ארון היואי: שבויי מלחמה מלידה באמריקה
-
0:00 - 0:03אני נמצא פה היום כדי להראות לכם תמונות של שבט הלאקוטה
-
0:04 - 0:06רבים מכם שמעו על הלאקוטה
-
0:06 - 0:08או לפחות על על האומה הגדולה יותר לה הם שייכים,
-
0:08 - 0:10אומת הסו.
-
0:10 - 0:13הלאקוטה הינם שבט אחד מיני רבים שגורשו מאדמתם
-
0:13 - 0:15למחנות שבויי מלחמה
-
0:15 - 0:17שהיום אנו קוראים להם שמורות.
-
0:17 - 0:19שמורת פיין רידג',
-
0:19 - 0:21שהינה הנושא למצגת היום,
-
0:21 - 0:23ממוקמת כ-120 ק"מ דרום-מזרחית
-
0:23 - 0:25ל"גבעות השחורות" בדקוטה הדרומית.
-
0:25 - 0:27לפעמים קוראים לה בשם
-
0:27 - 0:30"מחנה שבויי מלחמה מספר 334",
-
0:30 - 0:33ושם גרים היום שבט הלאקוטה.
-
0:33 - 0:35אם מישהו מכם שמע פעם על AIM,
-
0:35 - 0:37שהיא התנועה האינדיאנית באמריקה,
-
0:37 - 0:39או על ראסל מינס,
-
0:39 - 0:41או ליאונרד פלטייר,
-
0:41 - 0:43או העימות באוגלאלה,
-
0:43 - 0:46אז אתם יודעים שהשמורה בפיין רידג' היא לב ליבו
-
0:46 - 0:49של נושא האינדיאנים בארה"ב.
-
0:49 - 0:51אז נתבקשתי לדבר מעט היום
-
0:51 - 0:53על מערכת היחסים שלי עם הלאקוטה,
-
0:53 - 0:55והיא מערכת יחסים קשה בשבילי.
-
0:55 - 0:57מכיוון, שלמקרה שלא שמתם לב מצבע העור שלי,
-
0:57 - 0:59אני לבן,
-
0:59 - 1:02וזהו מחסום אדיר בשמורה אינדיאנית.
-
1:04 - 1:06אתם תראו הרבה אנשים בצילומים שלי היום,
-
1:06 - 1:09אני נעשיתי קרוב מאוד אליהם, והם קיבלו אותי כמו משפחה.
-
1:09 - 1:11הם קראו לי אח ודוד
-
1:11 - 1:13והזמינו אותי שוב ושוב במשך חמש שנים.
-
1:13 - 1:15אך בשמורה בפיין רידג',
-
1:15 - 1:18אני תמיד אהיה "וואשיצ'ו",
-
1:18 - 1:21ו"וואשיצ'ו" היא מילה בשפת הלאקוטה
-
1:21 - 1:23המציינת את מי שאינו אינדיאני,
-
1:23 - 1:25אך פירוש אחר למילה
-
1:25 - 1:29הוא "זה אשר לוקח את הבשר הטוב ביותר לעצמו."
-
1:29 - 1:31ועל זה אני רוצה להתמקד:
-
1:31 - 1:33זה אשר לוקח את הבשר הטוב ביותר לעצמו.
-
1:33 - 1:35כלומר חמדנות.
-
1:36 - 1:38אז הביטו מסביב לאודיטורים פה היום.
-
1:38 - 1:41אנו נמצאים בבית ספר פרטי במערב האמריקני,
-
1:41 - 1:44יושבים בכסאות מקטיפה
-
1:44 - 1:46עם כסף בכיסנו.
-
1:46 - 1:48ואם אנו בוחנים את חיינו,
-
1:48 - 1:50אנו מוצאים שבאמת
-
1:50 - 1:52לקחנו את הבשר הטוב ביותר.
