< Return to Video

טיירון הייז + פנלופה ג'גסר שאפר: התינוק הרעיל?

  • 0:00 - 0:03
    פנלופה ג'גסר שאפר: התכוונתי לשאול האם יש רופא בקהל.
  • 0:03 - 0:05
    לא, אני סתם מתבדחת.
  • 0:05 - 0:08
    זה מעניין, מכיוון שזה היה לפני 6 שנים
  • 0:08 - 0:10
    כשהייתי הרה עם ילדי הראשון
  • 0:10 - 0:12
    כשגיליתי
  • 0:12 - 0:14
    שהחומר המשמר הנפוץ ביותר
  • 0:14 - 0:16
    במוצרי תינוקות
  • 0:16 - 0:18
    מחקה אסטרוגֵן
  • 0:18 - 0:20
    כשהוא חודר לגוף האדם.
  • 0:20 - 0:22
    מסתבר כי זה קל מאוד
  • 0:22 - 0:24
    לגרום לתרכובת כימית ממוצרים שונים
  • 0:24 - 0:26
    לחדור לגוף האדם דרך העור.
  • 0:26 - 0:28
    החומרים המשמרים הללו נמצאו
  • 0:28 - 0:30
    בגידולי סרטן השד.
  • 0:30 - 0:32
    פה החל המסע שלי
  • 0:32 - 0:34
    ליצירת הסרט, "התינוק הרעיל".
  • 0:34 - 0:36
    וזה לא לוקח זמן רב
  • 0:36 - 0:38
    לעלות על סטטיסטיקות מדהימות
  • 0:38 - 0:40
    בתחום הזה.
  • 0:40 - 0:43
    אחת מהן היא שבי ובכם קיימים
  • 0:43 - 0:45
    בין 30 ל-50 אלף כימיקלים
  • 0:45 - 0:47
    שלא היו קיימים
  • 0:47 - 0:49
    בגוף של הסבים והסבתות שלנו.
  • 0:49 - 0:51
    רבים מהכימיקלים הללו
  • 0:51 - 0:54
    מקושרים לעלייתה מרקיעת השחקים של שכיחות
  • 0:54 - 0:56
    מחלות הילדות הכרוניות
  • 0:56 - 0:59
    אשר אנו עדים לה במדינות מתועשות.
  • 0:59 - 1:01
    אציג בפניכם כמה סטטיסטיקות.
  • 1:01 - 1:03
    לדוגמא, בבריטניה,
  • 1:03 - 1:05
    השכיחות של לוקמיה בקרב ילדים
  • 1:05 - 1:08
    עלתה בכ-20 אחוזים במהלך דור אחד בלבד.
  • 1:08 - 1:11
    נתון דומה מופיע עבור סרטני ילדים בארצות הברית.
  • 1:11 - 1:15
    בקנדה, אחד מעשרה ילדים לוקה באסטמה.
  • 1:15 - 1:18
    מדובר בעליה פי ארבע.
  • 1:18 - 1:20
    שוב, הסיפור דומה בכל רחבי העולם.
  • 1:20 - 1:22
    בארצות הברית,
  • 1:22 - 1:24
    כנראה מדובר בנתון המדהים ביותר,
  • 1:24 - 1:26
    יש עליה של 600 אחוזים
  • 1:26 - 1:29
    באוטיזם ובהפרעות הקשת האוטיסטית
  • 1:29 - 1:31
    ולקויות למידה אחרות.
  • 1:31 - 1:33
    שוב, אנו עדים למגמה הזו
  • 1:33 - 1:35
    בכל רחבי אירופה וצפון אמריקה.
  • 1:35 - 1:37
    באירופה,
  • 1:37 - 1:39
    קיימים איזורים מסוימים,
  • 1:39 - 1:41
    בהם אנו רואים עליה פי ארבע
  • 1:41 - 1:44
    בלקויות מולדות במערכת הרבייה.
  • 1:44 - 1:46
    מעניין לדעת כי אחת מהלקויות הללו
  • 1:46 - 1:49
    מופיעה בשיעור גבוה ב-200 אחוזים גם בארצות הברית.
  • 1:49 - 1:51
    אז אכן מדובר בעליה מרקיעת שחקים
  • 1:51 - 1:53
    של מחלות ילדות כרוניות
  • 1:53 - 1:55
    הכוללות גם תופעות אחרות
  • 1:55 - 1:57
    כגון השמנת יתר וסכרת נעורים,
  • 1:57 - 1:59
    התבגרות מינית מוקדמת.
