זה המוח שלכם בתקשורת
-
0:01 - 0:03דמיינו שהמצאתם מתקן
-
0:03 - 0:05שיכול להקליט את הזיכרונות שלי,
-
0:05 - 0:07את החלומות שלי, את הרעיונות שלי,
-
0:07 - 0:08ולהעביר אותם למוח שלכם.
-
0:09 - 0:12זו תהיה טכנולוגיה משנת-משחק, נכון?
-
0:12 - 0:15אבל למעשה, אנחנו כבר מחזיקים במתקן הזה,
-
0:15 - 0:18והוא נקרא מערכת התקשורת האנושית
-
0:18 - 0:19וסיפור סיפורים יעיל.
-
0:20 - 0:22כדי להבין איך המתקן הזה עובד,
-
0:22 - 0:25אנחנו צריכים להסתכל לתוך המוח שלנו.
-
0:25 - 0:28ואנחנו צריכים לנסח את השאלה
בצורה קצת שונה. -
0:28 - 0:30עכשיו אנחנו צריכים לשאול
-
0:30 - 0:33איך תבניות הנוירונים האלו במוח שלי
-
0:33 - 0:36שמקושרות לזיכרונות ולרעיונות שלי
-
0:36 - 0:39מועברים אל המוחות שלכם.
-
0:40 - 0:43ואנחנו חושבים שיש שני גורמים
שמאפשרים לנו לתקשר. -
0:43 - 0:47הראשון, המוח שלכם עכשיו
נצמד פיזית לגל הקול -
0:47 - 0:50שאני משדר למוח שלכם.
-
0:50 - 0:53והשני, אנחנו פיתחנו פרוטוקול עצבי נפוץ
-
0:53 - 0:55שאיפשר לנו לתקשר.
-
0:55 - 0:57אז איך אנחנו יודעים את זה?
-
0:57 - 0:59במעבדה שלי בפרינסטון,
-
0:59 - 1:03אנחנו מביאים אנשים לסורק fMRI
ואנחנו סורקים את המוחות שלהם -
1:03 - 1:07בזמן שהם מספרים לנו או מקשיבים
לסיפורים מהחיים האמיתיים. -
1:07 - 1:09ובשביל לתת לכם מושג
לגירוי שאנחנו משתמשים בו, -
1:09 - 1:13תנו לי לנגן לכם 20 שניות
מסיפור שאנחנו משתמשים בו, -
1:13 - 1:16שמסופר על ידי מספר סיפורים מאוד מוכשר,
-
1:16 - 1:17ג'ים או'גריידי.
-
1:18 - 1:22(קול) ג'ים או'גריידי: אז אני מוציא החוצה
את הסיפור שלי ואני יודע שהוא טוב, -
1:22 - 1:24ואז אני מתחיל לעשות אותו טוב יותר -
-
1:24 - 1:26(צחוק)
-
1:26 - 1:29על ידי הוספת אלמנט של קישוט.
-
1:30 - 1:33עיתונאים קוראים לזה
"להמציא שטויות." -
1:33 - 1:35(צחוק)
-
1:36 - 1:39והם ממליצים נגד חציית הגבול הזה.
-
1:40 - 1:45אבל אני הרגע ראיתי את הגבול הזה נחצה
בין דיקן בעל כוח רב -
1:45 - 1:46ותקיפה עם מאפה.
-
1:46 - 1:48ואני די חיבבתי את זה."
-
1:48 - 1:50אורי חסון: בסדר,
אז עכשיו בואו נסתכל לתוך המוח שלכם -
1:50 - 1:53ונראה מה מתרחש כשאתם מקשיבים
לסיפורים מהסוג הזה. -
1:53 - 1:57ובואו נתחיל בפשטות -
בואו נתחיל ממאזין אחד ואיזור אחד במוח: -
1:58 - 2:01הקורטקס השמיעתי
שמעבד את הקולות שמגיעים מהאוזן. -
2:01 - 2:03וכמו שאתם יכולים לראות,
באיזור הספציפי הזה במוח, -
2:03 - 2:07התגובות עולות ויורדות
ככל שהסיפור מתגלה. -
2:07 - 2:09עכשיו, אנחנו יכולים לקחת את התגובות האלו
-
2:09 - 2:11ולהשוות אותם לתגובות במאזינים אחרים
-
2:11 - 2:13באותו איזור במוח.
