דיוקנאות אנושיים ותובנות עמוקות מתוך נתונים יבשים
-
0:01 - 0:02אני אמן,
-
0:03 - 0:04אבל אמן קצת שונה.
-
0:04 - 0:06אני לא מצייר.
-
0:06 - 0:08אני לא יודע לצייר.
-
0:08 - 0:11המורה שלי למלאכה
כתב שאני מהווה סכנה -
0:12 - 0:14בתעודה שלי.
-
0:14 - 0:18ודאי לא תרצו לראות
את הצילומים שלי. -
0:18 - 0:20אבל יש משהו
שאני כן יודע לעשות: -
0:20 - 0:21אני יודע לתכנת מחשבים.
-
0:21 - 0:23אני יודע תיכנות.
-
0:23 - 0:26אומרים לי שלפני 100 שנים
-
0:26 - 0:28אנשים כמוני לא היו קיימים,
-
0:28 - 0:30שזה לא היה אפשרי,
-
0:30 - 0:33שאמנות שנוצרת בעזרת נתונים
היא משהו חדש, -
0:33 - 0:35תוצר של העידן שלנו,
-
0:35 - 0:38משהו שחשוב מאד
לראותו כ"עכשווי" מאד, -
0:39 - 0:40וזה נכון.
-
0:40 - 0:44אבל יש צורת אמנות שקיימת
כבר זמן רב מאד -
0:44 - 0:48והיא קשורה בשימוש במידע,
מידע מופשט, -
0:48 - 0:51כדי ליצור יצירות
שיש להן תהודה רגשית: -
0:51 - 0:52מוסיקה.
-
0:52 - 0:54[נתונים מוצקים 4, 2009]
-
0:54 - 0:57אנו יוצרים מוסיקה
כבר עשרות אלפי שנים, נכון? -
0:57 - 0:59ואם חושבים מהי מוסיקה --
-
0:59 - 1:02תווים, אקורדים, מפתחות,
הרמוניות ומלודיות -- -
1:02 - 1:05הדברים האלה הם אלגוריתמים, מערכות
-
1:05 - 1:09שנועדו להתפתח על ציר זמן
ולעורר בנו רגש. -
1:09 - 1:10(מוסיקה)
-
1:10 - 1:13הגעתי לאמנות דרך המוסיקה.
למדתי הלחנה, -
1:13 - 1:17ולפני כ-15 שנה
התחלתי לכתוב יצירות -
1:17 - 1:21שניסו לבחון את המפגש
שבין צליל ותמונה, -
1:21 - 1:24להשתמש בדימוי חזותי
כדי לחשוף מבנה מוסיקלי -
1:24 - 1:27או להשתמש בצליל
כדי להראות משהו מעניין -
1:27 - 1:29שנוגע למשהו שהוא בד"כ ציורי.
-
1:29 - 1:32מה שאתם רואים על המסך
מצטייר, פשוטו כמשמעו, -
1:32 - 1:35ע"י המבנה המוסיקלי
שיוצרים המוסיקאים המבצעים, -
1:35 - 1:38וזה לא במקרה נראה כמו צמח,
-
1:38 - 1:41כי אלגוריתם היסוד הביולוגי
של הצמח -
1:41 - 1:44הוא מה שמספק מלכתחילה מידע
למבנה המוסיקלי. -
1:44 - 1:48אז כשיודעים לעשות זאת,
כשיודעים לתכנת במדיה, -
1:48 - 1:50אפשר ליצור דברים ממש מגניבים.
-
1:50 - 1:54זהו מיזם שיצרתי
עבור פסטיבל הסרטים "סנדאנס". -
1:54 - 1:58הרעיון ממש פשוט:
לוקחים כל סרט זוכה אוסקר, -
1:59 - 2:02מאיצים אותו להקרנה בת דקה אחת
-
2:02 - 2:03ושוזרים את כולם יחד.
-
2:03 - 2:05אז במשך 75 דקות
אני יכול להראות לכם -
2:05 - 2:07את ההיסטוריה של הקולנוע ההוליוודי.
