כיצד ערי-ענק משנות את מפת העולם
-
0:01 - 0:06אני רוצה שתדמיינו מחדש איך החיים
בכדור הארץ מאורגנים. -
0:07 - 0:11חישבו על הפלנטה כעל גוף אנושי
שאנחנו מאכלסים. -
0:12 - 0:17השלד הוא מערכת התחבורה,
של כבישים ומסילות ברזל, -
0:17 - 0:20גשרים ומנהרות, נמלי אוויר וים,
-
0:20 - 0:23שמאפשרים לנו ניידות ברחבי היבשות.
-
0:23 - 0:26מערכת הדם שמניעה את הגוף
-
0:26 - 0:29היא צינורות הנפט והגז ורשתות החשמל
-
0:29 - 0:30שמפיצים את האנרגיה.
-
0:31 - 0:34ומערכת העצבים התקשורתית
-
0:34 - 0:37היא כבלי האינטרנט, הלווינים,
הרשתות הסלולריות, -
0:37 - 0:41ומרכזי הנתונים שמאפשרים לנו
לשתף את המידע. -
0:41 - 0:46המטריצה התשתיתית הזאת,
המתרחבת עד אינסוף, -
0:46 - 0:51כבר מכילה 64 מיליון קילומטרים של כבישים,
-
0:51 - 0:54ארבעה מיליון קילומטרים של מסילות ברזל,
-
0:54 - 0:57שני מיליון קילומטרים של צינורות
-
0:57 - 1:00ומיליון קילומטרים של כבלי אינטרנט.
-
1:01 - 1:04ומה בעניין גבולות בינלאומיים?
-
1:05 - 1:09יש לנו פחות מ-500,000 קילומטרים של גבולות.
-
1:10 - 1:12הבה נבנה מפה טובה יותר של העולם.
-
1:13 - 1:16ונוכל להתחיל ראשית בלהתגבר
על קצת מיתולוגיה עתיקה. -
1:17 - 1:20יש ביטוי שמוכר לכל תלמידי ההיסטוריה:
-
1:21 - 1:24"גיאוגרפיה היא גורל."
-
1:24 - 1:25נשמע כל כך חמור, לא?
-
1:26 - 1:28זה פתגם כל כך פטליסטי.
-
1:28 - 1:33זה מספר לנו שהעוני נגזר
על כל מדינה ללא מוצא לים, -
1:33 - 1:36ושמדינות קטנות לא יכולות
לברוח משכנותיהן הגדולות יותר, -
1:36 - 1:39ושעל מרחבים רחבים לא ניתן להתגבר.
-
1:40 - 1:43אבל בכל נסיעה שאני עושה מסביב לעולם,
-
1:43 - 1:47אני רואה כוח אף גדול יותר
סוחף את כדור הארץ: -
1:48 - 1:49קישוריות.
-
1:50 - 1:54מהפכת הקישוריות העולמית, בכל צורותיה --
-
1:54 - 1:57תחבורה, אנרגיה ותקשורת --
-
1:57 - 2:01איפשרה זינוק כה עצום בניידותם של אנשים,
-
2:01 - 2:04מוצרים, משאבים, ידע,
-
2:04 - 2:08עד שאיננו יכולים עוד אפילו להחשיב
את הגיאוגרפיה נבדלת ממנה. -
2:09 - 2:13למעשה, אני רואה את שני
הכוחות האלה כמותכים יחד -
2:13 - 2:15בצורה שכיניתי "קונקטוגרפיה."
(גיאוגרפיית הקישוריות) -
2:16 - 2:20קונקטוגרפיה מייצגת זינוק עצום
-
2:20 - 2:24בניידות אנשים, משאבים, רעיונות,
-
2:24 - 2:25אבל היא גם אבולוציה,
-
2:26 - 2:32אבולוציה של עולמנו מגיאוגרפיה פוליטית,
-
2:32 - 2:35שמשמשת לחילוק העולם על פי חוק,
-
2:36 - 2:38לגיאוגרפיה תפקודית,
-
2:38 - 2:41שמהווה את הצורה בה
אנחנו משתמשים בעולם בפועל, -
2:41 - 2:45למן אומות וגבולות,
ועד תשתית ושרשרות אספקה. -
2:46 - 2:48המערכת העולמית מתפתחת
-
2:49 - 2:53מאימפריות המאה התשע-עשרה,
ששולבו באופן אנכי, -
2:53 - 2:57דרך אומות המאה העשרים
הבין-תלויות בצורה אופקית, -
2:57 - 3:02עד לתרבות רשת עולמית במאה העשרים ואחת.
