איתי טלגם: להנהיג כמו המנצחים הדגולים
-
0:01 - 0:05הרגע הקסום, הרגע הקסום של ניצוח
-
0:05 - 0:07אשר בו אתה עולה על הבמה. התזמורת יושבת.
-
0:07 - 0:11הם כולם, אתם יודעים, מתחממים ועושים דברים.
-
0:11 - 0:13ואני עולה לפודיום.
-
0:13 - 0:16אתם יודעים, זה המשרד הקטן של המנצח.
-
0:16 - 0:19או בעצם, תא עבודה בחלל פתוח,
-
0:19 - 0:21עם הרבה מאד חלל.
-
0:21 - 0:23ולנוכח כל הרעש הזה,
-
0:23 - 0:25אתה עושה מחווה קטנה מאד.
-
0:25 - 0:29משהו כגון זה, לא בולט מדי, לא מאד מתוחכם, כזה.
-
0:29 - 0:32ופתאום, מתוך הכיאוס, סדר.
-
0:32 - 0:34מהרעש מתהווה מוזיקה.
-
0:34 - 0:36וזה פנטסטי. וזה כל כך מפתה
-
0:36 - 0:38לחשוב שכל זה בעצם בזכותי.
-
0:38 - 0:40(צחוק)
-
0:40 - 0:42כל האנשים הגדולים האלו כאן, וירטואוזים,
-
0:42 - 0:44הם עושים רעש והם זקוקים לי כדי לעשות את זה.
-
0:44 - 0:46לא באמת. אם זה היה המצב,
-
0:46 - 0:48הייתי חוסך מכם את ההרצאה,
-
0:48 - 0:50ומלמד אתכם את המחווה.
-
0:50 - 0:52אז הייתם יכולים לצאת לעולם
-
0:52 - 0:55ולעשות זאת בכל חברה או מה שתרצו,
-
0:55 - 0:57ותקבלו הרמוניה מושלמת. זה לא עובד כך.
-
0:57 - 0:59בואו נצפה בוידאו הראשון.
-
0:59 - 1:02אני מקווה שתחשבו שזו דוגמה טובה להרמוניה.
-
1:02 - 1:06ואז נדבר קצת על כיצד היא נוצרת.
-
1:06 - 1:10(מוזיקה)
-
2:02 - 2:04האין זה נחמד?
-
2:04 - 2:07אם כך זה היה סוג של הצלחה.
-
2:07 - 2:10כעת, למי עלינו להודות על ההצלחה?
-
2:10 - 2:12כוונתי, ברור שלתזמורת ולנגנים
-
2:12 - 2:14שנגנו יפה,
-
2:14 - 2:18התזמורת הפילהרמונית של וינה.
-
2:18 - 2:20הם לא מביטים במנצח לעיתים קרובות.
-
2:20 - 2:23ואז יש לכם גם את הקהל המוחא כפיים, כן,
-
2:23 - 2:25ובעצם נוטל חלק בעשיית המוזיקה.
-
2:25 - 2:29אתם יודעים שהקהל הוינאי בדרך כלל לא מתערב במוזיקה.
-
2:29 - 2:33זה הקרוב ביותר למשתה מזרח תיכוני של רקדניות בטן
-
2:33 - 2:35שאפשר להגיע אליו בוינה.
-
2:35 - 2:36(צחוק)
-
2:36 - 2:39בשונה, למשל מישראל, שם הקהל משתעל כל הזמן.
-
2:39 - 2:42אתם יודעים, ארתור רובינשטיין, הפסנתרן, נהג לומר
-
2:42 - 2:45ש "בכל מקום בעולם, אנשים עם שפעת הולכים לרופא.
-
2:45 - 2:48בתל אביב הם באים לקונצרטים שלי".
-
2:48 - 2:49(צחוק)
-
2:49 - 2:51כך שזו מעין מסורת.
-
2:51 - 2:53אבל קהלים בוינה אינם עושים זאת.
-
2:53 - 2:58כאן הם יצאו מדרכם, רק כדי להיות חלק מזה,
-
2:58 - 3:00להיות חלק מהתזמורת, וזה נפלא.