  • 1:59 - 2:01
    זה מעניין,
  • 2:01 - 2:03
    כשאני מחפשת מישהו שבאמת יכול לספר לי
  • 2:03 - 2:06
    ולדבר עם קהל על הדברים הללו,
  • 2:06 - 2:09
    שאחד האנשים החשובים ביותר בעולם
  • 2:09 - 2:12
    אשר בקיא ברעילות תינוקות
  • 2:12 - 2:14
    הוא דווקא מומחה לצפרדעים.
  • 2:14 - 2:16
    (צחוק)
  • 2:16 - 2:19
    טיירון הייז: הופתעתי גם כן
  • 2:19 - 2:22
    לדבר על חומרי הדברה,
  • 2:22 - 2:26
    על בריאות ציבורית,
  • 2:26 - 2:29
    מכיוון שבעצם, מעולם לא חשבתי שיצא ממני משהו.
  • 2:29 - 2:32
    (צחוק)
  • 2:32 - 2:35
    צפרדעים.
  • 2:35 - 2:38
    למעשה, המעורבות שלי בתחום ההדברה
  • 2:38 - 2:40
    הגיע במפתיע אף היא
  • 2:40 - 2:43
    כאשר פנו אליי מחברת הכימיקלים הגדולה ביותר בעולם
  • 2:43 - 2:45
    וביקשו ממני להעריך
  • 2:45 - 2:48
    כיצד אטראזין משפיע על דו-חיים, או על הצפרדעים שלי.
  • 2:48 - 2:51
    מסתבר, שאטראזין הוא החומר הנמכר ביותר
  • 2:51 - 2:53
    ע"י חברת הכימיקלים הגדולה ביותר בעולם.
  • 2:53 - 2:55
    הוא המזהם מספר אחת
  • 2:55 - 2:58
    של מי תהום, מי שתיה, מי גשם.
  • 2:58 - 3:01
    ב-2003, לאחר המחקר שלי, הוא נאסר ע"י האיחוד האירופי,
  • 3:01 - 3:03
    אולם באותה שנה,
  • 3:03 - 3:05
    הארגון האמריקאי לאיכות הסביבה אישר את התרכובת מחדש.
  • 3:05 - 3:08
    הופתענו לגלות כי
  • 3:08 - 3:10
    צפרדעים אשר נחשפו
  • 3:10 - 3:13
    לכמויות מזעריות של אטראזין - 0.1 חלקיקים למיליארד --
  • 3:13 - 3:16
    הפכו להיראות כך.
  • 3:16 - 3:18
    זוהי דיסקציה של הגונאדות (בלוטות המין) של חיה
  • 3:18 - 3:20
    בעלת שני אשכים, שני רחמים,
  • 3:20 - 3:22
    אשך גדול נוסף, עוד רחמים,
  • 3:22 - 3:24
    וזה לא כל-כך נורמלי...
  • 3:24 - 3:26
    (צחוק)
  • 3:26 - 3:28
    אפילו עבור דו-חיים.
  • 3:28 - 3:31
    בכמה מקרים, זן נוסף כגון הצפרדע המנומר החי באמריקה הצפונית,
  • 3:31 - 3:34
    הראו כי זכרים הנחשפו לאטראזין גידלו ביציות באשכים שלהם.
  • 3:34 - 3:36
    אתם יכולים לראות, שקי ביציות
  • 3:36 - 3:39
    המציצים על פני השטח של האשכים הזכריים.
  • 3:39 - 3:42
    אשתי מספרת לי, ואני בטוח שפנלופה תוכל להעיד,
  • 3:42 - 3:45
    שאין דבר כואב יותר מלידה --
  • 3:45 - 3:48
    אני לא יכול להתווכח מכיוון שלא אחווה זאת בחיי --
  • 3:48 - 3:50
    אבל אני יכול להניח שתריסר ביצי תרנגול באשכים שלי
  • 3:50 - 3:53
    יתברג איפשהו בחמישיה הפותחת.
  • 3:53 - 3:55
    (צחוק)
  • 3:55 - 3:57
    במחקרים קודמים אשר פרסמנו,
  • 3:57 - 3:59
    הראנו שחלק מהחיות אשר נחשפות לאטראזין,
  • 3:59 - 4:01
    חלק מהזכרים מתבגרים
  • 4:01 - 4:03
    והופכים לחלוטין לנקבות.
  • 4:03 - 4:06
    כאן אנחנו רואים שני אחים מזדווגים.
  • 4:06 - 4:09
    ולא רק ששני הזכרים גנטית הללו מזדווגים אחד עם השני,
  • 4:09 - 4:11
    הם אכן יכולים להטיל ביצים
  • 4:11 - 4:14
    למרות שגנטית מדובר בזכרים.
