דוויד ר. דאו: שיעור מאסירי אגף הנידונים למוות
-
0:02 - 0:03לפני שבועיים,
-
0:03 - 0:06ישבתי לייד השולחן במטבח
-
0:06 - 0:09עם אשתי קטיה,
-
0:09 - 0:13ושוחחנו על מה שאני הולך לספר היום.
-
0:13 - 0:18יש לנו ילד בן 11. קוראים לו לינקולן. הוא ישב איתנו ליד השולחן
-
0:18 - 0:21ועשה שיעורי בית.
-
0:21 - 0:23במהלך אחת ההפסקות בשיחה
-
0:24 - 0:26עם קטיה, הסתכלתי לכיוונו של לינקולן
-
0:26 - 0:28ופתאום היכה בי
-
0:30 - 0:34כשנזכרתי באחד הלקוחות שלי.
-
0:34 - 0:37הלקוח היה בחור בשם וויל.
-
0:37 - 0:38הוא היה במקור מצפון טקסס.
-
0:38 - 0:44הוא מעולם לא הכיר טוב את אביו, כיוון שאביו עזב
-
0:44 - 0:47את אמא שלו כאשר היתה בהריון איתו.
-
0:47 - 0:52לכן, היא גידלה אותו כאם חד הורית,
-
0:52 - 0:53מה שהיה יכול להיות בסדר גמור,
-
0:53 - 0:55רק שהאמא הספציפית הזו
-
0:55 - 0:59היתה פרנואידית סכיזופרנית.
-
0:59 - 1:03כאשר וויל היה בן 5 היא ניסתה להרוג אותו עם סכין קצבים.
-
1:03 - 1:05היא
-
1:05 - 1:09נלקחה על ידי הרשויות והושמה בבית חולים פסיכיאטרי,
-
1:09 - 1:13כך שבשנים לאחר מכן הוא חי עם אחיו הגדול.
-
1:13 - 1:16עד שהוא התאבד כשירה בעצמו בלב.
-
1:16 - 1:19ולאחר מכן
-
1:19 - 1:22וויל עבר מקרוב משפחה אחד לשני,
-
1:22 - 1:27עד שכאשר היה בן 9, הוא למעשה חי בגפו.
-
1:27 - 1:32באותו בוקר שישבתי עם קטיה ולינקולן, הבטתי בבני,
-
1:32 - 1:36והתחוור לי שכאשר וויל הלקוח שלי,
-
1:36 - 1:38היה בגילו,
-
1:38 - 1:42הוא חי בגפו כבר שנתיים.
-
1:42 - 1:45בסופו של דבר, וויל הצטרף לכנופיה
-
1:45 - 1:46וביצע
-
1:46 - 1:49מספר פשעים רציניים,
-
1:49 - 1:52שבניהם, הפשע הנוראי מכל,
-
1:52 - 1:54רצח.
-
1:54 - 2:00בסופו של דבר וויל הוצא להורג
-
2:00 - 2:01כעונש על הפשע שביצע.
-
2:01 - 2:04אבל אני לא רוצה
-
2:04 - 2:06לדבר היום
-
2:06 - 2:10על המוסריות של עונש המוות. אני בהחלט חושב שהקליינט שלי
-
2:10 - 2:15לא היה צריך להיות מוצא להורג, אבל מה שאני רוצה לעשות היום
-
2:15 - 2:18זה לדבר על עונש המוות
-
2:18 - 2:21בצורה שמעולם לא עשיתי בעבר,
-
2:21 - 2:22בצורה שהיא
-
2:22 - 2:25איננה שנויה במחלוקת.
-
2:25 - 2:28אני חושב שזה אפשרי,
-
2:28 - 2:30כיוון שישנו אספקט
-
2:30 - 2:32בדיון על עונש המוות --
-
2:32 - 2:34אולי האספקט החשוב ביותר --
-
2:34 - 2:37שעליו כולם מסכימים,
-
2:37 - 2:41זהו נושא שגם התומכים הנלהבים ביותר של עונש המוות
-
2:41 - 2:45וגם המתנגדים הגדולים ביותר
-
2:45 - 2:48מסכימים בנוגע אליו.