-
3:03 - 3:07קישוריות, לא ריבונות,
-
3:07 - 3:11הייתה לעיקרון המארגן את המין האנושי.
-
3:11 - 3:14(מחיאות כפיים)
-
3:15 - 3:19אנחנו הופכים לתרבות הרשת עולמית זאת
-
3:19 - 3:21כי אנחנו מילולית בונים אותה.
-
3:22 - 3:25כל תקציבי הביטחון וההוצאות הצבאיות
בעולם בסך הכל מסתכמים -
3:25 - 3:28בכמעט שני טריליון דולר בשנה.
-
3:28 - 3:31בינתיים, ההוצאה העולמית שלנו למען תשתית
-
3:31 - 3:34חזויה לעלות לתשעה טריליון דולר בשנה
-
3:34 - 3:36תוך העשור הבא.
-
3:36 - 3:37ובאמת, כך צריך להיות.
-
3:37 - 3:40אנחנו חיים על מלאי של תשתית
-
3:40 - 3:43שנועד לאוכלסייה עולמית בת שלושה מיליארד,
-
3:44 - 3:47בעוד שאוכלוסיתנו עלתה משבעה מיליארד
עד שמונה מיליארד -
3:47 - 3:49ולבסוף עד תשעה מיליארד ועוד.
-
3:49 - 3:54כככל אצבע, אנחנו חייבים להוציא בערך
טריליון דולר -
3:54 - 3:58לצורך הדרישות התשתיתיות הבסיסיות
של כל מיליארד אנשים בעולם. -
3:59 - 4:02לא מפתיע שאסיה מובילה.
-
4:03 - 4:06ב-2015, סין הודיעה על יצירת
-
4:06 - 4:09בנק ההשקעות האסייתיות לתשתיות,
-
4:10 - 4:13אשר יחד עם רשת של ארגונים נוספים
-
4:13 - 4:16מתכוון לכונן רשת של דרכי משי וברזל,
-
4:17 - 4:19שתתפרש משנגהאי לליסבון.
-
4:20 - 4:24ותוך כדי שכל
ההנדסה הטופוגרפית הזאת מתחוללת, -
4:24 - 4:29סביר שנוציא יותר על תשתית
במשך 40 השנים הבאות, -
4:29 - 4:33נבנה יותר תשתית במשך 40 השנים הבאות,
-
4:33 - 4:35מאשר בנינו ב-4,000 השנים האחרונות.
-
4:37 - 4:39עכשיו בואו נעצור ונחשוב על זה רגע.
-
4:40 - 4:44להוציא הוצאה גדולה יותר
עבור בניית יסודותיה של חברה עולמית -
4:44 - 4:47מאשר עבור פיתוח כלי השמדתה
-
4:47 - 4:50יכול להביא לידי השלכות מעמיקות.
-
4:50 - 4:53קישוריות היא איך שממטבים את ההפצה
-
4:53 - 4:55של אנשים ומשאבים ברחבי העולם
-
4:55 - 5:00כך האנושות נעשית ליותר מסכום חלקיה.
-
5:01 - 5:03אני מאמין שזה מה שמתרחש.
-
5:05 - 5:09לקישוריות יש מגמת-ענק תאומה
במאה העשרים ואחת: -
5:09 - 5:11עיור פלנטרי.
-
5:12 - 5:15ערים הן התשתיות המגדירות אותנו ביותר.
-
5:16 - 5:19לא יאוחר מ-2030,
למעלה משני שלישים מאוכלוסיית העולם -
5:19 - 5:20תתגורר בערים.
-
5:20 - 5:23ואלה לא רק נקודות זוטאות במפה,
-
5:23 - 5:27אלא ארכיפלגים רחבים
מתפרשים מאות קילומטרים. -
5:27 - 5:29היננו בוונקובר,
-
5:29 - 5:31בראש מסדרון קסקדיה
-
5:31 - 5:34אשר מתפרש דרומה
מעבר לגבול האמריקני עד סיאטל. -
5:35 - 5:37תחנת הכוח הטכנולוגית
שהיא עמק הסיליקון -
5:37 - 5:40מתחילה צפונה מסן פרנסיסקו
יורדת לסן חוסה -
5:40 - 5:42וחוצה את המפרץ
אל אוקלנד. -
5:42 - 5:45השתרעות לוס אנג'לס עכשיו
נמשכת עד אחרי סן דיאגו -
5:45 - 5:47ומעבר לגבול המקסיקני עד טיחואנה.
