 - 1:52
    הוא שלח אותם לרכס הכחול.
  • 1:52 - 1:55
    ההתיישבות הבריטית נעצרה ברכס הכחול.
  • 1:55 - 1:57
    מה יש מעבר להר אפטון?
  • 1:57 - 1:58
    מה יש שם?
  • 1:58 - 2:01
    אז הוא שלח אותם לגלות
    מה יש שם.
  • 2:01 - 2:03
    ועל מה שהם מצאו הם כתבו לו,
  • 2:03 - 2:06
    הם שהו שם מספר שבועות
    ואז כתבו:
  • 2:06 - 2:08
    "בכל מקום בו רכבנו
    בעמק שננדואה,
  • 2:08 - 2:11
    "יכולנו לקחת את העשב
    ולקשור אותו
  • 2:11 - 2:13
    "מעל לאוכף הסוס."
  • 2:14 - 2:16
    זה היה יער-מרעה מופלא
  • 2:16 - 2:21
    מלא בדישונים, איילים, יונים נודדות,
    שכוויי ערבה, פסיונים,
  • 2:21 - 2:26
    תרנגולי הודו וביזונים,
    בעדרים של עד 3-4 מיליוני ראשים.
  • 2:26 - 2:29
    סרן ג'ים ברידג'ר מצא עדר
    בגבעות השחורות של דקוטה
  • 2:29 - 2:34
    כשנשלח לחקור אותו,
    מצא עצמו מאחורי 7 מיליון ביזונים.
  • 2:34 - 2:36
    זה תמיד סיקרן אותי.
  • 2:36 - 2:39
    "סגן, תוכל לבוא הנה לרגע?
  • 2:39 - 2:40
    "חדד את עט הנוצה,
  • 2:40 - 2:43
    "והתחל לספור: אחד, שניים...
    הבנת?"
  • 2:43 - 2:44
    (צחוק)
  • 2:45 - 2:47
    אין לי מושג,
  • 2:49 - 2:54
    אבל המורשת של
    אותם עדרים נודדים
  • 2:54 - 2:59
    שנעו בגלל מדורות טבעיות
    וכאלה שהציתו ילידי אמריקה
  • 2:59 - 3:02
    במעין כוריאוגרפיה של הנוף,
  • 3:02 - 3:06
    ודפוסי הנדידה האלה,
    על פני אלפי מילין,
  • 3:06 - 3:12
    יצרו את הקרקע שבה
    אנו כורים היום במערב התיכון,
  • 3:12 - 3:14
    ושבה כבר כרינו בווירג'יניה
  • 3:14 - 3:18
    - עד מטר אחד של קרקע פוריה
    שנשטפה בווירג'יניה -
  • 3:18 - 3:22
    בזמן ההתנחלות האירופית במדינה
  • 3:22 - 3:26
    ועד היום,
    והיא עדיין נשטפת,
  • 3:26 - 3:30
    כי הפכנו את המערכת הנהדרת
    והרב-שנתית הזאת
  • 3:30 - 3:35
    למערכת עיבוד שנתית
    בעלת שחיקה גבוהה.
  • 3:35 - 3:37
    בעמק שננדואה, שם אני חי,
  • 3:37 - 3:40
    אפשר לומר שנשטפו מטר
    עד מטר וחצי של קרקע פוריה
  • 3:40 - 3:43
    והיא יצרה את העכירות הנוכחית
    במפרץ צ'ספיק.
  • 3:44 - 3:47
    אבל איך בעצם פועל הטבע?
  • 3:47 - 3:51
    הטבע פועל כך שקרני השמש מאירות,
    נלכדות ע"י הפוטוסינתזה,
  • 3:51 - 3:56
    ומומרות למסה ביולוגית, לחומר צמחי.
  • 3:57 - 3:59
    וכשאנו רואים את סוגי הצמחים השונים,
  • 3:59 - 4:02
    עצים, שיחים ועשב,
  • 4:03 - 4:08
    אנו שואלים, אינטואיטיבית:
    "מה הצמח הכי יעיל
  • 4:08 - 4:11
    "מבחינת איסוף קרני שמש
    ומיצוי הפחמן?"
  • 4:13 - 4:15
    אנו נוטים להכריע בזכות העצים,
  • 4:15 - 4:18
    כי אנו אומרים:
    "תראו את כל הביו-מסה הזאת!"
