< Return to Video

Zeitgeist: Moving Forward - ENG MultiSub [FULL MOVIE]

  • 0:04 - 0:08
    בחברה דועכת, אומנות
  • 0:08 - 0:14
    אם היא כנה, צריכה
    לשקף דעיכה גם היא.
  • 0:14 - 0:20
    ואלא אם כן היא רוצה
    לבגוד בתפקוד החברתי שלה
  • 0:20 - 0:25
    אומנות חייבת להראות
    שהעולם הוא בר שינוי.
  • 0:25 - 0:29
    ולעזור לשנות אותו.
  • 0:29 - 0:32
    -ארנסט פישר
  • 0:32 - 0:34
    מהומות קשות
    בעקבות תכנית הממשלה
  • 0:34 - 0:37
    להחלץ מפשיטת רגל
    בשל הלוואותיה...
  • 0:37 - 0:39
    ...זה שאחוז האבטלה ממשיך לעלות
  • 0:39 - 0:41
    והוא חייב להמשיך לעלות
  • 0:41 - 0:45
    רק משום שיש לנו אספקה
    עודפת של מוצרים...
  • 0:45 - 0:46
    כל זה הוא כסף מולווה...
  • 0:46 - 0:50
    והחוב נמצא בבעלות של
    בנקים במדינות אחרות...
  • 0:51 - 0:55
    כ-ס-ף בצורה של
    הלוואה אישית נוחה...
  • 0:55 - 0:57
    סיגריה עם פילטר
    שמספקת את הטעם...
  • 0:57 - 1:01
    משקה אלכוהולי חזק...
    האם את שווה?!...
  • 1:01 - 1:04
    האם ארה"ב מתכננת
    להפציץ את איראן?...
  • 1:04 - 1:07
    אמריקה נותנת חסות
    למתקפות טרור באיראן...
  • 1:08 - 1:10
    סבתי הייתה אדם נפלא
  • 1:10 - 1:14
    היא לימדה אותי
    כיצד לשחק מונופול.
  • 1:14 - 1:18
    היא הבינה ששם המשחק הוא לרכוש.
  • 1:18 - 1:19
    היא הייתה אוגרת כל מה שיכלה
  • 1:19 - 1:23
    ולבסוף הפכה לשליטת לוח המשחק.
  • 1:23 - 1:25
    ואז היא תמיד הייתה
    אומרת לי את אותו הדבר.
  • 1:25 - 1:27
    היא הייתה מסתכלת עלי ואומרת:
  • 1:27 - 1:31
    'יום אחד תלמד לשחק את המשחק'.
  • 1:31 - 1:34
    קיץ אחד שיחקתי מונופול
    כמעט כל יום כל היום
  • 1:34 - 1:37
    ובקיץ הזה למדתי לשחק את המשחק.
  • 1:37 - 1:40
    הבנתי שהדרך היחידה לנצח
  • 1:40 - 1:43
    היא להתחייב בצורה
    מוחלטת לרכישה.
  • 1:43 - 1:45
    הבנתי שכסף ורכוש...
  • 1:45 - 1:48
    זו הדרך בה מובילים.
  • 1:48 - 1:49
    ועד סוף הקיץ ההוא
  • 1:49 - 1:52
    הייתי יותר חסר רחמים מסבתי.
  • 1:52 - 1:55
    הייתי מוכן לכופף את החוקים אם
    הייתי חייב, כדי לנצח במשחק הזה...
  • 1:56 - 1:59
    וישבתי לשחק איתה בסתיו ההוא.
  • 1:59 - 2:02
    לקחתי את כל מה
    שהיה לה. צפיתי בה
  • 2:02 - 2:04
    מוותרת על הדולר האחרון
    ועוזבת את המשחק בתבוסה מוחלטת.
  • 2:06 - 2:11
    ואז היה לה עוד
    דבר אחד ללמד אותי.
  • 2:11 - 2:14
    אז היא אמרה:
  • 2:14 - 2:17
    'עכשיו הכל חוזר בחזרה לקופסה
  • 2:20 - 2:23
    'כל הבתים והמלונות האלה
  • 2:23 - 2:26
    'כל מסילות הברזל
    וחברות השירות...
  • 2:26 - 2:29
    'כל הרכוש הזה וכל
    הכסף הנפלא הזה...
  • 2:30 - 2:33
    'עכשיו הכל חוזר בחזרה לקופסה.
  • 2:35 - 2:37
    'שום דבר מזה לא היה באמת שלך.
  • 2:38 - 2:41
    'כולך התלהבת מזה לזמן מה.
  • 2:42 - 2:45
    'אבל זה היה כאן זמן רב
    לפני שאתה התיישבת ליד הלוח
  • 2:46 - 2:50
    'וזה יהיה כאן אחרי שתלך.
    שחקנים באים... שחקנים הולכים...
  • 2:52 - 2:54
    'בתים ומכוניות...
  • 2:55 - 2:57
    'תארים וסגנון לבוש...
  • 2:57 - 2:59
    אפילו גופך'.
  • 3:00 - 3:04
    כי העובדה היא שכל מה
    שאני חופן וצורך ואוגר
  • 3:04 - 3:07
    עומד לחזור בחזרה לקופסה
    ואני הולך לאבד את כל זה.
  • 3:08 - 3:10
    אז אתה חייב לשאול את עצמך
  • 3:10 - 3:12
    כשאתה משיג לבסוף את
    הקידום האולטימטיבי
  • 3:12 - 3:14
    כשביצעת את הרכישה האולטימטיבית
  • 3:14 - 3:15
    כשאתה קונה את הבית האולטימטיבי
  • 3:15 - 3:17
    כשצברת חסכונות לביטחון כלכלי
  • 3:17 - 3:20
    וטיפסת במעלה סולם ההצלחה
  • 3:20 - 3:23
    לשלב הגבוה ביותר
    אליו תוכל לטפס...
  • 3:23 - 3:26
    והריגוש התפוגג
  • 3:26 - 3:28
    והוא אכן יתפוגג...
  • 3:29 - 3:32
    מה אז?
  • 3:32 - 3:34
    כמה רחוק אתה צריך
    ללכת בנתיב הזה
  • 3:35 - 3:38
    לפני שתראה לאן הוא מוביל?
  • 3:40 - 3:42
    לבטח אתה מבין
  • 3:42 - 3:44
    שזה לעולם לא יהיה מספיק.
  • 3:46 - 3:48
    אז אתה חייב לשאול
    את עצמך את השאלה:
  • 3:49 - 3:52
    מה חשוב?
  • 4:49 - 4:50
    הם שווים!
  • 4:52 - 4:54
    הם עשירים!
  • 4:56 - 4:58
    והם מפונקים!
  • 5:03 - 5:05
    התכנית מספר אחת
    של אמריקה חוזרת!
  • 5:31 - 5:38
    הפקות מציגים Gentle Machines
  • 5:43 - 5:51
    סרטו של פיטר ג'וזף
  • 5:56 - 5:58
    כשהייתי בחור צעיר
  • 5:58 - 6:00
    וגדלתי בניו-יורק
  • 6:00 - 6:03
    סירבתי להישבע אמונים לדגל.
  • 6:05 - 6:08
    כמובן שנשלחתי למשרד המנהל.
  • 6:08 - 6:11
    והוא שאל אותי 'למה אתה
    לא רוצה להשבע אמונים?'
  • 6:11 - 6:13
    כולם עושים את זה.
  • 6:13 - 6:16
    עניתי שפעם כולם
    האמינו שכדור הארץ שטוח
  • 6:16 - 6:18
    אבל זה לא הופך אותו לכזה.
  • 6:18 - 6:22
    הסברתי שאמריקה
    חייבת את כל מה שיש לה
  • 6:22 - 6:23
    לתרבויות אחרות
  • 6:23 - 6:25
    ואומות אחרות
  • 6:25 - 6:27
    ושאני מעדיף להישבע אמונים
  • 6:27 - 6:28
    לכדור הארץ
  • 6:28 - 6:30
    ולכל מי שעליו.
  • 6:31 - 6:33
    מיותר לציין שלא לקח הרבה זמן
  • 6:33 - 6:35
    לפני שעזבתי את בית הספר לגמרי
  • 6:36 - 6:38
    והקמתי מעבדה בחדר השינה שלי.
  • 6:39 - 6:41
    שם התחלתי ללמוד על מדע
  • 6:41 - 6:42
    וטבע
  • 6:43 - 6:44
    הבנתי אז
  • 6:44 - 6:46
    שהיקום נשלט על ידי חוקים
  • 6:46 - 6:48
    ושהאדם
  • 6:48 - 6:50
    יחד עם החברה עצמה
  • 6:50 - 6:53
    אינו פטור מחוקים אלה.
  • 6:54 - 6:57
    אז הגיעה הקריסה של 1929.
  • 6:57 - 6:59
    שהתחילה את מה שאנו מכנים היום
  • 6:59 - 7:00
    "השפל הגדול"
  • 7:01 - 7:04
    היה לי קשה להבין מדוע מליונים
  • 7:04 - 7:07
    היו מחוסרי עבודה,
    חסרי בית, רעבים
  • 7:07 - 7:10
    בזמן שכל המפעלים
    עדיין עומדים שם.
  • 7:10 - 7:13
    המשאבים נותרו ללא שינוי.
  • 7:13 - 7:15
    אז הבנתי
  • 7:15 - 7:18
    שהחוקים של המשחק הכלכלי
  • 7:18 - 7:20
    היו שגויים מיסודם.
  • 7:21 - 7:24
    זמן קצר לאחר מכן,
    פרצה מלחמת העולם השניה
  • 7:24 - 7:27
    במהלכה אומות שונות לפי התור
  • 7:27 - 7:30
    הרסו זו את זו באופן שיטתי.
  • 7:30 - 7:33
    לימים חישבתי שכל ההרס
  • 7:33 - 7:35
    והמשאבים האבודים
  • 7:35 - 7:36
    שבוזבזו על המלחמה ההיא
  • 7:36 - 7:38
    יכלו בקלות לספק את כל צרכיהם
  • 7:38 - 7:42
    של בני האדם על פני האדמה.
  • 7:43 - 7:46
    מאז, צפיתי באנושות
  • 7:46 - 7:50
    מכינה את הקרקע להשמדתה שלה.
  • 7:50 - 7:53
    צפיתי בעוד המשאבים
    היקרים והמתכלים שלנו
  • 7:53 - 7:56
    מבוזבזים ומושמדים ללא הרף
  • 7:56 - 8:00
    בשם הרווח והשווקים החופשיים.
  • 8:00 - 8:03
    צפיתי בערכי החברה מצטמצמים
  • 8:03 - 8:07
    לכדי מלאכותיות חומרנית נמוכה
  • 8:07 - 8:10
    וצריכה חסרת דעת.
  • 8:10 - 8:13
    ואני צפיתי בעוד
    הכוחות הכלכליים
  • 8:13 - 8:16
    שולטים במבנה הפוליטי
  • 8:16 - 8:18
    של החברות החופשיות כביכול.
  • 8:20 - 8:22
    אני היום בן 94.
  • 8:22 - 8:24
    ואני חושש שהנטייה שלי
  • 8:24 - 8:26
    נותרה כפי שהייתה
  • 8:26 - 8:29
    לפני 75 שנה.
  • 8:31 - 8:34
    חייבים להיפטר מהחרא הזה.
  • 8:38 - 8:46
    צייטגייסט
  • 8:46 - 8:53
    צייטגייסט: נעים קדימה
  • 9:00 - 9:03
    לעולם אל תפקפקו בכך
    שקבוצה קטנה של אנשים
  • 9:03 - 9:06
    חושבים ומחוייבים
    יכולה לשנות את העולם.
  • 9:06 - 9:08
    למעשה, זה הדבר היחיד
    שאי פעם עשה זאת.
  • 9:08 - 9:09
    -מרגרט מיד
  • 9:10 - 9:13
    [חלק 1: טבע האדם]
  • 9:13 - 9:16
    אז אתה מדען
  • 9:16 - 9:19
    והיכן שהוא לאורך
    הדרך, קדוחה לתוך ראשך
  • 9:19 - 9:23
    הוא ה-"תורשה מול סביבה"
    הבלתי נמנע
  • 9:23 - 9:25
    וזה נמצא שם למעלה
    יחד עם קולה מול פפסי
  • 9:25 - 9:27
    או יוונים מול טרויאנים.
  • 9:27 - 9:31
    אז, סביבה מול תורשה,
    מה שעד עתה הייתה
  • 9:31 - 9:34
    ראיה פשטנית לחלוטין
  • 9:34 - 9:36
    בנוגע למהן ההשפעות,
  • 9:36 - 9:40
    השפעות על איך שתא מתמודד
  • 9:40 - 9:42
    עם מחסור חמור באנרגיה
  • 9:42 - 9:45
    ועד מה שהופך אותנו
    למי שאנחנו ברמות
  • 9:45 - 9:48
    האינדיוידואליות
    ביותר של האישיות.
  • 9:48 - 9:51
    ומה שמקבלים זו
    דיכוטומיה שגויה לחלוטין
  • 9:51 - 9:54
    שמבוססת על תפיסת
    הטבע כדטרמיניסטי
  • 9:54 - 9:57
    ביסוד כל הסיבתיות.
  • 9:57 - 10:00
    על כך שהחיים הם ד.נ.א
    והקוד של כל הקודים
  • 10:00 - 10:04
    והגביע הקדוש,
    והכל מונע על ידו...
  • 10:04 - 10:06
    ובצד שני, נקודת מבט
  • 10:06 - 10:07
    שהיא יותר מתחום
    מדעי החברה, שלפיה
  • 10:08 - 10:09
    אנחנו 'אורגניזמים חברתיים'
  • 10:09 - 10:13
    וביולוגיה היא עבור הריריות.
  • 10:13 - 10:16
    בני אדם חופשיים מהביולוגיה
  • 10:16 - 10:19
    וברור ששתי ההשקפות הן שטויות.
  • 10:19 - 10:21
    מה שרואים במקום זה
  • 10:21 - 10:23
    הוא שלמעשה בלתי אפשרי להבין
  • 10:23 - 10:25
    איך ביולוגיה עובדת
  • 10:25 - 10:27
    מחוץ להקשר הסביבתי.
  • 10:28 - 10:30
    [זה גנטי]
  • 10:30 - 10:34
    אחד מהרעיונות המטריפים ביותר
  • 10:34 - 10:36
    שלמרות זאת נפוץ
  • 10:36 - 10:38
    ומסוכן בפוטנציה הוא:
  • 10:38 - 10:42
    'הו, ההתנהגות הזאת היא גנטית'.
  • 10:42 - 10:43
    מה זה אומר?
  • 10:43 - 10:46
    זה אומר כל מיני
    דברים מעודנים אם אתם
  • 10:46 - 10:49
    בקיאים בביולוגיה
    מודרנית, אבל בשביל הרוב
  • 10:49 - 10:52
    מה שמשתמע זה:
  • 10:52 - 10:54
    השקפת חיים דטרמניסטית;
  • 10:54 - 10:57
    כזו המושרשת
    בביולוגיה ובגנטיקה;
  • 10:57 - 11:00
    שגנים הם דברים
    שאינם ניתנים לשינוי;
  • 11:00 - 11:03
    שגנים הם דבר
  • 11:03 - 11:06
    בלתי נמנע ועדיף שלא
  • 11:06 - 11:08
    לבזבז משאבים
    בניסיון לתקן אותם;
  • 11:08 - 11:11
    עדיף שלא להשקיע
    אנרגיות חברתיות בניסיון
  • 11:11 - 11:15
    לשפרם בגלל שהם בלתי נמנעים,
    בלתי ניתנים לשינוי...
  • 11:15 - 11:18
    וזה שטות גמורה.
  • 11:21 - 11:23
    [מחלה]
  • 11:24 - 11:27
    נהוג לחשוב שמצבים כמו
  • 11:27 - 11:29
    הפרעות קשב וריכוז
    מתוכנתים גנטית
  • 11:29 - 11:32
    שמצבים כמו סכיזופרניה
    מתוכנתים גנטית.
  • 11:32 - 11:33
    האמת הפוכה.
  • 11:33 - 11:35
    שום דבר לא מתוכנת גנטית.
  • 11:35 - 11:37
    ישנן מחלות נדירות מאוד
  • 11:37 - 11:39
    קומץ קטן
  • 11:39 - 11:43
    המיוצגות בתפוצה מעטה באוכלוסיה
  • 11:43 - 11:46
    שהן באמת נקבעות גנטית.
  • 11:46 - 11:48
    לרוב המצבים המסובכים
  • 11:48 - 11:52
    עשויה להיות נטייה
    מוקדמת שיש בה מרכיב גנטי
  • 11:52 - 11:56
    אך נטייה מוקדמת אינה
    אותו הדבר כמו הגדרה מראש.
  • 11:56 - 12:00
    כל החיפוש אחר
    מקור המחלות בגנום
  • 12:00 - 12:04
    נידון לכישלון לפני
    שמישהו אפילו חשב עליו
  • 12:04 - 12:08
    כי רוב המחלות אינן
    קבועות מראש בגנים.
  • 12:08 - 12:11
    מחלות לב, סרטן, שבץ
  • 12:11 - 12:17
    מצבי שיגרון, מחלות
    כשל חיסוניות בכלליות
  • 12:17 - 12:19
    מחלות נפש, התמכרויות...
  • 12:19 - 12:21
    דבר מהנ"ל איננו נקבע ע"י גנים.
  • 12:21 - 12:26
    בסרטן השד, לדוגמא, מתוך
    100 נשים החולות בסרטן השד
  • 12:26 - 12:28
    רק 7 נושאות את
    הגנים של סרטן השד.
  • 12:28 - 12:30
    93 נשים לא נושאות אותו.
  • 12:30 - 12:33
    ומתוך 100 נשים
    שיש להן את הגנים
  • 12:33 - 12:36
    לא כולן יחלו בסרטן.
  • 12:37 - 12:39
    [התנהגות]
  • 12:39 - 12:43
    גנים אינם רק דברים
    שגורמים לנו להתנהג
  • 12:43 - 12:47
    בדרך מסויימת בלי
    להתחשב בסביבה שלנו.
  • 12:47 - 12:51
    גנים נותנים לנו דרכים
    שונות להגיב לסביבה שלנו.
  • 12:51 - 12:55
    ולמעשה, נראה שכמה מהשפעות
  • 12:55 - 12:59
    הילדות המוקדמת והדרך
    בה גידלו את הילד
  • 12:59 - 13:02
    משפיעים על הביטוי הגנטי
  • 13:02 - 13:04
    ולמעשה מפעילים או
    מכבים גנים שונים
  • 13:04 - 13:08
    כדי לשים אתכם על
    מסלול התפתחותי אחר
  • 13:08 - 13:12
    שעשוי להתאים לסוג העולם
    שאתם צריכים להתמודד עימו.
  • 13:12 - 13:14
    אז לדוגמא,
  • 13:14 - 13:18
    מחקר שנערך במונטריאול
    עם קורבנות התאבדות
  • 13:18 - 13:21
    הביט בניתוח לאחר המוות
    של המוח של האנשים האלה
  • 13:22 - 13:24
    והסתבר שאם קורבן התאבדות
  • 13:24 - 13:26
    (אלו בדרך כלל בחורים צעירים)
  • 13:26 - 13:30
    נחשף להתעללות
    כילד, ההתעללות למעשה
  • 13:30 - 13:33
    גרמה לשינוי גנטי במוח
  • 13:33 - 13:37
    שנעדר ממוחם של אנשים
    שלא עברו התעללות.
  • 13:37 - 13:39
    זהו אפקט אפיגנטי
  • 13:39 - 13:42
    "אפי" פירושו בנוסף,
  • 13:42 - 13:45
    כך שההשפעה האפיגנטית
    היא מה שקורה
  • 13:45 - 13:51
    מבחינה סביבתית, כדי להפעיל
    או לנטרל גנים מסויימים.
  • 13:51 - 13:54
    בניו זילנד ישנו מחקר
  • 13:54 - 13:56
    שנערך בעיירה בשם דונאדין
  • 13:56 - 14:01
    בו כמה אלפי אנשים
  • 14:01 - 14:05
    נחקרו מהלידה עד
    לשנות ה-20 שלהם.
  • 14:06 - 14:11
    מה שהם גילו זה
    שהם יכולים לזהות
  • 14:11 - 14:15
    מוטציה גנטית, גן חריג
  • 14:15 - 14:18
    שבאמת היה לו איזשהו תפקיד
  • 14:18 - 14:21
    בנטייה המוקדמת להתנהגות אלימה
  • 14:21 - 14:25
    אבל רק אם האדם בנוסף לכך
  • 14:25 - 14:29
    נחשף להתעללות חמורה בילדות.
  • 14:29 - 14:32
    במילים אחרות, ילד
    עם הגן החריג הזה
  • 14:32 - 14:34
    לא יהיה מועד יותר
    לאלימות מאשר כל אחד אחר,
  • 14:34 - 14:37
    ולמעשה היה להם שיעור
    אלימות נמוך יותר
  • 14:37 - 14:39
    מאשר לאנשים עם גנים נורמליים,
  • 14:39 - 14:42
    כל עוד לא התעללו
    בהם כשהם היו ילדים.
  • 14:43 - 14:45
    דוגמה טובה נוספת לדרכים
  • 14:45 - 14:47
    שבהן גנים הם לא
    "פסק הדין הסופי".
  • 14:47 - 14:50
    יש טכניקה מתוחכמת שאתם יכולים
  • 14:50 - 14:52
    להוציא גן מסויים מעכבר,
  • 14:52 - 14:55
    ולעכבר הזה ולצאצאיו
    לא יהיה את הגן הזה.
  • 14:55 - 14:56
    "העפתם" את הגן הזה.
  • 14:56 - 14:58
    אז יש גן אחד מסויים שמקודד
  • 14:58 - 15:00
    חלבון שקשור איכשהו
  • 15:00 - 15:04
    ליכולת למידה ולזיכרון,
    ובעזרת הניסוי המופלא הזה
  • 15:04 - 15:06
    אתם "מעיפים" את הגן הזה
  • 15:06 - 15:08
    ויש לכם עכבר שלא
    לומד כל כך טוב.
  • 15:08 - 15:10
    'הו! בסיס גנטי לאינטליגנציה!'
  • 15:10 - 15:14
    מה שהיה הרבה פחות מוערך
    במחקר פורץ הדרך ההוא,
  • 15:14 - 15:16
    שהוזכר בתקשורת
    על ימין ועל שמאל,
  • 15:16 - 15:20
    זה שאם לוקחים את העכברים
    המוגבלים גנטית האלה,
  • 15:20 - 15:22
    ומגדלים אותם בסביבה
    הרבה יותר עשירה
  • 15:22 - 15:25
    ומגרה מאשר עכברים
    רגילים בכלוב מעבדה,
  • 15:25 - 15:28
    והם התגברו לחלוטין
    על החוסר הזה.
  • 15:28 - 15:32
    אז כשמישהו אומר היום
  • 15:32 - 15:35
    'הו, ההתנהגות הזאת גנטית',
  • 15:35 - 15:39
    אז אפילו אם זאת
    אימרה שנכון להגיד אותה
  • 15:39 - 15:41
    מה שאתם אומרים זה:
  • 15:41 - 15:44
    לגנים יש חלק בדרך שבה
  • 15:44 - 15:46
    שהאורגניזם הזה מגיב לסביבה,
  • 15:46 - 15:49
    גנים עשויים להשפיע על
  • 15:49 - 15:51
    מידת המוכנות של האורגניזם
  • 15:51 - 15:53
    להתמודד מול אתגר
    סביבתי מסויים.
  • 15:53 - 15:57
    אתה יודע, זאת לא הגירסה
    שיש לרוב האנשים בראש,
  • 15:57 - 16:00
    ואני לא רוצה להטיף יותר מידי,
  • 16:00 - 16:02
    אבל לך כמה צעדים קדימה עם
  • 16:02 - 16:04
    הגירסה המוכרת ש"זה גנטי",
  • 16:04 - 16:07
    וזה לא כזה רחוק
    מהיסטוריית השבחת הגזע
  • 16:07 - 16:09
    ודברים מהסוג הזה.
  • 16:09 - 16:11
    זאת תפיסה מוטעית נפוצה
  • 16:11 - 16:14
    והיא עלולה להיות די מסוכנת.
  • 16:14 - 16:17
    סיבה אחת לכך
  • 16:17 - 16:21
    שההסבר הביולוגי לאלימות...
  • 16:21 - 16:23
    סיבה אחת לכך שההשערה הזו
  • 16:23 - 16:26
    עלולה להיות
    מסוכנת, לא רק מטעה,
  • 16:26 - 16:28
    היא ממש יכולה לגרום לנזק...
  • 16:28 - 16:31
    זה בגלל שאם אתה מאמין בזה
  • 16:31 - 16:33
    אפשר בקלות לומר:
  • 16:33 - 16:35
    "טוב, אין מה לעשות
  • 16:35 - 16:37
    כדי לשנות את הנטייה המוקדמת
  • 16:37 - 16:40
    שיש לאנשים להפוך לאלימים;
  • 16:40 - 16:44
    כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה
    להעניש אותם - לכלוא אותם
  • 16:44 - 16:46
    או להוציא אותם להורג,
  • 16:46 - 16:49
    אבל אנחנו לא צריכים
    לדאוג לגבי לשנות
  • 16:49 - 16:53
    את הסביבה החברתית או את
    התנאים החברתיים המוקדמים
  • 16:53 - 16:56
    שעשויים לגרום לאנשים
    להפוך לאלימים, בגלל
  • 16:56 - 16:58
    ש'זה לא רלוונטי"'.
  • 16:58 - 17:03
    הטיעון הגנטי נותן לנו
    את המותרות של להתעלם
  • 17:03 - 17:06
    מגורמים היסטוריים
    וחברתיים מהעבר ומההווה,
  • 17:06 - 17:08
    ובמילותיו של לואי מננד
  • 17:08 - 17:10
    שכתב בניו יורקר
  • 17:10 - 17:12
    בצורה מאוד מתחכמת, הוא אמר:
  • 17:12 - 17:16
    'זה הכל בגנים... הסבר
    לגבי למה הדברים הם כמו שהם
  • 17:16 - 17:18
    שלא מאיים על הדברים כמו שהם.
  • 17:18 - 17:20
    למה שמישהו ירגיש לא מאושר
  • 17:21 - 17:23
    או יתנהג בצורה
    שנוגדת מוסכמות חברתיות
  • 17:23 - 17:25
    אם האדם הזה חי
  • 17:25 - 17:29
    באומה הכי חופשית והכי
    משגשגת על פני האדמה?
  • 17:29 - 17:31
    לא יכול להיות שזאת המערכת.
  • 17:31 - 17:33
    חייב להיות איזה
    כשל בחיווט איפשהו'.
  • 17:34 - 17:36
    שזאת דרך טובה לנסח את זה.
  • 17:36 - 17:39
    אז הטיעון הגנטי
    הוא פשוט התחמקות
  • 17:39 - 17:41
    שמאפשרת לנו להתעלם
  • 17:41 - 17:45
    מהגורמים החברתיים
    והכלכליים והפוליטיים
  • 17:45 - 17:48
    שלמעשה נמצאים בבסיסן
  • 17:48 - 17:51
    של הרבה התנהגויות בעייתיות.
  • 17:53 - 17:55
    [חקר מקרה: התמכרות]
  • 17:56 - 17:58
    התמכרויות לרוב
  • 17:58 - 18:00
    נתפסות כקשורות לסמים
  • 18:00 - 18:02
    אבל בהסתכלות רחבה יותר
  • 18:02 - 18:04
    אני מגדיר התמכרות ככל התנהגות
  • 18:04 - 18:07
    הקשורה להשתוקקות
  • 18:07 - 18:09
    עם הקלה זמנית
  • 18:09 - 18:12
    ועם השלכות שליליות לטווח הארוך
  • 18:12 - 18:15
    יחד עם חוסר שליטה, כך שהאדם
  • 18:15 - 18:18
    רוצה לוותר או מבטיח לעשות זאת
  • 18:18 - 18:21
    אבל לא מסוגל לקיים
  • 18:21 - 18:23
    וכשמבינים את זה,
  • 18:23 - 18:24
    רואים שיש עוד הרבה התמכרויות
  • 18:24 - 18:26
    חוץ מהתמכרויות הקשורות לסמים.
  • 18:26 - 18:29
    יש התמכרות לעבודה;
    התמכרות לקניות;
  • 18:29 - 18:31
    לאינטרנט; למשחקי וידאו...
  • 18:31 - 18:33
    יש את ההתמכרות לכוח.
    אנשים שיש להם כוח אבל הם
  • 18:33 - 18:36
    רוצים עוד ועוד; שום
    דבר לא מספיק להם.
  • 18:36 - 18:40
    רכישה - תאגידים שחייבים שיהיה
    להם עוד ועוד.
  • 18:40 - 18:42
    ההתמכרות לנפט
  • 18:42 - 18:45
    או לפחות לעושר ולמוצרים
  • 18:45 - 18:47
    הזמינים לנו בזכות הנפט.
  • 18:47 - 18:50
    ראו את ההשלכות
    השליליות על הסביבה.
  • 18:50 - 18:53
    אנחנו הורסים את אותה הארץ
  • 18:53 - 18:55
    שבה אנו חיים,
    למען ההתמכרות הזו.
  • 18:55 - 18:57
    התמכרויות אלה, הן הרבה יותר
  • 18:57 - 18:59
    הרסניות בהשלכותיהן החברתיות
  • 18:59 - 19:04
    מאשר ההתמכרויות לקוקאין והרואין של
    מטופליי מהשכונות המזרחיות של העיר.
  • 19:04 - 19:08
    ובכל זאת, הן מתוגמלות
    ונחשבות למכובדות.
  • 19:08 - 19:11
    מנהל חברת הטבק,
    המכניס רווח גדול יותר
  • 19:11 - 19:14
    יתוגמל באופן
    הרבה יותר משמעותי.
  • 19:15 - 19:19
    הוא לא יאלץ להתמודד עם ההשלכות
    השליליות, חוקיות או אחרות.
  • 19:19 - 19:22
    למען האמת, הוא חבר נכבד
  • 19:22 - 19:24
    בוועדי מנהלים של
    מספר תאגידים אחרים.
  • 19:24 - 19:27
    אבל, מחלות הנגרמות מעישון טבק
  • 19:27 - 19:31
    הורגות כ-5 וחצי מליון
    אנשים בעולם מדי שנה.
  • 19:31 - 19:35
    בארה"ב הן הורגות
    400 אלף אנשים כל שנה.
  • 19:36 - 19:38
    ואנשים אלו מכורים למה? לרווח.
  • 19:38 - 19:40
    הם מכורים ברמה כזו
  • 19:40 - 19:42
    שהם בעצם בהכחשה
  • 19:42 - 19:44
    לגבי ההשפעה של מעשיהם,
  • 19:44 - 19:48
    דבר האופייני למכורים
    - הכחשה.
  • 19:48 - 19:50
    וזה נחשב מכובד. זה מכובד
  • 19:50 - 19:53
    להיות מכור לרווח
    בלי להתחשב במחיר.
  • 19:53 - 19:56
    אז מה שמקובל ומה שמכובד
  • 19:56 - 19:59
    זו תופעה שרירותית
    מאוד בחברה שלנו
  • 19:59 - 20:01
    ונראה שככל שהנזק גדול יותר
  • 20:01 - 20:03
    כך ההתמכרות מכובדת יותר.
  • 20:06 - 20:08
    [המיתוס]
  • 20:08 - 20:11
    ישנו מיתוס נפוץ שסמים
    הם ממכרים כשלעצמם
  • 20:11 - 20:14
    למעשה, המלחמה בסמים מבוססת
  • 20:14 - 20:16
    על ההנחה שאם תאסור
    את מקור הסמים,
  • 20:16 - 20:18
    תוכל להתמודד עם
    ההתמכרות בדרך זו.
  • 20:18 - 20:22
    אם מבינים את ההתמכרות
    במובן הרחב יותר
  • 20:22 - 20:24
    רואים ששום דבר
    כשלעצמו אינו ממכר.
  • 20:24 - 20:27
    שום חומר, שום סם
    אינו ממכר כשלעצמו
  • 20:27 - 20:29
    ושום התנהגות אינה
    ממכרת כשלעצמה.
  • 20:29 - 20:32
    אנשים רבים מסוגלים לערוך
    קניות בלי להפוך למכורים לקניות
  • 20:32 - 20:34
    לא כולם הופכים למכורים לאכילה.
  • 20:34 - 20:37
    לא כל מי ששותה כוס
    יין הופך לאלכוהוליסט.
  • 20:37 - 20:40
    אז הנושא האמיתי הוא,
    מה הופך בני אדם לפגיעים
  • 20:40 - 20:44
    מכיוון שהשילוב של אדם פגיע
  • 20:44 - 20:47
    ושל החומר או ההתנהגות
    הממכרים פוטנציאלית
  • 20:47 - 20:52
    הם מה שגורם להתמכרות
    להופיע במלואה.
  • 20:52 - 20:55
    בקיצור, לא הסם הוא שממכר,
  • 20:55 - 20:57
    אלא רגישותו של האדם,
  • 20:57 - 21:01
    להיות מכור לחומר או
    להתנהגות מסויימים.
  • 21:01 - 21:02
    [סביבה]
  • 21:03 - 21:04
    אם נרצה להבין
  • 21:04 - 21:06
    מה גורם לאנשים להיות פגיעים
  • 21:06 - 21:09
    אנו למעשה חייבים
    להתבונן בחווית החיים.
  • 21:09 - 21:14
    הרעיון הישן, ולמרות
    שהוא ישן, הוא עדיין
  • 21:14 - 21:17
    נפוץ, שהתמכרויות
    נגרמות מסיבה גנטית
  • 21:17 - 21:20
    הוא פשוט לא קביל מבחינה מדעית.
  • 21:21 - 21:24
    מה שבעצם קורה הוא
    שחוויות מסוימות בחיים
  • 21:24 - 21:26
    גורמות לאנשים להיות פגיעים.
  • 21:26 - 21:30
    חוויות חיים שלא רק
    מעצבות את אישיותו של
  • 21:30 - 21:33
    האדם, ואת צרכיו הפסיכולוגים
  • 21:33 - 21:36
    אלא גם ממש את
    מוחו בדרכים מסוימות
  • 21:36 - 21:39
    ותהליך זה מתחיל ברחם.
  • 21:41 - 21:43
    [טרום-הלידה]
  • 21:43 - 21:45
    מחקרים הראו, לדוגמא
  • 21:45 - 21:48
    שאם גורמים לאשה
    בהריון להרגיש במצוקה
  • 21:49 - 21:50
    סביר יותר להניח
    שלילדים שלה יהיו
  • 21:50 - 21:53
    מאפיינים ההופכים
    אותם למועדים להתמכרות
  • 21:53 - 21:55
    וזה בגלל שההתפתחות מעוצבת
  • 21:55 - 21:57
    על ידי הפסיכולוגיה
    והחברה הסביבתית.
  • 21:57 - 22:02
    אז הביולוגיה של בני
    האדם מושפעת ומתוכנתת
  • 22:02 - 22:07
    במידה רבה על ידי
    חוויות החיים כבר ברחם.
  • 22:07 - 22:09
    סביבה אינה מתחילה בלידה.
  • 22:09 - 22:11
    סביבה מתחילה כבר
    כאשר יש לך סביבה.
  • 22:11 - 22:15
    כבר כשאתה עובר, אתה חשוף
  • 22:15 - 22:18
    לכל אינפורמציה שמגיעה
    דרך מחזור הדם של אמך
  • 22:18 - 22:19
    הורמונים, רמת חומרים מזינים...