-
1:52 - 1:55אז בואו נביט עכשיו על סדרת צילומים
-
1:55 - 1:57של האנשים שהפסידו
-
1:57 - 1:59כדי שאנו נוכל להרוויח,
-
1:59 - 2:02ונדע שכשאנו רואים את פניהם של האנשים הללו
-
2:02 - 2:05שאלו לא רק תמונות של אנשי הלאקוטה,
-
2:05 - 2:08אלא שהם מייצגים את כל האינדיאנים ברחבי ארה"ב.
-
2:10 - 2:12בפיסת הנייר הזאת,
-
2:12 - 2:14כתובה ההיסטוריה כפי שלמדתי אותה
-
2:14 - 2:17מחברי ובני משפחתי משבט הלאקוטה.
-
2:17 - 2:19מדובר בציר זמן
-
2:19 - 2:22של אמנות שנחתמו והופרו,
-
2:22 - 2:24של טבחים שמוסווים כקרבות.
-
2:24 - 2:26אתחיל ב-1824.
-
2:26 - 2:28המשרד לענייני אינדיאנים
-
2:28 - 2:30מוקם בתוך מחלקת המלחמה האמריקאית,
-
2:30 - 2:32מה שקובע טון אגרסיבי כבר בראשית הדרך
-
2:32 - 2:34של יחסינו עם האינדיאנים.
-
2:34 - 2:361851:
-
2:36 - 2:38אמנת פורט לרמי הראשונה נחתמת,
-
2:38 - 2:41ומסמנת באופן ברור את גבולותיה של אומת הלאקוטה.
-
2:41 - 2:43לפי האמנה,
-
2:43 - 2:45הלאקוטה הינם אומה ריבונית.
-
2:45 - 2:47אם הגבולות כפי שמצויינים באמנה היו נשמרים
-
2:47 - 2:50ויש בסיס חוקי לכך שכך צריך היה להיות -
-
2:50 - 2:53אז כך היתה נראית מפת ארה"ב היום.
-
2:55 - 2:5710 שנים מאוחר יותר,
-
2:57 - 3:00הנשיא לינקולן חותם על חוק חלוקת אדמות
-
3:00 - 3:03שגורם לשטף של מתיישבים לבנים הפולשים לשטחי האינדיאנים.
-
3:03 - 3:051863:
-
3:05 - 3:07מרד של שבטי הסו המזרחיים במינסוטה
-
3:07 - 3:10מסתיים בתלייתם של 38 אנשי סו,
-
3:10 - 3:13ההוצאה להורג ההמונית הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב.
-
3:14 - 3:16לינקולן הורה על ההוצאה להורג
-
3:16 - 3:18רק יומיים
-
3:18 - 3:21לאחר שחתם על הכרזת שחרור העבדים.
-
3:22 - 3:251866 מסמנת את תחילתה של הרכבת הטרנס-קונטיננטלית.
-
3:25 - 3:27עידן חדש.
-
3:27 - 3:29לקחנו אדמות לרכבות ומסילות
-
3:29 - 3:32כדי ליצור קיצורי דרך בלב שטחי הלאקוטה.
-
3:32 - 3:34האמנות נזרקו לפח.
-
3:34 - 3:37בתגובה, שלושה שבטים בהנהגת צ'יף ענן אדום מהלאקוטה
-
3:37 - 3:40תקפו והביסו את צבא ארה"ב שוב ושוב.
-
3:40 - 3:42אני רוצה לחזור על המשפט הזה:
-
3:42 - 3:45הלאקוטה הביסו את צבא ארה"ב.
-
3:45 - 3:481868: אמנת פורט לרמי השנייה
-
3:48 - 3:51מבטיחה באופן ברור את ריבונותה של כל אומת הסו הגדולה
-
3:51 - 3:54ואת בעלותם של הלאקוטה על הגבעות השחורות הקדושות.
-
3:54 - 3:56הממשלה מבטיחה גם אדמות וזכויות ציד
-
3:56 - 3:58במדינות השכנות.
-
3:58 - 4:00הבטחנו שאיזור נהר הפאודר
-
4:00 - 4:03יהיה סגור מאותו זמן לכל התישבות לבנה.