  • 4:18 - 4:24
    אך למעשה,
    העצים הם הכי פחות יעילים.
  • 4:24 - 4:29
    הסבך יעיל יותר,
    שיחים, סבך וכדומה,
  • 4:29 - 4:33
    ובשיא מחזיק העשב.
  • 4:33 - 4:37
    עובדה היא שכאשר מביטים ביער,
  • 4:37 - 4:41
    רואים 50, 80 ואולי 100 שנה
    של מחסני פחמן
  • 4:41 - 4:43
    עומדים כשהם גלויים לעין.
  • 4:44 - 4:50
    לא רואים בבת אחת
    80 שנות עשב.
  • 4:52 - 4:55
    העשב עובר מחזור צמיחה
    ממש כמונו,
  • 4:55 - 4:59
    בדיוק כמו כל הדברים החיים,
    יש לו מחזור צמיחה.
  • 4:59 - 5:05
    הוא מתחיל לאט, מאיץ
    ואז מגיע להזדקנות.
  • 5:05 - 5:07
    כלומר, שלושה דורות של עשב,
  • 5:07 - 5:10
    שאני מכנה "שלב החיתולים,"
  • 5:10 - 5:15
    בסיר הזה יש לי שלב חיתולים
    שזה עתה נאכל.
  • 5:15 - 5:17
    זהו עשב תינוק.
  • 5:17 - 5:20
    הוא זה עתה נאכל באחו,
    והוא מתחדש.
  • 5:20 - 5:25
    כאן, יש לי עשב נערי, בסדר?
  • 5:25 - 5:27
    עשב צעיר, מהיר-צמיחה,
  • 5:27 - 5:29
    זוכרים כשיכולתם לאכול
    שני קילו גלידה
  • 5:29 - 5:31
    וזה לא הצטבר לכם במותניים?
  • 5:31 - 5:34
    זהו עשב צעיר.
  • 5:34 - 5:40
    כעת עוברים לעשב צעיר עדיין,
    אבל רואים שהוא מתחיל להשחים,
  • 5:40 - 5:44
    ובסופו של דבר הוא עובר
    לשלב "בית האבות".
  • 5:44 - 5:45
    (צחוק)
  • 5:45 - 5:48
    בסדר? הזדקנות. הסוף.
  • 5:48 - 5:52
    בטבע, תפקידו של אוכל העשב,
    למי שחשבו על זה,
  • 5:52 - 5:54
    והסיבה שאני מתמקד בכך,
  • 5:54 - 5:57
    הוא שאוכלי העשב זוכים לאחרונה
    למוניטין גרוע,
  • 5:57 - 6:01
    הפרות, משבר האקלים וכל זה.
  • 6:01 - 6:04
    עליכם להבין שהנתונים
  • 6:04 - 6:08
    לפיהם חוקרים את השפעות הבקר
    על הסביבה,
  • 6:08 - 6:11
    באים כולם מנקודת הנחה
  • 6:12 - 6:14
    שאינה מכבדת ומוקירה
  • 6:14 - 6:17
    את תפקידם הקלאסי של אוכלי העשב.
  • 6:17 - 6:19
    תפקידו של אוכל העשב,
  • 6:19 - 6:22
    והסיבה שכוכב הלכת
    מלא כל-כך באוכלי עשב --
  • 6:22 - 6:23
    חישבו על אפריקה,
  • 6:23 - 6:28
    חישבו על דרום-אמריקה ועל האלפקות,
    על הודו-סין ועל היאקים,
  • 6:28 - 6:30
    הם נפוצים מאד.
  • 6:30 - 6:32
    איילים, ראמים,
    יש המון אוכלי עשב,
  • 6:32 - 6:35
    מרמיטות, נובחנים, הכל --
  • 6:36 - 6:37
    (צחוק)
  • 6:37 - 6:40
    כי בלעדיהם,
  • 6:40 - 6:43
    הביו-מסה תהפוך פשוט
  • 6:43 - 6:50
    לחומר זקן, היא תתנדף, תמות
    ותפסיק לצמוח.
  • 6:50 - 6:53
    אז תפקידו של אוכל העשב בטבע
  • 6:53 - 6:58
    הוא לקחת את זה
    כשזה מתחיל להזדקן,
  • 6:59 - 7:01
    לכסח אותו,
  • 7:02 - 7:05
    בדיוק כפי שהכורם
    גוזם את הגפנים,
  • 7:05 - 7:07
    או כמו שהבוסתנאי
    גוזם עץ תפוחים.
