Return to Video

ביחד נוכל לרפא את הקפיטליזם | ברונו דלפייר | TEDxחנט

  • 0:09 - 0:12
    לפני שבועיים שתיתי קפה עם ישו.
  • 0:13 - 0:15
    לפני שתחשבו שהשתגעתי,
  • 0:15 - 0:17
    אני מכיר את ישו מזמן,
  • 0:17 - 0:20
    עוד מהימים שבהם
    למדתי כלכלה באוניברסיטה.
  • 0:20 - 0:23
    מבטאים את שמו "חזוס",
    הוא מספרד,
  • 0:23 - 0:26
    אבל כשלחבר שלך קוראים חזוס,
    אתה תקרא לו ישו, נכון?
  • 0:27 - 0:28
    הוא שלח לי דוא"ל ושאל אותי
  • 0:28 - 0:31
    אם אני רוצה להיפגש ולהתעדכן
    ואני עניתי, "בטח. למה לא?
  • 0:31 - 0:35
    "בוא נשתה קפה במקום בשם
    'לחם יומנו'."
  • 0:35 - 0:38
    אז כן, שתיתי עם ישו קפה
    ב"לחם יומנו".
  • 0:38 - 0:40
    (צחוק)
  • 0:41 - 0:45
    אתם מכירים את השיחות האלה.
    אחרי כמה פטפוטים הוא שאל,
  • 0:45 - 0:48
    "אז במה אתה מתעסק?
    על מה אתה עובד?"
  • 0:48 - 0:51
    ועלי להודות שלמרות שזאת שאלה קלה,
  • 0:51 - 0:55
    נאלצתי לגרד את השיער השופע
    שעוד נשאר לי על הראש,
  • 0:55 - 1:00
    ואחרי כמה רגעי שתיקה מעיקה
    אמרתי, "תוכל אולי לכנות אותי
  • 1:00 - 1:02
    "יזם בעסקי כלכלת האושר."
  • 1:03 - 1:06
    כשאמרתי את זה,
    הוא החל לצחוק,
  • 1:06 - 1:10
    "מה? מה? נהיית רכרוכי?"
  • 1:12 - 1:17
    די הבנתי מדוע הוא אמר את זה,
    כי פעם הייתי כזה.
  • 1:17 - 1:18
    (צחוק)
  • 1:18 - 1:23
    הוא מוכר לכם: קצת חכם מדי,
    לא מחובר לרגשות שלו.
  • 1:23 - 1:25
    אבל מן הסתם השתניתי.
  • 1:25 - 1:29
    סיפרתי לו על מפגש שהיה לי
    עם נציג דיפלומטי מקונגו
  • 1:29 - 1:32
    כשעבדתי באו"ם,
  • 1:32 - 1:34
    שניגש אלי אחרי אחת הישיבות ואמר,
  • 1:35 - 1:38
    "בלגיה, מה דעתך על זה?"
  • 1:38 - 1:41
    הופתעתי, כי אז הבנתי
  • 1:41 - 1:43
    שכולנו מחפשים אותו הדבר:
  • 1:43 - 1:45
    כולנו מחפשים טיפת אושר
  • 1:45 - 1:49
    בלי קשר לתרבות, גזע, גיל או דת.
  • 1:49 - 1:53
    וכולנו גם מצפים מאחרים
    לאישור להיות שונים.
  • 1:55 - 2:00
    תיארתי לישו את שמחתי העילאית
    כשייסדתי את החברה הראשונה שלי.
  • 2:00 - 2:05
    אבל גם סיפרתי לו על הצער שלי,
    כשאחרי חודשים ספורים בלבד,
  • 2:05 - 2:08
    שני הורי נפטרו, ונותרתי יתום
  • 2:08 - 2:11
    כשעלי לנהל את חברת ההזנק שלי
    וגם את העסק שלהם.
  • 2:11 - 2:14
    למעשה, סיפרתי לו על דברים
  • 2:14 - 2:18
    שלא מופיעים בספר ההוראות,
    שלא למדנו באוניברסיטה.