-
3:00 - 3:02אתם יודעים, קהלים כמוכם, כן,
-
3:02 - 3:05יוצרים את האירוע.
-
3:05 - 3:07אבל מה בנוגע למנצח? מה אתם יכולים להגיד
-
3:07 - 3:11שהמנצח עשה, בעצם?
-
3:11 - 3:14הממ.. הוא היה שמח.
-
3:14 - 3:17ואני מראה זאת לעיתים קרובות להנהלה בכירה.
-
3:17 - 3:19אנשים מתרגזים.
-
3:19 - 3:21"אתה מגיע לעבודה. איך אתה כל כך שמח?"
-
3:21 - 3:24משהו בטח לא בסדר, כן? אבל הוא מפזר שמחה.
-
3:24 - 3:26ואני חושב שהשמחה, הדבר החשוב הוא שהשמחה הזאת
-
3:26 - 3:29אינה נובעת רק
-
3:29 - 3:32מהסיפור האישי שלו, וההנאה שלו מהמוזיקה.
-
3:32 - 3:36ההנאה היא מהיכולת לאפשר שסיפורם של אנשים אחרים
-
3:36 - 3:38יוכלו להישמע בה בעת.
-
3:38 - 3:42יש את הסיפור של התזמורת כגוף מקצועי.
-
3:42 - 3:45יש את הסיפור של הקהל כקהילה. כן.
-
3:45 - 3:47יש את הסיפורים של היחידים
-
3:47 - 3:49בתזמורת ובקהל.
-
3:49 - 3:52ויש גם סיפורים נוספים, בלתי נראים.
-
3:52 - 3:55אנשים שבנו את אולם הקונצרטים הנפלא הזה.
-
3:55 - 4:00אנשים שבנו את הסטראדבריוס, האמאטי, את כל הכלים היפהפים האלו.
-
4:00 - 4:03וכל הסיפורים הללו נשמעים בה בעת.
-
4:03 - 4:06זו החוויה האמיתית של קונצרט חי.
-
4:06 - 4:08זו הסיבה לצאת מהבית. כן?
-
4:08 - 4:11ולא כל המנצחים עושים בדיוק את זה.
-
4:11 - 4:13בואו נראה מישהו אחר, מנצח דגול,
-
4:13 - 4:15ריקארדו מוטי, בבקשה.
-
4:16 - 4:20(מוזיקה)
-
4:52 - 4:54כן, זה היה קצר מאד. אבל יכולתם לראות
-
4:54 - 4:56שזו דמות שונה לגמרי. נכון?
-
4:56 - 4:58הוא נהדר. הוא סמכותי. כן?
-
4:58 - 5:03כל כך ברור. אולי קצת ברור מדי.
-
5:03 - 5:06אנו יכולים לעשות הדגמה קטנה? התהיו התזמורת שלי לרגע?
-
5:06 - 5:08תוכלו לשיר, בבקשה את התו הראשון בדון ג'ובאני?
-
5:08 - 5:11עליכם לשיר "אהההה", ואני אעצור אתכם.
-
5:11 - 5:13אוקיי? מוכנים?
-
5:13 - 5:15קהל: ♫ אהההה... ♫
-
5:15 - 5:17איתי טלגם: בחייכם, יחד איתי. אם תעשו את זה בלעדי
-
5:17 - 5:20ארגיש עוד יותר מיותר ממה שאני כבר מרגיש.
-
5:20 - 5:23אז בבקשה, חכו למנצח.
-
5:23 - 5:26עכשיו הביטו בי "אהההה", ואני אעצור אתכם. קדימה.
-
5:26 - 5:30קהל: ♫אההה.... ♫
-
5:30 - 5:32(צחוק)
-
5:32 - 5:34איתי טלגם: נערוך שיחה קטנה אחר כך
-
5:34 - 5:35(צחוק)
-
5:35 - 5:39אבל.... יש משרה פנויה ל...
-
5:39 - 5:43אבל - (צחוק)
-
5:43 - 5:46- אתם רואים שאפשר לעצור תזמורת עם אצבע.