-
2:48 - 2:52זה הנושא בו אני מעוניין לדון.
-
2:52 - 2:56לפני שאני עושה זאת, אני רוצה לנצל מספר דקות על מנת לספר לכם כיצד
-
2:56 - 2:58מתנהל תיק של עונש מוות,
-
2:58 - 3:03ולאחר מכן אני רוצה לספר לכם על שני לקחים שלמדתי במהלך עבודתי ב-20 השנים האחרונות
-
3:03 - 3:06כעורך דין של תיקים עם עונש מוות,
-
3:06 - 3:10לקחים שלמדתי ממאות תיקים בהם צפיתי ושהתנהלו בדרך זו.
-
3:10 - 3:14אפשר להתייחס לתיק של עונש מוות כסיפור
-
3:14 - 3:16בעל ארבעה פרקים.
-
3:16 - 3:20הפרק הראשון הוא דומה בכל התיקים,
-
3:20 - 3:22והוא טרגי ביותר.
-
3:22 - 3:23הוא מתחיל ברצח
-
3:23 - 3:26של אדם חף מפשע,
-
3:26 - 3:27לאחר מכן ישנו משפט
-
3:27 - 3:30שבו הרוצח מורשע ונשלח לאגף הנידונים למוות.
-
3:30 - 3:32גזר הדין של עונש המוות נדון בסופו של דבר
-
3:32 - 3:34בבית הדין לערעורים של המדינה.
-
3:34 - 3:39הפרק השני מורכב מהליך משפטי מורכב הידוע בשם
-
3:39 - 3:41ערעור "הביאס קורפוס" של המדינה (מלטינית - הבאת הגוף).
-
3:41 - 3:45הפרק השלישי הוא הליך משפטי אפילו יותר מסובך שנקרא
-
3:45 - 3:47הליך "הביאס קורפוס" פדראלי.
-
3:47 - 3:49והפרק הרביעי
-
3:49 - 3:53הוא פרק בבו יכולים לקרות מגוון של דברים. עורכי הדין יכולים להגיש בקשת חנינה,
-
3:53 - 3:56הם יכולים להתחיל בהתדיינות אף יותר מסובכת,
-
3:56 - 3:58או שהם לא יעשו דבר.
-
3:58 - 4:00אך הפרק הרביעי תמיד נגמר
-
4:00 - 4:02בהוצאה להורג.
-
4:02 - 4:07כאשר התחלתי לייצג אסירים מאגף הנידונים למוות, לפני יותר מ-20 שנה,
-
4:07 - 4:11לאנשים באגף הנידונים למוות לא היתה זכות לעורך דין בפרק השני
-
4:11 - 4:14ובפרק הרביעי של הסיפור.
-
4:14 - 4:15הם היו לבדם.
-
4:15 - 4:19למעשה, רק בשנות השמונים המאוחרות הם השיגו
-
4:19 - 4:21את הזכות לעורך דין בפרק השלישי
-
4:21 - 4:23של הסיפור.
-
4:23 - 4:25אז מה שהיה על נידונים למוות לעשות
-
4:25 - 4:28הוא להסתמך על עורכי דין מתנדבים
-
4:28 - 4:31שיטפלו בהליכים המשפטיים שלהם.
-
4:31 - 4:34הבעיה היתה שהיו יותר אנשים נידונים למוות
-
4:34 - 4:39מאשר עורכי דין שהיו בעלי הידע והרצון לעבוד על התיקים שלהם.
-
4:39 - 4:41ולכן, בצורה בלתי נמנעת,
-
4:41 - 4:44עורכי הדין העדיפו לעסוק בתיקים שכבר היו בשלב הרביעי --
-
4:44 - 4:48זה הגיוני, כמובן. אלו הם התיקים בעלי הדחיפות הגבוהה ביותר.
-
4:48 - 4:50אלו הם האנשים הקרובים ביותר להוצאה להורג.
-
4:50 - 4:55חלק מעורכי הדין הללו נחלו הצלחה. הם השיגו משפט חוזר ללקוחות שלהם.