  • 4:14 - 4:16
    לכן הצענו,
  • 4:16 - 4:18
    וכיום יש לכך תימוכין,
  • 4:18 - 4:20
    שמה שאטראזין עושה
  • 4:20 - 4:22
    הינו תוהו ובוהו הגורם לחוסר איזון הורמונלי.
  • 4:22 - 4:24
    באופן נורמלי, האשכים צריכים לייצר טסטוסטרון,
  • 4:24 - 4:26
    ההורמון הזכרי.
  • 4:26 - 4:29
    אולם אטראזין מפעיל אנזים,
  • 4:29 - 4:31
    איזושהי מכונה, אם תרצו, הנקראת ארומטאז.
  • 4:31 - 4:33
    והיא הופכת טסטוסטרון לאסטרוגן.
  • 4:33 - 4:35
    כתוצאה מכך, הזכרים אשר נחשפו לחומר,
  • 4:35 - 4:38
    מאבדים את הטסטוסטרון שלהם ומסורסים באופן כימי,
  • 4:38 - 4:40
    הם הופכים לנקבות
  • 4:40 - 4:42
    מכיוון שכעת הם מייצרים את ההורמון הנקבי.
  • 4:42 - 4:45
    זה מה שהוביל אותי לעסוק בכל הקשור לבני-אדם בתחום זה
  • 4:45 - 4:47
    מתברר כי
  • 4:47 - 4:50
    הסרטן הנפוץ ביותר בנשים, סרטן השד,
  • 4:50 - 4:53
    מבוקר על-ידי האנזים הזה, ארומטאז.
  • 4:53 - 4:55
    כאשר את מפתחת תא סרטני בשד שלך,
  • 4:55 - 4:59
    ארומטאז הופך אנדרוגנים לאסטרוגנים,
  • 4:59 - 5:01
    והאסטרוגן מפעיל או מעודד
  • 5:01 - 5:03
    את התפתחות הסרטן
  • 5:03 - 5:06
    עד ליצירת גידול והתפשטותו.
  • 5:06 - 5:09
    למעשה, ארומטאז כל כך חשוב בסרטן השד
  • 5:09 - 5:12
    עד כדי כך שהטיפול בסרטן השד
  • 5:12 - 5:14
    הינו כימיקל בשם לטרוזול,
  • 5:14 - 5:16
    הוא חוסם ארומטאז וחוסם אסטרוגן,
  • 5:16 - 5:19
    כך שאם נוצר תא מוטנטי, הוא לא מתפתח לכדי גידול.
  • 5:19 - 5:21
    מה שמעניין, כמובן,
  • 5:21 - 5:24
    הוא שאנחנו עדיין משתמשים ב-80 מיליון פאונד של אטראזין,
  • 5:24 - 5:27
    המזהם הראשי במי השתיה, והוא עושה בדיוק ההיפך --
  • 5:27 - 5:29
    מדליק את ארומטאז, מעלה את רמת האסטרוגן
  • 5:29 - 5:31
    ומעודד גידולים בעכברים
  • 5:31 - 5:35
    כמו כן הוא מקושר לגידולים ולסרטן השד בבני-אדם.
  • 5:35 - 5:37
    מעניין למעשה,
  • 5:37 - 5:39
    כי אותה חברה שמכרה לנו 80 מיליון פאונד של אטראזין,
  • 5:39 - 5:41
    המעודד סרטן השד,
  • 5:41 - 5:44
    כעת מוכרת לנו את התרופה -- אותה החברה בדיוק.
  • 5:44 - 5:46
    אני מוצא זאת מעניין
  • 5:46 - 5:48
    שבמקום לטפל במחלה
  • 5:48 - 5:51
    ע"י מניעת חשיפה לכימיקלים המעודדים את הופעתה,
  • 5:51 - 5:53
    אנחנו בעיקר מגיבים
  • 5:53 - 5:56
    ע"י הוספת כימיקלים נוספים לסביבה.
  • 5:56 - 5:58
    פנלופה: אם כבר מדברים על אסטרוגן,
  • 5:58 - 6:01
    אחד מהחומרים הנוספים שטיירון מדבר עליהם בסרט
  • 6:01 - 6:04
    הינו ביספנול איי, BPA,
  • 6:04 - 6:07
    אשר כיכב בחדשות לאחרונה.
  • 6:07 - 6:09
    מדובר בחומר מגמש (פלסטיסייזר).
  • 6:09 - 6:12
    זהו חומר המצוי בפלסטיק פוליקרבונט,
  • 6:12 - 6:14
    החומר ממנו עשויים בקבוקי האכלה לתינוקות.