  • 2:18 - 2:22
    אבל עדיין הייתי קצת הבחור הזה,
    ולכן רציתי ספר הוראות חדש.
  • 2:22 - 2:25
    אז צללתי במשך יותר משנתיים
  • 2:25 - 2:27
    לחומר המדעי הכי עדכני
    בכלכלה התנהגותית,
  • 2:27 - 2:31
    פסיכולוגיה חיובית, מדע החשיבה
    ואפילו קצת רפואה.
  • 2:31 - 2:33
    כי רציתי להבין
  • 2:33 - 2:36
    מה הקשר בין כלכלה לאושר.
  • 2:38 - 2:40
    המסע הזה הביאני לכאן, היום.
  • 2:40 - 2:45
    אני מתאם מיזם בשם
    "כלכלת האושר", שניתן לתארו
  • 2:45 - 2:50
    כתנועה הכוללת יזמים, יוצרים,
    מדענים ואנשי טכנולוגיה
  • 2:50 - 2:54
    שמאמינים כולם שהאושר והכלכלה
    אינם באים זה במקום זו.
  • 2:54 - 2:58
    tbu ntrdbho truju,’ xsbtu,’
    מנהלים מחקר מדעי,
  • 2:58 - 3:01
    וגם מקימים קצת רעש,
    כמו שאני עושה היום.
  • 3:02 - 3:07
    אני בטוח שתוכלו לחשוב על סיפור
    שיוכיח כמה קשה
  • 3:07 - 3:11
    לשלב היטב בין אושר לכלכלה.
  • 3:11 - 3:13
    אני עצמי יכול לספר לכם
    המון סיפורים כאלה.
  • 3:13 - 3:16
    אספר לכם את סיפורו של דן פרייס.
  • 3:16 - 3:20
    דן הוא יזם אידאליסט,
    ובשלב מסוים הוא החליט
  • 3:20 - 3:26
    לשלם לעובדיו שכר מינימום
    של 70,000 דולר,
  • 3:26 - 3:29
    ואז ההנהלה שלו נטשה אותו,
  • 3:29 - 3:33
    ואחיו, שעבד בחברה, תבע אותו.
  • 3:34 - 3:36
    אוכל לספר לכם
    את סיפורו של מרטין סקרלי,
  • 3:36 - 3:37
    אולי אתם מכירים אותו,
  • 3:37 - 3:40
    הוא קצת דוגמה קלאסית
    לשיבושי הקפיטליזם.
  • 3:42 - 3:45
    זה מה שהוא עשה:
    הוא הפיץ תרופות,
  • 3:45 - 3:51
    וברגע שקיבל את הרשיון לכך,
    העלה את המחיר פי 50,
  • 3:51 - 3:54
    ומצא עצמו מנסה להסביר את מעשיו
    לקונגרס של ארה"ב.
  • 3:55 - 3:59
    ואני יכול אפילו לספר לכם
    את סיפורו של אחד ממכרי
  • 3:59 - 4:02
    שכבר אינו מדבר עם אחיו ואחותו
  • 4:02 - 4:04
    בגלל ענייני ירושה.
  • 4:04 - 4:08
    אני בטוח שתמצאו סיפור משלכם
    שמוכיח כמה קשה
  • 4:08 - 4:12
    לאזן היטב בין כלכלה לרווחה נפשית.
  • 4:12 - 4:14
    ואם ברצוננו להבין מה קורה כאן,
  • 4:14 - 4:16
    עלינו לשאול את עצמנו שתי שאלות.
  • 4:16 - 4:17
    הראשונה אינה קוסמת במיוחד:
  • 4:17 - 4:21
    לשם מה לנו בכלל כלכלה?
  • 4:21 - 4:25
    יש הרבה דיבורי כלכלה מצועצעים, נכון?
  • 4:25 - 4:27
    אבל במהותה, הכלכלה היא פשוטה:
  • 4:27 - 4:30
    נחוצה לנו מערכת
    כדי להחליף בינינו ערך.
