המדע המופלא של האושר
-
0:01 - 0:03כשיש לך 21 דקות לדבר,
-
0:03 - 0:062,000,000 שנה נראים כמו הרבה מאוד זמן
-
0:06 - 0:09אך מזווית האבולוציה,
2,000,000 שנה הן כלום. -
0:09 - 0:11ובכל זאת ב-2,000,000 שנה
-
0:11 - 0:15המוח האנושי כמעט שילש את נפחו,
-
0:15 - 0:19זה התחיל מהמוח של כ-600 גרם
של אבינו הקדמון, כאן, ההביליס, -
0:19 - 0:21לכמעט כ-1.360 קילוגרם
-
0:21 - 0:24שלכולנו כאן יש בין האוזניים.
-
0:24 - 0:28מה הדבר במוח גדול
-
0:28 - 0:31שהטבע כל כך השתוקק שיהיה לכל אחד מאתנו?
-
0:32 - 0:34ובכן, מתברר שכשמוחות גדלים פי שלושה,
-
0:34 - 0:37הם לא רק גדלים פי שלושה,
הם מרוויחים מבנים חדשים. -
0:37 - 0:42ואחת הסיבות העיקריות שהמוח שלנו
גדל כל כך היא בגלל שהוא קיבל חלק חדש, -
0:42 - 0:43הנקראת האונה המצחית.
-
0:44 - 0:46ובו, חלק הקרוי הקורטקס הפרה-פרונטאלי.
-
0:47 - 0:50עכשיו מה עושה הקורטקס הפרה-פרונטאלי
בשבילכם שיכול להצדיק -
0:50 - 0:54את השינוי הארכיטקטוני הכולל
של הגולגולת האנושית -
0:54 - 0:56במצמוץ זמן אבולוציוני?
-
0:56 - 0:59ובכן, מסתבר שהקורטקס
הפרה-פרונטאלי עושה הרבה דברים, -
0:59 - 1:05אבל אחד הדברים החשובים ביותר שהוא עושה
זה שהוא סימולטור של חוויות. -
1:05 - 1:08טייסים מתאמנים על סימולטורים של מטוסים
-
1:08 - 1:11כדי שהם לא יעשו טעויות בזמן אמת על מטוסים.
-
1:11 - 1:14לבני אדם יש את היכולת המופלאה הזאת
-
1:14 - 1:17שהם באמת יכולים לחוות חוויה בתוך הראש שלהם
-
1:17 - 1:20לפני שהם מנסים את זה בחיים האמיתיים.
-
1:20 - 1:22זה טריק שאף אחד
מאבותינו הקדמוניים לא יכל לעשות, -
1:22 - 1:26וששום חיה אחרת לא יכולה לעשות.
-
1:26 - 1:28זו יכולת מופלאה שסיגלנו.
-
1:28 - 1:31זה נמצא שם למעלה כמו האגודלים המנוגדים,
העמידה הזקופה, והשפה -
1:31 - 1:34כאחד מאותם דברים שהוציאו
את המין שלנו מהעצים -
1:34 - 1:36והכניסו אותו למרכזי קניות.
-
1:36 - 1:38(צחוק)
-
1:38 - 1:40כולכם עשיתם את זה.
-
1:40 - 1:44לבן אנד ג'ריס אין גלידת כבד ובצל.
-
1:44 - 1:47זה לא בגלל שהם הכינו אחת,
ניסו אותה ואז אמרו, "יאק". -
1:47 - 1:50זה בגלל שמבלי לעזוב את הכורסא,
-
1:50 - 1:54אתה יכול לדמות את הטעם
ולהגיד 'יאק' מבלי להכין את זה. -
1:57 - 2:00בוא נראה איך סימולטור החוויות שלכם עובד.
-
2:00 - 2:01בואו נריץ בחינה דיאגנוסטית
-
2:01 - 2:04לפני שאמשיך עם שאר ההרצאה.
-
2:04 - 2:07הנה שני עתידים שאני
מזמין אתכם להרהר עליהם, -
2:07 - 2:11תוכלו לדמות אותם לעצמכם ולומר לי
איזה מהם אתם חושבים שתעדיפו. -
2:11 - 2:17אחד מהם הוא זכייה בלוטו.
בסדר גודל של 314 מיליון דולר. -
2:17 - 2:20והשני להיהפך משותק ברגליים.
-
2:20 - 2:21(צחוק)
-
2:21 - 2:22ובכן, רק תקדישו לזה רגע מחשבה.
-
2:22 - 2:25אתם בטח לא מרגישים שאתם צריכים רגע מחשבה.
-
2:25 - 2:29באופן מעניין, יש נתונים על
שתי הקבוצות האלה של האנשים, -
2:29 - 2:31נתונים על כמה שמחים הם.
-
2:31 - 2:34וזה בדיוק מה שציפיתם, לא?
-
2:34 - 2:37אבל אלו לא הנתונים. המצאתי את זה!
-
2:37 - 2:38אלו הנתונים.
-
2:38 - 2:42נכשלתם בבוחן פתע,
ואתם בקושי 5 דקות לתוך ההרצאה -
2:42 - 2:46כי העובדה היא ששנה אחרי שאיבדת
את היכולת להשתמש ברגל שלך, -
2:46 - 2:51ושנה אחרי הזכייה בלוטו, זוכי לוטו ומשותקים
-
2:51 - 2:53שמחים בצורה זהה מחייהם.
