-
בסרטון הקודם ראינו מנגנון פוטנציאלי
-
אם תהיה תגובה עם מימן ברומיד
-
עם אלקן כאן,
-
שנוכל להוסיף.
-
יש לנו את ההוספה של ההליד
-
למה שהתחיל שאלקן,
-
ואז נקבל 2bromo-pentane, כאלקאן.
-
אבל כשעשינו את זה, עשינו החלטה מסוימת,
-
או שלא הסברתי למה עשינו את ההחלטה הזאת.
-
אמרנו, המימן הזה הולך להיות חלקי חיובי,
-
בגלל שהבחור הזה אלקטרושלילי,
-
ואולי כשהוא חלקי חיובי, הוא יהיה ניתן למשיכה.
-
אולי זה יתקל בדיוק בדרך הנכונה
-
באחד הפחמנים האלו.
-
אולי הוא ייקח את האלקטרון.
-
בסרטון הקודם החלטנו
-
שהוא ייקח לו את האלקטרון.
-
אבל באותה קלות יכולתם לדמיין עולם
-
שבו הוא לוקח את האלקטרון מהבחור הזה.
-
אז בואו נצייר מנגנון לזה
-
ורק תחשבו על
-
איזה מהם סביר להניח יקרה.
-
אז מה קורה?
-
אז פעם נוספת, הבחור הזה
-
בואו אני אצייר את כל אלקטרוני הערכיות שלו,
-
אז הברום הזה.
-
1,2,3,4,5,6,7 אלקטרוני ערכיות.
-
יש לנו מימן.
-
אני אעשה את זה באותו הצבע.
-
למימן יש אלקטרון כאן.
-
זה חלקי חיובי
-
וזה חלקי שלילי.
-
המימן אולי ירצה לוותר על אחד מהאלקטרונים האלה
-
בואו נגיד שהוא עושה את זה מהבחור הזה כאן.
-
אז יש את האלקטרון הזה כאן,
-
ובצד השני של הקשר,
-
זה הולך למימן כשהמימן מגיע לידו,
-
או אולי הוא נמשך אליו.
-
ואז כשהוא הולך למימן,
-
אז המימן עוזב את האלקטרון
-
שהברום רצה לאורך כל הדרך,
-
בגלל שהוא כל כך אלקטרושלילי.
-
אז האלקטרון הולך לברום.
-
אז אחרי שאנחנו עושים את זה, איך זה ייראה?
-
מה יהיה הצעד הבא של התגובה?
-
וזה יראה ממש שונה
-
מאשר זה שכאן.
-
אז מה קורה?
-
אז יש לנו פחמן קשור לשני מימנים,
-
ויש לו רק קשר בודד לפחמן השני,
-
והוא קשור למימן המקורי שכאן.
-
בואו אני אכתוב את המימנים קצת-
-
למעשה, אני אכתוב את כל הדבר הזה קצת יותר טוב.
-
אז יש לנו פחמן קשור למימן
-
ועוד מימן,
-
ועכשיו יש קשר יחיד לפחמן הזה שכאן,
-
שקשור למימן ואז שאר השרשרת.
-
בואו אני אצייר את שאר השרשרת כאן.
-
ועכשיו האלקטרון הזה הלך למימן.
-
האלקטרון השני
-
שהיה מזווג עדיין אצל הפחמן,
-
אז הפחמן הזה עכשיו קשור
-
למימן הזה כאן.
-
אז האלקטרון הכחול עכשיו עם המימן.
-
בואו אני אצייר.
-
אז האלקטרון הכחול שהיה כאן
-
עבר למימן שבכתום.
-
אני אצייר את זה קצת יותר טוב.
-
זה עבר למימן הזה שכאן.
-
ואז המימן הזה שיחרר אלקטרון לברום.
-
אז הברום במקור יש לו 7 אלקטרוני ערכיות
-
1,2,3,4,5,6,7
-
ואז הוא חטף עוד אלקטרון מהמימן,
-
ועכשיו יהיה לו מטען שלילי.
-
הוא יון שלילי.
-
הוא ברום.
-
זה יון ברום, אני מנחש אפשר לקרוא לו ככה.
-
ומכיוון שהבחור הזה איבד אלקטרון,
-
יש לו 4 אלקטרוני ערכיות, איבד אחד למימן
-
עכשיו יש לו מטען חיובי.
-
הוא קרבוקטיון.
-
אז שימו לב להבדל.
-
מקודם, הבחור הזה איבד אלקטרון,
-
ואז המימן הזה נקשר לפחמן.
-
במצב הזה, הבחור הזה איבד אלקטרון,
-
אז המימן נקשר לפחמן השני.
-
וכמו שאפשר לדמיין, מכאן,
-
משהו מאוד דומה קורה
-
כמו בסרטון הראשון,
-
אבל הפעם זה קורה לפחמן הזה שכאן.
-
אז בואו נעשה את זה.
-
הפחמן הזה חיובי.
-
יון הברום הזה כמובן שלילי,
-
אז אולי הוא ירצה לקחת את האלקטרון.
-
אז האלקטרון הולך לקרבוקטיון
-
ואז נוצר קשר.
-
הירוק יילך לקרבוקטיון
-
ואז הסגול הזה יישאר עם הברום.
-
ואז יש להם קשר.
-
הם מזווגים, אפשר לדמיין את זה.
-
אז נשארנו עם,
-
יש לנו פחמן
-
יש לנו את המימנים המקוריים.
-
יש לנו את הפחמן הזה, את המימן.
-
ושאר השרשרת CH2 CH3
-
ואז יש את המימן הזה כאן שקשור
-
לזה, זה היה השלב הראשון.