  • 7:07 - 7:11
    יש מישהו שחושב רעות על הבוסתנאי:
    "למה אתה גוזם עצי תפוחים?"
  • 7:11 - 7:14
    לא. זה טוב בעינינו.
    זה נחשב לטיפול נכון.
  • 7:14 - 7:17
    וזה בדיוק מה שעשו
    אוכלי העשב.
  • 7:17 - 7:20
    הם גזמו את אלה
    כדי שיתחילו מחדש
  • 7:20 - 7:25
    את הייצור המהיר
    של המסה הביולוגית.
  • 7:25 - 7:29
    בלעדיהם, זה נפסק;
    נעצרת כל התכנית.
  • 7:31 - 7:34
    הבעיה היא,
  • 7:34 - 7:38
    איך משחזרים את זה
    בלי דפוסי נדידה,
  • 7:38 - 7:40
    בלי עדרים של 4 מיליון ביזונים,
  • 7:40 - 7:43
    בלי 10 מיליון זאבים
    שרודפים אחריהם,
  • 7:43 - 7:45
    בלי שריפות,
  • 7:45 - 7:49
    בלי הכוריאוגרפיה המרהיבה של הטבע,
  • 7:49 - 7:53
    איך נשחזר את העקרון המדהים
    שהכניס לאדמה מים ויצר אותה,
  • 7:53 - 7:57
    שהזין את המיקוריזה ואת האקטינומיציט,
  • 7:57 - 8:00
    וייצר את הקרקעות
    שבהן אנו עדיין כורים?
  • 8:02 - 8:04
    איך משחזרים את זה
    אם יש לנו מערכת
  • 8:04 - 8:07
    של בעלות פרטית על אדמות
    וכל זה?
  • 8:08 - 8:11
    אנו עושים זאת עם גידור חשמלי
    בטכנולוגיה חדשנית,
  • 8:11 - 8:14
    עידן החלל, שבבים זעירים,
    גדרות חשמליות.
  • 8:14 - 8:16
    זה כמעט בלתי-נראה לעין,
  • 8:16 - 8:20
    אבל אנו מסוגלים
    להקיף עדר של אלף פרות
  • 8:21 - 8:24
    בתיל סמוי שכמעט ולא רואים.
  • 8:24 - 8:27
    למבקרים בחווה שלנו נאמר:
    "היזהרו מן התיל."
  • 8:27 - 8:29
    והם נתקלים בו.
    (צרחות)
  • 8:29 - 8:30
    (צחוק)
  • 8:30 - 8:32
    הוא ממש בלתי-נראה,
  • 8:32 - 8:36
    אבל בהיותו מחסום פסיכולוגי חזק,
    הפרות לומדות.
  • 8:36 - 8:38
    והן רואות טוב בהרבה מאיתנו.
  • 8:38 - 8:41
    למעשה, הן רואות
    את כל האזור סביב ראשן,
  • 8:41 - 8:43
    פרט ל-30 מעלות לאחור.
  • 8:43 - 8:47
    אז הן רואות אותו,
    הן יודעות שהוא קיים.
  • 8:47 - 8:54
    וזה מאפשר לנו לשחזר
    את התנועה ההמונית
  • 8:54 - 8:58
    כמו לפני עידן ועידנים,
    לפני ימי הקרקע הפרטית.
  • 9:00 - 9:03
    אנו מכנים זאת:
  • 9:03 - 9:08
    "מיצוי פחמן מעוצה בהמרה סולרית
    ע"י מעקב המון אוכלי עשב."
  • 9:08 - 9:09
    (צחוק)
  • 9:11 - 9:15
    כך שכאשר הביו-מסה
    מגיעה לשלב הזה,
  • 9:16 - 9:21
    אנו גוזמים אותה בעזרת אוכלי העשב
    והיא מתחילה לצמוח.
  • 9:21 - 9:25
    וככל שאזור העלים מתחיל
    להתמלא יותר ויותר בכלורופיל,
  • 9:25 - 9:30
    הצימוח מאיץ עוד ועוד
    ומכאן עד לכאן,
  • 9:31 - 9:33
    נניח, רק לצרכי הדיון,
  • 9:33 - 9:39
    מכאן ועד לכאן,
    זהו פרק זמן של 20 יום.
