ן.ס. ראמאצ'אנדרן: תאי העצב שעיצבו את הציוויליזציה
-
0:00 - 0:03ברצוני לדבר היום על המוח האנושי,
-
0:03 - 0:05שהוא מה שאנו חוקרים באוניברסיטת קליפורניה.
-
0:05 - 0:07תחשבו על בעיה זו לשניה.
-
0:07 - 0:10הנה גוש בשר, בערך קילוגרם וחצי,
-
0:10 - 0:12שניתן להחזיק בכף ידך.
-
0:12 - 0:16אבל הוא מסוגל לתהות על גודלו העצום של החלל הבין-כוכבי.
-
0:16 - 0:18הוא מסוגל לתהות על משמעות האין-סוף,
-
0:18 - 0:21לשאול שאלות על משמעות הקיום שלו עצמו,
-
0:21 - 0:23על טבעו של אלוהים.
-
0:23 - 0:25וזהו באמת הדבר המדהים ביותר בעולם.
-
0:25 - 0:28זוהי התעלומה הגדולה ביותר הניצבת בפני בני-אדם:
-
0:28 - 0:30איך כל זה מתרחש?
-
0:30 - 0:32ובכן, המוח, כפי שאתם יודעים, מורכב מתאי עצב.
-
0:32 - 0:34אנו רואים כאן נוירונים.
-
0:34 - 0:37יש 100 מיליארד נוירונים במוח אנושי בוגר.
-
0:37 - 0:40וכל נוירון יוצר משהו כמו 1,000 עד 10,000 קשרים
-
0:40 - 0:42עם נוירונים אחרים במוח.
-
0:42 - 0:44ועל בסיס זה, אנשים חישבו
-
0:44 - 0:47שמספר הפרמוטציות וקומבינציות של פעילות מוחית
-
0:47 - 0:50עולה על מספר חלקיקי היסוד ביקום.
-
0:50 - 0:52אז, כיצד ניתן לחקור את המוח?
-
0:52 - 0:54גישה אחת היא לבחון חולים בעלי ריקמה פגועה
-
0:54 - 0:57בחלקים שונים של המוח, ולחקור את השינויים בהתנהגותם.
-
0:57 - 0:59זה מה שדיברתי עליו ב-TED הקודם.
-
0:59 - 1:01היום אני אדבר על גישה שונה
-
1:01 - 1:03שהיא להניח אלקטרודות בחלקים שונים של המוח,
-
1:03 - 1:07וממש לרשום את הפעילות של תאי עצב בודדים במוח.
-
1:07 - 1:11מעין "ציתות" לפעילות של תאי עצב במוח.
-
1:11 - 1:14עכשיו, תגלית שנעשתה לאחרונה
-
1:14 - 1:16ע"י חוקרים באיטליה, בפארמה,
-
1:16 - 1:19ע"י ג'יאקומו ריזולאטי ועמיתיו,
-
1:19 - 1:21היא קבוצה של נוירונים שנקראים נוירוני מראה,
-
1:21 - 1:24שנמצאים בקדמת המוח באונה המצחית.
-
1:24 - 1:26עכשיו, מסתבר שיש נוירונים
-
1:26 - 1:29שנקראים נוירוני שליטה מוטורית רגילים בקידמת המוח,
-
1:29 - 1:31שידועים מזה למעלה מ-50 שנה.
-
1:31 - 1:34נוירונים אלו יירו כאשר אדם מבצע פעולה מסויימת.
-
1:34 - 1:37לדוגמה, אם אני עושה את זה, ומושיט יד ותופס תפוח,
-
1:37 - 1:41נוירון פקודה מוטורית בקדמת המוח שלי יירה.
-
1:41 - 1:44אם אני מושיט יד ומושך עצם, נוירון אחר יירה,
-
1:44 - 1:46ויורה לי למשוך את העצם הזה.
-
1:46 - 1:48אלו נקראים נוירוני פיקוד מוטורי שידועים מזה זמן רב.
-
1:48 - 1:50אבל מה שריזולאטי מצא הוא
-
1:50 - 1:52שתת-קבוצה של נוירונים אלו,
-
1:52 - 1:54אולי בערך 20% מתוכם, גם יירו
-
1:54 - 1:57כאשר אני מביט על מישהו אחר שמבצע את אותה פעולה.