  • 6:14 - 6:16
    מה שמעניין ב-BPA
  • 6:16 - 6:19
    הוא שמדובר באסטרוגן חזק ביותר
  • 6:19 - 6:21
    עד כדי כך שבעבר השתמשו בו
  • 6:21 - 6:24
    כאסטרוגן סינתטי בטיפולים הורמונליים.
  • 6:24 - 6:27
    קיימים מחקרים רבים אינספור אשר הראו כי
  • 6:27 - 6:30
    BPA זולג מבקבוקי ההאכלה
  • 6:30 - 6:32
    לתוך הפורמולה, לתוך החלב,
  • 6:32 - 6:34
    ועל כן, לתוך התינוק.
  • 6:34 - 6:36
    אנחנו בעצם מעמיסים על התינוקות שלנו,
  • 6:36 - 6:38
    הילודים החדשים שלנו, הפעוטים שלנו,
  • 6:38 - 6:40
    באסטרוגן סינתטי.
  • 6:40 - 6:42
    לפני כשבועיים בערך,
  • 6:42 - 6:44
    האיחוד האירופי העביר חוק
  • 6:44 - 6:46
    האוסר שימוש ב-BPA
  • 6:46 - 6:48
    כמרכיב בבקבוקי האכלה וספלי ילדים.
  • 6:48 - 6:50
    למען אלו מכם שאינם הורים,
  • 6:50 - 6:52
    ספלי ילדים הינם כוסות הפלסטיק
  • 6:52 - 6:55
    שהילד משתמש בהם לאחר שנגמל מבקבוק.
  • 6:55 - 6:58
    אולם שבועיים בלבד לפני כן,
  • 6:58 - 7:01
    הסנאט האמריקני סרב אפילו לדון
  • 7:01 - 7:03
    בהחרמת ה-BPA
  • 7:03 - 7:06
    ממוצרי האכלת תינוקות.
  • 7:06 - 7:08
    כך שזה באמת גורם לך לחשוב
  • 7:08 - 7:10
    על הנטל שלנו בתור הורים
  • 7:10 - 7:12
    אשר צריכים לנטר ולבדוק ולפקח על הנושא
  • 7:12 - 7:14
    בעצמם
  • 7:14 - 7:16
    וכמה מפליא זה.
  • 7:16 - 7:19
    (סרטון) פנלופה: לאחר שהוכח כי לתוך בקבוקי האכלה רבים
  • 7:19 - 7:22
    דולף ביספנול איי,
  • 7:22 - 7:24
    אנחנו עדים לכך שלעיתים
  • 7:24 - 7:26
    רק מודעות הורית
  • 7:26 - 7:30
    מפרידה בין הכימיקלים לילדינו.
  • 7:30 - 7:32
    תרחיש בקבוק ההאכלה מוכיח
  • 7:32 - 7:35
    שניתן למנוע חשיפה שאיננה הכרחית.
  • 7:35 - 7:37
    עם זאת, אם אנחנו, ההורים, לא מודעים
  • 7:37 - 7:39
    אנו מותירים את ילדינו
  • 7:39 - 7:42
    להגן על עצמם.
  • 7:48 - 7:50
    טיירון: מה שפנלופה אומרת כאן
  • 7:50 - 7:52
    הוא אפילו יותר מדויק.
  • 7:52 - 7:55
    לאלו מכם אשר לא יודעים, אנו באמצע אירוע ההכחדה השישי בהיסטוריה.
  • 7:55 - 7:57
    כך מדענים מסכימים כעת.
  • 7:57 - 7:59
    אנו מאבדים זנים שונים מעל פני כדור הארץ
  • 7:59 - 8:01
    מהר יותר מאשר הכחדות הדינוזאורים,
  • 8:01 - 8:03
    השיאנים הם הדו-חיים.
  • 8:03 - 8:05
    80 אחוזים מכלל הדו-חיים
  • 8:05 - 8:07
    נמצאים תחת איום הכחדות.
  • 8:07 - 8:09
    אני מאמין, ומדענים רבים מאמינים
  • 8:09 - 8:12
    שחומרי הדברה משחקים בכך תפקיד חשוב.
  • 8:12 - 8:15
    דו-חיים מהווים מדד טוב לזיהום והם יותר רגישים לו
  • 8:15 - 8:17
    מכיוון שאין להם מנגנוני הגנה מפני מזהמים במים --
  • 8:17 - 8:19
    אין להם שיריון, ממברנות
  • 8:19 - 8:21
    או שליה.