  • 22:19 - 22:22
    הדוגמא המובהקת לזה -
  • 22:22 - 22:24
    משהו שנקרא חורף הרעב ההולנדי
  • 22:24 - 22:28
    ב-1944, נאצים כובשים את הולנד
  • 22:28 - 22:30
    ומכל מיני סיבות הם מחליטים
  • 22:30 - 22:32
    לקחת את כל האוכל
    ולהפנות אותו לגרמניה.
  • 22:32 - 22:35
    במשך שלושה חודשים
    כולם שם היו מורעבים,
  • 22:35 - 22:37
    רבבות אנשים גוועים ברעב.
  • 22:37 - 22:39
    האפקט של חורף הרעב ההולנד הוא:
  • 22:39 - 22:44
    אם היית עובר בשליש השני או
    השלישי להריון בזמן ההרעבה
  • 22:44 - 22:48
    הגוף שלך 'למד' משהו
    מאד ייחודי בזמן הזה.
  • 22:48 - 22:51
    כפי שמתברר, בשליש השני והשלישי
    להריון, מה שגופך עושה זה
  • 22:51 - 22:54
    מתחיל לנסות ללמוד על הסביבה:
  • 22:54 - 22:57
    ובכן, כמה מאיים
    הוא המקום שבחוץ?
  • 22:57 - 23:00
    כמה שופע? כמה חומרים
    מזינים אני מקבל
  • 23:00 - 23:02
    דרך מחזור הדם של אמא?
  • 23:02 - 23:07
    תהיה עובר שהיה מורעב
    בזמן הזה והגוף שלך
  • 23:07 - 23:09
    מתכנת (את עצמו) לעולמים
  • 23:09 - 23:14
    להשתמש מאוד מאוד
    בחסכנות בסוכר ושומן
  • 23:14 - 23:16
    ומה שתעשה זה
    שתצבור כל חלקיק שלו.
  • 23:16 - 23:20
    תהיה עובר ברעב החורף
    ההולנדי וחצי מאה לאחר מכן,
  • 23:20 - 23:22
    כשכל השאר ללא שינוי
  • 23:22 - 23:25
    סביר יותר להניח
    שיהיה לך לחץ דם גבוה
  • 23:25 - 23:27
    השמנת יתר או בעיות
    בחילוף חומרים.
  • 23:27 - 23:31
    זו דוגמא לסביבה שבאה
    במקום מאד לא צפוי.
  • 23:31 - 23:34
    אתה יכול להכניס חיות
    מעבדה למצוקה כשהן בהריון
  • 23:34 - 23:36
    ולצאצאים שלהן יהיה יותר סיכוי
  • 23:36 - 23:38
    להשתמש בקוקאין
    ובאלכוהול כמבוגרים.
  • 23:38 - 23:42
    אפשר להכניס נשים הרות
    למצוקה, לדוגמא במחקר בריטי
  • 23:42 - 23:45
    לנשים שעברו
    התעללות בזמן ההריון
  • 23:45 - 23:47
    תהיינה רמות גבוהות יותר של
  • 23:47 - 23:50
    הורמון הסטרס קורטיזול
    בשליה בזמן הלידה
  • 23:50 - 23:52
    והסיכוי גדול יותר
    להיווצרות תנאים
  • 23:52 - 23:56
    שיגבירו את רגישות ילדיהן
    להתמכרויות עד גיל 7 או 8.
  • 23:56 - 23:59
    אז "לחץ בתוך הרחם"
    כבר מכין את הקרקע
  • 23:59 - 24:01
    לסוגים שונים של בעיות נפשיות.
  • 24:01 - 24:04
    מחקר ישראלי שנעשה על ילדים
  • 24:04 - 24:07
    שנולדו לאמהות שהרו
  • 24:07 - 24:12
    לפני פרוץ מלחמת ששת הימים...
  • 24:12 - 24:14
    נשים אלה, כמובן,
    היו מאוד לחוצות
  • 24:14 - 24:17
    ובקרב ילדיהן יש שכיחות
    גבוהה יותר של סכיזופרניה
  • 24:17 - 24:19
    מאשר אצל הממוצע המחזורי.
  • 24:19 - 24:22
    אז, יש היום הרבה ראיות לכך
    שלהשפעות הטרום-לידתיות
  • 24:22 - 24:26
    יש חותם ענק על בן האדם המתפתח.
  • 24:28 - 24:30
    [ינקות]
  • 24:30 - 24:32
    הנקודה לגבי התפתחות אנושית
  • 24:32 - 24:33
    והתפתחות המוח האנושי בפרט
  • 24:33 - 24:35
    היא שהיא מתרחשת
    בעיקר תחת השפעת הסביבה
  • 24:35 - 24:37
    ובעיקר אחרי הלידה.
  • 24:37 - 24:40
    אם נשווה אותנו לסוס
  • 24:40 - 24:42
    שיכול לרוץ ביום הראשון לחייו
  • 24:42 - 24:46
    אפשר לראות שאנחנו
    מאוד לא מפותחים.
  • 24:46 - 24:50
    אנחנו לא יכולים להגיע לרמה
    גבוהה של קואורדינציה נוירולוגית
  • 24:50 - 24:52
    שיווי משקל, חוזק
    שרירים, חדות ראיה
  • 24:52 - 24:54
    עד גיל שנה וחצי, שנתיים.
  • 24:54 - 24:57
    וזה משום שהתפתחות
    המוח שאצל הסוס
  • 24:57 - 24:59
    מתרחשת בתוך הסביבה
    הבטוחה של הרחם,
  • 24:59 - 25:02
    באדם היא חייבת
    לקרות אחרי הלידה
  • 25:02 - 25:04
    וזה קשור להיגיון
    אבולוציוני פשוט;
  • 25:04 - 25:09
    מאחר והראש נעשה גדול יותר,
    שזה מה שהופך אותנו לבני אדם...
  • 25:09 - 25:11
    ההתפתחות של המוח הקדמי היא
  • 25:11 - 25:14
    מה שיוצר את המין
    האנושי, למעשה...
  • 25:14 - 25:17
    ובה בעת, אנו הולכים על שתי
    רגליים, אז האגן שלנו נעשה צר יותר
  • 25:17 - 25:18
    כדי לאפשר זאת.
  • 25:18 - 25:21
    אז יש לנו אגן צר
    יותר וראש גדול יותר...
  • 25:21 - 25:23
    בינגו: אנו מוכרחים
    להוולד בטרם עת!
  • 25:23 - 25:25
    וזה אומר שהתפתחות
    המוח שאצל חיות אחרות
  • 25:25 - 25:26
    מתרחשת בתוך הרחם,
  • 25:26 - 25:29
    אצלנו, חלה אחרי הלידה.
  • 25:29 - 25:31
    והרבה ממנה תחת
    ההשפעה של הסביבה.
  • 25:31 - 25:35
    המשמעות של "דרוויניזם
    עצבי" היא פשוט
  • 25:35 - 25:38
    שמעגלי הנוירונים שמקבלים
    את הקלט ההולם מהסביבה
  • 25:38 - 25:41
    יתפתחו בצורה מיטבית ואלו שלא,
  • 25:41 - 25:44
    לא יתפתחו בצורה מיטבית
    או שלא יתפתחו כלל.
  • 25:44 - 25:47
    אם תיקחו ילד שנולד עם
    עיניים בריאות לחלוטין
  • 25:47 - 25:49
    ותשימו אותו בחדר
    חשוך למשך חמש שנים
  • 25:49 - 25:52
    הוא יהיה עיוור
    לאחר מכן לשארית חייו
  • 25:52 - 25:55
    בגלל שהמסלולים העצביים של
    הראיה זקוקים לגלי אור כדי להתפתח
  • 25:55 - 25:58
    ובלעדיהן אפילו
    המעגלים הבסיסיים
  • 25:58 - 26:00
    הנוכחים והפעילים בלידה
  • 26:00 - 26:04
    יתנוונו וימותו
    ולא יתפתחו חדשים.
  • 26:06 - 26:08
    [זיכרון]
  • 26:08 - 26:11
    ישנה דרך משמעותית בה
  • 26:11 - 26:15
    חוויות מוקדמות מעצבות
    את התנהגותם של בוגרים
  • 26:16 - 26:18
    ואפילו... ובמיוחד חוויות מאוד
  • 26:18 - 26:22
    מוקדמות, שאי אפשר לזכור.
  • 26:22 - 26:24
    מתברר שישנם שני
    סוגים של זיכרון.
  • 26:24 - 26:27
    ישנו ה"זיכרון מפורש"
    שהוא זיכרון נשלף,
  • 26:27 - 26:30
    זה כשאפשר להיזכר בעובדות
  • 26:30 - 26:32
    פרטים, אירועים ונסיבות.
  • 26:33 - 26:35
    אבל החלק של המוח
    שנקרא ההיפוקאמפוס
  • 26:35 - 26:37
    שמקודד את הזיכרון הנשלף
  • 26:37 - 26:40
    לא מתחיל אפילו להתפתח בצורה
    משמעותית עד גיל שנה וחצי
  • 26:40 - 26:42
    ולא מגיע להתפתחות מלאה
    עד הרבה מאוחר יותר.
  • 26:42 - 26:45
    ולכן כמעט לאף אחד
  • 26:45 - 26:47
    אין יכולת לשחזר אירועים
    שקרו לפני גיל שנה וחצי.
  • 26:47 - 26:48
    אך ישנו סוג אחר של זיכרון
  • 26:48 - 26:50
    שנקרא "זיכרון מרומז"
  • 26:50 - 26:53
    שהוא, בעצם, זיכרון רגשי
  • 26:53 - 26:57
    בו ההשפעה הרגשית
    והפרשנות של הילד
  • 26:57 - 27:00
    את החוויות הרגשיות
    האלה נחקקת במוח
  • 27:00 - 27:02
    כמעגלים עצביים המוכנים לפעולה
  • 27:02 - 27:03
    בלי זיכרון נשלף ספציפי.
  • 27:03 - 27:05
    אז כדי להמחיש לכם:
  • 27:05 - 27:07
    לאנשים שאומצו יש לעיתים תכופות
  • 27:07 - 27:10
    תחושת דחייה שנמשכת
    לכל אורך חייהם.
  • 27:10 - 27:11
    הם אינם זוכרים
    את תהליך האימוץ.
  • 27:11 - 27:13
    הם אינם יכולים לזכור את
    ההיפרדות מהאם הביולוגית
  • 27:13 - 27:15
    בגלל שאין שום דבר
    שאפשר להיזכר בעזרתו.
  • 27:15 - 27:19
    אבל הזיכרון הרגשי
    של ניתוק ודחייה
  • 27:19 - 27:21
    טבוע עמוק במוחותיהם.
  • 27:21 - 27:22
    ולכן, הם יותר מועדים
  • 27:22 - 27:24
    לחוות תחושת דחייה
  • 27:24 - 27:27
    ומצוקה רגשית גדולה
  • 27:27 - 27:29
    כשהם תופסים את עצמם כדחויים
  • 27:29 - 27:30
    מאשר אנשים אחרים.
  • 27:30 - 27:32
    דבר זה אינו ייחודי לאנשים
  • 27:32 - 27:34
    שאומצו, אבל הוא
    חזק אצלם במיוחד
  • 27:34 - 27:36
    בגלל התפקיד הזה
    של הזיכרון המרומז.
  • 27:36 - 27:39
    אנשים שהם מכורים למשהו, בהתחשב
  • 27:39 - 27:43
    בספרות המחקרית וגם
    על פי הנסיון שלי,
  • 27:43 - 27:47
    המכורים הכבדים, כמעט כולם
  • 27:47 - 27:49
    היו נתונים להתעללות כילדים
  • 27:49 - 27:52
    או שסבלו אובדן רגשי כבד.
  • 27:52 - 27:54
    הזכרונות הרגשיים,
    המרומזים שלהם
  • 27:54 - 27:56
    הם של עולם שאיננו בטוח
  • 27:56 - 28:00
    ושאיננו עוזר; מטפלים
    שאין לסמוך עליהם
  • 28:01 - 28:03
    ומערכות יחסים שאינן
  • 28:03 - 28:06
    בטוחות דיין כדי להפתח לפגיעות
  • 28:06 - 28:08
    ולכן התגובות
    שלהם נוטות להיות -
  • 28:08 - 28:10
    להרחיק עצמם
  • 28:10 - 28:12
    מיחסים אינטימיים באמת;
  • 28:12 - 28:14
    לא לבטוח בדמויות מטפלות,
  • 28:14 - 28:17
    רופאים ואנשים אחרים
    אשר מנסים לעזור להם
  • 28:17 - 28:20
    ולרוב רואים את העולם
    כמקום לא בטוח...
  • 28:20 - 28:25
    וזהו בדיוק התפקיד
    של הזיכרון המרומז
  • 28:25 - 28:29
    שלפעמים קשור למאורעות
    שהם אינם זוכרים אפילו.
  • 28:32 - 28:34
    [מגע]
  • 28:34 - 28:37
    תינוקות שנולדו כפגים,
    לרוב נמצאים באינקובטורים
  • 28:37 - 28:39
    וסוגי מכשור שונים
  • 28:39 - 28:42
    ומכונות במשך
    שבועות ואולי חודשים.
  • 28:42 - 28:44
    זה ידוע היום שאם יגעו
  • 28:44 - 28:46
    בילדים אלה וילטפו אותם בגבם
  • 28:46 - 28:50
    אפילו רק 10 דקות ביום זה
    יקדם את התפתחות המוח שלהם.
  • 28:50 - 28:52
    אם כך, המגע האנושי
    הוא חיוני להתפתחות
  • 28:52 - 28:56
    ולמען האמת, תינוקות שאף פעם
    לא מרימים אותם פשוט ימותו.
  • 28:56 - 28:59
    מגע הוא עד כדי כך
  • 28:59 - 29:01
    צורך בסיסי לבני אדם.
  • 29:01 - 29:04
    בחברה שלנו, קיימת נטייה מצערת
  • 29:04 - 29:07
    לומר להורים לא להרים את
    ילדיהם, לא להחזיק אותם
  • 29:07 - 29:13
    לא להרים תינוקות שבוכים
    מחשש שזה יפנק אותם
  • 29:13 - 29:15
    או לעודד אותם שישנו בלילה
  • 29:15 - 29:16
    לא מרימים אותם...
  • 29:16 - 29:19
    שזה בדיוק ההיפך
    ממה שהילד זקוק לו
  • 29:19 - 29:22
    והילדים הללו עשויים לחזור
    לישון משום שהם מוותרים
  • 29:22 - 29:24
    והמוחות שלהם פשוט נכבים בתור
  • 29:24 - 29:27
    דרך להגן מפני הפגיעות
  • 29:27 - 29:30
    של להינטש בעצם ע"י הוריהם
  • 29:30 - 29:32
    אבל זכרונותיהם המרומזים יהיו
  • 29:32 - 29:34
    אלו של העולם שלא שם עליהם.
  • 29:36 - 29:37
    [ילדות]
  • 29:38 - 29:43
    רבים מן ההבדלים האלה
    מובנים מוקדם מאוד בחיים.
  • 29:43 - 29:48
    במובן מסויים, החוויה
    ההורית של מצוקה
  • 29:48 - 29:51
    כמה קשים החיים או כמה קלים הם
  • 29:51 - 29:53
    מועברת הלאה לילדים.
  • 29:53 - 29:55
    בין אם דרך דיכאון לאחר לידה
  • 29:55 - 29:57
    או הורים שנוהגים בקוצר רוח עם
  • 29:57 - 29:59
    ילדיהם משום שהיה להם יום רע
  • 29:59 - 30:03
    או פשוט מהיותם עייפים
    מדי בסוף היום...
  • 30:03 - 30:06
    ולדברים האלו יש השפעות
    מאוד חזקות בתכנות
  • 30:06 - 30:10
    ההתפתחות של ילדים, שאנו
    יודעים עליה הרבה היום
  • 30:10 - 30:15
    אבל הרגישות המוקדמת הזו
    אינה סתם טעות אבולוציונית.
  • 30:15 - 30:17
    היא קיימת שוב
    במינים רבים ושונים.
  • 30:17 - 30:21
    אפילו בנבטים יש
    תהליך הסתגלותי מוקדם
  • 30:21 - 30:23
    לסוג הסביבה שהם גדלים בה
  • 30:23 - 30:28
    אבל עבור בני אדם, ההסתגלות
    היא לטיבם של יחסים חברתיים.
  • 30:28 - 30:31
    וכך, החיים המוקדמים:
  • 30:31 - 30:35
    כמה טיפוח, כמה עימותים,
    כמה תשומת לב אתה מקבל
  • 30:35 - 30:40
    הן דוגמיות לסוג העולם
    שאתה עשוי לגדול בו.
  • 30:40 - 30:42
    האם אתה גדל בעולם שבו
  • 30:42 - 30:43
    עליך להילחם עבור
    מה שאתה יכול לקבל;
  • 30:43 - 30:47
    להיזהר; לדאוג לעצמך;
    ללמוד לא לבטוח באחרים...
  • 30:47 - 30:50
    או שאתה גדל בחברה שבה אתה תלוי
  • 30:50 - 30:55
    ביחסי גומלין, הדדיות, שיתוף
    פעולה, שבה אמפתיה היא חשובה
  • 30:55 - 30:59
    שבה בטחונך תלוי ביחסים
    טובים עם אנשים אחרים...
  • 30:59 - 31:01
    וזה דורש התפתחות
  • 31:01 - 31:03
    רגשית וקוגנטיבית שונה מאוד
  • 31:03 - 31:07
    וזה הסיפור של הרגישות המוקדמת.
  • 31:07 - 31:11
    והורות היא כמעט, באופן לא מודע
  • 31:11 - 31:14
    שיטה להעברה של
    החוויה הזו לילדים...
  • 31:14 - 31:17
    של סוג העולם שהם נמצאים בו.
  • 31:17 - 31:20
    פסיכיאטר הילדים הבריטי
    החשוב, די.וו. ויניקוט, אמר
  • 31:20 - 31:23
    שבעיקרון שני דברים
    יכולים להשתבש בילדות.
  • 31:23 - 31:26
    אחד הוא שדברים קורים
    שלא צריכים לקרות
  • 31:26 - 31:30
    והשני הוא דברים שצריכים
    לקרות אבל לא קורים.
  • 31:30 - 31:34
    בקטגוריה הראשונה, נמצאות
    החוויות הדרמטיות המתעללות
  • 31:34 - 31:36
    וחוויות הנטישה של
  • 31:36 - 31:39
    המטופלים שלי משכונות
    המצוקה ושל מכורים רבים.
  • 31:40 - 31:42
    זה מה שלא היה
    צריך לקרות אבל קרה.
  • 31:42 - 31:46
    ובנוסף, יש את תשומת
    הלב שלא נובעת מלחץ,
  • 31:46 - 31:49
    ואיננה חסרה עקב היסח הדעת
  • 31:49 - 31:51
    של ההורה, תשומת
    לב שכל ילד צריך,
  • 31:51 - 31:53
    שפעמים רבות ילדים לא מקבלים.
  • 31:53 - 31:55
    לא מתעללים בהם, הם לא מוזנחים
  • 31:55 - 31:58
    הם לא עוברים טראומה
  • 31:58 - 32:00
    אבל מה שצריך לקרות -
  • 32:00 - 32:03
    הנוכחות של ההורה
    הזמין רגשית והמטפח,
  • 32:03 - 32:05
    פשוט אינה זמינה להם עקב
  • 32:05 - 32:08
    הלחצים בחברה שלנו
    והסביבה ההורית.
  • 32:08 - 32:14
    והפסיכולוג אלן שור
    מכנה את זה "נטישה מקרוב"
  • 32:14 - 32:17
    כאשר ההורה נוכח פיזית
  • 32:17 - 32:19
    אבל נעדר רגשית.
  • 32:20 - 32:23
    אני ביליתי...
  • 32:23 - 32:27
    בערך את 40 השנה
    האחרונות של חיי
  • 32:27 - 32:32
    כשאני עובד עם האנשים האלימים
    ביותר שהחברה שלנו מייצרת:
  • 32:32 - 32:34
    רוצחים, אנסים וכן הלאה.
  • 32:34 - 32:38
    בנסיון להבין מה
    גורם לאלימות הזאת.
  • 32:38 - 32:42
    גיליתי שהפושעים האלימים
    ביותר בבתי-הסוהר שלנו
  • 32:42 - 32:45
    היו קורבנות בעצמם
  • 32:45 - 32:48
    לרמה כזאת של התעללות
    בילדות, שהייתה מעבר
  • 32:48 - 32:51
    למה שאי פעם חשבתי להשתמש
    במונח התעללות לגביו.
  • 32:51 - 32:55
    לא היה לי מושג לגבי עומק
  • 32:55 - 32:59
    הקיפוח שילדים בחברה שלנו
  • 32:59 - 33:01
    חווים לעיתים קרובות מדי.
  • 33:01 - 33:04
    האנשים האלימים ביותר
    שראיתי היו בעצמם הניצולים
  • 33:04 - 33:08
    של נסיון הרצח שלהם
    עצמם לרוב מידי הוריהם
  • 33:08 - 33:11
    או אנשים אחרים בסביבתם החברתית
  • 33:11 - 33:15
    או שהם היו הניצולים
    של בני משפחה שנהרגו,
  • 33:15 - 33:18
    בני המשפחה הקרובים ביותר
    שלהם, ע"י אנשים אחרים.
  • 33:19 - 33:24
    הבודהה טען שכל דבר
    תלוי בכל שאר הדברים.
  • 33:24 - 33:27
    הוא אמר 'האחד מכיל את הרבים
    והרבים מכילים את האחד'.
  • 33:27 - 33:30
    שלא ניתן להבין דבר
    כשהוא בנפרד מסביבתו.
  • 33:30 - 33:38
    העלה מכיל את השמש,
    השמיים ואת האדמה, ללא ספק.
  • 33:39 - 33:41
    זה כבר הוכח כנכון, כמובן
  • 33:41 - 33:44
    בכל התחומים ובמיוחד כשזה
    נוגע להתפתחות אנושית.
  • 33:44 - 33:47
    המונח המדעי המודרני לזה
  • 33:47 - 33:50
    הוא האופי "הביו פסיכו
    חברתי" של התפתחות האדם
  • 33:50 - 33:52
    הטוען כי הביולוגיה של בני האדם
  • 33:52 - 33:54
    תלויה מאוד ביחסי
    הגומלין שלהם עם
  • 33:54 - 33:57
    הסביבה החברתית והפסיכולוגית.
  • 33:57 - 34:02
    ובאופן ספציפי,
    הפסיכיאטר והחוקר
  • 34:02 - 34:07
    דניאל סיגל באוניברסיטת
    קליפורניה, לוס אנג'לס, UCLA
  • 34:07 - 34:10
    טבע מושג בשם
    "נוירוביולוגיה בין-אישית"
  • 34:10 - 34:12
    שאומר כי הדרך
  • 34:12 - 34:15
    בה מתפקדת מערכת העצבים שלנו
  • 34:15 - 34:17
    תלויה מאוד במערכות
    היחסים האישיות שלנו.
  • 34:17 - 34:20
    קודם-כל עם ההורים המטפלים
  • 34:20 - 34:23
    אח"כ עם דמויות קרובות
    חשובות אחרות בחיינו
  • 34:23 - 34:26
    ולבסוף עם כל התרבות שלנו.
  • 34:26 - 34:28
    כך שלא ניתן להפריד
  • 34:28 - 34:31
    את התפקוד הנוירולוגי של אדם
  • 34:31 - 34:35
    מהסביבה שהוא או היא גדלו בה
  • 34:35 - 34:38
    ושממשיכים להתקיים בה,
  • 34:38 - 34:40
    וזה נכון לכל אורך החיים.
  • 34:40 - 34:42
    זה נכון במיוחד כשאתה
  • 34:42 - 34:45
    תלוי וחסר ישע כשהמוח שלך מתפתח
  • 34:45 - 34:49
    אבל זה נכון אפילו
    במבוגרים ואפילו בסוף החיים.
  • 34:52 - 34:53
    [תרבות]
  • 34:53 - 34:57
    בני אדם חיו כמעט
    בכל סוג של חברה.
  • 34:57 - 35:02
    מהשוויוניות ביותר...
    נראה כי חברות ציידים לקטים
  • 35:02 - 35:04
    היו מאוד שוויוניות.
  • 35:04 - 35:06
    לדוגמא, הן התבססו על
    חלוקת אוכל, החלפת מתנות...
  • 35:07 - 35:10
    קבוצות קטנות של
    אנשים החיים בעיקר
  • 35:10 - 35:13
    מחיפוש אחר מזון אבל גם קצת ציד
  • 35:13 - 35:15
    בעיקר בקרב האנשים
  • 35:15 - 35:17
    שלכל הפחות, הכרת כל חייך
  • 35:17 - 35:20
    אם לא הוקפת על ידי דודים
    מדרגה שלישית או קרובים יותר;
  • 35:20 - 35:22
    בעולם בו ישנה מידה גדולה
  • 35:22 - 35:24
    של נזילות בין קבוצות שונות;
  • 35:24 - 35:26
    בעולם בו אין הרבה
  • 35:26 - 35:28
    במונחים של תרבות חומרנית...
  • 35:28 - 35:31
    כך בני אדם העבירו את מרבית
    ההיסטוריה האנושית שלהם.
  • 35:31 - 35:35
    ובאופן לא מפתיע, זה
    יוצר עולם שונה מאוד.
  • 35:35 - 35:39
    אחד הדברים שמקבלים כתוצאה
    מכך הוא הרבה פחות אלימות.
  • 35:39 - 35:41
    אלימות קבוצתית מאורגנת אינה
  • 35:41 - 35:43
    דבר שקרה באותו זמן
  • 35:43 - 35:47
    בהיסטוריה האנושית
    וזה נראה ברור למדי.
  • 35:47 - 35:50
    אז היכן טעינו?
  • 35:50 - 35:54
    אלימות היא לא אוניברסלית.
  • 35:54 - 35:58
    היא לא מחולקת בצורה
    אחידה בכל המין האנושי.
  • 35:58 - 36:03
    ישנה שונות עצומה בכמות
    האלימות בחברות שונות.
  • 36:03 - 36:07
    ישנן חברות מסויימות שאין
    בהן כמעט בכלל אלימות.
  • 36:07 - 36:11
    ישנן אחרות ההורסות את עצמן.
  • 36:11 - 36:14
    כמה מהקבוצות
    הדתיות האנאבפטיסטיות
  • 36:14 - 36:18
    שהן פציפיסטיות
    מוחלטות וקפדניות
  • 36:18 - 36:21
    כמו ההאמיש,
    המנוניטים, ההוטריטים...
  • 36:21 - 36:24
    בקרב חלק מהקבוצות
    האלה, אצל ההוטריטים,
  • 36:24 - 36:28
    לא קיימים מקרים
    מתועדים של רצח.
  • 36:29 - 36:33
    בזמן המלחמות הגדולות שלנו, כמו
    מלחמת העולם ה-2
  • 36:33 - 36:35
    כשאנשים גוייסו
  • 36:35 - 36:37
    הם נהגו לסרב לשרת בצבא.
  • 36:37 - 36:40
    הם העדיפו ללכת
    לכלא מלשרת בצבא.
  • 36:40 - 36:42
    בקיבוצים בישראל
  • 36:42 - 36:46
    רמת האלימות כל כך נמוכה
    שבתי המשפט הפליליים שם
  • 36:46 - 36:49
    שולחים לעיתים קרובות
    עבריינים אלימים,
  • 36:49 - 36:51
    אנשים שביצעו פשעים,
  • 36:51 - 36:54
    לחיות בקיבוצים כדי
  • 36:54 - 36:56
    ללמוד כיצד לחיות
    חיים לא אלימים...
  • 36:56 - 36:59
    כי זוהי הדרך בה אנשים חיים שם.
  • 36:59 - 37:02
    אז אנו מעוצבים במידה
    רבה על ידי החברה.
  • 37:02 - 37:08
    החברות שלנו במובן
    הרחב כוללות את ההשפעות
  • 37:08 - 37:11
    התיאולוגיות שלנו, המטאפיזיות,
    ההשפעות הלשוניות וכו'.
  • 37:11 - 37:15
    החברות שלנו עוזרות לעצב
    אותנו בנוגע להאם נחשוב או לא
  • 37:15 - 37:18
    שהחיים הם ביסודם
    אודות חטא או יופי;
  • 37:18 - 37:21
    בין אם העולם הבא יישא מחיר
  • 37:21 - 37:23
    לאיך שחיינו את החיים
    שלנו או האם זה לא רלוונטי.
  • 37:24 - 37:27
    במובן רחב כלשהו, חברות
    גדולות ושונות יכולות
  • 37:27 - 37:29
    להיות מוגדרות
    כאינדיוידואליסטיות
  • 37:29 - 37:32
    או כקולקטיביסטיות
    וישנם אנשים מאוד שונים
  • 37:32 - 37:34
    ודפוסי חשיבה שונים ואני חושד
  • 37:34 - 37:36
    שמוחות שונים נוצרים מכך.
  • 37:36 - 37:40
    אנו באמריקה חיים באחת מן
    החברות האינדיוידואליסטיות ביותר
  • 37:40 - 37:44
    וקפיטליזם, בהיותה
    מערכת המאפשרת לעלות
  • 37:44 - 37:48
    גבוה יותר ויותר במעלה
    פירמידה פוטנציאלית
  • 37:48 - 37:51
    וה"עסקה" היא שהעלייה באה
    עם פחות ופחות רשתות ביטחון
  • 37:51 - 37:54
    מעצם ההגדרה, ככל
    שחברה מרובדת יותר
  • 37:54 - 37:58
    כך יש לך פחות אנשים שווי
    מעמד, כך יש לך פחות אנשים
  • 37:58 - 38:01
    איתם יש לך מערכות
    יחסים סימטריות והדדיות,
  • 38:01 - 38:06
    ובמקום, כל מה שיש לך הן עמדות
    שונות והיררכיות אינסופיות...
  • 38:06 - 38:09
    ועולם בו יש לך
    פחות שותפים הדדיים
  • 38:09 - 38:11
    הוא עולם עם הרבה
    פחות אלטרואיזם.
  • 38:14 - 38:17
    [טבע האדם]
  • 38:18 - 38:22
    אז, זה מביא אותנו
    להצטלבות בלתי אפשרית שהיא
  • 38:22 - 38:26
    לנסות למצוא הגיון
    במדע פרספקטיבי...
  • 38:26 - 38:28
    לגבי מהו אותו טבע של טבע האדם.
  • 38:28 - 38:31
    אתה יודע שברמה מסויימת
  • 38:31 - 38:33
    אופיו של הטבע
    שלנו לא אמור להיות
  • 38:33 - 38:36
    מוגבל במיוחד על ידי הטבע שלנו.
  • 38:36 - 38:38
    אנחנו מסוגלים להשתנות חברתית
  • 38:38 - 38:40
    יותר מכל מין אחר שקיים.
  • 38:40 - 38:45
    יש לנו יותר מערכות אמונה,
    סגנונות מבנים משפחתיים,
  • 38:45 - 38:48
    דרכים לגידול ילדים. הקיבולת
  • 38:48 - 38:51
    שיש לנו למגוון
    היא יוצאת מן הכלל.
  • 38:52 - 38:55
    בחברה שמבוססת מראש על תחרות
  • 38:56 - 39:01
    ובאמת, לרוב, על
    ניצול חסר הרחמים
  • 39:01 - 39:03
    של אדם אחד את האחר,
  • 39:03 - 39:06
    הרווח על חשבון
    הבעיות של אנשים אחרים
  • 39:06 - 39:09
    ולעתים קרובות מאוד יצירת
  • 39:09 - 39:12
    בעיות למטרות רווח,
  • 39:12 - 39:15
    האידיאולוגיה השלטת לעתים
    קרובות תצדיק התנהגות זו
  • 39:15 - 39:19
    בטענה שישנם יסודות בלתי
    ניתנים לשינוי בטבע האדם.
  • 39:19 - 39:21
    אז המיתוס בחברה שלנו הוא
  • 39:21 - 39:23
    שאנשים הם תחרותיים מטבעם
  • 39:23 - 39:27
    ושהם אינדיוידואליסטים
    ושהם אנוכיים.
  • 39:27 - 39:30
    המציאות האמיתית היא די הפוכה.
  • 39:30 - 39:32
    יש לנו צרכים אנושיים מסויימים.
  • 39:32 - 39:34
    הדרך היחידה שבה אפשר לדבר
    על טבע האדם באופן ממשי
  • 39:35 - 39:37
    היא על ידי הכרה בכך שישנם
    צרכים אנושיים מסויימים.
  • 39:37 - 39:40
    יש לנו צורך אנושי
    לחברה ולמגע קרוב
  • 39:40 - 39:43
    להיות נאהבים, להיות
    מחוברים, להיות מקובלים,
  • 39:43 - 39:47
    להיראות ולהתקבל כמי שאנחנו.
  • 39:48 - 39:50
    אם צרכים אלו
    נענים, אנו מתפתחים
  • 39:50 - 39:52
    לאנשים מלאי חמלה
  • 39:52 - 39:58
    משתפי פעולה ובעלי
    אמפתיה לזולת.
  • 39:58 - 40:01
    אז...
  • 40:01 - 40:03
    ההיפך, שלעיתים
    קרובות אנו רואים
  • 40:03 - 40:06
    בחברה שלנו, הוא למעשה
    עיוות של טבע האדם
  • 40:06 - 40:09
    בדיוק מהסיבה שלכל כך מעט
    אנשים יש מענה לצרכיהם.
  • 40:09 - 40:12
    אז כן, אפשר לדבר על טבע האדם
  • 40:12 - 40:14
    אבל רק במובן של
    צרכים אנושיים בסיסיים
  • 40:14 - 40:16
    המתעוררים באופן אינסטינקטיבי
  • 40:16 - 40:19
    או שאולי אומר, צרכים
    אנושיים מסויימים
  • 40:19 - 40:22
    המובילים לתכונות
    מסויימות כאשר הם נענים
  • 40:22 - 40:24
    ולתכונות אחרות
    כאשר אינם נענים.
  • 40:27 - 40:29
    אם כך...
  • 40:29 - 40:32
    כאשר אנו מכירים בעובדה
    שהאורגניזם האנושי,
  • 40:32 - 40:34
    שהוא בעל מידת גמישות
    רבה של יכולת הסתגלות
  • 40:34 - 40:38
    המאפשרת לנו לשרוד
    בתנאים רבים ושונים,
  • 40:38 - 40:42
    למעשה, גם מתוכנת באופן נוקשה
    לדרישות סביבתיות מסויימות
  • 40:42 - 40:44
    או, צרכים אנושיים
  • 40:45 - 40:48
    ציווי חברתי מתחיל להופיע;
  • 40:48 - 40:51
    כשם שגופינו זקוקים
    לחומרים מזינים
  • 40:51 - 40:55
    מוח האדם דורש צורות
    חיוביות של גירויים סביבתיים
  • 40:55 - 40:57
    בכל שלבי ההתפתחות
  • 40:58 - 41:00
    ובמקביל הוא זקוק להגנה
  • 41:00 - 41:03
    מצורות אחרות,
    שליליות, של גירויים.
  • 41:03 - 41:05
    ואם דברים שאמורים
    לקרות אינם קורים...
  • 41:06 - 41:08
    או שדברים שאינם
    אמורים לקרות, קורים...
  • 41:08 - 41:11
    ברור כעת שהדלת עלולה
    להיפתח לא רק עבור
  • 41:11 - 41:15
    מפולת של מחלות פיזיות ונפשיות
  • 41:15 - 41:18
    אלא גם עבור התנהגויות
    אנושיות מזיקות רבות.
  • 41:18 - 41:21
    אז בשעה שאנו מפנים עתה את
    נקודת המבט שלנו כלפי חוץ
  • 41:21 - 41:24
    ולוקחים בחשבון
    את מצב העולם כיום
  • 41:24 - 41:26
    עלינו לשאול את השאלה:
  • 41:26 - 41:29
    האם המצב שיצרנו בעולם המודרני
  • 41:29 - 41:32
    באמת תומך בבריאותנו?