-
4:55 - 4:58אחרים הצליחו להאריך את חייהם של הלקוחות,
-
4:58 - 5:00לפעמים בשנים, לפעמים בחודשים.
-
5:00 - 5:03אבל הדבר היחיד שלא קרה
-
5:03 - 5:07הוא שמעולם לא נראתה ירידה רצינית במספר
-
5:07 - 5:10ההוצאות להורג במדינת טקסס.
-
5:10 - 5:14למעשה, כפי שאתם יכולים לראות בגרף הזה, מאז שמנגנון
-
5:14 - 5:17ההוצאה להורג בטקסס הפך ליעיל באמצע-סוף שנות התשעים של המאה הקודמת,
-
5:17 - 5:21היו רק שנתיים בהן מסר ההוצאות להורג היה
-
5:21 - 5:23מתחת לעשרים.
-
5:23 - 5:25בשנה טיפוסית בטקסס,
-
5:25 - 5:27הממוצע נע סביב
-
5:27 - 5:29שני אנשים בחודש.
-
5:29 - 5:34בכמה שנים בטקסס, הוצאו להורג קרוב ל- 40 אנשים, והמספר הזה
-
5:34 - 5:38לא ירד באופן משמעותי ב-15 השנים האחרונות.
-
5:38 - 5:42ועדיין, בזמן שאנו ממשיכים להוציא להורג
-
5:42 - 5:44או מספר אנשים בכל שנה,
-
5:44 - 5:47מספר האנשים שנגזר עליהם גזר דין מוות
-
5:47 - 5:48על בסיס שנתי
-
5:48 - 5:50ירד בצורה חדה.
-
5:50 - 5:52אז יש לנו פרדוקס,
-
5:52 - 5:56מספר ההוצאות להורג נשאר גבוה
-
5:56 - 6:01בעוד מספר גזרי הדין החדשים ירד.
-
6:01 - 6:02מדוע זה קורה?
-
6:02 - 6:05אי אפשר לייחס זאת לירידה במספר מקרי הרצח,
-
6:05 - 6:07כיוון שמספר מקרי הרצח לא ירד
-
6:07 - 6:11בצורה חדה כמו הגרף הזה.
-
6:11 - 6:14מה שקרה במקום,
-
6:14 - 6:18זה שהמושבעים במשפט החלו לשלוח אנשים לכלא
-
6:18 - 6:21לשארית חייהם ללא אפשרות חנינה,
-
6:21 - 6:24במקום לשלוח אותם לתא ההוצאות להורג.
-
6:24 - 6:27למה זה קורה?
-
6:27 - 6:31זה לא קורה בגלל התפרקות התמיכה הציבורית
-
6:31 - 6:35בעונש המוות. מתנגדי עונש המוות מוצאים נחמה בעובדה
-
6:35 - 6:39שהתמיכה בעונש המוות נמצאת בשפל של כל הזמנים.
-
6:39 - 6:41אתם יודעים מה זה אומר "שפל של כל הזמנים" בטקסס?
-
6:41 - 6:44זה אומר שזה שהתמיכה היא בסביבות ה-60 אחוז.
-
6:44 - 6:48זה טוב מאוד ביחס לאמצע שנות ה-80, כאשר התמיכה היתה
-
6:48 - 6:49מעל ל- 80 אחוז,
-
6:49 - 6:54אבל אנחנו לא יכולים להסביר את הירידה במספר הגזרי דין מוות והמשיכה
-
6:54 - 6:58למאסרי עולם ללא אפשרת חנינה, בשחיקה בתמיכה בעונש המוות,
-
6:58 - 7:00כיוון שאנשים עדיין תומכים בו.
-
7:00 - 7:03מה קרה שגורם לתופעה הזו?
-
7:03 - 7:05מה שקרה זה
-
7:05 - 7:06שעורכי דין
-
7:06 - 7:09שמייצגים אסירים באגף הנידונים למוות התחילו להתרכז
-
7:09 - 7:14בפרקים המוקדמים יותר של סיפור עונש המוות.