-
5:47 - 5:50סן דיאגו וטיחואנה עכשיו משתפות מסוף אווירי
-
5:50 - 5:52שאפשר לצאת ממנו לתוך שתי מדינותיהן.
-
5:52 - 5:56לבסוף, רשת רכבות מהירות
עשויה לקשר את עמוד השדרה הפסיפי במלואו. -
5:58 - 6:02המגלופוליס האמריקני הצפוני-מזרחי
מתחיל בבוסטון, עובר לניו יורק -
6:02 - 6:04ופילדלפיה ונגמר בוושינגטון.
-
6:04 - 6:06הוא מכיל יותר מ-50 מיליון אנשים
-
6:06 - 6:09וגם לו יש תכניות לרשת רכבות מהירות.
-
6:09 - 6:13אבל באסיה אנחנו ממש רואים
את ערי הענק מתגבשות. -
6:13 - 6:18הרצועה המתמשכת של אור,
מטוקיו דרך נגויה ועד אוסקה -
6:18 - 6:20מכילה יותר מ-80 מיליון אנשים
-
6:20 - 6:21ומרבית כלכלת יפן.
-
6:22 - 6:25זוהי עיר הענק הגדולה בעולם.
-
6:25 - 6:26כרגע.
-
6:27 - 6:29אולם בסין, מקבצים של ערי ענק מתגבשים
-
6:29 - 6:32בעלי אוכלוסיות שמתקרבות
ל-100 מיליון אנשים. -
6:32 - 6:34שפת בהאי סביב בייג'ינג,
-
6:34 - 6:36בדלתא נהר היאנגצה סביב שנגהאי
-
6:36 - 6:38ודלתא נהר הפנינה,
-
6:38 - 6:41המתפרש מהונג קונג צפונה לגאנגג'זואו.
-
6:41 - 6:42ובאמצע,
-
6:42 - 6:45מקבץ ערי-הענק צ'ונגקינג-צ'נגדו,
-
6:45 - 6:48שעקבתה הגיאוגרפית שווה כמעט
-
6:48 - 6:49לזו של מדינת אוסטריה.
-
6:51 - 6:53ולכל אחד ממקבצי ערי-הענק האלה
-
6:53 - 6:56תמ"ג קרוב לשני טריליון דולר --
-
6:56 - 6:59זה כמעט דומה לזה של כל הודו היום.
-
7:00 - 7:05אז תארו לעצמכם שמוסדותינו
העולמיים הדיפלומטיים, כגון ה-G-20 -
7:05 - 7:09הרכיבו את מניין החברים שלהם לפי גודל כלכלי
-
7:09 - 7:11ולא לפי ייצוג לאומי.
-
7:11 - 7:15כמה ערי-ענק סיניות
אולי ייכללו וישבו בשולחן המו"ם, -
7:15 - 7:19בזמן שמדינות שלמות כגון
ארגטינה ואינדונזיה יהיו בחוץ. -
7:20 - 7:24עובר להודו, שאוכלוסיתה
בקרוב תשיג את זו של סין, -
7:24 - 7:26ולה גם יש מספר מקבצי ערי-ענק,
-
7:26 - 7:29כגון איזור בירת דלהי
-
7:29 - 7:30ומומבאי.
-
7:30 - 7:31ובמזרח התיכון,
-
7:31 - 7:34טהראן המורחבת סופגת
שליש מתוך אוכלוסית איראן. -
7:34 - 7:36רוב שמונים מיליון האנשים שבמצריים
-
7:36 - 7:39חיים במסדרון שבין קהיר ואלכסנדריה.
-
7:39 - 7:43ובמפרץ, שרשרת של ערי-מדינה מתגלמת,
-
7:43 - 7:45החל בבחריין וקטאר,
-
7:45 - 7:48דרך האמירויות הערביות המאוחדות
וכלה במסקט שבעומאן. -
7:49 - 7:50ואז יש לגוס,
-
7:51 - 7:55העיר הגדולה באפריקה
וטבור המסחר של ניגריה. -
7:55 - 7:57יש לה תכניות לרשת רכבות
-
7:57 - 8:01שתהפוך אותה לעוגן
של מסדרון חוף-אטלנטי רחב, -
8:01 - 8:04המתפרש לרוחב בנין, טוגו, וגאנה,
-
8:04 - 8:08ועד אביג'אן, עיר הבירה של חוף השנהב.