-
2:54 - 2:57עכשיו, אל תרגישו רע מדי
בגלל שנכשלתם בבוחן פתע, -
2:57 - 3:00בגלל שכולם נכשלים בבחני פתע כל הזמן.
-
3:00 - 3:03המחקר אותו המעבדה שלי עורכת,
-
3:03 - 3:06אותם כלכלנים ופסיכולוגים
ברחבי הארץ עורכים, -
3:06 - 3:09גילה משהו די מדהים עבורנו.
-
3:09 - 3:11משהו אותו אנחנו מכנים הטיית ההשפעה,
-
3:11 - 3:15שהיא למעשה הנטייה
של הסימולטור שלנו לעבוד רע. -
3:15 - 3:18כדי השסימולטור יגרום לך
להאמין שתוצאות שונות -
3:18 - 3:21הן למעשה שונות יותר ממה שהן באמת.
-
3:21 - 3:23מלימוד בשטח עד ללימודי מעבדה,
-
3:23 - 3:28אנחנו רואים שלנצח או לזכות בבחירות,
להרוויח או להפסיד בן\בת זוג רומנטי, -
3:28 - 3:32להשיג או לא להשיג קידום,
לעבור או לא לעבור בחינה באוניברסיטה, -
3:32 - 3:38וכו' וכו', יש הרבה פחות השפעה,
פחות עוצמה והרבה פחות משך זמן. -
3:38 - 3:41ממה שאנשים מצפים שיהיה להם.
-
3:41 - 3:44וזה כמעט הפיל אותי --
-
3:44 - 3:48מחקר עכשווי שמראה איך
טראומות קשות בחיים משפיעות על אנשים -
3:48 - 3:51מציע שאם הטראומה קרתה
לפני למעלה משלושה חודשים, -
3:51 - 3:53מלבד כמה יוצאים מן הכלל,
-
3:53 - 3:55אין לזה השפעה כהוא זה על האושר שלך.
-
3:57 - 3:58מדוע?
-
3:59 - 4:03מפני שאושר יכול להיות מיוצר מלאכותית.
-
4:03 - 4:07סר תומאס בראון כתב ב-1642,
"אני הבנאדם המאושר ביותר בעולם. -
4:07 - 4:12יש את הדבר הזה בתוכי שיכול
לשנות עוני לעושר, מחסור לשפע. -
4:12 - 4:17אני יותר עמיד מאכילס,
למזל הטוב יש יותר מנתיב אחד להגיע אלי." -
4:17 - 4:20איזו מין מכונה מופלאה
יש לאיש הזה בתוך הראש? -
4:20 - 4:25ובכן, מסתבר שזו בדיוק המכונה
המופלאה שיש לכולנו. -
4:26 - 4:28לבני אדם יש משהו
-
4:28 - 4:31שאנחנו יכולים לראות בו
כמערכת חיסון פסיכולוגית. -
4:31 - 4:36מערכת של עיבוד קוגניטיבי,
עיבוד קוגניטיבי נרחב ולא מודע, -
4:36 - 4:40שעוזר להם לשנות את השקפותיהם על העולם,
-
4:40 - 4:41כך שהם ירגישו טוב יותר
-
4:41 - 4:44בעולם בו הם מוצאים את עצמם.
-
4:44 - 4:46כמו סר תומאס, יש לכם את המכונה הזאת.
-
4:46 - 4:50שלא כמו סר תומאס,
נדמה שאתם לא יודעים זאת. -
4:51 - 4:56אנחנו יוצרים אושר, אבל אנחנו חושבים
שאושר זה דבר שצריך למצוא אותו. -
4:56 - 4:58עכשיו, אתם לא צריכים שאני אתן לכם
-
4:58 - 5:02יותר מדי דוגמאות לאנשים
שיצרו אושר, אני מניח. -
5:02 - 5:04למרות שאני הולך להראות לכם
כמה הוכחות ניסוייות. -
5:05 - 5:07אתם לא חייבים לחפש עדויות רחוק מדי.
-
5:07 - 5:10בתור אתגר לעצמי, מאחר שאני
אומר את זה מדי פעם בהרצאות שלי, -
5:10 - 5:12לקחתי עותק של הניו יורק טיימס
-
5:12 - 5:15וניסיתי למצוא כמה דוגמאות
של אנשים שיוצרים אושר. -
5:15 - 5:17והנה שלושה בחורים שיצרו אושר מלאכותי.
-
5:17 - 5:21"אני במצב כל כך יותר טוב
פיזית, כלכלית, רגשית, מנטלית -
5:21 - 5:22וכמעט מכל בחינה אחרת."
-
5:22 - 5:26"אין לי דקת חרטה.
זאת הייתה חוויה מופלאה." -
5:26 - 5:27"אני מאמין שזה יצא לטובה."
-
5:27 - 5:30מי אלה הטיפוסים האלה
שהם כל כך מאושרים לעזאזל? -
5:30 - 5:31ובכן, הראשון הוא ג'ים רייט.
-
5:31 - 5:33חלקכם מבוגרים מספיק בשביל לזכור:
-
5:33 - 5:36הוא היה יו"ר בית הנבחרים
-
5:36 - 5:37והוא התפטר בבושה
-
5:37 - 5:39כשרפובליקאי צעיר בשם ניוט גינגריץ'
-
5:39 - 5:41גילה אודות עסקת ספרים מפוקפקת שעשה.
