Return to Video

מה משותף לכל השפות? - קמרון מורין

  • 0:07 - 0:10
    לשפה יש שונות אינסופית.
  • 0:10 - 0:13
    כל אחד מאיתנו יכול להעלות
    מספר אין סופי של משפטים
  • 0:13 - 0:14
    בשפה שלנו,
  • 0:14 - 0:17
    ואנחנו מסוגלים לעשות זאת מגיל צעיר --
  • 0:17 - 0:20
    כמעט מרגע שאנחנו מתחילים לתקשר במשפטים.
  • 0:20 - 0:22
    איך זה אפשרי?
  • 0:22 - 0:26
    בתחילת שנות החמישים,
    נועם חומסקי הציע תיאוריה
  • 0:26 - 0:31
    שהתבססה על התצפית שהמפתח
    למגוון הזה הוא כנראה התחביר:
  • 0:31 - 0:35
    המבנה התחבירי המוכר של משפט לא מוכר
  • 0:35 - 0:37
    מצביע על המשמעות שלו.
  • 0:37 - 0:40
    הוא טען שיש חוקים תחביריים
  • 0:40 - 0:45
    שמתאימים לכל השפות, ושהחוקים מולדים --
  • 0:45 - 0:50
    המוח האנושי מחווט לעבד שפה
    לפי החוקים האלה.
  • 0:50 - 0:53
    הוא קרא ליכולת הזו דקדוק אוניברסלי,
  • 0:53 - 0:57
    ובכך פתח ערוצי מחקר
    שעיצבו את תחום הבלשנות
  • 0:57 - 1:02
    וגם את התחום החדש
    של מדעים קוגניטיביים, לעשורים הבאים.
  • 1:02 - 1:05
    חומסקי וחוקרים אחרים בדקו
  • 1:05 - 1:08
    שני מרכיבים עיקריים של הדקדוק האוניברסלי:
  • 1:08 - 1:11
    ראשית, אם יש למעשה חוקי תחביר
  • 1:11 - 1:13
    אוניברסליים לכל השפות,
  • 1:13 - 1:18
    ושנית, אם החוקים האלה מחווטים במוח.
  • 1:18 - 1:21
    בנסיונות לבסס את חוקי הדקדוק האוניברסלי,
  • 1:21 - 1:26
    חומסקי פיתח כלי ניתוח בשם תחביר גנרטיבי,
  • 1:26 - 1:32
    שמייצג את סדר המילים במשפט
    בעזרת עצים תחביריים היררכיים
  • 1:32 - 1:34
    המראים אילו מבנים אפשריים.
  • 1:34 - 1:38
    בהתבסס על העץ הזה, נוכל להציע חוק תחבירי
  • 1:38 - 1:41
    שתואר הפועל חייב להתקיים בצירוף פעלי.
  • 1:41 - 1:44
    אבל כשנוסף עוד מידע, התברר במהירות
  • 1:44 - 1:47
    שתואר הפועל יכול להופיע
    מחוץ לצירוף פעלי.
  • 1:47 - 1:51
    הדוגמה המפושטת הזו מראה בעיה גדולה:
  • 1:51 - 1:55
    נדרש הרבה יותר מידע מכל שפה
  • 1:55 - 1:57
    כדי לבסס את חוקי השפה,
  • 1:57 - 1:59
    לפני שנוכל אפילו להתחיל לקבוע
  • 1:59 - 2:03
    אילו חוקים אולי משותפים לכל השפות.
  • 2:03 - 2:06
    כשחומסקי הציע את הדקדוק האוניברסלי,
  • 2:06 - 2:09
    בשפות רבות לא היו מספיק מדגמים מוקלטים
  • 2:09 - 2:12
    כדי לנתח אותן בעזרת תחביר גנרטיבי.
  • 2:12 - 2:14
    אפילו עם הרבה מידע,
  • 2:14 - 2:18
    מיפוי המבנים של השפה הוא מורכב מאוד.
  • 2:18 - 2:24
    אחרי 50 שנה של ניתוח,
    עדיין לא הבנו לגמרי את האנגלית.
  • 2:24 - 2:27
    כשיותר מידע לשוני נאסף ומנותח,
  • 2:27 - 2:31
    התברר ששפות מסביב לעולם שונות מאוד,
  • 2:31 - 2:35
    ובכך הן מאתגרות את התיאוריה
    שיש חוקי דקדוק אוניברסליים.
  • 2:35 - 2:39
    בשנות השמונים,
    חומסקי עידכן את התיאוריה שלו
  • 2:39 - 2:41
    בניסיון להכיל את השונות הזו.
  • 2:41 - 2:46
    לפי ההשערה החדשה שלו של עקרונות ופרמטרים,
  • 2:46 - 2:49
    כל השפות חולקות מספר עקרונות תחביריים,
  • 2:49 - 2:53
    אבל יכולות להיות שונות בפרמטרים שלהם,
