המיתוס הסיני של הנחש הלבן בן האלמוות - שואנג טנג

צפו בשיעור המלא:

ההרבליסט המוכשר שו שיאנג פתח את חנות הרפואה שלו שם יצר תרופות בעזרת אשתו. באי זו זהן. יום אחד נזיר בשם פו האי ניגש אליו, והזהיר אותו שיש שד בביתו. השד, הוא אמר, היה באי זו זהן. שו שיאן צחק. איך האישה בעלת לב הזהב הזו יכולה להיות שד? שואנג טנג עוקבת אחרי הסיפור של הנחש הלבן בל האלמוות.

שיעור מאת שואנג טנג, בימוי של קינו בינו.

ההרבליסט המוכשר והצעיר
בשם שו שיאן היה בצרות.

זה היה צריך להיות רגע של נצחון -

הוא בדיוק פתח חנות רפואה משלו.

אבל הוא קנה את האספקה שלו ממעסיקו הקודם,

והאיש נוטר הטינה מכר לו עשבי מרפא רקובים.

כששו שיאן תהה מה לעשות
עם המלאי חסר התועלת הזה,

חולים הציפו את חנותו.

מגפה פגעה בעיר,

ולא היה לו במה לטפל בהם.

ממש כשהוא החל להכנס לפאניקה,

אשתו, באי סו צ'הן, יצרה מתכון, איתו
אפשר להשתמש בעשבים הרקובים כתרופה.

התרופה שלה ריפאה
את כל האזרחים הנגועים במגפה מייד.

הבוס לשעבר של שו שיאן היה חייב אפילו
לקנות חזרה חלק מהעשבים הרקובים

כדי לטפל במשפחתו שלו.

מעט לאחר מכן,
נזיר בשם פה האי ניגש לשו שיאן,

והזהיר אותו שיש שד בתוך ביתו.

השד, הוא אמר, היה באי סו צ'הן.

שו שיאן צחק,

אשתו הנדיבה, רבת התושיה לא היתה שד.

פה האי התעקש.

הוא אמר לשו שיאן להגיש לאשתו יין ריאלגאר
ביום החמישי של החודש החמישי,

כשכוחו של השד הכי חלשים.

אם היא לא היתה שד,
הוא הסביר, זה לא יפגע בה.

שו שיאן דחה את הנזיר באדיבות,

בלי כוונה להגיש לבאי סו צ'הן את היין.

אבל כשהיום התקרב, הוא החליט לנסות.

כשהיין נגע בשפתיה של באי סו צ'הן,

היא רצה לחדר השינה,
וטענה שהיא לא מרגישה טוב.

שו שיאן הכין תרופה והלך לבדוק מה שלומה.

אבל במקום אשתו,

הוא מצע נחש לבן עצום עם לשון מפוצלת
בצבע אדום דם במיטה.

הוא התמוטט, נהרג בגלל השוק.

כשבאי סו צ'הן פתחה את עינייה,

היא הבינה מייד מה התרחש.

האמת היתה שבאי סו צ'הן הייתה נחש בן אלמוות

עם כוחות כישוף חזקים.

היא השתמשה בכוחותיה כדי ללבוש צורת אנוש

ולשפר את עתידה שלה ושל בעלה.

הקסם שלה לא יכל להחיות את שו שיאן,

אבל היה לה עוד רעיון כדי להציל אותו:

עשב מרפא שיכול לתת אריכות חיים
ואפילו להחזיר אנשים מן המתים,

שמור על ידי איש זקן בקוטב הדרומי

בפסגות האסורות של הרי קון לון.

היא רכבה להרים על עננים,

אז המשיכה ברגל מעבר לשערים ולקשתות

עד שהגיעה לאחד שמסומל "מעבר לבני אנוש"

תלוי מעל גשר כסוף.

מצדו השני,

שניים מחסידיו של האיש הזקן שמרו על העשב.

באי סו צ'הן הסוותה את עצמה כנזיר

ואמרה להם שהיא הגיעה להזמין
את האיש הזקן לאסיפה של האלים.

כשהם העבירו את ההודעה,

היא קטפה כמה עלים מהעשב ורצה.

המשרתים הבינו שהונו אותם ורדפו אחריה.

באי סו ז'הן השתעלה כדור קסם
וזרקה אותו על אחד מהם.

כשהאחר התקרב אליה,

היא שמה את העשב תחת לשונה למשמר,

אבל הקסם שלו גרם לשניהם
להופיע בצורה האמיתית שלהם.

כשהמקור הארוך של העגור נתפס סביבה,

האיש הזקן הופיע.

למה, הוא שאל, שהיא תסכן את חייה
כדי לגנוב את העשב שלו

כשהיא כבר בת אלמוות?

באי סו צ'הן הסבירה את אהבתה לשו שיאן.

אפילו אם לא רצה להיות איתה עכשיו
שידע שהיא שד,

היא היתה נחושה להחזיר אותו לחיים.

לשניים היה חיבור קארמי במשך יותר מאלף שנה.

כשבאי סו צ'הן היתה נחש קטן,

קבצן עמד להרוג אותה,

אבל עובר אורח הציל אותה.

המציל שלה היה שו שיאן בחייו הקודמים.

מרוגש מהמוכנות שלה לסכן את חייה עבורו,

האיש הזקן התיר לה לעזוב את ההר
עם העשב משיב החיים.

באי סו צ'הן חזרה הביתה
כדי להחיות את שו שיאן.

כשהוא פתח את עיניו,

המבט המבועת שקפא על פניו הפך לחיוך.

שד או לא,

היא עדיין היה שמח לראות את אשתו.