-
אה... שנלך לתרום דם?
-
לא, אני לא רוצה שעטלף
יסתובב ליד הצוואר שלי.
-
הם לא עושים את זה ככה!
לוקחים לך דם מהזרוע.
-
אני לא יכולה לתרום דם. נדבקתי
בקדחת הביצות בארץ טרופית.
-
אף פעם לא היית בארץ טרופית!
-
המקום הכי דרומי שהיית בו
היה מדרום לסידקאפ.
-
אפשר להידבק בזה מפנסי רחוב.
-להידבק במה?
-
לא יודעת. אני מבולבלת.
-
את צריכה ללכת לפסיכיאטר.
את משוגעת.
-
אולי את אפילו צריכה מוח חדש.
-
אין לי כסף למוח שלם חדש.
-
תוכלי לקנות מוח של "קארי".
-
כמה זה עולה?
-לא יודעת. אסתכל בקטלוג שלהם. הנה.
-
פנסים עם סוללות...
פנסים נטענים... פנסים אחוריים...
-
מוחות! הנה.
-אני עדיין מבולבלת.
-
הנה מוח נחמד ב-13.6.
זה מוח מקורי של "קארי".
-
- מערכון ישן מלפני המעבר לליש"ט -
-
זה נראה טוב. מה זה?
-זה מגן בוץ!
-
זה רק 8 שילינג.
-
פני חדש = 2.5 פני ישן
-
אני חושבת ששווה להשקיע
עוד 5 שילינג.
-
אצלצל אליהם.
-
הלו, "קארי"?
-
אני רוצה לנסות את המוח שלכם
ב-13.6, בבקשה.
-
כן.
-
כן...
-
כן, אה...
-
מידה 38.
-
תודה.
-
הם שולחים מישהו.
-
זה היה מהר.
יבוא!
-
שלום. מר וגב' וגב' זמבזי?
-כן. אתה האיש מ"קארי"?
-
לא, באתי רק להודיע
שהוא בדרך.
-
תחתמי פה, בבקשה.
-תודה רבה.
-
סליחה.
-סליחה על ההטרדה.
-
תודה.
-תודה.
-
הנה הוא בא.
-יבוא!
-
הנה הוא.
-
שלום?
שלום!
-
זה לא איש מכירות אמיתי!
-
אני לא קונה ממנו מוח.
הוא לא משרה בטחון.
-
על איזה בטחון את מדברת?
ברור שזאת בובה.
-
אני אצלצל ל"קארי".
-
הלו, "קארי"?
-
האיש מכירות ששלחתם
הוא בבירור בובה.
-
תודה רבה לכם.
-
הם שולחים איש אמיתי.
-יבוא!
-
בוקר טוב! מר וגב' וגב' זמבזי?
-נכון. נכון! נכון.
-
בסדר, רת'רפורד, אני אטפל בזה.
-
זה נחמד.
-אנו מוכרים הרבה כאלה.
-
שננסה להתאים לך את זה?
-מה, אני צריכה לעבור ניתוח?
-
לא, גבירתי.
צריך רק לחבוש את זה.
-
לא מכניסים לי את זה לראש?
-לא, לא את ה"רודסטר" גבירתי.
-
את מתכוונת ל"מוחית גדולה".
-כמה זה?
-
זה 44.6.
-אה, זה לא שווה את זה.
-
זה לא כולל את הניתוח
המיוחד שלנו. ממש לא, גברתי.
-
הכי כדאי לך את
ה"ברטרנד ראסל סופר סילבר".
-
זה יופי של דבר. 250 לירות
כולל אשפוז בבית חולים.
-
אוי, זה המון.
-הוא צבעוני. הנה.
-
אחת, שתיים, שלוש, נסיון, נסיון.
-בשבילי פאי פירות, בבקשה.
-
למה היא אמרה את זה?
-
שקט בבקשה.
זה עוד לא מכוייל.
-
איזה כיף לנסוע בריקשה!