  • 4:30 - 4:33
    לי יש משהו שאתם רוצים
    אתם נותנים לי כסף,
  • 4:33 - 4:36
    בעיני, לכסף יש ערך, אנו מתחלפים,
    זהו. שום דבר מיוחד.
  • 4:36 - 4:39
    אם ליבו של מישהו מכם
    האיץ את פעימותיו,
  • 4:39 - 4:42
    הוא כלכלן,
    או שעליו לגשת לרופא.
  • 4:42 - 4:43
    (צחוק)
  • 4:43 - 4:44
    ערך, אם כן.
  • 4:44 - 4:48
    אבל השאלה שנובעת מכך
    היא הרבה יותר מעניינת.
  • 4:48 - 4:53
    זו כנראה השאלה הכי מעניינת
    שנשאל את עצמנו משך כל חיינו:
  • 4:54 - 4:56
    מה נחשב בעינינו לבעל ערך?
  • 4:57 - 4:59
    אילו שאלתי זאת,
    הייתם ודאי עונים,
  • 4:59 - 5:02
    "בעיני יש ערך לאושר,
    או להצלחה."
  • 5:02 - 5:04
    אבל אילו שאלתי,
    "מה זה אומר?"
  • 5:04 - 5:06
    סביר שלא היתה לכם תשובה ממשית
  • 5:06 - 5:09
    כי איננו מקדישים לכך
    הרבה חשיבה מודעת.
  • 5:09 - 5:12
    למזלנו, המדענים חשבו על זה,
  • 5:12 - 5:16
    ובקיצור נמרץ,
    לתצרף הזה יש 21 פיסות.
  • 5:16 - 5:18
    21 דברים שעומדים מאחורי
    איכות חיינו.
  • 5:18 - 5:21
    לא אעבור על כל ה-21, כמובן.
  • 5:21 - 5:24
    הבשורות הטובות הן שאפשר לקבץ אותן
    בחמש קבוצות גדולות.
  • 5:24 - 5:28
    הראשונה - פשוטה:
    אתם רוצים לשרוד. אני מקווה.
  • 5:29 - 5:31
    השניה כבר יותר מעניינת:
  • 5:31 - 5:35
    אנו רוצים לחוש בנוח,
    למרות שכולנו יצורים חסרי-בטחון.
  • 5:35 - 5:39
    מס' 3: אנו רוצים קשר,
    אנו מעריכים יחסים חברתיים.
  • 5:39 - 5:43
    אנו גם רוצים להתפתח.
    למצות את עצמנו.
  • 5:44 - 5:46
    וגם, לבסוף --
    אחרון-אחרון חביב:
  • 5:46 - 5:49
    אנו רוצים לתרום למשהו גדול מאיתנו,
  • 5:49 - 5:50
    אנו רוצים לתת מעצמנו.
  • 5:50 - 5:52
    הייתי יכול לסיים כאן את סיפורי
  • 5:52 - 5:54
    כי אילו תהיתם מדוע כיום אנשים
  • 5:54 - 5:58
    מרגישים נטושים, מתוחים
    ויותר ויותר מתוסכלים,
  • 5:58 - 6:03
    זה משום שיצרנו מערכת
    שלא באמת תומכת במה שרצוי לנו.
  • 6:03 - 6:06
    אני רוצה שתחשבו על זה לרגע.
  • 6:07 - 6:08
    אחת המערכות הכי חשובות שלנו,
  • 6:08 - 6:11
    שנועדה לקדם את החברה
    ואת איכות החיים שלנו,
  • 6:11 - 6:15
    עוצבה באופן שאיננו מספק
    את מה שאתם ואני מחפשים.
  • 6:16 - 6:20
    אני מבלגיה, אז אני רגיל
    למנה הגונה של סוריאליזם --
  • 6:20 - 6:22
    הרי אנו המצאנו את הדרדסים --
  • 6:22 - 6:23
    (צחוק)
  • 6:23 - 6:26
    אבל אפילו בעיני זה מטורף.