-
ועכשיו הברום קשור לפחמן הזה כאן.
-
הברום נקשר לפחמן הזה שכאן.
-
וסיימנו!
-
זה עוד מנגנון אפשרי
-
זה מסתיים עם 2bromopentane נכון?
-
בגלל שזה על פחמן מספר 2.
-
כאן יש לנו 1bromopentane.
-
1,2,3,4,5.
-
עדיין 5 פחמנים.
-
אז הברום לפחמן 1 כאן,
-
מחובר לפחמן 2 כאן.
-
עכשיו צריך לחשוב על זה,
-
בגלל שבמבט ראשון,
-
שני אלו נראים מנגנונים די הגיוניים.
-
אבל אם נבצע זאת ניסיונית.
-
תראו שזה האחד שבאמת תקבלו.
-
למעשה לא עשיתי את הניסוי הזה במדויק,
-
אז אני לא יודע את המאפיינים.
-
אבל אתם הולכים לראות את זה בצורה מובהקת
-
הרוב המוחלט של התוצרים
-
שאתם הולכים לראות יהיה זה, לא זה.
-
אז השאלה היא, אתם יודעים,
-
הם שניהם נראים הגיוניים כאן.
-
למה יותר סביר שזה יקרה לעומת זה?
-
כל זה בא ממקום שנקרא חוק מרקובניקוב.
-
ויש כמה דרכים לחשוב על זה.
-
כשמרקובניקוב עלה על זה, או הוא התבונן בזה,
-
זה נראה שעבד.
-
הם לא היו בטוחים ב100% שזה יעבוד.
-
אפשר לחשוב קצת למה זה עובד.
-
אז חוק מרקובניקוב,
-
כמה דרכים אפשר לחשוב על זה.
-
אפשר לחשוב על זה כהדבר שיש לו יותר מימנים
-
סביר להניח שהוא יקבל עוד מימן,
-
אז זה מה שקרה כאן.
-
לדבר הזה יש יותר מימנים עליו
-
מאשר לפחמן הזה כאן.
-
לפחמן הימני כאן יש מימן,
-
אבל יש לו עוד קבוצת אלקיד מחוברת אליו.
-
ולכן לדבר שיש יותר מימנים
-
מקבל עוד מימן.
-
ואז לדבר השני שיש יותר קבוצות,
-
לדבר הזה יש יותר קבוצות נכון?
-
יש לו קבוצה אחת כאן.
-
לפחמן הזה כאן אין קבוצות.
-
הוא יקבל את הברום.
-
אז לדבר שיש יותר מימנים
-
יהיה עליו בסוף עוד מימנים.
-
לדבר שיש עליו יותר קבוצות יקבל עוד קבוצה.
-
אז אני מנחש שהולכים יותר בכיוון הזה
-
מאשר בזה.
-
אבל זה עדיין רק החוק, אז למה הוא הגיוני?
-
זה הגיוני אם מתחילים לחשוב על
-
זה בשני המנגנונים
-
חייב להיות לנו את הקרבוקטיון
-
דיברנו על זה בסרטון הקודם.
-
יש לנו קרבוקטיון כאן.
-
זה הפחמן השמאלי כקרבוקטיון.
-
זה הפחמן הימני כקרבוקטיון.
-
וחוק מרקובניקוב נובע
-
מאיזה קרבוקטיון יותר יציב,
-
למי יש מצב אנרגטי נמוך יותר.
-
מסתבר שהקרבוקטיון
-
שקשור לאטומים עשירים באלקטרונים
-
הולך להיות יותר יציב.
-
אפשר לדמיין שיש יותר דברים ככה,
-
תראו זה חיובי אבל יש יותר פחמנים סביב זה
-
אז אפשר לחלוק חלק מהאלקטרונים האלה.
-
ענן האלקטרונים יעזור לו קצת
-
להיות יותר יציב.
-
הפחמן הזה כאן קשור רק לעוד פחמן אחד,
-
אז אין הרבה שיתוף.
-
זה קשור שניים.
-
אז באופן כללי, כשקשורים לעוד פחמן אחד,
-
זה נקרא פחמן ראשוני.
-
ואם זה קרבוקטיון
-
זה נקרא קרבוקטיון ראשוני כאן.
-
הבחור הזה קשור לשני פחמנים,
-
אז הוא ייקרא פחמן שניוני.
-
בגלל שזה קרבוקטיון, זה קרבוקטיון שניוני,
-
אז זה כאן זה שניוני.
-
אז קרבוקטיון שניוני יותר יציב מראשוני.
-
ולמעשה שלישוני,
-
אם היה לנו עוד פחמן או קבוצה כאן
-
היה המון אלקטרונים מסביב לזה,
-
ואז הוא היה אפילו יותר יציב.
-
אז קשור ל3 דברים, יותר יציב מאשר שני דברים.
-
וכשאני אומר שני דברים, שני דברים חוץ ממימן,
-
ואז, יותר יציב.
-
אז חוק מרקובניקוב נובע מהעובדה
-
שהקרבוקטיון הזה יותר יציב
-
מאשר זה שכאן.
-
זה בגלל שזה שניוני מול ראשוני.
-
בגלל שזה שניוני,
-
הוא יכול להשאיל אלקטרונים מהחברים שלו.
-
יש לו יותר שכנים לשאול מהם מאשר לזה.
-
ומיכוון שזה יותר יציב,
-
סביר להניח שזה יקרה יותר.
-
סביר שנקבל יותר מזה.
-
ופחות סביר שנקבל מזה בכלליות.
-
וזה למה סביר להניח שנקבל
-
את התוצר הזה,
-
את ה 2bromo-pentane מאשר 1bromo-pentane.