  • 9:39 - 9:43
    ומכאן ועד לכאן
    עוברים רק 10 ימים.
  • 9:44 - 9:47
    אז זה מאיץ
    ואחר זה מאט.
  • 9:47 - 9:51
    כלומר, אנו נעזרים באוכלי העשב
  • 9:51 - 9:54
    - פרות, במקרה זה. אפשר גם בכבשים,
    עזים וכן הלאה. במקרה זה, בפרות -
  • 9:54 - 9:59
    אנו נעזרים בבעלי החיים
    בתפקידם ההיסטורי,
  • 9:59 - 10:01
    ע"י גידור חשמלי בטכנולוגיה חדשנית
  • 10:01 - 10:06
    כדי לתת תנופה לייצור הביו-מסה
    ולעורר אותו.
  • 10:07 - 10:08
    בשורה התחתונה,
  • 10:08 - 10:12
    במחוז אוגוסטה, מקום מגורי,
    מעבר להר,
  • 10:12 - 10:13
    במחוז אוגוסטה,
  • 10:13 - 10:17
    באחו הממוצע,
    ייצור הביו-מסה,
  • 10:17 - 10:20
    אם מייבשים ושוקלים אותה,
  • 10:20 - 10:24
    ייצור הביו-מסה
    בדונם עשב ממוצע
  • 10:24 - 10:29
    במחוז אוגוסטה,
    הוא 1.1 טון לשנה.
  • 10:30 - 10:31
    בחווה שלנו,
  • 10:32 - 10:35
    אנו חיים שם כמעט 60 שנה
    ומעולם לא שתלנו זרע,
  • 10:35 - 10:37
    מעולם לא קנינו שק אחד
    של דשן כימי,
  • 10:37 - 10:43
    ובחווה שלנו אנו עוברים בהרבה
    את ה-1.1 טון לדונם.
  • 10:44 - 10:49
    כולנו מכירים את המתח
    שבין האקולוגיה לכלכלה,
  • 10:49 - 10:52
    שיש קרב ביניהן,
    שלא נוכל לגלות רגישות לסביבה
  • 10:52 - 10:54
    אם לא נקריב את הכלכלה,
  • 10:54 - 10:58
    ושלא נוכל להתקיים כלכלית
    אם לא נקריב את הסביבה.
  • 10:58 - 11:03
    ואני באתי כדי
    להציג לפניכם את הרעיון,
  • 11:03 - 11:08
    שכעובדה, אנו יכולים לעשות
    את שני הדברים.
  • 11:09 - 11:14
    אבל עלינו לנהל הכל
    לגמרי אחרת.
  • 11:14 - 11:21
    הנתונים שתוקפים את הפרה העלובה
    כמשחיתת כוכב הלכת,
  • 11:22 - 11:28
    מתמקדים במטרה הלא-נכונה.
  • 11:28 - 11:30
    הבעיה איננה אוכלי העשב.
  • 11:30 - 11:32
    אוכלת העשב עושה
    את מה שתמיד עשתה.
  • 11:32 - 11:37
    היא בעצם מיכל נייד
    של כרוב כבוש בהינע 4X4,
  • 11:37 - 11:39
    (צחוק)
  • 11:39 - 11:42
    היא ממירה פחמימות
    ומתסיסה אותן לבשר וחלב,
  • 11:42 - 11:44
    מזון עתיר חומרים מזינים.
  • 11:44 - 11:46
    היא עושה בדיוק
    את מה שהיא אמורה לעשות.
  • 11:47 - 11:51
    אבל לא מנהלים אותה
    כמו בימי עדרי הפרא,
  • 11:51 - 11:54
    עם דפוסי הנדידה
    שהכתיבו את מסלוליה.
  • 11:54 - 11:59
    כשהפרות פינו אזורים למשך די זמן
    כדי שהמלקטים יעברו עליהם
  • 11:59 - 12:03
    במחזור הנפלא הזה
    בן ה-50, 60, 70 יום
  • 12:03 - 12:06
    של ביטוי מחזורי פיזיולוגי,
  • 12:06 - 12:09
    ואז הם נגזמו שוב ונקצרו
    במועד הנכון.
  • 12:09 - 12:13
    למעשה, במרבית שטחי המרעה,
  • 12:14 - 12:17
    העשב לא מצליח לצמוח
    אפילו לגובה הזה.