-
2:08 - 2:12ולמעשה זה מציג את ההיסטוריה
של העריכה בקולנוע ההוליוודי. -
2:12 - 2:15משמאל רואים את "קזבלנקה",
מימין, את "שיקגו". -
2:16 - 2:19ואתם רואים שאת "קזבלנקה"
קצת קל יותר לראות -
2:19 - 2:22כי האורך הממוצע של "שוט" קולנועי
בשנות ה-40 של המאה ה-20 -
2:22 - 2:24היה 26 שניות,
-
2:24 - 2:26וכיום אורכו כ-6 שניות.
-
2:27 - 2:29זהו מיזם שהושפע
-
2:29 - 2:33ממיזם שמימן הממשל הפדרלי
בתחילת המאה ה-21, -
2:33 - 2:39במטרה לבחון סרטונים
ולאתר מי משחק בכל סרטון. -
2:40 - 2:41אז הסבתי את התוכנה הזאת
-
2:41 - 2:45למערכת מעקב אחרי אדם אחד
בתרבות שלנו -
2:45 - 2:48שלא יהיה שום צורך
לעקוב אחריו כך: -
2:48 - 2:50בריטני ספירס.
-
2:50 - 2:53הורדתי 2,000 צילומי פפראצי
של בריטני ספירס -
2:53 - 2:56ולימדתי את המחשב שלי
לאתר את פניה, -
2:56 - 2:57ואת פניה בלבד.
-
2:57 - 3:01אני יכול להריץ כל סרטון שלה
והתוכנה תמרכז את עיניה, -
3:01 - 3:04וזו מעין פרשנות כפולה
-
3:04 - 3:06על המעקב בתברה שלנו.
-
3:06 - 3:09אנו מלאי פחדים
בנושא המעקב אחרינו, -
3:09 - 3:12אבל כפייתיים בקשר לידוענים.
-
3:12 - 3:15מה שאתם רואים על המסך
הוא פרי שיתוף-פעולה שלי -
3:15 - 3:18עם אמנית בשם ליאן אמאריס.
-
3:19 - 3:22את מה שהיא עשתה
קל מאד להסביר ולתאר, -
3:22 - 3:24אבל קשה מאד לעשות.
-
3:24 - 3:27היא לקחה 72 דקות של פעילות
-
3:27 - 3:30של הכנות לבילוי לילי בעיר,
-
3:30 - 3:32מתחה אותן על פני 3 ימים
-
3:32 - 3:36וביצעה זאת בהילוך איטי
על אי-תנועה בעיר ניו-יורק. -
3:36 - 3:38גם אני הייתי שם,
עם צוות צילום. -
3:38 - 3:39הסרטנו את הכל.
-
3:39 - 3:43ואז הפכנו את התהליך,
האצנו את זה שוב ל-72 דקות, -
3:43 - 3:45כדי שייראה כאילו שהיא
מתנועעת כרגיל -
3:45 - 3:47כשכל העולם מסתחרר סביבה.
-
3:47 - 3:52בשלב מסוים הבנתי
שבעצם אני יוצר דיוקנאות. -
3:54 - 3:56כשחושבים על יצירת דיוקנאות,
בד"כ חושבים על משהו כזה. -
3:56 - 3:59משמאל, זהו גילברט סטיוארט.
-
3:59 - 4:02הוא במידה רבה הדיוקנאי האמיתי
האמריקני הראשון. -
4:02 - 4:05ומימין זהו הדיוקן שיצר
של ג'ורג' וושינגטון, מ-1796, -
4:05 - 4:08המכונה "דיוקן לנסדאון".
-
4:08 - 4:11כשמביטים בציור הזה
רואים סמליות רבה, נכון? -
4:11 - 4:14רואים קשת בחלון,
יש שם חרב. -
4:14 - 4:15על השולחן יש לנו עט נוצה.