  • 41:32 - 41:34
    האם היסודות של המערכת
    החברתית-כלכלית שלנו
  • 41:34 - 41:36
    פועלים כגורם חיובי
  • 41:36 - 41:40
    להתפתחות והתקדמות
    אנושית וחברתית?
  • 41:40 - 41:44
    או שמא כח המשיכה
    שביסודה של החברה שלנו
  • 41:44 - 41:49
    ממש פועל נגד הדרישות
    האבולוציוניות הבסיסיות
  • 41:49 - 41:51
    הדרושות על מנת ליצור ולשמר
  • 41:51 - 41:54
    את הרווחה האישית
    והחברתית שלנו?
  • 42:12 - 42:17
    [חלק 2: פתולוגיה חברתית]
  • 42:18 - 42:21
    אז, ניתן לשאול
    מהיכן כל זה התחיל?
  • 42:21 - 42:25
    מה שיש לנו היום...
    זה למעשה עולם במצב
  • 42:25 - 42:27
    של קריסה מצטברת.
  • 42:28 - 42:31
    [השוק]
  • 42:31 - 42:33
    זה מתחיל בג'ון לוק.
  • 42:33 - 42:36
    וג'ון לוק מציג את מושג הרכוש.
  • 42:36 - 42:41
    ויש לו שלושה תנאים המגדירים
    את הזכות המוצדקת לקניין פרטי.
  • 42:41 - 42:43
    ושלושת התנאים הם:
  • 42:43 - 42:45
    שחייב להישאר מספיק לאחרים
  • 42:45 - 42:47
    ואסור לך לתת לזה להתקלקל
  • 42:47 - 42:51
    ויותר מכל, שאתה
    חייב להשקיע בו עבודה.
  • 42:51 - 42:54
    זה נראה מוצדק, אתה משקיע
    את עמלך בעולם
  • 42:54 - 42:56
    אז אתה זכאי לתוצרת
  • 42:56 - 42:59
    וכל עוד נשאר מספיק לאחרים
  • 42:59 - 43:02
    וכל עוד זה לא מתקלקל
  • 43:02 - 43:04
    אתה לא נותן לשום דבר
    להתבזבז אז זה בסדר.
  • 43:04 - 43:07
    והוא מתעכב על כך במסכת
    הידועה על הממשל המדיני
  • 43:07 - 43:10
    והיא הפכה מאז לטקסט הקנוני
  • 43:10 - 43:14
    להבנה כלכלית
    ופוליטית וחוקית...
  • 43:14 - 43:17
    זה עדיין הטקסט הקלאסי שנלמד.
  • 43:17 - 43:20
    ובכן, אחרי שהוא פורש
    את התנאים
  • 43:20 - 43:22
    ואתה כמעט חושב בזמן הזה אם אתה
  • 43:22 - 43:24
    בעד רכוש פרטי או לא
  • 43:24 - 43:28
    והוא אמנם הביא
    טיעון סביר וחזק בעד
  • 43:28 - 43:30
    הרכוש הפרטי כאן...
  • 43:30 - 43:31
    ובכן, הוא זונח אותם!
  • 43:31 - 43:34
    הוא זונח אותם ממש
    ככה. ממש במשפט אחד.
  • 43:34 - 43:36
    הוא אומר, 'ובכן, ברגע שהציגו
  • 43:36 - 43:39
    את הכסף והוא התקבל
    בהסכמה שבשתיקה'
  • 43:39 - 43:40
    אז זה הפך...
  • 43:40 - 43:44
    והוא לא אומר שכל התנאים
    מבוטלים או נמחקים
  • 43:44 - 43:46
    אבל זה מה שקורה.
  • 43:46 - 43:48
    אז עכשיו זה לא כך
  • 43:48 - 43:51
    שהתוצר והרכוש שלך
    הם שלך בשל עבודתך
  • 43:51 - 43:54
    הו לא - כסף קונה
    עבודה עכשיו.
  • 43:54 - 43:55
    זה לא חשוב יותר
  • 43:55 - 43:58
    אם נשאר מספיק לאחרים;
  • 43:58 - 44:00
    זה לא חשוב יותר אם הוא מתקלקל
  • 44:00 - 44:02
    בגלל שהוא אומר שכסף הוא כמו
  • 44:02 - 44:04
    מתכת כסף וזהב,
    וזהב לא יכול להתקלקל
  • 44:04 - 44:07
    ולפיכך כסף לא יכול
    להיות אחראי על ביזבוז...
  • 44:07 - 44:10
    שזה דבר מגוחך, אנחנו
    לא מדברים על כסף
  • 44:10 - 44:12
    ומתכת כסף, אנו מדברים
    על מהן ההשפעות של הכסף.
  • 44:12 - 44:14
    אלו מסקנות כושלות בזו אחר זו.
  • 44:14 - 44:18
    זו פשוט אחיזת העיניים הלוגית
  • 44:18 - 44:21
    המבהילה ביותר שהוא
    מצליח לחמוק איתה כאן...
  • 44:21 - 44:25
    אבל היא מתאימה
    לאינטרסים של בעלי ההון.
  • 44:26 - 44:29
    ואז אדם סמית'
    מצטרף ומה שהוא מוסיף
  • 44:29 - 44:31
    זה את הדת לסיפור...
  • 44:31 - 44:33
    לוק התחיל בכך שאלוהים
    עשה הכל בדרך זו
  • 44:33 - 44:35
    זוהי זכותו של אלוהים
  • 44:35 - 44:37
    ועכשיו מוסיף סמית'
  • 44:37 - 44:39
    ואומר 'זה לא רק של אלוהים'...
  • 44:39 - 44:41
    כלומר, הוא לא
    באמת אומר את זה אבל
  • 44:41 - 44:43
    זה מה שקורה מבחינה
    פילוסופית, בעיקרון
  • 44:43 - 44:47
    הוא אומר, 'זאת לא רק
    שאלה של רכוש פרטי'...
  • 44:47 - 44:49
    כל זה 'מונח מראש'
    זה מצב נתון.
  • 44:49 - 44:52
    ושישנם 'משקיעים כספיים הקונים
    כוח עבודה' זה המצב הנתון.
  • 44:52 - 44:55
    'אין גבול לכמה שהם יכולים
    לקנות מכוח עבודתם של אחרים
  • 44:55 - 44:57
    כמה שהם יכולים לצבור, כמה אי-שוויון'
  • 44:57 - 44:59
    כל זה הוא המצב הנתון עכשיו.
  • 44:59 - 45:03
    וכך סמית' מצטרף
    והרעיון הגדול שלו הוא...
  • 45:03 - 45:07
    ...ושוב, הוא רק מוצג בסוגריים
    כבדרך אגב...
  • 45:08 - 45:11
    אתם יודעים, כשאנשים מציעים
    סחורות למכירה, ההיצע,
  • 45:11 - 45:16
    ואנשים אחרים קונים
    אותן - הביקוש, וכן הלאה
  • 45:16 - 45:20
    איך נגיע לכך
    שההיצע ישתווה לביקוש
  • 45:20 - 45:21
    או שהביקוש ישתווה להיצע?
  • 45:21 - 45:23
    איך הם יכולים
    להגיע לכדי איזון?
  • 45:23 - 45:26
    וזהו אחד הרעיונות
    המרכזיים של כלכלה
  • 45:26 - 45:28
    איך שהם יכולים
    להגיע לכדי איזון...
  • 45:28 - 45:32
    והוא אומר שזאת
    "היד הנעלמה של השוק"
  • 45:32 - 45:34
    שמביאה אותם לכדי איזון.
  • 45:34 - 45:37
    אז עכשיו יש לנו את
    "אלוהים" שעומד להגיע...
  • 45:37 - 45:41
    הוא לא סתם נתן את זכויות הרכוש
  • 45:41 - 45:46
    ואת כל האמצעים
    ו-"הזכויות הטבעיות"
  • 45:46 - 45:47
    לגבי מה שלוק אמר...
  • 45:47 - 45:51
    כעת המערכת עצמה
    מתפקדת בתור "אלוהים".
  • 45:52 - 45:55
    למעשה, סמית' אומר, כשהוא מדבר
  • 45:55 - 45:58
    ויהיה קשה למצוא את
    הציטוט, צריך לקרוא את כל
  • 45:58 - 46:00
    "עושר האומות"
    כדי למצוא אותו...
  • 46:00 - 46:03
    הוא אומר: 'הכמות
    המצומצמת של אמצעי מחיה
  • 46:03 - 46:07
    מציבה גבולות
    להתרבותם של העניים
  • 46:07 - 46:11
    שהטבע לא מסוגל
    להתמודד איתם אחרת
  • 46:11 - 46:14
    מלבד חיסול ילדיהם'.
  • 46:14 - 46:19
    אז הוא צפה את תיאוריית
    האבולוציה במובן הכי גרוע שלה...
  • 46:19 - 46:21
    זה היה הרבה לפני דארווין.
  • 46:21 - 46:24
    והוא קרא להם
    'גזע הפועלים'.
  • 46:24 - 46:27
    אז אפשר לראות: הייתה
    כאן גזענות מובנית
  • 46:27 - 46:32
    הייתה כאן הסכמה מובנית,
    עיוורון חיים להרג
  • 46:32 - 46:35
    של אינספור ילדים
  • 46:35 - 46:38
    והוא חשב: 'זו היד
    הנעלמה המתאימה את ההיצע
  • 46:38 - 46:40
    לביקוש ומתאימה
    את הביקוש להיצע'.
  • 46:40 - 46:43
    אז אתם רואים כמה חכם "אלוהים"?
  • 46:43 - 46:46
    אז אפשר לראות שלהרבה
    מהדברים האלימים
  • 46:46 - 46:51
    ההרסניים לחיים,
    הרצחניים אקולוגית
  • 46:51 - 46:55
    שמתרחשים עכשיו
    יש, בצורה כלשהי,
  • 46:55 - 46:59
    "גן מחשבתי" כבר מסמית'.
  • 47:00 - 47:03
    כשאנחנו מהרהרים על מושג המקורי
  • 47:03 - 47:05
    של זה המכונה "שוק חופשי"
    או "המערכת הקפיטליסטית"
  • 47:05 - 47:08
    שמקורה בפילוסופים
    הכלכליים המוקדמים
  • 47:08 - 47:10
    כמו אדם סמית'
  • 47:10 - 47:13
    אפשר לראות שהכוונה
    המקורית של "שוק"
  • 47:13 - 47:17
    הייתה מבוססת על סחר במוצרים
    אמיתיים, מוחשיים ומקיימי חיים.
  • 47:17 - 47:20
    אדם סמית' לא העלה בדעתו
  • 47:20 - 47:22
    שהענף הכלכלי הכי רווחי בעולם
  • 47:22 - 47:25
    יהיה בסופו של דבר
    בזירת המסחר הפיננסי
  • 47:25 - 47:27
    או ה"השקעות".
  • 47:27 - 47:29
    שבה הכסף בעצמו פשוט
  • 47:29 - 47:31
    נעשה על ידי הזזת כסף אחר
  • 47:31 - 47:33
    במשחק שרירותי שיש בו
  • 47:33 - 47:35
    אפס תרומה פרודקטיבית לחברה.
  • 47:36 - 47:38
    עם זאת, ללא קשר
    לכוונתו של סמית'
  • 47:38 - 47:41
    הפתח לתופעות האלה,
    שנראות חריגות,
  • 47:41 - 47:46
    נשאר פתוח על ידי עיקרון
    אחד בסיסי בתיאוריה הזו:
  • 47:46 - 47:50
    התייחסות לכסף כאל
    סחורה, בפני עצמה.
  • 47:50 - 47:52
    היום, בכל כלכלה בעולם
  • 47:52 - 47:55
    בלי קשר למערכת
    הסוציאלית שהם טוענים לה,
  • 47:55 - 47:59
    הרדיפה אחר הכסף היא למען
    הכסף ושום דבר מעבר לזה.
  • 47:59 - 48:02
    הרעיון הבסיסי,
    שהוכשר באופן מסתורי
  • 48:02 - 48:06
    על ידי אדם סמית' עם
    ההצהרה הדתית שלו לגבי
  • 48:06 - 48:08
    'היד הנעלמה',
  • 48:08 - 48:10
    הוא שהמרדף הצר,
    מבוסס האינטרס העצמי,
  • 48:10 - 48:12
    אחר הסחורה הפיקטיבית הזו
  • 48:12 - 48:15
    יביא לידי ביטוי
    איכשהו באורח פלא
  • 48:15 - 48:18
    רווחה והתקדמות אנושית וחברתית.
  • 48:19 - 48:22
    המציאות היא שאינטרס
    התמריץ הכספי,
  • 48:22 - 48:26
    או כפי שכמה הגדירו אותו:
    "סדר העדיפויות הכספי",
  • 48:26 - 48:29
    התנתק היום לחלוטין מאינטרס
  • 48:29 - 48:32
    החיים היסודי שאפשר לכנות:
  • 48:32 - 48:34
    "סדר העדיפויות של החיים".
  • 48:35 - 48:38
    מה שקרה הוא שיש בילבול מוחלט
  • 48:38 - 48:40
    בדוקטרינה הכלכלית
  • 48:40 - 48:42
    בין שני סדרי העדיפויות הללו.
  • 48:42 - 48:45
    הם חושבים שסדר העדיפויות הכספי
  • 48:45 - 48:47
    מספק את סדר העדיפויות של החיים
  • 48:47 - 48:50
    ולכן הם אומרים שאם
    יותר מוצרים יימכרו...
  • 48:50 - 48:52
    אם התמ"ג יעלה וכו'...
  • 48:52 - 48:55
    תהיה רווחה גדולה יותר
  • 48:55 - 48:58
    ולפיכך שאפשר לקחת את
    התמ"ג בתור המדד הראשוני
  • 48:58 - 49:00
    של בריאות חברתית...
  • 49:00 - 49:01
    ובכן, שם רואים את הבלבול.
  • 49:01 - 49:03
    מדובר על דברי ערך בעולם הכסף
  • 49:03 - 49:05
    כלומר, כל התקבולים והרווחים
  • 49:05 - 49:08
    שנובעים ממכירת מוצרים
  • 49:08 - 49:12
    והם מבלבלים את זה עם קיימות
    (איכות החיים ("שיעתוק" החיים
  • 49:12 - 49:16
    אז מההתחלה נבנית ישר לתוך זה
  • 49:16 - 49:18
    התמזגות מוחלטת
    של סדרי העדיפויות
  • 49:19 - 49:21
    של הכסף והחיים.
  • 49:21 - 49:24
    אז אנחנו מתעסקים עם
    סוג של אשליה מובנית
  • 49:24 - 49:26
    שהופכת ליותר ויותר קטלנית
  • 49:27 - 49:29
    ככל שסדר העדיפויות
    של הכסף מתנתק מהייצור
  • 49:29 - 49:31
    של כל דבר שהוא.
  • 49:31 - 49:33
    אז זו הפרעה מערכתית
  • 49:33 - 49:37
    ונראה שההפרעה
    המערכתית הזו קטלנית.
  • 49:38 - 49:41
    [ברוכים הבאים למכונה]
  • 49:41 - 49:45
    בחברה כיום, לעיתים
    רחוקות שומעים מישהו מדבר
  • 49:45 - 49:47
    על ההתקדמות של
    המדינה או החברה שלו
  • 49:47 - 49:51
    במונחים של הרווחה
    הפיזית, מידת האושר,
  • 49:51 - 49:54
    האמון או היציבות החברתית שלהן.
  • 49:54 - 49:56
    אלא, אמות המידה מוצגות לנו
  • 49:56 - 49:58
    דרך מושגים כלכליים מופשטים.
  • 49:58 - 50:01
    יש לנו תוצר מקומי גולמי,
    מדד מחירים לצרכן,
  • 50:01 - 50:04
    הערך של שוק המניות,
    מדד אינפלציה...
  • 50:04 - 50:06
    וכן הלאה.
  • 50:06 - 50:08
    אך האם זה אומר
    לנו משהו בעל ערך
  • 50:08 - 50:11
    לגבי איכות חייהם של אנשים?
  • 50:11 - 50:13
    לא. לכל המדדים האלה יש קשר
  • 50:13 - 50:17
    לסדר החשיבות
    הכספי בעצמו ותו לא.
  • 50:17 - 50:20
    לדוגמא, התוצר המקומי
    הגולמי (תמ"ג) של מדינה
  • 50:20 - 50:23
    הוא מדד ערכם של
    מוצרים ושירותים שנמכרו.
  • 50:24 - 50:26
    נטען שהמדד הזה מתקשר
  • 50:26 - 50:29
    ל"רמת החיים" של אזרחי המדינה.
  • 50:29 - 50:32
    בארצות הברית שירותי
    הבריאות היוו יותר
  • 50:32 - 50:35
    מ-17% מהתוצר
    המקומי הגולמי ב-2009
  • 50:35 - 50:38
    שמגיע להוצאה של
    כ-2.5 טריליון.
  • 50:38 - 50:42
    מכאן הם היוו השפעה
    חיובית על המדד הכלכלי הזה.
  • 50:42 - 50:43
    ובהתבסס על הלוגיקה הזאת
  • 50:43 - 50:46
    יהיה אפילו יותר טוב
    לכלכלת ארצות הברית
  • 50:46 - 50:48
    אם שירותי הבריאות
    יעלו עוד יותר
  • 50:48 - 50:51
    אולי ל-3 טריליון...
    או 5 טריליון
  • 50:51 - 50:53
    מאחר וזה יעלה את הצמיחה במשק
  • 50:53 - 50:56
    ייצור יותר עבודות ולכן זה
    יוצג בגאווה על ידי כלכלנים
  • 50:56 - 50:59
    כעלייה ברמת החיים של המדינה.
  • 50:59 - 51:01
    אבל חכו רגע.
  • 51:01 - 51:04
    מה בעצם מייצגים
    שירותי הבריאות?
  • 51:04 - 51:07
    ובכן, אנשים חולים וגוססים.
  • 51:07 - 51:11
    נכון - ככל שיש יותר אנשים
    חולים באמריקה
  • 51:11 - 51:13
    כך מצב הכלכלה משתפר.
  • 51:13 - 51:17
    עכשיו, זו לא הגזמה
    או נקודת מבט צינית.
  • 51:17 - 51:19
    למעשה, אם נקח כמה צעדים אחורה
  • 51:19 - 51:21
    תגלה שלא רק שהתוצר
    המקומי הגולמי
  • 51:21 - 51:24
    לא מייצג את בריאותה
    האמיתית של חברה
  • 51:24 - 51:26
    באף רמה מוחשית
  • 51:26 - 51:28
    זה, בעצם, בעיקר מדד
  • 51:28 - 51:30
    של אי-יעילות התעשייה
  • 51:30 - 51:32
    והדרדרות חברתית.
  • 51:32 - 51:36
    וכמה שרואים את המדד עולה,
    ככה דברים נעשים גרועים יותר
  • 51:36 - 51:38
    בהתייחס לשלמות האישית, החברתית
  • 51:38 - 51:41
    והסביבתית.
  • 51:41 - 51:44
    אתה צריך ליצור בעיות
    על מנת ליצור רווח
  • 51:45 - 51:48
    אין רווח בפרדיגמה הנוכחית
  • 51:48 - 51:51
    בהצלת חיים, יצירת
    איזון על הפלנטה הזו,
  • 51:51 - 51:53
    בכך שיהיה צדק
    ושלום או כל דבר אחר.
  • 51:53 - 51:56
    פשוט אין שם שום רווח.
  • 51:56 - 51:58
    יש אימרה ישנה:
  • 51:58 - 52:00
    העבר חוק - צור עסק.
  • 52:00 - 52:03
    בין אם אתה יוצר עבודה
    לעורך דין או כל דבר אחר
  • 52:03 - 52:05
    אז, פשע אכן יוצר
  • 52:05 - 52:07
    עסקים בדיוק כמו שהרס יוצר
  • 52:07 - 52:09
    עסקים בהאיטי.
  • 52:09 - 52:12
    כרגע יש לנו בערך
    2,000,000 אנשים בכלא
  • 52:12 - 52:13
    (במדינה הזו (ארה"ב
  • 52:14 - 52:16
    ומביניהם, רבים
    בבתי כלא שבשליטת
  • 52:16 - 52:17
    תאגידים פרטיים:
  • 52:17 - 52:19
    "תאגיד הענישה של
    אמריקה", "ווקנהוט"
  • 52:19 - 52:21
    שסוחרים במניות שלהם בוול סטריט
  • 52:21 - 52:24
    על בסיס כמה אנשים נמצאים בכלא.
  • 52:24 - 52:26
    זה חולי.
  • 52:26 - 52:28
    אך זוהי ההשתקפות של מה
  • 52:28 - 52:32
    שהפרדיגמה הכלכלית כמהה לו.
  • 52:32 - 52:36
    אז מה בדיוק הפרדיגמה
    הכלכלית שואפת להשיג?
  • 52:36 - 52:39
    מהו הדבר שמניע
    את המערכת הכלכלית?
  • 52:39 - 52:41
    צריכה.
  • 52:41 - 52:44
    או ליתר דיוק: צריכה מעגלית.
  • 52:44 - 52:46
    כשאנחנו מפרקים
  • 52:46 - 52:48
    את יסודות כלכלת השוק הקלאסית
  • 52:48 - 52:50
    אנחנו נשארים עם
    תבנית של החלפת כספים
  • 52:50 - 52:53
    שפשוט לא יכולה
    להרשות לעצמה לעצור
  • 52:53 - 52:55
    או אפילו להאט באופן ניכר
  • 52:55 - 52:56
    אם החברה אותה אנו מכירים
  • 52:56 - 52:58
    שואפת להמשיך לתפקד.
  • 52:58 - 53:01
    ישנם שלושה שחקנים
    ראשיים בזירה הכלכלית:
  • 53:01 - 53:03
    העובד, המעסיק
  • 53:03 - 53:05
    והצרכן.
  • 53:05 - 53:08
    העובד מוכר עבודה
    למעסיק בשביל הכנסה.
  • 53:08 - 53:11
    המעסיק מוכר את שירותי
    הייצור שלו, ומכאן את מוצריו,
  • 53:11 - 53:13
    לצרכן בשביל הכנסה
  • 53:13 - 53:16
    והצרכן, כמובן,
    הוא פשוט עוד תפקיד
  • 53:16 - 53:18
    של המעסיק והעובד
  • 53:18 - 53:20
    שמוציא כסף בחזרה למערכת
  • 53:20 - 53:23
    כדי לאפשר לצריכה
    המעגלית להימשך.
  • 53:23 - 53:25
    במילים אחרות, מערכת
    השוק הגלובלית מבוססת על
  • 53:25 - 53:28
    ההנחה כי תמיד יהיה מספיק
  • 53:28 - 53:30
    ביקוש למוצרים בחברה
  • 53:30 - 53:32
    על מנת להניע את הכסף בקצב
  • 53:32 - 53:35
    שישאיר את תהליך הצריכה בתנועה.
  • 53:35 - 53:37
    וככל שקצב הצריכה מהיר יותר,
  • 53:37 - 53:39
    כך מניחים שיש
    יותר "צמיחה כלכלית"
  • 53:39 - 53:42
    וכך המכונה ממשיכה לנוע...
  • 53:42 - 53:44
    אבל רגע,
  • 53:44 - 53:47
    חשבתי שהכלכלה הייתה
    אמורה, אני לא יודע...
  • 53:47 - 53:48
    "לכלכל", לא?
  • 53:49 - 53:51
    האין המונח הזה
    בעצמו קשור לשימור,
  • 53:51 - 53:55
    יעילות והפחתת ביזבוז?
  • 53:55 - 53:58
    אז כיצד המערכת
    שלנו שדורשת צריכה
  • 53:58 - 54:01
    וככל שיותר ממנה - טוב יותר,
    משמרת ביעילות
  • 54:01 - 54:03
    או "מכלכלת" בכלל?
  • 54:03 - 54:05
    ובכן... היא לא.
  • 54:05 - 54:09
    מטרת מערכת השוק היא,
    למעשה, ההיפך הגמור
  • 54:09 - 54:11
    של מה שכלכלה
    אמיתית אמורה לעשות
  • 54:11 - 54:14
    שזה - לשנע את החומרים
    תוך שימור
  • 54:14 - 54:16
    וביעילות עבור ייצור והפצה
  • 54:16 - 54:18
    של מוצרים תומכי חיים.
  • 54:18 - 54:21
    אנו חיים בפלנטה סופית
    בעלת משאבים סופיים
  • 54:21 - 54:23
    בה לנפט בו אנו משתמשים לקח
  • 54:23 - 54:25
    מיליוני שנים להיווצר,
  • 54:25 - 54:29
    ולמינרלים - מיליארדי שנים.
  • 54:30 - 54:33
    אז מערכת אשר
    מעודדת באופן מכוון
  • 54:33 - 54:35
    את ההאצה של הצריכה
  • 54:35 - 54:38
    למען "צמיחה כלכלית" כביכול,
  • 54:38 - 54:42
    משמעותה
    טירוף-רוצח-אקולוגיה צרוף.
  • 54:42 - 54:45
    היעדר ביזבוז, זוהי
    משמעותה של יעילות.
  • 54:45 - 54:47
    היעדר ביזבוז?
  • 54:47 - 54:50
    המערכת הקיימת בזבזנית
    יותר מאשר כל המערכות
  • 54:50 - 54:53
    האחרות אשר התקיימו
    בהיסטוריה של הפלנטה.
  • 54:53 - 54:56
    כל מערכת חיים וארגון
    חיים, בכל רמה שהיא,
  • 54:56 - 54:58
    נמצאת במצב של משבר,
    עומדת בפני אתגר,
  • 54:58 - 55:00
    ודעיכה או התמוטטות.
  • 55:00 - 55:03
    אף מגזין מדעי
    ב-30 השנים האחרונות
  • 55:03 - 55:06
    לא יספר לכם משהו אחר
  • 55:06 - 55:09
    מלבד שכל מערכת
    חיים נמצאת בהדרדרות
  • 55:09 - 55:11
    כולל תכניות סוציאליות...
  • 55:11 - 55:13
    כולל גישה למים.
  • 55:14 - 55:16
    נסו לחשוב על אמצעי מחיה אחד
  • 55:16 - 55:17
    אשר אינו מאויים
    ונמצא בסכנת הכחדה...
  • 55:17 - 55:18
    אתם לא יכולים.
  • 55:19 - 55:22
    באמת שאין כזה, וזה
    מאוד, מאוד מייאש.
  • 55:22 - 55:25
    אך עדיין לא הבנו אפילו
    את המנגנון הסיבתי.
  • 55:25 - 55:27
    אנחנו לא רוצים להתמודד
    עם המנגנון הסיבתי.
  • 55:27 - 55:30
    אנחנו פשוט רוצים להמשיך הלאה.
    אתה מבין, כאן שוכן הטירוף
  • 55:30 - 55:32
    כשאתה ממשיך לעשות
    את אותו דבר שוב ושוב
  • 55:32 - 55:35
    למרות שברור לגמרי שזה לא עובד.
  • 55:35 - 55:37
    אז בעצם אתה
  • 55:38 - 55:40
    מתמודד לא עם מערכת כלכלית
  • 55:40 - 55:44
    אלא עם מה שניתן אפילו לקרוא
    לו: מערכת אנטי-כלכלית.
  • 55:45 - 55:47
    [האנטי-כלכלה]
  • 55:47 - 55:49
    יש אמרה ישנה שאומרת
  • 55:49 - 55:51
    שמודל השוק התחרותי שואף
  • 55:51 - 55:55
    "ליצור את המוצרים הטובים
    ביותר במחירים הנמוכים ביותר".
  • 55:56 - 55:59
    הצהרה זו היא בעצם רעיון התמריץ
  • 55:59 - 56:01
    אשר מצדיק את התחרות בשוק
  • 56:01 - 56:03
    בהתבסס על ההנחה שהתוצאה
  • 56:03 - 56:06
    תהיה ייצור של מוצרים
    באיכות גבוהה יותר.
  • 56:06 - 56:09
    אם הייתי רוצה לבנות שולחן מאפס
  • 56:09 - 56:11
    באופן טבעי הייתי בונה אותו
  • 56:11 - 56:13
    מהחומרים העמידים ביותר, נכון?
  • 56:13 - 56:16
    עם הכוונה שהוא יחזיק
    מעמד לכמה שיותר זמן.
  • 56:17 - 56:19
    למה שארצה ליצור
    מוצר באיכות ירודה
  • 56:19 - 56:21
    בידיעה שאצטרך בסופו
    של דבר לעשות זאת שוב
  • 56:21 - 56:24
    ולכלות עוד חומרים ועוד אנרגיה?
  • 56:25 - 56:28
    ובכן, כמה שזה נשמע
    הגיוני בעולם הפיזי
  • 56:28 - 56:30
    כשזה מגיע לעולם השוק
  • 56:30 - 56:32
    לא רק שזה לא הגיוני בבירור
  • 56:32 - 56:34
    זו אפילו לא אופציה.
  • 56:34 - 56:36
    מבחינה טכנית, זה
    בלתי אפשרי לייצר
  • 56:36 - 56:38
    את הטוב ביותר משום דבר
  • 56:38 - 56:40
    אם חברה רוצה לשמר
    את היתרון התחרותי שלה
  • 56:41 - 56:43
    ולפיכך למכור במחיר
    שהצרכן יוכל לעמוד בו.
  • 56:43 - 56:46
    כמעט כל מה שמיוצר ומוצע למכירה
  • 56:46 - 56:49
    בכלכלה העולמית הוא נחות מיידית
  • 56:49 - 56:51
    מהרגע בו הוא מיוצר
  • 56:51 - 56:53
    שכן זה לא ייתכן מתמטית
  • 56:53 - 56:56
    לייצר את המוצרים
    הכי מתקדמים מדעית,
  • 56:56 - 56:59
    יעילים וברי קיימא
    באופן אסטרטגי.
  • 56:59 - 57:01
    זאת בשל העובדה שמערכת השוק
  • 57:01 - 57:04
    דורשת ש"יעילות תמחירית"
  • 57:04 - 57:06
    או במילים אחרות,
    הצורך לצמצם הוצאות
  • 57:06 - 57:08
    יהיה קיים בכל
    שלב בתהליך הייצור.
  • 57:08 - 57:10
    החל מעלות העבודה, וכלה בעלות
  • 57:10 - 57:13
    של חומרי גלם ואריזה וכן הלאה.
  • 57:13 - 57:15
    האסטרטגיה התחרותית הזו, כמובן
  • 57:15 - 57:18
    היא כדי לוודא שהציבור
    קונה את המוצרים מהם
  • 57:18 - 57:21
    ולא מיצרן מתחרה
  • 57:21 - 57:23
    ...שעושה בדיוק את אותו הדבר
  • 57:23 - 57:26
    על מנת לוודא שגם המוצרים
    שלו תחרותיים ובמחירים סבירים.
  • 57:27 - 57:30
    את התוצאה הבזבזנית והבלתי
    ניתנת לשינוי הזו, של המערכת
  • 57:30 - 57:34
    ניתן לכנות: השבתה מובנית.
  • 57:34 - 57:37
    עם זאת, זה רק חלק
    מבעיה גדולה יותר:
  • 57:38 - 57:41
    עיקרון בסיסי של כלכלת השוק
  • 57:41 - 57:44
    עיקרון שלא תמצאו
    בשום ספר לימוד, אגב
  • 57:44 - 57:45
    הוא העיקרון הבא:
  • 57:45 - 57:48
    "לא ניתן לאפשר לשום
    דבר מיוצר תוחלת חיים
  • 57:48 - 57:50
    הארוכה יותר ממה שניתן לשאת
  • 57:50 - 57:54
    על מנת שתימשך צריכה מעגלית".
  • 57:54 - 57:57
    במילים אחרות, זה
    חיוני שדברים ישברו,
  • 57:57 - 58:00
    יכשלו ויפוג תוקפם
    במסגרת זמן מסויימת.
  • 58:01 - 58:04
    זה נקרא "התיישנות מתוכננת".
  • 58:04 - 58:08
    התיישנות מתוכננת היא עמוד
    התווך של אסטרטגיית השוק
  • 58:08 - 58:11
    הבסיסית של כל תאגיד
    קיים המייצר טובין.
  • 58:11 - 58:13
    מעטים בודדים, כמובן
  • 58:13 - 58:15
    יודו בפה מלא בפעולה
    לפי אסטרטגיה כזאת,
  • 58:15 - 58:17
    מה שהם עושים זה
    להסוות זאת בתוך
  • 58:17 - 58:20
    התופעה של ההתיישנות
    המובנית שעליה דיברנו עכשיו,
  • 58:20 - 58:23
    תוך התעלמות הרבה
    פעמים, או אפילו דיכוי
  • 58:23 - 58:25
    של פיתוחים טכנולוגיים
  • 58:25 - 58:28
    שעשויים ליצור מוצר
    יותר עמיד ובר-קיימא.
  • 58:29 - 58:31
    אז, אם זה לא היה בזבזני מספיק
  • 58:31 - 58:33
    שהמערכת מטבעה לא יכולה לאפשר
  • 58:33 - 58:36
    לייצר את המוצרים
    העמידים והיעילים ביותר,
  • 58:36 - 58:38
    "השבתה מתוכננת"
    של מוצר באופן מכוון
  • 58:38 - 58:41
    מכירה בכך שככל
    שהוא פועל יותר זמן
  • 58:41 - 58:45
    כך הוא מזיק יותר
    לקיום הצריכה המעגלית.
  • 58:45 - 58:47
    ומכאן למערכת השוק עצמה.
  • 58:48 - 58:50
    במילים אחרות, עמידות של מוצרים
  • 58:50 - 58:54
    היא למעשה מנוגדת לצמיחה כלכלית
  • 58:54 - 58:57
    ומכאן שישנו תמריץ ישיר ומחוזק
  • 58:57 - 58:59
    לוודא שתוחלת החיים של כל
  • 58:59 - 59:01
    מוצר שהוא תהיה קצרה.
  • 59:02 - 59:06
    ולמעשה, המערכת לא יכולה
    לפעול בשום דרך אחרת.
  • 59:06 - 59:09
    הצצה אחת לים מטמנות
    האשפה המתפשטות כעת
  • 59:09 - 59:12
    בכל העולם, מראה
    את מציאות ההשבתה.
  • 59:13 - 59:15
    ישנם כעת מיליארדי
    טלפונים ניידים, מחשבים
  • 59:15 - 59:17
    וטכנולוגיות אחרת שיוצרו בזול
  • 59:17 - 59:20
    שכל אחד מהם מלא בחומרים
    יקרים וקשים לכרייה
  • 59:20 - 59:22
    כמו זהב, קולטן, נחושת...
  • 59:22 - 59:25
    שעכשיו נרקבים בערמות ענקיות
  • 59:25 - 59:27
    בדרך כלל רק בגלל תקלה או השבתה
  • 59:27 - 59:31
    של רכיבים קטנים,
    שבחברה הדואגת לשימור
  • 59:31 - 59:33
    יכלו ככל הנראה להיות
    מתוקנים או משודרגים
  • 59:33 - 59:36
    ותוחלת החיים של
    המוצר היתה מתארכת.
  • 59:36 - 59:38
    למרבה הצער, כמה שזה נראה יעיל
  • 59:38 - 59:41
    במציאות הפיזית
    שלנו, כשאנו חיים על
  • 59:41 - 59:43
    פלנטה סופית עם משאבים סופיים,
  • 59:43 - 59:48
    זה בפירוש לא
    יעיל, מבחינת השוק.
  • 59:48 - 59:49
    אם לנסח זאת במשפט:
  • 59:49 - 59:52
    "יעילות, עמידות,
  • 59:52 - 59:56
    ושימור הם אויבי
    המערכת הכלכלית שלנו".