-
5:41 - 5:42הוא הפסיד הכל.
-
5:42 - 5:45הדמוקרטי הכי חזק בארץ הפסיד הכל.
-
5:45 - 5:47הוא הפסיד את כספו, הוא הפסיד את כוחו,
-
5:47 - 5:49ומה יש לו להגיד על זה כמה שנים אחרי?
-
5:49 - 5:52"אני במצב כל כך יותר טוב
פיזית, כלכלית, רגשית, מנטלית -
5:52 - 5:54וכמעט מכל בחינה אחרת."
-
5:54 - 5:56באיזה עוד מצב הוא יכל להיות יותר מורווח?
-
5:56 - 5:58מבחינה ירקותית? מינרלית? חייתית?
-
5:58 - 6:01הוא די מכוסה שם מכל הבחינות.
-
6:01 - 6:03מוריס ביקמן הוא מישהו
שבחיים לא שמעתם עליו. -
6:03 - 6:06מוריס ביקמן מילמל
את המילים האלו בעת שחרורו. -
6:06 - 6:07הוא היה בן 78.
-
6:07 - 6:10הוא בילה 37 שנה
בכלא המחוזי של לואיזיאנה -
6:10 - 6:12על פשע אותו לא ביצע.
-
6:12 - 6:14[הוא שוחרר בסופו של דבר
-
6:14 - 6:16על התנהגות טובה באמצע המאסר שלו.]
-
6:16 - 6:18ומה היה לו לומר על החוויה הזאת?
-
6:18 - 6:22"אין לי דקת חרטה. זאת הייתה
חוויה מופלאה." מופלאה! -
6:22 - 6:23הבחור הזה לא אומר,
-
6:23 - 6:25"ובכן, היו כמה חבר'ה נחמדים.
היה להם חדר כושר." -
6:25 - 6:26"מופלאה".
-
6:26 - 6:29מילה שאנחנו לרוב שומרים
למשהו כמו חוויה דתית. -
6:30 - 6:34הארי ס. לנגרמן מלמל את המילים האלה,
והוא מישהו שאולי הייתם מכירים -
6:34 - 6:37אבל לא הכרתם, בגלל שב-1949
הוא קרא כתבה קטנה בעיתון -
6:38 - 6:40בנוגע לדוכן המבורגרים בבעלות
שני אחים בשם מקדונלדס. -
6:40 - 6:43והוא חשב, "זה ממש רעיון מדליק!"
-
6:43 - 6:44אז הוא הלך לפגוש אותם. הם אמרו,
-
6:44 - 6:47"אנחנו יכולים לתת לכם זיכיון בעבור 3,000 דולר."
-
6:47 - 6:50הארי חזר לניו יורק,
ביקש מאחיו שהוא יועץ השקעות -
6:50 - 6:53להלוות לו 3,000 דולר,
ומילותיו הנצחיות של אחיו היו, -
6:53 - 6:55"אדיוט, אף אחד לא אוכל המבורגרים."
-
6:55 - 6:56הוא לא הסכים להלוות לו את הכסף,
-
6:56 - 7:00וכמובן שישה חודשים אח"כ
לריי קרוק היה בדיוק את אותו רעיון. -
7:00 - 7:02ומתברר שאנשים כן אוכלים המבורגרים,
-
7:02 - 7:05וריי קרוק, למשך זמן מסוים, נהפך לאיש העשיר באמריקה.
-
7:06 - 7:09ואז לבסוף -- אתם יודעים,
המיטב מכל העולמות האפשריים -- -
7:09 - 7:13חלקכם אולי תזהו את התמונה הזאת
של פיט בסט הצעיר, -
7:13 - 7:15מי שהיה המתופף המקורי של הביטלס,
-
7:15 - 7:18עד שהם, אתם יודעים,
שלחו אותו לשליחות וברחו -
7:18 - 7:21ואספו את רינגו בסיבוב הופעות.
-
7:21 - 7:23ובכן, ב-1994 כשפיט בסט רואיין
-
7:23 - 7:26-- כן, הוא עדיין מתופף,
כן, הוא מוזיקאי אולפנים -- -
7:26 - 7:30היה לו לומר את זה: "אני שמח יותר
ממה שהייתי אילו הייתי עם הביטלס." -
7:30 - 7:33אוקיי. יש משהו חשוב ללמוד מהאנשים האלה,
-
7:33 - 7:35וזה הסוד לאושר.
-
7:35 - 7:36הנה זה, סוף סוף מתגלה.
-
7:36 - 7:40ראשית: תרכשו יוקרה, כוח ועושר,
ואז תאבדו אותם. -
7:40 - 7:42(צחוק)
-
7:42 - 7:46שנית: נסו לבלות כמה שיותר זמן מחייכם בכלא.
-
7:46 - 7:47(צחוק)
-
7:47 - 7:50שלישית: עשו מישהו אחר מאוד, אבל מאוד עשיר.
-
7:50 - 7:53ולבסוף: אף פעם אבל אף פעם
אל תצטרפו לביטלס. -
7:53 - 7:54(צחוק)
-
7:54 - 7:59אוקיי. עכשיו אני, כמו זה פרנק,
יכול לחזות את המחשבה הבאה שלכם, -
7:59 - 8:00שהיא, "כן, בטח."