-
8:08 - 8:11אבל מדינות אלו הן פרוורים של לגוס.
-
8:12 - 8:14בעולם של ערי-ענק,
-
8:14 - 8:17מדינות יכולות להיות פרוורים של ערים.
-
8:19 - 8:25ב-2030, יהיו לנו עד ל-50
מקבצי ערי-ענק כאלו בעולם. -
8:25 - 8:27אז איזו מפה מספרת לכם יותר?
-
8:27 - 8:30מפתנו המסורתית שמורכבת מאומות מובחנות
-
8:30 - 8:32ושתלויה על רוב קירותינו,
-
8:32 - 8:35או מפה זו של 50 המקבצים של ערי-ענק?
-
8:36 - 8:39ועדיין, אפילו זו חלקית
-
8:39 - 8:43כי אי-אפשר להבין עיר-ענק כלשהי
-
8:43 - 8:46מבלי להבין את הקשריה לאחרות.
-
8:47 - 8:49אנשים עוברים לערים כדי להיות מחוברים,
-
8:49 - 8:52וקישוריות היא הסיבה שערים אלו משגשגות.
-
8:53 - 8:57לרבות מהן,
כגון סאו פאולו או איסטנבול או מוסקבה, -
8:57 - 9:01יש תמ"ג שמתקרב או עולה על
בין שליש למחצית -
9:01 - 9:03מכל התמ"ג הלאומי שלהן.
-
9:04 - 9:06אבל חשוב במידה שווה --
-
9:06 - 9:09אי-אפשר לחשב אף ערך יחידני
-
9:09 - 9:12בלא הבנת התפקיד של זרמי האנשים,
-
9:12 - 9:14המימון, הטכנולוגיה
-
9:14 - 9:16שמאפשרים להן לשגשג.
-
9:17 - 9:19קחו בחשבון את מחוז גאוטנג בדרום אפריקה,
-
9:19 - 9:23שמכיל את יוהנסבורג ואת עיר הבירה פרטוריה.
-
9:23 - 9:26גם הוא מייצג רק קצת
יותר משליש מתמ"ג דרום אפריקה. -
9:27 - 9:30אבל חשוב במידה שווה --
היא מאכסנת את המשרדים -
9:30 - 9:33של כמעט כל תאגיד רב-לאומי
-
9:33 - 9:35שמשקיע ישירות בדרום אפריקה
-
9:35 - 9:38ולאמיתו של דבר, בכל יבשת אפריקה.
-
9:39 - 9:42ערים רוצות להיות חלק
בשרשרות יוקרה עולמיות. -
9:42 - 9:46הן רוצות להיות חלק בחלוקת העבודה העולמית.
-
9:46 - 9:48כך ערים חושבות.
-
9:49 - 9:50מעולם לא הכרתי ראש עיר שאמר לי,
-
9:50 - 9:52"אני רוצה שהעיר שלי תנותק."
-
9:53 - 9:56הם יודעים שעריהם שייכות באותה מידה
-
9:56 - 10:01לתרבות הרשת העולמית כאל מדינות הבית שלהן.
-
10:03 - 10:06עכשיו, לאנשים רבים, עיור גורם יאוש רב.
-
10:07 - 10:09הם חושבים שערים הורסות את כדור הארץ.
-
10:10 - 10:11אולם כעת,
-
10:11 - 10:15ישנן יותר ממאתיים
רשתות למידה בין-עירוניות משגשגות. -
10:15 - 10:19זה דומה למספר הארגונים הבין-ממלכתייים
-
10:19 - 10:20שיש לנו.
-
10:20 - 10:24וכל הרשתות הבין-עירוניות האלה
מוקדשות למשימה אחת, -
10:24 - 10:29העדיפות הראשונה של האנושות
במאה העשרים ואחת: -
10:29 - 10:31עיור בר קיימא.
-
10:33 - 10:34האם זה עובד?
-
10:35 - 10:36הבה נביט בשינוי האקלים.
-
10:36 - 10:39אנחנו יודעים שפסגה אחרי פסגה
בניו יורק או פריז -
10:39 - 10:42לא תפחית את פליטות גזי החממה.