    או בישום העקרונות האלו.
  • 2:53 - 2:58
    עיקרון לדוגמה הוא
    "לכל משפט חייב להיות נושא,"
  • 2:58 - 3:02
    אבל הפרמטר של האם הנושא
    חייב להיות מוזכר מפורשות
  • 3:02 - 3:04
    יכול להשתנות בין שפות.
  • 3:04 - 3:06
    ההשערה של עקרונות ופרמטרים
  • 3:06 - 3:11
    עדיין לא עונה על השאלה:
    אילו עקרונות תחביריים הם אוניברסליים.
  • 3:11 - 3:16
    בתחילת שנות ה-2000,
    חומסקי הציע שיש רק עיקרון משותף אחד,
  • 3:16 - 3:22
    שנקרא רקורסיה, שאומר שמבנים יכולים
    להיות מקוננים אחד בתוך השני.
  • 3:22 - 3:23
    קחו את המשפט הזה,
  • 3:23 - 3:27
    שמטמיע משפט בתוך משפט בתוך משפט.
  • 3:27 - 3:31
    או המשפט הזה, שמטמיע
    צרוף שמני בתוך צרוף שמני
  • 3:31 - 3:32
    בתוך צרוף שמני.
  • 3:32 - 3:36
    רקורסיה היתה מועמדת טובה
    לחוק תחבירי אוניברסלי
  • 3:36 - 3:38
    כי היא יכולה לקבל פנים רבות.
  • 3:38 - 3:42
    עם זאת, ב-2005 בלשנים פירסמו ממצאים
  • 3:42 - 3:45
    על שפה מהאמזונס שנקראת פיראהה,
  • 3:45 - 3:49
    שלא נראה שיש בה כל מבנה רקורסיבי.
  • 3:49 - 3:52
    אז מה בנוגע לחלק האחר
    של התיאוריה של חומסקי,
  • 3:52 - 3:55
    שהיכולת השפתית שלנו מולדת?
  • 3:55 - 3:58
    כשהוא הציע לראשונה דקדוק אוניברסלי,
  • 3:58 - 4:02
    לרעיון שיש ברכישת שפה פן שנקבע גנטית
  • 4:02 - 4:05
    היתה השפעה עמוקה ומהפכנית.
  • 4:05 - 4:10
    הוא איתגר את הפרדיגמה השלטת,
    שנקראה בִּיהֶבְיוֹרִיזְם
  • 4:10 - 4:15
    הבִּיהֶבְיוֹרִיסטים טענו שכל ההתנהגות
    של חיות ואנשים, כולל שפה,
  • 4:15 - 4:18
    נרכשו מחוץ לנפש,
  • 4:18 - 4:21
    שמתחילה כלוח חלק.
  • 4:21 - 4:25
    כיום, מדענים מסכימים
    שהבִּיהֶבְיוֹרִיזְם טעה,
  • 4:25 - 4:29
    ושיש מנגנון בסיסי, שמקודד גנטית
  • 4:29 - 4:30
    ללימוד שפה.
  • 4:30 - 4:33
    רבים חושבים שאותה ביולוגיה שאחראית על שפה
  • 4:33 - 4:37
    אחראית גם על אספקטים אחרים בחשיבה.
  • 4:37 - 4:40
    אז הם לא מסכימים עם הרעיון של חומסקי
  • 4:40 - 4:45
    שיש יכולת ספציפית, מופרדת,
    מולדת לשפה במוח.
  • 4:45 - 4:49
    התיאוריה של דקדוק אוניברסלי
    הביאה לתיעוד ולמחקר
  • 4:49 - 4:52
    של שפות רבות שלא נחקרו לפני כן.
  • 4:52 - 4:57
    היא גם גרמה לרעיון ישן
    להיבחן מחדש ולבסוף גם ליפול
  • 4:57 - 5:01
    ולתת מקום להבנה הגדלה של המוח האנושי.
Title:
מה משותף לכל השפות? - קמרון מורין
Speaker:
קמרון מורין
Description:

צפו בשיעור המלא: https://ed.ted.com/lessons/what-do-all-languages-have-in-common-cameron-morin

לשפה יש שונות אינסופית. כל אחד מאיתנו יכול להעלות אין ספור משפטים בשפה שלנו, ואנחנו יכולים לעשות את זה מגיל מוקדם -- כמעט מהרגע שאנחנו מתחילים לתקשר במשפטים. איך זה אפשרי? בתחילת שנות החמישים של המאה ה-20, נועם חומסקי הציע תיאוריה שהמפתח למגוון הזה הוא תחביר. קמרון מורין מספר על התיאוריה של חומסקי של תחביר אוניברסלי.

שיעור מאת קמרון מורין, בימוי של אאואין דאפי.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
05:02

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.