-
8:00 - 8:03בגלל שכאשר אנשים יוצרים אושר,
-
8:03 - 8:06כמו שהאדונים הנכבדים האלו עשו,
-
8:06 - 8:09אנחנו כולנו מחייכים אליהם, אבל אנחנו
די מגלגלים את העיניים שלנו ואומרים, -
8:10 - 8:12"כן בטח, לא באמת רצית את העבודה."
-
8:12 - 8:16"כן בטח. לא באמת היה לך
כל כך הרבה במשותף איתה, -
8:16 - 8:18וגילית את זה בדיוק בזמן
-
8:18 - 8:20שהיא זרקה לך את הטבעת אירוסין בפרצוף."
-
8:20 - 8:24אנחנו מגחכים בגלל שאנחנו
מאמינים שאושר מלאכותי -
8:24 - 8:27הוא לא באותה איכות כמו מה
שאנחנו אולי נכנה אושר טבעי. -
8:27 - 8:29מה זה המונחים האלו?
-
8:29 - 8:32אושר טבעי זה מה שקורה כשאנחנו
מקבלים את מה שאנחנו רוצים, -
8:32 - 8:37ואושר מלאכותי זה מה שקורה
כשאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים. -
8:37 - 8:40ובחברה שלנו, יש לנו אמונה חזקה
-
8:40 - 8:43שאושר מלאכותי הוא מזן נחות יותר.
-
8:43 - 8:45למה יש לנו את האמונה הזאת?
-
8:46 - 8:47ובכן, זה ממש פשוט.
-
8:47 - 8:51איזה מין מנוע כלכלי היה ממשיך לתפקד
-
8:51 - 8:54אילו האמנו שלא לקבל את מה שאנחנו רוצים
-
8:54 - 8:57יכול לעשותנו מאושרים
מו לקבל מה שאנחנו רוצים? -
8:57 - 9:01עם כל ההתנצלויות לידידי מתיו ריקרד,
-
9:01 - 9:03קניון מלא נזירי זן
-
9:03 - 9:05לא הולך להיות ריווחי במיוחד
-
9:05 - 9:08בגלל שהם לא מספיק בעניין של צבירת חפצים.
-
9:08 - 9:09(צחוק)
-
9:09 - 9:12אני רוצה להציע שאושר מלאכותי
-
9:12 - 9:14הוא אמיתי ומתמשך בדיוק באותה מידה
-
9:14 - 9:17כמו האושר מהסוג שאתה נתקל בו
-
9:17 - 9:19כשאתה מקבל בדיוק את מה שאתה מכוון אליו.
-
9:19 - 9:22עכשיו, אני מדען, אז אני הולך
לעשות את זה לא רטורית, -
9:22 - 9:24אלא על ידי כך, שאציף אתכם במידע.
-
9:24 - 9:27קודם אני אראה לכם פרדיגמה
נסיונית שהיא בשימוש -
9:27 - 9:31כדי להדגים את האושר המלאכותי
בקרב מבוגרים רגילים. -
9:31 - 9:32וזה לא שלי.
-
9:33 - 9:36זו פרדיגמה בת 50 שנה, הנקראת
פרדיגמת הבחירה החופשית. -
9:36 - 9:37זה מאוד פשוט.
-
9:37 - 9:40אתה מביא, נגיד, שישה אובייקטים,
-
9:40 - 9:43ואתה מבקש מהנבדק לדרג אותם
מההכי אהוב להכי פחות אהוב. -
9:43 - 9:46במקרה הזה, בגלל שהניסוי הזה משתמש בהם,
-
9:46 - 9:47אלו הם הדפסים של מונה.
-
9:47 - 9:49אז, כולם יכולים לדרג את ההדפסים של מונה
-
9:49 - 9:52מזו שהם אוהבים הכי הרבה,
לזו שהכי פחות אהבו. -
9:52 - 9:54עכשיו אנחנו נותנים לכם בחירה:
-
9:54 - 9:56"במקרה יש לנו כמה הדפסים עודפים בארון.
-
9:56 - 9:59אנחנו הולכים לתת לכם הדפס אחד
כפרס לקחת הביתה. -
9:59 - 10:03במקרה יש לנו את מספר 3 ומספר 4,"
אנחנו אומרים לנבדק. -
10:03 - 10:05זה בחירה מעט קשה,
-
10:05 - 10:07בגלל שאף אחד לא מועדף
באופן חריג על פני האחר -
10:07 - 10:10אבל באופן טבעי,
אנשים נוטים לבחור את מספר 3 -
10:10 - 10:12בגלל שהם אהבו אותו קצת יותר ממספר 4.
-
10:13 - 10:17מתישהו יותר מאוחר--
יכול להיות 15 דקות, יכול להיות 15 ימים-- -
10:17 - 10:19אותם גרויים מונחים לפני הנבדק,
-
10:19 - 10:22והנבדק מתבקש לדרג אותם פעם נוספת.
-
10:22 - 10:24"תגיד לנו כמה אתה אוהב אותם עכשיו."
-
10:24 - 10:25מה קורה?
-
10:25 - 10:27תראו איך האושר נבנה מלאכותית.
-
10:27 - 10:30זו התוצאה ששוכפלה פעם אחר פעם.
-
10:30 - 10:32אתם מתבוננים באיך אושר נרקם מלאכותית
-
10:32 - 10:34תרצו לראות את זה שוב?