  • 6:26 - 6:30
    אם נסתכל על שני המרכיבים העיקריים
    במערכת שלנו, עבודה וכסף,
  • 6:30 - 6:32
    הכל נעשה ברור למדי.
  • 6:32 - 6:34
    נתחיל עם העבודה.
  • 6:34 - 6:36
    אילו שאלתי אתכם
    למה אתם הולכים לעבודה,
  • 6:36 - 6:39
    הייתם ודאי אומרים,
    "בשביל לשלם חשבונות."
  • 6:40 - 6:43
    וזה מן הסתם נכון,
    שהרי קישרנו בין כסף לעבודה.
  • 6:43 - 6:46
    והוספנו לזה את הבטחון
    שיוצר הכסף.
  • 6:47 - 6:49
    אבל יש עוד שלוש סיבות
    לכך שאנו הולכים לעבודה.
  • 6:49 - 6:52
    כבר ציינתי אותן,
    כי הן קשורות למה שאנו מחפשים.
  • 6:52 - 6:54
    אנו הולכים לעבודה
    גם למען קשר חברתי.
  • 6:54 - 6:56
    אנו אוהבים לשוחח על כוס קפה
  • 6:56 - 7:00
    על הפרק האחרון של "משחקי הכס"
    עם עמיתינו.
  • 7:00 - 7:02
    אנו הולכים לעבודה
    גם כדי להתפתח.
  • 7:02 - 7:04
    אנו אוהבים תפקידים שמתאגרים אותנו
  • 7:04 - 7:07
    שמאפשרים לנו ללמוד דברים
    ולהשתמש בכשרונותינו.
  • 7:07 - 7:10
    אנו הולכים לעבודה גם כדי לתת מעצמנו,
    כדי לתרום למשהו גדול מאיתנו:
  • 7:10 - 7:13
    לייעודו של הארגון.
  • 7:13 - 7:16
    הבעיה במערכת של ימינו
    היא שהדגשנו יותר מדי
  • 7:16 - 7:20
    את הצמיחה האישית, היעילות, התחרות.
  • 7:20 - 7:22
    אבל הזנחנו את מרכיב הבטחון.
  • 7:22 - 7:25
    המערכת הנוכחית שלנו
    מצליחה פחות ופחות
  • 7:25 - 7:28
    לתת לנו את הבטחון שכולנו מחפשים.
  • 7:28 - 7:29
    ובה בעת,
  • 7:29 - 7:32
    זרקנו לפח את ההתקשרות וההתעלות.
  • 7:33 - 7:36
    יש לכך תסמינים בשפע.
  • 7:36 - 7:38
    סקר עדכני מראה שכאן,
  • 7:38 - 7:42
    50% מהאנשים מצפים להישחק
    במהלך חייהם.
  • 7:42 - 7:45
    זה את, אתה
    או מי שיושב לידכם.
  • 7:46 - 7:49
    בעשר השנים האחרונות,
    באיחוד האירופי בלבד,
  • 7:49 - 7:52
    מספר האנשים שעובדים
  • 7:52 - 7:53
    והם עדיין עניים,
  • 7:53 - 7:55
    ומספר האנשים שפשוט אינם מצליחים
    למצוא עבודה
  • 7:55 - 7:59
    במשך זמן רב,
    למרות שחיפשו הרבה,
  • 7:59 - 8:01
    עלה בשליש כמעט.
  • 8:01 - 8:04
    אז אפשר להגיד
    שפעמוני האזהרה מצלצלים.
  • 8:06 - 8:08
    וכעת לחלק השלישי: כסף.
  • 8:08 - 8:10
    הכסף איננו נייטרלי.
  • 8:10 - 8:13
    זה היה אמור להיות
    השיא בהרצאה שלי,
  • 8:13 - 8:16
    כי תכננתי לקרוע שטר
    של 500 יורו לנגד עיניכם --
  • 8:16 - 8:19
    הוא אצלי, הנה, שטר אמיתי --
  • 8:19 - 8:22
    כדי להראות שהכסף איננו נייטרלי,
    שהייתם מרגישים משהו,
  • 8:22 - 8:27
    כאילו, "מה הוא עושה?!"