-
7:14 - 7:17לפני 25 שנה, עורכי הדין התרכזו בפרק הרביעי.
-
7:17 - 7:21והם עברו מהפרק הרביעי, לפני 25 שנה, לפרק השלישי
-
7:21 - 7:23בסוף שנות השמונים.
-
7:23 - 7:26באמצע שנות התשעים הם עברו מהפרק השלישי לפרק השני,
-
7:26 - 7:29ומאמצע-סוף שנות התשעים,
-
7:29 - 7:33הם החלו לעסוק יותר ויותר בפרק הראשון של הסיפור.
-
7:33 - 7:37אתם יכולים לחשוב שהירידה בעונשי המוות והעלייה
-
7:37 - 7:39במספר עונשי מאסר העולם זה דבר טוב או רע.
-
7:39 - 7:42אני לא מעוניין לדבר על זה היום.
-
7:42 - 7:45מה שאני רוצה להגיד זה שהסיבה שזה קרה
-
7:45 - 7:48היא שעורכי הדין הבינו
-
7:48 - 7:51שככל שההתערבות בתיק תהיה מוקדמת יותר,
-
7:51 - 7:55כך גדל הסיכוי שתצליח להציל את חייו של הלקוח שלך.
-
7:55 - 7:57זה הדבר הראשון שלמדתי.
-
7:57 - 7:59והנה הדבר השני שלמדתי:
-
7:59 - 8:00הלקוח שלי, וויל,
-
8:00 - 8:04לא היה יוצא מן הכלל.
-
8:04 - 8:07הוא היה הכלל.
-
8:07 - 8:10לפעמים אני אומר, אמור לי את שמו של האסיר באגף הנידונים למוות --
-
8:10 - 8:13לא משנה באיזו מדינה הוא נמצא, לא משנה אם פגשתי אותו אי פעם --
-
8:13 - 8:16ואני אכתוב את הביוגרפיה שלו בשבילך.
-
8:16 - 8:19ובשמונה מתוך עשר פעמים,
-
8:19 - 8:21הפרטים בביוגרפיה הזאת
-
8:21 - 8:23יהיו נכונים פחות או יותר.
-
8:23 - 8:27והסיבה לכך היא ש-80 אחוז מהאנשים באגף הנידונים למוות
-
8:27 - 8:31מגיעים מאותו סוג של משפחות לא מתפקדות כמו המשפחה של וויל.
-
8:31 - 8:3380 אחוז מהאנשים באגף הנידונים למוות
-
8:33 - 8:35הם אנשים שנחשפו
-
8:35 - 8:38למערכת המשפט לקטינים.
-
8:38 - 8:40זהו השיעור השני
-
8:40 - 8:42שלמדתי.
-
8:42 - 8:45עכשיו אנו בנקודה
-
8:45 - 8:48שבה כולם הולכים להסכים איתי.
-
8:48 - 8:51אנשים בחדר הזה עלולים לא להסכים בנושא
-
8:51 - 8:53האם וויל, הלקוח שלי, היה צריך להיות מוצא להורג,
-
8:53 - 8:55אבל אני חושב שכולם יסכימו
-
8:55 - 8:59שהגרסה הטובה ביותר של הסיפור שלו
-
8:59 - 9:00תהיה הגירסא
-
9:00 - 9:05שבה הרצח מעולם לא התרחש.
-
9:05 - 9:07כיצד אנו גורמים לזה לקרות?
-
9:07 - 9:11כאשר הבן שלנו, לינקולן, עבד על פתרונה של בעיה במתימטיקה
-
9:11 - 9:14לפני שבועיים, זו היתה בעיה גדולה ומסובכת.
-
9:14 - 9:17והוא למד כיצד, כשיש מולך בעיה גדולה ומסובכת,
-
9:17 - 9:21כדאי לחלק את הבעיה לבעיות קטנות יותר וקלות לפתרון.
-
9:21 - 9:25זה מה שאנו עושים עבור רוב הבעיות -- במתימטיקה, פיזיקה, אפילו מדיניות סוציאלית --
-
9:25 - 9:29אנחנו מחלקים אותן לבעיות קטנות וקלות יותר לפתרון.