  • 8:21 - 8:24
    למען האמת, ההמצאה שלנו -- וב"שלנו" אני מתכוון יונקים --
  • 8:24 - 8:27
    אחת ההמצאות הגדולות היא השליה.
  • 8:27 - 8:29
    אבל גם אנחנו התחלנו את דרכנו בתור יצורי מים.
  • 8:29 - 8:31
    מסתבר כי המבנה הקדום
  • 8:31 - 8:34
    המפריד אותנו מחיות אחרות, השליה,
  • 8:34 - 8:36
    לא מסוגלת לעבור אדפטציה מהירה מספיק
  • 8:36 - 8:38
    בשל העובדה שאנחנו מייצרים כימיקלים חדשים
  • 8:38 - 8:40
    שלא נראו בעבר.
  • 8:40 - 8:43
    ההוכחה לכך היא מחקרי אטראזין אשר נוסו בחולדות,
  • 8:43 - 8:46
    הם מראים כי חוסר האיזון ההורמונלי הנובע מאטראזין גורם להפלה.
  • 8:46 - 8:49
    זאת מכיוון שהמשך ההריון תלוי בהורמונים.
  • 8:49 - 8:51
    החולדות שאינן מפילות,
  • 8:51 - 8:53
    מפתחות מחלות בדרכי השתן
  • 8:53 - 8:55
    של הגורים בשל האטראזין, כך שהצאצאים
  • 8:55 - 8:57
    נולדים עם מחלות של יצור בוגר.
  • 8:57 - 8:59
    בין אלו שאינן מפילות,
  • 8:59 - 9:01
    אטראזין גורם לליקויים בהתפתחות בלוטות החלב או השד,
  • 9:01 - 9:03
    בתוך הרחם,
  • 9:03 - 9:05
    ועל כן לשד שאינו מפותח כראוי.
  • 9:05 - 9:07
    כתוצאה מכך, כשהחולדות הללו גדלות,
  • 9:07 - 9:10
    הצאצאים שלהם חווים התפתחות מעוכבת
  • 9:10 - 9:13
    מכיוון שהן אינן יכולות לייצר מספיק חלב כדי להאכיל את הגורים.
  • 9:13 - 9:16
    הגור שאתם רואים בתחתית מושפע מאטראזין
  • 9:16 - 9:18
    שסבתא שלו נחשפה אליו.
  • 9:18 - 9:21
    בהתחשב במשך החיים של הכימיקלים הללו,
  • 9:21 - 9:24
    דורות, שנים, עשרות שנים,
  • 9:24 - 9:26
    המשמעות היא שברגעים אלו
  • 9:26 - 9:28
    אנו משפיעים על הבריאות
  • 9:28 - 9:30
    של נכדי נכדינו
  • 9:30 - 9:33
    באמצעות חומרים שמוחדרים לסביבה כיום.
  • 9:33 - 9:35
    אלו אינם דברים באוויר, ידוע כיום
  • 9:35 - 9:37
    כי כימיקלים כגון דיאתילסטילבסטרול ואסטרוגן,
  • 9:37 - 9:39
    ביפנילים עתירי כלור (PCB), ו-DDT
  • 9:39 - 9:41
    חוצים את השליה
  • 9:41 - 9:43
    ומשפיעים
  • 9:43 - 9:45
    על הסבירות לחלות בסרטן השד,
  • 9:45 - 9:47
    השמנת יתר וסכרת
  • 9:47 - 9:49
    כבר בעת שהותו של העובר ברחם אימו.
  • 9:49 - 9:51
    בנוסף לכך, לאחר הולדת התינוק,
  • 9:51 - 9:53
    אחת ההמצאות שלנו בתור יונקים
  • 9:53 - 9:55
    הינה העובדה שאנחנו מאכילים את הצאצא לאחר שהוא נולד.
  • 9:55 - 9:57
    אנחנו כבר יודעים שכימיקלים כגון
  • 9:57 - 9:59
    DDT ו-DES ואטראזין
  • 9:59 - 10:01
    יכולים לעבור בחלב,
  • 10:01 - 10:03
    ושוב, להשפיע על התינוקות
  • 10:03 - 10:05
    אפילו לאחר שהם נולדו.
  • 10:06 - 10:08
    פנלופה: כשטיירון מספר לי
  • 10:08 - 10:11
    שהשליה היא איבר עתיק,
  • 10:11 - 10:13
    אני חושבת: כיצד אני יכולה להציג זאת?
  • 10:13 - 10:15
    איך אפשר להראות לכם את זה?
  • 10:15 - 10:17
    זה מוזר לעשות סרט כזה,
  • 10:17 - 10:20
    מכיוון שאתה תקוע בניסיון להמחיש מדע
  • 10:20 - 10:22
    שלא ניתן להמחישו.