-
10:43 - 10:46אבל כן אפשר לראות שהעברת טכנולוגיה
-
10:46 - 10:48וידע ומדיניות בין ערים
-
10:49 - 10:53היא איך שבאמת התחלנו להפחית
את העצימות הפחמנית של כלכלותינו. -
10:53 - 10:55ערים לומדות אחת מהשנייה.
-
10:55 - 10:58כיצד להתקין בניין אפס פליטות,
-
10:58 - 11:01כיצד ליישם שיטות לשיתוף מכוניות חשמליות.
-
11:01 - 11:02בערים סיניות מרכזיות,
-
11:02 - 11:05כופים מכסה על מספר המכוניות ברחובות.
-
11:05 - 11:07בערים מערביות רבות,
-
11:07 - 11:09הנוער עוד לא אפילו רוצה ללמוד לנהוג.
-
11:10 - 11:12ערים היו חלק מהבעיה,
-
11:12 - 11:14עכשיו הן חלק מהפתרון.
-
11:15 - 11:19אי-שוויון הוא האתגר הגדול האחר
מול השגת עיור בן-קיימא. -
11:20 - 11:23כשאני נוסע בערי-ענק מקצה ועד קצה --
-
11:23 - 11:25זה לוקח שעות וימים --
-
11:26 - 11:29אני מתנסה בטרגדיה של שונות קיצונית
-
11:29 - 11:31בתוך אותה הגיאוגרפיה.
-
11:32 - 11:35ובכל זאת, מלאינו העולמי של נכסים ממוניים
-
11:35 - 11:37מעולם לא היה גדול יותר,
-
11:37 - 11:40ומתקרב ל-300 טריליון דולר.
-
11:40 - 11:44זה כמעט התמ"ג הממשי של העולם פי ארבע.
-
11:45 - 11:49קיבלנו על עצמנו חובות כה גדולים
מאז המשבר הכלכלי, -
11:49 - 11:52אבל האם השקענו אותם בגידול כוללני?
-
11:53 - 11:55לא, עוד לא.
-
11:56 - 12:00רק כשנבנה שיכון מספיק, ציבורי, ובר-השגה,
-
12:00 - 12:03כשנשקיע ברשתות תחבורה חסונות
-
12:03 - 12:07המאפשרות לאנשים להתקשר זה לזה
פיזית ודיגיטלית, -
12:07 - 12:10אז ערינו וחברותינו המפוצלות
-
12:10 - 12:12ירגישו בריאות ושלמות שוב.
-
12:12 - 12:14(מחיאות כפיים)
-
12:16 - 12:19וזאת הסיבה שתשתית הוכללה
-
12:19 - 12:21במטרות לפיתוח בר-קיימא של האו"ם,
-
12:21 - 12:24כי היא מאפשרת את כל האחרות.
-
12:24 - 12:26המנהיגים הפוליטיים וכלכליים שלנו
-
12:26 - 12:29לומדים שקישוריות אינה נדבה,
-
12:29 - 12:30היא הזדמנות.
-
12:31 - 12:34וזאת הסיבה שהקהילה הפיננסית
שלנו צריכה להבין -
12:34 - 12:39שקישוריות היא מעמד הנכסים
החשוב ביותר במאה העשריפ ןאחת. -
12:40 - 12:44עכשיו, ערים יכולות לעשות את
העולם בר קיימא יותר, -
12:45 - 12:47הן יכולות לעשות את העולם הוגן יותר,
-
12:47 - 12:50אני גם מאמין שקישוריות בין ערים
-
12:50 - 12:52יכולה לעשות את העולם שלו יותר.
-
12:52 - 12:56אם נתבונן באיזורים בעולם
שיש להם יחסים צפופים בין גבולותיהם, -
12:56 - 12:59נראה יותר סחר, יותר השקעה
-
12:59 - 13:01ויותר יציבות.
-
13:01 - 13:03כולנו יודעים את סיפורה
של אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, -
13:03 - 13:06בה שילוב תעשייתי הצית תהליך
-
13:06 - 13:08שהביא לידי הופעת
האיחוד האירופי השליו של היום. -
13:09 - 13:12ותראו שרוסיה, דרך אגב
-
13:12 - 13:16היא המקושרת הכי פחות
מכל המעצמות העיקריות במערכת הבינלאומית. -
13:16 - 13:20ויש בכך הרבה להסביר את המתחים של היום.
-
13:20 - 13:23למדינות בעלות פחות החזקה בשיטה
-
13:23 - 13:25יש פחות להפסיד מלהפריע לה.