  • 59:56 - 59:59
    באופן דומה לכך, ממש כפי
    שמוצרים פיזיים צריכים להיות
  • 59:59 - 60:01
    מיוצרים שוב ושוב באופן קבוע
  • 60:01 - 60:03
    ללא התחשבות בהשפעתם על הסביבה
  • 60:04 - 60:07
    תעשיית השירות פועלת
    תחת אותו היגיון.
  • 60:08 - 60:10
    האמת היא שאין רווח כספי
  • 60:10 - 60:13
    בלפתור בעיות כלשהן
  • 60:13 - 60:15
    שכרגע מסופק עבורן שירות.
  • 60:15 - 60:16
    בסופו של דבר
  • 60:16 - 60:19
    הדבר האחרון שהממסד
    הרפואי באמת רוצה
  • 60:19 - 60:22
    זה ריפוי של מחלות כמו סרטן
  • 60:22 - 60:27
    דבר שיחסל אינספור עבודות
    וטריליונים בהכנסות.
  • 60:27 - 60:28
    ואם כבר העלינו את הנושא...
  • 60:29 - 60:32
    פשע וטרור במערכת הזאת - נחשבים
    לדבר טוב!
  • 60:32 - 60:34
    טוב, לפחות מבחינה כלכלית...
  • 60:34 - 60:36
    כי הם מספקים למשטרה עבודה,
  • 60:36 - 60:39
    מייצרים מוצרי אבטחה יקרי ערך,
  • 60:39 - 60:41
    שלא לדבר על ערכם של בתי הסוהר
  • 60:41 - 60:44
    שנמצאים בבעלות פרטית,
    בשביל רווח.
  • 60:44 - 60:45
    ומה לגבי מלחמה?
  • 60:46 - 60:49
    תעשיית המלחמה בארה"ב משמשת
    מנוע ענקי להעלאת התמ"ג -
  • 60:49 - 60:52
    אחת התעשיות הרווחיות ביותר -
  • 60:52 - 60:55
    המייצרת נשק להרג והרס.
  • 60:55 - 60:58
    המשחק האהוב על התעשייה
    הזאת הוא לפוצץ דברים
  • 60:58 - 61:01
    ואז ללכת ולבנות אותם
    מחדש, בשביל רווח.
  • 61:01 - 61:04
    ראינו את זה עם חוזי הבניה
    בשווי מיליארדים שנפלו
  • 61:04 - 61:06
    מהשמיים בעקבות מלחמת עיראק.
  • 61:07 - 61:09
    השורה התחתונה היא שהמאפיינים
  • 61:09 - 61:11
    החברתיים השליליים של החברה
  • 61:11 - 61:14
    הפכו להשקעות
    מתגמלות עבור התעשייה
  • 61:14 - 61:17
    וכל אינטרס שהוא, בפיתרון בעיות
  • 61:17 - 61:20
    או בקיימות סביבתית ושימור
  • 61:20 - 61:25
    נוגד באופן מהותי
    קיימות כלכלית.
  • 61:26 - 61:27
    וזאת הסיבה
  • 61:27 - 61:31
    שבכל פעם שאתם רואים את
    התמ"ג עולה במדינה כלשהי
  • 61:31 - 61:33
    אתם עדים לגידול בנזקקות
  • 61:33 - 61:35
    בין אם היא אמיתית או מומצאת
  • 61:35 - 61:39
    ובהגדרתה, נזקקות
    מקורה באי יעילות.
  • 61:39 - 61:44
    לכן, גידול בנזקקות
    משמעותו גידול באי יעילות.
  • 61:45 - 61:47
    [הפרעת במערכת הערכים]
  • 61:48 - 61:49
    החלום האמריקאי מבוסס על
  • 61:49 - 61:51
    הצרכנות חסרת המעצורים.
  • 61:51 - 61:53
    הוא מבוסס על העובדה
  • 61:53 - 61:55
    שתקשורת ההמונים
  • 61:55 - 61:57
    ובעיקר הפרסום המסחרי
  • 61:57 - 62:00
    כל התאגידים שצריכים
    את הצמיחה התמידית הזו,
  • 62:00 - 62:03
    שיכנעו אותנו, או שטפו את מוחם
  • 62:03 - 62:06
    של רוב אזרחי ארה"ב,
    ומכאן שאת העולם,
  • 62:06 - 62:09
    שחייבת להיות לנו כמות
    מסויימת של רכוש חומרי
  • 62:09 - 62:11
    והאפשרות להשיג עוד בלי סוף
  • 62:11 - 62:14
    ממנו על מנת להיות מאושרים.
  • 62:14 - 62:16
    זה פשוט לא נכון.
  • 62:16 - 62:20
    אז למה אנשים ממשיכים
    לקנות בצורה הזו?
  • 62:20 - 62:22
    שהיא בסופו של דבר רצח אקולוגי
  • 62:22 - 62:25
    בהשפעות המערכתיות
    המצטברות שלה?
  • 62:25 - 62:28
    זו פשוט התניה
    אופרנטית קלאסית.
  • 62:28 - 62:32
    פשוט מכניסים קלט של
    התניות לתוך האורגניזם
  • 62:32 - 62:36
    ומקבלים פלט של
    התנהגויות רצויות
  • 62:36 - 62:38
    או מטרות או יעדים.
  • 62:38 - 62:41
    ויש לשם כך את כל
    המשאבים של הטכנולוגיה
  • 62:41 - 62:43
    והם מתגאים באיך שהם
  • 62:43 - 62:44
    נכנסים לתוך מוחם של פעוטות.
  • 62:44 - 62:47
    מה שהם שומעים כבר הופך אותם
  • 62:47 - 62:49
    למותנים למותג.
  • 62:49 - 62:52
    אז אתה מבין, זו הסיבה
  • 62:52 - 62:53
    בגללה אנשים היו כאלה
  • 62:53 - 62:55
    טיפשים. הם חונכו להיות טיפשים.
  • 62:55 - 62:59
    זו הפרעה במערכת הערכים.
  • 62:59 - 63:02
    אתה יודעים, אם יש
    איזושהי עדות לגמישות
  • 63:02 - 63:03
    של המוח האנושי.
  • 63:03 - 63:06
    אם יש איזושהי הוכחה
    לכמה המחשבה האנושית
  • 63:06 - 63:08
    ניתנת לעיצוב ובאיזה קלות אנשים
  • 63:08 - 63:10
    יכולים להפוך מותנים ומודרכים
  • 63:10 - 63:13
    בהתבססות על אופי
    הגירויים הסביבתיים שלהם
  • 63:13 - 63:15
    ומה שהם מחזקים:
  • 63:15 - 63:18
    עולם הפרסום המסחרי הוא ההוכחה.
  • 63:18 - 63:21
    חייבים להתפעל
  • 63:21 - 63:23
    מהרמה של שטיפת המוח
  • 63:24 - 63:27
    שבה הרובוטים המתוכנתים
    האלה הידועים בתור "צרכנים"
  • 63:28 - 63:29
    משוטטים סביב
  • 63:29 - 63:33
    רק כדי להכנס
    לחנות ולבזבז, נניח,
  • 63:33 - 63:36
    4,000 דולר על תיק יד
  • 63:36 - 63:38
    שככל הנראה עלות הייצור
    שלו הייתה 10 דולר
  • 63:38 - 63:40
    בסדנת יזע מעבר לים.
  • 63:40 - 63:43
    אך ורק למען הסטטוס
    שהמותג לכאורה
  • 63:43 - 63:46
    מייצג בתרבות.
  • 63:46 - 63:48
    או אולי המסורות
    הקהילתיות העתיקות
  • 63:48 - 63:52
    המגבירות אמון ולכידות בחברה -
  • 63:52 - 63:55
    שנחטפו כיום על ידי ערכים
  • 63:55 - 63:57
    רכושניים וחומרניים,
    שבגללם כיום אנו
  • 63:57 - 64:01
    מחליפים זבל חסר תועלת
    זה עם זה כמה פעמים בשנה.
  • 64:01 - 64:04
    ואנחנו עשויים לתהות למה
    לכל כך הרבה אנשים היום
  • 64:04 - 64:06
    יש כפייתיות לקניות ורכש
  • 64:06 - 64:09
    כשזה ברור שהם הותנו מהילדות
  • 64:09 - 64:11
    לצפות לדברים חומריים
  • 64:11 - 64:15
    כסמל למעמד שלהם
    בקרב החברים והמשפחה.
  • 64:15 - 64:18
    העובדה היא, שהבסיס של כל חברה
  • 64:18 - 64:20
    הם הערכים התומכים בתפקודה
  • 64:20 - 64:23
    והחברה שלנו, כפי שהיא קיימת
  • 64:23 - 64:25
    יכולה לפעול אך ורק
    אם הערכים שלנו תומכים
  • 64:25 - 64:28
    ב"צריכת הראווה" שהיא
  • 64:28 - 64:31
    דורשת על מנת להמשיך
    את מערכת השוק.
  • 64:31 - 64:34
    לפני 75 שנה הצריכה בארה"ב
  • 64:34 - 64:37
    ובמרבית מדינות המערב הייתה חצי
  • 64:37 - 64:38
    ממה שאנחנו רואים היום, לנפש.
  • 64:39 - 64:41
    תרבות הצריכה החדשה של היום
  • 64:41 - 64:43
    נוצרה ונכפתה
  • 64:43 - 64:46
    עקב הצורך המוחשי ברמות גבוהות
  • 64:46 - 64:48
    יותר ויותר של צריכה.
  • 64:48 - 64:51
    וזו הסיבה שרוב
    התאגידים כיום מוציאים
  • 64:52 - 64:55
    יותר כסף על פרסום,
    מאשר על עצם תהליך
  • 64:55 - 64:57
    הייצור של המוצר עצמו.
  • 64:57 - 65:01
    הם עובדים במרץ כדי לייצר
    צורך מדומה שיש לספק.
  • 65:02 - 65:05
    ו"במקרה" זה עובד.
  • 65:05 - 65:07
    [ה"כלכלנים"]
  • 65:08 - 65:12
    אתה יודע, כלכלנים למעשה,
    אינם "כלכלנים" (מייעלים) כלל.
  • 65:12 - 65:14
    הם תועמלנים של ערך הכסף
  • 65:14 - 65:16
    ואתה תמצא שכל
  • 65:16 - 65:18
    המודלים שלהם, בסופו
    של דבר מבוססים על
  • 65:18 - 65:21
    החלפות של סמלים, שמייצגים רווח
  • 65:22 - 65:24
    עבור צד אחד או שני
    הצדדים או מה שלא יהיה
  • 65:24 - 65:26
    אבל הם מנותקים לחלוטין
  • 65:26 - 65:28
    מעולם השיעתוק (מושג
    בכלכלה) הקיים במציאות.
  • 65:28 - 65:32
    באוהיו, אדם מבוגר לא
    שילם את חשבון החשמל שלו
  • 65:32 - 65:35
    אתה אולי מכיר את המקרה
  • 65:35 - 65:38
    וחברת החשמל ניתקה
    את החשמל והוא מת.
  • 65:38 - 65:40
    הסיבה שהם ניתקו אותו הייתה
  • 65:40 - 65:41
    שזה לא היה רווחי
  • 65:41 - 65:44
    בשבילם להשאיר אותו בגלל
    שהוא לא שילם את החשבון שלו.
  • 65:45 - 65:46
    אתה מאמין שזה היה צודק?
  • 65:46 - 65:48
    האחריות לא באמת מוטלת על
  • 65:48 - 65:50
    חברת החשמל על כך שניתקה אותו
  • 65:51 - 65:54
    אלא על אלו משכניו
    וחבריו של האיש הזה
  • 65:54 - 65:55
    ועל המכרים שלו
  • 65:55 - 65:57
    שלא היו רחומים ונדיבים מספיק
  • 65:57 - 65:59
    בשביל לעזור לו, כאדם
  • 65:59 - 66:01
    לעמוד בתשלומי החשמל.
  • 66:01 - 66:03
    הממממ...
  • 66:03 - 66:04
    האם שמעתי נכון?
  • 66:04 - 66:06
    האם הוא אמר הרגע שמוות של אדם
  • 66:06 - 66:08
    הנגרם מכך שלא היה לו כסף
  • 66:08 - 66:09
    היה באחריותם של...
  • 66:09 - 66:11
    אנשים אחרים...?
  • 66:11 - 66:13
    או בפועל, צדקה?
  • 66:14 - 66:15
    טוב, אני מניח שנצטרך
  • 66:15 - 66:18
    הרבה תשדירי שירות, קופות צדקה
  • 66:18 - 66:22
    קטנות ואומללות על
    דלפקי חנויות מכולת
  • 66:22 - 66:24
    וערימה של צנצנות חמוצים
  • 66:24 - 66:26
    בשביל מיליארד האנשים
    שגוועים כרגע ברעב
  • 66:26 - 66:28
    על הפלנטה הזאת...
  • 66:28 - 66:32
    בגלל אותה המערכת
    שמילטון פרידמן מקדם.
  • 66:33 - 66:35
    בין אם מתעסקים בפילוסופיות של
  • 66:35 - 66:37
    מילטון פרידמן, פ.א. האייק,
  • 66:37 - 66:39
    ג'ון מיינרד קיינס,
    לודוויג וון מיזס
  • 66:39 - 66:42
    או כל כלכלן שוק חשוב אחר,
  • 66:42 - 66:43
    בסיס ההיגיון
  • 66:43 - 66:46
    חורג לעיתים נדירות
    בלבד מהעדיפות הכספית.
  • 66:46 - 66:48
    זה כמו דת.
  • 66:48 - 66:50
    ניתוחי צריכה, מדיניות ייצוב,
  • 66:50 - 66:53
    גירעון תקציבי, ביקוש מיצרפי...
  • 66:53 - 66:56
    זה מתקיים כמעגל שיח
    בלתי נגמר, שמתייחס
  • 66:56 - 66:59
    אל עצמו ומצדיק את עצמו
  • 66:59 - 67:03
    שבו הצורך האנושי
    האוניברסלי, משאבים טבעיים
  • 67:03 - 67:07
    או כל צורה של יעילות
    התומכת בקיום החיים
  • 67:07 - 67:09
    נשללים בברירת מחדל
  • 67:09 - 67:12
    ומוחלפת ברעיון
    הייחודי שבני אדם
  • 67:12 - 67:14
    המחפשים יתרון אחד על
    פני השני בשביל כסף בלבד
  • 67:14 - 67:17
    כשהם מונעים על יד
    האינטרס הצר שלהם
  • 67:18 - 67:22
    ייצרו באורח פלא חברה
    בת קיימא, בריאה ומאוזנת.
  • 67:22 - 67:25
    אין שום נקודת התייחסות
    לחיים בכל התאוריה הזו,
  • 67:25 - 67:27
    בכל הדוקטורינה הזו.
  • 67:27 - 67:28
    מה הם עושים?
  • 67:28 - 67:32
    מה שהם עושים זה הולכים
    לפי סדר העדיפויות הכספי.
  • 67:32 - 67:35
    זה כל מה שזה, הליכה
    לפי סדר העדיפויות הכספי.
  • 67:35 - 67:39
    לפני שהם שוקלים מה באמת חשוב.
  • 67:39 - 67:41
    אחד: אין שום קשר לחיים...
  • 67:41 - 67:43
    וואו... שום קשר לחיים?
  • 67:43 - 67:46
    שתיים: שכל הגורמים הם
  • 67:46 - 67:49
    רודפי מיקסום טובתם האישית.
  • 67:49 - 67:51
    כלומר, הם לא חושבים
    על דבר מלבד עצמם
  • 67:51 - 67:53
    ועל כמה יותר הם
    יכולים להשיג עבור עצמם.
  • 67:53 - 67:57
    זו התפיסה השלטת של ההיגיון:
  • 67:57 - 67:59
    בחירה שתביא לתועלת
    עצמית מקסימלית
  • 68:00 - 68:03
    והדבר היחיד שהם מנסים למקסם
  • 68:03 - 68:05
    זה כסף או סחורות.
  • 68:05 - 68:08
    אז איך יחסים
    חברתיים משתלבים בזה?
  • 68:08 - 68:11
    הם לא, חוץ מאשר
    בתמורה לתועלת אישית.
  • 68:11 - 68:14
    איך משאבים טבעיים משתלבים בזה?
  • 68:14 - 68:17
    הם לא, חוץ מאשר לניצול.
  • 68:17 - 68:22
    איפה המשפחה משתלבת
    בכך בנושא של השרדות?
  • 68:22 - 68:24
    היא לא. הם מוכרחים
    שיהיה להם כסף
  • 68:24 - 68:27
    כדי לקנות מוצר כלשהו.
  • 68:27 - 68:28
    ובכן, האין כלכלה
  • 68:28 - 68:30
    צריכה לעסוק במקום
    כלשהו בצרכים אנושיים?
  • 68:30 - 68:35
    האם זה לא הנושא הבסיסי?
  • 68:35 - 68:38
    הו, "צורך" אפילו לא
    קיים בלקסיקון שלכם.
  • 68:38 - 68:41
    אתם ממוססים אותו
    ל-"רצונות"
  • 68:41 - 68:43
    ומהו רצון? זה אומר
  • 68:43 - 68:46
    דרישה לכסף שרוצה לקנות.
  • 68:46 - 68:48
    נו, אם זו דרישה
    לכסף שרוצה לקנות
  • 68:48 - 68:50
    אין לזה שום קשר לצורך
  • 68:50 - 68:52
    מכיוון שאולי לאדם
    אין דרישה לכסף
  • 68:52 - 68:55
    אבל הוא זקוק נואשות
    לאספקת מים, למשל.
  • 68:55 - 68:59
    או, אולי זה יהיה דרישה
    לכסף לקניית מושב אסלה מזהב.
  • 68:59 - 69:00
    נו, ולאן כל זה מוביל?
  • 69:01 - 69:02
    למושב האסלה מזהב.
  • 69:02 - 69:04
    ולזה אתם קוראים כלכלה?
  • 69:04 - 69:07
    באמת, כאשר חושבים על זה
  • 69:07 - 69:10
    זו חייבת להיות ההזייה הכי מוזרה
  • 69:10 - 69:13
    בהיסטוריה של המחשבה האנושית.
  • 69:14 - 69:16
    [מערכת מוניטרית]
  • 69:16 - 69:20
    עד עכשיו התמקדנו במערכת השוק.
  • 69:20 - 69:22
    אבל המערכת הזו היא למעשה
  • 69:22 - 69:25
    רק חצי מהפרדיגמה
    של הכלכלה העולמית.
  • 69:25 - 69:28
    החצי השני שלה היא
    "המערכת המוניטרית"
  • 69:28 - 69:31
    בעוד שמערכת השוק
    עוסקת בקשרים בין אנשים
  • 69:31 - 69:34
    המשחקים למען רווח
    בכל קשת העבודות
  • 69:34 - 69:36
    הייצור וההפצה,
  • 69:36 - 69:40
    המערכת המוניטרית היא
    מערכת בסיסית של מדיניויות
  • 69:40 - 69:42
    שנקבעו על ידי
    המוסדות הפיננסיים
  • 69:42 - 69:44
    שיוצרות תנאים
  • 69:44 - 69:46
    למערכת השוק, בין היתר.
  • 69:46 - 69:49
    היא כוללת מונחים שאנו
    שומעים לעתים קרובות
  • 69:49 - 69:52
    כמו שערי ריבית,
    הלוואות, חוב, אספקת כסף
  • 69:52 - 69:55
    אינפלציה ועוד.
  • 69:55 - 69:57
    ובשעה שאולי תרצה
    למרוט את שערותיך כשתשמע
  • 69:57 - 70:00
    את השטויות שפולטים
    הכלכלנים המוניטרים:
  • 70:00 - 70:04
    'פעולות מנע מתונות
    יכולות לבלום את הצורך
  • 70:04 - 70:08
    בצעדים דראסטיים מאוחר יותר'
  • 70:08 - 70:10
    טיבה ותוצאתה של השיטה הזו
  • 70:10 - 70:12
    הם למעשה פשוטים ביותר:
  • 70:13 - 70:14
    לכלכלה שלנו יש...
  • 70:14 - 70:16
    או לכלכלה העולמית יש
  • 70:16 - 70:18
    שלושה כללים בסיסיים
    המשגיחים עליה.
  • 70:18 - 70:19
    אחד הוא בנקאות עתודה חלקית
  • 70:19 - 70:22
    הבנקים מדפיסים כסף מכלום.
  • 70:22 - 70:24
    בנוסף היא מבוססת
    על ריבית דריבית.
  • 70:24 - 70:27
    כשאתה לווה כסף אתה
    חייב להחזיר יותר
  • 70:27 - 70:30
    מאשר לווית, ז"א שאתה, למעשה,
  • 70:30 - 70:33
    יוצר כסף יש מאין,
  • 70:33 - 70:37
    מה ששוב, מצריך יצירת כסף נוסף.
  • 70:37 - 70:39
    אנחנו חיים בפרדיגמה
    של צמיחה אינסופית.
  • 70:39 - 70:43
    הפרדיגמה הכלכלית שאנו חיים
    בה כיום היא תרמית פירמידה.
  • 70:43 - 70:45
    שום דבר איננו גדל לעולם.
  • 70:46 - 70:47
    זה בלתי אפשרי.
  • 70:47 - 70:49
    כפי שכתב פסיכולוג
    גדול אחד, ג'יימס הילמן
  • 70:49 - 70:51
    'הדבר היחיד שגדל בגוף האנושי
  • 70:51 - 70:53
    אחרי גיל מסוים זה סרטן'.
  • 70:54 - 70:56
    לא רק כמות הכסף צריכה לגדול
  • 70:56 - 70:57
    אלא גם כמות הצרכנים.
  • 70:57 - 71:00
    צרכנים כדי ללוות כסף בריבית
  • 71:00 - 71:03
    כדי ליצור עוד כסף,
    וכמובן זה לא אפשרי
  • 71:03 - 71:05
    בעולם שהוא סופי.
  • 71:05 - 71:08
    אנשים הם למעשה
    מכונות לייצור כסף
  • 71:08 - 71:10
    שחייבות ליצור עוד כסף
  • 71:10 - 71:12
    כדי למנוע מכל זה להתמוטט
  • 71:12 - 71:15
    שזה מה שקורה בדיוק עכשיו.
  • 71:15 - 71:18
    יש רק שני דברים
    שכל אחד צריך לדעת
  • 71:18 - 71:20
    על מערכת המוניטרית:
  • 71:20 - 71:23
    אחת: כל הכסף נוצר מחוב
  • 71:23 - 71:26
    כסף הוא חוב "מונזל"
    (כסף שהודפס כהלוואה).
  • 71:26 - 71:28
    בין אם זה נוצר מאיגרות חוב
  • 71:28 - 71:31
    מחוזי משכנתאות
    או מכרטיסי אשראי.
  • 71:31 - 71:33
    במילים אחרות, אם
    כל החובות שטרם נפרעו
  • 71:33 - 71:35
    היו נפרעים עכשיו
  • 71:35 - 71:39
    לא היה אפילו דולר אחד במחזור.
  • 71:39 - 71:44
    ושתיים: ריבית נגבית בפועל
    על כל ההלוואות שניתנות
  • 71:44 - 71:46
    והכסף שנדרש כדי
    לשלם חזרה את הריבית
  • 71:46 - 71:49
    לא קיים בכלל בהיצע הכסף מראש.
  • 71:49 - 71:52
    רק הקרן נוצרת על ידי ההלוואות
  • 71:52 - 71:55
    והקרן היא היצע הכסף.
  • 71:55 - 71:58
    אז, אם כל החוב
    הזה היה נפרע עכשיו
  • 71:58 - 72:01
    לא רק שלא ישאר
    אפילו דולר אחד במחזור
  • 72:01 - 72:04
    יהיו סכומים אדירים
    של חובות כספיים
  • 72:05 - 72:10
    שפשוט לא יהיה אפשר לשלם
    חזרה, משום שהכסף לא קיים.
  • 72:11 - 72:15
    התוצאה של כל זה היא
    ששני דברים בלתי נמנעים:
  • 72:15 - 72:16
    אינפלציה
  • 72:16 - 72:18
    ופשיטת רגל.
  • 72:18 - 72:22
    בכל הנוגע לאינפלציה, אפשר
    לראות זאת כמגמה היסטורית
  • 72:22 - 72:23
    בכל מדינה היום, הלכה למעשה,
  • 72:23 - 72:25
    וניתן בקלות לקשור
    זאת לסיבה המובילה לכך
  • 72:25 - 72:28
    כלומר, להגדלה הבלתי
    פוסקת של היצע הכסף
  • 72:29 - 72:30
    אשר נדרשת
  • 72:30 - 72:34
    כדי לכסות את חיובי הריבית
    ולהמשיך להניע את המערכת.
  • 72:34 - 72:36
    בכל הנוגע לפשיטת רגל
  • 72:36 - 72:39
    זה בא לידי ביטוי
    באמצעות התמוטטות עקב חוב.
  • 72:39 - 72:42
    ההתמוטטות הזו תקרה
    באופן בלתי נמנע לאדם
  • 72:42 - 72:44
    עסק או מדינה
  • 72:44 - 72:47
    ובדרך כלל מתרחשת
    כשלא ניתן יותר
  • 72:47 - 72:49
    לשלם את תשלומי הריבית.
  • 72:50 - 72:52
    אבל יש צד חיובי לכל זה...
  • 72:52 - 72:56
    ובכן, לפחות במונחים
    של מערכת השוק.
  • 72:56 - 72:59
    בגלל שחוב יוצר לחץ
  • 72:59 - 73:01
    חוב יוצר עבדי שכר.
  • 73:01 - 73:04
    אדם בחובות הרבה יותר
    מועד להסכים למשכורת נמוכה
  • 73:04 - 73:06
    מאשר אדם שלא בחוב
  • 73:06 - 73:08
    וכך הוא הופך למצרך זול,
  • 73:08 - 73:11
    אז זה מעולה בשביל
    תאגידים שיהיה מאגר אנשים
  • 73:11 - 73:14
    שאין להם ניידות כלכלית.
  • 73:14 - 73:18
    אבל היי - אותו הרעיון תקף
    גם למדינות שלמות...
  • 73:18 - 73:21
    הבנק העולמי וקרן
    המטבע הבינלאומית
  • 73:21 - 73:23
    שבעיקר משמשים כנציגיהם של
  • 73:23 - 73:26
    אינטרסים תאגידיים על-לאומיים,
  • 73:26 - 73:28
    נותנים הלוואות
    ענק לארצות בקשיים
  • 73:28 - 73:30
    בשיעורי ריבית גבוהים מאוד
  • 73:30 - 73:32
    ואז, ברגע שהארצות
  • 73:32 - 73:34
    נמצאות עמוק בבוץ
    ואינן מסוגלות לשלם,
  • 73:34 - 73:36
    מיושמים אמצעי צנע,
  • 73:36 - 73:37
    התאגידים מסתערים פנימה,
  • 73:38 - 73:41
    מקימים סדנאות יזע ולוקחים
    את משאבי הטבע שלהן.
  • 73:41 - 73:45
    לזה הייתי קורא יעילות שוק...
  • 73:45 - 73:47
    אבל חכו - יש עוד:
  • 73:47 - 73:48
    אתם מבינים, יש
    שילוב מיוחד
  • 73:48 - 73:51
    של המערכת המוניטרית והשוק
  • 73:51 - 73:53
    שנקרא שוק המניות.
  • 73:53 - 73:56
    שבמקום, אתם יודעים,
    לייצר משהו אמיתי
  • 73:56 - 73:59
    הם רק קונים ומוכרים
    את הכסף עצמו.
  • 74:00 - 74:02
    וכשזה נוגע לחוב, אתם
    יודעים מה הם עושים?
  • 74:02 - 74:05
    נכון - הם סוחרים בו.
  • 74:05 - 74:09
    כן, הם באמת קונים
    ומוכרים חוב בשביל רווח.
  • 74:09 - 74:11
    החל מנגזרות אשראי
  • 74:11 - 74:14
    וניירות ערך מגובי
    הכנסה לחוב צרכני
  • 74:14 - 74:16
    וכלה במזימות מורכבות
    של נגזרות פיננסיות
  • 74:16 - 74:19
    כדי להסוות את חובן
    של מדינות שלמות
  • 74:19 - 74:20
    כמו הקנוניה של
  • 74:20 - 74:23
    בנק ההשקעות גודמן סאקס עם יוון
  • 74:23 - 74:26
    שכמעט ומוטטה את כל
    הכלכלה האירופאית.
  • 74:26 - 74:29
    אז כשזה נוגע
    לבורסה ולוול סטריט
  • 74:29 - 74:32
    מדובר ברמה חדשה לגמרי של טירוף
  • 74:32 - 74:35
    שנולדה מתוך "סדר
    העדיפויות הכספי".
  • 74:36 - 74:37
    כל מה שאתם צריכים
    לדעת על שווקים
  • 74:37 - 74:40
    נכתב במאמר מערכת
    בוול סטריט ג'ורנל
  • 74:41 - 74:42
    לפני כמה שנים
  • 74:42 - 74:45
    הכותרת הייתה "לקחיו של
    המשקיע בעל הנזק המוחי".
  • 74:45 - 74:48
    ובמאמר הזה, הם הסבירו מדוע
  • 74:48 - 74:50
    אנשים עם נזק מוחי קל
  • 74:50 - 74:52
    מצליחים יותר כמשקיעים
  • 74:52 - 74:55
    מאשר אנשים עם
    תיפקוד מוחי תקין.
  • 74:55 - 74:57
    למה? מפני שלבן אדם
  • 74:57 - 74:59
    עם נזק מוחי קל אין אמפתיה
  • 74:59 - 75:02
    וזהו המפתח. אם
    אין לך שום אמפתיה
  • 75:02 - 75:04
    אתה מצליח בתור משקיע.
  • 75:04 - 75:09
    אז וול סטריט מטפחים
    אנשים שאין להם אמפתיה.
  • 75:09 - 75:11
    ללכת לשם ולקבל החלטות
  • 75:11 - 75:14
    ולבצע עיסקאות שאין
    להם נקיפות מצפון בגללן,
  • 75:14 - 75:17
    ללא שמץ של מחשבה על
    האופן שבו מה שהם עושים
  • 75:17 - 75:19
    עלול להשפיע על שאר האנשים.
  • 75:19 - 75:21
    אז הם מייצרים
    את הרובוטים האלו.
  • 75:21 - 75:24
    את האנשים האלה שאין להם נשמה
  • 75:24 - 75:27
    ומאחר והם כבר לא רוצים
    אפילו לשלם לאנשים האלה -
  • 75:27 - 75:29
    הם מייצרים עכשיו רובוטים -
    רובוטים אמיתיים -
  • 75:29 - 75:31
    סוחרים אלגוריתמיים אמיתיים.
  • 75:31 - 75:34
    גולדמן סאקס בפרשת
    המסחר האוטומטי המהיר:
  • 75:34 - 75:37
    הם שמו מחשב ליד
    בורסת ניו יורק.
  • 75:38 - 75:40
    המחשב הזה, מחשב "הממוקם
    בקרבה", כפי שהם קוראים לו:
  • 75:41 - 75:43
    הוא מקדים את כל
    העיסקאות בבורסה
  • 75:43 - 75:46
    מפגיז את הבורסה עם כמויות
    אדירות של הוראות מסחר
  • 75:46 - 75:47
    בדרכים ש"מגרפות"
  • 75:47 - 75:50
    פרוטות מהבורסה.
  • 75:50 - 75:52
    זה כאילו שהם
    שואבים כסף כל היום.
  • 75:52 - 75:55
    היה להם רבעון בשנה שעברה, 30
  • 75:55 - 75:58
    או 60 ימים רצופים
    בלי יום הפסדים אחד
  • 75:58 - 76:00
    והם הרוויחו מיליוני
    דולרים מדי יום ביומו?
  • 76:00 - 76:04
    זה לא ייתכן מבחינה סטטיסטית!
  • 76:04 - 76:06
    כשאני עבדתי בוול
    סטריט, הדרך בה זה עובד
  • 76:06 - 76:08
    היא שכולם בועטים את
    דרכם למעלה באמצעות שוחד.
  • 76:08 - 76:12
    הברוקרים משחדים את
    דרכם למנהל המשרד.
  • 76:12 - 76:15
    מנהל המשרד משחד את דרכו
    למנהל המכירות האזורי.
  • 76:15 - 76:17
    מנהל המכירות האזורי
  • 76:17 - 76:19
    משחד את דרכו למנהל
    המכירות הארצי.
  • 76:19 - 76:20
    זאת מוסכמה רווחת.
  • 76:20 - 76:24
    בחג המולד, מי מקבל את
    הבונוס הכי גדול בחג המולד
  • 76:24 - 76:26
    במשרד ברוקר
    ממוצעת? קצין הציות.
  • 76:26 - 76:29
    קצין הציות יושב שם כל היום
  • 76:29 - 76:30
    הוא אמור לוודא שאתה
  • 76:30 - 76:32
    לא מפר את חוקי המרווח
  • 76:32 - 76:34
    ושאתה "מציית" לחוק.
  • 76:34 - 76:36
    כמובן, כן, אם מחשיבים את זה
  • 76:36 - 76:38
    שאתה יכול לשחד את קצין הציות
  • 76:38 - 76:41
    כן, נכון, אתה מציית לחוק!
  • 76:41 - 76:43
    אז איך הונאה הפכה למערכת?
  • 76:43 - 76:45
    זה כבר לא תוצר לוואי.
  • 76:45 - 76:46
    זוהי המערכת.
  • 76:46 - 76:49
    זה כמו הבדיחה הישנה הזאת
    של וודי אלן. הוא אומר:
  • 76:49 - 76:52
    'דוקטור, אחי חושב
    שהוא תרנגולת'.
  • 76:52 - 76:54
    והרופא אומר 'קח כדור
  • 76:54 - 76:56
    וזה ירפא את הבעיה'.
  • 76:56 - 76:57
    ואז הוא אומר 'לא
    דוקטור, אתה לא מבין
  • 76:57 - 76:59
    אנחנו צריכים את הביצים'.
  • 76:59 - 77:00
    אוקיי?
  • 77:01 - 77:03
    אם כך, המסחר בתביעות
    כוזבות הלוך ושוב
  • 77:03 - 77:05
    בין הבנקים
  • 77:05 - 77:06
    כדי לייצר עמלות
  • 77:06 - 77:07
    כדי לייצר בונוסים
  • 77:07 - 77:11
    הפך למנוע הצמיחה
    שמייצר את התמ"ג
  • 77:11 - 77:14
    של כלכלת ארצות הברית
  • 77:14 - 77:17
    אפילו למרות שהם בפועל
    סוחרים בתביעות כוזבות
  • 77:17 - 77:20
    שאין שום תקווה שאי
    פעם יחזירו אותן.
  • 77:20 - 77:23
    הם מעבדים, מייצרים
    ומאגחים מחדש משהו שלא קיים.
  • 77:23 - 77:26
    אם אני רושם 20
    דולר מיליארד על מפית
  • 77:26 - 77:28
    ואני מוכר אותה לג'יי פי
    מורגן וג'יי פי מורגן רושמים
  • 77:29 - 77:32
    20 מיליארד על מפית
  • 77:32 - 77:34
    ואנחנו מחליפים בין
    שתי המפיות האלה בבר
  • 77:34 - 77:38
    וכל אחד מאיתנו משלם
    לעצמו רבע אחוז בתור עמלה
  • 77:38 - 77:40
    אנחנו עושים הרבה כסף
    לבונוס חג המולד שלנו.