  • 8:27 - 8:30
    אבל הבעיה היא שאשתי,
    שהיא עורכת-דין, אמרה לי אתמול
  • 8:30 - 8:32
    שלא-חוקי לעשות זאת.
  • 8:32 - 8:37
    לכן אשאיר למישהו אחר את הכבוד
    להיות האדם הראשון שמבצע פשע
  • 8:37 - 8:40
    מעל במת TEDx.
    זה יהיה מישהו אחר.
  • 8:40 - 8:42
    (צחוק)
  • 8:42 - 8:45
    הנקודה שרציתי להדגיש היא
    שהכסף איננו נייטרלי,
  • 8:45 - 8:49
    הוא משפיע על האושר, על המוטיבציה
    ואפילו על הבריאות שלנו.
  • 8:49 - 8:52
    משום שהמערכת שלנו
    מבוססת על חוב ומחסור.
  • 8:53 - 8:55
    תמיד נראה שאין לנו מספיק כסף, נכון?
  • 8:56 - 8:59
    דוגמאות להשפעה שיש לו
  • 8:59 - 9:02
    על הביולוגיה ופסיכולוגיה שלנו
    יש בשפע.
  • 9:02 - 9:04
    אתן לכם כמה דוגמאות.
  • 9:05 - 9:09
    רק באירופה, בעשר השנים האחרונות
    מעל 10,000 איש התאבדו
  • 9:09 - 9:11
    בגלל בעיות כספיות.
  • 9:12 - 9:14
    מחקר שנערך בדרום-קרולינה מראה
  • 9:14 - 9:20
    שלסטודנטים עם חובות גדולים
    יש ביצועים קוגניטיביים גרועים
  • 9:20 - 9:22
    מכאלה שאין להם חוב כזה.
  • 9:22 - 9:29
    והדוגמה הכי מדהימה בעיני
    היא מחקר של חוקרים מסטנפורד וברקלי
  • 9:29 - 9:32
    שהראה שאפילו אצל פעוטות
    בני פחות משנתיים
  • 9:32 - 9:38
    נפגע הזכרון ומתעכבת התפתחות הדיבור.
  • 9:39 - 9:43
    בעקרון, זה מוכיח שהמערכת הנוכחית שלנו --
  • 9:44 - 9:46
    גורמת לנזק מוחי.
  • 9:47 - 9:50
    אולי אתם תוהים
    מהי המסקנה מבחינתנו.
  • 9:50 - 9:53
    כי נשמע שאנו תקועים,
    תקועים במערכת שבה אנשים
  • 9:53 - 9:56
    צריכים לעבוד יותר ויותר
    כדי להשיג פחות ופחות,
  • 9:56 - 10:00
    ובמקביל אנו נושאים על גבנו
    חובות עצומים.
  • 10:01 - 10:04
    הבשורות הטובות הן
    שבידי הדורות שלנו
  • 10:04 - 10:07
    הברירה אם לפתח
  • 10:07 - 10:10
    את הכלכלה והטכנולוגיה
    למען איכות החיים,
  • 10:10 - 10:15
    או שנמשיך להקריב את אושרנו
    על מזבח הכלכלה שלנו.
  • 10:16 - 10:19
    יש הרבה פתרונות,
    ואנו לא זקוקים למהפכה.
  • 10:19 - 10:22
    וברצוני להציע לכם
    ארבעה סוגי פתרונות.
  • 10:23 - 10:28
    הראשון: נוכל להגדיר מחדש
    את מקומה של העבודה בחיינו.
  • 10:28 - 10:30
    אני רוצה לערוך כאן סקר מהיר.
  • 10:30 - 10:33
    כמה אנשים בדקו היום
    את דוא"ל העבודה שלהם?
  • 10:33 - 10:35
    היום שבת.
    בהרמת ידיים בבקשה.