-
1:57 - 2:00אז, הנה נוירון שיורה כאשר אני מושיט יד ואוחז במשהו,
-
2:00 - 2:03אבל גם יירה כאשר אני מביט בג'ו שמושיט יד ואוחז במשהו.
-
2:03 - 2:05וזה באמת מדהים.
-
2:05 - 2:07מכיוון שזה כאילו שנוירון זה מאמץ
-
2:07 - 2:09את נקודת המבט של האדם האחר.
-
2:09 - 2:13זה כמעט כמו שהוא מבצע סימולציה של מציאות מדומה
-
2:13 - 2:15של הפעולה של האדם האחר.
-
2:15 - 2:18עכשיו, מהי המשמעות של נוירוני המראה האלו?
-
2:18 - 2:21לבטח הם מעורבים בדברים כמו חיקוי והעתקה
-
2:21 - 2:24מכיוון שחיקוי של פעולה מורכבת
-
2:24 - 2:27דורש ממוחי לאמץ את נקודת המבט של האדם האחר.
-
2:27 - 2:29אז, זה חשוב בחיקוי והעתקה.
-
2:29 - 2:31ובכן, מדוע זה חשוב?
-
2:31 - 2:34ובכן, בוא נביט בשקופית הבאה.
-
2:34 - 2:37אז, איך אתה מבצע חיקוי? מדוע חיקוי הוא כה חשוב?
-
2:37 - 2:39נוירוני מראה וחיקוי, העתקה.
-
2:39 - 2:43עכשיו, בוא נביט על תרבות, התופעה של תרבות אנושית.
-
2:43 - 2:47אם חוזרים בזמן ל-75,000 עד 100,000 שנים,
-
2:47 - 2:49בוא נסתכל של אבולוציה אנושית, מסתבר
-
2:49 - 2:52שמשהו מאוד חשוב קרה סביב כ-75,000 שנה.
-
2:52 - 2:54והוא שיש היווצרות פתאומית והתפשטות מהירה
-
2:54 - 2:57של מספר יכולות שייחודיות לבני אדם
-
2:57 - 2:59כמו שימוש בכלים,
-
2:59 - 3:02שימוש באש, שימוש במחסה וכמובן, שפה,
-
3:02 - 3:04והיכולת להבין את דעתו של מישהו אחר
-
3:04 - 3:06ולפרש את התנהגותו.
-
3:06 - 3:08כל זה קרה יחסית במהירות.
-
3:08 - 3:11למרות שהמוח האנושי הגיע לגודלו הנוכחי
-
3:11 - 3:13כמעט לפני 300,000 או 400,000 שנים,
-
3:13 - 3:15לפני 100,000 שנים כל זה קרה במהירות רבה מאוד.
-
3:15 - 3:18ואני טוען שמה שקרה זה
-
3:18 - 3:21שההיווצרות הפתאומית של מערכת נוירוני מראה מתוחכמת,
-
3:21 - 3:23איפשרו לך להעתיק ולחקות פעולות של אנשים אחרים.
-
3:23 - 3:27כך שכאשר התרחשה תגלית מפתיעה ופתאומית
-
3:27 - 3:30ע"י חבר אחד בקבוצה, נגיד השימוש באש,
-
3:30 - 3:32או כלי מסוג מסוים, במקום לגווע
-
3:32 - 3:35התגלית התפשטה במהירות, אופקית לרוחב האוכלוסיה,
-
3:35 - 3:38או הועברה אנכית, לאורך הדורות.
-
3:38 - 3:40אז, זה הפך את האבולוציה פתאום ללאמארקיאנית [Lamarck - חוקר אבולוציה מהמאה ה-19]
-
3:40 - 3:42במקום דארוויניסטית
-
3:42 - 3:45אבולוציה דארוויניסטית היא איטית; לוקחת מאות אלפי שנים.
-
3:45 - 3:47דוב קוטב, כדי לפתח פרווה,
-
3:47 - 3:50יזדקק לאלפי דורות, ואולי 100,000 שנים.