-
4:03 - 4:05נראה היה כי האמנה היא נצחון מוחלט
-
4:05 - 4:07של צ'יף ענן אדום והסו.
-
4:07 - 4:10למעשה, זוהי המלחמה היחידה בכל ההיסטוריה האמריקנית
-
4:10 - 4:13שבה הממשלה השיגה שלום
-
4:13 - 4:16בוויתור על כל דרישה של האויב.
-
4:18 - 4:201869:
-
4:20 - 4:22הרכבת הטרנס-קונטיננטלית מושלמת.
-
4:22 - 4:25היא החלה להוביל, בין השאר, מספר גדול של ציידים
-
4:25 - 4:28שהחלו בהרג סיטונאי של הבאפלו,
-
4:28 - 4:31וחיסלו ע"י כך מקור חשוב לאוכל, ביגוד ומחסה לאומת הסו.
-
4:31 - 4:331871:
-
4:33 - 4:35נחקק חוק הלאמת אדמות אינדיאניות
-
4:35 - 4:38שהופך גם את כל האינדיאנים לחוסים של הממשלה הפדרלית.
-
4:38 - 4:41בנוסף לזאת, הצבא מוציא פקודות
-
4:41 - 4:44האוסרות של האינדיאנים המערביים מלעזוב את השמורות שלהם.
-
4:44 - 4:46כל האינדיאנים המערביים הם באותה נקודה בזמן
-
4:46 - 4:48אסירי מלחמה.
-
4:48 - 4:50באותה שנה (1871)
-
4:50 - 4:52הבאנו לסיומו את עידן האמנות.
-
4:52 - 4:55הבעיה עם אמנות היא שהן מרשות לשבטים להתקיים כאומות ריבוניות,
-
4:55 - 4:57ואת זה אנחנו לא יכלנו להרשות.
-
4:57 - 4:59היו לנו תוכניות.
-
4:59 - 5:011874:
-
5:01 - 5:04הגנרל ג'ורג' קאסטר מודיע על גילוי זהב בשטחי הלאקוטה,
-
5:04 - 5:06ובייחוד בגבעות השחורות.
-
5:06 - 5:08הידיעות על הזהב גורמות להגעה של המוני מתיישבים לבנים
-
5:08 - 5:10לשטחי הלאקוטה.
-
5:10 - 5:12קאסטר המליץ שהקונגרס ימצא דרך
-
5:12 - 5:14לבטל את האמנות עם הלאקוטה
-
5:14 - 5:16בהקדם האפשרי.
-
5:16 - 5:191875: מלחמת הלאקוטה מתחילה
-
5:19 - 5:22בעקבות הפרת אמנת פורט לרמי.
-
5:22 - 5:241876:
-
5:24 - 5:26ב-26 ביולי
-
5:26 - 5:28כשהם בדרכם לתקוף אחד מכפרי הלאקוטה,
-
5:28 - 5:30מובס חיל הפרשים השביעי של קאסטר
-
5:30 - 5:32בקרב ליטל ביגהורן.
-
5:32 - 5:341877:
-
5:34 - 5:37הלוחם וצ'יף הלאקוטה הגדול ששמו סוס משוגע
-
5:37 - 5:39נכנע בפורט רובינסון.
-
5:39 - 5:42הוא נהרג מאוחר יותר בעודו בשבי.
-
5:45 - 5:481877 היא גם השנה בה מצאנו דרך
-
5:48 - 5:50לעקוף את שתי אמנות פורט לרמי.
-
5:50 - 5:53הסכם חדש הוצג לצ'יפים של הסו ואנשיהם
-
5:53 - 5:56תחת הקמפיין שנודע כ"מכור או גווע ברעב."
-
5:56 - 5:59חתום על הנייר, או שהשבט שלך לא יקבל יותר אוכל.
-
5:59 - 6:02רק כ-10 אחוזים מהאוכלוסיה הבוגרת חתמה על המסמך.