-
2:13 - 2:14ואנחנו יכולים לשאול:
-
2:14 - 2:17כמה התגובות יהיו דומות
בין כל המאזינים? -
2:18 - 2:20אז כאן אתם יכולים לראות חמישה מאזינים.
-
2:21 - 2:24ואנחנו מתחילים לסרוק את המוח שלהם
לפני שהסיפור מתחיל, -
2:24 - 2:28כשהם פשוט שוכבים בחושך
ומחכים לסיפור שיתחיל. -
2:28 - 2:29כמו שאתם יכולים לראות,
-
2:29 - 2:32האיזור במוח עולה ויורד
בכל אחד מהם, -
2:32 - 2:34אבל התגובות מאוד שונות,
-
2:34 - 2:35ולא בתיאום.
-
2:35 - 2:38עם זאת, מיד כשהסיפור מתחיל,
-
2:38 - 2:40משהו מדהים מתרחש.
-
2:41 - 2:44(קול) ג'ים: "אז אני מוציא החוצה
את הסיפור שלי ואני יודע שהוא טוב, -
2:44 - 2:45ואז אני מתחיל לעשות אותו -"
-
2:45 - 2:49אורי: פתאום, אתם יכולים לראות שהתגובות
אצל כל הנושאים בניסוי -
2:49 - 2:50ננעלות על הסיפור,
-
2:50 - 2:53ועכשיו הן עולות ויורדות
בצורה מאוד דומה -
2:53 - 2:55אצל כל המאזינים.
-
2:55 - 2:58ולמעשה, זה בדיוק מה שקורה עכשיו
במוחות שלכם -
2:58 - 3:01כשאתם מקשיבים לצליל שלי מדבר.
-
3:01 - 3:04אנחנו קוראים לאפקט הזה "סחיפה עיצבית."
-
3:04 - 3:07ובשביל להסביר לכם מה זה סחיפה עיצבית,
-
3:07 - 3:09תנו לי קודם להסביר מה זה סחיפה פיזית.
-
3:10 - 3:13אז, נסתכל ונראה חמישה מטרונומים.
-
3:13 - 3:16תחשבו על חמשת המטרונומים
כחמישה מוחות. -
3:16 - 3:19ובדומה למאזינים לפני שהסיפור מתחיל,
-
3:19 - 3:20המטרונומים האלו הולכים לנקוש,
-
3:20 - 3:23אבל הם הולכים לנקוש לא בתיאום.
-
3:23 - 3:27(נקישות)
-
3:27 - 3:30עכשיו תראו מה קורה כשאני מחבר אותם ביחד
-
3:31 - 3:33על ידי הצבה שלהם על שני הצילינדרים האלו.
-
3:34 - 3:37(נקישות)
-
3:37 - 3:40עכשיו שני הצילינדרים האלו מתחילים להסתובב.
-
3:40 - 3:43הרטט של הסיבוב הזה
עובר דרך העץ -
3:43 - 3:46וזה הולך לחבר את כל המטרונומים ביחד.
-
3:46 - 3:48ועכשיו תקשיבו לנקישות.
-
3:48 - 3:52(נקישות מתואמות)
-
3:58 - 4:00זה מה שנקרא סחיפה פיזית.
-
4:00 - 4:03עכשיו בואו נחזור למוח ונשאל:
-
4:03 - 4:05מה מניע את הסחיפה העיצבית הזו?
-
4:05 - 4:08האם זה פשוט הצלילים שהדובר מייצר?
-
4:08 - 4:09או שאולי אלו המילים.
-
4:09 - 4:13או אולי זו המשמעות שהדובר מנסה להעביר.