  • 10:35 - 10:38
    אני כבר רואה די הרבה.
  • 10:38 - 10:42
    וכמה מכם בדקו את דוא"ל העבודה
    בחופשתם האחרונה?
  • 10:43 - 10:45
    נו, אל תתביישו.
    אפילו יותר.
  • 10:46 - 10:49
    תוכלו לדמיין שהחברה תעביר הלאה
    ותמחק את הדוא"ל הנכנס שלכם
  • 10:49 - 10:51
    כשאתם בחופשה?
  • 10:52 - 10:55
    לא תהיה לכם שום סיבה
    לבדוק דוא"ל,
  • 10:55 - 10:58
    וכבונוס, כשתחזרו לעבודה,
  • 10:58 - 11:00
    לא יחכה לכם שום דוא"ל.
  • 11:00 - 11:02
    זה אולי נשמע בלתי-סביר,
  • 11:02 - 11:05
    אבל זה בדיוק מה שעושה היום
    חברה כמו "דיימלר".
  • 11:05 - 11:08
    זאת פשוט מדיניות דוא"ל
    באמצעות תוכנה ייעודית.
  • 11:08 - 11:10
    פתרון מס' 2:
  • 11:10 - 11:12
    נוכל להשביח את המערכת המוניטרית שלנו.
  • 11:12 - 11:16
    ברור שזה ייארך זמן
    אבל נוכל להיפטר ממפלצת החוב.
  • 11:16 - 11:20
    וזה יכול להתחיל היום
    בעזרת הפתרונות החינמיים
  • 11:20 - 11:23
    שצצים בכל מקום בערים
    שבהן אנו חיים.
  • 11:24 - 11:26
    נוכל לקחת דוגמה מקרואטיה,
  • 11:26 - 11:29
    מדינה שאמרה ל-60,000
    אזרחיה העניים ביותר,
  • 11:30 - 11:32
    "אתם כבר לא צריכים לשלם
    חשבונות תשתית,
  • 11:32 - 11:34
    "אתם כבר לא צריכים לשלם מסים."
  • 11:34 - 11:38
    כי הם ידעו, בממשלה,
    שהעניים האלה לא יוכלו
  • 11:38 - 11:42
    לשלם את זה ממילא,
    וזה יצר בעיות בארגונים המעורבים.
  • 11:44 - 11:46
    או שנוכל לצאת מהקופסא,
  • 11:47 - 11:52
    התוכלו לדמיין רופא שאומר לחולה,
    "שמע, ההלוואה שלך,
  • 11:52 - 11:55
    "אתה לא חייב לפרוע אותה
    כי ראיתי שאתה סובל
  • 11:55 - 11:58
    "ממתח רב מדי בגללה."
  • 11:58 - 12:03
    התוכלו לדמיין מערכת שבה הרופאים
    רושמים שחרור מחוב מסיבות רפואיות?
  • 12:05 - 12:08
    פתרון מס' 3:
    נוכל להשתמש בתגמולים שלנו --
  • 12:08 - 12:11
    אני מדבר על משכורות,
    על מענקים --
  • 12:11 - 12:15
    כדי להבטיח שתתקיימנה שוב
    כל הסיבות שלנו ללכת לעבודה.
  • 12:15 - 12:19
    זה יכול להיות פשוט, כמו שקיפות
    לגבי כמה אנו מרוויחים.
  • 12:19 - 12:23
    אם ארגונים נוהגים בשקיפות בקשר לכך,
    המחקר הראה
  • 12:23 - 12:26
    שההבדלים בין המשכורות קטֵנים.
  • 12:27 - 12:29
    אז מדובר בסוג של תיקון חברתי.
  • 12:29 - 12:31
    אם תרצו לעלות שלב,
  • 12:31 - 12:35
    אפשר לקשר בין השכר הכי נמוך
    לשכר הכי גבוה.
  • 12:35 - 12:40
    אם המנכ"ל מקבל העלאה -
    כך גם המועסק החדש ביותר.