  • 10:22 - 10:25
    אני חייבת לקחת קצת חופש אמנותי בעניין.
  • 10:30 - 10:35
    (סרטון) (צלצול)
  • 10:35 - 10:37
    איש זקן: בקרת השליה.
  • 10:37 - 10:39
    במה מדובר?
  • 10:39 - 10:42
    מה?
  • 10:42 - 10:45
    (נחירה)
  • 10:45 - 10:50
    (צפירה)
  • 10:50 - 10:54
    פרפ...פרפל..., מה?
  • 10:56 - 11:00
    חומצה פרפלואורו-אוקטאנואית?
  • 11:03 - 11:05
    לעזאזל.
  • 11:05 - 11:08
    מעולם לא שמעתי על זה.
  • 11:08 - 11:12
    פנלופה: וגם אני לא, למען האמת.
  • 11:12 - 11:14
    טרם התחלתי ביצירת הסרט הזה.
  • 11:14 - 11:17
    כשאתה מבין כי כימיקלים יכולים לעבור דרך השליה
  • 11:17 - 11:20
    אל העובר שלך,
  • 11:20 - 11:22
    אתה מתחיל לחשוב
  • 11:22 - 11:25
    מה העובר שלך היה אומר לך?
  • 11:25 - 11:28
    מה העוברים הללו יגידו לנו
  • 11:28 - 11:31
    לאחר חשיפה
  • 11:31 - 11:34
    מתמשכת, יום ביומו?
  • 11:34 - 11:52
    (מוזיקה)
  • 11:52 - 11:54
    (סרטון) ילד: היום,
  • 11:54 - 11:58
    אכלתי קצת אוקטיפנולים,
  • 11:58 - 12:01
    קצת מושק סינטטי,
  • 12:01 - 12:06
    וקצת BPA.
  • 12:06 - 12:08
    עזרו לי.
  • 12:11 - 12:14
    פנלופה: זוהי הבנה מעמיקה וחשובה
  • 12:14 - 12:16
    לדעת כי אנחנו, הנשים,
  • 12:16 - 12:18
    חיל החלוץ בעניין הזה.
  • 12:18 - 12:20
    זהו העניין שלנו,
  • 12:20 - 12:23
    מכיוון שאנחנו אוספות את התרכובות הללו במהלך כל חיינו
  • 12:23 - 12:26
    ואז אנו משליכות אותן לתוך
  • 12:26 - 12:29
    עוברינו.
  • 12:29 - 12:31
    אנחנו למעשה בעלות השפעה
  • 12:31 - 12:33
    על זיהום הילדים שלנו.
  • 12:33 - 12:37
    זה משהו שבאמת נגע אליי לפני כשנה
  • 12:37 - 12:39
    כשגיליתי שאני בהריון
  • 12:39 - 12:41
    והסריקה הראשונה הראתה
  • 12:41 - 12:44
    שלילדי יש מום מולד
  • 12:44 - 12:46
    המקושר לחשיפה
  • 12:46 - 12:48
    לכימיקלים אסטרוגניים ברחם
  • 12:48 - 12:50
    והסריקה השניה
  • 12:50 - 12:52
    חשפה כי אין לעובר דופק.
  • 12:52 - 12:55
    המוות של הילד שלי, של התינוק שלי,
  • 12:55 - 12:58
    באמת עורר בי הד, אותו אני מנסה לעורר בכם עם הסרט הזה.
  • 12:58 - 13:00
    לעיתים זה משונה
  • 13:00 - 13:03
    כשהיוצר הופך לחלק מיצירתו,
  • 13:03 - 13:05
    ללא כוונה כזו מלכתחילה.
  • 13:05 - 13:08
    כשטיירון דיבר על
  • 13:08 - 13:11
    העובר הלכוד בסביבה המזוהמת,
  • 13:11 - 13:15
    זו הסביבה המזוהמת שלי.
  • 13:15 - 13:18
    מדובר בילד הרעיל שלי.
  • 13:18 - 13:21
    זה משהו
  • 13:21 - 13:24
    עמוק ועצוב,
  • 13:24 - 13:26
    אבל גם מדהים
  • 13:26 - 13:29
    מכיוון שרבים מאיתנו לא מודעים למצב הזה.