-
10:35 - 10:36אושר!
-
10:36 - 10:38"זה שקיבלתי הוא באמת
הרבה יותר טוב ממה שחשבתי! -
10:38 - 10:40הציור האחר שלא קיבלתי גרוע!"
-
10:40 - 10:42זה התהליך של יצירת אושר מלאכותי.
-
10:42 - 10:43(צחוק)
-
10:43 - 10:46עכשיו, מה התגובה הנכונה לזה?
-
10:46 - 10:48"כן, בטח!"
-
10:49 - 10:51עכשיו, הנה הניסוי שערכנו,
-
10:51 - 10:53והייתי רוצה לקוות שזה ישכנע אתכם
-
10:53 - 10:55ש"כן, בטח!" לא הייתה התשובה הנכונה.
-
10:55 - 10:58עשינו את הניסוי הזה עם קבוצה של מטופלים
-
10:58 - 10:59שהיה להם אמנזיה אנטרוגדית.
-
10:59 - 11:01אלו הם חולים מאושפזים.
-
11:01 - 11:03רובם סובלים מסינדרום קרסקוף,
-
11:03 - 11:05פסיכוזה פולינוירוטית
-
11:06 - 11:09הם שתו הרבה יותר מדי,
והם לא יכולים להפיק זכרונות חדשים. -
11:09 - 11:13בסדר? הם זוכרים את הילדות שלהם,
אבל אם תלכו אליהם ותציגו את עצמכם, -
11:13 - 11:14ואז תעזבו את החדר,
-
11:14 - 11:16כשתחזרו הם לא ידעו מי אתם.
-
11:18 - 11:20לקחנו את ההדפסים של מונה לבית חולים.
-
11:21 - 11:24וביקשנו מהחולים הללו לדרג אותם
-
11:24 - 11:27מזה שהם הכי אהבו לזה שהכי פחות אהבו.
-
11:27 - 11:31אז הבאנו להם את הבחירה בין מספר 3 ל-4
-
11:31 - 11:33כמו כולם, הם אמרו,
-
11:33 - 11:36"יא, תודה דוק! זה נפלא!
זה מאוד שימושי לי תמונה חדשה. -
11:36 - 11:37אני אקח את מספר 3."
-
11:37 - 11:41הסברנו להם שאנחנו נשלח להם
את מספר 3 בדואר. -
11:41 - 11:44אספנו את החומרים שלנו ויצאנו מהחדר,
-
11:44 - 11:45וספרנו חצי שעה.
-
11:45 - 11:46(צחוק)
-
11:46 - 11:50חזרנו לחדר, ואמרנו, "הי, חזרנו."
-
11:50 - 11:53המטופלים, שיבורכו, אמרו,
"אהה, דוק, אני מצטער, -
11:53 - 11:56יש לי בעיית זכרון, לכן אני כאן.
-
11:56 - 11:58אם נפגשנו בעבר, אני לא זוכר."
-
11:58 - 12:01"באמת, ג'ים, אתה לא זוכר?
הייתי פה לפני רגע עם ההדפסים של מונה?" -
12:01 - 12:04"מצטער דוק, פשוט אין לי מושג."
-
12:04 - 12:07"אין בעיה, ג'ים. כל מה שאני צריך
שתעשה בשבילי זה שתדרג את התמונות האלה -
12:07 - 12:12מאלה שאתה הכי אוהב להכי פחות אוהב."
-
12:12 - 12:13מה הם עושים?
-
12:13 - 12:16ובכן, בוא קודם נוודא כדי להיות בטוחים
הם באמת חולים באמנזיה. -
12:16 - 12:19אנחנו מבקשים מחולי האמנזיה האלה
להגיד לנו איזה מהציורים בבעלותם, -
12:19 - 12:23איזה הם בחרו בפעם שעברה,
איזה מהציורים שלהם. -
12:23 - 12:26ומה שאנחנו מוצאים זה
שחולי האמנזיה פשוט מנחשים. -
12:26 - 12:29זה מנגנון נורמלי,
בעוד שאם הייתי עושה זאת אתכם, -
12:29 - 12:31כולכם הייתם יודעים איזה ציור בחרתם.
-
12:31 - 12:35אבל אם אני עושה את זה עם חולים
במחלת השכחה, אין להם מושג. -
12:35 - 12:37הם לא יכולים למצוא
את הציור שלהם במסדר זיהוי. -
12:38 - 12:42הנה מה שהמנגנון הנורמלי עושה:
הוא יוצר אושר מלאכותי. -
12:42 - 12:44נכון? הנה השינוי בתוצאות האהבה,
-
12:44 - 12:48השינוי מהפעם הראשונה
שהם דרגו לפעם השנייה שהם דרגו. -
12:48 - 12:51המנגנון הנורמלי עובד
זה היה הקסם שהראתי לכם, -
12:51 - 12:53עכשיו אני מראה לכם בדרך גראפית--
-
12:53 - 12:55"האחד שבבעלותי יותר טוב ממה שחשבתי.
-
12:55 - 12:58האחד שלא קיבלתי, האחד שנשאר מאחור,
-
12:58 - 12:59הוא לא טוב כמו שחשבתי."
-
13:00 - 13:04חולי מחלת השכחה עושים את אותו דבר בדיוק.