  • 12:17 - 12:18
    הוא נשמר קצר מאד.
  • 12:18 - 12:21
    הוא נגזם 20 פעם בעונה,
  • 12:21 - 12:25
    ואם מוסיפים כמה מאות קילוגרמים
    שמצטברים עם הזמן,
  • 12:25 - 12:28
    זה מסתכם בכ-1.1 טון לשנה.
  • 12:28 - 12:32
    במקום זה אנו מאפשרים למלקטים
    להיכנס כאן
  • 12:32 - 12:36
    כדי לממש ביטוי פיזולוגי מלא.
    ע"י מניעת גישה מהפרות,
  • 12:36 - 12:39
    אנו מעבירים את הפרות
    בכל יום למיקום חדש
  • 12:39 - 12:44
    כדי שכל השאר ינוח
    ויעבור מחזור הצטברות מהיר.
  • 12:44 - 12:49
    זה אומר שאנו משלשים,
    מרבעים ואפילו מחמשים
  • 12:49 - 12:53
    את כמות הלקט שניתן לייצר
    באזור מסוים.
  • 12:53 - 12:57
    הפרה הזאת שומטת בכל יום
    22 קילו סחורה מהקצה האחורי שלה.
  • 12:57 - 12:58
    (צחוק)
  • 13:00 - 13:04
    חישבו מה קורה כשמשנים זאת
  • 13:04 - 13:09
    מחצי טון גללים ושתן לדונם,
  • 13:09 - 13:13
    ל-2.2 טון גללים ושתן לדונם.
  • 13:13 - 13:18
    מקבלים פתאום כושר בניית קרקע.
  • 13:18 - 13:23
    כך שלא רק שאנו
    קוצרים הרבה יותר,
  • 13:23 - 13:25
    אלא גם ממצים
    הרבה יותר פחמן,
  • 13:25 - 13:30
    אנו משתמשים בחיה
    בתפקידה ההיסטורי,
  • 13:30 - 13:34
    אנו מכבדים ומוקירים
    את הפרתיות של הפרה.
  • 13:34 - 13:38
    כשמאכילים אוכלי עשב
    בדברים זרים, כמו גרעינים,
  • 13:38 - 13:40
    ונועלים אותם במגרשי פיטום,
  • 13:40 - 13:42
    ועושים כל מיני
    מעשי חילול-קודש כאלה,
  • 13:42 - 13:45
    המטומטמים של אמריקה --
    כך אני מכנה אותם --
  • 13:45 - 13:46
    (צחוק)
  • 13:46 - 13:51
    לעגו לנו על כך
    במשך 30 שנה.
  • 13:51 - 13:56
    הם אמרו: "תטחנו פרות מתות
    ותחזירו אותן כאוכל לפרות."
  • 13:56 - 13:59
    קראו לנו "לודיטים" ומתנגדי קידמה,
  • 13:59 - 14:01
    מתנגדים למדע, דברים כאלה.
  • 14:01 - 14:05
    "די כבר עם התכנית הזאת,
    סלאטין. מה הסיפור עם העשב?"
  • 14:05 - 14:08
    אחרי 40 שנה
    נהיה פתאום העניין הגלובלי הזה,
  • 14:08 - 14:10
    "אופס! אולי לא היינו צריכים
    לעשות את זה!"
  • 14:10 - 14:12
    (צחוק)
  • 14:15 - 14:18
    ואני פשוט לא מבין
    איך אנו עדיין נותנים
  • 14:18 - 14:23
    לגורמים המתוחכמים האלה בתרבות שלנו
  • 14:23 - 14:26
    את החופש להגיד לנו
    מה לאכול ואיך לאכול.
  • 14:26 - 14:29
    אז הנה "מה היה קורה אילו":
  • 14:29 - 14:31
    פשוט תדמיינו:
  • 14:32 - 14:34
    אם כל שכנינו יעשו זאת
  • 14:34 - 14:38
    במקום מרעה רציף,
    שבו מכניסים 50 פרות ל-400 דונם
  • 14:38 - 14:42
    ומשאירים אותן שם כל השנה,
    ולעשב אין סיכוי לעבור
  • 14:43 - 14:44
    את גובה "שלב החיתולים",
  • 14:45 - 14:49
    והוא נשאר שם
    בחצי הילוך ראשון.