  • 12:40 - 12:44
    אל תבינו אותי לא נכון:
    אני לא טוען בזכות הקומוניזם. רחוק מכך.
  • 12:44 - 12:48
    אנשים לא רוצים שוויון
    אלא אי-שוויון הוגן יותר.
  • 12:48 - 12:51
    ואם אתם תוהים מהו "הוגן",
  • 12:51 - 12:54
    האם תופתעו לשמוע
    שמדענים שכבר חקרו את זה?
  • 12:55 - 12:57
    מחקר מעניין של דן אריאלי הראה
  • 12:57 - 13:00
    שבדנמרק זהו יחס של פי שניים,
  • 13:01 - 13:03
    ובטאיוואן - פי 20.
  • 13:03 - 13:06
    כלומר, זה תלוי-תרבות.
  • 13:08 - 13:10
    אני יודע שרוב הפתרונות שהצגתי
  • 13:11 - 13:13
    קשורים בעיקר לעבודה ולכסף,
  • 13:13 - 13:17
    ולאנשים שיכולים להשפיע על כך:
    אני מדבר על מנהלי משאבי אנוש,
  • 13:17 - 13:19
    מנכ"לים, יזמים, פוליטיקאים.
  • 13:19 - 13:22
    אבל יש פתרון אחד
    שיכול להתאים לכולם.
  • 13:22 - 13:26
    זה הכי חשוב,
    אבל גם הכי קשה.
  • 13:26 - 13:31
    נוכל לשדרג את השקפתנו
    על עבודה, כסף ואושר.
  • 13:32 - 13:34
    ולסיום, ברצוני להשאיר לכם
    שתי הזמנות.
  • 13:34 - 13:36
    הראשונה היא, להזמין אתכם
  • 13:36 - 13:39
    לחשוב היטב על מה
    שמעניק צבע לחייכם.
  • 13:40 - 13:43
    ראו כיצד הכסף והעבודה
    משפיעים על כך.
  • 13:43 - 13:48
    וגייסו את האומץ להחליט
    בזכות מה שמגדיל את איכות חייכם,
  • 13:48 - 13:52
    ולא רק את המספרים
    שבחשבון הבנק שלכם.
  • 13:52 - 13:56
    לבסוף, ברצוני לבקש מכם
    להעז ולהשמיע את קולכם.
  • 13:56 - 13:59
    רק בכך שנשמיע את קולנו
    נוכל לשפר
  • 13:59 - 14:02
    מערכת כה חשובה
    כמו הכלכלה שלנו.
  • 14:02 - 14:07
    דברו על כך עם חבריכם, עם המשפחה,
    עם עמיתיכם, אפילו עם הבוס.
  • 14:07 - 14:11
    כי אם יהיו לנו מספיק קולות
    נוכל לרפא את הקפיטליזם.
  • 14:11 - 14:14
    ויום אחד נוכל להתעורר בעולם
  • 14:14 - 14:16
    שנותן לאושר עדיפות עליונה.
  • 14:16 - 14:17
    זה הכל.
  • 14:17 - 14:23
    (מחיאות כפיים ותרועות)
Title:
ביחד נוכל לרפא את הקפיטליזם | ברונו דלפייר | TEDxחנט
Description:

אנו חיים בתקופה של שינויים מסחררים. ככל שהטכנולוגיה הולכת ונעשית חכמה והתחרות הבינלאומית הולכת ומתגברת, עוד ועוד אנשים חשים שהם נותרים מאחור. בהרצאה כובשת זו בוחן ברונו דלפייר את הדרכים בהן העבודה והכסף - מרכיבי הגירסה הנוכחית של הקפיטליזם שלנו - משפיעים על איכות החיים, ובודק מה נוכל לעשות כדי שהכלכלה שלנו תתרום לאושרנו.

הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי שהופק בפורמט TED באופן עצמאי ע"י קהילה מקומית. למידע נוסף: http://ted.com/tedx

בתרגום זה:
Happonomy - כלכלת האושר
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
14:26

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.