-
6:02 - 6:04אמנת פורט לרמי
-
6:04 - 6:06דרשה שלפחות שלושה-רבעים מהשבט
-
6:06 - 6:08יסכימו לוותר על אדמתם.
-
6:08 - 6:10כמובן שהתעלמנו מהסעיף הזה.
-
6:10 - 6:131887: חוק דוז.
-
6:13 - 6:16אחזקה משותפת של אדמות השמורה מגיעה לסיומה.
-
6:16 - 6:19השמורות מחולקות לחלקות בנות כ-40 דונם
-
6:19 - 6:21ומחולקות בין חברי השבט
-
6:21 - 6:23כשהשטח שנותר נלקח.
-
6:23 - 6:26השבטים איבדו מיליוני דונמים.
-
6:26 - 6:28החלום האמריקני של בעלות על חלקת אדמה
-
6:28 - 6:30התברר כדרך חכמה מאוד
-
6:30 - 6:33לחלק את השמורות עד שלא נשאר דבר.
-
6:33 - 6:35החוק הרס את השמורות,
-
6:35 - 6:38כאשר הפך את הנוהג לחלק שוב ושוב את החלקות
-
6:38 - 6:41לדורות הבאים ליותר קל.
-
6:41 - 6:43רובה של האדמה שנותרה
-
6:43 - 6:45ורבות מהחלקות בתוך שטחי השמורה
-
6:45 - 6:48נמצאות כיום בידי חוואים לבנים.
-
6:48 - 6:51שוב, האדמה הטובה הולכת ל"וואשיצ'ו".
-
6:52 - 6:54ב-1890, תאריך שאני מאמין
-
6:54 - 6:57שהוא החשוב ביותר במצגת הזאת.
-
6:57 - 6:59זאת השנה בה התרחש הטבח בוונדד ני.
-
6:59 - 7:01ב-29 לדצמבר.
-
7:01 - 7:04חיילי צבא ארה"ב הקיפו את מחנה הסו בוונדד ני
-
7:04 - 7:06וטבחו בצ'יף ביג פוט
-
7:06 - 7:08ו-300 אסירי מלחמה,
-
7:08 - 7:10עם מכונות ירייה
-
7:10 - 7:12שירתה פגזים
-
7:12 - 7:14שנקראה מכונת ירייה הוצ'קיס.
-
7:14 - 7:16בעקבות ה"קרב" לכאורה הזה,
-
7:16 - 7:1920 עיטורי גבורה ניתנו
-
7:19 - 7:22לחיילי חיל הפרשים השביעי.
-
7:22 - 7:24עד היום,
-
7:24 - 7:27זהו מסר העיטורים הגבוה ביותר
-
7:27 - 7:30שניתן אי פעם למשתתפי קרב יחיד.
-
7:30 - 7:32יותר עיטורי כבודה ניתנו
-
7:32 - 7:34לטבח בנשים וילדים
-
7:34 - 7:36מאשר לכל קרב יחיד במלחמת העולם הראשונה,
-
7:36 - 7:38מלחמת העולם השנייה,
-
7:38 - 7:40והמלחמות בקוריאה, וייטנאם,
-
7:40 - 7:43עיראק ואפגאניסטן.
-
7:44 - 7:46הטבח בוונדד ני
-
7:46 - 7:49נחשב לסיום מלחמות האינדיאנים.
-
7:49 - 7:51כל פעם כאשר אני מבקר את האתר,
-
7:51 - 7:53של קבר האחים בוונדד ני,
-
7:53 - 7:55אני רואה לא רק קבר
-
7:55 - 7:57של שבטי הלאקוטה או הסו,
-
7:57 - 8:00אלא את קברם של כל האינדיאנים.
-
8:03 - 8:05האיש הקדוש, בלק אלק, אמר
-
8:05 - 8:07"לא ידעתי אז
-
8:07 - 8:09עד כמה הכל הגיע לסופו.