-
13:27 - 13:30בצפון אמריקה, הקווים המשמעותיים ביותר במפה
-
13:30 - 13:33אינם הגבול האמריקני-קנדי
או הגבול האמריקני-מקסיקני, -
13:33 - 13:37אלא הרשת הצפופה של כבישים
ומסילות ברזל וקווי צינורות -
13:37 - 13:40ורשתות קווי חשמל ואפילו תעלות מים
-
13:40 - 13:44המבססים איחוד צפון-אמריקאי משולב.
-
13:44 - 13:48צפון אמריקה לא צריכה יותר קירות,
היא צריכה יותר קשרים. -
13:48 - 13:51(מחיאות כפיים)
-
13:56 - 14:00אבל ההבטחה האמיתית של קישוריות
קיימת בעולם הבתר-קולוניאלי. -
14:00 - 14:05כל האיזורים הללו שבהם
גבולות היו הכי שרירותיים מבחינה היסטורית -
14:05 - 14:07ובהם דורות של מנהיגים
-
14:07 - 14:09קיימו יחסים עוינים זה עם זה.
-
14:09 - 14:12אך עכשיו קבוצה חדשה של
מנהיגים נכנסת לשלטון -
14:12 - 14:13והיא מיישרת את ההדורים.
-
14:14 - 14:17קחו לדוגמה את אסיה הדרומי-מזרחית,
בה מתכננים שרשתות של רכבות מהירות -
14:17 - 14:19תקשרנה בין בנגקוק וסינגפור
-
14:19 - 14:22ומסדרונות סחר מוויאטנם עד מיאנמר.
-
14:22 - 14:28עכשיו איזור זה של 600 מיליון אנשים
מתאם את משאביו החקלאיים -
14:28 - 14:29ותפוקתו התעשייתית.
-
14:30 - 14:34הוא מתפתח למה שאני קורא "פקס אסיאנה"
-
14:34 - 14:37שלום בין מדינות אסיה הדרומי-מזרחית.
-
14:38 - 14:41תופעה דומה מתחוללת במזרח אפריקה,
-
14:41 - 14:43שבו חצי תריסר מדינות
-
14:43 - 14:46משקיעות במסילות ברזל
ובמסדרונות רב-מודאליים -
14:46 - 14:49כדי שמדינות ללא מוצא לים
תוכלנה להסיע את מוצריהן לשוק. -
14:49 - 14:52עכשיו מדינות אלה
מתאמות את התשתיות שלהן, -
14:52 - 14:54ואת מדיניות ההשקעה שלהן,
-
14:54 - 14:58הן, גם מתפתחות לפקס אפריקאנה.
-
14:59 - 15:02איזור אחד שאנחנו יודעים
שיכול להעזר בסוג זה של חשיבה -
15:02 - 15:03הוא המזרח התיכון.
-
15:04 - 15:06כשמדינות ערביות קורסות בטרגדיה,
-
15:06 - 15:09מה שנשאר מאחוריהן הן רק הערים העתיקות,
-
15:09 - 15:12כגון קהיר, ביירות, ובגדד?
-
15:12 - 15:17למעשה, 400 מיליון האנשים בעולם הערבי
-
15:17 - 15:19הם כמעט לגמרי מעויירים.
-
15:19 - 15:21כחברות, כערים,
-
15:21 - 15:23הם עשירי-מים, או עניי-מים,
-
15:23 - 15:25עשירי-אנרגיה, או עניי-אנרגיה.
-
15:26 - 15:29והדרך היחידה לתקן את אי-ההתאמה הזאת
-
15:29 - 15:32אינה עוד מלחמה ויותר גבולות,
-
15:32 - 15:35כי אם יותר קישוריות
של קווי צינורות ותעלות מים. -
15:36 - 15:40לצערי, מפת המזרח התיכון עוד לא כזאת.
-
15:40 - 15:41אך היא צריכה להיות,
-
15:43 - 15:46פקס ערביה מקושר,
-
15:47 - 15:48משולב מבפנים
-
15:48 - 15:53ובעל קשרים יצרניים
לשכנותיו: אירופה, אסיה, ואפריקה. -
15:53 - 15:56עכשיו , אולי לא נשמע לכם כאילו קישוריות
היא מה שרוצים עכשיו -
15:56 - 15:58כלפי האיזור הכי סוער בעולם.