-
4:15 - 4:19כל אלה נועדו להציג
את ג'ורג' וושינגטון כאבי האומה. -
4:20 - 4:23הנה הדיוקן שלי,
של ג'ורג' וושינגטון. -
4:24 - 4:27זאת כרזה של בדיקת ראיה,
-
4:27 - 4:29אבל במקום אותיות,
יש בה מלים. -
4:30 - 4:34אלו הן 66 המלים
בנאומים לאומה של ג'ורג' וושינגטון, -
4:34 - 4:37שבהן הוא השתמש
יותר מכל נשיא אחר. -
4:38 - 4:42למילה "ג'נטלמנים" יש סמליות
ושימוש רטורי משלה, -
4:42 - 4:47ויש חשיבות לכך
שבה הוא השתמש יותר מכל. -
4:47 - 4:49זאת בדיקת הראייה
של ג'ורג' וו' בוש, -
4:49 - 4:52שכיהן כנשיא כשיצרתי את זה.
-
4:52 - 4:53והאופן בו הגענו לכאן,
-
4:53 - 4:57מ"ג'נטלמנים" ל"טרור"
ב-43 שלבים קלים, -
4:57 - 4:59אומר הרבה על ההיסטוריה האמריקנית,
-
4:59 - 5:03ונותן לכם תובנה שונה מאשר
אילו הבטתם בסדרת ציורים. -
5:03 - 5:07היצירות האלה מספקות
שיעור בדברי ימיה של אמריקה -
5:07 - 5:10דרך הרטוריקה הפוליטית של מנהיגיה.
-
5:10 - 5:13רונלד רייגן דיבר המון
על גרעונות. -
5:13 - 5:15ביל קלינטון דיבר המון
-
5:15 - 5:18על המאה בה כבר
לא יכהן כנשיא, -
5:18 - 5:20אבל אולי אשתו כן.
-
5:21 - 5:24לינדון ג'ונסון היה הנשיא הראשון
-
5:24 - 5:26שנשא את נאומיו לאומה
בשעות צפיית-שיא בטלוויזיה; -
5:26 - 5:29הוא פתח כל פיסקה
במילה "הערב". -
5:29 - 5:32וריצרד ניקסון, או נכון יותר,
כותב הנאומים שלו, -
5:32 - 5:33וויליאם סאפייר,
-
5:33 - 5:35חשב המון על השימוש בשפה,
-
5:35 - 5:39והשתדל מאד שהבוס שלו
ישדר בדבריו כנות. -
5:39 - 5:42המיזם הזה מוצג
כסדרת פסלי ענק. -
5:42 - 5:45זאת תצוגת חוץ של תיבות תאורה.
-
5:45 - 5:47וחשוב לציין שהן בקנה מידה נכון,
-
5:47 - 5:50כך שאם תעמדו במרחק 6 מטרים
ותוכלו לקרוא בין שני הקווים השחורים, -
5:50 - 5:52הרי שהראייה שלכם מצוינת.
-
5:52 - 5:53(צחוק)
-
5:53 - 5:55זהו דיוקן,
ויש המון כאלה. -
5:55 - 5:59יש המון דרכים לעשות זאת
בעזרת נתונים. -
5:59 - 6:05בהתחלה חיפשתי דרך
ליצור דיוקנאות באופן דמוקרטי יותר, -
6:05 - 6:09משהו שנוגע יותר לארץ שלי
ואיך היא מתפקדת. -
6:09 - 6:13אז מידי 10 שנים
אנו עורכים בארה"ב מיפקד. -
6:13 - 6:15אנו ממש סופרים בני-אדם,
-
6:15 - 6:18מגלים מי חי איפה,
במה אנשים עובדים, -
6:18 - 6:20באיזו שפה מדברים בבית,
-
6:20 - 6:22וזה חשוב,
חשוב מאד. -
6:22 - 6:25אבל זה לא באמת אומר לנו
מי אנחנו. -
6:25 - 6:27זה לא באמת מספר
על חלומותינו ושאיפותינו. -
6:27 - 6:31אז ב-2010 החלטתי
לערוך מיפקד משלי. -
6:31 - 6:34התחלתי לחפש גוף נתונים
-
6:34 - 6:37שמכיל הרבה תיאורים
שנכתבו בידי אמריקנים רגילים. -
6:37 - 6:40ומסתבר שקיים גוף נתונים כזה
-
6:40 - 6:42שרק מחכה שישתמשו בו.