-
5:46 - 5:48כעת, מה עושה ריקארדו מוטי? הוא עושה ככה...
-
5:51 - 5:52(צחוק)
-
5:52 - 5:55ואז - מעין - (צחוק)
-
5:55 - 5:58כך שלא רק שההוראה ברורה,
-
5:58 - 6:01אלא גם העונש, מה יקרה אם לא תעשה מה שאני אומר.
-
6:01 - 6:04(צחוק)
-
6:04 - 6:08ובכן, האם זה עובד? כן, זה עובד -
-
6:08 - 6:10עד נקודה מסוימת.
-
6:10 - 6:12כאשר מוטי נשאל "למה אתה מנצח בצורה כזו?"
-
6:12 - 6:14הוא משיב:"אני אחראי".
-
6:14 - 6:16אני אחראי בפניו.
-
6:16 - 6:18לא, הוא אינו באמת מתכוון אליו. הוא מתכוון למוצרט,
-
6:18 - 6:22שנמצא - (צחוק) - בערך בכיסא השלישי מהמרכז.
-
6:22 - 6:23(צחוק)
-
6:23 - 6:25והוא אומר, "אם אני
-
6:25 - 6:27(מחיאות כפיים)
-
6:27 - 6:29"אם אני אחראי בפני מוצרט,
-
6:29 - 6:31זה יהיה הסיפור היחיד שיסופר.
-
6:31 - 6:35זה יהיה מוצרט כפי שאני, ריקארדו מוטי, מבין אותו."
-
6:35 - 6:37ואתם יודעים מה קרה למוטי?
-
6:37 - 6:39לפני שלוש שנים הוא קיבל מכתב חתום על ידי
-
6:39 - 6:42כל 700 המועסקים של לה סקאלה,
-
6:42 - 6:44מועסקים מוזיקלית, אני מתכוון שמדובר בכל המוזיקאים,
-
6:44 - 6:48שאמרו "אתה מנצח דגול. אנחנו לא רוצים לעבוד אתך. אנא התפטר."
-
6:48 - 6:49(צחוק)
-
6:49 - 6:52"למה? בגלל שאתה לא נותן לנו להתפתח.
-
6:52 - 6:55אתה משתמש בנו כמכשירים לביצוע, לא כשותפים.
-
6:55 - 6:57וההנאה שלנו ממוזיקה, וכו' וכו'..."
-
6:57 - 6:59ולכן הוא היה צריך להתפטר. האין זה נחמד?
-
6:59 - 7:01(צחוק)
-
7:01 - 7:04הוא בחור נחמד. הוא באמת בחור נחמד.
-
7:04 - 7:07ובכן, האם אפשר לעשות את זה עם פחות שליטה,
-
7:07 - 7:09או עם סוג אחר של שליטה?
-
7:09 - 7:13בואו נסתכל על המנצח הבא, ריכארד שטראוס.
-
7:15 - 7:19(מוזיקה)
-
7:43 - 7:47אני חושש שתקבלו תחושה שנטפלתי אליו בגלל שהוא זקן.
-
7:47 - 7:50זה לא נכון. כשהוא היה אדם צעיר,
-
7:50 - 7:52בן בערך 30, הוא כתב את מה שכינה
-
7:52 - 7:54"עשרת הדיברות למנצחים".
-
7:54 - 7:57הראשונה הייתה: אם בסוף הקונצרט אתה מזיע
-
7:57 - 7:59זה אומר שבטח עשית משהו לא בסדר.
-
7:59 - 8:01זו הראשונה. את הרביעית תאהבו יותר.
-
8:01 - 8:03היא אומרת: לעולם אל תביט בטרומבונים
-
8:03 - 8:05זה רק מעודד אותם.
-
8:05 - 8:10(צחוק)
-
8:10 - 8:12כך, כל הרעיון הוא בעצם לאפשר
-
8:12 - 8:14לזה לקרות מעצמו.
-
8:14 - 8:16אל תתערב.