-
3:50 - 3:53בן אנוש, ילד, יכול פשוט לצפות בהורה שלו
-
3:53 - 3:56שהורג דוב קוטב,
-
3:56 - 3:59פושט את עורו ושם את העור על גופו, פרווה על הגוף,
-
3:59 - 4:01וללמוד זאת בצעד אחד. מה שלדוב הקוטב
-
4:01 - 4:03לקח 100,000 שנים ללמוד,
-
4:03 - 4:06הוא יכול ללמוד בחמש דקות, אולי עשר.
-
4:06 - 4:08וכאשר הוא למד זאת, זה מתפשט
-
4:08 - 4:11ביחס הנדסי ברחבי האוכלוסיה.
-
4:11 - 4:14זה הוא הבסיס. החיקוי של יכולות מורכבות
-
4:14 - 4:17הוא מה שאנו מכנים תרבות והוא בסיס הציוויליזציה.
-
4:17 - 4:19עכשיו יש סוג נוסף של נוירון מראה,
-
4:19 - 4:21שמעורב במשהו שונה לחלוטין.
-
4:21 - 4:23והוא, שיש נוירוני מראה,
-
4:23 - 4:26בדיוק כמו שיש נוירונים לפעולה, יש נוירוני מראה למגע.
-
4:26 - 4:28במילים אחרות, אם מישהו נוגע בי,
-
4:28 - 4:30ביד שלי, נוירון בקליפת המוח הסומה-סנסורית [somatosensory cortex]
-
4:30 - 4:32באיזור החישה של המוח יורה.
-
4:32 - 4:35אבל אותו נוירון, במקרים אחדים יירה
-
4:35 - 4:37כאשר אני פשוט מביט באדם אחר שנוגעים בו.
-
4:37 - 4:40אז, זוהי אמפתיה לאדם אחר שנוגעים בו.
-
4:40 - 4:42כך, רובם יירו כאשר נוגעים בי
-
4:42 - 4:45באיזורים שונים. נוירונים שונים לאיזורים שונים.
-
4:45 - 4:47אבל תת-קבוצה שלהם תירה אפילו כאשר אני מביט במישהו אחר
-
4:47 - 4:49שנוגעים בו באותו מקום.
-
4:49 - 4:51אז, הנה שוב יש נוירונים
-
4:51 - 4:53שמעורבים באמפתיה.
-
4:53 - 4:56עכשיו, עולה השאלה: אם אני פשוט מביט באדם אחר שנוגעים בו,
-
4:56 - 5:00מדוע אני לא מתבלבל ומרגיש למעשה את תחושת המגע
-
5:00 - 5:02רק בגלל מבט על מישהו אחר שנוגעים בו?
-
5:02 - 5:06אני מתכוון, יש לי אמפתיה עם הבן אדם אבל אני לא מרגיש באמת את המגע.
-
5:06 - 5:08טוב, זה מכיוון שיש קולטנים בעור,
-
5:08 - 5:10קולטני מגע וכאב, המזינים את המוח
-
5:10 - 5:13ואומרים "אל תדאג, לא נוגעים בך".
-
5:13 - 5:16אז תרגיש אמפתיה, בהחלט, עם האדם האחר.
-
5:16 - 5:18אבל אל תחוש את המגע
-
5:18 - 5:20אחרת אתה תתבלבל.
-
5:20 - 5:22טוב, אז יש איתות של היזון חוזר [feedback]
-
5:22 - 5:24שמטיל וטו על איתות נוירון המראה
-
5:24 - 5:27ומונע ממך לחוות באופן מודע את המגע.
-
5:27 - 5:30אבל אם אתה מסיר את הזרוע, אתה מרדים את זרועי,
-
5:30 - 5:32אז אתה מזריק הרדמה לזרועי,
-
5:32 - 5:34מרדים את מקלעת הזרוע [brachial plexus], כך שהזרוע חסרת תחושה,
-
5:34 - 5:36ואין תחושות שנכנסות,
-
5:36 - 5:38אם אני עכשיו מביט בן כשנוגעים בך,
-
5:38 - 5:40אני מרגיש זאת למעשה בזרועי.
-
5:40 - 5:42במילים אחרות, מוססת את המחסום
-
5:42 - 5:44בינך ובין אנשים אחרים.
-
5:44 - 5:47לכן, אני קורא להם נוירוני "גנדי", או נוירוני אמפתיה.