  • 14:49 - 14:53
    יש המון דימויים שאפשר להביא,
  • 14:53 - 14:57
    אבל הנקודה היא שהעשב
    לעולם לא נכנס לתאוצה.
  • 14:57 - 15:01
    וזה כי... "מתי הם כבר
    ייצאו משלב החיתולים?"
  • 15:02 - 15:04
    כך גם בעניין הלקט.
  • 15:05 - 15:08
    אבל אם נשלוט בזה,
  • 15:08 - 15:13
    כך שלחיות תהיה גישה
    רק לאזור זעיר בכל יום,
  • 15:13 - 15:16
    וליצור תבנית של פסיפס,
    תארו לעצמכם:
  • 15:16 - 15:19
    יהיו לנו חפרפרות וחולדות,
    אתרי קינון של ציפורים,
  • 15:19 - 15:23
    נקבל פסיפס רציף של האבקה,
  • 15:23 - 15:30
    של פריחות, תלתן אדום, תלתן לבן
    ושן הארי עבור המאביקים.
  • 15:30 - 15:34
    נקבל צימוח מכל הסוגים
    מתחת לפני הקרקע
  • 15:34 - 15:36
    כי תהיה לנו הביולוגיה הזאת.
  • 15:36 - 15:42
    הקרקע תתקרר הודות לכל
    הגבבה הקרירה הזאת
  • 15:42 - 15:45
    שמזיעה ונושמת.
  • 15:45 - 15:46
    (שאיפת אוויר)
  • 15:46 - 15:48
    אני נושם את החמצן
    מתוך כוכב הלכת הזה,
  • 15:48 - 15:49
    (נשיפת אוויר)
  • 15:49 - 15:52
    והוא שואף את הפחמן
    הדו-חמצני שלי.
  • 15:52 - 15:54
    נכון שזה נהדר?
  • 15:54 - 15:57
    ומחר זה יעבור בצפרדע
    ואחר בצמח שבט הזהב,
  • 15:57 - 16:00
    ואז זה יחזור,
    וזהו קשר נפלא.
  • 16:00 - 16:02
    אז מה יקרה אם...
  • 16:03 - 16:07
    מה אם הקרינה האולטרה-סגולית
    תגיש לנו בשר כזה
  • 16:07 - 16:10
    במקום בשר של מחנה ריכוז?
  • 16:10 - 16:13
    (מחיאות כפיים)
  • 16:17 - 16:21
    מה אם "מקדונלדס" יגישו את זה?
  • 16:22 - 16:25
    מה אם "בורגר קינג" יגישו את זה?
  • 16:26 - 16:27
    מה אם אתם
    תאכלו את זה,
  • 16:27 - 16:30
    מה אם אני אוכל את זה
  • 16:30 - 16:35
    כדרך מבורכת של השתתפות
  • 16:35 - 16:41
    בכוריאוגרפיה הכי מרפאת, מזינה
    ונהדרת של הטבע.
  • 16:42 - 16:45
    מתוך כבוד לפרתיות של הפרה.
  • 16:45 - 16:49
    ע"י שימוש בה כאוכלת-עשב
    בתפקידה ההיסטורי.
  • 16:50 - 16:54
    ובהשתתפות בטיפוח כוכב הלכת.
  • 16:54 - 16:57
    תודה על שאיפשרתם לי
    לחלוק איתכם משהו כה פשוט.
  • 16:57 - 16:58
    תודה לכם.
  • 16:58 - 17:00
    (מחיאות כפיים)
Title:
פרות, פחמן ואקלים | ג'ואל סלאטין | TEDxשרלוטסוויל
Description:

ג'ואל סלאטין, חקלאי אורגני מעמק שננדואה שבווירג'יניה, אוהב את העשב אצלו - וכך גם פרותיו. בהרצאה זו מתאר סלאטין את התפקיד שממלאת גיבורה עלומה זו של כוכב הלכת בחקלאות מקיימת ואת ההשפעות האפשריות של ניצולה היעיל על הסביבה שלנו.

הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי שהופק בפורמט TED באופן עצמאי ע"י קהילה מקומית. למידע נוסף: http://ted.com/tedx

בתרגום זה:

מיקוריזה, קשר סימביוטי הדדי בין שורשי פטריה לבין שורשי צמח עילאי - mycorrhizae
אקטינומיציט (בקטריה), - actinomycete
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
17:05

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.