-
4:13 - 4:16אז בשביל לבחון את זה,
עשינו את הניסוי הבא: -
4:16 - 4:19קודם כל לקחנו את הסיפור
והשמענו אותו לאחור. -
4:19 - 4:22וזה שימר הרבה מהמאפיינים הקוליים המקוריים,
-
4:22 - 4:24אבל הוציא את המשמעות.
-
4:24 - 4:26וזה נשמע כמו משהו כזה.
-
4:26 - 4:31(קול)
ג'ים: (בלתי מובן) -
4:31 - 4:34והוספנו צבעים בשני המוחות
-
4:34 - 4:37להצביע על איזורים שמגיבים
באופן דומה בין האנשים. -
4:38 - 4:43וכמו שאתם יכולים לראות, הצליל הנכנס
עורר בידור או היערכות בכל המוחות -
4:43 - 4:45בכל הקורטקס השמיעתיים
שעיבדו את הצלילים, -
4:45 - 4:48אבל זה לא התפזר עמוק לתוך המוח.
-
4:48 - 4:51עכשיו אנחנו יכולים לקחת את הצלילים האלו
ולבנות איתם מילים. -
4:51 - 4:54אז אם ניקח את ג'ים או'גריידי
ונבלבל את המילים, -
4:54 - 4:55נקבל רשימה של מילים.
-
4:55 - 4:58(קול)
ג'ים: ... חיה .. עובדות שונות ... -
4:58 - 5:01ובדיוק... איש עוגה ...
בפוטנציה... הסיפורים שלי... -
5:01 - 5:04אורי: ואתם יכולים לראות שהמילים האלו
מתחילות לעורר היערכות -
5:04 - 5:06באיזורי השפה המוקדמים,
אבל לא יותר מזה. -
5:06 - 5:10עכשיו אנחנו יכולים לקחת את המילים
ולהתחיל לבנות מהן משפטים. -
5:12 - 5:15(קול) ג'ים: והם ממליצים
נגד חציית הגבול הזה. -
5:16 - 5:20הוא אומר: "ג'ים היקר, סיפור טוב,
פרטים נחמדים. -
5:20 - 5:23האם היא לא ידעה עליו דרכה?"
-
5:23 - 5:26אורי: עכשיו אתם יכולים לראות
שהתגובות בכל איזורי השפה -
5:26 - 5:27שמעבדים את השפה הנכנסת
-
5:27 - 5:30נערכות או הופכות לדומות
אצל כל המאזינים. -
5:30 - 5:35עם זאת, רק כשאנחנו משתמשים
בסיפור המלא, שובה הלב, ההגיוני, -
5:35 - 5:37התגובות נכנסות עמוק יותר לתוך המוח
-
5:37 - 5:39לאיזורים מסדר גבוה יותר,
-
5:39 - 5:42הכוללים את הקורטקס הקדמי
והקורטקס הקודקודי, -
5:42 - 5:44וגורמות לכולם להגיב באופן מאוד דומה.
-
5:44 - 5:48ואנחנו מאמינים שהתגובות האלו
באיזורים מסדר גבוה מעוררות -
5:48 - 5:50או הופכות לדומות אצל המאזינים
-
5:50 - 5:53בגלל המשמעות המועברת על ידי המספר,
-
5:53 - 5:54ולא על ידי מילים או צלילים.
-
5:55 - 5:57ואם אנחנו צודקים,
יש ציפייה חזקה כאן -
5:57 - 6:00אם אני אגיד לכם שרעיונות דומים לחלוטין
-
6:00 - 6:02המשתמשים בשתי מערכות מילים מאוד שונות,
-
6:02 - 6:05התגובות של המוח שלכם
עדיין יהיו מאוד דומות. -
6:05 - 6:09ובשביל לבחון את זה,
עשינו את הניסוי הבא במעבדה שלי. -
6:09 - 6:11לקחנו את הסיפור באנגלית
-
6:11 - 6:13ותירגמנו אותו לרוסית.