-
15:59 - 16:02אבל אנחנו יודעים מהיסטוריה
שקישוריות היא הדרך היחידה -
16:02 - 16:05לחולל יציבות לטווח ארוך.
-
16:05 - 16:07כי אנחנו יודעים שבאיזור אחרי איזור,
-
16:07 - 16:10קישוריות היא המציאות החדשה.
-
16:10 - 16:14ערים ומדינות לומדות להצטבר
-
16:14 - 16:16למכלולים שלווים ומשגשגים יותר.
-
16:18 - 16:20אבל המבחן האמיתי הולך להיות אסיה.
-
16:21 - 16:24האם קישוריות יכולה להתגבר על מגמות היריבות
-
16:24 - 16:27שבין המעצמות הגדולות של המזרח הרחוק?
-
16:27 - 16:31בסופו של דבר, זה המקום
שממנו מלחמת העולם השלישית אמורה לפרוץ. -
16:32 - 16:35מאז סוף המלחמה הקרה, לפני רבע מאה,
-
16:35 - 16:38לפחות שש מלחמות עיקריות נחזו באיזור זה.
-
16:38 - 16:40אבל אף אחת מהן לא פרצה.
-
16:41 - 16:43קחו את סין וטיוואן.
-
16:44 - 16:48בשנות התשעים, זה היה התרחיש המוביל
אצל כולם למלחמת העולם השלישית. -
16:48 - 16:50אבל מאז,
-
16:50 - 16:54עוצמת הסחר וההשקעה
לרוחב המיצרים גברה כל כך -
16:54 - 16:55עד שבנובמבר האחרון,
-
16:55 - 16:58מנהיגים משני הצדדים
קיימו וועידת פסגה הסטורית -
16:58 - 17:01כדי לדון באיחוד-מחדש שליו עתידי.
-
17:02 - 17:05ואפילו ההיבחרות בטאיוואן
של מפלגה לאומית שבעד עצמאות -
17:05 - 17:08מוקדם יותר בשנה
-
17:08 - 17:10לא תחתור תחת הדינמיקה הבסיסית הזאת.
-
17:11 - 17:14לסין ויפן יש היסטוריה
אפילו ארוכה יותר של יריבות -
17:14 - 17:17ושתיהן מעסיקות את חילות האוויר והים שלהן
-
17:17 - 17:19כדי להציג את חוזקן בריבי איים.
-
17:20 - 17:21אבל בשנים האחרונות,
-
17:21 - 17:25יפן השקיעה בסין את השקעות החוץ
הכי גדולות שלה. -
17:25 - 17:28מכוניות יפניות נמכרות שם בשיעור שובר-שיא.
-
17:28 - 17:31ונחשו מאיפה בא המספר הגדול ביותר
-
17:31 - 17:34של זרים המתגוררים ביפן?
-
17:34 - 17:36ניחשתם: סין.
-
17:38 - 17:39סין והודו לחמו מלחמה עיקרית
-
17:39 - 17:41ויש להם שלושה סכסוכי גבול פתוחים,
-
17:42 - 17:44אבל כיום הודו היא בעלת המניות
הגדולה ביותר השנייה -
17:44 - 17:46בבנק ההשקעות האסייתיות לתשתיות.
-
17:46 - 17:50הם בונים מסדרון סחר שמתפרש מצפון מזרח הודו
-
17:50 - 17:54למיאנמר ובנגלדש ועד דרום סין.
-
17:54 - 17:58נפח הסחר שלהם גדל
מ-20 ביליון דולר לפני עשור -
17:58 - 18:00עד 80 מיליארד דולר כיום.
-
18:01 - 18:04הודו ופקיסטן בעלות הנשק הגרעיני
לחמו כבר שלוש מלחמות -
18:04 - 18:06וממשיכות בוויכוח בדבר קשמיר,
-
18:06 - 18:09אולם הן גם נושאות ונותנות
על הסכם סחר למעמד מדינה מועדפת -
18:09 - 18:11ורוצות להשלים קו צינורות
-
18:11 - 18:15שיתפרש מאיראן דרך פקיסטן ועד הודו.
-
18:15 - 18:17ובואו נדבר על איראן.