-
8:09 - 8:11כאשר אני מסתכל אחורה כעת,
-
8:11 - 8:13מהגבעה הגבוהה שהיא זקנתי,
-
8:13 - 8:15אני עדיין יכול לראות את הנשים והילדים שנטבחו
-
8:15 - 8:17גופותיהם מפוזרות לכל עבר,
-
8:17 - 8:20לכל אורך הנהר העקום,
-
8:23 - 8:25כאילו אני
-
8:25 - 8:28עדיין שם.
-
8:31 - 8:34ואני יודע שמשהו אחר מת שם גם, באדמה ספוגת הדם
-
8:35 - 8:38ונקבר בסופת השלג לאחר מכן.
-
8:39 - 8:42חלומו של עם מת שם,
-
8:42 - 8:45והוא היה חלום נפלא."
-
8:46 - 8:48בארוע זה,
-
8:48 - 8:51עידן חדש בהיסטוריה האינדיאנית החל.
-
8:52 - 8:54אפשר לחלק הכל
-
8:54 - 8:57ל-לפני ואחרי וונדד ני.
-
8:57 - 8:59מכיוון שזה היה ברגע זה
-
8:59 - 9:02עם האצבעות על ההדקים של מכונות הירייה
-
9:02 - 9:06שממשלת ארה"ב הכריזה באופן גלוי על עמדתה כלפי זכויות האינדיאנים.
-
9:06 - 9:08הם עייפו מאמנות.
-
9:08 - 9:10הם עייפו מהגבעות הקדושות.
-
9:10 - 9:13הם עייפו מריקודי הרוחות.
-
9:13 - 9:16והם עייפו מכל תלונותיהם של הסו.
-
9:16 - 9:19אז הם הביאו את התותחים.
-
9:20 - 9:23"אתם רוצים להיות אינדיאנים עכשיו?" הם אמרו,
-
9:23 - 9:25אצבעותיהם על ההדק.
-
9:30 - 9:321900:
-
9:32 - 9:35האוכלוסיה האינדיאנית בארה"ב מגיעה לשפל:
-
9:36 - 9:38מתחת ל-250,000 איש.
-
9:38 - 9:40בהשוואה לאוכלוסיה מוערכת של שמונה מיליון
-
9:40 - 9:42ב-1492.
-
9:44 - 9:46נקפוץ קדימה בזמן.
-
9:46 - 9:481980:
-
9:48 - 9:50התביעה שנידונה הכי הרבה זמן בתולדות ארה"ב,
-
9:50 - 9:53אומת הסו נגד ארה"ב,
-
9:53 - 9:56הגיעה לסיומה בהכרעת בית המשפט העליון.
-
9:57 - 10:00בית המשפט קבע שכאשר הסו יושבו מחדש בשמורות
-
10:00 - 10:03ו-2 מיליון דונם מאדמתם
-
10:03 - 10:06נפתחו למתיישבים ומחפשי זהב,
-
10:06 - 10:08תנאי אמנת פורט לרמי השנייה
-
10:08 - 10:10הופרו.
-
10:10 - 10:12בית המשפט קבע
-
10:12 - 10:14שהגבעות השחורות נלקחו שלא כחוק
-
10:14 - 10:16ושהמחיר הראשוני שהוצע, בתוספת ריבית,
-
10:16 - 10:18ישולם לאומת הסו.
-
10:18 - 10:20כתשלום על הגבעות השחורות,
-
10:20 - 10:23בית המשפט קבע פיצוי של 106 מיליון דולר בלבד
-
10:23 - 10:25לאומת הסו.
-
10:25 - 10:28הסו סירבו לקבל את הכסף וזעקו:
-
10:28 - 10:31"הגבעות השחורות אינן למכירה."
-
10:31 - 10:332010:
-
10:33 - 10:36הסטטיסטיקה על האוכלוסיה האינדיאנית כיום,
-
10:36 - 10:39יותר ממאה שנה לאחר הטבח בוונדד ני,
-
10:39 - 10:41חושפים מורשת של קולוניזציה,
-
10:41 - 10:43הגירה כפויה
-
10:43 - 10:45והפרת אמנות.