-
6:13 - 6:17עכשיו יש לכם שתי מערכות שפה וצלילים שונות
-
6:17 - 6:20שמעבירות את אותה המשמעות במדויק.
-
6:20 - 6:23ואתם משמיעים את הסיפור באנגלית
למאזיני אנגלית -
6:23 - 6:26ואת הסיפור ברוסית למאזינים רוסים,
-
6:26 - 6:29ואנחנו יכולים להשוות בין התגובות שלהם
בין הקבוצות. -
6:29 - 6:32וכשעשינו את זה, לא ראינו תגובות שהן דומות
-
6:32 - 6:35בקורטקס השמיעתי בשפה,
-
6:35 - 6:37כי השפה והצלילים הם מאוד שונים.
-
6:37 - 6:40למרות זאת, אתם יכולים לראות
שהתגובות באיזורים מסדר גבוה -
6:40 - 6:42עדיין היו דומות
בין שתי הקבוצות. -
6:43 - 6:47אנחנו מאמינים שזה כיוון
שהם הבינו את הסיפור בצורה מאוד דומה, -
6:47 - 6:51כמו שווידאנו, בשימוש במבחן
לאחר שהסיפור הסתיים. -
6:52 - 6:56ואנחנו חושבים שההתיישרות הזו
היא הכרחית בשביל תקשורת. -
6:56 - 6:59לדוגמא, כמו שאתם יכולים להבין,
-
6:59 - 7:01אני לא דובר אנגלית כשפת אם.
-
7:01 - 7:03אני גדלתי עם שפה אחרת,
-
7:03 - 7:05ואותו הדבר יכול להיות נכון
לגבי רבים מכם בקהל. -
7:05 - 7:07ועדיין, אנחנו יכולים לתקשר.
-
7:07 - 7:08איך?
-
7:09 - 7:12אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לתקשר
כי יש לנו את הקוד הנפוץ -
7:12 - 7:13שמייצג משמעות.
-
7:14 - 7:17בינתיים, אני רק דיברתי
על מה שמתרחש במוח של המאזין, -
7:17 - 7:20במוח שלכם,
כשאתם מאזינים לדיבורים. -
7:20 - 7:22אבל מה קורה במוח של המדבר,
במוח שלי, -
7:22 - 7:24כשאני מדבר אליכם?
-
7:24 - 7:26בשביל להסתכל במוח של המדבר,
-
7:26 - 7:29ביקשנו מהמספר להיכנס לסורק,
-
7:29 - 7:31סרקנו את המוח שלו
-
7:31 - 7:35ואז השוואנו את תגובות המוח שלו
לתגובות המוח של המאזינים -
7:35 - 7:37המקשיבים לסיפור.
-
7:37 - 7:41אתם צריכים לזכור שליצור שפה
ולתפוס שפה -
7:41 - 7:43הם שני תהליכים מאוד שונים.
-
7:43 - 7:45פה אנחנו שואלים:
עד כמה הם דומים? -
7:46 - 7:48להפתעתנו,
-
7:48 - 7:52ראינו שכל התבניות המסובכות
אצל המאזינים שלנו -
7:52 - 7:55מגיעות למעשה מהמוח של המספר.
-
7:55 - 7:59אז ייצור ותפיסה
נשענים על תהליכים מאוד דומים. -
7:59 - 8:06ומצאנו גם שככל שהדמיון חזק יותר
בין מוח המאזין למוח הדובר, -
8:06 - 8:08התקשורת טובה יותר,
-
8:08 - 8:12אז אני יודע שאם אתם לגמרי מבולבלים כרגע,
-
8:12 - 8:14ואני באמת מקווה שזה לא המקרה,
-
8:14 - 8:16תגובות המוח שלכם
שונות מאוד משלי. -
8:16 - 8:19אבל אני גם יודע
שאם אתם באמת מבינים אותי כרגע, -
8:19 - 8:22אז המוח שלך.. והמוח שלך...
והמוח שלך -
8:22 - 8:24דומים מאוד לשלי.