-
8:16 - 8:19אבל כיצד זה קורה? האם ראיתם
-
8:19 - 8:21אותו הופך את דפי התווים?
-
8:21 - 8:23ובכן, או שהוא סנילי,
-
8:23 - 8:26ולא זוכר את המוזיקה שלו עצמו, משום שהוא כתב את המוזיקה.
-
8:26 - 8:29או שהוא בעצם מעביר אליהם מסר חזק מאד, האומר,
-
8:29 - 8:33"קדימה חבר'ה. אתם צריכים לנגן לפי הספר".
-
8:33 - 8:35כך שזה לא הסיפור שלי. זה גם לא הסיפור שלכם.
-
8:35 - 8:38זו רק ההוצאה לפועל של המוזיקה הכתובה,
-
8:38 - 8:40ללא פרשנות.
-
8:40 - 8:43פרשנות היא הסיפור האמיתי של המבצע.
-
8:43 - 8:46ובכן, לא, הוא לא רוצה את זה. זה סוג אחר של שליטה.
-
8:46 - 8:49בואו נראה מנצח-על נוסף.
-
8:49 - 8:52מנצח - על גרמני, הרברט פון קריאן, בבקשה.
-
8:52 - 8:56(מוזיקה)
-
9:25 - 9:28מה שונה? ראיתם את העיניים? עצומות.
-
9:28 - 9:31האם ראיתם את הידיים?
-
9:31 - 9:34האם ראיתם את הסוג הזה של תנועה? תנו לי לנצח עליכם. פעמיים.
-
9:34 - 9:36פעם אחת כמו מוטי, ואתם - (מוחא) - מחאו, פעם אחת בלבד.
-
9:36 - 9:38ואז כמו קריאן. נראה מה קורה. או קי ?
-
9:38 - 9:41כמו מוטי. אתם מוכנים? כי מוטי...
-
9:41 - 9:44(צחוק) או קי? מוכנים? בואו נעשה את זה.
-
9:44 - 9:45קהל: (מוחא)
-
9:45 - 9:47איתי טלגם: ממממ.. שוב.
-
9:47 - 9:49קהל: (מוחא)
-
9:49 - 9:51איתי טלגם: טוב. עכשיו כמו קריאן. מכיוון שאתם כבר מאומנים.
-
9:51 - 9:54תנו לי להתרכז, לעצום את עיניי. בואו, בואו.
-
9:56 - 9:58קהל: (מוחא) (צחוק)
-
9:58 - 10:00איתי טלגם: למה לא ביחד? (צחוק)
-
10:00 - 10:02כי לא ידעתם מתי לנגן.
-
10:02 - 10:04כעת אני יכול לספר לכם, שגם הפילהרמונית של ברלין
-
10:04 - 10:06לא יודעת מתי לנגן.
-
10:06 - 10:07(צחוק)
-
10:07 - 10:09אבל אני אספר לכם איך הם עושים את זה. בלי ציניות.
-
10:09 - 10:11זו תזמורת גרמנית, כן?
-
10:11 - 10:15הם מביטים בקריאן. ואז הם מביטים זה בזה.
-
10:15 - 10:18(צחוק)
-
10:18 - 10:21"אתה מבין מה הבחור הזה רוצה?"
-
10:21 - 10:23ואחרי שהם עושים את זה
-
10:23 - 10:25הם באמת מביטים זה בזה, והנגנים הראשונים של התזמורת
-
10:25 - 10:28מובילים את כל ההרכב בנגינה יחד.
-
10:28 - 10:30וכשקריאן נשאל על כך
-
10:30 - 10:32הוא למעשה אומר "כן, הנזק הגדול ביותר
-
10:32 - 10:34שאני יכול לעשות לתזמורת שלי
-
10:34 - 10:38הוא לתת להם הוראה ברורה.
-
10:38 - 10:40מכיוון שזה
-
10:40 - 10:44ימנע מההרכב, להקשיב זה לזה
-
10:44 - 10:46וזה נדרש לתזמורת".
-
10:46 - 10:48כעת, זה נפלא. מה בנוגע לעיניים שלו?