-
6:42 - 6:44הוא קרוי "היכרויות מקוונות".
-
6:45 - 6:49אז ב-2010 נרשמתי
ל-21 שירותי היכרויות מקוונים, -
6:49 - 6:53כגבר הומו, כגבר הטרוסקסואלי,
כאישה לסבית וכאישה הטרוסקסואלית,, -
6:53 - 6:54בכל אזור מיקוד באמריקה
-
6:54 - 6:57והורדתי כ-19 מיליון
פרופילי הכרויות -- -
6:57 - 7:01כ-20% מכל האוכלוסיה הבוגרת בארה"ב.
-
7:01 - 7:03יש לי הפרעה טורדנית-כפייתית.
-
7:03 - 7:06זה תיכף יהיה ברור עד אימה.
תעקבו אחרי. -
7:06 - 7:07(צחוק)
-
7:07 - 7:10מיינתי את כל זה
לפי אזורי מיקוד -
7:12 - 7:13וביצעתי ניתוח מלים.
-
7:13 - 7:16אלה הם כמה
פרופילי הכרויות מ-2010 -
7:16 - 7:18כשהמילה "לבד" מודגשת.
-
7:18 - 7:21אם הופכים את זה למפה,
-
7:21 - 7:25ומדמיינים שצבעים בהירים
מייצגים שימוש רב במילה, -
7:25 - 7:29אפשר לראות שהרי האפלצ'ים
הם מקום בודד למדי. -
7:30 - 7:32רואים גם...
-
7:33 - 7:35שגם בנברסקה לא כיף.
(צחוק) -
7:36 - 7:40הנה המפה של הסטיות.
מה שרואים בה -- -
7:40 - 7:42(צחוק)
-
7:42 - 7:45רואים בה שלנשים באלסקה
כדאי ליצור קשר -
7:45 - 7:48עם גברים בדרום ניו-מקסיקו
ולעשות חיים. -
7:48 - 7:51ירדתי כאן לרזולוציות נמוכות למדי,
-
7:51 - 7:54אז אני יכול לגלות לכם
שהגברים בחצי המזרחי של לונג איילנד -
7:54 - 7:56מעוניינים הרבה יותר לקבל הצלפות
-
7:56 - 7:58מגברים בחצי המערבי
של לונג איילנד. -
7:58 - 8:00(צחוק)
-
8:00 - 8:02זה יהיה הלקח
הכי חשוב שלכם מכל הכנס. -
8:02 - 8:06אתם תזכרו את העובדה הזאת
למשך אולי 30 שנה. -
8:06 - 8:08(צחוק)
אני מבטיח לכם. -
8:09 - 8:11כשעוברים לרמה הקרטוגרפית,
-
8:11 - 8:14אפשר לשרטט מפות ולעשות
את מה שעשיתי עם בדיקות הראייה. -
8:14 - 8:16במקום שמה של כל עיר בארה"ב
אפשר להכניס -
8:16 - 8:19את המילה שבה משתמשים שם
יותר מבכל מקום אחר. -
8:19 - 8:21אם אי-פעם יצאתם
עם מישהו מסיאטל, -
8:21 - 8:23זה נראה הגיוני לגמרי.
-
8:23 - 8:29הנה המלים "יפה", "שברון לב",
"הופעה", "סיגריה". -
8:29 - 8:31מנגנים שם בלהקות ומעשנים.
-
8:32 - 8:33וממש מעל זה אפשר לראות
את המילה דוא"ל. -
8:33 - 8:37זאת רדמונד שבוושינגטון,
המטה של תאגיד מיקרוסופט. -
8:37 - 8:38חלק מהמלים מובנות מאליהן:
-
8:38 - 8:42לוס-אנג'לס היא "משחק"
וסן-פרנציסקו היא "גיי". -
8:42 - 8:44כמה מהן קצת יותר עצובות.
-
8:44 - 8:46בבאטון רוג' מדברים על "חמוקים";
-
8:46 - 8:49למטה, בניו-אורלינס,
עדיין מדברים על השטפון. -
8:49 - 8:52החבר'ה בבירה האמריקנית
עדיין אומרים שהם "מעניינים". -
8:52 - 8:55אנשים בבלטימור שבמרילנד
אומרים שהם פוחדים. -
8:55 - 8:56זאת ניו-ג'רזי.