-
הייתי שמרנית כל החיים
כל החיים, כל החיים.
-
בוקר טוב, מר פרסלי!
אתה נראה ממש טוב. ממש טוב.
-
מהירות השיוט שלנו
היא אלף קמ"ש.
-
אז מה, חבר'ה?
נו, נו, נו, נו, נו...
-
שלום יקירתי!
-
בסדר.
-
אחת, שתיים, שלוש...
-שמונה!
-
שבע... ארבע. -יופי.
-היא לא ידעה את זה קודם.
-
שקט!
גב' זמבזי, מי כתב את תורת היחסות?
-
אני יודעת! אני יודעת!
-שקט בבקשה!
-
אינשטין, איינשטון, איינשטין,
אינסטון, איינשטיין.
-
יופי!
-נואל איינשטיין.
-
יופי. 13.6 בבקשה.
-איזה יופי!
-
היא יכולה להוריד את זה בלילה,
אלא אם היא רוצה לקרוא, כמובן.
-
ואל תשאלי אותה יותר מדי שאלות
כי זה יתחמם.
-
אם יהיו לכם בעיות עם זה,
הנה כרטיס הביקור שלי. תתקשרו.
-
תתקשרו, ואני או מר רת'רפורד
נבוא אליכם.
-
להתראות.
-תודה רבה.
-
אה... הוא הלך עכשיו.
-
אה... שנלך... אה...
שנלך לתרום דם?
-
כן, בבקשה, גב' רוזוולט.
אבל נסי להרעיש כמה שפחות.
-
יופי. אביא לך את המעיל.
-די חם לי כאן.
-
תודה רבה, סנטור מסקי.
-
שדכן, מר קלארק.
-מוח חדש.
-
שדכן, גב' וורל.
-שדכן גם לך, גב' זמבזי.
-
אתה בטוח שזה עובד בסדר?
כן, תודה רבה. זה נהדר. -תודה.
-
נראה לי שאם ננצח
באחד או שניים מפריימריז המוקדמים,
-
נוכל לחסל את ההצבעה
העירונית לרפובליקנים.
-
הגענו.
-
טוב, בתור נשיאת ארה"ב
אצטרך לחשוב על כך.
-
תורמי דם, גשו הנה בבקשה.
תודה רבה לך.
-
מה?
-
לא.
-
אני מצטער, אבל לא.
-
לא, אתה לא יכול לתרום שתן
במקום דם.
-
לא איכפת לי אם אתה רוצה.
-
לא, אין דבר כזה, "בנק שתן".
-
בבקשה.
-לא. אין לזה ביקוש.
-
יש מזה די והותר
גם בלי שיתנדבו לתרום את זה.
-
רק דגימה קטנה.
-
לא, אנו לא רוצים דגימות.
או את הדם שלך או כלום.
-
אתן לך קצת דם
אם תיתן לי... -מה?
-
משהו להשתין בו.
לא, לא. תסתלק מפה.
-
ממילא אני בכלל לא רוצה
לתרום לך דם.
-
יופי. אתה לא חייב.
לך מפה.
-
אני יכול לתרום לך רוק?
-לא.
-
זיעה? -לא.
-דונג אוזניים?
-
לא. פה זה בנק דם.
אנו צריכים רק דם.
-
בסדר, אתן לך קצת דם.
-
מאיפה יש לך את זה?
-היום-- זה מהיום.
-
איזה סוג דם זה?
-אילו סוגים יש?
-
יש איי...
-זה איי.
-
רגע!
-
זה שלי. הדם הזה שלי.
מה הוא עושה אצלך?
-
מצאתי אותו.
-מצאת...?
-
גנבת אותו מהגוף שלי, נכון?
-לא!
-
לא פלא שאני מרגיש חלש...
-תחזיר לי אותו! -זה שלי!
-
זה לא שלך. גנבת אותו.
-מה פתאום!
-
תחזיר לי אותו!
-
בסדר, אבל רק אם
אני יכול לתרום שתן.
-
תיכנס לתור.