-
9:29 - 9:30אבל מדיי פעם,
-
9:30 - 9:32כמו שאמר דוויט אייזנהאואר,
-
9:32 - 9:34הדרך לפתור בעיה
-
9:34 - 9:36היא להפוך אותה לגדולה יותר.
-
9:36 - 9:40הדרך לפתור את הבעיה הזו
-
9:40 - 9:44היא להפוך את הנושא של עונש המוות לגדול יותר.
-
9:44 - 9:46אז אוקיי...
-
9:46 - 9:48יש לנו את ארבעת הפרקים
-
9:48 - 9:51של סיפור עונש המוות,
-
9:51 - 9:53אבל מה קורה לפני
-
9:53 - 9:55שהסיפור מתחיל?
-
9:55 - 10:00כצד נוכל להתערב בחייו של רוצח
-
10:00 - 10:03לפני שהוא הופך לרוצח?
-
10:03 - 10:05אילו אופציות עומדות בפנינו
-
10:05 - 10:06לדחוף את האיש
-
10:06 - 10:08החוצה מהדרך
-
10:08 - 10:12שהולכת להוביל אותו לתוצאה שכולם --
-
10:12 - 10:15תומכי ומתנגדי עונש המוות --
-
10:15 - 10:15עדיין מסכימים
-
10:15 - 10:18שהיא תוצאה גרועה:
-
10:18 - 10:20רצח של אדם חף מפשע?
-
10:22 - 10:25אתם יודעים, לפעמים אנשים אומרים
-
10:25 - 10:26שמשהו
-
10:26 - 10:28איננו איזשהו מדע טילים.
-
10:28 - 10:32ובזה הם מתכוונים שמדע טילים מאוד מאוד מסובך
-
10:32 - 10:35בעוד הבעיה שבה אנו דנים היא מאוד פשוטה.
-
10:35 - 10:37ובכן, זה מדע טילים.
-
10:37 - 10:38זה הביטוי המתימטי
-
10:38 - 10:42לדחף שנוצר על ידי הרקטה.
-
10:42 - 10:45הנושא שאנו מדברים עליו היום
-
10:45 - 10:47מסובך באותה מידה.
-
10:47 - 10:50הנושא שאנו מדברים עליו היום הוא גם
-
10:50 - 10:52סוג של מדע טילים.
-
10:52 - 10:54ללקוח שלי וויל
-
10:54 - 10:57ולשמונים אחוז מהאנשים באגף הנידונים למוות
-
10:57 - 11:00היו חמישה פרקים בחייהם
-
11:00 - 11:02שבאו לפני
-
11:02 - 11:04ארבעת הפרקים של סיפור עונש המוות.
-
11:04 - 11:08אני רואה בחמשת הפרקים הללו כנקודות התערבות,
-
11:08 - 11:11מקומות בחייהם שבהן החברה שלנו
-
11:11 - 11:16יכלה להתערב בחייהם על מנת להסיט אותם מהדרך בה הם הלכו
-
11:16 - 11:20שגרמה לתוצאה שכולנו -- תומכי ומתנגדי
-
11:20 - 11:22עונש המוות --
-
11:22 - 11:24אומרים שהיא תוצאה רעה.
-
11:24 - 11:27במהלך כל אחד מחמשת הפרקים הללו:
-
11:27 - 11:28כאשר אימו היתה בהיריון איתו.
-
11:28 - 11:31בשנות ילדותו המוקדמות.
-
11:31 - 11:32כאשר הוא היה בבית ספר יסודי.
-
11:32 - 11:35כאשר הוא היה בחטיבת הביניים ובתיכון.
-
11:35 - 11:38וכאשר הוא היה במערכת המשפט לקטינים --
במהלך כל אחד מהפרקים הללו, -
11:38 - 11:41היו הרבה מאוד דברים שהחברה יכלה לעשות.