-
5:47 - 5:48(צחוק)
-
5:48 - 5:51וזה לא באיזה מובן מטאפורי,
-
5:51 - 5:53כל מה שמפריד בינך ובינו,
-
5:53 - 5:55בין האדם האחר, הוא העור שלך.
-
5:55 - 5:59הסר את העור, ותרגיש את המגע של אדם זה בראשך.
-
5:59 - 6:02מוססת אז המחסום בינך ובין אנשים אחרים.
-
6:02 - 6:04וזה, כמובן הוא הבסיס לרבות מפילוסופיות המזרח,
-
6:04 - 6:07והן שאין "עצמי" עצמאי אמיתי,
-
6:07 - 6:09מנותק מבני אדם אחרים, הבוחן את העולם,
-
6:09 - 6:11ובוחן אנשים אחרים.
-
6:11 - 6:14אתה למעשה, מחובר לא רק דרך facebook, והאינטרנט,
-
6:14 - 6:17אתה למעשה פשוטו כמשמעו מחובר דרך הנוירונים שלך.
-
6:17 - 6:20ויש מעגלים שלמים של נוירונים בחדר זה, המדברים זה עם זה.
-
6:20 - 6:22ואין באמת ייחודיות
-
6:22 - 6:24של התודעה שלך מזו של התודעה של מישהו אחר.
-
6:24 - 6:26וזו לא פילוסופיית הבלים.
-
6:26 - 6:29היא מופיעה מתוך ההבנה שלנו של מדע המוח הבסיסי.
-
6:29 - 6:32אז, יש לך מטופל עם איבר רפאים (פנטום). אם האיבר הוסר
-
6:32 - 6:34ויש לך פנטום, ואתה מביט במישהו אחר
-
6:34 - 6:36שנוגעים בו, אתה מרגיש זאת בפנטום.
-
6:36 - 6:38עכשיו הדבר המדהים הוא,
-
6:38 - 6:41שאם יש לך כאב בפנטום, אתה לוחץ את יד האדם השני,
-
6:41 - 6:43מעסה את ידו,
-
6:43 - 6:45וזה משכך את הכאב בזרוע הפנטום שלך,
-
6:45 - 6:47כמעט כאילו שהנוירון
-
6:47 - 6:49משיג הקלה ע"י פשוט
-
6:49 - 6:51מבט על מישהו אחר שנעשה לו עיסוי.
-
6:51 - 6:54אז, הנה יש לכם את השקופית האחרונה שלי.
-
6:54 - 6:56זמן רב מאוד שאנשים התייחסו למדע
-
6:56 - 6:58ורוח כדברים נפרדים.
-
6:58 - 7:01צ.פ. סנוו [C.P. Snow] דיבר על שתי תרבויות:
-
7:01 - 7:03מדע מצד אחד, ומדע הרוח מצד שני;
-
7:03 - 7:05לעולם לא ייפגשו השניים.
-
7:05 - 7:07אז, אני אומר שבמערכת נוירוני המראה הוא הבסיס לממשק
-
7:07 - 7:10המאפשר לכם לחשוב מחדש על סוגיות כמו תודעה,
-
7:10 - 7:12ייצוג העצמי,
-
7:12 - 7:14מה שמפריד אותנו מבני אדם אחרים,
-
7:14 - 7:16מה שמאפשר לנו לחוש אמפתיה עם אנשים אחרים,
-
7:16 - 7:19ואפילו דברים כמו ההיווצרות של תרבות וציוויליזציה,
-
7:19 - 7:21שהיא ייחודית לבני אדם. תודה.
-
7:21 - 7:23(מחיאות כפיים)
- Title:
- ן.ס. ראמאצ'אנדרן: תאי העצב שעיצבו את הציוויליזציה
- Speaker:
- Vilayanur Ramachandran
- Description:
-
more » « less
מדען המוח וילאיאנור ראמאצ'אנדרן סוקר את התפקודים המרתקים של נוירוני מראה. תאים שהתגלו באחרונה, תאי עצב אלו מאפשרים לנו ללמוד התנהגויות חברתיות מורכבות, שחלקן יצקו את הבסיס לתרבות האנושית כפי שאנו מכירים אותה.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 07:25
|
Yair Galler added a translation |