  • 77:40 - 77:43
    לכל אחד מאיתנו יש בספרים
    מפית בשווי 20 מיליארד דולר
  • 77:43 - 77:47
    שאין לה שום ערך
    אמיתי עד הזמן שבו
  • 77:47 - 77:50
    המערכת לא תוכל יותר לספוג
  • 77:50 - 77:53
    מפיות מזוייפות
    ובמקרה כזה נלך לממשלה
  • 77:53 - 77:55
    כדי שתחלץ אותנו.
  • 77:55 - 77:58
    ובגלל וול סטריט
    ושוק המניות העולמי
  • 77:58 - 78:01
    יש עכשיו 700 טריליון
    דולר בהערכה שמרנית
  • 78:01 - 78:04
    של תביעות כוזבות שטרם נפרעו
  • 78:04 - 78:06
    הידועות בשם נגזרות
  • 78:06 - 78:08
    שעדיין מחכות להתמוטט.
  • 78:08 - 78:10
    ערך שמסתכם ביותר מפי-10
  • 78:10 - 78:12
    מהתוצר המקומי הגולמי
  • 78:12 - 78:14
    של העולם כולו.
  • 78:14 - 78:16
    ובעוד שראינו
    כיצד ממשלות מצילות
  • 78:16 - 78:18
    תאגידים ובנקים מקריסה...
  • 78:19 - 78:21
    ממשלות שכמובן,
    באופן מצחיק לוות
  • 78:21 - 78:22
    מלכתחילה את כספן מהבנקים.
  • 78:23 - 78:26
    אנחנו רואים עכשיו ניסיונות
    לחלץ מדינות שלמות מקריסה
  • 78:26 - 78:28
    על ידי קבוצות של מדינות אחרות
  • 78:28 - 78:30
    באמצעות הבנקים הבינלאומיים.
  • 78:31 - 78:34
    אבל איך אתה מחלץ פלנטה מקריסה?
  • 78:34 - 78:38
    אין מדינה שאינה
    שקועה היום בחובות.
  • 78:39 - 78:42
    מפולת פשיטות הרגל שראינו
    בשל החובות הלאומיים
  • 78:42 - 78:46
    יכולה להיות רק ההתחלה,
    כשלוקחים בחשבון את המתימטיקה.
  • 78:46 - 78:49
    יש הערכה שבארצות הברית לבדה
  • 78:49 - 78:53
    יהיה צורך להעלות את
    שיעור מס ההכנסה ל-65%
  • 78:53 - 78:57
    לכל אדם רק כדי לכסות
    את הריבית בעתיד הקרוב.
  • 78:57 - 79:00
    כלכלנים מתריעים כעת
    שבתוך עשורים בודדים
  • 79:01 - 79:05
    60% מהמדינות בעולם
    יפשטו את הרגל.
  • 79:06 - 79:09
    אבל חכו, תן לי להבין
    את זה רגע.
  • 79:09 - 79:12
    העולם פושט רגל
  • 79:12 - 79:14
    מה שזה לא יהיה שזה
    אומר, לכל הרוחות...
  • 79:14 - 79:16
    בגלל הרעיון הזה שנקרא "חוב"
  • 79:16 - 79:19
    אשר בכלל לא קיים
    במציאות הפיזית.
  • 79:20 - 79:22
    זה רק חלק ממשחק שהמצאנו...
  • 79:22 - 79:26
    ועם זאת, רווחתם
    של מיליארדי אנשים
  • 79:26 - 79:28
    נתונה כעת בסכנה.
  • 79:28 - 79:32
    פיטורים המוניים, ערי
    אוהלים, עוני מתגבר
  • 79:32 - 79:36
    צעדי צנע כפויים,
    בתי ספר נסגרים,
  • 79:36 - 79:40
    רעב של ילדים... ושאר
    דרגות של מחסור משפחתי
  • 79:40 - 79:44
    הכל בגלל הפיקציה
    המשוכללת הזו...
  • 79:44 - 79:47
    מה אנחנו פאקינג מטומטמים?!
  • 79:49 - 79:51
    הי! הי! מאדים, אחי.
  • 79:51 - 79:53
    תעזור לאחיך, הא?
  • 79:55 - 79:57
    תתבגר, ילד.
  • 80:04 - 80:06
    שבתאי! מה קורה גבר?
  • 80:07 - 80:09
    זוכר את הערפילית
    השווה ההיא שסידרתי לך
  • 80:09 - 80:10
    לפני כמה זמן?
  • 80:12 - 80:13
    אה שמע
    כדוה"א.
  • 80:13 - 80:15
    ממש מתחיל להמאס לנו ממך.
  • 80:16 - 80:18
    קיבלת הכל ובכל זאת
    אתה מבזבז את הכל.
  • 80:19 - 80:21
    יש לך משאבים בשפע
    ואתה יודע את זה.
  • 80:21 - 80:23
    למה שלא תתבגר ותלמד
  • 80:23 - 80:25
    לקחת קצת אחריות, למען השם.
  • 80:25 - 80:27
    אתה מאמלל את אמא שלך.
  • 80:33 - 80:34
    תסתדר לבד, חביבי.
  • 80:35 - 80:37
    כן, מה שתגיד.
  • 80:43 - 80:45
    [בריאות הציבור]
  • 80:46 - 80:48
    כעת, כשכל זה נלקח בחשבון...
  • 80:48 - 80:51
    ממכונת הבזבוז הידועה
    בתור כלכלת השוק
  • 80:51 - 80:54
    ועד למכונת החובות הידועה
    בתור המערכת המוניטרית
  • 80:54 - 80:57
    היוצרות לפיכך את
    פרדיגמת השוק המוניטרית
  • 80:57 - 81:00
    המגדירה את הכלכלה
    העולמית כיום...
  • 81:00 - 81:03
    ישנה מסקנה אחת העוברת דרך
  • 81:03 - 81:05
    המנגנון כולו:
  • 81:06 - 81:07
    אי-שוויון.
  • 81:08 - 81:11
    בין אם זו מערכת
    שוק היוצרת כח משיכה
  • 81:11 - 81:15
    טבעי למונופול וריכוזיות כח
  • 81:15 - 81:18
    ובנוסף מייצרת כיסים
    של תעשיות עשירות
  • 81:18 - 81:20
    המתמרות מעל האחרים
  • 81:20 - 81:22
    ללא כל קשר לתועלתן
  • 81:22 - 81:24
    כמו, למשל, העובדה שמנהלי
  • 81:24 - 81:25
    קרנות גידור בכירים בוול-סטריט
  • 81:25 - 81:29
    לוקחים היום הביתה יותר
    מ-300 מיליון דולר בשנה
  • 81:29 - 81:32
    כשהם לא תרמו
    כלום פשוטו כמשמעו.
  • 81:32 - 81:35
    בעוד שמדען המחפש תרופה למחלה
  • 81:35 - 81:37
    ומנסה לעזור לאנושות
  • 81:37 - 81:41
    ירוויח אולי 60 אלף
    דולר בשנה אם יתמזל מזלו.
  • 81:41 - 81:44
    או בין אם זו המערכת המוניטרית
  • 81:44 - 81:47
    שהחלוקה המעמדית
    בנויה ישר לתוכה.
  • 81:47 - 81:48
    לדוגמא:
  • 81:49 - 81:52
    אם יש לי מיליון דולר ואני
    משקיע אותם בתכנית חיסכון
  • 81:52 - 81:54
    בריבית של 4%
  • 81:54 - 81:56
    אני ארוויח 40,000 דולר לשנה.
  • 81:56 - 81:59
    בלי שום תרומה חברתית -
    שום כלום.
  • 81:59 - 82:02
    מצד שני, אם אני ממעמד
    נמוך ועלי לקחת הלוואות
  • 82:02 - 82:04
    כדי לקנות את
    המכונית או הבית שלי
  • 82:04 - 82:06
    אני משלם בריבית
  • 82:06 - 82:07
    שבאופן מופשט
  • 82:08 - 82:12
    מממנת למיליונר ההוא את
    ה-4% של תכנית החיסכון.
  • 82:12 - 82:15
    הגניבה הזאת מהעניים
    בשביל לממן את העשירים
  • 82:15 - 82:19
    היא היבט יסודי המובנה
    במערכת המוניטרית.
  • 82:19 - 82:23
    וניתן לתייג אותו
    כ"מעמדנות מבנית".
  • 82:23 - 82:26
    כמובן, שמבחינה
    הסטורית, ריבוד חברתי
  • 82:26 - 82:28
    מאז ומתמיד היה נחשב לבלתי הוגן
  • 82:28 - 82:30
    אך ללא ספק מקובל באופן כללי
  • 82:30 - 82:35
    שהרי כיום 40% מההון בעולם
    נמצא בבעלותם של 1% מהאוכלוסייה.
  • 82:36 - 82:38
    אך מלבד הגינות חומרית
  • 82:38 - 82:40
    דבר נוסף מתרחש
  • 82:40 - 82:42
    תחת אי-השיוויון שעל פני השטח
  • 82:42 - 82:47
    הגורם להדרדרות משמעותית
    בבריאות הציבור ככלל.
  • 82:47 - 82:50
    ובכן, אני חושב שלעיתים
    קרובות אנשים מבולבלים מהניגוד
  • 82:50 - 82:53
    בין ההצלחה החומרית
    של החברה שלנו...
  • 82:53 - 82:55
    רמות חסרות תקדים
    של עושר...
  • 82:56 - 82:59
    לבין הכשלים החברתיים הרבים.
  • 82:59 - 83:02
    אם תביטו בהיקף של
  • 83:02 - 83:05
    שימוש בסמים או
    אלימות או נזק עצמי
  • 83:05 - 83:08
    בקרב ילדים או מחלות נפש
  • 83:08 - 83:11
    ללא ספק משהו משתבש באופן מהותי
  • 83:11 - 83:13
    בחברות שלנו.
  • 83:13 - 83:16
    המידע שתיארתי
  • 83:16 - 83:20
    פשוט מראה את
    האינטואיציה שהיתה לאנשים
  • 83:20 - 83:23
    במשך מאות שנים, לכך
    שאי-שיוויון מעורר מחלוקת
  • 83:23 - 83:25
    ומפורר את החברה.
  • 83:25 - 83:29
    אך אותה אינטואיציה היא
    אמיתית יותר משאי פעם דמיינו.
  • 83:29 - 83:32
    ישנן השפעות פסיכולוגיות
    וחברתיות חזקות מאוד
  • 83:32 - 83:35
    לחוסר-שיוויון. אני
    מניח שיותר בהקשר של
  • 83:35 - 83:38
    רגשי עליונות ונחיתות.
  • 83:38 - 83:40
    הסוג הזה של החלוקה
  • 83:40 - 83:44
    ואולי לצד הכבוד
    או חוסר הכבוד -
  • 83:44 - 83:46
    אנשים למטה חשים
    שמתנשאים מעליהם.
  • 83:46 - 83:48
    שדרך אגב, זו
    הסיבה בגללה אלימות
  • 83:48 - 83:51
    היא שכיחה יותר בקרב
    חברות פחות שיוויוניות.
  • 83:51 - 83:54
    הגורם לאלימות, לעיתים כה קרובות
    הוא שאנשים מרגישים שמתנשאים
  • 83:54 - 83:56
    מעליהם ושמפגינים
    כלפיהם חוסר כבוד.
  • 83:56 - 84:00
    אם ישנו עיקרון
    אחד שאוכל להדגיש,
  • 84:00 - 84:04
    במילים אחרות, העיקרון
    החשוב ביותר המונח ביסודה
  • 84:04 - 84:07
    של מניעת אלימות,
  • 84:07 - 84:10
    זה יהיה "שיוויון".
  • 84:10 - 84:12
    הגורם המשמעותי ביותר
  • 84:12 - 84:14
    שמשפיע על שיעור האלימות
  • 84:14 - 84:17
    הוא רמת השיוויון
    לעומת רמת אי-השיוויון
  • 84:18 - 84:20
    בקרב אותה חברה.
  • 84:21 - 84:23
    אז מה שאנחנו רואים זה סוג של
  • 84:23 - 84:25
    חוסר תפקוד חברתי כולל.
  • 84:25 - 84:28
    זה לא שרק דבר אחד
    או שניים שמשתבשים
  • 84:28 - 84:30
    כשאי-השוויון מחמיר,
  • 84:30 - 84:32
    נראה כי מדובר
    בהכל, בין מדובר על
  • 84:32 - 84:35
    פשיעה, בריאות, מחלות
    נפש או כל דבר אחר.
  • 84:35 - 84:38
    אחד הממצאים הבאמת מטרידים
    בנוגע לבריאות הציבור
  • 84:38 - 84:43
    הוא: לעולם אל תעשה
    את הטעות של להיות עני.
  • 84:43 - 84:45
    או להיוולד עני.
  • 84:45 - 84:48
    הבריאות שלך משלמת
    על זה באינספור דרכים:
  • 84:48 - 84:52
    דבר הידוע בתור "המדרון
    החברתי-כלכלי של הבריאות".
  • 84:52 - 84:54
    כלל שתרד מהרובד העליון
  • 84:54 - 84:57
    בחברה, במונחים של
    מעמד חברתי-כלכלי
  • 84:57 - 84:59
    בכל ירידת מדרגה,
    מחריפה הבריאות
  • 84:59 - 85:01
    בהמון מחלות שונות.
  • 85:01 - 85:03
    תוחלת החיים מחריפה.
  • 85:03 - 85:05
    שיעור תמותת תינוקות...
  • 85:05 - 85:06
    כל דבר שתסתכל עליו.
  • 85:06 - 85:09
    אז סוגייה גדולה שתמיד הייתה
  • 85:09 - 85:12
    היא כיצד ייתכן
    שהמדרון הזה קיים.
  • 85:12 - 85:14
    תשובה פשוטה ומובנת מאליה
  • 85:14 - 85:16
    היא שאם אתה חולה במחלה כרונית,
  • 85:16 - 85:19
    לא תהיה מאוד פרודוקטיבי
  • 85:19 - 85:22
    כך שסיבות בריאותיות גורמות
    להבדלים כלכליים חברתיים.
  • 85:22 - 85:23
    זה ממש לא נכון
  • 85:23 - 85:25
    ברמה הפשוטה
  • 85:25 - 85:26
    שאפשר להסתכל על המעמד
  • 85:26 - 85:28
    הכלכלי-חברתי של ילד בן 10
  • 85:28 - 85:31
    ועל פיו לחזות את מצב בריאותו
  • 85:31 - 85:32
    עשרות שנים לאחר מכן.
  • 85:32 - 85:34
    אז זה הכיוון של הסיבה והתוצאה.
  • 85:34 - 85:37
    הבא בתור - 'זה
    מובן מאליו'
  • 85:37 - 85:39
    אנשים עניים אינם יכולים
    להרשות לעצמם ללכת לרופא...
  • 85:39 - 85:41
    האם מדובר בגישה
    לשירותי בריאות?
  • 85:41 - 85:42
    אין לזה שום קשר לכך
  • 85:42 - 85:44
    מאחר וניתן לראות
    את אותם המדרונות
  • 85:44 - 85:46
    גם בארצות להן שירותי
    בריאות ממלכתיים
  • 85:46 - 85:48
    ושירותי רפואה סוציאליים.
  • 85:48 - 85:50
    אוקי, ה"הסבר הפשוט" הבא:
  • 85:50 - 85:52
    בממוצע, ככל שאתה
    עני יותר
  • 85:52 - 85:54
    כך תהיה יותר מועד לעשן
  • 85:54 - 85:58
    ולשתות ולעוד כל מיני גורמי
    סיכון הנובעים מסגנון חיים.
  • 85:58 - 86:02
    כן, כל אלה תורמים אבל
    מחקרים קפדניים הראו
  • 86:02 - 86:04
    שזה מסביר בערך שליש מההבדלים.
  • 86:04 - 86:06
    אז מה נשאר?
  • 86:06 - 86:09
    מה שנשאר קשור מאוד
  • 86:09 - 86:11
    ללחץ שנובע מהעוני.
  • 86:11 - 86:15
    אז, ככל שאתה עני
    יותר, החל מהיותך
  • 86:15 - 86:18
    האיש שהכנסתו היא דולר
    אחד פחות מביל גייטס...
  • 86:18 - 86:20
    ככל שאתה עני יותר במדינה הזאת
  • 86:20 - 86:22
    בממוצע, כך הבריאות
    שלך גרועה יותר.
  • 86:22 - 86:24
    זה מספר לנו משהו מאוד חשוב:
  • 86:24 - 86:26
    הקשר של בריאות לעוני
  • 86:26 - 86:30
    זה לא קשור ללהיות
    עני אלא ללהרגיש עני.
  • 86:30 - 86:36
    אנחנו מזהים יותר
    ויותר שללחץ כרוני
  • 86:36 - 86:38
    יש השפעה חשובה על הבריאות
  • 86:38 - 86:41
    אבל המקורות
    החשובים ביותר של לחץ
  • 86:41 - 86:43
    הם טיב היחסים החברתיים.
  • 86:44 - 86:45
    ואם יש משהו
  • 86:45 - 86:47
    שמוריד את טיב היחסים החברתיים
  • 86:48 - 86:51
    זהו הריבוד
    החברתי-כלכלי של החברה.
  • 86:51 - 86:53
    מה שהמדע הראה כעת
  • 86:53 - 86:55
    זה שללא קשר לעושר חומרי
  • 86:55 - 86:59
    רק הלחץ של לחיות בחברה מרובדת
  • 86:59 - 87:03
    מוביל למגוון עצום של
    בעיות בבריאות הציבור
  • 87:03 - 87:07
    וככל שאי-השוויון
    גובר, כך הן מחמירות.
  • 87:07 - 87:11
    תוחלת החיים: ארוכה יותר
    במדינות יותר שוויוניות.
  • 87:12 - 87:15
    שימוש בסמים: פחות
    במדינות יותר שוויוניות.
  • 87:16 - 87:20
    מחלות נפש: פחות
    במדינות יותר שוויוניות.
  • 87:20 - 87:22
    הון חברתי, כלומר
  • 87:22 - 87:25
    היכולת של האנשים
    לבטוח אחד בשני:
  • 87:25 - 87:28
    כמובן גדולה יותר
    במדינות יותר שוויוניות.
  • 87:28 - 87:32
    ציוני תלמידים: גבוהים יותר
    במדינות יותר שוויוניות.
  • 87:32 - 87:37
    שיעורי רצח: פחות
    במדינות יותר שוויוניות.
  • 87:37 - 87:39
    פשע ושעורי כליאה:
  • 87:39 - 87:42
    נמוכים יותר במדינות
    יותר שוויוניות.
  • 87:42 - 87:44
    וזה ממשיך וממשיך:
  • 87:44 - 87:48
    תמותת תינוקות, השמנת יתר,
    שיעור הריונות בקרב בני נוער:
  • 87:48 - 87:50
    פחות במדינות שוויוניות יותר.
  • 87:50 - 87:52
    ומה שאולי הכי מעניין:
  • 87:52 - 87:56
    חדשנות: גדולה יותר
    במדינות שוויוניות יותר.
  • 87:56 - 88:00
    דבר המאתגר את הרעיון
    עתיק היומין שחברה תחרותית
  • 88:00 - 88:04
    ומרובדת היא איכשהו
    יותר יצירתית וחדשנית.
  • 88:05 - 88:07
    יתרה מזו, מחקר שנערך בבריטניה
  • 88:07 - 88:08
    אשר נקרא 'מחקר ווייטהול'
  • 88:08 - 88:11
    אישר שישנה תפוצה
    חברתית של מחלות
  • 88:11 - 88:14
    הנפרשת מראש
    הסולם החברתי-כלכלי
  • 88:14 - 88:15
    לתחתית שלו.
  • 88:15 - 88:18
    לדוגמה, נמצא כי
    בשלבים הנמוכים ביותר
  • 88:18 - 88:20
    בהיררכיה יש גידול של פי ארבע
  • 88:20 - 88:23
    של מקרי מוות
    הנגרמים עקב מחלות לב
  • 88:23 - 88:25
    בהשוואה לשלבים הגבוהים ביותר.
  • 88:25 - 88:29
    והדפוס הזה קיים, ללא קשר
    לנגישות של טיפול רפואי.
  • 88:29 - 88:33
    לכן, ככל שמצבו הכלכלי היחסי
    של אדם גרוע יותר,
  • 88:33 - 88:36
    כך תהיה גם בריאותו
    גרועה יותר בממוצע.
  • 88:36 - 88:39
    תופעה זו מושרשת
    בתוך מה שיכול להיקרא
  • 88:39 - 88:41
    'לחץ פסיכו-חברתי'
  • 88:41 - 88:44
    והוא נמצא ביסודם של העיוותים
    החברתיים הגדולים ביותר
  • 88:44 - 88:47
    שפוקדים את החברה שלנו כיום.
  • 88:47 - 88:48
    הגורם שלו?
  • 88:48 - 88:51
    מערכת השוק המוניטרית.
  • 88:52 - 88:54
    שלא יהיו לכם טעויות:
  • 88:54 - 88:56
    המשחית הגדול ביותר
    של האקולוגיה...
  • 88:56 - 89:00
    המקור הגדול ביותר לפסולת,
    כיליון המשאבים וזיהום...
  • 89:00 - 89:02
    מחולל האלימות הגדול ביותר,
  • 89:03 - 89:07
    מלחמה, פשע, עוני, התעללות
    בבעלי חיים וחוסר אנושיות...
  • 89:07 - 89:11
    היוצר הגדול ביותר של
    הפרעות חברתיות ואישיות...
  • 89:11 - 89:14
    הפרעות נפשיות - דיכאון, חרדה...
  • 89:14 - 89:18
    שלא לדבר על המקור הגדול
    ביותר של שיתוק חברתי
  • 89:18 - 89:21
    העוצר אותנו מלהתקדם
    לעבר מתודולוגיות חדשות
  • 89:21 - 89:24
    לבריאות הפרט, קיימות גלובלית
  • 89:24 - 89:27
    וקידמה על פני הפלנטה הזאת
  • 89:27 - 89:31
    זה לא איזו ממשלה מושחתת
    או חקיקה...
  • 89:31 - 89:35
    זה לא איזה תאגיד
    שסרח או קרטל בנקאי...
  • 89:35 - 89:37
    לא פגם כלשהו בטבע האדם...
  • 89:38 - 89:42
    וזה לא איזו קנוניה סודית
    וחבויה ששולטת על העולם.
  • 89:43 - 89:44
    זוהי, למעשה:
  • 89:44 - 89:46
    המערכת החברתית-כלכלית עצמה
  • 89:46 - 89:49
    ביסודה.
  • 90:05 - 90:10
    [חלק 3: פרוייקט כדור הארץ]
  • 90:11 - 90:13
    בואו נדמיין לרגע
    שיש לנו האפשרות
  • 90:13 - 90:16
    לתכנן מחדש את הציויליזציה
    האנושית מהיסוד.
  • 90:16 - 90:18
    מה אם, באופן היפותטי
  • 90:18 - 90:21
    היינו מגלים העתק
    מדוייק של כדור הארץ
  • 90:21 - 90:23
    וההבדל היחידי בין
  • 90:23 - 90:25
    כוכב הלכת החדש הזה לבין הנוכחי
  • 90:25 - 90:27
    הוא שהאבולוציה
    האנושית לא התרחשה.
  • 90:27 - 90:29
    הוא לוח חלק.
  • 90:29 - 90:33
    בלי מדינות, בלי ערים, בלי
    זיהום, בלי רפובליקנים...
  • 90:33 - 90:35
    רק סביבה טהורה ופתוחה.
  • 90:36 - 90:38
    אז מה היינו עושים?
  • 90:38 - 90:40
    ובכן, ראשית אנחנו
    צריכים "מטרה", נכון?
  • 90:40 - 90:44
    וניתן לומר בביטחון
    שהמטרה הזו תהיה לשרוד.
  • 90:44 - 90:48
    ולא רק לשרוד, אלא לעשות
    זאת בדרך האופטימלית, הבריאה
  • 90:48 - 90:49
    והמשגשגת ביותר.
  • 90:49 - 90:52
    רוב האנשים, אכן, שואפים לחיות
  • 90:52 - 90:54
    והם היו מעדיפים
    לעשות זאת מבלי לסבול.
  • 90:54 - 90:57
    לכן, הבסיס של הציויליזציה הזו
  • 90:57 - 90:59
    צריך להיות תומך
    ככל האפשר, ולפיכך,
  • 90:59 - 91:01
    בר-קיימא לחיי
    אדם ככל האפשר
  • 91:01 - 91:04
    תוך לקיחה בחשבון
    של הצרכים החומריים
  • 91:04 - 91:05
    של כל בני האדם בעולם
  • 91:05 - 91:07
    תוך הניסיון להסיר כל דבר
  • 91:07 - 91:09
    שעלול לפגוע בנו בטווח הארוך.
  • 91:10 - 91:14
    כשמטרה זו של "קיימות
    מקסימלית" מובנת
  • 91:14 - 91:17
    השאלה הבאה היא
    לגבי ה"שיטה" שלנו.
  • 91:17 - 91:19
    באיזו גישה עלינו לנקוט?
  • 91:19 - 91:20
    ובכן, בואו נראה
  • 91:20 - 91:25
    בפעם האחרונה שבדקתי, פוליטיקה הייתה
    שיטת התפעול החברתי על כדור הארץ...
  • 91:25 - 91:28
    אז מה לדוקטרינות של
    הרפובליקנים, הליברלים
  • 91:28 - 91:32
    השמרנים או הסוציאליסטים
    יש לומר על עיצוב חברתי?
  • 91:33 - 91:36
    הממ... שום דבר.
  • 91:36 - 91:38
    אוקיי, מה עם דת?
  • 91:38 - 91:42
    ודאי הבורא הגדול הותיר
    אילושהן תכניות במקום כלשהו...
  • 91:42 - 91:44
    לא... שום דבר שאני יכול למצוא.
  • 91:44 - 91:47
    אוקיי, אז מה נשאר?
  • 91:47 - 91:50
    נראה שנשאר משהו שנקרא "מדע".
  • 91:50 - 91:54
    מדע הוא ייחודי בכך שהשיטות
    שלו דורשות לא רק שרעיונות
  • 91:54 - 91:57
    המוצעים ייבחנו וישוחזרו...
  • 91:57 - 92:01
    אלא גם שכל מה שמתגלה באמצעות
    המדע יהיה ניתן להפרכה.
  • 92:01 - 92:04
    במילים אחרות, שלא
    כמו דת ופוליטיקה
  • 92:04 - 92:06
    למדע (השיטה המדעית) אין אגו
  • 92:06 - 92:09
    וכל מה שהוא מציע
    מקבל את האפשרות
  • 92:09 - 92:11
    שהוא יוכח כשגוי בסופו של דבר.
  • 92:11 - 92:14
    הוא לא נאחז בדבר
    ומתפתח כל הזמן.
  • 92:15 - 92:17
    ובכן, זה נשמע
    מספיק טבעי עבורי.
  • 92:17 - 92:21
    אם כך, בהתבסס על המצב
    הנוכחי של המידע המדעי
  • 92:21 - 92:22
    בתחילת המאה ה-21
  • 92:23 - 92:25
    ביחד עם המטרה שלנו
    ל"קיימות מקסימלית"
  • 92:25 - 92:27
    למען האוכלוסיה האנושית
  • 92:27 - 92:31
    איך אנחנו מתחילים
    בתהליך הבניה עצמו?
  • 92:31 - 92:33
    ובכן, השאלה הראשונה
    שיש לשאול היא:
  • 92:33 - 92:35
    מה אנחנו צריכים כדי לשרוד?
  • 92:35 - 92:38
    התשובה, כמובן, היא
    משאבים פלנטריים.
  • 92:39 - 92:42
    בין אם זה המים שאנו
    שותים, האנרגיה שאנו צורכים
  • 92:42 - 92:46
    או חומרי הגלם שמהם
    אנו יוצרים כלים ומחסה
  • 92:46 - 92:49
    הפלנטה מכילה מלאי
    של משאבים
  • 92:49 - 92:52
    שרבים מהם דרושים להישרדותנו.
  • 92:52 - 92:54
    אם כן, בהינתן מציאות זו
  • 92:54 - 92:59
    זה נעשה אז קריטי לחשב
    מה יש לנו ואיפה זה נמצא.
  • 92:59 - 93:01
    זה אומר שעלינו לבצע סקירה.
  • 93:01 - 93:05
    אנחנו פשוט נאתר ונזהה
    כל משאב פיזי בעולם
  • 93:05 - 93:09
    שאנחנו יכולים, בנוסף
    לכמות שזמינה בכל אתר
  • 93:09 - 93:13
    החל ממרבצי נחושת, אל
    המקומות הטובים ביותר עבור
  • 93:13 - 93:15
    חוות רוח לייצור אנרגיה
  • 93:15 - 93:17
    למעיינות הטבעיים של מים מתוקים
  • 93:17 - 93:20
    להערכה של כמות
    הדגים באוקיינוס,
  • 93:20 - 93:25
    עד לאדמה הפורייה והמשובחת
    ביותר לגידול מזון, וכו'.
  • 93:25 - 93:27
    אבל, מכיוון שאנו
    בני האדם עומדים
  • 93:27 - 93:29
    לצרוך את המשאבים
    האלה לאורך זמן
  • 93:29 - 93:34
    אנחנו מבינים שלא רק
    שאנחנו צריכים לאתר ולזהות -
  • 93:34 - 93:36
    אנחנו גם צריכים לעקוב.
  • 93:36 - 93:39
    אנחנו צריכים לדאוג ששום דבר
    מהדברים האלה לא יגמרו לנו...
  • 93:39 - 93:40
    זה יהיה רע.
  • 93:40 - 93:43
    וזה אומר לא רק
    לעקוב אחר קצב השימוש
  • 93:43 - 93:46
    אלא גם אחר קצב
    ההתחדשות של כדור הארץ
  • 93:46 - 93:49
    כמו למשל, כמה זמן לוקח
  • 93:49 - 93:52
    לעץ לגדול או למעיין להתמלא.
  • 93:52 - 93:56
    זה נקרא "איזון דינמי".
  • 93:56 - 94:00
    במילים אחרות, אם אנו מכלים עצים
    מהר יותר משהם יכולים לגדול בחזרה
  • 94:00 - 94:04
    יש לנו בעיה חמורה,
    שהרי זה לא בר-קיימא.
  • 94:04 - 94:07
    אם כך, איך אנו
    עוקבים אחר המלאי הזה
  • 94:07 - 94:09
    במיוחד כשאנו מכירים בכך שכל
  • 94:09 - 94:11
    הדברים האלה מפוזרים בכל מקום.
  • 94:12 - 94:15
    יש לנו מכרות מינרלים
    גדולים במה שאנו מכנים אפריקה
  • 94:15 - 94:18
    ריכוזי אנרגיה במזרח התיכון
  • 94:18 - 94:21
    אפשרויות אדירות לכוח גאות ושפל
    בחוף האטלנטי של צפון אמריקה
  • 94:21 - 94:26
    האספקה הגדולה ביותר של
    מים מתוקים בברזיל, וכו'.
  • 94:26 - 94:30
    ובכן, שוב, למדע
    הישן והטוב יש הצעה:
  • 94:30 - 94:32
    היא נקראת "תיאורית המערכות".
  • 94:32 - 94:36
    תיאורית המערכות מכירה
    בכך שמרקם העולם הטבעי,
  • 94:36 - 94:39
    מביולוגיה אנושית
    לביוספירה הארצית
  • 94:39 - 94:43
    למשיכה הכבידתית
    של מערכת השמש עצמה,
  • 94:43 - 94:48
    הוא מערכת ענקית אחת המחוברת בסינרגיה,
    חלקיה מקושרים בינם לבין עצמם במלואם.
  • 94:48 - 94:51
    ממש כפי שתאים אנושיים מתחברים
    כדי ליצור את האיברים שלנו
  • 94:51 - 94:53
    והאיברים מתחברים
    כדי ליצור את גופנו
  • 94:53 - 94:56
    ומאחר שגופנו לא יכול
    לחיות ללא המשאבים הארציים -
  • 94:56 - 95:01
    אוכל, אוויר ומים, אנו מחוברים
    באופן מהותי לכדור הארץ.
  • 95:01 - 95:03
    וכך הלאה.
  • 95:03 - 95:06
    אז, כפי שהטבע מציע,
    ניקח את כל המלאי הזה
  • 95:06 - 95:10
    ואת מידע המעקב וניצור
    "מערכת" לנהל את זה.
  • 95:10 - 95:14
    "מערכת ניהול משאבים
    גלובלית", למעשה,
  • 95:14 - 95:17
    כדי לתת דין וחשבון על כל
    משאב רלוונטי על פני הפלנטה.
  • 95:17 - 95:21
    פשוט אין חלופה הגיונית
    אחרת אם המטרה שלנו כמין
  • 95:21 - 95:26
    היא הישרדות בטווח הארוך. אנו
    חייבים לעקוב אחר דברים כמכלול.
  • 95:26 - 95:30
    כשזה מובן, אנו יכולים
    עכשיו לקחת בחשבון ייצור.
  • 95:30 - 95:31
    איך אנו נשתמש בכל החומר הזה?
  • 95:31 - 95:35
    מה יהיה תהליך הייצור
    שלנו ומה אנו צריכים
  • 95:35 - 95:38
    לקחת בחשבון על מנת לוודא
    שהוא אופטימלי ככל הניתן
  • 95:38 - 95:42
    על מנת להביא את הקיימות
    שלנו אל המקסימום?
  • 95:42 - 95:45
    ובכן, הדבר הראשון
    שעולה מיד הוא העובדה
  • 95:45 - 95:47
    שאנו צריכים לנסות
    לשמר באופן מתמשך.
  • 95:48 - 95:51
    משאבי הפלנטה הם,
    במהותם, סופיים.
  • 95:51 - 95:54
    אז חשוב שנהיה "אסטרטגיים".
  • 95:54 - 95:57
    "שימור אסטרטגי" הוא המפתח.
  • 95:57 - 96:00
    הדבר השני שאנו מכירים
    בו, הוא שחלק מהמשאבים
  • 96:00 - 96:03
    לא ממש טובים כמו
    אחרים בביצועיהם.
  • 96:03 - 96:06
    למעשה, חלק מהם,
    כשמוכנסים לשימוש
  • 96:06 - 96:08
    יש השפעה נוראית על הסביבה
  • 96:08 - 96:10
    מה שפוגע באופן
    קבוע בבריאותנו.
  • 96:11 - 96:15
    לדוגמא: נפט ודלקים פחמימניים,
    איך שלא תנסו להסתכל על זה
  • 96:15 - 96:19
    משחררים חומרים די
    הרסניים אל הסביבה.
  • 96:19 - 96:22
    לכן, מכריע שנשתדל
    להשתמש בדברים אלו
  • 96:22 - 96:26
    רק כשאנחנו ממש חייבים,
    אם בכלל.
  • 96:26 - 96:31
    למזלנו, יש המון אפשרויות כמו
    סולאר - רוח - גאות - גלים -
  • 96:31 - 96:35
    הבדלי טמפ' וגיאותרמיות
    להפקת אנרגיה
  • 96:35 - 96:39
    אז אנחנו יכולים לתכנן בצורה
    אובייקטיבית במה אנחנו משתמשים ואיפה
  • 96:39 - 96:44
    כדי להמנע ממה שאפשר
    לכנות "השלכות שליליות"
  • 96:44 - 96:47
    או כל דבר שהוא תוצאה
    מייצור או משימוש
  • 96:47 - 96:51
    שמזיק לסביבה ולפיכך, גם לנו.
  • 96:51 - 96:54
    נכנה זאת "בטיחות אסטרטגית"
  • 96:54 - 96:58
    שתלך ביחד עם ה"שימור
    האסטרטגי" שלנו.
  • 96:58 - 97:00
    אבל אסטרטגיות
    הייצור לא עוצרות שם.
  • 97:00 - 97:03
    אנו נצטרך "אסטרטגיית יעילות"
  • 97:04 - 97:07
    בשביל המכניקה המעשית
    של הייצור עצמו.