-
10:45 - 10:48אבטלה בשמורת פיין רידג'
-
10:48 - 10:51נעה בין 85 ל-90 אחוזים.
-
10:51 - 10:54המשרד לדיור אינו מצליח לבנות מבנים חדשים,
-
10:54 - 10:56המבנים הקיימים מטים ליפול.
-
10:56 - 10:58רבים חסרי בית,
-
10:58 - 11:00ואלו שיש להם מגורים, דחוסים לבניינים רעועים
-
11:00 - 11:02עם עד חמש משפחות אחרות.
-
11:02 - 11:04ל-39 אחוזים מהבתים בפיין רידג'
-
11:04 - 11:06אין חשמל
-
11:06 - 11:09ולפחות 60 אחוזים מהבתים בשמורה
-
11:09 - 11:11מלאים בעובש שחור.
-
11:11 - 11:13יותר מ-90 אחוז מהאוכלוסיה
-
11:13 - 11:16חיים מתחת לקו העוני.
-
11:16 - 11:19שיעור השחפת בפיין רידג'
-
11:19 - 11:22הינו בערך פי שמונה מהממוצע הלאומי.
-
11:22 - 11:24שיעור תמותת התינוקות
-
11:24 - 11:26הוא הגבוה ביותר ביבשת
-
11:26 - 11:29וגבוה בערך פי שלושה מהממוצע הלאומי.
-
11:29 - 11:31שיעור החולות בסרטן צוואר הרחים גבוה פי חמישה
-
11:31 - 11:33מהממוצע הלאומי.
-
11:33 - 11:36מספר הנושרים מבית הספר עומד על כ-70 אחוז.
-
11:36 - 11:38שיעור חילופי המורים
-
11:38 - 11:41גבוה פי שמונה מהממוצע הלאומי.
-
11:41 - 11:44לעיתים קרובות, סבים וסבתות מגדלים את נכדיהם
-
11:44 - 11:47מכיוון שההורים, עקב אלכוהוליזם,
-
11:47 - 11:49אלימות ביתית ואפאתיה כללית,
-
11:49 - 11:51אינם יכולים לגדל אותם.
-
11:52 - 11:55כחצי מהאוכלוסיה מעל גיל 40
-
11:55 - 11:57חולה בסכרת.
-
11:57 - 11:59תוחלת החיים של הגברים
-
11:59 - 12:01היא בין 46
-
12:01 - 12:04ל-48.
-
12:04 - 12:06בערך אותו דבר
-
12:06 - 12:09כמו באפגאניסטן או סומאליה.
-
12:10 - 12:13הפרק האחרון בכל רצח עם מוצלח
-
12:13 - 12:15הוא הפרק בו המדכא
-
12:15 - 12:18יכול להרים את ידיו ולהגיד:
-
12:18 - 12:21"אלוהים אדירים, מה האנשים האלה עושים לעצמם?
-
12:21 - 12:23הם הורגים אחד את השני.
-
12:23 - 12:25הם הורגים את עצמם
-
12:25 - 12:28בזמן שאנו צופים בהם מתים."
-
12:28 - 12:31ובצורה זו השתלטנו על ארצות הברית האלה.
-
12:31 - 12:33זוהי המורשת
-
12:33 - 12:35של הייעוד המוצהר שלנו.
-
12:35 - 12:37אסירים עדיין נולדים
-
12:37 - 12:39לתוך מחנות אסירי מלחמה
-
12:39 - 12:42הרבה לאחר שהשומרים הלכו.
-
12:44 - 12:46אלה הן העצמות שנשארו
-
12:46 - 12:49לאחר שהבשר הטוב ביותר נלקח מהן.
-
12:51 - 12:53לפני הרבה זמן,
-
12:53 - 12:55סדרה של אירועים התחילה
-
12:55 - 12:58על ידי אנשים שנראו כמוני, על ידי וואשיצ'ו,
-
12:58 - 13:00שהיו להוטים לקחת את האדמה והמים
-
13:00 - 13:03ואת הזהב בגבעות.
