-
- זיהום מידע -
-
האינטרנט מאפשר חופש ביטוי פוומבי
לכל אדם.
-
אך כשכל אחד יכול לפרסם כל דבר ברשת,
יוצא שיש המון מידע.
-
חלק ממנו אמין,
אבל הרבה ממנו לא.
-
ברשתות חברתיות ובמנועי חיפוש
כל סוגי המידע מעוצבים כך שיראו אותו דבר.
-
וקשה לדעת מה מגיע ממקור אמין,
-
כמו גוף חדשות מקצועי,
-
ועל מה פחות כדאי לסמוך.
-
קל מאד להפוץ מידע שגוי
בפלטפורמות של מדיה חברתית,
-
מה שאומר שאנחנו שומעים המון
על בעיית הפייק ניוז.
-
אבל מה זה בעצם פייק ניוז?
-
משתמשים במושג הזה כדי לתאר
סוגים שונים של מידע שגוי,
-
מכתבות שנועדו להשלות אנשים,
-
לממים מטעים,
ולכותרות שהן מלכודות הקלקה (קליקבייט),
-
ועד לתיאוריות קונספירציה.
-
יש אנשים שקוראים לכתבות
שלא מוצאות חן בעיניהם "פייק ניוז",
-
כדי לנסות לצמצם את אמינות המקור שלהן,
-
מה שרק מוסיף לבלבול.
-
כדי להבין את בעיית המידע השגוי ברשת,
-
כדאי להיעזר בהגדרות וקטגוריות.
-
אפשר לחלק מידע שגוי לשתי קבוצות:
-
מיסאינפורמציה ודיסאינפורמציה.
-
מיסאינפורמציה היא שגויה,
-
אבל מי שמפיץ אותה חושב שהיא נכונה.
-
מיסאינפורמציה יכולה להזיק,
-
אבל אין מאחוריה כוונה להזיק.
-
דוגמאות לכך יכולות לכלול
טעות עובדתית,
-
שנגרמת מחוסר הבנה,
-
- נקניקיות עם חסה הן בריאות -
-
תמונה שעברה שינוי,
-
- נקניקיות עוזרות לבנות שרירים -
-
או תמונה אמיתית שמופיעה
לצד סיפור מפוברק.
-
- בריונים חטפו נקניקיות -
-
לעומת זאת, דיסאינפורמציה
-
היא מידע מוטעה בכוונה,
-
שנוצר והופץ כדי לגרום נזק.
-
המטרה שלו היא לבלבל אנשים
כך שלא ידעו יותר מה אמיתי,
-
ולהשפיע על האופן שבו הם חושבים ופועלים.
-
לדוגמא, שמועה שקרית
על מועמד פוליטי,
-
שגורמת לאחרים להטיל ספק
באמינות שלו.
-
מיסאינפורמציה ודיסאינפורמציה
יוצרות יחד
-
את מה שנקרא
"זיהום מידע".
-
סטוריז או פוסטים שקריים
יכולים להיות מעניינים או מצחיקים,
-
או לעורר רגשות שגורמים לנו
לרצות להאמין להם ולהפיץ אותם לחברים.
-
אנשים תורמים לזיהום המידע
על ידי הפצת תוכן שקרי ומטעה.
-
לפני שאתם מאמינים למשהו
או משתפים אותו, עצרו ושאלו את עצמכם:
-
"מי יצר את התוכן הזה, ולמה?"
-
זה הצעד הראשון במלחמה
נגד זיהום המידע,
-
ובדרך להפוך לאזרח חכם יותר.
-
- הסרטון נוצר על ידי CIVIX -
-
- בתמיכה של קנדה -
-
תרגום וכתוביות: קרן אור-פז