תחשבו על התוצאה הזאת. -
13:04 - 13:07האנשים האלה אוהבים יותר את זה שבבעלותם,
-
13:08 - 13:10אבל הם לא יודעים שהוא בבעלותם,
-
13:11 - 13:15"כן, בטח", זו לא התגובה הנכונה!
-
13:16 - 13:18מה שהאנשים האלה עשו בעזרת אושר מלאכותי
-
13:18 - 13:21זה שהם באמת ובתמים שינו
-
13:21 - 13:26את התגובה - החיבה האסתטית שלהם לתמונה.
-
13:27 - 13:29הם לא אומרים את זה סתם כי זה בבעלותם,
-
13:29 - 13:31כי הם לא יודעים שזה בבעלותם.
-
13:33 - 13:36עכשיו, כאשר פסיכולוגים מראים לכם טבלאות,
-
13:36 - 13:40אתם יודעים שהם מראים לכם
ממוצע של הרבה אנשים. -
13:40 - 13:43ובכל זאת, לכולנו יש
מערכת חיסונית פסיכולוגית, -
13:43 - 13:46היכולת הזאת לייצר אושר מלאכותי,
-
13:46 - 13:49אבל חלקנו משתמשים
בטריק הזה יותר טוב מאחרים. -
13:49 - 13:53וסיטואציות מסוימות מאפשרות לכל אחד
לעשות את זה בצורה יותר אפקטיבית -
13:53 - 13:55ממה שסיטואציות אחרות היו מאפשרות.
-
13:56 - 14:00מתברר שחופש
-
14:00 - 14:03--היכולת לגבש דעה ולשנות אותה--
-
14:03 - 14:07היא החברה של יצירת אושר מלאכותי,
בגלל שהיא מאפשרת לך לבחור -
14:07 - 14:09מול כל אותם עתידים זוהרים
-
14:09 - 14:11ולמצוא אחד ממנו אתה הכי נהנה.
-
14:11 - 14:13אבל החופש לבחור
-
14:13 - 14:15היכולת לגבש דעה ולשנות אותה
-
14:15 - 14:18vוא האויב של האושר המלאכותי.
-
14:18 - 14:21ואני הולך להראות למה.
דילברט כבר יודע, כמובן. -
14:21 - 14:22אתם קוראים את הקומיקס בזמן שאני מדבר.
-
14:23 - 14:25"שירות התמיכה הטכנית של דוגברטס,
כיצד אוכל להתעלל בך?" -
14:25 - 14:27"המדפסת שלי מדפיסה דף לבן אחרי כל מסמך."
-
14:27 - 14:29"למה שתתלונן על זה שאתה מקבל דפים בחינם?"
-
14:29 - 14:32"בחינם? אתם לא פשוט נותנים לי דפים משלי?"
-
14:32 - 14:35"תסתכל על איכות הנייר החינמי
בהשוואה לנייר הרגיל הגרוע! -
14:35 - 14:38רק טיפש או שקרן היה אומר
שהם נראים אותו הדבר!" -
14:38 - 14:41"אהה! עכשיו שאתה מציין את זה,
הם באמת נראים משיים יותר!" -
14:41 - 14:42"מה אתה עושה?"
-
14:42 - 14:46"אני עוזר לאנשים לקבל
את הדברים שהם לא יכולים לשנות." אכן. -
14:46 - 14:49המערכת החיסונית הפסיכולוגית עובדת במיטבה
-
14:49 - 14:52כאשר אנחנו באמת תקועים, כשאנחנו לכודים.
-
14:52 - 14:54זה ההבדל בין שלב הדייטים לחתונה, נכון?
-
14:54 - 14:56את יוצאת לדייט עם בחור,
-
14:56 - 14:59והוא מחטט באף; את לא תצאי איתו לדייט נוסף.
-
14:59 - 15:01את נשואה לבחור והוא מחטט באף?
-
15:01 - 15:03כן, יש לו לב של זהב,
אל תגע בעוגת הפירות! -
15:03 - 15:07אתם מוצאים דרך להיות מאושרים עם מה שקרה.
-
15:07 - 15:08(צחוק)
-
15:08 - 15:10עכשיו מה שאני רוצה להראות לכם
-
15:10 - 15:13זה שאנשים לא יודעים את זה אודות עצמם,
-
15:13 - 15:17ולא לדעת את זה על עצמנו
יכול להוביל לחסרון ענק. -
15:17 - 15:19הנה ניסוי שערכנו בהרווארד.
-
15:19 - 15:21יצרנו קורס צילום, קורס צילום בשחור לבן,
-
15:21 - 15:25ואיפשרנו לסטודנטים להכנס
וללמוד איך עובד חדר החושך. -
15:25 - 15:27אז נתנו להם מצלמות, הם הלכו ברחבי הקמפוס,
-
15:27 - 15:30וצילמו 12 תמונות של הפרופסור האהוב עליהם,
-
15:30 - 15:32של המעונות שלהם ושל הכלב שלהם,
-
15:32 - 15:35וכל יתר הדברים שהם רצו
שיהיה להם כזכרונות מהרווארד. -
15:35 - 15:38הם נותנים לנו את המצלמה,
אנחנו עושים דף קונטקט ממנו, -
15:38 - 15:40הם מחליטים מה הן שתי התמונות הכי טובות,
-
15:40 - 15:43ואנחנו מבלים 6 שעות
בללמד אותם על החדר חושך, -
15:43 - 15:44והם ומגדילים 2 תמונות מתוכן,
-
15:44 - 15:46ויש להם שתי תמונות מט מדהימות
של 20 על 25 -
15:46 - 15:48של דברים משמעותיים להם, ואז אנחנו אומרים
-
15:48 - 15:50"על איזו מהתמונות אתה מוכן לוותר?"