-
13:03 - 13:05אירועים אלה גרמו לאפקט דומינו
-
13:05 - 13:07שעדיין לא הסתיים.
-
13:07 - 13:11עד כמה שאנו, החברה השלטת, מרגישים
-
13:12 - 13:15מטבח שהתרחש ב-1890,
-
13:15 - 13:18או סדרה של אמנות מופרות מלפני 150 שנה,
-
13:19 - 13:21אני עדיין חייב לשאול אתכם את השאלה:
-
13:21 - 13:24איך אתם מרגישים לגבי הסטטיסטיקה בימינו?
-
13:25 - 13:27מהו הקשר
-
13:27 - 13:29בין תמונות הסבל האלה
-
13:29 - 13:31לבין ההיסטוריה שקראתי לכם עכשיו?
-
13:31 - 13:33ועל כמה מאותה היסטוריה
-
13:33 - 13:35עליכם לחוש אחריות?
-
13:35 - 13:38האם זוהי בכלל האחריות שלכם בימינו?
-
13:39 - 13:42נאמר לי שחייב להיות משהו שאנו יכולים לעשות.
-
13:42 - 13:45חייבת להיות קריאה לפעולה.
-
13:45 - 13:48מכיוון שבמשך זמן כה רב עמדתי מהצד
-
13:48 - 13:50נכון להיות עד,
-
13:50 - 13:53רק לצלם תמונות.
-
13:53 - 13:56מכיוון שהפתרון נראה כ"כ רחוק בעבר,
-
13:56 - 13:58שהייתי צריך לא פחות ממכונת זמן
-
13:58 - 14:00כדי להגיע אליו.
-
14:00 - 14:02הסבל של האינדיאנים
-
14:02 - 14:05אינו דבר פשוט לתקן.
-
14:06 - 14:08זה לא משהו שכולם יכולים להתאחד מאחוריו
-
14:08 - 14:10באותה דרך שבה התאחדנו מאחורי העזרה להאיטי,
-
14:10 - 14:13או מאחורי המלחמה באיידס, או ברעב.
-
14:13 - 14:15הפתרון יכול להיות
-
14:15 - 14:18מכאיב יותר עבור החברה השולטת
-
14:18 - 14:20מאשר צ'ק על סך 50 דולר
-
14:20 - 14:22או מסע קבוצתי
-
14:22 - 14:24כדי לצבוע כמה בתים מכוסי גרפיטי,
-
14:24 - 14:26או משפחה בפרברים
-
14:26 - 14:29שתורמת חבילה של בגדים שהם בכלל כבר לא צריכים.
-
14:29 - 14:31איפה זה שם אותנו?
-
14:31 - 14:34מושכים בכתפינו בחשיכה?
-
14:34 - 14:36ארה"ב
-
14:36 - 14:38ממשיכה, ביום יום,
-
14:38 - 14:40להפר את התנאים
-
14:40 - 14:42של אמנות פורט לרמי
-
14:42 - 14:45מ-1851 ו-1868 שנחתמו עם הלאקוטה.
-
14:45 - 14:47הקריאה לפעולה שאני מציע היום,
-
14:47 - 14:50המשאלה שלי היא:
-
14:51 - 14:53כבדו את האמנות.
-
14:53 - 14:55החזירו את הגבעות השחורות.
-
14:55 - 14:58אין זה עניינכם מה הם עושים איתן.
-
15:00 - 15:06(מחיאות כפיים)
- Title:
- ארון היואי: שבויי מלחמה מלידה באמריקה
- Speaker:
- Aaron Huey
- Description:
-
more » « less
מאמציו של ארון היואי לצלם עוני באמריקה הובילו אותו לשמורת האינדיאנים בפיין רידג', היכן שמאבקם של אנשי שבט הלאקוטה - מזעזע ונידון להתעלמות - הכריח אותו לעשות חושבים. חמש שנים מאוחר יותר, התמונות המרגשות שלו משולבות עם שיעור הסטוריה מחריד, בהרצאתו בארוע TEDxDU.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 15:07
|
Eran Givoni added a translation |