-
8:26 - 8:29עכשיו, בואו נצרף את כל המידע ונשאל:
-
8:29 - 8:32איך אנחנו יכולים להשתמש בזה
כדי להעביר זיכרון שיש לי -
8:32 - 8:34מהמוח שלי למוח שלכם?
-
8:35 - 8:37אז עשינו את הניסוי הבא.
-
8:38 - 8:40נתנו לאנשים לצפות,
בפעם הראשונה בחייהם, -
8:40 - 8:44בפרק מסדרת הטלוויזיה של ה-BBC "שרלוק",
בזמן שאנחנו סרקנו את המוח שלהם. -
8:44 - 8:47ואז ביקשנו מהם לחזור לסורק
-
8:47 - 8:51ולספר את הסיפור לאדם אחר
שאף פעם לא צפה בסרט. -
8:51 - 8:53אז בואו נהיה ספציפיים.
-
8:53 - 8:55תחשבו על הסצינה המדויקת,
-
8:55 - 8:57ששרלוק נכנס למונית בלונדון
-
8:58 - 9:00והנהג בה הוא הרוצח שהוא מחפש.
-
9:00 - 9:03איתי, כצופה,
-
9:03 - 9:06יש תבנית ספציפית במוח שלי
כשאני צופה בזה. -
9:07 - 9:11עכשיו, את התבנית המסוימת,
אני יכול לשפעל במוח שלי שוב -
9:11 - 9:15על ידי להגיד לעולם:
שרלוק, לונדון, רוצח. -
9:15 - 9:18ובזמן שאני משדר את המילים האלו
למוחות שלכם עכשיו, -
9:19 - 9:21אתם צריכים לבנות את זה מחדש בראש שלכם.
-
9:21 - 9:26למעשה, אנחנו רואים את התבנית הזו
צצה עכשיו במוחות שלכם. -
9:26 - 9:28והיינו מאוד מופתעים לראות
-
9:28 - 9:30שהתבנית שיש לכם עכשיו במוחות שלכם
-
9:30 - 9:32בזמן שאני מתאר את הסצינות האלו
-
9:32 - 9:36יהיו מאוד דומות לתבנית
שהייתה לי בזמן שצפיתי בסרט -
9:36 - 9:38לפני מספר חודשים בסורק.
-
9:38 - 9:40זה מתחיל להגיד לכם
על המכניזם -
9:40 - 9:43שבעזרתו אנחנו יכולים לספר סיפורים
ולשדר מידע. -
9:44 - 9:46כיוון שלדוגמא,
-
9:46 - 9:49עכשיו אתם מאזינים מאוד לעומק
ומנסים להבין את מה שאני אומר. -
9:49 - 9:51ואני יודע שזה לא קל.
-
9:51 - 9:55אבל אני מקווה שבנקודה מסוימת
בזמן השיחה היה קליק, והבנתם אותי. -
9:55 - 9:59ואני חושב שבעוד מספר שעות,
מספר ימים, מספר חודשים, -
9:59 - 10:01אתם הולכים לפגוש מישהו במסיבה,
-
10:01 - 10:04ואתם תספרו לו על ההרצאה הזו,
-
10:04 - 10:08ופתאום זה יהיה כאילו הוא עומד כאן איתנו.
-
10:08 - 10:11עכשיו אתם יכולים לראות
איך אנחנו יכולים לקחת את המכניזם הזה -
10:11 - 10:15ולנסות לשדר זיכרונות וידע
בין אנשים, -
10:15 - 10:17שזה דבר נהדר, נכון?
-
10:17 - 10:20אבל היכולת שלנו לתקשר
נשענת על היכולת שלנו -
10:20 - 10:23שיהיה לנו מכנה משותף.