-
10:48 - 10:50מדוע הן עצומות?
-
10:50 - 10:54יש סיפור נפלא על קריאן כשניצח בלונדון.
-
10:54 - 10:57והוא נותן סימן כניסה לחלילן באופן כזה.
-
10:57 - 11:00ולבחור אין שום מושג מה לעשות. (צחוק)
-
11:00 - 11:03"מאסטרו, עם כל הכבוד, מתי אני צריך להתחיל?"
-
11:03 - 11:06מה אתם חושבים הייתה התשובה של קריאן? מתי עלי להתחיל?
-
11:06 - 11:10או כן. הוא אומר, "תתחיל כשלא תוכל לסבול זאת יותר".
-
11:10 - 11:13(צחוק)
-
11:13 - 11:18הכוונה היא, שאתה יודע שאין לך סמכות לשנות שום דבר.
-
11:18 - 11:22זו המוזיקה שלי. המוזיקה האמיתית היא רק בראש של קריאן.
-
11:22 - 11:25ואתה צריך לנחש את הכוונה שלי. כך שאתה נמצא תחת לחץ עצום.
-
11:25 - 11:27כי אני לא נותן לך הוראה,
-
11:27 - 11:29ובכל זאת, אתה צריך לנחש את הכוונה שלי.
-
11:29 - 11:31כך שזה סוג אחר של שליטה, סוג רוחני מאד, אך עדיין,
-
11:31 - 11:34שליטה חזקה מאד.
-
11:34 - 11:36האם נוכל לעשות זאת בדרך אחרת? כמובן שנוכל. בואו נחזור אחורה
-
11:36 - 11:38אל המנצח הראשון שראינו:
-
11:38 - 11:40שמו, קארלוס קלייבר. הוידאו הבא בבקשה.
-
11:42 - 11:46(מוזיקה)
-
12:38 - 12:40(צחוק) כן.
-
12:40 - 12:43ובכן, זה שונה. אבל האין זו שליטה באותה דרך?
-
12:43 - 12:46לא, זה לא. בגלל שהוא אינו אומר להם מה לעשות.
-
12:46 - 12:48כאשר הוא עושה כך, זה לא אומר
-
12:48 - 12:51"קח את הסטראדיבריוס שלך וכמו ג'ימי הנדריקס,
-
12:51 - 12:53תנפץ את זה על הרצפה". זה לא זה.
-
12:53 - 12:55הוא אומר, "זאת התנועה של המוזיקה.
-
12:55 - 12:57אני פותח עבורכם מרחב
-
12:57 - 12:59להניח בו עוד שכבה
-
12:59 - 13:01של פרשנות".
-
13:01 - 13:03זה סיפור אחר.
-
13:03 - 13:05אבל איך זה בעצם עובד ביחד
-
13:05 - 13:07אם זה לא נותן להם הוראות?
-
13:07 - 13:09זה כמו להיות על רכבת הרים. כן?
-
13:09 - 13:11לא באמת נותנים לכם הוראות
-
13:11 - 13:15אלא שהכוחות של התהליך עצמו שומרים שתישארו במקום.
-
13:15 - 13:17זה מה שהוא עושה.
-
13:17 - 13:19הדבר המעניין הוא כמובן שרכבת ההרים לא באמת קיימת.
-
13:19 - 13:23זה לא משהו פיזי. זה בראש של הנגנים.
-
13:23 - 13:26וזה מה שעושה אותם לשותפים.
-
13:26 - 13:28יש לך תכנית בראש שלך.
-
13:28 - 13:31אתה יודע מה אתה צריך לעשות, גם אם קלייבר לא מנצח עליך.
-
13:31 - 13:34אלא פה ושם וככה. אתה יודע מה לעשות.
-
13:34 - 13:37ואתה נעשה לשותף הבונה את רכבת ההרים,
-
13:37 - 13:39כן, עם צליל,
-
13:39 - 13:41תוך כדי שאתה בנסיעה.
-
13:41 - 13:44זה מלהיב מאד עבור אותם נגנים.
