-
האם זו עובדה
-
או דיעה?
-
האם זה משנה?
-
כן.
-
שתיהן חשובות.
-
אבל הידיעה איך להבדיל
בין עובדה לבין דיעה
-
יכולה לסייע לנו להבין טוב יותר
את מה שאנו קוראים ושומעים,
-
ולגבש דיעה משלנו.
-
הבה ונראה.
-
עובדה היא אמירה
שניתן להוכיח את אמיתותה.
-
עובדות הן אובייקטיביות,
-
כלומר, הן אינן מושפעות
ממה שמישהו חושב או מאמין.
-
עובדות אינן שנויות במחלוקת
ואי-אפשר לשנותן.
-
הנה כמה שאלות מפתח
לזיהוי עובדות.
-
1. האם ניתן לאשש אותה
בעזרת חישובים או נתונים?
-
למשל, שתיים ועוד שתיים שווה ארבע.
-
אפשר לחבר את המספרים
ולהראות שאמירה זו הינה אמת.
-
2. אפשר לצפות בקיומה?
אפשר לראות את התרחשותה?
-
למשל, 99% מהאנשים
לא יכולים ללקק את המרפק.
-
זאת אמת.
זאת עובדה שניתנת לצפייה.
-
מחקרים קבעו שרק אדם אחד
מכל 100 מסוגל לבצע זאת.
-
3. האם היא ניתנת לאימות
בעזרת מקורות מרכזיים?
-
כמו מחקר, צילומים, עיתונים
ופריטים מוחשיים?
-
הנה דוגמה.
-
"נינטנדו" הומצא ב-1889.
-
זאת עובדה, משום שניתן לאמתה
בעזרת מקורות רבים.
-
אדם בשם פוסאג'ירו ימאוצ'י מיפן
-
ייסד את "נינטנדו" כחברה
לייצור קלפי משחק ב-1889,
-
וכיום היא אחת מחברות המשחקים
הגדולות בעולם.
-
הבה נעבור כעת לדיעות,
-
וזה עלול לפעמים להיות
קצת מורכב יותר.
-
דיעה היא אמירה
של אמונה או שיפוט.
-
דיעה מבטאת מה אדם
חושב או חש.
-
דיעה יכולה להשתנות.
-
בואו ונראה כמה דוגמאות.
-
גלידה היא טעימה.
-
רבים מאמינים בכך,
אך יש מי שלא.
-
זהו שיפוט,
ולכן - דיעה.
-
כשאנו מעריכים משהו או מישהו,
-
אנו מרבים להשתמש בשמות-תואר
כמו "חשוב", "יפה", כייפי" או "קשה".
-
שם-תואר שמאפשר לנו
לשפוט משהו
-
מרמז על כך שהאמירה
הינה דיעה.
-
מילה נוספת שמסמנת דיעה
היא "צריך".
-
הנה דוגמה.
-
כולם צריכים ללמוד יותר משפה אחת.
-
נכון שיש הרבה סיבות
ללמוד יותר משפה אחת,
-
לא כולם היו מסכימים לגבי
הערך האישי שטמון בכך,
-
השקפות פוליטיות הן דיעות.
-
אנשים שונים יחזיקו בדיעות שונות
לגבי בעיותיה של החברה
-
והדרכים הטובות ביותר לפתור אותן.
-
היות שדיעה לא ניתנת
להוכחה או הפרכה,
-
הרי שאין תשובה נכונה או שגויה.
-
יש רק השקפות שונות.
-
הגם שדיעות עשויות להסתמך
על עובדות והוכחות,
-
הסוגיה החשובה לנו יכולה עדיין
להיות פתוחה לדיון.
-
למשל, אני יכולה לומר
-
שלימודים במשך השנה כולה
עדיפים מבחינת התלמידים.
-
יש סיבות לצדד בהשקפה זו,
-
יש מי שיטענו שקיצור החופשה
-
ימנע מהתלמידים לשכוח
את מה שלמדו,
-
או יאמרו שהתלמידים לעתים קרובות
משתעממים בחופשת הקיץ,
-
או שבמדינות אחרות בעולם
נהוגה מערכת שנתית מלאה.
-
אבל איננו יכולים להוכיח
שהאמירה הינה אמת.
-
יש סיבות רבות לחשוב
שעדיף לוח שנה בן 10 חודשים.
-
אפשר לטעון שהתלמידים זקוקים
להפסקה ממושכת
-
ולאפשר להם להשתתף בקייטנות
ובפעילויות קיץ נוספות,
-
או שהעדר מיזוג-אוויר
-
משמעו שהם לא אמורים להימצא
בתוך מבנה בי"ס בקיץ.
-
אם נתבונן שוב באמירה המקורית,
-
נוכל לזהות מילת-סימון
נוספת לדיעה:
-
"עדיף".
-
כשאנו משווים בין דברים שונים
-
או רואים מלים כמו "גדול יותר",
"הכי טוב" או "עדיף",
-
זה עשוי לרמז על כך
שמדובר באמירת דיעה.
-
סוג נוסף של דיעה
הוא תחזית.
-
לעתים קרובות, תחזיות מבוססות
על נסיון, ידע או מחקר,
-
אבל היות שהן מתייחסות לעתיד,
-
איננו יכולים לאמת אותן בהווה.
-
הבה ונראה דוגמה.
-
מכוניות אוטונומיות יהוו 10%
מכל המכוניות שעל הכביש עד 2026.
-
זה נשמע גם מדהים וגם מפחיד.
-
למרות שיצרניות רכב רבות
מפתחות טכנולוגיות נהיגה אוטונומית,
-
אין לנו אפשרות לאמת
אמירה זו בהווה.
-
לפיכך, זו דיעה.
-
יש לזכור שזה שאנו מאמינים
שמשהו מסוים הינו אמת,
-
איננו הופך אותו לעובדה.
-
נסכם:
-
עובדה היא אמירה
שניתן להוכיח את אמיתותה.
-
האם אפשר למדוד
או לאשש אותה באמצעות נתונים?
-
האם ניתן לצפות בה?
-
האם נוכל לאמת אותה
בעזרת מקורות נוספים?
-
האם היא תישאר בעינה?
-
אם התשובה היא "כן"
לאחת השאלות הללו,
-
המשמעות היא שזו עובדה.
-
דיעה היא אמירה
של אמונה או שיפוט
-
שלא ניתן להוכיחה.
-
האם זו הערכה של מישהו
או משהו?
-
האם היא פתוחה לדיון?
-
האם היא בגדר חיזוי?
-
האם ייתכן שהיא תשתנה?
-
אם התשובה לשאלות אלה
היא "כן",
-
מדובר בדיעה.
-
כשיודעים איך להבחין
בין עובדות לבין דיעות,
-
זה עוזר לנו להבין מידע
-
ולגבש את אמונותינו האישיות
ביחס לעולם.
-
נסו אתם להשתמש בשאלות אלה
-
כדי לזהות את ההבדלים
בחיי היומיום שלכם.
-
כתוביות: שלמה אדם