  • 97:07 - 97:09
    ומה שאנחנו מגלים זה שיש בערך
  • 97:09 - 97:12
    שלושה פרוטוקולים
    ספציפיים שיש לדבוק בהם:
  • 97:12 - 97:15
    אחת: כל מוצר שאנו מייצרים חייב
  • 97:15 - 97:17
    להיות מעוצב כך
    שיחזיק מעמד כמה שאפשר.
  • 97:17 - 97:19
    כמובן, כמה שדברים
    מתקלקלים יותר
  • 97:20 - 97:23
    כך נצטרך יותר משאבים
    על מנת להחליף אותם
  • 97:23 - 97:25
    ומופקת יותר פסולת.
  • 97:25 - 97:27
    שתיים: כשדברים
    בכל זאת מתקלקלים
  • 97:27 - 97:30
    או לא ניתנים עוד
    לשימוש מסיבה כלשהי
  • 97:30 - 97:35
    זה קריטי שננצל או
    נמחזר כמה שניתן.
  • 97:35 - 97:38
    אז עיצוב הייצור חייב
  • 97:38 - 97:41
    להתחשב בזה ישירות
    בשלבים הכי מוקדמים.
  • 97:42 - 97:46
    שלוש: טכנולוגיות המתפתחות
    מהר, כמו אלקטרוניקה,
  • 97:46 - 97:50
    הנתונות לקצבי ההשבתה
    הטכנולוגית המהירים ביותר
  • 97:50 - 97:52
    יהיו חייבות להיות מעוצבות כדי
  • 97:52 - 97:55
    לצפות ולאפשר שדרוגים פיזיים.
  • 97:55 - 97:59
    הדבר האחרון שברצוננו
    לעשות זה לזרוק מערכת
  • 97:59 - 98:03
    מחשבים שלמה רק בגלל שיש בה
    חלק אחד מקולקל או שהיא מיושנת.
  • 98:03 - 98:07
    אז פשוט נעצב רכיבים
    שאפשר לשדרג בקלות
  • 98:07 - 98:11
    כל רכיב בנפרד, לפי תקן,
    וברי החלפה בצורה אוניברסלית
  • 98:11 - 98:16
    ע"פ המגמה הקיימת של
    השינויים הטכנולוגיים.
  • 98:16 - 98:19
    וכשאנחנו מבינים שהמנגנונים
    של ה"שימור האסטרטגי",
  • 98:19 - 98:23
    ה"בטיחות אסטרטגית"
    וה"יעילות אסטרטגית"
  • 98:23 - 98:26
    הם שיקולים טכניים בלבד
  • 98:26 - 98:29
    נטולי דעה אנושית או הטייה
  • 98:29 - 98:32
    פשוט אפשר לתכנת את
    האסטרטגיות האלה לתוך מחשב
  • 98:32 - 98:35
    שיכול לאמוד ולחשב את
    כל המשתנים הרלוונטיים
  • 98:35 - 98:37
    ולאפשר לנו להגיע תמיד
  • 98:37 - 98:41
    לשיטה הטובה ביותר
    לייצור בר-קיימא
  • 98:41 - 98:43
    בהתבסס על ההבנות הקיימות.
  • 98:44 - 98:46
    ובעוד שזה עשוי להישמע מסובך
  • 98:46 - 98:49
    זה בסך הכל מחשבון משוכלל
  • 98:49 - 98:50
    שלא לדבר על כך
    שמערכות מרובות משתנים
  • 98:50 - 98:53
    שכאלה לקבלת החלטות וניטור
  • 98:53 - 98:55
    כבר נמצאות בשימוש
    היום בכל העולם
  • 98:55 - 99:00
    לשם מטרות מבודדות. זה פשוט
    תהליך של הגדלת קנה המידה.
  • 99:00 - 99:01
    אז...
  • 99:01 - 99:05
    עכשיו, לא רק שיש לנו את
    מערכת ניהול המשאבים שלנו
  • 99:05 - 99:08
    אלא גם מערכת ניהול ייצור
  • 99:08 - 99:10
    ושתיהן ניתנות בקלות
    לאוטומציה ממוחשבת
  • 99:10 - 99:14
    ליעילות מקסימלית,
    שימור ובטיחות.
  • 99:14 - 99:17
    אופי המידע הוא
    כזה, שהמוח האנושי
  • 99:17 - 99:21
    או אפילו קבוצת אנשים, לא
    יכולים לעקוב אחר מה שצריך לעקוב.
  • 99:21 - 99:25
    זה חייב להיעשות על ידי
    מחשבים וזה יכול להיעשות כך.
  • 99:26 - 99:29
    זה מביא אותנו לשלב הבא: הפצה.
  • 99:29 - 99:32
    אילו אסטרטגיות
    קיימות הגיוניות כאן?
  • 99:32 - 99:34
    ובכן, כיוון שאנחנו
    יודעים שהמרחק
  • 99:34 - 99:37
    הכי קצר בין שתי
    נקודות הוא קו ישר
  • 99:37 - 99:41
    ומכיוון שנחוצה אנרגיה
    כדי להפעיל מכונות תובלה
  • 99:41 - 99:44
    ככל שמרחק התובלה
    קצר, כך זה יותר יעיל.
  • 99:44 - 99:48
    ייצור טובין ביבשת
    אחת והובלתם לאחרת
  • 99:48 - 99:51
    הגיוני רק אם אי אפשר לייצר
  • 99:51 - 99:54
    את הטובין האלה באזור הנדרש.
  • 99:54 - 99:57
    אחרת, זה פשוט בזבזני.
  • 99:57 - 100:00
    עלינו להפוך את הייצור
    למקומי, כך שההפצה תהיה פשוטה,
  • 100:00 - 100:03
    מהירה ותצרוך את כמות
    האנרגיה המועטה ביותר.
  • 100:04 - 100:06
    נקרא לזה "אסטרטגיית קירבה"
  • 100:06 - 100:08
    שבפשטות אומרת שנצמצם
  • 100:08 - 100:10
    את הובלת הטובין כמה שניתן
  • 100:10 - 100:14
    בין אם זה חומרי גלם
    או מוצרי צריכה מוגמרים.
  • 100:14 - 100:17
    כמובן, זה גם עשוי להיות חשוב
  • 100:17 - 100:20
    לדעת אילו טובין
    אנחנו מובילים ולמה...
  • 100:20 - 100:23
    וזה נמצא תחת קטגוריית הביקוש.
  • 100:23 - 100:25
    וביקוש הוא פשוט מה
    אנשים צריכים כדי להיות
  • 100:25 - 100:28
    בריאים וכדי שתהיה
    להם איכות חיים גבוהה.
  • 100:28 - 100:30
    טווח הצרכים האנושיים החומריים
  • 100:30 - 100:33
    נע בין מצרכים חיוניים למחייה
  • 100:33 - 100:36
    כגון מזון, מים נקיים ומחסה...
  • 100:37 - 100:40
    לבין טובין לצרכים חברתיים
    ופנאי, המספקים רוגע
  • 100:40 - 100:43
    והנאה אישית וחברתית
  • 100:43 - 100:48
    שניהם גורמים חשובים
    לבריאות אנושית וחברתית ככלל.
  • 100:48 - 100:50
    אז, מאוד בפשטות -
    אנו עורכים סקר נוסף.
  • 100:50 - 100:53
    אנשים מתארים את
    הצרכים שלהם, הביקוש
  • 100:53 - 100:56
    מוערך והייצור מתחיל
    בהתבסס על הביקוש.
  • 100:56 - 100:59
    וכיוון שרמת הביקוש
    של טובין שונים
  • 100:59 - 101:03
    תעלה ותרד באופן טבעי
    ותשתנה סביב איזורים שונים
  • 101:03 - 101:07
    אנו צריכים ליצור "מערכת
    ניטור ביקוש / הפצה"
  • 101:07 - 101:10
    כדי להימנע מעודפים וחוסרים.
  • 101:10 - 101:12
    כמובן, הרעיון הוא די ישן.
  • 101:12 - 101:15
    נעשה בו שימוש בכל
    רשת חנויות ראשית כיום
  • 101:15 - 101:18
    כדי לוודא מעקב על המלאי.
  • 101:18 - 101:22
    רק שהפעם אנו מנטרים
    בסדר גודל עולמי.
  • 101:22 - 101:26
    אבל חכו רגע, אנחנו לא באמת
    יכולים להבין לגמרי את הביקוש
  • 101:26 - 101:30
    אם לא נעריך את עצם
    השימוש בטובין עצמו.
  • 101:30 - 101:34
    האם זה הגיוני ובר-קיימא
    שעבור כל אדם, נניח,
  • 101:34 - 101:39
    נייצר פריט מכל דבר?
    ללא קשר לשימושו?
  • 101:39 - 101:43
    לא. זה יהיה פשוט
    בזבזני ובלתי יעיל.
  • 101:43 - 101:47
    אם לאדם יש צורך בטובין
    אך הצורך הוא רק, למשל:
  • 101:47 - 101:49
    45 דקות ליום בממוצע
  • 101:49 - 101:51
    זה יהיה יעיל הרבה יותר אם
  • 101:51 - 101:53
    המוצר יהיה זמין עבורו
  • 101:53 - 101:56
    ועבור אחרים על פי הצורך.
  • 101:56 - 101:59
    רבים שוכחים שזה
    לא המוצר שהם רוצים
  • 101:59 - 102:01
    אלא התכלית של אותו מוצר.
  • 102:01 - 102:03
    כשאנו מבינים שהמוצר עצמו
  • 102:03 - 102:05
    חשוב רק מבחינת השימוש בו
  • 102:05 - 102:08
    אנו רואים ש"הגבלה חיצונית"
  • 102:08 - 102:11
    או מה שאנו עשויים
    לקרוא לו היום "בעלות"
  • 102:11 - 102:14
    הוא בזבזני באופן קיצוני
    ובלתי הגיוני סביבתית
  • 102:14 - 102:18
    במובן בסיסי וכלכלי.
  • 102:18 - 102:23
    אז עלינו לעצב אסטרטגיה
    הנקראת: "גישה אסטרטגית".
  • 102:23 - 102:25
    זה יהיה הבסיס של
  • 102:25 - 102:27
    מערכת "ניטור
    הביקוש / צריכה" שלנו
  • 102:27 - 102:29
    אשר מוודאת שאנו יכולים לעמוד
  • 102:29 - 102:30
    בביקוש של צרכי האוכלוסיה
  • 102:30 - 102:35
    לגישה לכל מה שהם צריכים,
    מתי שהם צריכים את זה.
  • 102:35 - 102:38
    ולגבי כל מה שקשור
    להשגת הטובין בפועל
  • 102:38 - 102:40
    מרכזי גישה מרכזיים ואיזוריים
  • 102:40 - 102:42
    יהיו הגיוניים, ברוב המקרים
  • 102:42 - 102:46
    הם ימוקמו בקרבה לאוכלוסיה
  • 102:46 - 102:49
    וכל אחד פשוט
    יכנס, יקח את הפריט
  • 102:49 - 102:52
    ישתמש בו, וכשיסיים, יחזיר
    אותו כשהוא אינו דרוש לו עוד...
  • 102:52 - 102:55
    בדומה לאיך שספריה עובדת כיום.
  • 102:55 - 102:57
    למעשה, מרכזים אלו
    יוכלו לא רק להתקיים
  • 102:57 - 103:00
    בקהילה באותו אופן בו
    מתקיימות חנויות כיום
  • 103:00 - 103:04
    אלא שמרכזי-גישה מתמחים
    יתקיימו באיזורים מסויימים
  • 103:04 - 103:07
    בהם לעיתים קרובות
    משתמשים באותם טובין
  • 103:07 - 103:11
    וכך תיחסך עוד אנרגיה
    בהפחתת הובלה חוזרת.
  • 103:11 - 103:14
    ומרגע שמערכת ניטור
    הביקוש הזו תהיה מוכנה
  • 103:14 - 103:17
    היא תחובר אל
    מערכת ניהול הייצור
  • 103:17 - 103:20
    וכמובן אל מערכת ניהול המשאבים
  • 103:20 - 103:23
    ובכך תיצור מכונת
    ניהול עולמית מאוחדת
  • 103:23 - 103:26
    המתעדכנת באופן דינמי
  • 103:26 - 103:29
    שפשוט מוודאת שנישאר ברי-קיימא
  • 103:29 - 103:33
    החל משימור שלמות
    המשאבים הסופיים שלנו
  • 103:33 - 103:36
    וכלה בהקפדה שתמיד
    נייצר את הטובין
  • 103:36 - 103:38
    הטובים ביותר
    ובצורה המחושבת ביותר
  • 103:38 - 103:40
    יחד עם הפצתם בצורה
  • 103:40 - 103:43
    האינטיליגנטית והיעילה ביותר.
  • 103:43 - 103:47
    והתוצאה המיוחדת של הגישה
    הזו המבוססת על שימור
  • 103:47 - 103:50
    שנוגדת את תחושת הבטן של רבים
  • 103:50 - 103:53
    היא שהתהליך ההגיוני הזה,
  • 103:53 - 103:56
    האמפירי מיסודו,
    של שימור ויעילות
  • 103:56 - 104:01
    שיגדיר באופן ממשי
    קיימות ארוכת-טווח בעולם
  • 104:01 - 104:06
    קרוב לוודאי יאפשר משהו שמעולם
    לא נראה בהיסטוריה האנושית
  • 104:06 - 104:08
    שפע של גישה...
  • 104:08 - 104:11
    לא רק לאחוז מסויים מתוך
    האוכלוסיה העולמית...
  • 104:11 - 104:15
    אלא לכלל הציויליזציה.
  • 104:16 - 104:18
    את המודל הכלכלי הזה, כפי
    שתואר זה עתה בכלליות...
  • 104:18 - 104:21
    את הגישה המערכתית
    והאחראית הזו לניהול
  • 104:21 - 104:24
    משאבים ותהליכים בכל כדור הארץ
  • 104:24 - 104:26
    שעוצבה לעשות לא פחות מאשר
  • 104:26 - 104:28
    לדאוג לקיום האנושות כמכלול
  • 104:28 - 104:31
    באופן בר-הקיימא והיעיל ביותר
  • 104:31 - 104:32
    ניתן לכנות:
  • 104:32 - 104:35
    "כלכלה מבוססת משאבים".
  • 104:35 - 104:38
    הרעיון הוגדר
    בשנות ה-70 על ידי
  • 104:38 - 104:41
    המהנדס החברתי
    ז'ק פרסקו.
  • 104:41 - 104:44
    הוא הבין אז, שהחברה
    היתה במסלול התנגשות
  • 104:44 - 104:49
    עם הטבע ועם עצמה,
    אינה בת-קיימא בכל רמה
  • 104:49 - 104:51
    ואם דברים לא ישתנו
  • 104:51 - 104:54
    אנו נשמיד את עצמנו,
    בדרך זו או אחרת.
  • 104:54 - 104:56
    האם כל הדברים האלה
    שאתה אומר, ז'ק...
  • 104:56 - 104:59
    האם אפשר לבנות אותם
    עם הידע שיש לנו היום?
  • 104:59 - 105:03
    או שאתה מעריך, על סמך
    מה שאנו יודעים היום.
  • 105:03 - 105:06
    לא. ניתן לבנות את כל הדברים
    האלה עם הידע שלנו היום.
  • 105:06 - 105:09
    זה יקח 10 שנים
    לשנות את פני כדוה"א.
  • 105:09 - 105:12
    לבנות מחדש את
    העולם כגן עדן שני.
  • 105:12 - 105:14
    הבחירה היא שלכם.
  • 105:14 - 105:16
    הטיפשות שבמרוץ
    החימוש הגרעיני...
  • 105:16 - 105:18
    הפיתוח של כלי נשק...
  • 105:18 - 105:20
    הנסיון לפתור את הבעיות
    שלכם בדרך פוליטית
  • 105:20 - 105:23
    ע"י בחירה של מפלגה
    פוליטית זו או אחרת...
  • 105:23 - 105:26
    כל הפוליטיקה נוטפת שחיתות.
  • 105:26 - 105:27
    הרשו לי לומר זאת שוב:
  • 105:27 - 105:30
    קומוניזם, סוציאליזם,
    פאשיזם... הדמוקרטים
  • 105:30 - 105:34
    הליברלים... אנחנו רוצים ללכד
    את כל בני האדם
  • 105:34 - 105:37
    כל האירגונים המאמינים
    בחיים טובים יותר עבור האדם:
  • 105:37 - 105:40
    אין דבר כזה בעיות של
    שחורים או בעיות של פולנים
  • 105:40 - 105:42
    או של בעיות של יהודים
    או בעיות של יוונים
  • 105:42 - 105:45
    או בעיות של נשים -
    יש בעיות של בני-אדם!
  • 105:45 - 105:48
    אני לא מפחד מאיש; אני
    לא עובד בשביל אף אחד;
  • 105:48 - 105:49
    אף אחד לא יכול לפטר אותי.
  • 105:49 - 105:51
    אין לי בוס.
  • 105:51 - 105:54
    אני פוחד לחיות בחברה
    בה אנו חיים היום.
  • 105:54 - 105:58
    החברה שלנו לא יכולה להשאר
    על כנה עם אי הכשירות הזאת.
  • 105:58 - 106:00
    ,היא הייתה נהדרת
    מערכת השוק החופשי
  • 106:00 - 106:03
    לפני כ-35 שנה. זה
    היה הקץ לתועלת שלה.
  • 106:03 - 106:07
    עתה, עלינו לשנות את הדרך
    בה אנו חושבים או להחרב.
  • 106:08 - 106:12
    סרטי האימה בעתיד
    יהיו על החברה שלנו...
  • 106:12 - 106:14
    הדרך בה זה לא עבד
  • 106:14 - 106:15
    והפוליטיקה...
  • 106:15 - 106:18
    יהיו חלק מסרט אימה.
  • 106:20 - 106:25
    ובכן, כיום הרבה אנשים
    משתמשים בביטוי 'מדע קר'
  • 106:25 - 106:27
    משום שהוא אנליטי
  • 106:27 - 106:30
    והם אפילו לא יודעים
    מה משמעות המילה אנליטי
  • 106:30 - 106:33
    מדע, משמעותו:
    אומדנים מדוייקים יותר
  • 106:33 - 106:35
    של הדרך בה העולם באמת עובד.
  • 106:36 - 106:39
    ככה שזה לומר את
    האמת - זה מה שזה.
  • 106:39 - 106:42
    מדענים לא מנסים
    להסתדר עם אנשים.
  • 106:42 - 106:44
    הם אומרים מהם הממצאים שלהם.
  • 106:44 - 106:47
    הם חייבים להטיל ספק בכל הדברים
  • 106:47 - 106:51
    ואם מדען כלשהו מגיע
    עם איזשהו ניסוי שמראה
  • 106:51 - 106:54
    שלחומרים מסויימים יש
    תכונות חוזק מסויימות
  • 106:54 - 106:56
    מדענים אחרים יהיו חייבים
    להיות מסוגלים לחזור על
  • 106:56 - 106:59
    הניסוי ולהגיע לאותן תוצאות.
  • 106:59 - 107:03
    אפילו אם נראה
    למדען שכנף של מטוס,
  • 107:03 - 107:06
    לאור חישובים מתמטיים,
  • 107:06 - 107:08
    יכולה לשאת משקל נתון
  • 107:08 - 107:11
    הם עדיין יערמו עליה שקי חול
  • 107:11 - 107:13
    כדי לראות מתי היא
    נשברת ואז יגידו:
  • 107:13 - 107:16
    'אתם יודעים שהחישובים שלי
    נכונים או שהם לא מדוייקים'.
  • 107:16 - 107:20
    אני אוהב את השיטה הזאת
    מאחר והיא חפה מדעה קדומה
  • 107:20 - 107:23
    ומחשיבה שמתמטיקה יכולה
    לפתור את כל הבעיות.
  • 107:23 - 107:26
    צריך להעמיד גם את
    המתמטיקה שלך במבחן.
  • 107:26 - 107:29
    אני חושב שכל שיטה שאפשר
  • 107:29 - 107:32
    להעמיד במבחן - צריך
    להעמידה למבחן.
  • 107:32 - 107:36
    ושכל ההחלטות צריכות
    להתבסס על מחקר.
  • 107:37 - 107:39
    כלכלה מבוססת משאבים היא פשוט
  • 107:39 - 107:42
    יישום השיטה המדעית
    לענייני החברה.
  • 107:42 - 107:45
    גישה שנעדרת לחלוטין
    מן העולם כיום.
  • 107:45 - 107:48
    חברה היא המצאה טכנית.
  • 107:48 - 107:51
    והדרכים היעילות ביותר
    ליצירת בריאות מיטבית
  • 107:51 - 107:55
    ייצור, הפצה, תשתיות
    עירוניות וכדומה
  • 107:55 - 107:58
    משתייכות לתחום המדע
  • 107:58 - 108:01
    והטכנולוגיה - לא לפוליטיקה
    או לכלכלות כספיות.
  • 108:01 - 108:05
    היא פועלת באותו אופן
    שיטתי שבו פועל, למשל, מטוס
  • 108:05 - 108:09
    ואין שום דרך ימנית
    או שמאלנית לבנות מטוס.
  • 108:09 - 108:11
    באופן דומה, הטבע עצמו הוא
  • 108:11 - 108:14
    נקודת הייחוס הפיזית באמצעותה
    אנו מוכיחים את המדע שלנו
  • 108:14 - 108:16
    והוא מערכת קבועה -
  • 108:16 - 108:19
    המתהווה רק מתוך ההבנה
    המתרחבת שלנו אותה.
  • 108:20 - 108:22
    למעשה, אין לזה
    שום קשר למה שאתם
  • 108:22 - 108:25
    אישית חושבים או מאמינים לנכון.
  • 108:25 - 108:27
    אלא, הוא נותן לכם אפשרות:
  • 108:27 - 108:29
    אתם יכולים ללמוד ולהתאים עצמכם
  • 108:29 - 108:31
    לחוקים הטבעיים שלו
    ולנהל עצמכם בהתאם לכך
  • 108:31 - 108:34
    כשאתם יוצרים בקביעות
    בריאות טובה וקיימות...
  • 108:34 - 108:38
    או שאתם יכולים ללכת נגד
    הזרם - ללא תועלת.
  • 108:38 - 108:40
    זה לא משנה כמה אתם
    מאמינים שאתם יכולים
  • 108:40 - 108:42
    פשוט לקום כרגע
    וללכת על הקיר שלידכם
  • 108:42 - 108:45
    חוק הכבידה לא יאפשר את זה.
  • 108:45 - 108:47
    אם אתה לא אוכל - אתה תמות.
  • 108:47 - 108:50
    אם אתה לא מקבל מגע
    כתינוק - אתה תמות.
  • 108:50 - 108:54
    קשה כמו שזה עשוי
    להישמע, הטבע הוא דיקטטורה
  • 108:54 - 108:57
    ואנו יכולים או להקשיב
    לו ולהגיע להרמוניה עמו
  • 108:57 - 109:00
    או לסבול את התוצאות
    המנוגדות הבלתי נמנעות.
  • 109:00 - 109:03
    אז, כלכלה מבוססת
    משאבים היא לא יותר
  • 109:03 - 109:07
    מאשר סדרת הבנות
    תומכות חיים מוכחות
  • 109:07 - 109:09
    בה כל ההחלטות מבוססות על
  • 109:09 - 109:13
    קיימות אנושית
    וסביבתית מיטביות.
  • 109:13 - 109:16
    היא לוקחת בחשבון את
    "בסיס החיים" האמפירי
  • 109:16 - 109:19
    שכל בן אנוש חולק כצורך
  • 109:19 - 109:23
    ללא התחשבות בפילוסופיה
    הפוליטית או הדתית שלו.
  • 109:23 - 109:26
    אין יחסיות תרבותית לגישה זו.
  • 109:26 - 109:29
    זה לא עניין של דעה.
  • 109:29 - 109:31
    צרכים אנושיים הם צרכים אנושיים
  • 109:31 - 109:35
    וגישה לצרכי החיים,
    כמו אוויר נקי
  • 109:35 - 109:37
    אוכל מזין ומים נקיים
  • 109:37 - 109:41
    ביחד עם סביבה מחזקת, יציבה,
  • 109:41 - 109:45
    מטפחת, לא אלימה... דרושה
  • 109:45 - 109:47
    לבריאותנו המנטלית והפיזית
  • 109:47 - 109:49
    לכושר ההתפתחות שלנו
  • 109:49 - 109:52
    ומכך, להישרדות
    המין האנושי עצמו.
  • 109:52 - 109:55
    כלכלה מבוססת משאבים
  • 109:55 - 109:58
    תתבסס על משאבים זמינים.
  • 109:58 - 110:01
    אתם לא יכולים סתם
    להביא הרבה אנשים לאי
  • 110:01 - 110:07
    או לבנות עיר של
    50,000 איש ללא גישה
  • 110:07 - 110:09
    לצרכי החיים.
  • 110:09 - 110:13
    אז, כשאני משתמש במונח
    'גישה מערכתית מקיפה'
  • 110:13 - 110:18
    אני מדבר על לעשות רשימת
    מלאי של האיזור קודם
  • 110:18 - 110:21
    ולקבוע מה האיזור
    הזה יכול לספק.
  • 110:21 - 110:23
    לא סתם גישה אדריכלית,
  • 110:23 - 110:26
    לא סתם גישה עיצובית,
  • 110:26 - 110:30
    אלא עיצוב החייב להיות
    מבוסס על כל הדרישות
  • 110:30 - 110:31
    על מנת לתמוך בחיי אדם
  • 110:31 - 110:35
    ולזה אני מתכוון
    בדרך חשיבה משולבת.
  • 110:35 - 110:38
    אוכל, ביגוד,
    מחסה, חום, אהבה...
  • 110:38 - 110:41
    כל הדברים הללו נחוצים
  • 110:41 - 110:43
    ואם אתם מונעים
    מאנשים כל אחד מהם
  • 110:44 - 110:49
    יש לכם אדם פחות,
    שפחות מסוגל לתפקד.
  • 110:49 - 110:53
    כפי שתואר קודם, גישה
    גלובלית ומערכתית מהיסוד
  • 110:53 - 110:58
    של כלכלה מבוססת משאבים,
    לכרייה, ייצור וחלוקה
  • 110:58 - 111:03
    מבוססת על סדרת מנגנוני
    כלכלה אמיתיים, או 'אסטרטגיות'
  • 111:03 - 111:05
    המבטיחות יעילות וקיימות
  • 111:05 - 111:09
    בכל תחום בכלכלה.
  • 111:09 - 111:12
    אז, בהמשך לקו מחשבה זה
    בנוגע לתכנון הגיוני -
  • 111:12 - 111:14
    מה הדבר הבא במשוואה שלנו?
  • 111:14 - 111:17
    איפה כל זה מתגשם?
  • 111:17 - 111:18
    ערים.
  • 111:18 - 111:22
    הופעת העיר היא מאפיין
    מגדיר של התרבות המודרנית.
  • 111:22 - 111:26
    תפקידה הוא לאפשר
    גישה יעילה לצרכי החיים
  • 111:26 - 111:31
    ביחד עם תמיכה חברתית ויחסי
    גומלין קהילתיים מוגברים.
  • 111:31 - 111:34
    אז איך ניגש לתכנן
    את העיר האידיאלית?
  • 111:34 - 111:36
    באיזו צורה נעשה אותה?
  • 111:36 - 111:38
    מרובעת? טרפז?
  • 111:38 - 111:40
    ובכן, בהתחשב בכך
    שאנו ננוע דרך הדבר הזה
  • 111:40 - 111:43
    עדיף שנעשה את זה שווה
    מרחק ככל האפשר לנוחות...
  • 111:44 - 111:46
    ומכך העיגול.
  • 111:46 - 111:48
    מה העיר תכיל?
  • 111:48 - 111:52
    ובכן, באופן טבעי אנו זקוקים
    לאיזור מגורים, איזור ייצור
  • 111:52 - 111:55
    איזור ייצור חשמל, איזור חקלאי.
  • 111:56 - 111:59
    אבל אנו גם זקוקים לטיפוח כבני
    אנוש. מכך יש צורך בתרבות,
  • 111:59 - 112:02
    טבע, בילוי וחינוך.
  • 112:02 - 112:04
    אז הבה נכלול פארק פתוח נחמד
  • 112:04 - 112:09
    איזור בידור / אירועים
    למטרות חברתיות ותרבותיות
  • 112:09 - 112:11
    ומתקני חינוך ומחקר.
  • 112:11 - 112:14
    ומאחר שאנו עובדים עם עיגול
  • 112:14 - 112:16
    נראה הגיוני למקם את
    הפונקציות הללו בחגורות
  • 112:16 - 112:19
    בהתבסס על כמות
    האדמה הדרושה לכל מטרה
  • 112:20 - 112:22
    ביחד עם גישה נוחה.
  • 112:22 - 112:23
    טוב מאוד.
  • 112:24 - 112:26
    כעת, בואו נרד לפרטים:
  • 112:26 - 112:28
    קודם כל אנו צריכים להביא
    בחשבון את תשתית הליבה
  • 112:28 - 112:31
    או הקרביים של העיר החיה.
  • 112:31 - 112:33
    אלו יהיו ערוצי
    הובלת המים, הטובין,
  • 112:33 - 112:36
    הפסולת והאנרגיה.
  • 112:36 - 112:39
    ממש כפי שיש לנו מערכות
    מים וביוב מתחת לערינו כיום
  • 112:40 - 112:42
    נרחיב את עיקרון
    התיעול הזה בכדי
  • 112:42 - 112:45
    לשלב מיחזור פסולת
    ואת ההובלה עצמה.
  • 112:45 - 112:48
    אין יותר דוורים או מפני זבל.
  • 112:48 - 112:50
    הכל מובנה אל תוך
    המערכת. נוכל אפילו להשתמש
  • 112:50 - 112:53
    בצינורות אוויר דחוס
    אוטומטיים ובטכנולוגיות דומות.
  • 112:54 - 112:55
    אותו הדבר לגבי תובלה.
  • 112:55 - 112:59
    יש לשלב ולתכנן אותה באופן
    אסטרטגי על מנת להפחית
  • 112:59 - 113:03
    או אפילו להסיר את הצורך
    בכלי רכב בזבזניים עצמאיים.
  • 113:03 - 113:06
    חשמליות, מסועים ורכבות
  • 113:06 - 113:08
    רחף מגנטי שיכולות
    למעשה לקחת אתכם
  • 113:08 - 113:10
    לכל מקום בעיר, אפילו מעלה ומטה
  • 113:10 - 113:14
    יחד עם היכולת לחבר
    אתכם עם ערים אחרות.
  • 113:14 - 113:17
    וכמובן, במקרה ויש צורך במכונית
  • 113:17 - 113:20
    היא תתופעל אוטומטית בידי לווין
    לשם שמירת הבטיחות והשלמות.
  • 113:20 - 113:24
    למען האמת, טכנולוגיה
    אוטומטית זו פועלת כבר עכשיו.
  • 113:24 - 113:29
    תאונות דרכים הורגות כ-1.2
    מיליון איש מידי שנה ושנה;
  • 113:29 - 113:31
    וכ-50 מיליון איש נפצעים.
  • 113:31 - 113:34
    זה בלתי מתקבל על
    הדעת ולא חייב לקרות.
  • 113:34 - 113:38
    בין תכנון ערים יעיל לבין
    מכוניות אוטומטיות, ללא נהג
  • 113:38 - 113:41
    ניתן יהיה לבטל כליל
    את מניין ההרוגים הנ"ל.
  • 113:41 - 113:43
    חקלאות.
  • 113:43 - 113:46
    כיום, באמצעות שיטות תעשייתיות
    אקראיות לצמצום עלויות
  • 113:46 - 113:50
    בשימוש בחומרי הדברה,
    דישון מופרז ואמצעים אחרים
  • 113:50 - 113:52
    הצלחנו להרוס בהצלחה, חלק רב
  • 113:52 - 113:54
    מהקרקע הראויה לעיבוד על כדוה"א
  • 113:54 - 113:58
    שלא לדבר על ההרעלה
    של גופינו במידה רבה.
  • 113:58 - 114:01
    למעשה, רעלנים כימיים
    חקלאיים ותעשייתיים
  • 114:01 - 114:07
    מופיעים כעת בכל בן
    אדם שנבדק, כולל פעוטות.
  • 114:07 - 114:10
    למרבה המזל, יש
    אלטרנטיבה זוהרת -
  • 114:10 - 114:14
    אמצעי גידול ללא אדמה של
    הידרופוניקה ואירופוניקה
  • 114:14 - 114:17
    שגם מקטינות את הצורך
    בחומרים מזינים ומים
  • 114:17 - 114:20
    בעד כ-75% מהשימוש הנוכחי.
  • 114:20 - 114:24
    ניתן כעת לגדל אוכל באופן
    אורגני ובקנה מידה תעשייתי
  • 114:24 - 114:27
    בחוות אנכיות סגורות.
  • 114:27 - 114:30
    למשל, חלקות בנות
    50 קומות של 4 דונם
  • 114:30 - 114:32
    שבעצם מבטלות לחלוטין את הצורך
  • 114:32 - 114:35
    בחומרי הדברה
    ופחמימנים באופן כללי.
  • 114:35 - 114:38
    זה העתיד של
    תעשיית גידול המזון.
  • 114:38 - 114:40
    יעילה, נקייה ומלאת שפע.
  • 114:40 - 114:43
    אז, מערכות מתקדמות
    כאלו תהיינה, בחלקן
  • 114:43 - 114:46
    מה שתכיל חגורת החקלאות שלנו
  • 114:46 - 114:50
    שתייצר את כל האוכל הנחוץ
    עבור אוכלוסיית העיר כולה
  • 114:50 - 114:53
    ללא הצורך לייבא משהו מבחוץ
  • 114:53 - 114:56
    דבר החוסך זמן, פסולת ואנרגיה.
  • 114:56 - 114:58
    ואם כבר מדברים על אנרגיה -
  • 114:58 - 115:01
    חגורת האנרגיה
    תעבוד בגישה מערכתית
  • 115:01 - 115:04
    כדי להפיק חשמל משפע
    האמצעים המתחדשים שלנו.
  • 115:04 - 115:09
    במיוחד: רוח, שמש, חום
    תת-קרקעי והפרשי חום
  • 115:09 - 115:12
    ואם בקרבת מקורות מים:
    כח גאות וגלים.
  • 115:13 - 115:15
    כדי להימנע מהפסקות חשמל ולוודא
  • 115:15 - 115:17
    שיהיה החזר אנרגיה חיובי
  • 115:17 - 115:20
    אמצעים אלו יפעלו במערכת משולבת
  • 115:20 - 115:22
    ויספקו כח אחד לשני בעת הצורך
  • 115:22 - 115:25
    כשבאותו הזמן
    יאחסנו אנרגיה עודפת
  • 115:25 - 115:27
    בקבלי-על גדולים מתחת לאדמה
  • 115:27 - 115:29
    כך ששום דבר לא מתבזבז.
  • 115:29 - 115:32
    ולא רק שהעיר מספקת חשמל לעצמה
  • 115:32 - 115:35
    מבנים מסויימים יופעלו עצמאית
  • 115:35 - 115:38
    ויפיקו חשמל דרך
    צבעים פוטו-וולטאים,
  • 115:38 - 115:42
    מתמרי לחץ-מבניים, אפקט
    (סיבק (אפקט הצמד התרמי
  • 115:42 - 115:45
    וטכנולוגיות קיימות נוספות
    שאינן מנוצלות מספיק.
  • 115:46 - 115:47
    אך כמובן, זה מעלה את השאלה:
  • 115:48 - 115:50
    כיצד הטכנולוגיה הזאת, ומוצרים
  • 115:50 - 115:52
    באופן כללי, מיוצרים מלכתחילה?