-
15:50 - 15:52הם אומרים, "אני חייב לוותר על אחת?"
-
15:52 - 15:55"כן. אנחנו חייבים אחת
כהוכחה לפרויקט הכיתתי. -
15:55 - 15:57אז אתה חייב לתת לי אחת.
אתה חייב לעשות בחירה. -
15:57 - 16:00אתה מקבל אחת ואני מקבל אחת."
-
16:00 - 16:03עכשיו, יש שני מצבים בניסוי הזה.
-
16:03 - 16:05במקרה אחד, נאמר לסטודנט,
-
16:05 - 16:08"אבל אתה יודע,אם אתה רוצה לשנות את דעתך,
-
16:08 - 16:10תמיד יהיה לי את האחרת כאן,
-
16:10 - 16:14ובארבעה ימים הקרובים,
לפני שאני שולח את זה למטה, -
16:14 - 16:16--(צחוק)-- כן, "מטה"--
-
16:16 - 16:19"אני אשמח להתחלף אתך.
-
16:19 - 16:22למעשה, אני אבוא לחדר המעונות,
רק תשלח לי מייל. -
16:22 - 16:24יותר טוב, אני אבדוק אתך.
-
16:24 - 16:27אם תרצה להתחרט, זה לגמרי אפשרי."
-
16:27 - 16:30לחצי השני של הסטודנטים נאמר בדיוק ההפך:
-
16:30 - 16:32"תעשו את הבחירה שלכם. ודרך אגב,
-
16:32 - 16:35הדואר יוצא, אוי, עוד שתי דקות, לאנגליה.
-
16:35 - 16:37התמונה שלכם תעשה את דרכה
מעבר לאוקיינוס האטלנטי. -
16:37 - 16:39בחיים לא תראו אותה שוב."
-
16:39 - 16:42עכשיו, חצי מהסטודנטים בשני המצבים האלה
-
16:42 - 16:43נדרשים לעשות תחזיות
-
16:43 - 16:47עד כמה התמונה שיבחרו תתחבב עליהם עם הזמן
-
16:47 - 16:49ואת התמונה אותה הם ישאירו מאחור.
-
16:49 - 16:51סטודנטים אחרים פשוט נשלחים
חזרה למעונות הקטנים שלהם -
16:51 - 16:56והם נמדדים בין שלושה לשישה ימים הקרובים
-
16:56 - 16:58את מידת החיבה, סיפוק מהתמונות.
-
16:58 - 17:00ותראו מה גילינו.
-
17:00 - 17:03דבר ראשון, הנה מה שהסטודנטים
חשבו שהולך לקרות. -
17:03 - 17:07הם חושבים שהם אולי הולכים
לחבב את התתמונה אותה בחרו -
17:07 - 17:09קצת יותר מזו שהם השאירו מאחור,
-
17:09 - 17:13אבל אלו לא הבדלים משמעותיים סטטיסטית.
-
17:13 - 17:15זו עלייה קטנה, וזה לא משנה יותר מדי
-
17:15 - 17:19אם הם היו במצב ההפיך או הבלתי הפיך.
-
17:19 - 17:23טעות! סימולטורים רעים.
בגלל שהנה מה שקרה באמת. -
17:23 - 17:26גם ממש אחרי, וגם חמישה ימים אחרי ההחלטה,
-
17:26 - 17:29אנשים שתקועים עם התמונה,
-
17:29 - 17:30שאין להם שום בחירה,
-
17:30 - 17:32שלעולם לא יוכלו להתחרט,
-
17:32 - 17:33אוהבים את התמונה מאוד!
-
17:34 - 17:37ואנשים שמתלבטים--"שאני אחזיר אותה?
-
17:37 - 17:40האם לקחתי את האחת הנכונה?
אולי זו לא התמונה הטובה? -
17:40 - 17:42אולי השארתי את הטובה מאחור?"
-- הרגו את עצמם. -
17:43 - 17:44הם לא אוהבים את התמונה שלהם,
-
17:44 - 17:47ולמעשה גם לאחר שההזדמנות לשנות פגה תוקף,
-
17:47 - 17:49הם עדיין לא אוהבים את התמונה.
-
17:50 - 17:51למה?
-
17:51 - 17:54בגלל שמצב הפיך מקשה על
-
17:54 - 17:56יצירת אושר מלאכותי.
-
17:57 - 17:59אז הנה החלק האחרון בניסוי.
-
17:59 - 18:03אנחנו מביאים קבוצה חדשה לגמרי
של סטודנטים תמימים מהרווארד -
18:03 - 18:06ואנחנו אומרים להם, "אתם יודעים,
אנחנו עושים קורס צילום, -
18:06 - 18:08ואנחנו יכולים לעשות את זה באחת משתי דרכים.
-
18:09 - 18:11אנחנו יכולים לעשות את זה כך
שאחרי שתקחו את השתי תמונות, -
18:11 - 18:13יהיה לכם 4 ימים להתחרט,
-
18:13 - 18:16או שאנחנו עושים קורס אחר
בו אתם לוקחים את שתי התמונות -
18:16 - 18:19ומחליטים מיד במקום
ואתם לא תוכלו לשנות את הבחירה. -
18:19 - 18:21באיזה קורס תרצו להיות?" ברור!