-
13:44 - 13:46הם אמנם צריכים להתאשפז לשבועיים בבית הבראה, אחר כך.
-
13:46 - 13:47(צחוק)
-
13:47 - 13:49זה מעייף מאד. כן?
-
13:49 - 13:53אבל עשיית המוזיקה היא הכי טובה, באופן הזה.
-
13:53 - 13:56וכמובן זה לא רק עניין של מוטיבציה
-
13:56 - 13:59ולתת להם הרבה אנרגיה פיזית.
-
13:59 - 14:01אתה צריך צריך גם להיות מקצועי מאד.
-
14:01 - 14:03ותסתכלו על זה שוב, קלייבר.
-
14:03 - 14:05האם אפשר במהירות לקבל את הוידאו הבא?
-
14:05 - 14:09תראו מה קורה כאשר יש טעות.
-
14:09 - 14:12(מוזיקה) שוב אתם רואים את שפת הגוף היפה.
-
14:12 - 14:15(מוזיקה)
-
14:18 - 14:21וכעת יש נגן חצוצרה
-
14:21 - 14:23שעושה משהו שאינו בדיוק בדרך בה זה צריך להיעשות.
-
14:23 - 14:25המשיכו עם הוידאו. ראו.
-
14:28 - 14:32אתם רואים, זו פעם שניה של אותו נגן.
-
14:34 - 14:37(צחוק) וכעת הפעם השלישית של אותו נגן.
-
14:41 - 14:42(צחוק)
-
14:42 - 14:44"חכה לי אחרי הקונצרט
-
14:44 - 14:46יש לי הודעה קצרה לתת לך".
-
14:46 - 14:50אתם יודעים, כשזה נדרש הסמכות שם. זה מאד חשוב.
-
14:50 - 14:53אבל לא די בסמכות כדי לגרום לאנשים להיות שותפים שלך.
-
14:53 - 14:55בואו נראה את הוידאו הבא בבקשה. תראו מה קורה פה.
-
14:55 - 14:57אתם עשויים להיות מופתעים לאחר שראיתם את קלייבר
-
14:57 - 15:00כבחור כל כך היפראקטיבי.
-
15:00 - 15:02הוא מנצח מוזיקה של מוצרט.
-
15:02 - 15:05(מוזיקה)
-
15:05 - 15:07כל התזמורת מנגנת.
-
15:07 - 15:09(מוזיקה)
-
15:09 - 15:11עכשיו משהו אחר.
-
15:11 - 15:14(מוזיקה)
-
15:21 - 15:25רואים? הוא שם ב 100 אחוז.
-
15:25 - 15:27אבל הוא לא פוקד, הוא לא אומר להם מה לעשות.
-
15:27 - 15:30אלא הוא נהנה מהנגינה של הסולן.
-
15:30 - 15:33(מוזיקה)
-
15:33 - 15:36ועכשיו נראה מה תיקחו מזה.
-
15:36 - 15:39(מוזיקה)
-
15:42 - 15:44הביטו בעיניים.
-
15:48 - 15:50או קי. רואים את זה?
-
15:50 - 15:53ראשית, זה סוג של מחמאה שכולנו אוהבים לקבל.
-
15:53 - 15:56זה לא משוב. זה "מממ..." כן, זה בא מפה.
-
15:56 - 15:58כך שזה דבר טוב.
-
15:58 - 16:00והדבר השני הוא
-
16:00 - 16:02שזה בעצם להיות בשליטה,
-
16:02 - 16:04אבל בדרך מאד מיוחדת.
-
16:04 - 16:07כאשר קלייבר עושה -- ראיתם את העיניים,
-
16:07 - 16:09הולכות לשם? (שר)
-
16:09 - 16:13אתם יודעים מה קורה? כוח הכבידה נעלם.
-
16:13 - 16:15קלייבר אינו רק יוצר תהליך,
-
16:15 - 16:18אלא יוצר גם את התנאים בעולם
-
16:18 - 16:21שבו מתקיים תהליך זה.