-
11:41 - 11:44למעשה, אם רק נדמיין
-
11:44 - 11:49שישנם חמש צורות שונות של התערבות, שבהן יכולה החברה לנקוט
-
11:49 - 11:50בכל אחד מחמשת הפרקים הללו,
-
11:50 - 11:53ונוכל לערבב ולהתאים אותם בכל דרך שנרצה,
-
11:53 - 11:57ישנן 3,000 -- יותר מ- 3,000 -- אסטרטגיות שונות
-
11:57 - 12:01שנוכל לאמץ על מנת שנוכל להסיט ילדים כמו וויל
-
12:01 - 12:04מהדרך בה הם צעדו.
-
12:04 - 12:05אני לא עומד כאן היום
-
12:05 - 12:07עם הפתרון.
-
12:07 - 12:12אבל העובדה שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד,
-
12:12 - 12:15לא מעידה על כך שאיננו יודעים הרבה כבר עכשיו.
-
12:15 - 12:18אנו יודעים מהנסיון במדינות אחרות
-
12:18 - 12:22שישנן שיטות מגוונות להתערבות
-
12:22 - 12:26שבהן אנו יכולים להשתמש בטקסס, או בכל מדינה אחרת בהן לא משתמשים בהן,
-
12:26 - 12:31על מנת למנוע את התוצאה שכולנו מסכימים שהיא רעה.
-
12:31 - 12:33אני רוצה לציין כמה מהן.
-
12:33 - 12:37אני לא אדבר היום על עשיית רפורמות המערכת המשפט.
-
12:37 - 12:42זה נושא שעדיף שישמר לחדרים מלאים בשופטים ועורכי דין.
-
12:42 - 12:46במקום זאת, אני רוצה לדבר על מספר שיטות להתערבות
-
12:46 - 12:48שכולנו יכולים לעזור בהן,
-
12:48 - 12:51כיוון שאלו שיטות שיפעלו
-
12:51 - 12:55כאשר מחוקקים וקובעי מדיניות, כאשר משלמי מיסים ואזרחים,
-
12:55 - 12:57יסכימו שזה מה שעלינו לעשות
-
12:57 - 12:59וזו המטרה שלשמה אנו צריכים להשקיע את כספנו.
-
12:59 - 13:02אנו יכולים לספק תמיכה בשלבי הילדות המוקדמים
-
13:02 - 13:07לילדים בבתים עם בעיות כלכליות וילדים בסיכון,
-
13:07 - 13:10אנו יכולים לעשות זאת בחינם.
-
13:10 - 13:14אנו יכולים להסיט ילדים כמו וויל מהדרך שבה הם הולכים.
-
13:14 - 13:18ישנן מדינות אחרות שעושות זאת, בניגוד אלינו.
-
13:18 - 13:22אנו יכולים לספר בתי ספר מיוחדים, גם ברמת בית ספר תיכון
-
13:22 - 13:25וחטיבת הביניים, ואפילו בתי ספר יסודיים,
-
13:25 - 13:30שישימו לעצמם למטרה את הילדים הללו שנמצאים בסיכון, ובמיוחד ילדים
-
13:30 - 13:31שנחשפו כבר בעבר
-
13:31 - 13:33למערכת המשפט לקטינים.
-
13:33 - 13:35ישנו מספר מצומצם של מדינות שעושות זאת.
-
13:35 - 13:37טקסס איננה בניהן.
-
13:37 - 13:39ישנו דבר נוסף שאנו יכולים לעשות --
-
13:39 - 13:42ובכן, יש מספר דברים שאנו יכולים לעשות -- ישנו דבר נוסף שאפשר לעשות
-
13:42 - 13:44שאני הולך להזכיר, וזה הולך להיות הדבר היחיד שיעורר מחלוקת
-
13:44 - 13:47שאני הולך להגיד היום.
-
13:47 - 13:48אנו יכולים להתערב
-
13:48 - 13:50בצורה הרבה יותר אגרסיבית
-
13:50 - 13:53בבתים שאינם מתפקדים ברמה מסוכנת,
-
13:53 - 13:55על ידי הוצאת הילדים מתוכם
-
13:55 - 14:01לפני שאמא שלהם תיקח סכין ותאיים להרוג אותם.
-
14:01 - 14:03אם אנחנו הולכים לעשות את זה,
-
14:03 - 14:05אנחנו צריכים גם מקום שבו נשים את הילדים.