-
10:23 - 10:24כיוון שלדוגמא,
-
10:24 - 10:28אם אני הולך להשתמש במילה נרדפת בריטית
-
10:28 - 10:30"כרכרה להשכרה" במקום "מונית",
-
10:30 - 10:34אני יודע שאני הולך להיות לא באותו קו
עם רובכם פה בקהל. -
10:35 - 10:39יישור הקו תלוי לא רק על היכולת שלנו
להבין מושג בסיסי; -
10:39 - 10:45זה תלוי גם ביכולת שלנו לפתח
מכנה משותף והבנה ומערכות עקרונות משותפות. -
10:46 - 10:47כיוון שאנחנו יודעים שבמקרים רבים,
-
10:47 - 10:52אנשים מבינים את אותו סיפור
בדרכים מאוד שונות. -
10:52 - 10:56אז בשביל לבחון את זה במעבדה,
עשינו את הניסוי הבא. -
10:56 - 10:59לקחנו סיפור של ג'יי.די. סלינג'ר,
-
10:59 - 11:03שבו בעל איבד את אשתו באמצע מסיבה,
-
11:03 - 11:07והוא מתקשר לחבר הכי טוב שלו, ושואל,
"האם ראית את אשתי?" -
11:08 - 11:13למחצית מנושאי הניסוי,
אמרנו שהאישה מנהלת רומן עם החבר הטוב. -
11:13 - 11:20לחצי השני,
אמרנו שהאישה נאמנה והבעל מאוד קנאי. -
11:20 - 11:23המשפט האחד הזה
לפני שהסיפור התחיל -
11:23 - 11:25היה מספיק בשביל לגרום לתגובות של המוח
-
11:25 - 11:28של כל האנשים שהאמינו שהאישה מנהלת רומן
-
11:28 - 11:31להיות דומות מאוד באיזורים מהסדר הגבוה
-
11:31 - 11:33ושונות מהקבוצה השנייה.
-
11:33 - 11:38ואם משפט אחד הוא מספיק כדי שהמוח שלכם
יהיה דומה לאנשים שחושבים כמוכם -
11:38 - 11:41ושונה מאוד מאנשים שחושבים בשונה מכם,
-
11:41 - 11:45תחשבו איך ההשפעה הזו
יכולה להיות מוגברת בחיים האמיתיים, -
11:45 - 11:48כשאנחנו מקשיבים
לאותה ידיעה חדשותית בדיוק -
11:48 - 11:51לאחר שהיינו חשופים
יום אחרי יום אחרי יום -
11:51 - 11:55לערוצי תקשורת שונים,
כמו חדשות פוקס או הניו יורק טיימס; -
11:55 - 11:58שנותנים לנו השקפות שונות מאוד על המציאות.
-
12:00 - 12:01אז תנו לי לסכם.
-
12:02 - 12:04אם הכל עבד כמתוכנן הערב,
-
12:04 - 12:08אני השתמשתי ביכולת שלי להוציא קול
בשביל להתמזג עם המוחות שלכם. -
12:08 - 12:09והשתמשתי במיזוג הזה
-
12:09 - 12:13בשביל לשדר את התבניות המוח שלי
המקושרות עם הזיכרונות והרעיונות שלי -
12:13 - 12:15לתוך המוחות שלכם.
-
12:15 - 12:19בכך, אני מתחיל לחשוף
את המנגנון העצבי החבוי -
12:19 - 12:21שאיתו אנחנו מתקשרים.
-
12:21 - 12:25ואנחנו יודעים שבעתיד
הוא יאפשר לנו לשפר ולהקל על התקשורת. -
12:26 - 12:28אבל המחקרים האלו
חושפים גם -
12:29 - 12:32שתקשורת מתבססת על מכנה משותף.
-
12:32 - 12:34ואנחנו צריכים להיות מאוד מודאגים כחברה
-
12:34 - 12:38אם אנחנו נאבד את המכנה המשותף הזה
ואת היכולת לדבר עם אנשים -
12:38 - 12:41שהם קצת שונים מאיתנו
-
12:41 - 12:44מכיוון שאנחנו נותנים למספר מצומצם
של ערוצי תקשורת מאוד חזקים -
12:44 - 12:45להשתלט על המיקרופון,
-
12:46 - 12:49ולתמרן ולשלוט על הדרך שבה כולנו חושבים.