-
16:21 - 16:23כך שוב, נגן האבוב,
-
16:23 - 16:25לגמרי אוטונומי
-
16:25 - 16:28ולכן שמח וגאה בעבודתו,
-
16:28 - 16:30ויצירתי וכל זה.
-
16:30 - 16:34והמישור שבו קלייבר נמצא בשליטה, הוא במישור אחר.
-
16:34 - 16:37כך שהשליטה היא כבר לא משחק סכום אפס.
-
16:37 - 16:39יש לכם את השליטה הזו. יש לכם את השליטה הזו. וכל מה שאתם שמים יחד,
-
16:39 - 16:43בשותפות, יוצר את המוזיקה הטובה ביותר.
-
16:43 - 16:45כך שקלייבר הוא עניין של תהליך.
-
16:45 - 16:47קלייבר הוא עניין של התנאים בעולם.
-
16:47 - 16:51אבל אתה צריך תהליך ותוכן כדי ליצור את המשמעות.
-
16:51 - 16:53לני ברנשטיין, המאסטרו האישי שלי,
-
16:53 - 16:56מכיוון שהוא היה מורה דגול,
-
16:56 - 17:02לני ברנשטיין תמיד התחיל עם המשמעות. ראו את זה בבקשה.
-
17:02 - 17:06(מוזיקה)
-
18:01 - 18:03אתם זוכרים את הפנים של מוטי, בהתחלה?
-
18:03 - 18:06הייתה לו הבעה נפלאה, אבל רק אחת.
-
18:06 - 18:07(צחוק)
-
18:07 - 18:09ראיתם את הפנים של לני?
-
18:09 - 18:13אתם יודעים מדוע? כי המשמעות של המוזיקה היא כאב.
-
18:13 - 18:15ואתם מנגנים צליל כואב.
-
18:15 - 18:18ואתם מביטים בלני והוא סובל.
-
18:18 - 18:20אבל לא באופן כזה שגורם לך לרצות להפסיק.
-
18:20 - 18:24זה סבל, כמו, הנאה בדרך יהודית, כמו שאומרים.
-
18:24 - 18:28(צחוק)
-
18:28 - 18:31אבל אתם יכולים לראות את המוזיקה על פניו.
-
18:31 - 18:34אתם יכולים לראות שהשרביט עזב את ידו. לא עוד שרביט.
-
18:34 - 18:36כעת העניין הוא אתה, הנגן,
-
18:36 - 18:38המספר את הסיפור.
-
18:38 - 18:40זה עניין מהופך. אתה מספר את הסיפור. ואתה מספר את הסיפור.
-
18:40 - 18:43ואז לרגע קצר, אתה הופך להיות מספר הסיפור
-
18:43 - 18:46שאליו הקהילה, כל הקהילה, מאזינה.
-
18:46 - 18:50וברנשטיין מאפשר את זה. האין זה נפלא?
-
18:50 - 18:54ובכן, אם אתם עושים את כל מה שדיברנו עליו, הכל יחד,
-
18:54 - 18:56ואולי עוד כמה דברים אחרים,
-
18:56 - 18:59תוכלו להגיע לאותה נקודה נפלאה של עשייה בלי לעשות.
-
18:59 - 19:04ואני חושב שזו פשוט הכותרת המתאימה ביותר לוידאו הבא.
-
19:04 - 19:06חברי פיטר אומר,
-
19:06 - 19:10"אם אתה אוהב משהו, תן אותו". אז, בבקשה.
-
19:10 - 19:14(מוזיקה)
-
20:14 - 20:31(מחיאות כפיים)
- Title:
- איתי טלגם: להנהיג כמו המנצחים הדגולים
- Speaker:
- Itay Talgam
- Description:
-
more » « less
מנצח תזמורת עומד בפני מבחן המנהיגות העליון: ליצור הרמוניה מושלמת בלי לומר מילה. בהרצאה מקסימה זו, איתי טלגם מציג את הסגנונות הייחודיים של חמישה מנצחים גדולים של המאה ה 20, ומדגים את הלקחים החיוניים לכל המנהיגים.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 20:31
|
osnat mader willensky added a translation |