-
8:56 - 8:59אני גדלתי איפשהו
בין "מעצבן" ל"ציני". -
8:59 - 9:03(צחוק)
(מחיאות כפיים) -
9:03 - 9:06ובעיר ניו-יורק
המילה מס' 1 היא "כרגע", -
9:06 - 9:09כמו ב"כרגע אני עובד כסופר,
אבל בעצם אני שחקן." -
9:09 - 9:10(צחוק)
-
9:10 - 9:15או "כרגע אני מרצה להנדסה
באוניברסיטת ניו-יורק, אבל בעצם אני אמן". -
9:15 - 9:17אם ממשיכים צפונה, רואים "דינוזאור":
זאת סירקיוז. -
9:17 - 9:20האוכל הכי טוב בסירקיוז
שבמדינת ניו-יורק, -
9:20 - 9:22הוא במאורת ברביקיו של מלאכי השטן
בשם "דינוזאור על האש". -
9:22 - 9:24לשם לוקחים מישהו לבילוי.
-
9:24 - 9:29אני גר איפשהו בין
"ללא תנאים" ל"אמצע הקיץ", בלב מנהטן. -
9:29 - 9:31זאת צפון ברוקלין המחודשת,
-
9:31 - 9:34אז יש לכם "תקליטן", "זוהר",
"היפסטר" ו"אורבני". -
9:34 - 9:36אז אולי זה דיוקן
דמוקרטי יותר, נכון? -
9:36 - 9:40הרעיון היה לבדוק מה יקרה
אם נמפה מדינות אדומות וכחולות -
9:40 - 9:42לפי מה שמתחשק לנו לעשות
בערב שישי. -
9:42 - 9:43זהו דיוקן עצמי.
-
9:44 - 9:45הוא מבוסס על הדוא"ל שלי,
-
9:45 - 9:48כ-500,000 מכתבי דוא"ל
שנשלחו במשך 20 שנה. -
9:48 - 9:51תוכלו לחשוב על זה כעל
"סלפי" מכומת. -
9:52 - 9:56אני מריץ משוואת פיזיקה
על יסוד הנתונים האישיים שלי. -
9:56 - 9:58זה מתאר את כל מי
שהתכתבתי איתו, -
9:58 - 10:02זה התחיל במרכז
והתפשט כמפץ גדול, -
10:02 - 10:04ובין כולם קיים כוח משיכה.
-
10:04 - 10:06כוח משיכה המבוסס
על כמות הדוא"ל ביניהם, -
10:06 - 10:08עם מי הם התכתבו.
-
10:08 - 10:09וזה גם מבצע ניתוח רגשנות.
-
10:09 - 10:12אם אני אומר "אני אוהב אותך",
יש לאותו אדם יותר כבידה -
10:12 - 10:14והוא נמשך אל כתובות הדוא"ל שלי, במרכז,
-
10:14 - 10:17שממלאות תפקיד של שמשות במערכת.
-
10:17 - 10:18וכל השמות כתובים ביד.
-
10:19 - 10:23לפעמים אני עושה את היצירה הזאת
עם נתוני זמן-אמת, -
10:23 - 10:26כדי להדגיש בעיה מסוימת
בעיר מסוימת. -
10:26 - 10:29זהו אקדח חצי-אוטומטי
מסוג וולטר פי-פי-קיי -
10:29 - 10:32ששימש באירוע ירי
ברובע הצרפתי של ניו-אורלינס -
10:32 - 10:35לפני כשנתיים, ביום האהבה,
בויכוח בקשר למקום חניה. -
10:35 - 10:36אלה הסיגריות שלי.
-
10:36 - 10:39זה הבית שבו אירע הירי.
-
10:39 - 10:41המיזם הזה דרש מעט מלאכת הנדסה.
-
10:41 - 10:44חיברתי שרשרת אופניים לגל ארכובה
שהונע בבקרה של מחשב. -
10:45 - 10:47המחשב והמנגנון טמונים בתיבה.