-
14:05 - 14:08אפילו אם נבצע את כל הדברים הללו, תמיד יהיו ילדים שיפלו בין הכסאות
-
14:08 - 14:12ויגיעו לפרק האחרון, לפני שסיפור הרצח מתחיל,
-
14:12 - 14:14הם הולכים להגיע למערכת המשפט לקטינים.
-
14:14 - 14:17ואפילו אם זה קורה,
-
14:17 - 14:19זה עדיין לא מאוחר מדיי.
-
14:19 - 14:22עדיין יש זמן להסיט אותם,
-
14:22 - 14:23אם נשקיע בזה מחשבה
-
14:23 - 14:26במקום רק להעניש אותם.
-
14:26 - 14:29ישנם שני פרופסורים בצפון מזרח ארצות הברית -- אחד ב"ייל" ואחד במרילנד --
-
14:29 - 14:30הם הקימו בית ספר
-
14:30 - 14:34המסופח לבית סוהר לנערים.
-
14:34 - 14:37הילדים נמצאים בכלא, אבל הם הולכים לבית ספר משמונה בבוקר
-
14:37 - 14:39עד ארבע אחר הצהרים.
-
14:39 - 14:41זה היה קשה מבחינה לוגיסטית.
-
14:41 - 14:42הם היו צריכים לגייס מורים
-
14:42 - 14:45שהסכימו ללמד בתוך בית סוהר, הם היו צריכים ליצור הפרדה ברורה
-
14:45 - 14:49בין האנשים שעובדים בבית הספר, לבין רשויות בית הסוהר,
-
14:49 - 14:52והדבר הקשה מכל, הם היו צריכים להמציא תוכנית לימודים חדשה.
-
14:52 - 14:53אתם יודעים למה?
-
14:53 - 14:58אנשים לא נכנסים ויוצאים מהכלא על בסיס סמסטריאלי.
-
14:58 - 15:02אבל הם עשו את כל הדברים הללו.
-
15:02 - 15:04אם כן, מה משותף לכל הדברים האלה?
-
15:04 - 15:11מה שמשותף לכל הדברים הללו הוא שהם עולים כסף.
-
15:11 - 15:14חלק מהאנשים פה בחדר אולי מבוגרים מספיק בשביל לזכור
-
15:14 - 15:17את הבחור מהפרסומת הישנה למסנני שמן.
-
15:17 - 15:21הוא נהג לומר: "אתה יכול לשלם לי עכשיו
-
15:21 - 15:24או לשלם לי מאוחר יותר."
-
15:24 - 15:26מה שאנו עושים
-
15:26 - 15:29במערכת של עונש המוות
-
15:29 - 15:32הוא לשלם מאוחר יותר.
-
15:32 - 15:34אבל הנקודה היא
-
15:34 - 15:38שעל כל 15,000 דולר שאנו משקיעים בהתערבות
-
15:38 - 15:42של ילדים בסיכון
-
15:42 - 15:44בפרקים המוקדמים יותר,
-
15:44 - 15:48אנחנו חוסכים 80,000 דולר בהוצאות הקשורות לפשיעה בהמשך הדרך.
-
15:48 - 15:50אפילו אם אתם לא מסכימים
-
15:50 - 15:52שיש איזשהו ציווי מוסרי שנעשה כך,
-
15:53 - 15:56יש בזה הגיון כלכלי פשוט.
-
15:59 - 16:03אני רוצה לספר לכם על השיחה האחרונה שהיתה לי עם וויל.
-
16:03 - 16:07זה היה ביום שבו הוא עמד להיות מוצא להורג,
-
16:07 - 16:11שבו ישבנו ודיברנו.
-
16:11 - 16:12לא היה עוד מה לעשות
-
16:12 - 16:14בתיק שלו.
-
16:14 - 16:16ולכן ישבנו ודיברנו על החיים שלו.