  • 13:31 - 13:33
    טיירון: אחד הדברים המרגשים והולמים
  • 13:33 - 13:35
    בזה שאני מציג בפניכם ב-TEDWomen
  • 13:35 - 13:39
    הוא, ובכן, מישהו סיכם את זה יפה בארוחת ערב אתמול
  • 13:39 - 13:41
    הוא אמר: "פנו לגברים בשולחן ואמרו להם,
  • 13:41 - 13:44
    'כשתחל המהפיכה, אנחנו עומדות מאחוריכם'."
  • 13:44 - 13:46
    האמת היא, גבירותיי,
  • 13:46 - 13:49
    אתן עמדתן מאחורינו בנושא הזה זה זמן רב,
  • 13:49 - 13:51
    החל מרייצ'ל קרסון ב"אביב דומם"
  • 13:51 - 13:53
    כמו גם ת'יאו קולבורן ב"העתיד הגנוב שלנו"
  • 13:53 - 13:55
    וכלה בספריה של סנדרה סטיינגרייבר
  • 13:55 - 13:58
    "חיים בזרם" ו"בעלי אמונה".
  • 13:58 - 14:01
    ואולי אפילו מדובר בקשר שלנו לדור הבא --
  • 14:01 - 14:04
    כמו אשתי והילדה היפיפייה שלי בתמונה מלפני 13 שנים --
  • 14:04 - 14:06
    אולי זה הקשר
  • 14:06 - 14:08
    הדוחף נשים להיות פעילות
  • 14:08 - 14:10
    בתחום הספציפי הזה.
  • 14:10 - 14:12
    אבל לגברים פה, אני אומר
  • 14:12 - 14:14
    שלא רק נשים וילדים נמצאים בסיכון.
  • 14:14 - 14:17
    הצפרדעים הנחשפים לאטראזין,
  • 14:17 - 14:19
    האשכים שלהם מלאים בחורים וחללים,
  • 14:19 - 14:21
    בשל חוסר האיזון ההורמונלי,
  • 14:21 - 14:23
    ובמקום שתתאפשר יצירת זרע,
  • 14:23 - 14:25
    כמו באשך הזה כאן,
  • 14:25 - 14:27
    הצינורות באשך נותרים ריקים
  • 14:27 - 14:29
    והפוריות יורדת בכ-50 אחוזים.
  • 14:29 - 14:32
    לא מדובר רק בעבודה שלי על דו-חיים,
  • 14:32 - 14:35
    יש עבודות דומות בדגים באירופה,
  • 14:35 - 14:38
    חורים באשך והיעדר זרע בזוחלים בקבוצה בדרום אמריקה
  • 14:38 - 14:40
    ובעכברים הראו היעדר זרע
  • 14:40 - 14:43
    בצינורות האשך גם כן.
  • 14:43 - 14:45
    כמובן שהניסויים הללו לא נערכים בבני אדם,
  • 14:45 - 14:47
    אבל במקרה,
  • 14:47 - 14:49
    עמית שלי הראה
  • 14:49 - 14:51
    שגברים בעלי ספירת זרע נמוכה, איכות זרע ירודה,
  • 14:51 - 14:54
    הם בעלי כמויות משמעותיות יותר של אטראזין בשתן.
  • 14:54 - 14:56
    מדובר בגברים החיים
  • 14:56 - 14:58
    בקהילות חקלאיות.
  • 14:58 - 15:00
    גברים אשר עובדים בחקלאות
  • 15:00 - 15:03
    הם בעלי רמות גבוהות יותר של אטראזין.
  • 15:03 - 15:05
    לגברים אשר בפועל משתמשים לאטראזין
  • 15:05 - 15:08
    יש רמות אטראזין אפילו גבוהות יותר בשתן,
  • 15:08 - 15:11
    עד לכמות פי 24,000 מזו הידועה לנו כפעילה
  • 15:11 - 15:14
    שנמצאת בשתן של גברים אלו.
  • 15:14 - 15:17
    מתוך אלו, רובם, 90 אחוזים הם מקסיקנים, אמריקאיים-מקסיקניים.
  • 15:17 - 15:19
    והם לא חשופים רק לאטראזין.
  • 15:19 - 15:22
    הם חשופים לכלורופיקרין,
  • 15:22 - 15:24
    אשר במקור שימש כגז עצבים.
  • 15:24 - 15:26
    רבים מהעובדים הללו
  • 15:26 - 15:28
    הם בעלי תוחלת חיים של כ-50 שנים בלבד.
  • 15:28 - 15:31
    זה לא אמור להפתיע אותנו שדברים אשר קורים בטבע,
  • 15:31 - 15:33
    הם אזהרה בשבילנו,
  • 15:33 - 15:35
    בדיוק כפי שרייצ'ל קרסון ואחרים הזהירו.