-
12:49 - 12:52ואני לא בטוח איך לתקן את זה
כי אני רק מדען. -
12:52 - 12:55אבל אולי דרך אחת לעשות את זה
-
12:55 - 12:57היא לחזור אחורה
לדרך הטבעית יותר של תקשורת, -
12:57 - 12:59שהיא דיאלוג,
-
12:59 - 13:02שבו זה לא רק אני מדבר אליכם עכשיו,
-
13:02 - 13:04אלא דרך טבעית יותר לדבר,
-
13:04 - 13:08שבה אני מדבר ואני מקשיב,
-
13:08 - 13:12וביחד אנחנו מנסים להגיע
למכנה משותף ורעיונות חדשים. -
13:12 - 13:13כי אחרי הכל,
-
13:13 - 13:17האנשים שאנחנו מתמזגים איתם
מגדירים מי אנחנו. -
13:17 - 13:20והתשוקה שלנו להתמזג
עם מוח אחר -
13:20 - 13:24היא משהו מאוד בסיסי
שמתחיל בגיל מאוד מוקדם. -
13:24 - 13:28אז תנו לי לסיים עם דוגמא
מהחיים הפרטיים שלי -
13:29 - 13:33שאני חושב שהיא דוגמא טובה
על איך התמזגות עם אנשים אחרים -
13:33 - 13:36באמת הולכת להגדיר מי אנחנו.
-
13:36 - 13:39זה הבן שלי, יונתן, בגיל מאוד מוקדם.
-
13:39 - 13:44ראו איך הוא מפתח משחק קולי
ביחד עם אשתי, -
13:44 - 13:49רק מהתשוקה וההנאה האמיתית
של להתמזג עם אדם אחר. -
13:50 - 13:54(שניהם מוציאים קולות)
-
14:03 - 14:05(צחוק)
-
14:05 - 14:09עכשיו, חשבו איך היכולת של הבן שלי
-
14:09 - 14:12להתמזג איתנו
ועם אנשים אחרים בחייו -
14:12 - 14:15הולכת לעצב את הגבר שהוא הולך להיות.
-
14:15 - 14:17וחשבו איך אתם משתנים על בסיס יומי
-
14:17 - 14:22מהאינטראקציות וההתמזגות
עם אנשים אחרים בחייכם. -
14:23 - 14:25אז תמשיכו להתמזג עם אנשים אחרים.
-
14:25 - 14:27תמשיכו להפיץ את הרעיונות שלכם,
-
14:27 - 14:30כי הסכום של כולנו ביחד, מחוברים,
-
14:30 - 14:32גדול יותר מסך החלקים שלנו.
-
14:32 - 14:33תודה.
-
14:33 - 14:38(מחיאות כפיים)
- Title:
- זה המוח שלכם בתקשורת
- Speaker:
- אורי חסון
- Description:
-
מדען המוח אורי חסון חוקר את הבסיס של התקשורת האנושית, וניסויים מהמעבדה שלו חושפים שאפילו בין השפות השונות, המוחות שלנו מראים פעילו דומה, או "מיישרים קו", כשאנחנו שומעים את אותו רעיון או סיפור. המנגנון העיצבי המדהים הזה מאפשר לנו להעביר תבניות מוחיות, לשתף זיכרונות וידע.
"אנחנו יכולים לתקשר כי יש לנו קוד משותף במציג משמעות" אומר חסון - Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 14:51
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for This is your brain on communication | ||
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for This is your brain on communication | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for This is your brain on communication | ||
hila scherba edited Hebrew subtitles for This is your brain on communication | ||
hila scherba edited Hebrew subtitles for This is your brain on communication | ||
hila scherba edited Hebrew subtitles for This is your brain on communication | ||
hila scherba edited Hebrew subtitles for This is your brain on communication | ||
hila scherba edited Hebrew subtitles for This is your brain on communication |