-
18:18 - 18:21הלא רק לפני שנתיים שהמלחמה באיראן
נדמתה בלתי-נמנעת? -
18:22 - 18:26אז למה כל מעצמה ומעצמה עיקרית
ממהרת לנהל עסקים שם היום? -
18:29 - 18:30גבירותיי ורבותיי,
-
18:30 - 18:34אני לא יכול לערוב
שמלחמת העולם השלישית לא תפרוץ. -
18:35 - 18:38אבל בטח אפשר לראות
את הסיבה שזה לא כבר קרה. -
18:39 - 18:42אף על פי שאסיה היא הבית של
הצבאות הגדלים הכי מהר בעולם, -
18:42 - 18:46אותן המדינות גם משקיעות מיליארדי דולר
-
18:46 - 18:49בשרשרות האספקה והתשתית של השנייה.
-
18:49 - 18:53הן גם יותר מעוניינות
בגיאוגרפיה התפקודית של האחרת -
18:53 - 18:55מאשר בגיאוגרפיה הפוליטית שלה.
-
18:55 - 19:00וזאת הסיבה שמנהיגיהן חושבים
פעמיים, פוסעים אחורה מהקצה, -
19:00 - 19:05ומחליטים להתרכז בקשרים כלכליים
על פני מתחים טריטוריאלים. -
19:06 - 19:09לעיתים כה קרובות נדמה שהעולם מתפרק,
-
19:10 - 19:12אבל בניית קישוריות רבה יותר
-
19:12 - 19:15היא הדרך שהרכבנו את המפטי דמפטי מחדש,
-
19:15 - 19:17הרבה יותר טוב מלפני.
-
19:18 - 19:19ובעוטפנו את העולם
-
19:19 - 19:23בקישוריות פיזית ודיגיטלית כה רציפה,
-
19:23 - 19:25אנחנו מתקדמים באבולוציה לקראת עולם
-
19:25 - 19:28שבו אנשים יכולים לעקוף
את מגבלותיהם הגיאוגרפיות. -
19:29 - 19:32אנחנו התאים וכלי הדם
-
19:32 - 19:35ששוטפים בתוך רשתות הקישוריות
העולמיות האלו. -
19:35 - 19:39כל יום, מאות מיליוני אנשים יוצאים לרשת
-
19:39 - 19:42ועובדים עם אנשים שמעולם לא הכירו.
-
19:42 - 19:45יותר ממיליארד אנשים עוברים גבולות כל שנה,
-
19:45 - 19:49וזה צפוי לעלות לשלושה מיליארד בעשור הבא.
-
19:50 - 19:53אנחנו לא רק בונים קישוריות,
-
19:53 - 19:54אנחנו מגלמים אותה.
-
19:55 - 19:58אנחנו תרבות הרשת העולמית,
-
19:58 - 20:00וזאת מפתנו.
-
20:01 - 20:06מפה של העולם שבו גיאוגרפיה
היא לא עוד הגורל. -
20:07 - 20:11במקום, לעתיד יש סיסמא חדשה
ומלאת תקווה יותר: -
20:11 - 20:13קישוריות היא גורל.
-
20:14 - 20:15תודה.
-
20:15 - 20:22(מחיאות כפיים)
- Title:
- כיצד ערי-ענק משנות את מפת העולם
- Speaker:
- פרג חאנה
- Description:
-
more » « less
"אני רוצה שתדמיינו מחדש איך החיים בכדור הארץ מאורגנים," אומר אסטרטג עולמי
פרג חאנה. בזמן שהערים המתרחבות שלנו נעשות מקושרות יותר ויותר מבחינת תחבורה, אנרגיה ורשתות תקשורת, אנחנו עוברים אבולוציה מגיאוגרפיה למה שהוא מכנה, "קונקטוגרפיה." התופעה הצפה ועולה הזאת שומרת בתוכה הבטחה להפחתת זיהום ואי-שיוויון -- ואפילו
להתגברות על יריבויות גיאופוליטיות. בהרצאה זו חאנה מבקש מאתנו "לאמץ אל ליבנו עיקרון
חדש לעתיד: 'קישוריות היא גורל.'" - Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 20:34
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for How megacities are changing the map of the world | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for How megacities are changing the map of the world | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How megacities are changing the map of the world | |
|
Eli Whitehouse edited Hebrew subtitles for How megacities are changing the map of the world | |
|
|
Eli Whitehouse edited Hebrew subtitles for How megacities are changing the map of the world | |
|
|
Eli Whitehouse edited Hebrew subtitles for How megacities are changing the map of the world | |
|
|
Eli Whitehouse edited Hebrew subtitles for How megacities are changing the map of the world | |
|
|
Eli Whitehouse edited Hebrew subtitles for How megacities are changing the map of the world |