-
10:47 - 10:52האקדח שלמעלה מולחם ללוח פלדה,
להדק מחובר חוט תיל -
10:52 - 10:57והמחשב שבתיבה מחובר
לרשת הקשר של משטרת ניו-אורלינס -
10:57 - 11:00כך שעם כל דיווח על ירי
בניו-אורלינס... -
11:00 - 11:03(קול ירי אקדח)
האקדח יורה. -
11:03 - 11:06זהו כדור סרק, לא קליע אמיתי.
-
11:06 - 11:08יש הבזק אור גדול,
הרבה רעש, -
11:08 - 11:10והכי חשוב - נפלט תרמיל.
-
11:10 - 11:12בניו-אורלינס יש כ-5 אירועי ירי ביום.
-
11:12 - 11:15אז במשך ארבעת החודשים
מאז שהותקנה היצירה הזאת, -
11:15 - 11:17התיבה התמלאה תרמילים.
-
11:18 - 11:21אתם מכירים את זה.
זאת "המחשת נתונים." -
11:23 - 11:25כשעושים את זה נכון,
זה מאיר עיניים. -
11:25 - 11:27כשעושים את זה לא-נכון,
זה מקהה את החושים. -
11:28 - 11:29זה הופך בני-אדם למספרים.
-
11:29 - 11:31אז תיזהרו.
-
11:33 - 11:34יצירה אחרונה.
-
11:34 - 11:39בקיץ האחרון הייתי אמן הבית
של כיכר טיימס. -
11:39 - 11:43וכיכר טיימס בניו-יורק
היא בפירוש הצומת העולמית. -
11:43 - 11:45ואחד הדברים שלא יודעים עליה,
-
11:45 - 11:48הוא שזה האתר שמועלה לאינסטגרם
הכי הרבה בעולם. -
11:48 - 11:52בערך כל 5 שניות
מישהו מבצע "סלפי" בכיכר טיימס. -
11:52 - 11:56מדובר ב-17,000 ביום,
וכולם אצלי. -
11:56 - 11:57(צחוק)
-
11:57 - 11:59הנה כמה מהם,
כשהעיניים ממורכזות. -
11:59 - 12:03כל תרבות תשתמש במירב הטכנולוגיה
שעומדת לרשותה כדי ליצור אמנות. -
12:03 - 12:07ואחריותו של האמן היא לעורר שאלות
לגבי משמעותה של הטכנולוגיה הזאת -
12:07 - 12:10ואיך היא משקפת את תרבותנו.
-
12:10 - 12:12אז תחשבו על זה:
אנו יותר מאשר מספרים. -
12:12 - 12:14אנו בני-אדם,
ויש לנו חלומות ורעיונות. -
12:14 - 12:16וההורדה שלנו למדרגת נתונים
-
12:17 - 12:18מסכנת אותנו.
-
12:18 - 12:20תודה רבה לכם.
-
12:20 - 12:29(מחיאות כפיים)
- Title:
- דיוקנאות אנושיים ותובנות עמוקות מתוך נתונים יבשים
- Speaker:
- ר' לוק דובואה
- Description:
-
האמן ר' לוק דובואה יוצר דיוקנאות ייחודיים של נשיאים, ערים, שלו עצמו ואף של בריטני ספירס על יסוד נתונים ואישיות. בהרצאה זו הוא מציג תשעה מיזמים, החל ממפות ארציות שנוצרו מתוך מידע אודות מיליוני חתכי הכרויות ועד לאקדח שיורה כדור סרק בכל פעם שמתקבל בניו-אורלינס דיווח על אירוע ירי. הרעיון שהוא מבקש לבטא הוא שהדרך בה אנו משתמשים בטכנולוגיה מעידה עלינו ועל תרבותנו, ושהורדת הזולת למדרגת נתונים מסכנת אותנו.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 12:43
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Insightful human portraits made from data | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Insightful human portraits made from data | ||
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for Insightful human portraits made from data | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Insightful human portraits made from data | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Insightful human portraits made from data | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Insightful human portraits made from data | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Insightful human portraits made from data | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Insightful human portraits made from data |