  • 15:35 - 15:38
    כראיה, רואים בשקף את אגם נאבוגאבו באוגנדה,
  • 15:38 - 15:40
    הפסולת החקלאית זורמת מהיבול לאגם,
  • 15:40 - 15:42
    ומגיעה לדליים הללו,
  • 15:42 - 15:45
    מדובר במקור היחיד לשתיה, בישול ומי רחצה של הכפר.
  • 15:45 - 15:47
    אם הייתי אומר לגברים בכפר הזה
  • 15:47 - 15:49
    שלצפרדעים מערכת חיסון חלשה
  • 15:49 - 15:51
    וביציות המתפתחות באשכים שלהם,
  • 15:51 - 15:53
    הקשר בין הבריאות הסביבתית והבריאות הציבורית
  • 15:53 - 15:55
    היה ברור.
  • 15:55 - 15:58
    לא הייתם שותים מים שאתם יודעים שהשפעתם היא כזו
  • 15:58 - 16:00
    על אלו החיים בהם.
  • 16:00 - 16:02
    הבעיה היא, שבכפר שלי, אוקלנד,
  • 16:02 - 16:04
    ברוב הכפרים שלנו,
  • 16:04 - 16:06
    אנחנו לא רואים את הקשר.
  • 16:06 - 16:08
    אנחנו פותחים את הברז, המים זורמים, אנחנו מניחים שזה בטוח,
  • 16:08 - 16:11
    ואנחנו מניחים שאנחנו האדונים של הסביבה שלנו,
  • 16:11 - 16:14
    ולא פשוט חלק ממנה.
  • 16:14 - 16:16
    פנלופה: לא קשה להסיק
  • 16:16 - 16:19
    שמדובר בעניין סביבתי.
  • 16:19 - 16:22
    אני חושבת שוב ושוב על
  • 16:22 - 16:24
    השאלה הזו.
  • 16:24 - 16:27
    אנחנו יודעים כל כך הרבה על התחממות גלובאלית, שינויי האקלים,
  • 16:27 - 16:29
    ועדיין, אין לנו מושג
  • 16:29 - 16:31
    לגבי מה שאני קוראת סביבתיות פנימית.
  • 16:31 - 16:33
    אנחנו יודעים מה אנחנו מוציאים החוצה,
  • 16:33 - 16:35
    יש לנו מושג לגבי ההשלכות,
  • 16:35 - 16:37
    אבל אנחנו כל כך בורים לגבי
  • 16:37 - 16:40
    מה שיקרה לאחר שנשליך דברים, או שדברים
  • 16:40 - 16:42
    יכנסו לגופנו.
  • 16:42 - 16:44
    זוהי תחושתי
  • 16:44 - 16:46
    והמוטיבציה שלי להיות פה
  • 16:46 - 16:48
    היא שאנחנו הנשים מובילות
  • 16:48 - 16:50
    את הנושא הזה,
  • 16:50 - 16:53
    אבל גם שמשום שאנחנו הנושאות בעול
  • 16:53 - 16:56
    הבאת הילדים, גידולם,
  • 16:56 - 16:59
    הכח הצרכני בבית,
  • 16:59 - 17:02
    אנחנו נהיה אלו המקדמות
  • 17:02 - 17:05
    את עבודתו של טיירון ומדענים אחרים ברחבי העולם בנושא.
  • 17:05 - 17:07
    אני מפצירה בכם
  • 17:07 - 17:09
    כשאתם חושבים על עניינים סביבתיים,
  • 17:09 - 17:13
    אנא זכרו שלא מדובר רק בקרחונים נמסים וכיפות קרח,
  • 17:13 - 17:15
    אלא גם בילדים שלנו.
  • 17:15 - 17:17
    תודה רבה.
  • 17:17 - 17:27
    (מחיאות כפיים)
Title:
טיירון הייז + פנלופה ג'גסר שאפר: התינוק הרעיל?
Speaker:
Tyrone Hayes + Penelope Jagessar Chaffer
Description:

יוצרת הסרטים פנלופה ג'גסר שאפר הסתקרנה לגבי השפעת הכימיקלים אליהם היא נחשפה במהלך ההריון: האם הם יכולים להשפיע על הילוד? לכן היא ביקשה מהמדען טיירון הייז שיסביר אודות כימיקל אותו הוא בחן מקרוב: אטראזין, קוטל עשבים המשתמשים בו בגידול תירס. (הייז, מומחה ליצורים דו-חיים, מבקר את ההשפעות המטרידות של האטרזין על התפתחות צפרדעים.) יחדיו ב-TEDWomen, הייז ושאפר מספרים את סיפורם.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
17:28
Retired user added a translation

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.