-
18:21 - 18:2466% מהסטודנטים, שני שליש,
-
18:24 - 18:28מעדיפים להיות בקורס בו יש להם
את ההזדמנות לשנות את דעתם. -
18:28 - 18:32הלו? 66% מהסטודנטים
מעדיפים להיות בקורס בו הם -
18:32 - 18:36יהיו בסופו של דבר לא מרוצים
באופן עמוק מהתמונה שלהם. -
18:36 - 18:42בגלל שהם לא יודעים את המצבים
בהם אושר מלאכותי צומח. -
18:43 - 18:48המשורר אמר כי הכל הכי טוב, כמובן,
והוא מדגים את הנקודה שלי פה -
18:48 - 18:50אבל הוא מנסח את זה באופן מוגזם
-
18:50 - 18:53,אין דבר שהוא טוב או רע /
אבל החשיבה היא זו שהופכת אותו לכזה." -
18:53 - 18:56זו שירה יפה, אבל זה לא יכול להיות מדוייק.
-
18:57 - 18:59האם באמת אין שום דבר שהוא טוב או רע?
-
18:59 - 19:02האם זה באמת ייתכן
שניתוח כיס המרה ונסיעה לפריז -
19:02 - 19:04הם בדיוק אותו הדבר?
-
19:04 - 19:09זה נראה כמו מבחן איי קיו של שאלה אחת.
-
19:09 - 19:11הם לא יכולים להיות בדיוק אותו הדבר.
-
19:11 - 19:14בשיאה יותר מליצית, אבל יותר קרוב לאמת,
-
19:14 - 19:17מי שהיה אב הקפיטליזם המודרני,
אדם סמית', אמר את הדברים הבאים. -
19:17 - 19:20זה שווה הרהור:
-
19:20 - 19:23"המקור הגדול הן לאומללות
והן לחוסר הסדר בחיי האדם -
19:24 - 19:26נדמה כנובע מהתיאור המופרז של ההבדלים
-
19:26 - 19:29בין מצב תמידי אחד לאחר...
-
19:29 - 19:34חלק מהמצבים האלה אולי, בלי ספק,
זכאים להיות מועדפים לאחרים, -
19:34 - 19:40אבל אף אחד מהם לא ראוי להירדף
-
19:40 - 19:44באותה תשוקה קנאית שגורמת לנו
להפר את הכללים -
19:44 - 19:47או של צניעות או צדק,
-
19:47 - 19:50או להשחית את העתיד השלו של מוחנו,
-
19:50 - 19:53לא בבושה שבזכרון של מגרעותינו,
-
19:53 - 19:58או על ידי חרטה, על זוועות חוסר צדק שלנו."
-
19:58 - 20:02במילים אחרות: כן,
דברים מסוימים טובים מאחרים. -
20:02 - 20:08צריכות להיות לנו העדפות שמקדמות אותנו
לעבר עתיד אחד במקום אחר. -
20:08 - 20:12אבל כששהעדפות הללו דוחפות אותנו
חזק מדי או מהר מדי -
20:12 - 20:15בגלל שהחשבנו יותר מדי
את ההבדלים בין העתידים, -
20:15 - 20:18אנחנו נמצאים בסכנה.
-
20:18 - 20:22כשהאמביציה שלנו מוגבלת,
זה מוביל אותנו לעבוד בשמחה. -
20:22 - 20:23כשהאמביציה שלנו חסרת גבולות,
-
20:23 - 20:28זה מוביל אותנו לשקר, לרמות,
לגנוב, לפגוע באחרים, -
20:28 - 20:30להקריב דברים בעלי ערך אמיתי.
-
20:30 - 20:32כשהפחדים שלנו מוגבלים,
-
20:32 - 20:34אנחנו זהירים ושקולים,
-
20:34 - 20:35אנחנו מתחשבים.
-
20:35 - 20:39כשהפחדים שלנו לא מוגבלים ומוגדלים,
-
20:39 - 20:41אנחנו חסרי אחריות, ונהפכים פחדניים.
-
20:41 - 20:45השיעור שהייתי רוצה להשאיר לכם
מכל המידע הזה -
20:45 - 20:49הוא שהכמיהות שלנו והדאגות שלנו
הן שתיהן במידה מסויימת מוגזמות, -
20:49 - 20:55בגלל שיש לנו בתוכנו את היכולת
לייצר את המצרך הזה -
20:55 - 20:59שאנחנו כל הזמן רודפים אחריו
כשאנחנו בוחרים חוויה. -
20:59 - 21:00תודה לכם.
- Title:
- המדע המופלא של האושר
- Speaker:
- דן גילברט
- Description:
-
more » « less
דו גילברט, מחבר הספר "להתקל באושר", מאתגר את ההנחת יסוד שאנחנו נהפוך אומללים אם לא נקבל את מה שאנחנו רוצים. ה"מערכת החיסונית הפסיכולוגית" שלנו נותנת לנו להיות מאושרים באמת גם אם דברים לא התנהלו בדיוק כפי שתכננו.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 20:59
|
Aviva Nassimi edited Hebrew subtitles for The surprising science of happiness | |
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for The surprising science of happiness | |
|
Arava Raz added a translation |