  • 115:52 - 115:54
    זה מביא אותנו לייצור:
  • 115:54 - 115:57
    חגורת התעשייה, חוץ מהיותה
    מקום לבתי חולים וכו'
  • 115:57 - 116:00
    תהיה המוקד של מפעלי הייצור.
  • 116:00 - 116:01
    על אף שתעשה שימוש
    בעיקר במשאבים מקומיים
  • 116:01 - 116:04
    היא תקבל, כמובן, חומרי גלם דרך
  • 116:04 - 116:07
    מערכת ניהול המשאבים
    העולמית, עליה דובר זה עתה
  • 116:08 - 116:12
    כאשר הביקוש נוצר על
    ידי אוכלוסיית העיר עצמה.
  • 116:12 - 116:14
    בכל הנוגע למכניקה של הייצור
  • 116:14 - 116:17
    אנו צריכים לדון
    בתופעה רבת עוצמה חדשה
  • 116:17 - 116:20
    שניצתה ממש לאחרונה
    בהיסטוריה האנושית
  • 116:20 - 116:23
    והיא בדרך לשנות הכל.
  • 116:24 - 116:26
    זה נקרא מיכון
  • 116:26 - 116:28
    או האוטומציה של עבודה.
  • 116:28 - 116:31
    ובכן, אם תסתכל
    סביב, תשים לב שכמעט
  • 116:31 - 116:34
    כל מה שאנו משתמשים בו היום
  • 116:34 - 116:37
    נוצר בצורה אוטומטית.
  • 116:37 - 116:42
    הנעליים שלך, הבגדים שלך,
    כלי הבית, המכונית שלך וכו'...
  • 116:42 - 116:48
    כל אלה מורכבים ונבנים על
    ידי מכונות באופן אוטומטי.
  • 116:49 - 116:52
    האם נוכל לומר שהחברה לא הושפעה
  • 116:52 - 116:56
    מההתקדמויות הטכנולוגיות
    המשמעותיות הללו?
  • 116:56 - 116:57
    כמובן שלא.
  • 116:57 - 117:02
    מערכות אלו למעשה
    מכתיבות מבנים חדשים
  • 117:02 - 117:08
    וצרכים חדשים והופכות
    דברים רבים אחרים למיושנים.
  • 117:08 - 117:12
    אם כך, אנחנו מתקדמים בפיתוח
  • 117:12 - 117:16
    ובשימוש בטכנולוגיה
    באופן אקספוננציאלי.
  • 117:16 - 117:21
    כך שללא ספק האוטומציה
    תימשך. אי אפשר לעצור
  • 117:22 - 117:24
    טכנולוגיות שפשוט הגיוניות.
  • 117:24 - 117:28
    האוטומציה של עבודה ע"י
    טכנולוגיה נמצאת בבסיסו
  • 117:28 - 117:31
    של כל שינוי חברתי
    משמעותי בהיסטוריה האנושית.
  • 117:31 - 117:34
    מהמהפכה החקלאית והמצאת המחרשה
  • 117:34 - 117:38
    עד המהפכה התעשייתית
    והמצאת המכונה המונעת
  • 117:38 - 117:41
    ועד לעידן המידע הנוכחי
    אליו הגענו, באופן עקרוני,
  • 117:41 - 117:45
    באמצעות המצאת האלקטרוניקה
    המתקדמת והמחשבים.
  • 117:45 - 117:48
    ובנוגע לתהליכי
    ייצור מתקדמים כיום,
  • 117:48 - 117:51
    תהליך המיכון מתפתח
    כעת באופן עצמאי.
  • 117:51 - 117:54
    בהתרחקו מהשיטה המסורתית של
  • 117:54 - 117:56
    הרכבת חלקים ורכיבים לתבנית -
  • 117:57 - 117:59
    לכדי שיטה מתקדמת של יצירת
  • 117:59 - 118:02
    מוצרים שלמים בתהליך בודד.
  • 118:02 - 118:06
    כמו רוב המהנדסים, הביולוגיה
    מרתקת אותי כיוון שהיא
  • 118:06 - 118:10
    כ"כ מלאה בדוגמאות
    יוצאות מן-הכלל של הנדסה.
  • 118:10 - 118:16
    ביולוגיה היא בעצם: חקר הדברים
    שמשכפלים את עצמם.
  • 118:16 - 118:18
    כמובן, כהגדרה הטובה
    ביותר שיש לנו ל"חיים".
  • 118:18 - 118:20
    שוב, בתור מהנדס, תמיד הייתי
  • 118:20 - 118:23
    מסוקרן על ידי הרעיון של
    מכונות שיכולות לשכפל את עצמן.
  • 118:23 - 118:26
    רפ-ראפ היא מדפסת
    תלת מימדית.
  • 118:26 - 118:29
    כלומר, זאת מדפסת המחוברת למחשב
  • 118:29 - 118:32
    ובמקום להדפיס דפוסים
    דו-מימדיים על גבי נייר
  • 118:32 - 118:35
    היא יוצרת פריטים
    תלת-מימדיים אמיתיים ופיזיים.
  • 118:36 - 118:37
    אין בזה שום דבר חדש,
  • 118:37 - 118:40
    מדפסות תלת מימד
    קיימות כבר כ-30 שנה.
  • 118:40 - 118:45
    העניין המלהיב איתה הוא שהיא מדפיסה
    את רוב החלקים מהם היא מורכבת.
  • 118:45 - 118:47
    אז אם יש לך מדפסת
    כזאת, אתה יכול
  • 118:47 - 118:48
    ליצור בעזרתה מדפסת
    נוספת ולתת אותה לחבר
  • 118:48 - 118:51
    וכמו כן תוכל להדפיס
    דברים שימושיים רבים.
  • 118:51 - 118:55
    מההדפסה הפשוטה של
    מוצרי משק בית בסיסיים
  • 118:55 - 118:59
    ועד להדפסת מרכב
    רכב שלם בבת אחת.
  • 118:59 - 119:02
    לטכנולוגיית הדפסה תלת
    מימדית מתקדמת יש כעת
  • 119:02 - 119:05
    את הפוטנציאל לשנות
    למעשה כל תחום של ייצור.
  • 119:05 - 119:07
    כולל בניית בתי מגורים.
  • 119:08 - 119:10
    "עיצוב מתאר" הוא
  • 119:10 - 119:13
    למעשה טכנולוגיית ייצור,
  • 119:13 - 119:17
    תהליך ההדפסה בתלת-מימד,
    שבו אתה בונה
  • 119:17 - 119:21
    עצמים תלת-מימדיים
    היישר מתוך מודל ממוחשב.
  • 119:21 - 119:24
    בעזרת עיצוב מתאר, יהיה אפשר
  • 119:24 - 119:27
    לבנות בית בגודל
    600 מטרים רבועים
  • 119:27 - 119:31
    באמצעות המכונה
    בלבד, תוך יום אחד.
  • 119:31 - 119:36
    הסיבה שבגללה אנשים
    מתעניינים באוטומציה של בנייה
  • 119:36 - 119:39
    היא שזה באמת
    מספק יתרונות רבים.
  • 119:39 - 119:43
    לדוגמא, בנייה היא מלאכה
    שדורשת הרבה ידיים עובדות
  • 119:43 - 119:50
    ולמרות שתחום זה מספק
    עבודות למגזר מסויים בחברה
  • 119:50 - 119:55
    יש לו גם בעיות וסיבוכים.
  • 119:55 - 120:00
    לדוגמא, עבודה בבניין היא
    העבודה המסוכנת ביותר שקיימת.
  • 120:00 - 120:03
    היא גרועה יותר מכרייה וחקלאות,
  • 120:03 - 120:07
    שיעור התמותה בה הוא הגבוה
    ביותר כמעט בכל מדינה.
  • 120:08 - 120:10
    בעיה נוספת היא הפסולת.
  • 120:10 - 120:15
    על כל בית מגורים ממוצע בארה"ב
    נוצרים 3 עד 7 טונות של פסולת.
  • 120:16 - 120:21
    זוהי עובדה משמעותית אם
    מסתכלים על ההשפעה של ענף הבנייה
  • 120:21 - 120:25
    תוך ידיעה שכ-40%
    מכל החומרים בעולם
  • 120:25 - 120:28
    משמשים לבנייה.
  • 120:28 - 120:31
    אם כך, זה בזבוז גדול
    של אנרגיה ומשאבים
  • 120:31 - 120:34
    וגם נזק גדול לסביבה.
  • 120:34 - 120:39
    בניית בתים ע"י שימוש
    בפטישים, מסמרים ועץ
  • 120:39 - 120:44
    במצב הטכנולוגיה
    הנוכחי, זה באמת אבסורדי
  • 120:44 - 120:47
    והיא תיעלם, כפי שקרה
    לכלל מעמד הפועלים
  • 120:47 - 120:50
    במגזר הייצור בארה"ב.
  • 120:51 - 120:56
    לאחרונה נעשה מחקר ע"י
    MIT-הכלכלן דייויד אוטור מ
  • 120:56 - 121:00
    בו נאמר כי מעמד הביניים
    שלנו הוא מיושן כעת
  • 121:00 - 121:03
    ומוחלף על ידי תהליך האוטומציה.
  • 121:04 - 121:07
    בפשטות, מיכון
    הוא יותר פרודקטיבי
  • 121:07 - 121:10
    יותר יעיל ויותר בר-קיימא
    מאשר מלאכת אדם
  • 121:10 - 121:13
    בכל מגזר בכלכלה
    היום, הלכה למעשה.
  • 121:13 - 121:17
    מכונות לא צריכות חופשות,
    הפסקות, ביטוח, פנסיה
  • 121:17 - 121:19
    והן יכולות לעבוד 24
    שעות ביממה, בכל יום.
  • 121:20 - 121:22
    התנובה הפוטנציאלית והדיוק
  • 121:22 - 121:25
    בהשוואה למלאכת אדם,
    היא דבר שאין דומה לו.
  • 121:26 - 121:29
    השורה התחתונה: עבודה
    אנושית חוזרנית הופכת למיושנת
  • 121:29 - 121:31
    וללא מעשית ברחבי העולם
  • 121:31 - 121:34
    והאבטלה שאתם רואים סביבכם היום
  • 121:34 - 121:37
    היא באופן עקרוני התוצאה של
  • 121:37 - 121:40
    אבולוצית ההתיעלות
    הזו של הטכנולוגיה.
  • 121:40 - 121:44
    במשך שנים, כלכלני שוק
    התייחסו בביטול לדפוס מתגבר זה
  • 121:44 - 121:47
    אשר ניתן לכנות:
    "אבטלה טכנולוגית"
  • 121:47 - 121:50
    מאחר ונדמה היה כי מגזרים חדשים
  • 121:50 - 121:53
    תמיד הופיעו כדי לקלוט מחדש
    עובדים שאיבדו את עבודתם.
  • 121:53 - 121:56
    כיום, מגזר השירות הוא נקודת
    המוקד האמיתית היחידה שנותרה
  • 121:56 - 122:00
    וכרגע מעסיקה יותר מ-80%
    מכוח העבודה האמריקני
  • 122:00 - 122:04
    כאשר רוב המדינות המתועשות
    שומרות על יחס דומה.
  • 122:04 - 122:06
    עם זאת, מגזר זה כעת
  • 122:06 - 122:09
    מאותגר יותר ויותר ע"י
    עמדות תשלום אוטומטיות,
  • 122:09 - 122:13
    מסעדות אוטומטיות
    ואפילו חנויות אוטומטיות.
  • 122:13 - 122:15
    כלכלנים כיום סוף סוף
  • 122:15 - 122:17
    מכירים בעובדה
    אותה הכחישו שנים:
  • 122:17 - 122:21
    לא רק שאבטלה טכנולוגית מחריפה
  • 122:21 - 122:23
    את משבר העבודה הנוכחי
    שאנו רואים ברחבי
  • 122:23 - 122:26
    העולם עקב הרעת
    מצב הכלכלה העולמית
  • 122:26 - 122:28
    אלא שככל שמחריף המיתון
  • 122:28 - 122:31
    כך גוברת המהירות בה
    תעשיות עוברות לייצור מכני.
  • 122:31 - 122:33
    המלכוד, שלא מבינים אותו,
  • 122:33 - 122:36
    הוא שככל שהתעשיות יעברו
    למכונות מהר יותר כדי לחסוך בכסף;
  • 122:36 - 122:38
    יותר אנשים יאבדו
    את עבודותיהם,
  • 122:38 - 122:41
    וכך יפחת כוח הקנייה
    הציבורי עוד יותר.
  • 122:41 - 122:43
    זאת אומרת, שבזמן שהתאגיד
  • 122:43 - 122:45
    יכול לייצר הכל בזול יותר
  • 122:45 - 122:48
    לפחות ופחות אנשים יהיה
    כסף לקנות בכלל משהו,
  • 122:48 - 122:51
    לא משנה כמה זול זה נעשה.
  • 122:51 - 122:54
    השורה התחתונה היא שמשחק
  • 122:54 - 122:57
    ה-"עבודה בתמורה להכנסה" לאט
    לאט מגיע לקיצו.
  • 122:57 - 122:59
    למען האמת, אם
    תיקחו רגע כדי להרהר
  • 122:59 - 123:02
    על העבודות הקיימות כיום
  • 123:02 - 123:05
    עליהן יכולה להשתלט
    האוטומציה, אם תיושם,
  • 123:06 - 123:08
    75% מכח העבודה העולמי
    יוכל להיות מוחלף
  • 123:08 - 123:11
    על ידי מיכון כבר מחר.
  • 123:12 - 123:15
    וזוהי הסיבה שבגללה,
    בכלכלה מבוססת משאבים
  • 123:15 - 123:18
    אין מערכת שוק כספית.
  • 123:18 - 123:20
    אין כסף בכלל...
  • 123:20 - 123:21
    מכיוון שאין צורך בו.
  • 123:21 - 123:23
    כלכלה מבוססת משאבים
  • 123:23 - 123:26
    מכירה ביעילות שבמיכון.
  • 123:26 - 123:28
    ומקבלת אותו עבור מה שהוא מציע.
  • 123:28 - 123:30
    היא לא נלחמת בו
    כפי שאנו עושים כיום.
  • 123:31 - 123:33
    מדוע? כי זה חסר
    אחריות לא לנהוג כך
  • 123:33 - 123:37
    בהתחשב בכל רצון
    ביעילות ובקיימות.
  • 123:38 - 123:41
    וזה מחזיר אותנו
    למערכת העיר שלנו.
  • 123:41 - 123:43
    במרכז ישנה הכיפה המרכזית
  • 123:43 - 123:45
    שלא רק מכילה את
  • 123:45 - 123:48
    מתקני החינוך ומרכז התחבורה,
  • 123:48 - 123:50
    אלא בנוסף מאכסנת
    את המחשב המרכזי
  • 123:50 - 123:52
    שמבצע את הפעולות
    הטכניות של העיר.
  • 123:52 - 123:56
    העיר היא למעשה, מכונה
    אוטומטית אחת גדולה.
  • 123:56 - 123:58
    יש לה חיישנים בכל
    האזורים הטכניים
  • 123:58 - 124:00
    כדי לעקוב אחר התקדמות החקלאות
  • 124:00 - 124:04
    איסוף אנרגיה,
    ייצור, הפצה וכדומה.
  • 124:04 - 124:07
    האם יהיה צורך
    באנשים כדי להשגיח על
  • 124:07 - 124:10
    תהליכים אלו במקרה
    של תקלה וכדומה?
  • 124:10 - 124:11
    סביר להניח שכן.
  • 124:11 - 124:13
    אך מספר האנשים ירד
  • 124:13 - 124:15
    עם הזמן ככל שיתמשכו השיפורים.
  • 124:15 - 124:17
    עם זאת, נכון להיום, אולי 3%
  • 124:17 - 124:19
    מאוכלוסיית העיר יידרשו
  • 124:20 - 124:22
    למשימה זו בסופו של דבר.
  • 124:22 - 124:24
    ואני יכול להבטיח לכם:
  • 124:24 - 124:26
    שבמערכת כלכלית
  • 124:26 - 124:28
    שמעוצבת מראש כדי לטפל בכם
  • 124:29 - 124:31
    ולהבטיח את רווחתכם
  • 124:31 - 124:33
    מבלי שתצטרכו לקבל את מרותה של
  • 124:33 - 124:35
    דיקטטורה פרטית
    על בסיס יומיומי...
  • 124:35 - 124:38
    בדרך כלל לעבודה שאינה
  • 124:38 - 124:40
    הכרחית מבחינה טכנית
    או חסרת תכלית חברתית
  • 124:41 - 124:44
    בזמן שאתם לרוב
    נאבקים בחוב שאינו קיים
  • 124:44 - 124:46
    רק בשביל לגמור את החודש...
  • 124:46 - 124:50
    אני מבטיח לכם: אנשים ינדבו
    מזמנם על ימין ועל שמאל
  • 124:50 - 124:53
    כדי לתחזק ולשפר מערכת
  • 124:53 - 124:56
    שבאמת דואגת להם.
  • 124:57 - 125:00
    ויחד עם נושא ה-'תמריץ'
  • 125:00 - 125:02
    מגיעה ההנחה הנפוצה
  • 125:02 - 125:04
    שאם אין לחץ חיצוני כלשהו
  • 125:04 - 125:07
    על אדם "לעבוד למחייתו"
  • 125:07 - 125:09
    אנשים פשוט יישבו חסרי מעש
  • 125:09 - 125:12
    ויהפכו לגושי שומן עצלנים.
  • 125:12 - 125:14
    זה שטויות.
  • 125:14 - 125:17
    מערכת העבודה שיש לנו כיום
  • 125:17 - 125:19
    היא למעשה מחוללת העצלנות -
  • 125:19 - 125:22
    לא הפיתרון לה.
  • 125:22 - 125:24
    אם אתם מסתכלים אחורה
    לתקופה בה הייתם ילדים -
  • 125:24 - 125:27
    מלאי חיות, מעוניינים
    להבין דברים חדשים -
  • 125:27 - 125:30
    לרוב ליצור ולחקור...
  • 125:30 - 125:33
    אך ככל שעבר הזמן,
    המערכת דחפה אתכם
  • 125:33 - 125:36
    להתרכז באיך להרוויח כסף.
  • 125:36 - 125:38
    ומהחינוך המוקדם
  • 125:38 - 125:41
    ועד ללימוד באוניברסיטה,
    אופקיכם מוצרים יותר ויותר.
  • 125:41 - 125:44
    רק כדי להפוך למין יצור המשמש
  • 125:44 - 125:46
    כשן בגלגל השיניים במודל
  • 125:46 - 125:49
    השולח את כל פירותיו
    למאיון העליון.
  • 125:49 - 125:52
    מחקרים מדעיים כיום
    הראו שבפועל, אנשים
  • 125:52 - 125:55
    לא מונעים ע"י תגמול כספי
  • 125:55 - 125:58
    כשזה מגיע לכושר
    ההמצאה והיצירה.
  • 125:58 - 126:00
    היצירה עצמה היא הגמול.
  • 126:01 - 126:04
    למעשה, נראה כי כסף
    משרת בתור תמריץ אך ורק
  • 126:04 - 126:06
    לפעולות חוזרניות ויומיומיות,
  • 126:06 - 126:10
    תפקיד שזה עתה הראנו
    שאפשר להעביר לידי מכונה.
  • 126:10 - 126:12
    אז כשזה מגיע לחדשנות
  • 126:12 - 126:15
    לשימוש הממשי של השכל האנושי
  • 126:15 - 126:18
    התמריץ הכספי הוכח להיות כמכשול
  • 126:18 - 126:21
    המתערב ומסיט מחשיבה יצירתית.
  • 126:21 - 126:24
    וזה יכול להסביר מדוע
    ניקולה טסלה, האחים רייט
  • 126:24 - 126:27
    וממציאים אחרים
    שתרמו באופן יוצא דופן
  • 126:27 - 126:28
    לעולמנו כיום
  • 126:28 - 126:32
    מעולם לא הונעו
    בידי תמריץ כספי.
  • 126:32 - 126:35
    כסף הוא למעשה, תמריץ שווא
  • 126:35 - 126:38
    וגורם לפי מאה יותר עיוות
  • 126:38 - 126:40
    מאשר תרומה.
  • 126:42 - 126:45
    בוקר טוב תלמידים. שבו בבקשה.
  • 126:45 - 126:48
    הדבר הראשון שברצוני
    לעשות הוא לעבור אחד אחד
  • 126:48 - 126:52
    ולשאול מה כל אחד ירצה
    להיות כשיהיה גדול.
  • 126:52 - 126:54
    מי רוצה להיות ראשון?
  • 126:54 - 126:56
    אוקי, מה איתך שרה?
  • 126:56 - 127:01
    כשאני אגדל אני רוצה לעבוד
    במקדונלד'ס כמו אמא שלי!
  • 127:01 - 127:04
    הו, מסורת משפחתית אה?
  • 127:04 - 127:06
    ומה איתך, לינדה?
  • 127:06 - 127:08
    כשאני אגדל, אני הולכת להיות
  • 127:08 - 127:11
    זונה ברחובות העיר ניו-יורק!
  • 127:11 - 127:13
    הו! נערת זוהר, אה?
  • 127:13 - 127:15
    שאפתני מאד.
  • 127:15 - 127:17
    ומה לגביך, טומי?
  • 127:17 - 127:19
    כשאני אגדל, אני אהיה
  • 127:19 - 127:21
    איש עסקים עשיר אליטיסטי, שעובד
  • 127:21 - 127:23
    בוול סטריט ומרוויח
  • 127:23 - 127:25
    מהקריסה של כלכלות זרות.
  • 127:25 - 127:26
    בעל יוזמה...
  • 127:26 - 127:30
    ונהדר לראות תחום
    עניין רב-תרבותי!
  • 127:32 - 127:34
    [קורבנות של תרבות]
  • 127:34 - 127:36
    כפי שנאמר מקודם,
    כלכלה מבוססת משאבים
  • 127:36 - 127:40
    מיישמת את השיטה המדעית
    לניהול ענייני החברה
  • 127:40 - 127:43
    והדבר אינו מוגבל
    רק ליעילות טכנית.
  • 127:44 - 127:46
    יש בכך גם שיקולים של
  • 127:46 - 127:49
    רווחת האדם והחברה באופן
    ישיר ומה שמרכיב אותם.
  • 127:50 - 127:52
    מה שווה מערכת חברתית,
    אם בסופו של דבר
  • 127:52 - 127:56
    היא לא מייצרת
    אושר ודו-קיום שליו.
  • 127:56 - 127:58
    אם כך, זה חשוב לציין
  • 127:58 - 128:00
    שעם הסרת המערכת הכספית
  • 128:00 - 128:03
    ועם סיפוק צרכי החיים
  • 128:03 - 128:05
    אנו נראה ירידה גלובלית
  • 128:05 - 128:08
    בפשיעה בשיעור של
    95% כמעט מיידית
  • 128:08 - 128:12
    מכיוון שאין דבר לגנוב,
    למעול בו, לרמות, או דומיהם.
  • 128:12 - 128:15
    95% מכל האנשים
    הנמצאים בבתי הכלא כיום,
  • 128:15 - 128:18
    שם בגלל פשעים הקשורים
    לכסף או בגלל שימוש בסמים
  • 128:18 - 128:23
    ושימוש בסמים זו
    הפרעה - לא פשע.
  • 128:23 - 128:25
    אז מה לגבי ה-5% הנותרים?
  • 128:25 - 128:27
    האלימים באמת...
  • 128:27 - 128:29
    שלעיתים נראים לחלק מהאנשים
  • 128:29 - 128:31
    כאלימים רק לשם האלימות...
  • 128:31 - 128:35
    האם הם סתם אנשים "מרושעים"?
  • 128:35 - 128:40
    הסיבה שבגללה אני בכנות
    חושב שזה בזבוז זמן
  • 128:40 - 128:44
    לעסוק בשיפוט של ערכי מוסר
  • 128:44 - 128:47
    לגבי אלימות של אנשים היא
  • 128:47 - 128:50
    בגלל שזה לא מקדם אפילו בשמץ
  • 128:50 - 128:54
    את הבנתנו את הגורמים לה
  • 128:54 - 128:58
    או הדרכים למניעה
    של התנהגות אלימה.
  • 128:58 - 129:02
    אנשים שואלים לפעמים האם
    אני מאמין ב"לסלוח" לפושעים.
  • 129:02 - 129:04
    התשובה שלי לזה היא
  • 129:04 - 129:07
    'לא, אינני מאמין בסליחה
  • 129:07 - 129:10
    יותר משאני מאמין בגינוי'.
  • 129:10 - 129:13
    רק אם אנו, בתור חברה
  • 129:13 - 129:16
    נוכל להתייחס לטיפול
    באלימות באותה גישה
  • 129:16 - 129:20
    כמו לבעיה בבריאות
    הציבור ורפואה מונעת
  • 129:20 - 129:23
    במקום כאל "רוע" מוסרי...
  • 129:23 - 129:26
    רק כאשר נעשה את השינוי הזה
  • 129:26 - 129:28
    בגישות ובהנחות ובערכים שלנו
  • 129:28 - 129:32
    אז באמת נצליח להפחית
  • 129:32 - 129:35
    את שיעור האלימות
    במקום לעורר אותו,
  • 129:35 - 129:37
    שזה מה שאנחנו עושים כיום.
  • 129:37 - 129:40
    ככל שמחפשים צדק, כך
    הופכים לפגועים יותר
  • 129:40 - 129:42
    מאחר ואין דבר כזה צדק.
  • 129:42 - 129:46
    יש את מה שיש שם בחוץ. זה הכל.
  • 129:46 - 129:50
    במילים אחרות, אם אנשים
    מותנים להיות גזענים קנאיים...
  • 129:50 - 129:53
    אם הם התחנכו
    בסביבה שדוגלת בזה,
  • 129:53 - 129:55
    למה להאשים בזה את הבנאדם?
  • 129:55 - 129:58
    הוא קורבן של תת-תרבות.
  • 129:58 - 130:00
    לכן יש לעזור לו.
  • 130:00 - 130:04
    הנקודה היא, שעלינו
    לעצב מחדש את הסביבה
  • 130:04 - 130:06
    שמייצרת התנהגות לקויה.
  • 130:06 - 130:07
    זאת הבעיה.
  • 130:07 - 130:09
    לא לשים מישהו בכלא.
  • 130:10 - 130:13
    זאת הסיבה ששופטים, עורכי דין,
  • 130:13 - 130:15
    "חופש הבחירה"...
    מושגים כאלה
  • 130:15 - 130:20
    הם מסוכנים בגלל שהם
    מספקים מידע שגוי.
  • 130:20 - 130:23
    שהבן אדם הוא "רע"... או
    שהאיש הזה הוא "רוצח סדרתי".
  • 130:23 - 130:25
    רוצחים סדרתיים הופכים לכאלה.
  • 130:25 - 130:30
    בדיוק כמו שחיילים הופכים
    לרוצחים סדרתיים עם רובה אוטומטי.
  • 130:30 - 130:33
    הם הופכים למכונות
    הרג, אבל אף אחד
  • 130:33 - 130:35
    לא רואה אותם
    כרוצחים או כמתנקשים
  • 130:35 - 130:37
    בגלל שזה "טבעי".
  • 130:37 - 130:39
    אז אנחנו מאשימים אנשים.
  • 130:39 - 130:42
    אנחנו אומרים, "ובכן, האיש הזה היה
    נאצי - היא עינה יהודים".
  • 130:42 - 130:45
    לא, גידלו וחינכו
    אותו לענות יהודים.
  • 130:45 - 130:48
    מרגע שאתה מקבל את זה שלאנשים
  • 130:48 - 130:51
    יש "בחירות אינדיוידואליות"
    ושהם "חופשיים"
  • 130:51 - 130:53
    לעשות את הבחירות
    האלה... חופשיים לעשות
  • 130:53 - 130:56
    בחירות הכוונה היא: מבלי
    להיות מושפעים
  • 130:56 - 130:58
    ואני לא יכול להבין את זה בכלל.
  • 130:58 - 131:02
    כולנו מושפעים בכל הבחירות שלנו
  • 131:02 - 131:05
    על ידי התרבות בה אנחנו
    חיים, על ידי ההורים שלנו
  • 131:05 - 131:07
    ועל ידי הערכים הדומיננטיים.
  • 131:07 - 131:11
    אם כך, אנחנו מושפעים - אז לא
    יכולות להיות בחירות "חופשיות".
  • 131:11 - 131:14
    'מה הארץ הכי טובה
    בעולם?' - התשובה האמיתית:
  • 131:14 - 131:16
    'לא הייתי בכל
    העולם ואני לא יודע
  • 131:16 - 131:20
    מספיק על תרבויות שונות
    כדי לענות על השאלה הזאת'.
  • 131:20 - 131:22
    אני לא מכיר אף אחד שמדבר ככה.
  • 131:22 - 131:25
    הם אומרים 'אין כמו ארה"ב!
  • 131:25 - 131:26
    המדינה הכי טובה בעולם!'
  • 131:26 - 131:29
    אין שאלון... 'היית בהודו?'
    '-לא'.
  • 131:29 - 131:30
    'היית באנגליה?'
    '-לא'.
  • 131:30 - 131:32
    'היית בצרפת?'
    '-לא'.
  • 131:32 - 131:34
    'אז על מה אתה מבסס
    את ההשערות שלך?'
  • 131:34 - 131:36
    הם לא יכולים לענות.
    הם מתעצבנים עליך.
  • 131:36 - 131:37
    הם אומרים: 'לכל הרוחות! מי אתה
  • 131:37 - 131:40
    לעזאזל שתגיד לי מה לחשוב!?'
  • 131:40 - 131:42
    אתה יודע... אל תשכח: אתה
    מתעסק פה עם אנשים לקויים.
  • 131:42 - 131:45
    הם לא אחראיים לתשובותיהם;
  • 131:45 - 131:48
    הם קורבנות של
    תרבות ומשמעות הדבר
  • 131:48 - 131:51
    שהם הושפעו על ידי התרבות שלהם.
  • 132:09 - 132:16
    [חלק 4: התקוממות]
  • 132:18 - 132:20
    כשאנחנו שוקלים
    כלכלה מבוססת משאבים
  • 132:20 - 132:23
    ישנם מספר טיעונים שלעיתים
    קרובות לאנשים יש נטייה להעלות...
  • 132:23 - 132:25
    (אה! (הפרעה
  • 132:25 - 132:27
    אה! היי!
  • 132:27 - 132:29
    חכה רק רגע!
  • 132:29 - 132:34
    אני יודע מה זה. זה
    נקרא מרקסיזם, חבוב.
  • 132:34 - 132:38
    סטאלין הרג 800 מיליארד
    אנשים בגלל רעיונות כאלה...
  • 132:38 - 132:42
    אבא שלי מת בגולאג!
  • 132:42 - 132:44
    קומוניסט! פשיסט!
  • 132:44 - 132:46
    אם אתה לא אוהב את
    אמריקה אז פשוט תעזוב!
  • 132:46 - 132:47
    -בסדר, בואו נרגע כולם...
  • 132:47 - 132:49
    מוות לסדר העולמי החדש!
  • 132:49 - 132:51
    מוות לסדר העולמי החדש!
  • 132:51 - 132:53
    'וככל שחוסר הרציונאליות של
  • 132:53 - 132:55
    הקהל גדל, המום ומבולבל,
  • 132:55 - 132:58
    לפתע קיבל המגיש
    התקף לב קטלני'.
  • 133:00 - 133:05
    ו"סרט התעמולה הקומוניסטי"
    לכאורה, לפתע לא היה עוד.
  • 133:06 - 133:09
    [שגיאת מערכת]
  • 133:11 - 133:13
    [אותחל גיבוי - אוחזר]
  • 133:14 - 133:17
    אבל אתם יודעים, אמרתי
    דברים מהסוג הזה לאנשים
  • 133:17 - 133:19
    במצבים מסוג של 'צוותי חשיבה'
  • 133:19 - 133:23
    אלה מהסוג של 'מועדון
    רומא' ודומיו...
  • 133:23 - 133:25
    הם אומרים "מרקסיסט"!
  • 133:25 - 133:27
    מה? מרקסיסט? מהיכן זה הגיע?
  • 133:27 - 133:30
    פשוט יש להם את הדמות
    הזאת שהם נתלים בה...
  • 133:30 - 133:33
    זה הגביע הקדוש שלהם
  • 133:33 - 133:35
    והוא כל כך קל, אתה מבין.
  • 133:35 - 133:38
    אנשים שואלים אם אני סוציאליסט
    או קומוניסט או קפיטליסט
  • 133:38 - 133:41
    אני אומר שאינני אף
    אחד מהם. ולמה אתם
  • 133:41 - 133:43
    חושבים שאלו הן
    האפשרויות היחידות?
  • 133:43 - 133:45
    כל המבנים הפוליטיים האלה
  • 133:45 - 133:47
    נוצרו בידי סופרים שהניחו כי
  • 133:47 - 133:50
    אנחנו חיים על פלנטה
    עם אינסוף משאבים.
  • 133:50 - 133:53
    אף לא אחת מן הפילוסופיות
    הפוליטיות האלה
  • 133:53 - 133:57
    שוקלת שיתכן ויהיה מחסור במשהו.
  • 133:57 - 134:01
    אני מאמין שקומוניזם,
    סוציאליזם, שוק חופשי, פאשיזם
  • 134:01 - 134:04
    הם חלק מאבולוציה חברתית.
  • 134:04 - 134:06
    שאתה לא יכול לקפוץ ישירות
  • 134:06 - 134:08
    מתרבות אחת לאחרת -
  • 134:08 - 134:10
    ישנן מערכות ביניים.
  • 134:10 - 134:12
    לפני שיש איזשהו "איזם",
    יש לנו בסיס קיומי
  • 134:12 - 134:14
    והבסיס הקיומי,
    הוא ממש כפי שתיארתי
  • 134:14 - 134:16
    בצורה הכי פשוטה כ"כל התנאים
  • 134:16 - 134:17
    הנדרשים כדי לקחת
    את הנשימה הבאה שלך"
  • 134:17 - 134:20
    וזה כולל את האוויר שאתה נושם
  • 134:20 - 134:23
    המים שאתה מקבל, הבטיחות שיש לך
  • 134:23 - 134:25
    החינוך שאתה יכול
    לקבל גישה אליו -
  • 134:25 - 134:28
    כל הדברים הללו שאנו
    חולקים ומשתמשים בהם
  • 134:28 - 134:31
    ושאף סוג של חיים באף
    תרבות יכול להסתדר בלעדיהם.
  • 134:31 - 134:35
    אז עלינו לאפס הכל
    חזרה לבסיס הקיומי
  • 134:35 - 134:38
    והבסיס הקיומי אינו
    עוד איזשהו "איזם".
  • 134:38 - 134:41
    זה "ניתוח צרכי החיים".
  • 134:42 - 134:43
    [בלתי מתקבל על הדעת]
  • 134:44 - 134:46
    זו פשוט עובדה היסטורית
  • 134:46 - 134:49
    שהתרבות האינטלקטואלית
    הדומיננטית
  • 134:49 - 134:51
    של כל חברה שהיא, משקפת את
  • 134:51 - 134:54
    האינטרסים של הקבוצה
    הדומיננטית בחברה הזו.
  • 134:54 - 134:56
    בחברה בה יש בעלות על עבדים
  • 134:56 - 134:59
    האמונות על בני אדם וזכויות אדם
  • 134:59 - 135:03
    וכן הלאה, ישקפו את
    הצרכים של בעלי העבדים.
  • 135:03 - 135:05
    בחברה, שוב, שמבוססת
  • 135:05 - 135:11
    על כוחם של אנשים
    מסויימים לשלוט ולהרוויח
  • 135:11 - 135:14
    מחייהם ועבודתם
    של מיליוני אחרים
  • 135:14 - 135:16
    התרבות האינטלקטואלית
    הדומיננטית
  • 135:16 - 135:19
    תשקף את צרכי
    הקבוצה הדומיננטית.