-
16:16 - 16:19בהתחלה הוא דיבר על אביו, אותו בקושי הכיר,
-
16:19 - 16:20שמת כשהיה צעיר,
-
16:20 - 16:22לאחר מכן על אמו,
-
16:22 - 16:24שאותה הוא דווקא הכיר,
-
16:24 - 16:26שהיא עדיין בחיים.
-
16:26 - 16:29ואמרתי לו,
-
16:29 - 16:31"אני מכיר את הסיפור.
-
16:31 - 16:33קראתי את התיק.
-
16:33 - 16:36אני יודע שהיא ניסתה להרוג אותך."
-
16:36 - 16:38אמרתי לו: "אבל תמיד תהיתי אם אתה באמת
-
16:38 - 16:40זוכר את זה."
-
16:40 - 16:42"אני לא זוכר דבר
-
16:42 - 16:44מהזמן שהייתי בן 5.
-
16:44 - 16:47אולי אתה זוכר רק שמישהו סיפר לך על זה."
-
16:47 - 16:49והוא הסתכל אליי, התכופף קדימה,
-
16:49 - 16:53ואמר לי: "פרופסור," -- הוא הכיר אותי 12 שנים ועדיין קרא לי פרופסור.
-
16:53 - 16:56והוא אמר: "פרופסור, אני לא מתכוון להעליב,
-
16:56 - 16:58אבל כשאמא שלך
-
16:58 - 17:01מרימה סכין קצבים שנראה גדול יותר ממך,
-
17:01 - 17:05ורודפת אחריך בכל הבית תוך שהיא צועקת שהיא הולכת להרוג אותך,
-
17:05 - 17:08ואתה צריך לנעול את עצמך באמבטיה, להישען על הדלת
-
17:08 - 17:11ולצעוק לעזרה עד שהמשטרה תגיע,"
-
17:11 - 17:14הוא הסתכל עליי ואמר,
-
17:14 - 17:18"זה משהו שאתה לא שוכח."
-
17:18 - 17:20ואני מקווה שיש משהו אחד שאתם לא תשכחו:
-
17:20 - 17:23בין הזמן שהגעתם לפה בבוקר לבין ארוחת הצהרים,
-
17:23 - 17:27עומדים להתרחש ארבעה מקרי רצח
-
17:27 - 17:28בארצות הברית.
-
17:28 - 17:32אנחנו הולכים להשקיע משאבים רבים על מנת להעניש את האנשים
-
17:32 - 17:34שמבצעים את הפשעים הללו, וזה בסדר, כיוון שאנו צריכים להעניש
-
17:34 - 17:37אנשים שעושים דברים רעים.
-
17:37 - 17:40אבל שלושה מתוך ארבעת הפשעים הללו ניתנים למניעה.
-
17:40 - 17:43אם נסתכל על התמונה הגדולה
-
17:43 - 17:48ונשקיע את מאמצינו בפרקים המוקדמים יותר,
-
17:48 - 17:51אז לעולם לא נצטרך לכתוב את המשפט הראשון
-
17:51 - 17:53שמתחיל את סיפור עונש המוות.
-
17:53 - 17:55תודה רבה.
-
17:55 - 17:56(מחיאות כפיים)
- Title:
- דוויד ר. דאו: שיעור מאסירי אגף הנידונים למוות
- Speaker:
- David R. Dow
- Description:
-
מה מתרחש לפני רצח? בחיפוש אחר דרכים להורדת מספר תיקי עונש מוות, דוויד ר. דאו הבין שמספר מפתיע של אסירים שנידונו לעונש מוות חולקין ביוגרפיה דומה. בשיחה זו הוא מציע תוכנית שאפתנית, שמונעת את הרצח מלכתחילה. (צולם ב TEDxAustin.)
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 18:16
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Lessons from death row inmates | ||
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Lessons from death row inmates | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Lessons from death row inmates | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Lessons from death row inmates | ||
Orr Schlesinger edited Hebrew subtitles for Lessons from death row inmates | ||
Orr Schlesinger edited Hebrew subtitles for Lessons from death row inmates | ||
Orr Schlesinger edited Hebrew subtitles for Lessons from death row inmates | ||
Orr Schlesinger edited Hebrew subtitles for Lessons from death row inmates |