  • 135:19 - 135:22
    אם כן, אם מסתכלים
    על זה באופן גורף,
  • 135:22 - 135:25
    הרעיונות שמתפשטים בפסיכולוגיה
  • 135:25 - 135:28
    ובסוציולוגיה ובהיסטוריה
  • 135:28 - 135:31
    ובכלכלה פוליטית ובמדעי המדינה
  • 135:31 - 135:35
    משקפים ביסודם אינטרסים
    מסויימים של האליטה.
  • 135:35 - 135:38
    והאקדמאים שמטילים
    בהם ספק יותר מדי
  • 135:38 - 135:41
    נוטים להיות מסולקים הצידה או
  • 135:41 - 135:44
    להתפס כסוג של "רדיקלים".
  • 135:44 - 135:46
    הערכים הדומיננטיים של תרבות
  • 135:46 - 135:48
    נוטים לתמוך ולהנציח
  • 135:48 - 135:50
    את מה שמתוגמל על
    ידי אותה תרבות.
  • 135:50 - 135:52
    ובחברה שבה הצלחה
  • 135:52 - 135:55
    וסטטוס נמדדים על
    ידי עושר חומרי -
  • 135:55 - 135:57
    לא תרומה חברתית -
  • 135:57 - 136:02
    קל לראות מדוע מצב
    העולם הוא כפי שהוא היום.
  • 136:02 - 136:04
    אנו מתמודדים עם
    הפרעה במערכת הערכים...
  • 136:04 - 136:06
    מעוותת לחלוטין...
  • 136:06 - 136:09
    שבה סדר העדיפויות של
    הבריאות האישית והחברתית
  • 136:09 - 136:12
    הפך למשני לרעיונות ההרסניים
  • 136:12 - 136:15
    של עושר מלאכותי
    וצמיחה אינסופית.
  • 136:15 - 136:17
    וכמו וירוס, ההפרעה הזו
  • 136:17 - 136:20
    חילחלה לכל פן של הממשלה,
  • 136:20 - 136:24
    החדשות, הבידור ואפילו לאקדמיה.
  • 136:24 - 136:26
    ומובנים אל תוך המבנה שלה
  • 136:26 - 136:28
    ישנם מנגנוני הגנה
  • 136:28 - 136:30
    מפני כל דבר שעלול להפריע.
  • 136:30 - 136:33
    חסידי דת השוק המוניטרי
  • 136:33 - 136:36
    אלו שמינו עצמם
    לשומרי הסטטוס קוו
  • 136:36 - 136:40
    כל הזמן מחפשים דרכים
    להימנע מכל צורת מחשבה
  • 136:40 - 136:43
    שעשוייה להפריע לאמונות שלהם.
  • 136:43 - 136:47
    הדרך הכי שכיחה
    היא: דואליות מושלכת.
  • 136:47 - 136:50
    אם אתה לא ימני,
    אתה בוודאי שמאלני.
  • 136:50 - 136:53
    אם אתה לא נוצרי אתה
    עשוי להיות עובד השטן
  • 136:53 - 136:55
    ואם אתה מרגיש שהחברה
    יכולה להשתפר בהרבה
  • 136:55 - 136:57
    עד כדי לשקול... לא יודע...
  • 136:57 - 136:59
    לדאוג לכולם?
  • 136:59 - 137:01
    אתה סתם "אוטופיסט".
  • 137:01 - 137:04
    והערמומית מכולן:
  • 137:04 - 137:06
    אם אתה לא בעד "השוק החופשי"
  • 137:06 - 137:09
    אתה בוודאי נגד החופש עצמו.
  • 137:09 - 137:11
    'אני מאמין בחופש!'
  • 137:11 - 137:13
    בכל פעם שאתה שומע
    את המילה "חופש"
  • 137:13 - 137:15
    נאמרת איפשהו או
    "התערבות ממשלתית"
  • 137:15 - 137:20
    נאמרת איפשהו זה
    אומר, בצורה מפוענחת:
  • 137:20 - 137:23
    חסימת האפשרות
    למצות את הפיכת הכסף
  • 137:23 - 137:27
    לעוד כסף עבור מחזיקי הון פרטי.
  • 137:28 - 137:30
    זה הכל. כל דבר אחר שהם יגידו:
  • 137:30 - 137:31
    'הו, אנו זקוקים ליותר
    סחורות עבור אנשים';
  • 137:31 - 137:36
    'הו, זהו חופש
    נגד עריצות' וכו'.
  • 137:36 - 137:38
    בכל פעם שאתה רואה את
    זה אתה יכול לפענח את זה
  • 137:38 - 137:41
    ככה ואני חושב שאתה
    תמצא מתאם של אחד לאחד
  • 137:41 - 137:43
    בכל פעם שהם משתמשים בזה.
  • 137:43 - 137:46
    ואת זה, במובן
    מסויים, נוכל לכנות:
  • 137:46 - 137:51
    זה תחביר (הקשר). הקשר
    השולט בהבנה ובערכים.
  • 137:51 - 137:54
    אם כך, הוא שולט מתחת
    לפני ההכרה שלהם בכך,
  • 137:54 - 137:56
    אז הם עשויים לא לומר:
    'הו, לא התכוונתי לזה בכלל!'
  • 137:56 - 137:58
    אבל למעשה זה מה שהם עושים.
  • 137:58 - 138:00
    ממש כפי שאתה תדבר בדקדוק כלשהו
  • 138:00 - 138:02
    ויש לך חוקי דקדוק
    שאתה משתמש בהם
  • 138:02 - 138:04
    מבלי להיות מודע לכללים...
  • 138:04 - 138:08
    אם כך מה שיש לנו זה מה שאני
    מכנה "הקשר הערכים השולט"
  • 138:08 - 138:12
    הנמצא בבסיס. אז בכל
    פעם שהם משתמשים במילים:
  • 138:12 - 138:15
    'התערבות ממשלתית';
    'חוסר חופש'; או 'חופש'
  • 138:15 - 138:18
    או 'קידמה' או 'פיתוח'
  • 138:18 - 138:23
    אתה יכול לפענח הכל
    כך שזה יתפרש כך.
  • 138:23 - 138:26
    כמובן, כשאתם שומעים
    את המילה 'חופש'
  • 138:26 - 138:28
    היא נוטה להיות באותו משפט
  • 138:28 - 138:30
    עם משהו שנקרא 'דמוקרטיה'.
  • 138:30 - 138:33
    זה מרתק איך נראה
    שאנשים היום מאמינים
  • 138:33 - 138:35
    שבאמת יש להם השפעה
  • 138:35 - 138:38
    רלוונטית על מה
    שהממשלה שלהם עושה
  • 138:38 - 138:40
    כשהם שוכחים שעצם טבעה
  • 138:40 - 138:43
    של המערכת שלנו
    מציע הכל למכירה.
  • 138:43 - 138:46
    הקול היחיד שנחשב,
    זה הקול של הכסף.
  • 138:46 - 138:48
    וזה לא משנה כמה כל
  • 138:48 - 138:51
    אקטיביסט יצעק על
    אתיקה או נטילת אחריות.
  • 138:51 - 138:55
    במערכת השוק, כל
    פוליטיקאי, כל חקיקה
  • 138:55 - 138:58
    ומכאן שכל ממשלה - הם למכירה.
  • 138:58 - 139:02
    ואפילו עם חילוצי הבנקים
    של 20 טריליון הדולר
  • 139:02 - 139:04
    החל מ-2007
  • 139:04 - 139:06
    כמות כסף שהייתה יכולה לשנות
  • 139:06 - 139:09
    נניח, את תשתית
    האנרגיה הגלובלית
  • 139:09 - 139:10
    לשיטות מתחדשות לחלוטין
  • 139:10 - 139:13
    שבמקום, הלכו לסדרה של מוסדות
  • 139:13 - 139:15
    שפשוטו כמשמעו - לא עושים
    כלום כדי לעזור לחברה
  • 139:15 - 139:17
    מוסדות שהיו יכולים להיות
  • 139:17 - 139:20
    מבוטלים מחר ללא השלכות...
  • 139:20 - 139:22
    ההתניה העיוורת שפוליטיקה
  • 139:22 - 139:28
    ופוליטיקאים קיימים בשביל
    רווחת הציבור עדיין נמשכת.
  • 139:28 - 139:31
    האמת היא, שפוליטיקה היא עסק
  • 139:31 - 139:34
    לא שונה משום
    עסק אחר במערכת שוק
  • 139:34 - 139:38
    ואכפת להם מהאינטרס העצמי
    שלהם לפני כל דבר אחר.
  • 139:38 - 139:43
    אני לא באמת, בכנות, עמוק
    בפנים מאמין בפעולה פוליטית.
  • 139:43 - 139:46
    אני חושב שהמערכת
    מתכווצת ומתרחבת כרצונה.
  • 139:46 - 139:48
    היא מתאימה את
    עצמה לשינויים האלה.
  • 139:48 - 139:50
    אני חושב על התנועה
    לזכויות האזרח כהסתגלות
  • 139:50 - 139:52
    מצידם של מי שהמדינה
    נמצאת בבעלותם.
  • 139:52 - 139:55
    אני חושב שהם רואים
    איפה נמצא האינטרס שלהם;
  • 139:55 - 139:58
    הם רואים שמידה מסויימת
    של חופש נראית טוב -
  • 139:58 - 140:01
    אשליה של חירות. 'ניתן לאנשים
    האלה יום בחירות פעם בשנה
  • 140:01 - 140:04
    כדי שתהיה להם אשליית
    בחירה חסרת משמעות'.
  • 140:04 - 140:08
    בחירה חסרת משמעות. שאנו הולכים,
    כמו עבדים ואומרים
  • 140:08 - 140:11
    'הו, הצבעתי'. גבולות
    הדיון במדינה הזו נקבעים
  • 140:11 - 140:13
    לפני שהדיון אפילו מתחיל וכל
  • 140:13 - 140:15
    שאר האנשים נדחקים
    לשוליים ומוצגים בתור
  • 140:15 - 140:18
    קומוניסטים או בתור
    סוג אחר של אדם לא נאמן
  • 140:18 - 140:20
    "תמהוני" - הנה מילה...
  • 140:20 - 140:22
    אז עכשיו זאת "קונספירציה".
    מבין, הם הפכו את זה
  • 140:22 - 140:25
    למשהו שאין לשקול
    אותו אפילו לרגע:
  • 140:25 - 140:28
    שאנשים חזקים עשויים
    להתאגד יחד ולתכנן משהו!
  • 140:28 - 140:33
    זה לא קורה! אתה "תמהוני!"
    אתה "קונספירטור הזוי!"
  • 140:34 - 140:37
    ומכל מנגנוני ההגנה
    של המערכת הזאת
  • 140:37 - 140:40
    יש שניים שממשיכים לצוץ.
  • 140:40 - 140:44
    הראשון הוא הרעיון הזה
    שהמערכת היא ה"גורם"
  • 140:44 - 140:47
    להתקדמות החומרית
    שחווינו על הפלנטה.
  • 140:47 - 140:49
    ובכן... לא.
  • 140:49 - 140:52
    ישנם באופן עקרוני
    שני גורמים שורשיים
  • 140:52 - 140:55
    שיצרו את מה שמכונה
    לכאורה ה"עושר" המוגבר.
  • 140:55 - 140:57
    וגידול האוכלוסין
    שאנו רואים היום.
  • 140:58 - 141:01
    אחד: ההתקדמות האקספוננציאלית
    בטכנולוגיית ייצור;
  • 141:01 - 141:04
    ולפיכך, חדשנות מדעית.
  • 141:04 - 141:09
    והשני: הגילוי הראשוני
    של אנרגיה פחמימנית שופעת
  • 141:09 - 141:13
    שהיא כרגע היסוד למערכת
    החברתית-כלכלית כולה.
  • 141:13 - 141:15
    מערכת השוק החופשי/
    הקפיטליסטית/ המוניטרית/
  • 141:15 - 141:18
    מערכת השוק - איך
    שלא תקראו לזה -
  • 141:18 - 141:21
    לא עשתה דבר מלבד לרכב
    על גל הגילויים האלה
  • 141:21 - 141:25
    עם מערכת תמריצים
    מעוותת ושיטה מבולגנת
  • 141:25 - 141:30
    ולא שיוויונית לחלוטין
    לניצול וחלוקת הפירות הללו.
  • 141:30 - 141:34
    מנגנון ההגנה השני הוא
    הנטייה החברתית הלוחמנית
  • 141:34 - 141:36
    הנובעת משנים של תעמולה
  • 141:36 - 141:39
    שרואה כל מערכת חברתית אחרת
  • 141:39 - 141:41
    כמסלול ל"רודנות" כביכול
  • 141:41 - 141:45
    עם איזכורי שמות שונים
    כמו סטאלין, מאו, היטלר...
  • 141:45 - 141:47
    והמחיר בנפש שהם גבו.
  • 141:47 - 141:50
    ובכן, עם כמה שהאנשים
    האלה היו אולי עריצים
  • 141:50 - 141:54
    יחד עם הגישות
    החברתיות שהם הנציחו...
  • 141:54 - 141:56
    כשזה מגיע ל"משחק המוות"
  • 141:56 - 141:58
    כשזה מגיע
  • 141:58 - 142:00
    לרצח המונים שיטתי
    ויומיומי של בני אדם -
  • 142:00 - 142:05
    שום דבר בהיסטוריה לא
    משתווה למה שיש לנו היום.
  • 142:05 - 142:10
    תקופות רעב - במשך לפחות במאה השנים
    האחרונות של ההיסטוריה שלנו
  • 142:10 - 142:13
    לא נגרמו כתוצאה ממחסור במזון.
  • 142:13 - 142:16
    הם נגרמו כתוצאה מעוני יחסי.
  • 142:16 - 142:20
    המשאבים הכלכליים חולקו
    בצורה כל כך לא שיוויונית
  • 142:20 - 142:24
    שלעניים פשוט לא היה מספיק כסף
  • 142:24 - 142:26
    לקנות איתו את המזון
    שהיה יכול להיות
  • 142:26 - 142:29
    זמין להם אם הם היו
    יכולים לשלם עליו.
  • 142:30 - 142:32
    זאת דוגמא ל"אלימות מבנית".
  • 142:32 - 142:37
    דוגמא נוספת: באפריקה
    ובאזורים אחרים...
  • 142:37 - 142:40
    אני אתרכז במיוחד באפריקה...
  • 142:40 - 142:43
    עשרות מיליוני
    אנשים מתים מאיידס.
  • 142:43 - 142:45
    למה הם מתים?
  • 142:45 - 142:47
    זה לא בגלל שאנחנו לא
    יודעים איך לטפל באיידס.
  • 142:47 - 142:51
    יש לנו מיליוני
    אנשים במדינות העשירות
  • 142:51 - 142:55
    שמסתדרים טוב להפליא משום
  • 142:55 - 142:57
    שיש להם את התרופות
    שיטפלו במחלה.
  • 142:57 - 143:00
    האנשים באפריקה שמתים מאיידס
  • 143:00 - 143:03
    HIV-לא מתים כתוצאה מוירוס ה...
  • 143:03 - 143:06
    הם מתים כתוצאה
    מכך שאין להם כסף
  • 143:06 - 143:09
    לקנות איתו את התרופות
    שישאירו אותם בחיים.
  • 143:09 - 143:11
    גנדי ראה זאת. הוא אמר:
  • 143:11 - 143:16
    'הצורה הקטלנית ביותר
    של אלימות היא עוני'.
  • 143:16 - 143:18
    וזה נכון לחלוטין.
  • 143:18 - 143:23
    עוני הורג הרבה יותר אנשים
    מאשר כל המלחמות בהיסטוריה;
  • 143:23 - 143:26
    יותר אנשים מכל
    מקרי הרצח בהיסטוריה;
  • 143:26 - 143:29
    יותר מכל ההתאבדויות
    בהיסטוריה...
  • 143:29 - 143:32
    לא רק שאלימות מבנית
    הורגת יותר אנשים
  • 143:32 - 143:35
    מאשר כל צורות האלימות
    ההתנהגותיות יחדיו
  • 143:35 - 143:38
    אלימות מבנית היא גם
  • 143:38 - 143:41
    הגורם הראשי לאלימות התנהגותית.
  • 143:43 - 143:46
    [מעבר לשיא]
  • 143:47 - 143:51
    נפט נמצא ביסודה
  • 143:51 - 143:55
    ונוכח במהלך כל צמיחתה
    של הציויליזציה האנושית.
  • 143:55 - 144:00
    יש היום 10 קלוריות של אנרגיה
    פחמימנית - נפט וגז טבעי -
  • 144:00 - 144:04
    בכל קלוריה של מזון שאתה
    ואני אוכלים בעולם המתועש.
  • 144:04 - 144:07
    דשנים מיוצרים מגז טבעי.
  • 144:07 - 144:09
    חומרי הדברה מיוצרים מנפט.
  • 144:09 - 144:12
    משתמשים במכונות ממונעות נפט כדי
    לשתול, לחרוש, להשקות, לקצור,
  • 144:12 - 144:14
    לשנע, לארוז. עוטפים
    את המזון
  • 144:14 - 144:17
    בפלסטיק - זה נפט. כל
    הפלסטיקים הם נפט.
  • 144:17 - 144:19
    יש 25 ליטרים של נפט בכל צמיג.
  • 144:19 - 144:23
    נפט נמצא בכל מקום;
    הוא חובק כל; ורק בגלל
  • 144:23 - 144:25
    הנפט יש 7 מיליארד אנשים או
  • 144:25 - 144:28
    כמעט 7 מיליארד אנשים
    על הפלנטה ברגע זה.
  • 144:28 - 144:30
    הגעתה של האנרגיה
    הזולה והקלה להשגה הזו
  • 144:30 - 144:32
    ששווה-ערך, אגב,
  • 144:32 - 144:36
    למיליארדי עבדים
    שעובדים מסביב לשעון,
  • 144:36 - 144:40
    שינתה את העולם בדרך
    כ"כ קיצונית במאה האחרונה
  • 144:40 - 144:43
    שהאוכלוסייה גדלה פי 10.
  • 144:43 - 144:48
    אבל, עד 2050, אספקת
    הנפט יכולה לתמוך
  • 144:48 - 144:50
    בפחות מחצי מאוכלוסיית
  • 144:50 - 144:52
    העולם היום בצורת
    חייהם הנוכחית.
  • 144:52 - 144:57
    אז קנה המידה של ההתאמה לצורת
    מחייה אחרת הוא פשוט עצום.
  • 144:57 - 145:01
    העולם משתמש היום ב-6 חביות
    נפט על כל חבית שהוא מוצא.
  • 145:01 - 145:03
    לפני 5 שנים הוא השתמש ב-4
  • 145:03 - 145:05
    חביות נפט על כל אחת שהוא מצא.
  • 145:05 - 145:07
    שנה מהיום הוא ישתמש
  • 145:07 - 145:09
    ב-8 חביות נפט על
    כל אחת שהוא מוצא.
  • 145:09 - 145:11
    מה שמטריד אותי הוא
  • 145:11 - 145:16
    היעדר כל מאמץ אמיתי
    מצד ממשלות בכל העולם
  • 145:16 - 145:20
    או מנהיגי תעשייה בכל
    העולם לעשות משהו אחרת.
  • 145:20 - 145:24
    יש לנו את הנסיונות הללו,
    בערך, לבנות יותר טורבינות רוח
  • 145:24 - 145:27
    ואולי לעשות משהו עם גאות...
  • 145:27 - 145:31
    יש לנו נסיונות להפוך את
    המכוניות שלנו לקצת יותר יעילות
  • 145:31 - 145:34
    אבל אין שום דבר
    שבאמת נראה כאילו
  • 145:34 - 145:36
    מהפכה עומדת להגיע.
    כל אלה די שוליים
  • 145:36 - 145:38
    וזה די מפחיד לדעתי.
  • 145:38 - 145:42
    והממשלות שמונעות
    ע"י הכלכלנים האלה,
  • 145:42 - 145:45
    שלא באמת מעריכים את
    מה אנחנו מדברים עליו,
  • 145:45 - 145:50
    מנסות להמריץ צרכנות
    כדי לשחזר את שגשוג העבר
  • 145:50 - 145:53
    בתקווה שהם יוכלו
    להחזיר את העבר.
  • 145:53 - 145:57
    הם מדפיסים עוד כסף
    בהיעדר כל ערבון.
  • 145:57 - 145:59
    אז אם הכלכלה תשתפר
  • 145:59 - 146:01
    ותשתקם והצמיחה המפורסמת תחזור
  • 146:01 - 146:03
    זה יהיה רק לזמן קצר כי
  • 146:04 - 146:07
    תוך תקופת זמן
    קצרה שתיספר בחודשים
  • 146:07 - 146:11
    במקום שנים, היא שוב
    תגיע למחסום ההיצע;
  • 146:11 - 146:13
    יהיה עוד זעזוע מחירים,
  • 146:13 - 146:15
    ומיתון עמוק יותר. אז אני חושב
  • 146:15 - 146:17
    שאנו נכנסים לסדרה
    של מחזורים אכזריים
  • 146:17 - 146:19
    כך שהצמיחה הכלכלית מתרוממת -
  • 146:19 - 146:21
    זעזוע מחירים - הכל מושבת. כאן
    אנחנו נמצאים עכשיו.
  • 146:21 - 146:25
    אחר כך זה מתחיל לעלות שוב
    אבל מה שיש לנו עכשיו זה את
  • 146:25 - 146:29
    האזור הזה שבו אין יותר
    יכולת לייצר אנרגיה זולה.
  • 146:29 - 146:32
    הגענו לשיא. אנו במורד המדרון
    של תפוקת הנפט.
  • 146:32 - 146:35
    אין סיכוי להוציא יותר
    מהאדמה במהירות גדולה יותר,
  • 146:35 - 146:39
    מה שאומר שדברים
    מושבתים, מחיר הנפט צונח
  • 146:39 - 146:45
    מה שאכן קרה בתחילת 2009, אבל
    אז כאשר מתחילה ה"התאוששות"
  • 146:45 - 146:47
    מחיר הנפט מתחיל שוב לעלות.
  • 146:47 - 146:49
    הוא ריחף לאחרונה
    סביב ה-80 דולר
  • 146:49 - 146:52
    לחבית ומה שאנו רואים
    הוא שאפילו ב-80 דולר
  • 146:52 - 146:54
    לחבית כעת, עם ההתמוטטות
    הפיננסית והכלכלית
  • 146:54 - 146:56
    אנשים מתקשים
    להרשות את זה לעצמם.
  • 146:56 - 147:01
    תפוקת הנפט העולמית כרגע היא
    בערך 86 מיליון חביות ליום.
  • 147:01 - 147:04
    במשך 10 שנים, מדובר
  • 147:04 - 147:08
    בבערך 14 מיליון חביות
    ליום שיצטרכו להיות מוחלפות.
  • 147:09 - 147:12
    אין שום דבר בנמצא
    שיכול לספק אפילו
  • 147:12 - 147:15
    אחוז מביקוש כזה
  • 147:15 - 147:17
    אם לא נעשה משהו די מהר
  • 147:17 - 147:21
    הולך להיות מחסור עצום באנרגיה.
  • 147:21 - 147:25
    אני חושב שהטעות
    הגדולה היא אי ההכרה
  • 147:25 - 147:29
    לפני כעשור, בכך שנדרש
  • 147:29 - 147:30
    מאמץ מתוכנן על מנת לפתח
  • 147:30 - 147:32
    את צורות האנרגיה
    בנות-הקיימא האלה.
  • 147:32 - 147:35
    אני חושב שזה משהו שהנכדים
    שלנו יסתכלו אחורה עליו
  • 147:35 - 147:40
    בחוסר אמונה מוחלט. 'אתם ידעתם
  • 147:40 - 147:42
    שאתם מתמודדים עם מצרך סופי...
  • 147:42 - 147:45
    איך יכולתם לבנות
    את הכלכלה שלכם
  • 147:45 - 147:49
    סביב משהו שעומד להיעלם?'
  • 147:49 - 147:51
    לראשונה בהיסטוריה האנושית
  • 147:51 - 147:55
    המין האנושי עומד כעת
    בפני כליון של משאב ליבה
  • 147:55 - 147:58
    המרכזי לדרך ההישרדות
    הנוכחית שלנו.
  • 147:58 - 148:00
    ושורת המחץ של כל הנושא היא
  • 148:00 - 148:02
    שאפילו עם כך שהנפט
    נעשה מועט יותר
  • 148:02 - 148:05
    המערכת הכלכלית
    עדיין תדחף בעיוורון
  • 148:05 - 148:07
    את מודל הצמיחה הסרטני שלה...
  • 148:07 - 148:11
    כדי שאנשים יוכלו לצאת החוצה
    ולקנות עוד מכוניות ממונעות נפט
  • 148:11 - 148:16
    כדי לייצר עוד תמ"ג ועבודות...
    כשהם מחריפים את ההדרדרות.
  • 148:16 - 148:18
    האם ישנם פתרונות להחליף את
  • 148:18 - 148:20
    המגדל של הכלכלה הפחמימנית?
  • 148:20 - 148:21
    כמובן.
  • 148:22 - 148:24
    אבל הדרך שדרושה כדי
    להשיג את השינויים האלה
  • 148:24 - 148:28
    לא תבטא את עצמה באמצעות
    פרוטוקולי מערכת השוק הנדרשים
  • 148:28 - 148:31
    מאחר ופתרונות
    חדשים יכולים להיות
  • 148:31 - 148:34
    מיושמים רק דרך מנגנון הרווח.
  • 148:34 - 148:37
    אנשים לא משקיעים
    באנרגיות מתחדשות
  • 148:37 - 148:40
    כי אין בזה כסף, לא
    לטווח הארוך ולא לקצר.
  • 148:40 - 148:43
    והמחוייבות הנדרשת
    כדי לגרום לזה לקרות
  • 148:43 - 148:46
    יכולה להתממש רק
    עם הפסד כספי ניכר.
  • 148:46 - 148:49
    לפיכך, אין שום תמריץ
    כספי ובמערכת הזאת
  • 148:49 - 148:53
    אם אין תמריץ כספי,
    דברים לא קורים.
  • 148:54 - 148:56
    על גבי כל זה,
    שיא תפוקת הנפט היא
  • 148:56 - 148:59
    רק אחת מההשלכות הרבות,
    העולות לפני השטח,
  • 148:59 - 149:03
    של האסון החברתי-סביבתי
    ההולך ומחמיר היום.
  • 149:03 - 149:05
    הדרדרויות נוספות
    כוללות: מים מתוקים
  • 149:05 - 149:07
    מרקם הקיום שלנו ממש,
  • 149:07 - 149:09
    אשר כרגע נמצאים במחסור
  • 149:09 - 149:11
    עבור 2.8 מיליארד איש
  • 149:12 - 149:16
    ומחסור זה בדרכו להגיע
    ל-4 מיליארד עד שנת 2030.
  • 149:16 - 149:18
    ייצור מזון:
  • 149:18 - 149:22
    ההרס של אדמות
    הגידול החקלאיות, שמהן
  • 149:22 - 149:25
    מגיע 99.7% מכל
    תוצרת המזון היום
  • 149:25 - 149:29
    קורה פי 40 מהר יותר
    מהקצב בו הן מתחדשות
  • 149:29 - 149:32
    ובמהלך 40 השנים
    האחרונות, 30% מהאדמות
  • 149:32 - 149:34
    החקלאיות איבדו את פוריותן.
  • 149:35 - 149:38
    שלא לדבר על כך
    שפחמימנים הם עמוד התווך
  • 149:38 - 149:40
    של החקלאות כיום וככל שיתמעטו
  • 149:40 - 149:43
    כך גם תתמעט אספקת המזון.
  • 149:43 - 149:44
    בכל הנוגע למשאבים באופן כללי
  • 149:44 - 149:48
    בדפוס הצריכה הנוכחי
    שלנו, עד שנת 2030
  • 149:48 - 149:51
    נזדקק לשתי פלנטות
    כדי להמשיך בקצב הזה.
  • 149:51 - 149:53
    שלא לדבר על ההרס המתמשך
  • 149:53 - 149:56
    של מגוון ביולוגי תומך חיים
  • 149:56 - 149:58
    הגורם להתפרצויות
    היכחדות של מינים
  • 149:58 - 150:01
    ולערעור האיזון
    הסביבתי ברחבי העולם.
  • 150:01 - 150:03
    ונוסף על כל ההדרדרויות האלו
  • 150:03 - 150:05
    ישנו גידול האוכלוסין
    האקספוננציאלי כמעט
  • 150:05 - 150:08
    שמוביל לכך שעד שנת
    2030 צפויים להיות יותר
  • 150:08 - 150:11
    מ-8 מיליארד איש בעולם.
  • 150:11 - 150:14
    ייצור האנרגיה בלבד ידרש
  • 150:14 - 150:18
    לעלות ב-44% עד שנת 2030
    כדי לעמוד בביקוש כזה.
  • 150:18 - 150:22
    ושוב, מאחר וכסף הוא
    המניע העיקרי לפעולה:
  • 150:22 - 150:24
    האם עלינו לצפות שמדינה כלשהי
  • 150:24 - 150:26
    בעולם תהיה מסוגלת לממן
  • 150:26 - 150:30
    את השינויים העצומים
    הדרושים לבצע מהפכה בחקלאות,
  • 150:30 - 150:33
    התפלת מים, הפקת
    אנרגיה ודומיהם?
  • 150:33 - 150:35
    כשתרמית הפירמידה
    של החוב העולמי
  • 150:35 - 150:38
    משביתה אט אט את העולם כולו...
  • 150:38 - 150:39
    שלא להזכיר את העובדה
  • 150:39 - 150:41
    שהאבטלה שרואים היום
  • 150:41 - 150:43
    צפויה להפוך לדבר שבשגרה בעקבות
  • 150:43 - 150:46
    אופיה של האבטלה הטכנולוגית.
  • 150:46 - 150:48
    המשרות הללו לא יחזרו.
  • 150:48 - 150:51
    ולסיום, פרספקטיבה חברתית רחבה.
  • 150:51 - 150:54
    משנת 1970 עד 2010, העוני בעולם
  • 150:54 - 150:57
    הוכפל הודות למערכת הזו...
  • 150:57 - 150:59
    ובהינתן מצבנו הנוכחי,
  • 150:59 - 151:01
    אתם חושבים בכנות שנראה
  • 151:01 - 151:03
    משהו אחר מלבד הכפלות נוספות,
  • 151:03 - 151:07
    עוד סבל ועוד רעב המוני?
  • 151:07 - 151:08
    [ההתחלה]
  • 151:09 - 151:11
    לא הולכת להיות שום החלמה.
  • 151:11 - 151:13
    זה לא איזשהו שפל ממושך
  • 151:13 - 151:16
    שיום אחד אנחנו הולכים
    פתאום לצאת ממנו.
  • 151:16 - 151:18
    אני חושב שהשלב הבא
    שאנו עומדים לראות לאחר
  • 151:18 - 151:21
    הסיבוב הבא של התמוטטויות
    כלכליות הוא תסיסה ציבורית אדירה.
  • 151:21 - 151:23
    כשיפסיקו לשלם דמי אבטלה
  • 151:23 - 151:26
    בגלל שלמדינות לא יישאר כסף.
  • 151:26 - 151:30
    וכאשר המצב יהפוך לגרוע
    כ"כ שאנשים יאבדו את אמונם
  • 151:30 - 151:34
    במנהיגיהם הנבחרים,
    הם יתבעו שינוי
  • 151:34 - 151:37
    אם לא נהרוג אחד
    את השני תוך כדי
  • 151:37 - 151:39
    או נשמיד את הסביבה.
  • 151:39 - 151:43
    אני רק חושש שאנו עשויים להגיע
    לנקודת האל-חזור...
  • 151:43 - 151:46
    וזה מטריד אותי עד אין קץ.
  • 151:46 - 151:50
    אנחנו עושים כל שביכולתנו
    כדי להימנע מהמצב הזה.
  • 151:51 - 151:56
    זה ברור שאנחנו על סף תקופת
    מעבר משמעותית בחיי האדם...
  • 151:57 - 152:00
    מה שאנו עומדים לחוות הוא שינוי
  • 152:00 - 152:03
    בסיסי של החיים אותם
    הכרנו במהלך המאה האחרונה.
  • 152:03 - 152:06
    מוכרח להיות קשר בין הכלכלה
  • 152:06 - 152:08
    לבין המשאבים של הפלנטה הזו
  • 152:08 - 152:12
    כאשר המשאבים הם, כמובן,
    כל צורות החי והצומח;
  • 152:12 - 152:15
    הבריאות של האוקיינוסים
    ושל כל השאר.
  • 152:15 - 152:18
    זוהי פרדיגמה מוניטרית אשר לא
  • 152:18 - 152:22
    תרפה עד שתהרוג
    את אחרון בני האדם.
  • 152:23 - 152:27
    קבוצת השליטה תעשה כל
    שביכולתה כדי להישאר בשלטון
  • 152:27 - 152:30
    וזה מה שאתם חייבים לזכור.
  • 152:30 - 152:32
    הם ישתמשו בצבא
    ובחיל הים ובשקרים...
  • 152:32 - 152:36
    ובכל מה שיהיה עליהם להשתמש
    בו כדי להישאר בשלטון.
  • 152:36 - 152:38
    הם לא הולכים לוותר עליו
  • 152:38 - 152:43
    בגלל שאינם מכירים אף מערכת
    אחרת שתנציח את שכמותם.
  • 153:37 - 153:40
    'שידור חי מניו יורק'
  • 153:52 - 154:00
    'מחאות עולמיות משביתות
    את הכלכלה העולמית'
  • 154:06 - 154:10
    'לונדון - שידור חי'
  • 154:10 - 154:13
    'סין - שידור חי'
  • 154:13 - 154:15
    'דרום אפריקה - שידור חי'
  • 154:15 - 154:19
    'ספרד - שידור חי'
  • 154:19 - 154:23
    'רוסיה - שידור חי'
  • 154:23 - 154:29
    'קנדה - שידור חי'
  • 154:29 - 154:36
    'ערב הסעודית - שידור חי'
  • 154:47 - 154:49
    'שיעורי הפשיעה במערב נוסקים'
  • 154:49 - 154:52
    'האו"ם מכריז על
    מצב חירום כלל עולמי'
  • 154:52 - 154:55
    'האבטלה העולמית מרקיעה ל-65%'
  • 154:55 - 154:58
    'נמשכים החששות ממלחמת עולם'
  • 154:58 - 155:00
    'קריסת חובות גורמת
    כעת לחוסרי מזון'
  • 156:54 - 156:59
    'קחו אותו בחזרה'
  • 157:31 - 157:34
    'בעוד שלא דווח על אלימות
  • 157:34 - 157:38
    'בזמן שהמחאות חסרות
    התקדים ממשיכות...
  • 157:38 - 157:41
    'נראה שסכומי כסף בשווי
    של טריליוני דולרים
  • 157:41 - 157:44
    'נמשכים באופן שיטתי
    מחשבונות בנקים
  • 157:44 - 157:47
    'ברחבי העולם ולאחר מכן...
  • 157:47 - 157:50
    'מושלכים כפי הנראה
  • 157:50 - 157:54
    מול הבנקים המרכזיים בעולם'.
  • 158:49 - 158:53
    [זה העולם שלך]
  • 158:57 - 159:02
    [זה העולם שלנו]
  • 159:05 - 159:12
    [המהפכה היא עכשיו]
  • 159:12 - 159:22
    www.TheZeitgeistMovement.com
Title:
Zeitgeist: Moving Forward - ENG MultiSub [FULL MOVIE]
Description:
more » « less
Duration:
02:41:25

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.